-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
פרדייס קרוז
בחורה צרפתיה מבלה את זמנה בישראל בצילום לוויות וטקסי זיכרון. היא פוגשת ביוסי, חייל משוחרר, והם מתאהבים. הם מסכימים בינהם לא לדבר על העבר, אבל העבר רודף אותם.
תאריך הפצה בישראל: 22/08/2013
סרט מצויין, ממליץ ללכת לראות :)
סרט ביכורים של מתן גוגנהיים, יש דברים שהייתי קצת משנה, אבל סך הכל הסרט עשוי מעולה ומשאיר מקום למחשבה..
כחברת אקדמיה זה היה הסרט של השנה מבחינתי
לצערי לא עלה לשלב א'.
להגיד עליו שהוא מבולגן, ואז לקרוא ביקורות על כנס העתידנים (המפואר מכל הבחינות) זה קצת אוקסימורון. הבלגאן הוא חלק מהשפה הקולנועית של הסרט. זה היופי והרעננות שלו. אבל זה בלגאן כיפי, וכן קוהרנטי. הוא סוגר את הסיפור, שמסופר בקפיצות של זמן.
השפה האקלקטית היתה נהדרת בעיני, שילוב של כל כך הרבה ז'אנרים, שהתמזגו בעיני להרמוניה מענגת.
רגעים סוריאליסטיים, לצד רגעים שלא ברור אם הם סוריאליסטיים או לא, לצד סצינת ים המלח, שהיא הכי ריאליסטית (אפילו סופר ריאליסטית) מצד אחד, אבל מכילה את הקסם שברגעים כאלה בחייו של זוג שחי את הפרינג'.
חוששתני שהוא לא ידבר לקהל צופים רחב בארץ. גם בשל העיסוק הפוליטי, וגם בשל השפה שלו, שהיא לחובבי הז'אנר.
הוא הסרט של השנה מבחינתי. אחריו כבר לא רציתי לראות כלום. ובכל זאת הלכתי ל"סוכריות", כי אי אפשר לפספס סרט של פיצ'חדזה, וגם הוא היה מקסים בעיני
אבל הרעננות של פרדייז היא הבשורה של הקולנוע השנה. בעיני.