לינקולן
Lincoln

סיפור חייו של הנשיא ה-16 של ארצות הברית והנהגתו את מדינות הצפון במלחמת האזרחים.

תאריך הפצה בארה"ב: 09/11/2012
תאריך הפצה בישראל: 24/01/2013
הבית הלבן 1865. דרמה פוליטית כתובה מצוין ומורכבת מהצפוי, שקצת נמעכת מתחת לשמאלץ הספילברגי.

48 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. מופיעים לשניות ספורות

    ההיא עם הכובע

    בטריילר ובכל זאת אי אפשר להתעלם מהם-

    לי פייס
    גג"ל

    1
    Piper ?
  2. טוני קושנר לא יודע לכתוב מענין

    אליס בארץ המראה

    הנה, אמרתי את זה.

    אני היסטוריונית במקצועי, זה לא שאני נוטה להשתעמם בקלות בסרטי היסטוריה משופעי פרטים. אני גם אוהבת פוליטיקה ואוהבת תיאורים של מאחורי הקלעים הפוליטיים. המשחק היה טוב, הבימוי – אני נשבעת – מעודן, מדויק ומאופק. כן, מאופק. אז אין שום הסבר אחר לדקות שלמות של יגיעה, חוץ ממה שהיה ברור עוד מאז ״מלאכים באמריקה״: שאין לטוני קושנר מה לחפש מחוץ לתיאטרון (אולי זה עובד בתיאטרון. לא יודעת. אין לי שעות חיים מיותרות להקדיש לבדיקת הענין). זה היה קצת כמו לשמוע נאום ארוך שהדובר בו לא שולט בשפה בה הוא נואם: הרגעים הדרמטיים לא המריאו או הגיעו בתזמון חורק, בין לבין היה הרבה כלום מהוסס, הקצב לא התאים להתרחשויות ולהיפך, המעבר מהאישי לציבורי היה תמוה או משעמם לסירוגין. וזה על לינקולן, כן? מהמוצדקים שבנשיאי ארה״ב. או לפחות מהדרמטיים שבהם.
    במילה אחת, אכזבה. למעט טומי לי ג׳ונס, שכל דקה בכיכובו האירה את הסרט ומילאה אותו בענין ותנופה.

    אה, וההלם שיחושו כל ילדי שנות השמונים כשיגלו מי מהמשופמים/מזוקנים שם הוא ג׳יימס ספיידר בכבודו ובעצמו (והרבה ממנו), הרבה יותר מטלטל מכל מסר שסצנות הזעזוע בקונגרס מול הרעיון המחריד-בזמנו של מתן זכות הצבעה לשחורים ולנשים מבקשות להעביר. אני מזהירה צופים וצופות בעלי לב חלש, הגילוי (שכולנו מתבגרים, ולא כולנו מתבגרים בחינניות) על אחריותכם.

    (הדעה הזו ככל הנראה ממש לא מייצגת את דעת הקהל האמריקאית: באולם הקולנוע המלא מאד שבו צפיתי בסרט, אנשים מחאו כפיים בסוף, משהו שעוד לא נתקלתי בו בחלק הזה של ארה״ב, ולמעשה מעולם לא נתקלתי בו בסוגה הספציפית של סרטי היסטוריה/פוליטיקה).  

    • ג'יימס ספיידר? איפה?! [רצה לימד"ב].

      Merlin

      מצאתי. OMG.

      • והנה זה לעצלנים.

        פה.
        אני נזכרתי שהוא בסרט רק עם כתוביות הסיום, וניסיתי לפשפש בזכרוני מי מהדמויות הוא היה. לא הצלחתי עד שנעזרתי בימד"ב.
        אני לא חושב שהוא נראה כ"כ רע, אני אישית פשוט לא ראיתי אותו הרבה זמן, ועם השיער והשפם ובלי המשקפיים, הוא פשוט קשה לזיהוי.

      • סליחה, אבל אפשר פרשנות?

        אדם קלין אורון

        אולי העובדה שכבר ראיתי אותו בהופעות בשנים האחרונות מרככת את מה שאמור להיות הלם, אבל אני באמת מתקשה להבין באיזו צורה הוא לא התבגר בחינניות. כן, הוא כבר לא צעיר – אבל הוא מלא מרץ וכריזמה ונראה בן גילו, לא יותר. מה הבעיה? שהוא עלה במשקל?

        • Merlin

          איפה האשמתי אותו שהוא לא התבגר בחינניות? OMG כי לא זיהיתי אותו, ולא הייתי קרובה ללזהות אותו. (זיהיתי הרבה אחרים, כולל את יוליסס ס. גרנט).

          • לא את - אליס.

            אדם קלין אורון

            הנחתי, בגלל ה-OMG, שאת מסכימה איתה. אני מתנצל.

            1
            Merlin ?
            • ככל הנראה כי לא ראיתי אותו בשום תפקיד

              אליס בארץ המראה

              מאז ׳סקס, שקרים ו-ווידאוטייפ׳ (וזה היה איפשהו על הגבול שבין ילדות לגיל העשרה). ומאז ׳סקס, שקרים וכו׳ הוא התקשר אצלי למשהו מאד מסוים, ייצוג של – סליחה על הצרפתית – גבריות פוסט-פמינסטית מבולבלת, תלושה ואבודה (ולא, לא חשבתי במונחים כאלה בגיל 14. זה בא אחר כך). הניגוד בין מה שראיתי אז ועכשיו היה מפתיע הרבה יותר מ״סתם״ עליה במשקל. אבל אני בהחלט מקבלת שזו חוויה מאד סובייקטיבית ומסייגת את דברי בהתאם. 

              • אם כך, אני ממליץ על 'המזכירה'

                אדם קלין אורון

                לוקח את '50 גוונים של אפור' בסיבוב (וגם שם לגיבור קוראים מר גריי). יגרום לך לראות אותו באור חדש לגמרי.

                2
                אידן (ברווז גומי), Jess R ?
                • תודה

                  אליס בארץ המראה

                  אני אוסיף לתור בנטפליקס. ואדע למי לבוא בטענות אם תהיינה !(-;!

              • ומה עם בוסטון ליגל?

                רצוּץ וּמצוּץ

                אחרי הכל, עד לא מזמן הוא הופיע בקביעות על המסך הקטן בגרסתו המבוגרת, בתפקיד ראשי בסדרה שדי הצליחה בישראל.

                • ..ושכנראה אליס לא ראתה.

                  אדם קלין אורון

                  (ל"ת)

                • מיתרונות ההתנתקות החד-צדדית

                  אליס בארץ המראה

                  מהכבלים (של הטלוויזיה. לא של התודעה). אבל אם זה טוב, אני אוסיף גם את זה לתור.

                  מענין אם אפשר לייצר מדד כלשהו לעד כמה שחקנים "סוחבים" תפקידים/דמויות הלאה, ואיך זה משפיע על תפקידים אחרים שהם מקבלים. או על איך שהקהל תופס אותם. וזה – אני חושדת – לא תמיד קשור ליכולות המשחק בלבד.

                  • החשש להיתפס כטייפ-קאסט הוא ידוע.

                    רצוּץ וּמצוּץ

                    בילי קריסטל כמעט ויתר על התפקיד שלו ב"בועות" מהחשש שיתוייג כטייפ-קאסט של הומו.

    • סניקר

      אני עם אליס.

      אומנם אינני מתפרנס מהיסטוריה כמקצוע, אך אני גם בוגר החוג – ובלימודי התעמקתי בהיסטוריית ארה"ב ומלחמת האזרחים בפרט.

      קודם כל, הציק לי האי דיוק בהצבעות על התיקון – אם כבר משקיעים בהקראת השמות כ-10 דקות – אז אפשר גם לדייק יותר.
      התסריטאים שינו את אופן ההצבעה באופן דיי בוטה והחליפו קולות של "בעד" ל"נגד" בכדי ליצור דרמה גדולה יותר, לחלק מהמצביעים.
      זה אומנם אי דיוק היסטורי שאיננו מעניין את הרוב (ולכן גם לא שעממתי עמו את בת זוגתי שראתה את הסרט איתי), אך בכל זאת – מציק.

      שנית, אחד הדברים החשובים ביותר שכמעט כל היסטוריון יגיד לכם – זה שאפשר לספר את מה שקרה בצורה משעממת ואפשר גם לספר בצורה מעניינת.
      "לינקולן" משעמם.
      הוא מתרכז יותר מדיי בחיי הפרט של הדמויות (מה שלאו דווקא מעניין בסיפור, לדעתי), קושר אירועים שאין להם השפעה ישירה על הסיפור המרכזי, ובעיקר מפספס כדרמה אנושית.

      הסרט מפספס את אחד הרגעים היפים והקשים כאחד בהיסטוריה של ארה"ב, הוא כמעט ולא מתעסק עם המלחמה עצמה, אין לו קצב של דרמה פוליטית, וחשוב מכל – הנאום המבריק ביותר שנישא אי פעם בתום מלחמת אזרחים כלשהי – נדחס בסופו של הסרט כאפילוג לרציחתו של אייב.

      מרגע ההצבעה על התיקון, הרגשתי שהתסריט מורץ קדימה באופן דיי שלומיאלי (וזה אחרי מריחה של כמעט שעתיים וחצי)…

      דניאל דיי-לואיס וטומי לי ג'ונס – מעולים, מה שמעט מציל את החוויה, אך כדרמה היסטורית ופוליטית – מדובר בפספוס ואכזבה, לפחות מבחינתי.

      2
      אביעד שמיר, ori ?
  3. אני מחכה לראות את דיי לואיס נואם את נאום גטיסברג

    letitbe

    שפילברג וודאי ישאיר את הנאום מילה במילה נאמן למקור.

    • האמת, יותר חשוב,

      טווידלדי

      באמת יותר חשוב, שישאיר את מצגת הפאוארפויינט שליוותה את הנאום נאמנה למקור:
      http://norvig.com/Gettysburg/

      1
      xslf ?
      • ..The world will little note nor long remember

        אדם קלין אורון

        what we say here, but it can never forget what they did here

        נשיא טוב, חוזה עתידות גרוע.

    • נאום גטיסברג לא נמצא בסרט

      אבי קושנר

      אבל ציטוט מתוכו – ולא על ידי הנשיא – מופיע בסצינת הפתיחה של הסרט.

  4. ספילברג עשה סרט טוב?!?!

    Daniel

    אני לא מאמין שאני כל כך מופתע מזה, בעיקר כשמדובר בבמאי האהוב עליי.

    אבל הבחירות שלו בשנים האחרונות היו כל כך תמוהות שאפילו לא טרחתי לראות חלק מהסרטים האלה.

    טוב לדעת שהוא חוזר לאט לאט לעניינים. רק שיחזור לסרטי מדע בדיוני ואקשן, שם הוא נותן את העבודות הכי טובות שלו.

    2
    Beetlejuice, Kassandra ?
  5. קרקר כפול

    מה שכתוב בביקורת של חיי פיי על פיי?

    אז אברהם לינקולן, לחלוטין, רק פי כמה וכמה. אלוהים, הסיפורים שלו כל כך מייגעים שגם הדמויות בסרט משתגעות מהם.

    נגנב מהם מועמדות: ג'יימס ספיידר ודיוויד סתרת'ן שניהם היו יותר טובים מדניאל דיי לואיס וטומי לי ג'ונס. העובדה שהם לא מועמדים זה דבר צפוי אבל עדיין קצת מאכזב. ( לא שדד"ל וטל"ג היו גרועים, כן? דד"ל היה בסדר וטומי היה אחלה. אבל ספיידר וסתרת'ן נתנו בלי ספק תצוגות משחק יותר מרשימות)

    1
    אוריה בר-מאיר ?
  6. לדעתי הסרט לא משהו

    מלך המלחמות נותן לנו סרט בהוואי מלחמה אך אין בו אפילו סצינת מלחמה אחת. כל הסרט עמוס בדיאלוגים פוליטיים משמימים שמתמשכים ומתמשכים, חלקם מעניינים וחלקם פחות, אך חסרות פה סצינות מלחמה, סצינות שמראות את העבדות, כל מה שרואים בסרט זה רק דיונים פוליטיים. מצטער, זה לא ערוץ הכנסת, זה סרט, ובסופו של דבר מלך המלחמות התקמצן פה ועשה סרט משמים שלדעתי הוא הרבה יותר נמוך מן המצופה והוא לא חובה לצפיה בכלל. לא משהו..

    1
    Mr.Brownstone ?
  7. שעמום אחד גדול

    yossi1976

    כמו שיעור ארוך בהיסטוריה.
    רצף של סצינות בירבור בלתי נגמרות.
    חסר כל רגש חסר כל תחכום בסיפור העובדות. פשוט משמים

  8. מצטרף למקטרגים

    יש כל כך הרבה תוכן בסיפור חייו של לינקולן, שגם התמקדות באפיזודה בודדה כמו שספילברג וקושנר בחרו לעשות, הייתה אמורה לספק כמויות של מתח והשתאות. במקום, קבלנו שני סרטים שלא ממש מתחברים זה לזה. אחד הוא דרמה משפחתית קודרת וקיטשית והשני הוא מותחן פוליטי שמתחמק מכל השאלות החשובות. ההתעסקות במאחורי הקלעים של הפוליטיקה האמריקאית מעניינת בכל תקופה, אבל כשזכויות אדם והמשך המלחמה תלויים בכך, היה אפשר לצפות להרבה יותר. מעבר לכתיבה לא מוצלחת של משפחת לינקולן (וסאלי פילד דווקא מצוינת), הסרט משטח רעיונות עמוקים לקווץ' דק ודוחף אותו לגרון עם כפית. סרט על לינקולן זה כמו סרט על הטיטאניק. כולם יודעים איך זה נגמר, אז מה שחשוב זה להפוך את האמצע למעניין. בזה, הסרט נכשל כשלון חרוץ. במקום נואם מלהיב וכריזמטי, לינקולן הוא טרחן משעמם של ברור איך הצליח להיבחר לנשיאות. במקום דיונים מעמיקים בהשלכות החקיקה והכרעת המלחמה, יש תחרות העלבות בקונגרס והצגת יריבות פוליטית כדבר שניתן לפתור במחי ג'וב אחד.

    3
    אליס בארץ המראה, מתן בכר, תמר ?
    • תודה

      אחרי "ג'יי. אדגר", שהיה משעמם בטירוף, אמרתי לעצמי להיזהר עם דרמות פוליטיות. כשהגיע הסרט, קפצה לי שוב האזהרה הזאת. "אבל היי," אמרתי לעצמי "זה ספילברג". כן, אבל זה אותו ספילברג שביים את "אינדיאנה ג'ונס" האחרון והמעפן ואת "טינטין" הסביר. לאחרונה נראה שהוא קצת איבד את זה.

      ואז ראיתי שרד פיש משבח, אז חשבתי שאולי בכל זאת זה שווה משהו. אבל כל התגובות פה הורידו לי את החשק יותר ויותר, ושלך תקעה את המסמר האחרון. אז למרות שרציתי לראות את כל סרטי האוסקר לפני הטקס, נראה לי שאוותר עליו, בקולנוע לפחות. אין לי כוונה לבזבז כסף על משהו שישעמם אותי. נראה לי שאלך היום למשהו איכותי באמת. כמו "סרט 43".

      1
      סטרלינג ארצ'ר ?
  9. כמו שיעור היסטוריה ממש, ממש טוב.

    העט המרקד

    למרות שהוא משעמם לרגעים (כמו שתיארו פה את הסרטים שלו מתחילת שנות האלפיים, גם כאן ספילברג מסיים את הסרט, ואז ממשיך חצי שעה), סרט טוב מאוד, עם פסקול מקסים, צילום מעולה, ותצוגת משחק אדירה של דניאל דיי-לואיס, ג'וזף גורדון לוויט, טומי לי ג'ונס וסאלי פילד. חשוב לראות אותו בעיקר בגלל הערך ההיסטורי של העניין – כמו ב"טוראי ריאן" ו"רשימת שינדלר", ספילברג לוקח את הכישרון העצום שאלוהים נתן לו כדי לחנך את ההמונים, וזה מצליח. כן, אולי ג'נגו הוא סרט העבדות המהנה של החורף, אבל החשיבות ההיסטורית של "לינקולן" היא זאת שהופכת אותו לסרט חשוב לצפייה. עדיין, מעודד את "אופטימיות" באוסקר.

  10. ככה-ככה

    תמר

    לפי הסרט, לינקולן היה אחלה מספר סיפורים.
    חבל שאת הסיפור שלו לא הצליחו לספר בצורה מספיק טובה.

    כלומר אולי אם הייתי אמריקאית, שהסיפור של לינקולן וההיסטוריה של ארצות הברית היה חלק מהדנ"א שלי, אז הייתי מתלהבת מהשיחזור האומנותי, המשחק הסוחף ולראות איך המוכר לובש חיים מול המסך. אבל אני ישראלית. ההיכרות שלי עם ההיסטוריה של ארצות הברית היא מועטה. ולכן מצאתי את עצמי מצד אחד לא עוקבת אחרי הנעשה על המסך (רק בסוף הסרט גיליתי שהיוניון זה הצפון והקונפדרציה זה הדרום, ולא להיפך כמו שחשבתי כל הסרט. אבוי) ומצד שני קצת משתעממת, כי אם הסרט מתרכז בעיקר בתיקון ה-13, למה הסרט ממשיך דקות ארוכות אחרי שהחלק הזה בעלילה נגמר.

    כמו הטייס לסקורסזה בזמנו, אני חושבת שהסרט הזה ידבר בעיקר לאמריקאים, ופחות לשאר העולם. מקווה שכמו הטייס, גם לינקולן לא יזכה באוסקר לסרט הטוב ביותר. לטעמי לא מגיע לו.

  11. דווקא לדעתי סרט ממש טוב,

    יהל

    ואני פאקינג בן 13. אני בדרך כלל לא אוהב סרטים של דיבורים, אבל ממש נהנתי. קודם כל, לדיי לואיס מגיע אוסקר שלישי. פשוט מגיע, הוא מהפנט, אתה לא רואה שחקן שמנסה להידמות ללינקולן, אתה רואה את לינקולן, ובסוף הסרט בכתוביות אתה מבין שזה היה שחקן. בכלל, שחקן אירי שמשחק את נשיא ארצות הברית חייב להיות מעולה. או גרוע במיוחד. במקרה הזה, מעולה. סאלי פילד נהדרת כהרגלה, וג'וזף גורדון לוויט, בחלקיקי השנייה שהופיע על המסך, ביצע את העבודה כראוי. טומי לי ג'ונס לא אכזב, כמובן, אבל אני לא מבין למה עושים עניין כזה גדול על המשחק שלו. בסדר גמור, אמין, אבל לא אוסקר. ממש לא אוסקר. אבל אני אהיה אופטימי, כי זה שם המשחק, ואני עדיין מעודד את לינקולן, כי כמה ש"אופטימיות" מצחיק ומרגש, אין לו את מה שהאקדמיה אוהבת, וקיטש אמריקאי, מה שיש בלינקולן המון, זה בדיוק מה שצריך בשביל האוסקר. את ג'נגו ראיתי, והוא אדיר, אבל הוא בהחלט לא הסרט הכי טוב של השנה. אני מתכנן לראות גם את ארגו, את חיות הדרום הפראי, את כוננות עם שחר ואת חיי פיי, ודווקא "אהבה" האוסטרי (או צרפתי, whatever) נשמע לי משעמם תחת… אם אהבה ייקח אני מניח שאהיה מוכרח לצפות בו, כמו שקרה עם הארטיסט, שלא כל כך אהבתי. מה כל כך מרגש בשחור לבן? או באוסטרית? (בו בצרפתית, whatever, fuck you) בקיצור, כוננות עם שחר וארגו דווקא נשמעים כמו סרטי אוסקר, אבל פרס הבמאי די שבר להם את החלום, וגם לג'נגו, וגם לעלובי החיים, שנשמע לי די מעצבן, אבל יכול לקחת את הסרט ולא את הבמאי, כמו שקרה עם שיקגו הבינוני להחריד. אני לא יודע עם לינקולן הוא סרט השנה, אבל הוא בהחלט הצדיק כל אחת ואחת מהמועמדויות שלו. השחקן הראשי במיוחד.

    • יהל

      או בצרפתית *

  12. היה טוב.

    קודם כל, לדעתי כולכם פראיירים. לא, זה לא נוגע לשאלה אם ראיתם את הסרט או לא אלא למדיניות של "מתי ללכת לסרט". הסוד הוא ללכת אחרי שמגיעות הביקורות הראשונות והדעות הראשונות. הציפיות יורדות והחיים נראים יותר ורודים לפתע.
    כי בסופו של דבר, הכל תלוי בציפיות, "לא יעזור בית דין". אז כן, עד שמגיעים לכתוב את דעתכם בביקורת של רד הדיונים כבר דעכו ולא תמיד תקבלו תשובה או פישלייק אחד לרפואה, אבל היי, לפחות נהניתם בסרט. גם זה שווה משהו, לא?

    אז הסרט היה דווקא נחמד. אם הוא היה יכול להיות קצת יותר מעניין? בהחלט. קצת יותר לא-יודע-איך-להגדיר-את-זה היה עוזר. אבל גם ככה היה טוב. מי שציפה לדרמה פוליטית היסטורית ולא רק דרמה היסטורית קיבל את מבוקשו. וההקבלה של רד לעיל ל"הבית הלבן" כ"כ נכונה, לחיוב. היה נחמד לראות את הפוליטיקה המוכרת לנו מימינו בסרט היסטוריה. בד"כ סרטים היסטוריים הם על התהליכים הגדולים ולא על האנשים הקטנים ועל "מאחורי הקלעים" של התהליכים האלה. גיוון מרענן.
    היה גם נחמד לראות את השימוש במקבילות הטכנולוגיות לדברים שהיה צפוי שנראה. אולי זה קורה בכל סרט תקופתי אבל פה שמתי לב לזה יותר, כמו למשל ההאזנה למורס בטלגרף כדי להתעדכן בתוצאות הצבעה או העברת פקודות למרחק, היה נחמד.

    להבדיל מ"ארגו", בוויקיפדיה על הסרט הזה אין תגליות מרעישות על פערים מטורפים (זה לא אומר שאין כאלה, זה רק אומר שהם לא כתובים בוויקיפדיה). מה שכן, היה נחמד שאם לוחצים על הקישור שמתאר את גזעה של סוכנת הבית של טומי לי ג'ונס מגיעים לעמוד שהתמונה שמככבת בו היא בכלל של אלכסנדר דיומא, בהקשר של מה שלמדתי עליו ב… "ג'אנגו". משעשע האינטרנט הזה.

    בזירת הדברים לשיפור: היו כמה דברים לא ברורים שהלכו לאיבוד מרוב דיבורי פוליטיקה אבל הם היו זניחים יחסית; המינון של "לינקולן מספר הסיפורים" היה קצת מוגזם, בטח כשהסרט מתייחס לזה בעצמו – באחת הפעמים האחרונות לא היה ברור אם מצפים שנצחק מזה או לא; גג"ל היה מבוזבז למרות השפמפם החינני.

    נספח דברים לשיפור א' – אני חושב שקראתי את זה פה למעלה אבל אני בכל זאת מציין ומרחיב. הסרט נע לאורך הציר הפוליטי והציר המשפחתי. רק שהם לא מתואמים ביניהם מבחינת קצב ההתרחשויות והציר המשפחתי מגיע מאוחר מדי ומעט מדי, ככה שהאימפקט שלו פחות מורגש. משהו מרגיש שם חסר.
    נספח דברים לשיפור ב' – שתי הדמויות הראשיות, זו של דניאל דיי לואיס (דד"ל) וזו של טומי לי ג'ונס (טל"ג) בקושי נפגשות בסרט למרות ששתיהן מניעות את העלילה – וזה די מוזר. הן נפגשות רק פעם או פעמיים-גג אם אני זוכר נכון, לפני כן ואחרי כן הן נעות שתיהן לאותו כיוון, לאותה מטרה (בגדול) אבל בלי להפגש. וזה מרגיש מאוד מוזר. כאילו הם שני זרים שבמקרה נוסעים באותה רכבת בקרונות שונים, אבל מצד שני הם לא באמת במצב כזה. אפילו בסרטים בהם שתי הדמויות הראשיות הן יריבות יש יותר אינטראקציה ממה שהיה פה. קשה להגדיר את זה אבל גם פה משהו הרגיש חסר.
    נספח דברים לשיפור ג' – התרגום. אוי, התרגום. מילא שמות שלפעמים נכתבים כך ולפעמים אחרת (קקלי, האקלי, מה זה משנה איך קוראים לגברת?); מילא זה ש"יוניון" תורגם ליוניון, כאילו זה של בנאדם ולא מונח שיש לו משמעות; מילא שימוש בשני מקפים בסוף שורה או תחילת שורה ("- -", הרווח במקור) שמעולם לא זכור לי שראיתי; אבל מה הקטע עם שלוש הנקודות המעצבנות בסוף חצי מהשורות על המסך? זה צ'אט אינטרנטי של בני נוער או שזה תרגום של סרט? אני חושב שאני זוכר התייחסות לזה פה באתר מתישהו, אבל זו פעם ראשונה שאני רואה את זה על המסך הגדול וזה לא ייאמן. זה הוציא אותי מהסרט שוב ושוב, בהמתנה לפאוזה של הדמות שלא ממש מגיעה, כי הדמויות לא יודעות שהן צריכות לעשות פאוזה כמו שהתרגום מכתיב להן. מטופש ומפריע.

    דברים מגניבים ו/או נחמדים:
    א. סצינת התיאטרון שבסוף, כשאתה מצפה לסצינה ברורה אבל לא מקבל אותה. אני מניח שהיה מי שהתאכזב/התעצבן. אותי שעשע המשחק בציפיות של הצופה.
    ב. מגניב – מאוד מגניב – לראות בוויקיפדיה את האנשים האמיתיים ש"היו" טומי לי ג'ונס ושר החוץ של לינקולן. איכשהו הם ממש דומים לשחקנים, במיוחד שר החוץ.
    ג. בשלב מסוים יש איזה קטע שמורכב מכמה פלאשבקים שמלווה במוזיקת רקע. ואם לא טעיתי, בפלאשבק האחרון מביניהם קולטים שיש מישהו שמנגן ברקע את המוזיקה הזו, שבעצם החלה הרבה קודם.
    ד. ההבנה שנוחתת עליך כמה פעמים בסרט כשאתה רואה את הדמות של לינקולן בלי לראות את הפנים של דד"ל בכלל, ההבנה כמה איקונית הדמות הזו בחליפה ובצילינד הזה, שרק מהצל שעובר יש לך תחושה של "הנה לינקולן".

    6
    זוהר אורבך, נרקיס, קיו, יובל המפוקס, לפרקונית, אביעד שמיר ?
  13. נפלא.

    Merlin

    סוחף, משוחק להפליא, מרתק. הטוב ביותר מבין המועמדים לאוסקר שדגמתי עד כה.

  14. ביקורת ?

    יהל

    תתפרסם מתישהו ביקורת?? כי ללא ספק, טוב או לא טוב, זה אחד הסרטים החשובים של השנה, מועמד ל12 אוסקרים (הכי הרבה השנה) ובוים בידי ספילברג (!) ומככבים בו דיי לואיס (!), סאלי פילד (!) וטומי לי ג'ונס (!), וכבר מאז שהוא יצא פרסמתם ביקורות לסרטים הרבה פחות.. אמממ… מעניינים, כמו מת עליה המחריד, עומד אחרון המשעשע אך הפתטי, היצ'קוק הבינוני ויחידת גנגסטרים ה… אני מודה, לא רע. אבל בחיאת, תעשו ביקורת על לינקולן. אני מבין שיכול להיות מביך שבביקורת למאסטר כתבתם שחואקין פיניקס יזכה באוסקר, ואחרי שראיתם את לינקולן הבנתם שאין תחרות של ממש לדיי לואיס. לא נורא. אז יאללה, מחכים.

    ועוד משהו… אני פשוט רוצה לעשות טקסט חבוי.

    • מתוך כל המועמדים

      קרקר כפול

      לדניאל דיי לואיס הכי פחות מגיע לזכות.

      לינקולן הוא דמות טרחנית ומשעממת ולא מעניינת. הדבר היחידי שדיי לואיס מוסיף זה שהוא "נורא דומה לו" או משהו. אין כאן שום סצנה עוצמתית או חזקה או משחק מרתק.

      אפילו ברדלי קופר עשה יותר עם הדמות שלו.

      חואקין פיניקס FTW.

      1
      אדון האופל ?
      • תגובה שמכילה ספוילר ללינקולן. אולי. בערך. מאת subatoi
        • מסכים

          קרקר כפול

          אבל אני חושב שיכול להיות קול מאוד רך ועדיין התנהגות נורא פיקודית ומנהיגותית.

          אני עדיין מבואס מזה שלא הולך על הקול הצייצני שמקורות מסוימים טוענים שהיה ללינקולן.

        • דווקא זה היה טוב

          רצוץ ומצוץ

          למיטב זכרוני, ללינקולן במציאות היה באמת קול גבוה ורך. לא זוכר איפה קראתי את זה.

      • לדיי לואיס *כן* מגיע לזכות

        יהל

        כי גם אם לינקולן הוא היה טרחני ומשעמם (והוא לא) דניאל דיי לואיס כל כך שונה מעצמו, הוא שינה את הקול, את צורת ההליכה, את טון הדיבור, את שפת הגוף, ואפילו כשהוא דופק על השולחן בעצבים רואים שהוא מנסה להישאר רגוע והיד שלו רועדת, וכשהוא סוטר לבן שלו בפנים הוא ישר מתחרט, וכשהוא צועק על אשתו כואב לו גם, והוא פשוט נכנס לדמות בצורה מושלמת, ומגיע לו אוסקר. אתה לא מסכים? את זה תגיד לגלובוס הזהב, bitch.

        • אמרתי לגלובוס הזהב. הם מוסרים לך נשיקות וחיבוקים

          קרקר כפול

          דיי לואיס שונה מעצמו זה לא משהו חדש. והאמת היא שאין לי מושג אם הוא שונה מעצמו, כי אין לי מושג איך דניאל דיי לואיס במציאות.

          לא להיות דומה לעצמך זה לא אוטומטית אומר שאתה שחקן אדיר שמגיע לך לזכות באוסקר. שון פן לא באמת כוכב רוק מופנם ועדיין זה לא אומר שההופעה שלו ב"זה בוודאי במקום" היא זוכת אוסקר.

          כל שאר הדברים שתיארת זה פשוט להראות רגשות. זה לא משהו חדש או יוצא דופן. כל השחקנים שמועמדים לאוסקר השנה ואפילו המון שלא עשו את זה.

          ובסופו של יום? אני מרגיש שחואקין פיניקס יודע יותר על הדמות שלו במאסטר מאשר שדיי לואיס יודע על לינקולן. כי בעוד שדיי לואיס חקר את ההליכה שלו ולא יודע מה, חואקין פיניקס חקר מה מניע את הדמות האניגמטית של פרדי – ובין שתי האופציות למשחק , אני הולך עם השנייה.

          ביץ'.

          • don't you bitch me, bitch!

            יהל

            סתם רציתי לומר את זה. חואקין פיניקס עשה תפקיד אדיר, ומגיע לו ללא ספק לזכות באוסקר. בעולם בו לינקולן לא היה יוצא השנה.
            אתה צודק, כל שחקן טוב מפגין רגשות. אבל לא כל שחקן מהפנט את הצופה, גם כשהוא לא הדמות שמדברת, גם שהוא לא מגניב, לא סימפתי יותר מדי, ובעל טעם נורא ואיום בכובעים. (כאילו, אבל באמת) דיי לואיס עושה תפקיד ענק, אחד מהטובים שראיתי בכלל, ברשימה עם טום הנקס מפורסט גאמפ וקווין ספייסי מאמריקן ביוטי. לא שלטום הנקס יש תחרות אמיתית. הוא הגדול מכולם.
            דיי לואיס נכנס לדמות בצורה מושלמת, והוא יודע את המניעים של לינקולן. אתה יודע למה? כי כל דמות שהוא בוחר, והוא בוחר דמויות עם פינצטה, הוא עובד עליה יותר משנה עד שהוא מבצע אותה בסרט. דוגמה? חשבתי שלעולם לא תשאל. (וואו, אני מתלהב היום מביטויים)
            לפני ששיחק מעולה את ביל הקצב בכנופיות ניו יורק? הוא לקח שיעורי קצבות, רק כדי שהתנועות שלו עם סכין קצבים (שאין הרבה בסרט) ייראו טבעיות.
            לפני ההופעה המושלמת שלו בכף רגלי השמאלית? הוא למד לכוון רדיו או משהו. (רק עם הרגל השמאלית)
            ולפני שהוא התחיל לשחק את לינקולן, הוא קרא עליו, הוא חקר עליו, הוא למד אותו, הוא הכיר אותו… הוא הפך להיות הוא! ואני מת כבר שתתפרסם ביקורת פה באתר שתוכיח לך את זה.
            ואם לא? אוקיי, נהדר! בשביל זה יש חילוקי דעות. תחשוב מה שאתה רוצה. לדעתי, ולדעת גלובוס הזהב, ובאפט"א, ולדעת עוד מלא מאגניבים, דניאל דיי לואיס נתן את הופעת השנה.

            ודרך אגב, תמסור לגלובוסים האלה נשיקות בחזרה. חמודים…

            • יהל

              ולמה ספילברג חייב לסיים כל סרט ענק עם מלא ניצבים שקורה מזמן על אירוע חשוב בהיסטוריה האמריקאית… עם הדגל המתנופף של ארצות הברית בפייד אין ופייד אאוט? פטריוט.

            • התכוננות לתפקיד

              קרקר כפול

              במשך שנה לא שוות ערך לאיכות.
              יכול להיות שהוא הלך למגידת עתידות בשביל לדבר עם לינקולן דרך סיאנס-אני עדיין לא חושב שזאת ההופעה שלה
              צריך להביא אוסקר השנה.

              כל עוד אתה מסכים שאפשר לחשוב אחרת ושאפשר להבין שיש תחרות לדיי לואיס – מגניב. פשוט מההודעה הראשונה שלך נותר רושם שאתה לא יכול לקבל שמישהו יחשוב אחרת.

  15. אני מתה על אנשים שהולכים לסרטים

    סיבלינגה

    רק כי הם זכו באוסקר. אוסקר הוא לא מדד לכלום. כמה סרטים או שחקנים זכו והיו גרועים להפליא?

    1
    מתן בכר ?
    • פחות ממה שמקובל לחשוב, או ממה שמשתמע מההודעה שלך.

      פנטלימון

      (ל"ת)

      8
      אדם קלין אורון, קיו, אדון האופל, אביעד שמיר, יובל המפוקס, Beetlejuice, גבי קוגן, NoLBRick ?
  16. מתי תתפרסם ביקורת לסרט?

    NoLBRick

    (ל"ת)

  17. סרט לא רע

    אז כן, הוא ארוך, יש בו המון נאומים והוא לפרקים משעמם אבל בסופו של דבר הרושם שלי מהסרט חיובי למדי. השחקנים טובים מאוד, יש שוטים מדהימים, העלילה בכללי מעניינת ויש כמה רגעים שנוגעים ללב. אני לא מת על אפוסים היסטוריים ושפילברג הוא במאי שאני מחבב (במאי טוב אבל לא כזה שאני מצפה לכול סרט שלו) אבל התוצאה הסופית מוצלחת למדי. אפשר בהחלט לראות.

    1
    יהל ?
  18. תגובה שמכילה ספוילר ללינקולן מאת רז
    • תגובה שמכילה ספוילר ללינקולן מאת subatoi
 

להגיב על ההיא עם הכובע לבטל

(חובה)