צומת מילר
Miller's Crossing

שתי כנופיות מאפיה יריבות נלחמות זו בזו בעיירה קטנה של שנות ה-20, תוך שאנשיהן מתחבטים בשאלות של אתיקה, נאמנות, אהבה ורגש.

עמוד הסרט בחסות דידי חנוך
תאריך הפצה בארה"ב: 1990

5 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. אני עד עכשיו לא יודע מה אני בדיוק חושב עליו,

    העט המרקד

    חוץ מזה: אני בחיים לא ראיתי סרט שבו כל כך אהבתי כל דמות ודמות שבו. מההתחלה ועד הסוף, מופיעות שם דמויות עמוקות, מצחיקות, מעניינות ומגניבות ברמות בל יתוארו.

    אה, וסצנת ה"דני בוי" צריכה לקבל איזשהו פרס, כי היא ככל הנראה סצנת האקשן הכי רגועה שראיתי מימי, ואחת מהטובות שנתקלתי בהן. איזה אחים.

    4
    יהונתן צוריה, Horican, Michael, marksbro ?
  2. שלי, שלי ורק שלי!

    היה שווה כל שקל!

    5
    עידן דקל, Horican, Michael, marksbro, arielak ?
  3. תגובה שמכילה ספוילר מאת פפ
  4. פרט טריוויה מעניין

    אהרלה

    כשגבריאל ביירן נכנס לשירותי הנשים, אחת הנשים, זו הלבושה בשחור ומצטלבת, זו אלברט פיני…

  5. סרט להעביר את הזמן

    Aldo raine

    הסרט הוא טוב, בזה אין ספק. אולי טוב מאוד. הוא מספר סיפור מעניין בצורה טובה, יש לו אחלה דיאלוגים פה ושם, סצנה אחת מדהימה והמשחק מצוין, תמיד. אבל חוץ מזה, לא הרגשתי משהו שיבדיל את הסרט הזה מסרטים אחרים, או שיגרום לו להתעלות על כאלה, כמו שציפיתי. זה פשוט היה… נחמד. נחמד להעביר ככה שעתיים, אבל לא הרבה מעבר לזה, וביום שלמחרת לא ממש זכרתי את הסרט והוא לא נחקק אצלי כמו שציפיתי שיהיה. לא היו רגעי מתח מורטי עצבים, או רגעים יוצאי דופן, או כל דבר שיגרום לסרט לבלוט. פשוט סרט טוב להעביר איתו שעתיים.

    ועוד נקודה:
    מה נסגר עם הכובעים בסרט הזה?
    נראה שהכל סובב סביב הכובעים, ואני לא הבנתי את זה. עכשיו אולי אפשר למצוא בכובעים איזו מטאפורה או איזה דימוי או משהו אומנתי אחר, אבל לי נראה שהאחים כהן פשוט עשו אאאאלף סטופ של חפצים ויצא להם האות כ'. כמו שיצא להם האות ת' ב"ברטון פינק", למרות ששם זה תרם לסרט ואיכשהו הוסיף לו משהו, לא יודע מה זה המשהו הזה, אבל משהו. כאן הם פשוט אמרו: "בוא נוסיף כובע כל כמה פעמים בסרט, יהיה נחמד"

 

כתיבת תגובה

(חובה)