נורמן
Norman: The Moderate Rise and Tragic Fall of a New York Fixer

איש עסקים אמריקאי מתיידד עם פוליטיקאי ישראלי קטן, וחייו משתנים כאשר הפוליטיקאי הופך לראש ממשלת ישראל.

תאריך הפצה בישראל: 09/03/2017

26 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. נשמע מסקרן

    mip

    האם יודעים עוד פרטים על הסרט? כמו מתי בדיוק הוא צפוי לצאת?

    1
    CinemaSentinal ?
    • את הפרט המסוים הזה, לא.

      הסרט עושה ממש בימים אלה סבב פסטיבלים שנראה מבטיח, ונרכש להפצה בארה"ב על ידי סוני פיקצ'רס קלאסיקס. כלומר, הוא יצא בארה"ב מתישהו ב… שנה הקרובה? ואפשר להניח שהוא יצא בארץ בערך במקביל. אבל יותר מזה קשה לדעת כרגע.

    • התפרסם היום

      הראל
  2. הביקורות הראשונות מגיעות מטלורייד

    ונראה שסידר הצליח להביא עוד סרט מצוין. בהוליווד ריפורטר משבחים את האופן שבו הסרט מציג את הגיבור ואת אחורי-הקלעים של הפוליטיקה הישראלית והניו-יורקית:

    http://www.hollywoodreporter.com/review/richard-gere-norman-moderate-rise-925684

    ובורייאטי מתרשמים מהאופן שבו סידר יוצר סיפור על "יהודי חצר" מודרני:

    http://variety.com/2016/film/reviews/norman-the-modeגrate-rise-and-tragic-fall-of-a-new-york-fixer-review-1201851882/

    אזהרה – ספוילרים בשתי הביקורות למה שנשמע בתור לפחןת חציו הראשון של הסרט.

    3
    אידן (ברווז גומי), תמר, mip ?
    • היזהרו מביקורות בוראייטי

      בזמן האחרון קראתי כבר כמה אנשים זועמים על ביקורות (שונות) שהתפרסמו בווראייטי לסרטים שיצאו בינתיים רק בפסטיבלים; טוענים שהביקורות פשוט מספרות את כל עלילת הסרט ומספיילרות כאילו היו מאיר שניצר בשנות השמונים. ולעשות את זה לסרטים שאפילו אם מאוד נרצה, אנחנו פשוט לא יכולים לראות בשלב זה, זה מעשה דושי במיוחד. זה קרה מספיק פעמים כדי להיות מגמה, ולכן אני כרגע לא קורא ביקורות ב"וראייטי" בכלל.

      1
      Galoofy ?
  3. לצפונים או לאלה שזה מספיק חשוב להם כדי לעשות את המסע לצפון הקר

    שנאוצר

    טרום בכורה בסינמטק ראש פינה בשבת הקרובה.

    1
    יואב ?
    • איזו בחירה אקראית של סינמטק...

      קסם

      (ל"ת)

  4. מעולה.

    לוקח לו זמן להיכנס לעניינים, למען האמת, אולי אפילו יותר מדי זמן בשביל אנשים מסויימים – אבל מרגע שהוא נכנס לעניינים, ועל הדרך גם משנה לז'אנר למותחן פוליטי, oh hell, זאת חתיכת נסיעה מהנה. וגם החלקים שלפני זה, גם אם לעיתים נמרחים ולא מובנים, לפחות עשויים מצויין – כתובים נהדר, מבויימים בצורה שממשיכה את הקו של סידר מ"הערת שוליים" בכך שהוא יכול לגרום לסצינה בה בנאדם קונה בוטנים בדוכן להיות יותר מעניינת מעשרות סצינות מרדף בסרטים אחרים, וכמובן – משוחקים לעילא כמו שרק אפשר לצפות מסרט שכולל שחקנים בקאליבר כזה, בין אם הם האמריקאים או הישראלים. ריצ'ארד גיר בהופעה באמת אחת הטובות שלו, אולי אפילו הטובה ביותר.

    יש עוד מה להגיד על הסרט, בעיקר בנוגע לרלוונטיות שלו לגבי ישראל של הזמן האחרון, אבל את זה נשאיר לביקורת, אם תהיה כזאת כשהסרט ייצא כאן.

    4
    יואב, תמר, אידן (ברווז גומי), רז גרינברג ?
  5. לתל אביבים או לתושבי המרכז החמים

    יש טרום בכורה בסינמטק תל אביב ב-6.3, יום שני הקרוב.

  6. ריצארד גיר מגיע לארץ

    מוטי

    וישתתף בהקרנה בסינמטק ירושלים.

  7. חבל שהוא לא יכול להתחרות באוסקר בשביל ישראל ):

    דיס3

    (ל"ת)

    1
    omer ?
  8. האמת, לא עפתי

    נים

    סרט טוב, קצבי, משוחק נפלא ורלוונטי מאוד לתקופתנו (ותכלס', כמעט לכל ממשלה שקמה כאן).
    יחד עם זאת, הרגשתי בנקודה כלשהי שהסרט מעייף אותי – הדיבורים, עשרות השמות שנכנסו מאוזן אחת ויצאו מהשניה ומעל הכל – ההתנהלות המעכרית, על עשרות השקרים הלבנים הבונים אותה, שגרמה לי להתפתל בכיסא בחוסר נוחות.

    ייתכן שזה אכן אחלה סרט, כמו שכולם כתבו, אבל אני מאוד התקשייתי להתתחבר למרות כל הנקודות שציינתי בהתחלה

    כתבתי קצת יותר כאן https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10212147209141115&set=a.4375092861138.2182380.1402567433&type=3&theater&notif_t=feedback_reaction_generic&notif_id=1489227328835699

    • כל כך נכון.

      קסם

      הכל נפלא, כולם משחקים מעולה והכל מבוים וכתוב כמו שצריך, אבל הסיפור פשוט לא מעניין במיוחד.

  9. תהיה ביקורת?

    ההתרשמות שלי: סרט טוב, אבל סובל מההשוואה הבלתי נמנעת לסרטו הקודם של הבמאי. הייתי שמח לפרט יותר בביקורת כשתעלה

    • בעיני הוא עומד בהצלחה בהשוואה

      בהחלט יש מקום להשוות לסרטיו הקודמים, אבל לדעתי הוא עובר בהצלחה את ה״מבחן״ הזה. שניהם סרטים מוצלים מאוד, כל אחד בדרכו. שניהם אגב על אנשים שנואשים לזכות בהכרה, משתוקקים להתקבל למועדון של הגדולים. אבל נשארים הערות שוליים בהיסטוריה.

      ״הערת שוליים״ היה אולי אלגנטי ומקורי יותר. אבל ״נורמן״ עשוי עם לא פחות כישרון וברק. והוא גם מרגש וחם יותר, לדעתי.

      1
      Michael ?
  10. ככל הנראה

    נורמן אופנהיימר שמוצג בסרט הוא בעצם לוזר. הוא מציג את עצמו כיועץ ואיש עסקים, ואנשים מכובדים מתרועעים איתו במידה כזאת או אחרת אבל בשום שלב בסרט הוא לא מוצג בעמדת כוח. הוא מאכער כזה שמנסה לקשר אנשים עשירים לרעיונות כאלה ואחרים והוא נראה כמישהו שלא מאוד מוצלח בעבודה שלו. אחד כזה שכולם מנסים להתרחק ממנו, לנתק עליו את הטלפון ואם כבר מדברים איתו אז תוך מניפולציה כבדה או צעקות ואיומים. וגם הוא עצמו לא מוצג באור חיובי מדי – הוא שקרן פתלוגי שבקושי מצליח להוציא מילה אחת של אמת מהפה שלו, לחוץ מרגעים עסקיים וככל הנראה חי בעוני מחפיר. וה"ככל הנראה" הזה הוא הבעיה העיקרית של הסרט.

    כנראה יצא לכם להיתקל מתישהו בתגובה של מישהו או סטטוס שרושם משהו בסגנון של "דעה מקורית על הסרט נורמן". ואז בתגובות, אנשים אומרים משהו כמו "דעה נגדית" והבדיחה מתפתחת משם בטבעיות. זאת בדיחה חמודה אבל גם עצלנית בטבעה – במקום להגיד מה הדעה ולהסתכן בזה שאנשים ידעו אותה, לפתח אותה בצורה מספקת שאנשים יבינו לפחות מהי הדעה ומהיכן היא מגיעה אני פשוט רושם "דעה" וכולם מרוצים בידיעה שיש לי דעה. בשלב כלשהו, "נורמן" נוקט באותה הגישה לגבי חלק קריטי במערכת היחסים בין שתי הדמויות שלו – הסרט, שמחולק לארבעה פרקים, מתחיל את חלקו השני עם האמירה "שלוש שנים והרבה טובות קטנות לאחר מכן…" ומשאיר את הצופים באיזשהו מצב מוזר שבו אנחנו לכאורה יודעים מה מערכת היחסים אבל בעצם, כשחושבים על זה, לא ממש. איזה טובות? כמה קטנות? מה זה הרבה? איך נראו הטובות האלו? הדדיות? לא חוקיות? פוליטיות? גשמיות? רוחניות? המשפט הזה, משפט מפתח שהסרט נבנה ממנו והלאה הוא משפט סתום לחלוטין שהסרט לא עוצר לפרש לאחר מכן בצורה מספקת. וסרט שכולו נשען על מערכת יחסים לא יכול להרשות לעצמו להשאיר חלק חשוב בתוכה בערפל. ואז, כשעוצרים ומביטים על כל הסרט כמכלול רואים שהגישה הספק-עצלנית, ספק-מערופלת-בכוונה הזאת תופסת לגבי לא מעט מהתסריט. מיהו נורמן? איזה אב-טיפוס כלשהו. כיצד הוא חי, בעצם? הסרט מעדיף שלא תשאלו. הסרט מעדיף שתדעו כמה שפחות, שהדמויות ומערכות היחסים יהיו כמה שיותר מעורפלות כדי לקדם את העלילה שבסופה לא אומרת שום דבר משמעותי כי אי אפשר להגיד משהו משמעותי על הדמויות שלך או העלילה עם "ככל הנראה".

    וכשהתסריט לא מפורט ומנומק ומלא בהסברים, קשה לשחקנים לעשות משהו אחר חוץ מהמיטב שהם יכולים ולקוות שזה יספיק. בושמי, מייקל שין, גינזבורג, גליקמן – כולם שחקנים מאוד מנוסים וטובים שמשאילים מהכריזמה שלהם לטובת דמויות חד מימדיות במקרה הטוב ומעבירים את הסרט בנעימים, אבל אין הופעה ראויה לציון בין החבורה שכוללת, שוב, את סטיב בושמי, מייקל שין, שרלוט גינזבורג ודוב'לה גליקמן. גם אצל אשכנזי המצב לא יותר טוב, למרות שלכאורה אמור להיות לו יותר בשר. היחיד שממש מצליח לעצב דמות הוא ריצ'רד גיר והוא מנפק כאן את אחת מהופעותיו הטובות ביותר, אבל בכל זאת התחושה היא שדמותו של נורמן הייתה קצת יותר אמינה אם לא כל הזמן הייתי רואה מולי במסך את ריצ'רד גיר. ההחלטה לקחת דווקא אותו ולא שחקן קצת יותר אנונימי שמקרין קצת פחות ביטחון עצמי שלא בילה את רוב הקריירה שלו תוך הסתמכות על הכריזמה שלו. ושפחות מזכיר מיידית קומדיות רומנטיות לא נוראית – גיר בהחלט מצליח לעצב דמות טובה והוא שחקן קומי ודרמטי מוכשר. והוא נהיה טוב יותר ויותר ככל שהסרט מתקדם עד לסצנת הסיום הנהדרת של הסרט.

    סצנת הסיום של נורמן היא סצינה נפלאה, ןזה חשוב במיוחד לציין לאור האכזבה הגדולה שהייתה סצנת האם-אפשר-לקרוא-לזה-סיום שהיה ל"הערת שוליים". זאת סצנה שבנויה היטב, מתכתבת עם מה שבא לפניה, סוגרת את הקצוות העלילתיים שנפרמו ובכלליות גורמת לך לעזוב בתחושה מחויכת שמח ואופטימית גם אם מעט מרירה, אבל באותה תחושת שמחה מסתתרת גם תחושת ריקנות שכזאת. תחושה שכרגע ראית שעתיים מאוד מושקעות בלי שום רעיון עקרוני מעניין מאחוריהן. סרט עם הרבה מאוד מידע ורעיונות שלא מצליח להסביר מה הוא בדיוק רוצה.

    "נורמן" היה אמור להיות פגז של סרט. במקום זה קיבלנו משהו לא לחלוטין בשל. סרט שכמעט שם אבל בסופו של דבר הוא לא. אולי זה מכיוון שפרט לעובדה שמדובר בסיפור מרתק, הסרט לא כל כך יודע על מה הסיפור הזה- הוא על נורמן? לא ממש, כי נורמן לא עובר שום שינוי מהותי במהלכו. למרות שהסרט מתאר את העלייה ואת הנפילה שלו, נורמן די תמיד נשאר נורמן: גם כשהוא פסגה, אנשים עדיין מריצים אותו לעשות טובות בשבילם וכך הוא אוהב את החיים שלו. אפשר היה להגיד שהוא איזה מחקר דמות על דמותו של מאכער ניו יורקי ודומיו אבל הסרט מציג לנו כל כך מעט ממנו שזאת תשובה לא מספקת. אולי על מיכה אשל? כנראה שלא, כי מוקדש לו כמעט אפס אחוז פיתוח דמות ואולי עשרים אחוז זמן מסך. על הקשר בין פוליטיקאים ואנשי עסקים? צפייה בסרט מבהירה שלא מדובר במקרה "קלאסי" שממנו אפשר ללמוד על טיב הקשר הכללי שכזה. על הקשר הספציפי בין נורמן לאשל? אוקיי, אבל אז למה הדילוג על שלוש שנים קריטיות במערכת היחסים שלהם שיכלו לשפוך אור נדרש על אותה מערכת היחסים? מערכת היחסים מקבלת הרבה "Tell" אבל מעט "Show" ובכך מתפספסת במהלך הסרט. אז על הפוליטיקה הישראלית? הניו-יורקרית? אולי, אבל.. מה? מה בעצם, הסרט רוצה? הסרט נדמה כמו מופע מרשים מלא בזיקוקים, פירוטכניקה ולהטוטים מרשימים שבסופו של דבר משאיר אותך עם השאלה " אוקיי, ומה אני אמור לעשות עם כל המידע הזה?"

    אולי אני אמור סתם ליהנות. אולי "נורמן" הוא סתם סרט כיפי וקליל שלא צריך לקחת כזאת ברצינות. אבל התחושה היא שסידר כן ניסה מאוד להגיד משהו, אבל המילים התבלבלו לו בפה ובמקומם יצא משהו שהוא כמעט שם, אבל לא.

    3
    arielak, איצ׳י, המשקפיים של וודי ?
    • תגובה שמכילה ספוילר מאת מישי
      • תגובה שמכילה ספוילר מאת קרקר כפול
        • תגובה שמכילה ספוילר מאת מישי
        • תגובה שמכילה ספוילר מאת יואב
          • אני אצטרך תימוכין לתיאוריה הזאת

            להגיד "הסרט לא מכביד בפרטים ומראה אותם בצורה גסה כביקורת על הציבור שרואה דברים בצורה גסה" כשהסרט לא רומז, קורץ, ממצמץ בשום שלב שאנחנו מושא הביקורת שלו (לעומת, למשל, "בקתת הפחד") הוא משהו שאני לא מצליח כרגע לראות בכלל, או לראות ולהגיד "אה, אז הסרט נכשל בזה לחלוטין". אשמח להרחבה איפה מצאת בסרט את נקודות הביקורת הללו פרט לעובדה שהסרט כתוב בצורה גסה ומעט חפיפניקית.

            • בדיעבד

              יואב

              לא ככה ראיתי את הדברים במהלך הסרט, אלא במחשבה עליו בדיעבד. אני אצטרך לראות את הסרט שוב כדי לגלות את כל הרמיזות והקריצות. חוץ מהקריצה הגדולה, איך שהסרט עשוי ואיך שהוא מספר את הסיפור שלו.
              באף רגע לא הרגשתי ש"נורמן" שואף לספר סיפור ראליסטי, לא קולנועית ולא באיך שהדמויות כתובות. יותר מהכל הוא מסופר כמו משל. אז כשחשבתי "מה המשל הזה מנסה להגיד" הגעתי לפרשנות הנ"ל. זאת עוד דרך להסתכל על הדברים.

              סידר כבר הוכיח את עצמו כקולנוען וככותב, גם בסרט הזה, אז אני נותן לו ליהנות מחמת הספק עד שאני אראה את הסרט פעם שניה.

              • אני דווקא מקבלת את הפרשנות שלך

                מישי

                משום שגם לי הדמויות הרגישו ממש כמו קריקטורות. אני לא חושבת שאצפה בסרט פעם שניה כי לקראת הסוף הוא כבר נמתח לי מידי, אבל השאיר אותי באוירה כללית של שמחה שצפיתי בו.

      • אני חושב שזו טעות לומר את זה לגבי הנשים בסרט

        אסף רזון

        להיפך, הנשים בסרט הן קול המוסר וההגיון הצלול בתוך כל עולם המאכערים והשטחים האפורים הזה.

        1
        Morin ?
  11. מדהים בעיניי

    יובל המפוקס

    עבודת בימוי מהטובות שיצא לי לחזות בהן. הכול כל כך מוקפד, מקורי, ססגוני, מעניין. כיף של סרט.

    1
    Michael ?
 

כתיבת תגובה

(חובה)