אינגריד נוסעת מערבה
Ingrid Goes West
שמו העברי של הסרט המצוין כאן אינו השם הרשמי שניתן לו על ידי המפיצים בארץ, וייתכן שהוא יופץ תחת שם אחר.

בחורה לא יציבה עם אובססיה לרשתות חברתיות עוברת ללוס אנג'לס במטרה להתחבר עם כוכבת אינסטגרם שהיא מעריצה.

תאריך הפצה בארה"ב: 11/08/2017

תגובה אחת פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. טוב, אבל גם מאכזב

    yair_ca24

    חייב להגיד שחיכיתי לסרט הזה בציפייה די גדולה. הרעיון נראה נהדר ורלוונטי, הטריילר היה נהדר ומגניב והקריירה של אוברי פלזה מתחלקת לשני חלקים: הראשון הוא קומדיות גסויות מפגרות (עיינו ערך 'מייק ודייב מחפשים דייט לחתונה' או מה שזה לא היה) השני הוא סרטים מגניבים וקטנים שמוציאים ממנה את המיטב. (למשל 'the little hours' מהשנה האחרונה) כשברור שהסרט הזה משתייך לחלק השני.
    אבל עם כמה שרציתי לאהוב את הסרט הזה, שהוא באמת טוב בסה"כ, התאכזבתי.

    פלזה היא אינגריד, אינגריד היא סטוקרית אינסטגרם פסיכוטית ומשוגעת, כאשר כמעט בכל שעות היממה פרצופה דבוק לפלאפון כשהיא עוקבת בצורה מוגזמת אחרי אושיות אינסטגרם מפורסמות שחייהם נראים כמו גן עדן. כשהיא לא תקועה בפלאפון, היא עסוקה באותו דבר, רק במציאות. בקנאה, במעקב וביצירת הזדמנויות.
    הסרט נפתח בחתונה, כשאינגריד מתחבאת בשיחים ונראית נורא, עוברת מפוסט לפוסט שמתארים את החתונה המדוברת ולא יכולה להפסיק לבכות. בסופו של דבר היא יוצאת אל החתונה, מרססת את הכלה בגז פלפל (נראה לי) וצועקת עליה מול כולם, מה שמוביל אותה לבית משוגעים.
    לאחר טיפול ממושך, אינגריד חוזרת לביתה כשהדבר היחיד שנשאר לה זאת ירושה מאימה שנפטרה לא מזמן, ירושה בשווי 63 אלף דולר. אה, וגם הפלאפון שלה. טיפול היא אמנם זה עתה סיימה, אך בפועל אינגריד פשוט עוברת לאושיית אינסטגרם אחרת, טיילור סלואן (אליזבת אולסן), ומתחילה לעקוב אחריה. תרתי משמע.
    לאחר שה'קורבן' החדש מגיבה לה על משהו שכתבתה, איגריד מרגישה שהגיעה הזמן לשינוי.
    אינגירד עוברת מערבה, ללוס אנג'לס, לעיר בה החלומות מתגשמים, להיות קרובה לאותה אושייה כשברור ששום דבר טוב לא יצא מזה.
    אני לא רוצה להיכנס ממש לתוך העלילה, גם כדי לא לספיילר את הסרט וגם כי זה נורא צפוי ובנאלי.
    הסרט הזה הולך במחוזות די צפויים וקלים, כשברור לגמרי מה הולך לקרות ואיך הסרט יגמר.
    אבל זה לא אומר שהוא עושה את זה רע. למען האמת, הוא עושה את זה די טוב.
    מאט ספייסר, שזהו סרטו הראשון באורך מלא, מביים ובעיקר עורך את הסרט בצורה מאוד מגניבה. מערכת היחסים המתפתחת בין אינגירד לטיילור חווה עליות רציניות וירידות רציניות וכל הסרט משתנה ביחד עם מערכת היחסים הזאת. אינגריד פוגעת בכל הסובבים אותה רק כדי לעלות למעלה בסולם החברתי ובעצם פוגעת בעיקר בעצמה.
    פלזה עושה עבודה די טובה בסופו של דבר (למרות כמה סצנות מוגזמות), היא פסיכוטית מצד אחד ומאוד אנושית מצד שני אך למרות זאת החיבור אליה לא עבר לי חלק והדיבורים על באטמן, גם אם הביאו את הקטע הכי מצחיק בסרט, היו מוגזמים.
    יש כאן עוד כמה דמויות משנה, כמו 'בני הזוג' של אינגריד וטיילור ואח של טיילור, שאמנם מקבלים זמן מסך יחסית גדול, אך בפועל הדמיות לא מספיק מפותחות ונראה שלפעמים הן כאן כדי לזרוק רעיון מעניין לאוויר רק כדי לחזור מהר מאוד למשבצת הצפויה והבנאלית שלהן.
    מעל הכל, הסרט הזה הרגיש לי כמו עוד פרק שכבר ראיתי בצורה כזו או אחרת ב'מראה שחורה', לא שהסדרה הזאת היא דבר רע, בשום אופן לא. אבל הרגשתי שאני רואה משהו שכבר ראיתי, לא התחברתי מספיק לדמות כשהייתי בטוח שאתחבר אליה לגמרי והרעיונות המעולים שהסרט הזה מעלה בסופו של דבר לא נעשים בצורה יוצאת דופן.
    שלא תבינו אותי לא נכון, זה סרט שמשקף את הדור בצורה מצוינת ומצליח להיכנס לתוך עולם הפרסום העכשווי ולערער אותו מהיסוד עם חיוך על הפנים רוב הזמן. מדובר בסרט בסדר גמור, מגניב, עם המון רפרנסים וכיפי בסה"כ.
    אבל פשוט כנראה ציפיתי להרבה יותר וזה היה די מבאס.

 

כתיבת תגובה

(חובה)