-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
משחקי שלטון
The Ides of March
מנהל קמפיין אידיאליסט של מועמד לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית האמריקאית מקבל קורס מזורז בפוליטיקה מלוכלכת במהלך הקמפיין.
תאריך הפצה בארה"ב: 07/10/2011
תאריך הפצה בישראל: 13/10/2011
חכם, מעניין ומשוחק טוב, אבל אזהרה: צריך להגיע עם ידע מוקדם בפוליטיקה אמריקאית, אחרת לא תבינו מה הולך.
למה היו חייבים להחליף את השם למשהו גנרי לגמרי?
מה היה רע ב"וושינגטון תחתית"?
לפי יאיר רווה,
הסיבה היא שכנראה אנשי ההפצה צפו בסרט, וגילו שאין בו באמת וושינגטון תחתית: התרגום המקורי היה בהשראת שמה של תחנת הרכבת התחתית "Farragut North" בוושינגטון (התחנה נתנה את שמה גם למחזה שלעיו מבוסס הסרט הנ"ל). אבל מאחר שהתברר שהתחנה, או למעשה כל תחנת רכבת תחתית בוושינגטון (ולפי מה שהבנתי מהטריילר, רוב הסרט מתרחש בכלל במסע קמפיין בכל ארצות הברית ולא רק בבירה), לא מופיעה בסרט, כנראה שהשם שונה למשהו שיעשה לאנשים אסוסאציה ל"משחקי הכס".
כשאתה אומר "ידע מוקדם בפוליטיקה אמריקאית"
באיזו רמה בדיוק אתה מתכוון?
לא מאד למתקדמים
עדיף לדעת קצת איך מתנהל התהליך הפנימי של המפלגות לבחירת המועמדים לנשיאות. כלומר, שיש מספר מערכות בחירות, שצריך להציג את תמיכת מרבית הצירים וכד'. אבל גם אם לא בקיאים עדיין אפשר להבין מה קורה.
לחכות לטלוויזיה
נכון, זה סרט חכם ומשוחק היטב. נכון, את המסר (היחיד) שלו הוא מעביר בצורה די אמינה. אבל זה מסר צפוי ושחוק, והסרט תופס את עצמו כהרבה יותר חשוב ממה שהוא באמת. התפיסה העצמית הזו באה לידי ביטוי גם ברצינות ובלהט שכולם משחקים בהם, אבל בעיקר, בבימוי הכבד והמתיש של קלוני.
זה שלא מדובר ב-feel good movie ידעתי כשנכנסתי אליו; אבל סרט מעייף כל-כך צריך גם ללמד אותך דבר או שניים על טבע האדם או העולם. כאן, יש תחושה שלא למדתי הרבה, ולא נהנתי בכלל.
מה המסר שלו? לא נראה לי שמצאתי אחד.
(ל"ת)
אם זה המסר, אז הוא אחת הבעיות שלי עם הסרט.
יש לסרט הזה גישה של "הו, תראו כמה שערורייתיים אנחנו, אנחנו חושפים רובד בחברה האמריקנית שאיש מעולם לא דיבר אליו!", הוא מדבר על זה שיש שחיתות במערכת הפוליטית כאל הפתעה שאף אחד לא שמע עליה. זה כמובן לא נכון – לא צריך להרחיק עד לפריימריז כדי למצוא שחיתות בפוליטיקה, מספיק לראות איך הערס התורן של בית הספר משחד את חבריו במסטיקים כדי שיצביעו לו במועצת התלמידים. במילים אחרות – הסרט קצת מזלזל בקהל שלו.
אני דווקא לא חושבת שזה המסר היחידי
יש בסרט הזה המון ביקורת על מערכת הבחירות האמריקאית, ושוב ושוב הוא מדגיש את מצבים אבסורדיים.
סרט עשוי טוב, משוחק טוב, אבל איטי ומייגע. אני לא חושבת שחייבים ידע מוקדם בפוליטיקה אמריקאית כדי להבין אותו, אבל אם אתם לא מתעניינים בפוליטיקה אמריקאית מלכתחילה, רוב הסיכויים שתשתעממו.
ממש ככה.
בשורה התחתונה יצא סרט חיוור ומשעמם, וזה עוד ממישהי שמבינה משהו על קמפיינים בארה"ב.
לקראת אמצע הסרט מצאתי עצמי תוהה מתי, ואם בכלל, תגיע נקודת השיא.
הסרט כולו מאופיין במישור עם בליטה קטנה לקראת סופו, בליטה שמתפוגגת מאוד מהר.
לא נהניתי בכלל. וגם האיש שנחר לידי.
אבל מלבד זאת, חשוב לי להוסיף
שרייאן גוסלינג – oh, my god. ש-ווה!! איפה הדבר הזה היה עד עכשיו ומי מילא את המשבצת שלו? (אדוארד נורטון?).
סרט טוב... אני חושב.
אז כן, הוא מתחרה מאוד טוב על תואר הקאסט הטוב של השנה, עם הופעה נהדרת של כל אחד שם. יש דיאלוגים מצויינים ועלילה עם רובד של מותחן – אני מודה שאת כל ההפתעות העלילתיות לא צפיתי. אבל לא יודע… משהו שם, פשוט לא עובד. השחקנים מצליחים להתחבר למצב הרגשי של הדמות שלהם, אבל איכשהו, למשהו, כל הרגש הזה לא עובד מחוץ למסך. זה בטח קשור לבימוי של קלוני, אבל אני לא בטוח. אני בהחלט לא דורש את השעתיים שלי בחזרה, אבל אני מצטרף לאדם שאמורו שעדיף לחכות לטלוויזיה.
לא מסכים…
נהניתי מאוד ואני מאוד שמח שראיתי את הסרט בקולנוע.
עם זאת הסרט הזה הוא לא לכל אחד.
בסה"כ הרגשתי שמדובר בפרק ארוך ומוצלח של "הבית הלבן" וכמה שאני אוהב את הסידרה הזו….
סרט פוליטי מעולה, אבל...
היה דבר אחד שממש הפריע לי. הקול העמוק של ריאן גוסלינג לא מתאים לפרצוף שלו. וזה מפחיד. זה כמו שוולדמורט יתחיל פתאום לדבר כמו דובון אכפת-לי. (או כמו הכלב הזה ב'למעלה', מי שראה). אבל חוץ מזה, סרט מהנה ביותר. אגב, בגרסה של ההצגה, הדמות של קלוני אינה מופיעה כלל, רק מתייחסים אליה.