אידה
Ida

אנה היא צעירה גלמודה שגדלה כל חייה בבית יתומים במנזר בפולין. לפני שהיא נודרת את נדרי הנזירות שלה, אם המנזר מבקשת ממנה לצאת למסע ולפגוש קרובת משפחה מסתורית שעד כה, כלל לא ידעה על קיומה.

תאריך הפצה בישראל: 25/12/2014
הצילום הייחודי בשחור-לבן נהדר. חוץ מזה - סיפור פשוט ולא מדהים.

16 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. פילומינה בשנות ה60 של פולין עם צילום יפהפה

    קודם כל, הסרט יפהפה. הצילום בשחור לבן עושה קאמבק איטי ואומנותי בשנים האחרונות, ואני יכול רק לברך על כך שכרגע, אנשים באמת יודעים איך להשתמש בו כדי ליצור עולם יפהפה ולא סתם גימיקי.

    אחרי שהסרט יפהפה, הוא גם נהדר ברובו. הסיפור של הדודה והאחיינית שיוצאות למסע מעניין, ובניגוד להרבה סרטים אירופאיים אומנותיים לא נמרח וממאיס את עצמו. כמובן שבמהלך המסע נבחנת הדינימיקה בין האחיינת העוד-מעט-נזירה והדודה הרחוקה מהדת וגם שם, למרות שהסרט לא בדיוק מגלה עולמות ותגליות חדשים, הוא מצליח בצורה מינורית ליצור דינימיקה מעניינת שבוחנת ומאפיינת את הדמויות. למען האמת, עכשיו כשאני חושב על זה – הסיפור הוא בעצם הגירסא הפולנית ושנות ה60 של פילומינה. למען הסר ספק, זה ההיפך הגמור מתלונה – פילומינה היה אחד הסרטים הטובים שהיו מועמדים לאוסקר בשנה שעברה שחטף הרבה בוז לפני שאנשים ראו אותו רק בגלל שהוא נראה כמו עוד מועמד בריטי שהויינשטיינים הכניסו בזכות תכסיסים ( שיכול להיות שזה המצב, כן? הוא פשוט גם ממש סרט טוב בנוסף לכך.)

    אבל בגלל שהמסע כל כך מהודק ונגמר קצת מוקדם מדי בשביל שסרט יסתיים, ישנן עשר דקות שבהן אנחנו לבד עם האחיינית שוב פעם והתוצאה לא ברמה של שאר הסרט. היא מרגישה מבולבלת ולא בטוחה – דבר שיכול להיות מכוון כיוון שזה גם מצב הרוח של הדמות, אבל זה עדיין מרגיש כמו סיום מעט צולע לסרט שברובו היה סוחף ומדהים עם דמויות בנויות היטב, עלילה מרתקת, סצנות בנויות היטב, אווירה מדויקת שהיא לא מינורית מדי ולא צעקנית מדי וצילום יפהפה. כלומר, אין המון סיכוי אבל אני ממש מקווה שהסרט יצליח להיות אחד מהארבעה סרטים שיפסידו השנה לבירדמן על פרס הצילום.

    • תגובה שמכילה ספוילר מאת yair_ca24
      • תגובה שמכילה ספוילר מאת קרקר כפול
  2. מתי יוצא לאקרנים?

    anat

    מתי יוצא הסרט לאקרנים לקהל הרחב? (אני לא מצפה לגלובוס אבל בלב כתבו שהוא יצא בקרוב)

    • תאריך היציאה שלו כרגע ב"לב" הוא 25.12

      היה אמור לצאת באוקטובר אך נדחה.

      • הייתי מוסיף שלא כדאי לבנות יותר מדי גם על התאריך החדש

        mook

        ל"לב" יש נטייה להזיז קדימה ואחורה ואז שוב קדימה ושוב קדימה סרטים זרים שרצים במקביל לאוסקר, ו"אידה" בהחלט נחשב אחד הפייבוריטים נכון לעכשיו, על מנת להשתמש בזכייה/מועמדות בתור מקפצה לשיווק הסרט. הם עשו את זה שנה שעברה עם "העבר" (שאפילו לא היה מועמד בסוף ויצא בקול ענות חלושה חצי שנה אחרי המועד המקורי) ולפני שנתיים עם "אהבה" שכן זכה באוסקר. השנה יש ל"לב" בקנה לפחות עוד שני סרטים זרים ("סיפורים פרועים", "לוויתן") שעשויים למצוא את עצמם בחמישיית הסרט הזר (או לפחות בתשיעייה), כך שצפוי משחק כסאות ארוך מתמיד.

        הייתי גם מוסיף שבינתיים אפשר לתפוס את הסרט בשבוע הקרוב בפסטיבל חיפה, אבל נראה שכל ההקרנות כבר סולד אאוט.

  3. תגובה שמכילה ספוילר מאת mstrength
  4. תגובה שמכילה ספוילר ל אידה מאת נהוראי
    • אאאהההה....

      סופר סתם

      ספוילר? קצת? טיפה?

      נא לסמן ולמחוק את התגובה שלי.

    • ספוילר בתגובה שלמעלה

      שירה

      אולי אם נקפיץ את השרשור הזה בפיד המנהלים יראו ויסמנו את הספוילר השמן שבהודעה..

  5. סרט נורא

    נעמה

    לאורך כל הסרט הרגשתי שאני צופה בפארודיה של סטרדיי נייט לייב על סרטים זרים – נזירה, שחור לבן, שתיקות, שלג. להתרחק כמו ממגיפה.

  6. לרגע זה נשמע לי כמו "תפילת הנזיר" של וורצל.

    כש

    ואולי חבל שלא.

  7. דמויות

    מסך מרובע

    בעיניי יש כאן משחק מעניין בין הדמויות. אידה, הדמות הראשית לכאורה היא פסיבית כמעט לחלוטין, מתחמקת כמעט בכל שיפור, ורוב הזמן האבקת לא להשתנות. ואילו דמות הדודה, משמשת כדמות הראשית הקלאסית.
    הדודה, היא זו שפועלת כדי להתמודד עם עברה והבחירות שעשתה, התמודדות שנדחתה זמן רב כל כך. אידה צופה על כל זה מהצד, וכנראה שאלה מוביל אותה גם לבחירותיה.
    פירוש נוסף לדמותה של אידה, הוא שהיא מעין מראה לצופה, דף חלק, נזירה תמימה שלא מכירה את העולם וזו ההתנסות הראשונה שלה שם. דרכה הצופה מוזמן להבין את ההתמודדות עם העבר הפולני בפרט ועם בחירות גדולות ככלל.

  8. כנראה הסרט האהוב עליי מ2014

    טרקובסקי

    80 דקות של אנושיות קרה, שקטה ומחושבת. זה מדהים כמה מאופק הסרט מצליח להיות למרות אורכו, וכמה לאט הוא מצליח להתפתח. הסרט קצר אך לא מהיר, והוא מרגיש הרבה יותר ממושך מאורכו (וזה דבר טוב). בנייה דרמתית קלאסית ובסיסית, שבכל זאת מצליחה לחדור לעומק.
    הצילום מדויק, ומדגיש את החלל הריק בפריים מבלי ליפול לקלישאות המוכרות (כאן מתבטאת התרומה של הפריים הריבועי, שמטבעו משווה לשוטים רבים קומפוזיציה שלא רואים בסרטים עכשוויים אחרים). יחד עם הצבע, הסינמטגורפיה היא חלק מהותי מעיצוב רוח הסרט, מה שלצערי לא תמיד קורה (בסרטים אחרים). לטעמי בקלות מנצח את בירדמן (מה שלא יקרה).
    אז אולי הדמויות מעט לא ברורות או המשחק קצת אנמי – אבל הסרט הזה פשוט משובח. אנושי ומרגש מבלי להיות דרמתי ומתיש.

  9. נתנאל

    באמת ש אני לא מצליח להבין מה הקטע עם השחור לבן?!אולי זאת הבורות שלי באמצעים אומנתיים ובצילום אבל לי זה נראה לא יותר מסתם גימיק .

    • לפעמים "כי זה מתאים" זו סיבה מספיק טובה.

      דג ושמו Wanda Gruz

      "Given that the film takes place in the 60s, during a time when everything in Poland felt black and white, it was natural for the movie's look to fit the era." (מראיון עם הסינמטוגרף)

 

כתיבת תגובה

(חובה)