המשרתת
The Handmaiden

בקוריאה תחת הכיבוש היפני בשנות השלושים, נערה נשלחת לשמש משרתת אישית ליורשת עצר עשירה יפנית – אך למעשה היא חלק ממזימת שוד.

17 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. הסרט הרומנטי הטוב של 2016

    פארק צ'אן ווק כבר סיפר סיפורי אהבה כאלה ואחרים אבל תמיד הסיפורים האלה נבלעו ברקע הסרט שהיו בו או שהיו אפלים ומטרידים מדי כדי להיחשב לסיפור "רומנטי". וגם המשרתת הוא לא בדיוק "סרט דייטים" (כנראה יותר מדי סצנות עינויים או משהו) אבל לעזאזל אם הוא לא ה-סיפור הרומנטי של השנה. סבסטיאן ומיה וגורלם הרומנטי שיעממו אותי למוות לעומת הזוג שהסרט הציג כאן שדאגתי לשלומו ועקבתי בציפייה (פרט לסצנות המין, שאף פעם לא משהו שאני נהנה ממנו יותר מדי) אחרי מה שקורה כאן.

    מדהים לראות איך הבמאי ממשיך להתפתח ולאתגר את עצמו וליצור סרטים שהם בעקביות יותר טובים מ"שבעה צעדים" ובכל זאת זוכים לשמינית מהחשיפה לה אותו סרט זכה.

    מדהים לא פחות לראות מותחן דרום קוריאני אלים שלא רק מחפש להתעלל ולאמלל את הדמויות שלו.

    מתוך מבול סרטים דרום קוריאניים שיצאו השנה (טוב, שניים – היבבה ורכבת לבוסאן) הוא לא רק הסרט הטוב ביותר, אלא היחיד שבאמת מומלץ מהשלושה, מבחינתי, ושעושה את אותו הדבר שבאנו בשבילו מלכתחילה לקולנוע הדרום הקוריאיני – לקחת ז'אנר מאוס ולקבל אותו בחזרה עם לב פועם, דמויות מורכבות וטוויסט על הז'אנר כולו.

    3
    yair_ca24, Beetlejuice, dv ?
    • הלייק הוא על המשרתת

      yair_ca24

      כי אם מה שאמרת על 'לה לה לנד' אני לא מסכים בכלל.

      1
      עידו ?
  2. הימרתי נכון - תהמרו גם

    ואיטור

    הלכתי בפסטיבל ירושלים של שנה שעברה עם בת הזוג שלי. הכרתי כבר את פארק צ'אן ווק, וידעתי שלזוגתי אין קרביים חזקים במיוחד לעינויי-שיניים, אכילת תמנונים חיים וקרבות פטישים, אבל החלטתי לקחת את הסיכון. וזה היה כל כך שווה את זה. עדיף לא לדעת על העלילה כמעט כלום, אבל הנה כמה מההתרשמויות שלי:

    הסרט נראה פשוט מדהים. העיצוב, הבימוי, התפאורה, הצילום- כולם מדוקדקים ומוקפדים ברמה אמנותית טיפ-טופ. פשוט תאווה לעיניים. גם בשביל מי שלא מבין כל כך בתחום.

    השחקנים פשוט מעולים. זה לרוב קשה לי לאבחן משחק טוב של שחקנים שלא מדברים אנגלית כי… טוב… אני לא מבין אותם, אבל כאן זה מאוד ברור שכל אחד (או אחת) מבין בדיוק את הדמות שלו, גם כשאנחנו לא, ומתמסר אליה לחלוטין עם כל מה שכרוך בזה. גם כשהיא סובלת. כמעט עם כל הדמויות אפשר להזדהות ברמה כלשהי, וזה הישג עצום, כי אף דמות כאן היא לא ממש "טובה", ובעצם כולם מניאקים ברמה כזו או אחרת. או מאוד אחרת. אבל הכי חשוב- הם נראים כאילו הם פשוט נהנים ממה שהם עושים, ואת זה ממש כיף לראות.

    התסריט גם הוא שנון ומוקפד ברמות על. לא תצאו מפה עם שורות קליטות לציטוט כי זו לא הוליווד, אבל יש פה כמה הברקות ממש חדות ולעתים קרובות מבדרות מאוד. והסיפור… שוב, אני לא אפרט עליו כאן בכלל כי המעט שכתוב בדף הזה הוא כל מה שצריך לדעת, אבל בואו נגיד שהוא מפתיע, מעניין, מרגש, מצחיק, מזוויע ובעיקר מצמרר. בקטע טוב. ובהקשר זה…
    האם הסרט גולש למחוזות העינויים המפורסמים של פארק צ'אן ווק? טוב, אז… בואו נגיד שיש בסרט גם חלקים די אפלים. אלא שבניגוד ל"שבעה צעדים" או ל"מר נקמה", לא דרושים כאן מעיים חזקים במיוחד. כמעט. בכל זאת, כמעט. כי זה בכל זאת פארק צ'אן ווק. אבל אפילו בחלקים האלה, הסרט שומר על איזשהו הומור שחור משחור ועל סוג של קלילות. סגרנו איתו את פסטיבל ירושלים, ויצאנו מכל העסק בתחושת צמרמורת מבורכת מאין כמוה, מבודרים, מתפעלים ומתפעמים.
    וכן, כמו שקרקר כפול אמר, ממש חבל שלמרות שלפארק צ'אן ווק יש סרטים טובים לא פחות מ"שבעה צעדים", הם לא זוכים לאותה רמה של חשיפה. לא ש"שבעה צעדים" היה איזה בלוקבאסטר אבל לפחות הייתה יותר מהזדמנות אחת לראות אותו.

    קיצר- מומלץ ברמות. אבל תתכוננו למשהו מאוד לא שגרתי. כי זה פארק צ'אן ווק. כבר הזכרתי אותו?

  3. The Handmaiden - התייעצות לגבי השם

    בדצמבר נשדר ב-yes3 את The Handmaiden. לקח לא זמן ומאמץ לרכוש אותו, אבל בהחלט שווה.

    אבל עולה השאלה – האם לקרוא לו "המשרתת"?
    משתף אתכם בהתלבטויות לגבי השם, ואשמח לקבל פידבקים, בעיקר מאלו שראו את הסרט אבל לא רק.

    מצד אחד, זה השם שניתן לו בפסטיבל ירושלים והוא מדויק, אבל מצד שני – היה כבר סרט בשם המשרתת ב-2010, שאף יצא בארץ, שודר לא מעט אצלנו, וממש כמו The Handmaiden גם הוא מותחן קוריאני עם אלמנטים אירוטים.
    אופציה אחת היא לקרוא לו "השפחה" – תרגום יותר מדויק אבל לא בטוח שיתקבל עם קונוטציות נכונות. אופציה אחרת היא שם דומה אבל מעט שונה (נניח ברע, "משרתת צמודה". ברע אמרתי). אופציה שלישית היא להישאר עם "המשרתת" אך אז יופיע כ"המשרתת (2016)", תוספת שאני לא מת עליה.

    דיעות והצעות?

    2
    יהונתן צוריה, חתול ?
    • "המשרתת" עצמו הוא רימייק כך שליצור סרט שיש לו שלושה גרסאות בעברית נשמע לא משהו.
      "משרתת צמודה" נשמע רע, אבל נניח "המשרתת האישית" או "משרתת אישית" נשמע פחות נוראי לי.
      אבל כנראה הכי טוב זה "השפחה", גם אם הוא מביא איתו קונוטציות פחות נכונות.

      1
      אידן (ברווז גומי) ?
      • קונוטציות של "איזו מין משרתת"?

        שלמקו GRAS

        (ל"ת)

      • תודה לכולם על ההצעות המוצלחות

        השם שנבחר – "המשרתת האישית". העדפנו לכלול את המילה המשרתת בשם כדי שכן יתקשר לשם מפסטיבל ירושלים.
        הסרט ישודר ויעלה לויאודי ב-12/12, כחלק מחודש בין הסדינים ב-yes3 (שמוקדש לסרטים שעוסקים בדרך זו או אחרת במין ובמיניות).

        2
        dv, יואב ?
    • רעיונות

      תום שפירא

      אפשר אולי ללכת לפי השם הקוריאני שהוא למיטב הבנתי "הגבירה" או "הגיברת".

      נוסף על כך אפשר ללכת לפי השם של הספר שהיווה השראה לסרט – "חרשת האצבעות" או "הגנבת".

      אופציה שלישית – סיפורה של גנבת .

      3
      נמרוד, dv, אידן (ברווז גומי) ?
      • או ללכת לפי השם שבו הוא כן הוקרן בארץ

        Beetlejuice

        בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בירושלים שנה שעברה – "המשרתת".

        • רק שאידן כתב בדיוק מה הבעיה בלקרוא לו המשרתת

          תום שפירא

          (ל"ת)

    • סיפורה של שפחה

      קסם

      mic-drop.gif

    • לדעתי לך על פשטות

      יויול

      מבחינתי כצופה, "המשרתת (2016)" נותן את מירב האינפורמציה + התרגום הכי נחמד בעין.

    • אחת משתיים

      ואיטור

      1. שבאמת תקראו לו "המשרתת (2016)" – פחות מומלץ לדעתי כי זה עדיין מבלבל. אפילו אני התבלבלתי כשחיפשתי עליו מידע והגעתי לעמוד של הסרט השני.
      2. אני דווקא בעד, כמו שתום שפירא הזכיר, לקרוא לו לפי השם הקוריאני המקורי – "הגבירה". נכון, זה בדיוק הפוך אמנם, ויבלבל את האנשים המעטים שראו אותו בפסטיבל ירושלים, אבל זה ימנע בלבול עם הסרט הקוריאני השני. וחשוב- זה עדיין תרגום לשם המקורי של הסרט (The Handmaiden הוא השם הבינלאומי). כך שזה תקין. אולי כדאי להוסיף הערה בתקציר נוסח "הוקרן בפסטיבל ירושלים תחת השם 'המשרתת'".

      וסחטיין על הבחירה להקרין אותו! עכשיו נותר רק להקרין את כל שאר הסרטים של הבמאי גם.

  4. סרט מצוין אבל ציפיתי למשהו קצת אחר

    אדון האופל

    צ'אן-ווק פארק הוא מסוג הבמאים שרוצים שהצופה יהיה מאוד מודע לעובדה שהוא צופה בסרט עכשיו. הסרטים שלו לא מנסים לגרום לנו לשכוח שזה סרט ולא מנסה לשאוב אותנו עמוק פנימה. הוא כן רוצה שנגיד 'וואו איזה שוט מדהים!' או 'עבודת התאורה פה פשוט מהממת!'. הוא רוצה שנשים לב לבחירות שלו ונעריך אותן. והן בתורן עוזרות להעצים את הרגש מהסצינה. ברוב הסרטים שלו אפשר למצוא שוטים בלתי אפשריים או מסובכים טכנית, פסקול צעקני ומאוד בולט וקאטים מרשימים ומורגשים.

    ואני אוהב את העבודה שלו, ואני נהנה להתפעל מהיצירתיות שבבימוי שלו. רק שהפעם לא מצאתי את זה ב-"המשרתת" שהרגיש כמו סרט שעיקרו זה התסריט והסיפור אהבה שלו. אני לא בטוח שזה רע, אולי זה באמת מה שמתאים יותר לתסריט הזה, אני רק אומר שזה לא מה שאני מצפה ממנו מצ'אן-ווק פארק ולכן קצת התאכזבתי.

    לא בטוח עד כמה זה נכון אבל הרגיש לי שאם את התסריט והתקציב הזה היו מגיעים לידיו של כל במאי מקצועי ומוכשר אחר היינו מקבלים את אותו תוצר סופי. סיפור אהבה מופרע, מפתיע ומרתק שמבוים ביעילות. אבל לא סרט של פארק.

    אני אישית חושב שכן היה מקום לאיזשהי השתעשעות מצד מר. פארק עם המדיום וייצור כמה הברקות ויזואליות או קוליות פה ושם היה כן מוסיף לסרט ומשדרג כמה סצינות ולא גורע, וחבל שלא קיבלנו את זה. כי למרות שהסיפור היה מרתק לצפייה הוא עדיין השאיר אותי נטול רגש (לא לגמרי, אבל ממש מעט) לגבי ההתרחשות בשל חוסר חיבה כללית לדמויות. פה, לטעמי, היה צריך פארק להשתמש באמצעי המדיום המונחים מולו בשביל להעביר את הרגשות שהתסריט כשל בהן (עבורי, אולי אחרים הרגישו חיבור יותר חזק כלפי הדמויות).

    מה שכן, נשארנו בסוף עם סרט מצוין שאני אשמח לראות שוב (ואולי בצפיה שניה אני אשים לב לדברים שפספסתי שרק הבמאי הזה היה יכול לעשות, לא יודע).

    עכשיו צריך להשלים את Age of Shadows של קים ג'י-וון, הבמאי הקוריאני האהוב עליי שגם הוציא סרט באותה שנה במקביל לסרט הזה.

    • Age of Shadows מצוין

      אבל אם מצאת את The Handmaiden, סרט שמחבר מיניות עם תמנוני ענק, כסטנדרטי ושגרתי מדי, אז תכין את עצמך לאכזבה. מותחן ריגול תקופתי עשוי לעילא, אבל מבוים באופן מסורתי ובלי ממש אלמנט וואו.

      • שווה לסיים אותו?

        כי אני זוכר שהתחלתי ופשוט.. לא הצלחתי להתחבר שם לכלום.

        • כאמור אהבתי

          אבל הוא לא מאסט. העלילה בהחלט עמוסה מדי, שזו בכלל מחלה קוריאנית שכיחה.

 

כתיבת תגובה

(חובה)