יצורים ליליים
Nocturnal Animals

אישה מקבלת מבעלה לשעבר טיוטה לספר מתח אלים שכתב – שמבוסס, ואולי לא, על סיפורם האמיתי.

תאריך הפצה בארה"ב: 09/12/2016
תאריך הפצה בישראל: 12/01/2017
מותחן מוצלח למדי שמקופל בתוך בתוך דרמה יעני-פסיכולוגית פלצנית ובלתי נסבלת.

9 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. מסכימה לחלוטין עם ביקורת הדג

    נעמה

    ומעוניינת להוסיף שארון טיילור ג'ונסון נותן הופעה מחשמלת שרק בגללה שווה לצפות בסרט.

    • בעיני זאת אדמס שמצדיקה את הסרט

      ארון טיילור ג'ונסון משחק את המניאק הכי שגרתי וקלישאתי של הקולנוע האמריקאי. לא מבין את ההתלהבות סביב הדמות שלו. אדמס אשכרה מצליחה לגרום לצופה להאמין שהספר שהיא קוראת מטלטל אותה עד עומקי נשמתה. הבמאי דורש ממנה לעשות דברים מלודרמטיים בהגזמה כמו להשמיע אנחות רבות משמעות תוך כדי קריאה באמבטיות מעלות אדים. אצל כל שחקנית אחרת זה היה הופך לגרוטסקה מביכה, אצל אדמס זה איכשהו עובד. חוץ מזה, בהחלט סרט מהנה, כמו מותחן טיסה עם אנשים יפים מאוד, אווירה אפלולית וסטייל נוברישי.

      • איימי אדאמס בהחלט עושה את המירב מהדמות הזו

        נעמה

        ועדיין היא לא תורמת לסרט כמו ארון טיילור ג'ונסון שמיקסם את כל הכריזמה והסכנה של הדמות.

        2
        לב, Iter Impius ?
        • לא שותף להתלהבות לא מאדמס ולא מארון

          אדון האופל

          אדאמס ממחזרת את אותה דמות שקטה ודיכאונית שממעיטה במילים אך מרבה באנחות שהיא כבר עשתה הרבה פעמים (לאחרונה ב-"המפגש"). ואני לא מאשים את המלהקים, באמת יש לה עיניים עצוות וקול מרגיע כך שדמויות כאלה תפורות עליה. ודמות המניאק של ארון בהחלט לא מחדשת כלום. שניהם עשו עבודה טובה בסרט. רק שהם מיחזרו את עצמם או הופעות של אחרים.

          היחיד שכן התלהבתי מההופעה שלו בסרט זה ג'ייק ג'לנהול ואני לא מבין איך הוא לא מקבל התייחסות (תודה לאל שיש את ה-BAFTA)!

          ובלי קשר, סרט מדהים! אלגנטי, יפה ומהורהר עם לא מעט רבדים ותמות מעניינות. כמו כן, הדיאלוגים והדמויות כתובים טוב מאוד. לא שותף לתחושה שהייתה לרד פיש. הדרמה הפסיכולוגית לא הרגישה פלצנית בכלל אלה דווקא מעניינת ובחלק גדול מהמקרים רציתי ממש להיות שותף לשיחה המתרחשת על המסך.

          2
          omer, לב ?
          • וואלה עשית חשק ללכת ולראות

            omer

            מת על ג'ייק ג'ילנהול

  2. בדיעבד, זה סרט השנה שלי של 2016

    dv

    המותחן שמקופל בתוך הסרט, עם כמה שהוא אפקטיבי, בסופו של דבר הוא סיפור נקמה די שגרתי וקלישאתי – וזה משתקף בכל האספקטים שלו. אני מסכים שארון טיילור ג'ונסון הוא נבל קלישאתי מאד, אבל צריך לזכור שלא רק שהדמות שלו מופיעה בקונטקסט של דמות בתוך ספר – אלא שהיא מופיעה אך ורק בצורה בה איימי אדאמס מדמיינת את הדמות שלו כשהיא קוראת את הספר (קצת כמו הסרט the fall).

    וסיפור הנקמה הקלישאתי מקבל את התוקף שלו אך ורק בהקשר של הדרמה שמסביב. כל התהליך של הדמות של אדאמס מתרחש בגלל האופן שבו היא תופסת את הספר, ואת מי שכתב אותו. אני אפרט יותר בתגובה על ספויילרים.

    בסופו של דבר זה עוד אחד מסרטי ה"סיפור על סיפורים", אבל כזה שעוסק פחות בחלק של "מה מניע מישהו לכתוב ואיך זה משפיע עליו" (למרות שזה בהחלט קיים שם), אלא בחלק של "איך סיפור משפיע על אדם שקורא אותו, ומשם על העולם". זה הופך אותו לשונה מאד בנוף, ומאד מאד מומלץ.

    עוד הערה קטנה: זהו הסרט השני של טום פורד, אחרי "סינגל מן", ומסתבר שהוא במקצועו בכלל מעצב אופנה. כלומר, הוא קולנוען גדול שעשה שני סרטים מדהימים – וקולנוע זה בכלל סייד-קווסט בקריירה שלו. אנשים כאלה גורמים לי לקנא מאד.

    3
    yinon1524, Morin, אדון האופל ?
    • תגובה שמכילה ספוילר מאת dv
      • תגובה שמכילה ספוילר מאת קרקר כפול
    • אני לגמרי איתך

      אבל הוא יצא בארץ רק בינואר אז כרגע זה סרט השנה שלי של 2017

 

כתיבת תגובה

(חובה)