-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
פבלו
Loving Pablo
סיפור עלייתי ונפילתו של ברון הסמים הנודע פבלו אסקובר, והרומן שניהל עם העיתונאית הקולומביאנית וירג'יניה ואלחו.
תאריך הפצה בארה"ב: 15/06/2018
תאריך הפצה בישראל: 21/06/2018
אבל כבר עשו את זה ממש טוב, ואז עשו עוד אחד (גם בנטפליקס). למה עוד פעם?
זה לא רימייק לסרט/סידרה בת עשרים שנה, אלא סיפור שנעשה (בשפת מקור) לפני שלוש שנים!
הגיון של מפיקים:
ללהק את צמד השחקנים דוברי ספרדית האהובים והמוכרים ביותר כרגע לסרט על דמויות דוברות ספרדית, לצרף אליהם במאי ספרדי עם רקורד סימפטי כדי ליצור סרט דובר אנגלית בזמן שהסדרה הכי מצליחה של נטפליקס בשנים האחרונות עשתה את זה בהצלחה יתרה במשך שלוש עונות בספרדית ועם אוסף של שחקנים אלמוניים. כבר היה עדיף שבמקום בארדם היו מלהקים גם לזה את דניאל רדקליף ולא שוכחים לפמפם לנו שמדובר ב"תפקיד חייו".
מעבר לזה שמדובר בסרט מיותר שלא מחדש כלום וגם לא עושה את זה בצורה מעניינת, ההופעה של בארדם מחווירה לעומת החד פעמיות של ואגנר מורה ב"נרקוס".
כשהסרט מחליט להרפות מהקריינות המציקה של פנלופה קרוז, הוא דווקא ממש טוב.
ברצינות, זה הדבר העיקרי שהציק לי: למה קולנוענים עדיין ממשיכים להשתמש בכלי המעיק הזה, כשהוא בבירור לא תורם שום דבר? אנחנו רואים מה קורה על המסך, אנחנו אינטליגנטים די הצורך כדי להבין סבטקסט, למה להרוס את זה עם קריינות מיותרת? למשל: הסצינה של המסיבה שבה וירחיניה ופאבלו נפגשים ומפלרטטים. המסיבה בעצם חוגגת את הקמתו של קרטל מדיג'ן, שלכאורה נועד לספק מגורים לעניים. הבנו את זה, כי על זה הם דיברו כמה שניות לפני כן. ואנחנו כבר יודעים שפבלו מרוויח את לחמו מעסקים פליליים, למה צריך לקריין לנו את זה? והסצינה עצמה מרמזת על אותם דברים אפלים, כשבסיומה – בעוד כל האנשים הלבושים במיטב מחלצותיהם שותים, רוקדים ומקשיבים למוזיקה לטינית – חולף בקדמת המסך שומר ראש עם תת מקלע. לא ברורה לי הדיכוטומיה הזו.
אבל. אבל:
שאר הסרט רק משתפר והולך מסצינה לסצינה. פנלופה משחקת באופן קצת מוגזם ואובר-דרמטי בהתחלה, אבל מסירה את המניירות האלו לאט לאט, ככל שהעלילה מתקדמת, ומזכירה לנו איזו שחקנית מופלאה היא. הסצינה שבה היא מבקרת את פבלו בכלא כדי להתחנן לכסף, היא זהב קולנועי: כמו תמונה במחזה, כל ביט מוביל לביט הבא, עד שהיא מסיימת אותה שבורה ואבודה. או הסצינה שבה מטוס עמוס קוקאין נוחת באמצע כביש ראשי בפלורידה; או השוט הרציף שבו המסוקים מתקיפים את הבסיס של פבלו בג'ונגל, שבסיומו הוא רץ עירום וללא בושה; או סצינת הרצח של שניים משותפיו הוותיקים, שהייתה מבעיתה כמו בפורנו עינויים; או הסצינה שבה היחידה המובחרת מכתרת אותו ואת אחרון אנשיו. נראה לי שחביאר בארדם מתכונן לאוסקר שני (ואיזו כרס לתפארת הוא גידל לכבוד הסרט!).
עדיין מציק קצת שהסרט מתנהל באנגלית במבטא קולומביאני, אבל זה בוודאי נעשה כדי להנגיש אותו לקהל הרחב.
בקיצור, מינוס הקריינות, הסרט הזה עובד מצוין.