סיוט ברחוב אלם (רימייק)
A Nightmare on Elm Street

רימייק לסרטו של ווס קרייבן. פרדי קרוגר טורד את חלומותיהם של ילדי רחוב אלם ורוצח אותם בשנתם.

רימייק מיותר, חסר דמיון ולא מפחיד, עם הרבה סצינות "בו!".

2 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. סרט שמאכזב גם כשלא מצפים ממנו לכלום

    ferby

    בערב שישי משעמם אחד, כשהיינו עייפים מכדי לצאת או לראות סרט שדורש מחשבה, החלטנו לראות מה יש לסרט הזה להציע.
    הקדמה – החבר שלי הוא מהילדים שגדלו על מעללי פרדי וכבר כמה שנים שהוא מנסה לסחוף גם אותי בעקבותיו. הוא הצליח לבסוף להושיב אותי מול הראשון, השלישי, הרביעי והחמישי. לבושתי אודה – באמת פחדתי מהראשון. מאוד. האחרים כבר הצחיקו אותי. בסופו של דבר, לא היה נורא מדי.
    ובחזרה לעניין זה. החבר מראש הצהיר שמבחינתו "אם זה לא רוברט אנגלונד זה לא פרדי". אני מצידי דווקא רציתי לראות את רורשאך כפרדי. ושנינו היינו בטוחים שהסרט יהיה סתמי ומטופש, אבל מבהיל וכיפי. טעינו. הוא לא היה כיפי בכלל. סתמי, מטופש ומבהיל דווקא כן. וזו בדיוק הצרה. כשבסרט מטופש מכניסים דיאלוגים מטופשים שנאמרים ברצינות גמורה כל הכיף הולך לאיבוד ונשארת רק תחושת אכזבה גדולה. הוא היה יכול להיות כל כך מצחיק.

  2. דווקא לא רע

    בן, ארמדילו, וואטאבר

    אני לא אטען שהסרט הזה היה חסר למישהו, אבל במפתיע הוא עשוי די טוב ברובו- עולם החלומות מאוזן באופן מרשים על הקו הדק בין ריאליזם אינספשני משעמם והצעקנות המגוחכת של המקור, והמעברים בינו לבין העולם האמיתי תפסו אותי לא מוכן כמה פעמים. הדמויות שבלוניות אבל מספיק סימפטיות כדי שיהיה לי אכפת מגורלן. וכמה מהשינויים אפילו עדיפים על המקור.

    שוב, זה לא הסכין הכי מחודד בכפפה- אין פה איזה טוויסט שיצדיק את מחזור המותג, והפרדי החדש משכנע אבל חסר אישיות. ובכל זאת, נהניתי לכבות מולו את המוח לשעתיים.

 

להגיב על ferby לבטל

(חובה)