שש פעמים
Six Acts

כמה שבועת בחייהם של מתבגרים בני 17 בהרצליה. תלמידה חדשה מנסה להשתלב בסביבה בכל דרך אפשרית.

תאריך הפצה בישראל: 05/12/2013
משחק, תסריט, בימוי מעולים, שיוצרים חוויה מאוד לא נעימה. בהחלט מעלה למודעות את הבעיה, אבל חינוכי זה לא. סרט טוב, שלא ברור למי הוא טוב.

52 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. יש תאריך להפצת הסרט בארץ?

    urig

    (ל"ת)

    • ככל הידוע לי, עדיין לא.

      (ל"ת)

      • שזה מוזר

        mook

        בהתחשב בזה שהבכורה שלו הייתה בפסטיבל חיפה אשתקד ועוד יותר בהתחשב בזה שהוא אחד משני הסרטים הפייבורטים לזכייה באופיר וסוף השבוע הקרוב הוא ההזדמנות האחרונה "להכשיר אותו לאוסקר" בקטגורית הסרט בשפה הזרה (ולא נראה שיש לו הקרנות כסת"ח שושואיסטיות כמו בעבר). אם מדובר בהתעלמות מכוונת של הפקת הסרט מהתקנון והאוסקר, ראוי להצדיע.

        • אתה בטוח?

          שאין לו הקרנות כסת"ח שושואיסטיות? הרי בפעמים הקודמות שזה קרה, זה לא שסיפרו על כך למישהו. בטח הסרט הוקרן בשתיים בלילה באיזה סינמה סיטי או משהו, לא?

          אם זה באמת לא קרה, והפקת/הפצת הסרט התעלמה בכוונה מתקנון האוסקר, אני לא רואה איזו סיבה יש להצדיע להם. מה הם הרוויחו מזה? את הפוזה של "האוסקר לא מעניין אותנו"? אם במקרה חברי האקדמיה הישראלית יבחרו בסרט הזה לסרט הטוב של השנה (ואולי זה באמת יקרה, אין לי ממש מושג איך הולכים הסיכויים השנה) – למה שהסרט הטוב ביותר לא יישלח לאוסקר?

          בכל אופן, זה באמת מוזר.

          • אממ...

            "הקרנות כסת"ח שושואיסטיות"?
            אפשר לשאול מה זה?

            (וכן, גיגלתי את זה. לא היו תוצאות. זה לא מעצלנות)

            • על פי תקנון האוסקר,

              הסרט שמייצג מדינה חייב להיות מוקרן באותה מדינה, לאורך שבוע לפחות, עד ה-1 באוקטובר. מכיוון שהסרטים הישראליים לעתים קרובות יוצאים מאוחר יותר, זאת יכולה להיות בעיה ביורוקרטית. אז בשנה שעברה, למשל, זכה באופיר "למלא את החלל", שיצא לאקרנים רשמית רק אחרי אוקטובר. כדי למנוע מראש מצב שבו הסרט ייפסל על סעיף טכני, הסרט הוקרן באיזה אולם נידח בסינמה סיטי ראשל"צ לאורך שבוע בספטמבר. ההקרנות האלה נעשו בלי שום פרסום, ובעצם היה די קשה לדעת שהן בכלל קרו – כי הן לא נערכו בשביל שאנשים יראו את הסרט, אלא רק בשביל התקנון.

              גם "שש פעמים" לא יופץ בארץ רשמית לפני תחילת אוקטובר. לכן אם הוא יזכה באופיר, הוא עלול להיפסל ולא להישלח לאוסקר, אלא אם כן גם לו נערכו הקרנות כסת"ח אי שם.

              • רגע.

                קרקר כפול

                אסימון שנפל לי רק עכשיו. אם האופיר הם בתחילת אוקטובר/סוף ספטמבר שהם למיטב ידיעתי לא סוף 2013 , סרטים שיוצאים בדצמבר ונובמבר כשירים להתחרות ב2014 או שפשוט לא כשירים להתחרות בכלום?

                • כשירים למה? לאוסקר או לאופיר?

                  לאופיר אין (לצערי הרב) שום קשר למועד ההפצה של הסרט. סרטים מתחרים באופיר אחרי, בזמן או אחרי שהופצו בקולנוע. לעתים קרובות סרטים מגיעים לקולנוע כמה חודשים עד שנה ויותר אחרי שהתחרו ואפילו זכו במשהו באופיר.

                  אם הכוונה לאוסקר – אז סרטים שהוצגו באוקטובר והלאה בארץ לא כשירים להתחרות בקטגורית הסרט הזר באוסקר השנה. תאורטית, הם יוכלו להתחרות בשנה הבאה, אבל הם לא יישלחו לשם בשנה הבאה, כי בשנה הבאה יהיה טקס אופיר חדש עם זוכים חדשים.

                  • התכוונתי לאופיר

                    קרקר כפול

                    רגע, אז מתי סרט נחשב כשיר לאופיר בשנה מסוימת ולא אחרת? אם המפיצים החליטו לשלוח אותו להתחרות? יש איזה שהם חוקים בעניין?

                    • מתי שמחליטים לשלוח אותו, אני חושב.

                      (ל"ת)

                    • spartak

                      מפיקי הסרט צריכים לשלם משהו כמו בין 1000-2000 (אני לא זוכר את הסכום המדויק) ולהגיש טופס או שניים. הם "מקבלים" שני הקרנות אקדמיה (אחד ערב אחד לילה) בסינמטק תל-אביב ולמיטב ידעתי אם הסר מקבל מועמדות ל"סרט הטוב ביותר" יש לו עוד הקרנות (נראה לי הוא צריך להוסיף עוד סכום של כ-1000 ש"ח)…. מבחינה תאורטית, סרט יכול לזכות אחרי, רק כ5-6 הקרנות אקדמיה ולא לצאת למסכים לעולם (אם כי מאוד קשה לדמיין מצב כזה).

          • די בטוח שלא

            mook

            בפעמים הקודמות, אם היית מספיק אובססיבי ונחוש, היה אפשר לעלות על ההקרנות הללו ע"י הרצת שם הסרט בטיקטנט פעם או פעמיים בשבוע במהלך החודש-חודשיים שקודמים לטקס (שכן ההקרנות אמורות להיות פתוחות וזמינות לקהל הרחב גם אם אפחד לא טורח לספר למישהו על ההקרנות). השנה לא מצאתי זכר להקרנות כאלה, בינתיים. כמובן שיש גם סיכוי (לא ריאלי) שאכן נערכו הקרנות סודיות אף יותר מבדרך כלל ועדיין בכפוף לתקנון, אבל אז יהיה אפילו עוד יותר לא הוגן מצדם.

            להצדיע על כך שהם לא משחקים את המשחק שלא ברורים טיבו או תכליתו אבל כולם משחקים כי אחרים משחקים, אני מניח. אבל, במחשבה שנייה יש אפשרות שהסרט לא הופץ לאו דווקא בגלל בחירה של אנשי הסרט אלא בגלל חוזה הפצה שטרם נחתם (יונייטד מלאים מעל הראש בקידום סרטים שהם גם הפיקו, לב מקדמים בדרך כלל סרט מקומי אחד בעונה והם כבר התלבשו על "בית לחם", שאר המפיצים בקושי מתעסקים עם הפצה של סרטים ישראלית והפצה עצמאית לא בהכרח משתלמת). בכלל, כל מערך היח"צ של הסרט לוקה בחסר: דף הפייסבוק לא עודכן כבר חודש והטריילר הישראלי לסרט שעלה לרשת לפני כמה חודשים נמחק כלעומת שבא וכרגע החיפוש ביוטיוב מעלה רק טריילר עם כתוביות ברוסית (IMDB טוען ששם הסרט דווקא הוקרן בהפצה מוגבלת) ועוד אחד עם כתוביות בספרדית (או איטלקית).

            • תיאורית קונספירציה

              יונייטד מפיצים את הסרט הזה? אם כן, אני מניח שייתכן שהם בכוונה מעדיפים שלא לשלוח אותו לאוסקר: אם הוא יזכה באופיר אבל ייפסל מסיבות טכניות, הסרט שיישלח לאוסקר הוא זה שיהיה במקום השני באופיר – וזה יכול להיות "לצוד פילים", גם הוא של יונייטד, והוא נתפס כידידותי יותר לאוסקרים.

              אבל זאת, כאמור, תאורית קונספירציה. אני לא באמת חושב שיש תכנית מתוחכמת כזאת מסביב אי-קידום הסרט (ואם יש, חבל מאוד).

              2
              שלמקו GRAS, marksbro ?
              • מדהים

                mook

                יש לסיפור טוויסט מעניין ומופרך אפילו בשביל אנשי יונייטד (בסוף הפוסט).

                (עכשיו, אחרי הנצחון של "בית לחם" ו"איבוד המומנטום", נותר רק לקוות שהם בכל זאת יפיצו אותו ואת "סוכריות" בזמן הקרוב ולא בעוד חצי שנה או שנה כאילו מדובר בשאריות מחוממות או איזה פילר תוצרת מילניום).

  2. לסרט יש את אחד הטריילרים הטובים שראיתי!

    urig

    מחכה בקוצר רוח.

    1
    פיטר גבריאל ?
  3. אחד הסרטים הטובים של השנה

    urig

    והסרט הישראלי הטוב של השנה, כן, יותר מבית לחם ומהזאב.

    שש פעמים הוא גם הסרט אולי הכי ריאליסטי שראיתי השנה, הוא מנסה להראות את מציאות חייהם של נערים ונערות בני 17 בחופש הגדול ומליח בענק. התור מישהו בגיל זה אני יכול להעיד שהכל נעשה בצורה הכי מדוייקת שאפשר בלי אי-דיוקים ובלי קלישות.

    שש פעמים מילא את כל הציפיות שלי בתור סרט שמתעסק בנושא חברתי וגרם לי לחשוב המון.

    אז קיצר,לכו לראות את שש פעמים כדאי שיוכלו להמשיך לעשות ארץ כאלו סרטים טובים.

    נ.ב
    רק אחרי הציפייה בסרט הבנתי כמה שרונה סגל הייתה צריכה לזכות באופיר על התסריט שהיא כתבה ולא התסריט של בית לחם. באמת תסריט ששואף לשלמות ובכיף הייתי נותן לו אוסקר.

    1
    kingkong846 ?
    • חשוב לי להוסיף

      urig

      שהסרט פעל עליי כ"כ חזק מהרבה סיבות ואולי בשביל אחרים אני יוצר בפוסט שכתבתי ציפיות בלתי אפשריות. אז תהיו סקפטיים ותלכו לראות את הסרט.

  4. סרט מעולה

    נינה

    מטלטל ומשאיר רושם עמוק, בלי להגרר למניפולציות זולות. אינטליגנטי, מדוייק וחשוב. רוצו לראות, סרט שלא יעזוב אתכם הרבה זמן אחר כך.

    1
    urig ?
  5. אז לא רק בישראל מתרגמים גרוע שמות של סרטים

    פינקי

    ככה הסרט נקרא באנגלית:
    http://www.imdb.com/title/tt2278284/

    פתאום "איזה מין שוטרת" נשמע סטנדרטי למדיי.

    • הכוונה היא לסולמית או לשם עצמו?

      העט המרקד

      כי אני לא רואה את הבעייתיות בשם כמו "שש מערכות". "שש מערכ#ת" זה באמת קצת יותר בעייתי. (למרות ש"Se7en" לא יותר טוב)

      • רוב האנשים לא יקראו את זה כ-six acts...

        פינקי

        (ל"ת)

        • לולא הסולמית, זה יכל להיות שם מצויין

          ממה שהבנתי, הסרט אכן מחולק לשש מערכות. המילה Act לבדה גם רומזת לחלק המיני (ויחד עם הפוסטר, אין בכך ספק) – התוצאה היא שם טוב בהרבה מהשם המקורי (בדומה למקרה של "הזאב הרע" בו צורת הרבים של השם המתורגם הופכת אותו לשם הרבה יותר מדוייק). חבל שהסולמית דוחפת לגרון את מה שהשם רומז, בעיקר כשמדובר בסרט שאמור להיות משווק לקהל אינטיליגנטי (כלומר, במקרה האמריקאי, כזה שמוכן לדלג מעל משוכת הכתוביות).

    • אוי ואבוי, נראה לי שזה שירות דוב לסרט.

      אדוארד נורטון

      אולי זה רק אני, אבל כשכותבים את שם הסרט כך, וגם לאור הפוסטר, זה נשמע לי הרבה יותר כמו מותחן אירוטי זול מאשר הסרט המורכב והרציני שהוא באמת. אם לא הייתי יודע כלום על הסרט, השם הזה והפוסטר היו גורמים לי לא להגיע אליו. אם כבר, פשוט Six acts כבר היה עדיף בהרבה.

      1
      Michael ?
  6. טריילר חזק, באמת

    ויקה

    אני לא יודעת אם זה נחשב לאוף טופ, אבל בעת הצפייה בטריילר שמתי לב לשיר ברקע שהגניב אותי ממש וניסיתי למצוא את המקור(זה נשמע לי בסגנון של פי ג'יי הארווי)…
    והדבר היחיד שמצאתי זה אזכור קטנטן לנינט, מה שלא נראה לי אמין לגמרי.
    ואז לפי המילים, עשיתי חיפוש חוזר, וגיליתי שזה באמת שיר(שלא שמעתי לפני זה בחיי) של PJ HARVEY!
    אני לא יודעת אם יהיו כאן אנשים שיחלקו את התלהבותי… אבל גם סרט ישראלי(איכותי?) וגם קאבר לשיר של הזמרת האהובה עליי ברקע… נכבשתי.
    http://www.youtube.com/watch?v=EO14-l5HMEw

    • הטריילר הזה בעיקר

      דיכא אותי. הטריילר הכי מדכא מזה שנים, מזכיר מאוד את ריקוואים לחלום. השאלה היא מה יש לסרט להציע מלבד הביקורת הנוקבת והדיכאון הכה גדול שאנחנו רואים כאן, זה לא נראה סרט שאשר ליהנות ממנו.

      • אני לא חושב שזה סרט שאמורים להנות ממנו.

        אדם קלין אורון

        (ל"ת)

      • הסרט לא מציע דבר

        אקספוזיציה של 10 דקות שנמתחת על שעה וחצי. כל הדיאלוגים נדמים כאילו אולתרו על הסט בזמן אמת.

      • urig

        לסרטים לא באים רק כדי להנות הנאה 100% אלא גם כדי לחוות חוויות שונות (בעיני). שש פעמים נותן חוויה חזקה, מטלטלת ואף לעיתים לא נעימה אבל זו המטרה, שש פעמים לא עושה נעים בגב, הוא שורט אותו. וחוץ מזה, אם אתה אדם מבוגר הסרט מספק הצצה ריאליסטית כמעט מושלמת לעולמו של הנוער כיום וזו יכולה להיות חוויה מעניינת. אם אתה בן נוער אתה יכול להתרווח בכסא ולהתפלא איך הם עשו את זה.

        1
        miz ?
      • אני מבינה את כוונתך

        נינה

        גם לי יש רתיעה מסרטים שנדמה שכל מה שהם רוצים לעשות הוא רק להכאיב. במקרים מסוימים זו בעיניי ממש מניפולציה רגשית, שבאה לשרת את היצר הסדיסטי של הבמאי.
        אבל-
        ראיתי את הסרט ואני שמחה לבשר לך שלפחות בעיניי, הוא לא עונה להגדרה הזאת. זה סרט מאד אינטליגנטי, שמטפל בנושא בצורה מאד אינטליגנטית. אני לא הרגשתי שכל מה שמנסים לעשות זה לזעזע אותי, אלא שפשוט משקפים לי תמונת מצב – שהיא, מה לעשות, די מזעזעת. לא יצאתי מהסרט עם רצון למות, אלא עם הרבה מאד מחשבות. וזו בעיניי ההוכחה שהסרט לא נופל לאותו מקום מניפולטיבי ואכזרי ולא הופך את הצופה ל"קורבן" שלו.

        3
        urig, reutc, miz ?
        • מסכים

          revigoren

          אמש צפיתי בסרט. לדעתי מדובר באחד הסרטים הישראלים הכי טובים שנעשו אי פעם אם לא הכי טוב. מעולם לא ראיתי סרט שמעביר מסר בצורה כזאת מטלטלת. ברוב הסרטים זה סתם, "נו עוד מסר". כאן אני לא הפסקתי לחשוב עליו ויצאתי מהאולם בהלם. החלק היותר מטלטל היה כשהסתובבתי אחרי הסרט בסינמה סיטי (כן כמו בסרט) וראיתי ילדים שמתנהגים בדיוק כמו בסרט (אולי קצת פחות). זה מדהים לראות כמה שזה אמתי, חוויה נדירה ומטרידה מסוגה.

  7. תהיה ביקורת מלאה?

    marksbro

    אני אשמח, כי מהמשפט הקצר אני לא מצליח להבין עד הסוף את דעתך על הסרט.

    זה בעיקר בלבל אותי: "סרט טוב, שלא ברור למי הוא טוב."

    1
    הגורבצובה ?
    • אני מקווה שכן, אבל אני לא יודע אם אצליח לפנות לזה זמן

      בקצרה, זאת הבעיה שלי: הסרט הזה בפני עצמו מצוין. הוא סרט מצוין שעוסק בניצול מיני בקרב בני נוער. אבל הוא בהחלט לא מהנה, לא כיפי, לא מבדר. כמובן, לא כל סרט חייב לבדר. מי שהולך לסרט כזה לא הולך בשביל הדאחקות. אבל זה בדיוק העניין: אם הלכת מרצונך החופשי לסרט שעוסק בניצול מיני בקרב בני נוער, אתה כנראה לא צריך לשמוע את מה שיש לסרט להגיד לך. הסרט בהחלט לא מיועד לבני הנוער שבהם הוא עוסק, ואפילו אם הם יראו אותו, סביר שהם לא יקבלו ממנו את המסר הנכון. אז הוא קיים רק בחוגי שוחרי הקולנוע האיכותי, שיוכלו לספר זה לזה כמה שהוא טוב וחשוב, משכנע את המשוכנעים.

      3
      שלמקו GRAS, Michael, miz ?
      • אם מתבססים על הקרנה בסינימה סיטי שלשום

        Horican

        הסרט בהחלט מגיע לבני הנוער שבהם הוא עוסק, אבל בהחלט לא נראה שהם קולטים את המסר. כל הקהל התפוצץ מצחוק בכל סצנה מזעזעת, עודד את הבנים בכל ״כיבוש״, קרא ״שרמוטה!״ לעבר המסך ובכלל חשב שהוא הגיע לאמריקה פאי 7. באיזשהו מקום, יש מצב שזה דווקא חיזק את חווית הצפייה… גרם לסרט להרגיש הרבה יותר אמיתי, בעיקר כשביציאה מהאולם שמעתי מישהו אומר לחבר שלו ״וואי איזה סרט מטומטם! אבל זה בול כמו (שם מצונזר), שמעתי שהיא שכבה גם עם (שם מצונזר) וגם עם אבא שלו!״

        1
        Michael ?
        • הוא אשר אמרתי.

          (ל"ת)

        • מזכיר מאוד את ההקרנה שבה אני ראיתי

          פינקי

          אני ראיתי בלב תל אביב ביום הבכורה, וגם שם צחקו בלי סוף כל הסרט (לפחות לא היו עידודים וקריאות 'שרמוטה'). אני מודה שגם אני וחברתי ציחקקנו מדי פעם מחילופי הדברים של הדמויות, הטקסט בפי הדמויות מאוד חי ואמיתי – והסרט מצליח ללכוד באופן משכנע חיים של בני נוער עכשוויים בישראל.
          הסרט הזה לא ישכנע בני נוער לשנות את התנהגותם, וגם לא אמור, הוא בסה"כ תמונת ראי לחיים שלהם. אני בכלל לא מתפלא שיצאו מההקרנה נערים שזיהו את הסרט בחייהם. אבל בלי הקתרזיס שיש לרוב נכבד של סרטים (ונדמה לי שרוב בני הנוער נהנים יותר מסרטים עם קתרזיס בסוף) אז הם יוצאים בתחושה "איזה סרט מטומטם". כי כמו החיים שלהם, אין קתרזיס. החיים מתקדמים.
          לדעתי זה דווקא סרט שאמור לפנות לדור ההורים שלא מכיר את תרבות בני הנוער של היום, ובמידה רבה גם לאנשי מערכת החינוך שלא מבינים עד הסוף מול מה הם מתמודדים (במיוחד המבוגרים שבהם, שלא קולטים את משמעות השינויים המהירים בין דורות תלמידיהם). הסרט יוצר מודעות לבעיה – וגם מצליח לחדור ללב הבעיה ולהציג אותה כפי שהיא לכל מי שלא העיז לדמיין אותה ככה.

          2
          אור, JNH ?
          • עדיין לא ראיתי את הסרט,

            העט המרקד בהיפותרמיה

            אבל כשאחד החברים שלי הציע לי לראות אותו איתי אמרתי לו שנראה שזה יהיה קצת כמו לראות את ״האביר האפל״ עם הג׳וקר.

            3
            kingkong846, Michael, אדון האופל ?
            • מצטרף לקריאות לביקורת מלאה

              האסתטיקה של החבובות

              ההורים שלי צפו בסרט ויצאו לפני הרבע האחרון שלו. כששאלתי את אימא שלי האם כדאי לי ללכת לסרט, היא אמרה שממש לא, כי כל מה שהסרט מראה הוא רק את המעשים המיניים, בלי שום תוכן אחר, וחוזר על עצמו עד שמבינים את העיקרון בשלב די מוקדם. אם ככה, מה בכל זאת מבדיל אותו מספרינג ברייקרס ובלינג רינג (אם כבר אז כבר)? שהוא ישראלי ולכן אנחנו יכולים לשפוט את האותנטיות שלו יותר בקלות? הביקורות של דורון בדרך כלל קולעות לדעתי על הסרט (זה לא תמיד היה כך באתר הישן בשל ריבוי הכותבים), ברוב המקרים אחרי צפייה בסרט וקריאת הביקורת באתר אני חושב "כן, בדיוק ככה הסרט", ובעיקר כשמדובר בסרט גרוע, ולכן על סרט כזה לדעתי חובה שתהיה ביקורת באתר, שתשכנע אותי ללכת או לא ללכת (סרטים ישראליים, למרבה האירוניה, יותר קשה לתפוס בטלוויזיה).

              1
              Michael ?
              • מה שמבדיל את הסרט מספרינג ברייקרס ובלינג רינג

                urig

                הוא שהסרט מתנהל בעצם כמו דיון. בגלל הראילסטיות ולעיתים חוסר התפתחות בעלילה אתה חושב המון במהלך הצפייה. כל הסרט ניהלתי דיון עם עצמי לגבי כל הנושאים שמוצגים בסרט. בנוסף, בערך עד המערכה השישית הסרט לא נוקט עמדה בנוגע לנושא שהוא מציג ונותן לצופה לראות את כל הצדדים, לחשוב להבין ואף להגיע למסקנה. לעומת שני הסרטים שהזכרת "שש פעמים" לא סתם זורק לך שעה וחצי של "תראו את הדור של היום הם חרא סמים מסיבות קקי בפיתה" אלא נותן לך לראותאיך הדברי קורים באמת על כל הצדדים שלהם.

                1
                reutc ?
              • מה מבדיל אותו מספרינג ברייקרס ובלינג רינג:

                קרקר כפול

                קודם כל, לא הרבה. שלושתם מדברים על נוער שמאבד את המוסר שלו ושלושתם, למרות ההבדלים הרבים ביניהם, יכולים להיכנס למטריית ה"פורנו המטיפני" שאומר לנו שבני נוער כל כך נוראיים איך התדרדרנו :( פעם כולנו היינו יושבים בבתי קפה וקוראים צ'כוב מה קרה

                בשלושתם האפיון דמויות הוא לא המטרה העיקרית של הסרט אלא ניסיון לצייר תמונה, בין אם ריאליסטית ובין אם לא, של החברה שבה הוא עוסק וכמה היא פשטה רגל מוסרית.

                אבל: התסריט של שש פעמים קיים. זה נשמע אולי כמו מובן מאליו, אבל בספרינג ברייקרס אין תסריט בכלל ( ולא אמור להיות.) ובבלינג רינג נזכרו להכניס תסריט ברבע שעה האחרונה של הסרט. כאן יש מחשבה עמוקה במבנה, ולמרות שלא הייתי אומר שיש התפתחות דמויות או מסע או אפילו עלילה, יש בהחלט התדרדרות מסוימת, או אם גם עם זה לא מסכימים – הרחבה. כל "פעם" מראה קליפה נוספת של אותה חברה וכל קליפה שמקלפים רק מחרידה יותר. אם הסרט מתחיל כתור זוג חברים שמעוניינים בבחורה ולכאורה שום דבר אחר, הוא מסתיים כתור משהו יותר רחב שמשפיע על משפחות ומערכות יחסים.

                ובנוסף, אחרי התפוצצות הז'אנרים הישראלית שמצד אחד מבורכת שהיא מכניסה גיוון ומצד שני מעצבנת כי היא מעקרת, המון פעמים, את הישראליות של המקום – זה כל כך מבורך לשמוע על המסך אנשים שנשמעים כמו ישראלים. לקח לנו אולי 65 שנה, אבל סוף סוף יש מדיום שבו רואים ישראלים משחקים ישראלים בצורה אמינה. ( היו דמויות על-זמניות או מוקצנות שישראלים הצליחו לשחק בהצלחה. אבל זאת הפעם הראשונה שדמויות אשכרה מרגישות כמו מישהו שאתה יכול להיתקל בו במסגרת כלשהי). אבל זה לא מבדיל אותו מבלינג רינג/ספרינג ברייקרס, אלא מבדיל אותו,בעיקר, מהזאב הרע.

                אה, והסוף. הסוף (ועוד סצינה באמצע) מבדיל את הסרט מהתעסקות בנוער להתעסקות בחברה עצמה. ( כלומר, ההורים לא עומדים כאן בצד ותמימים כמו לזלי מאן בבלינג רינג, אלא הם חלק פעיל בדברים שקורים סביבם)

                כלומר, נראה לי שזה מה שמבדיל אותו מהם.

                3
                ג'יזברה, reutc, lazarobbie ?
                • נראה לי ש"פורנו מטיפני"

                  האסתטיקה של החבובות

                  היא ההגדרה העינדגית האהובה עליי לפחות מאז "סרט טוסטר".

                  4
                  urig, Jess R, lazarobbie, אדון האופל ?
                  • בקרוב: פורנו טוסטרים מטיפני.

                    טווידלדי

                    (ל"ת)

                    2
                    האסתטיקה של החבובות, Jess R ?
                    • פעם ראשונה שאני באמת מקווה שהם יהיו טוסטרים

                      biky paloma

                      פורנו מטיפני באנימציה שכל הדמויות הם טוסטרים.
                      אני אפילו אצפה לזה יותר מלסרט הלגו

                      1
                      לפרקונית ?
                    • זה כמו ארוחת בוקר מטיפני?

                      הפונז

                      (ל"ת)

                      4
                      זוהר אורבך, עידו, Jess R, האסתטיקה של החבובות ?
      • זה שהסרט לאו דווקא מיועד לבני הנוער הללו לא הופך אותו לנחלת מבקרי קולנוע בלבד

        נינה

        השאלה היא האם המטרה של הסרט היא לחנך, ולמה בכלל לחשוב שזו המטרה שלו? הסרט מציג מציאות קיימת שנמצאת בשולי התודעה שלנו אבל רב הזמן לא מדברים עליה. דרך העיסוק במציאות הזאת, הסרט מעלה סוגיות הרבה יותר מהותיות מהמקרה הספציפי או מהתוצאה הספציפית: שאלות על המקום של פנטזיות ועל שליטה, על הרצון לשלוט ולהיות נשלט. אם הסרט מצליח לןשנותאת דרכם של חלק מבני הנוער – מה טוב. אבל כלך או כך, לאבטוח שזו המטרה העיקרית שלו, ובעיניי זה לחלוטין בסדר.

        1
        Jess R ?
        • מה שאמרת, ובכלל

          Jess R

          אני לא חשבתי על "הדור הזה" ספציפית כשצפיתי בו, ואני לא חושבת שזו היתה כוונתו.
          בעיני הסרט הזה לא פחות רלוונטי למי שעבר את גיל ההתבגרות, בין אם לפני כמה שנים או לפני כמה עשורים.

          1
          DanielleBN ?
  8. סרט קשה אך מדהים

    ארתור

    כשיצאתי מהסרט לא הייתי מסוגל לדבר. הייתי פשוט בהלם. עכשיו אחרי כמה זמן אני פשוט קולט שזה יכול להיות הסרט הכי טוב שראיתי השנה והסרט הכי אמיתי שראיתי בחיים. אמנם לא הייתי אף פעם מעורב במקרה כזה אבל זה פשוט היה תעתיק של חלקים מהחיים שלי, הייתה נגיד שיחה בסצינה אחת שפשוט ניהלתי את אותה שיחה עם כמה שינויים ביחד עם חברים שלי אתמול. הסרט בוחר (שבצדק) לא לקחת את הצד של אחת הדמויות ופשוט משאיר לנו את הסיפור כמו שהוא, דבר שגרם לי את האופציה להבין גם את הנערים, שכנראה אם הסיפור היה נוצר אצל יוצרים אחרים היו הופכים למפלצות יותר מאשר לאנשים. הדבר שהכי הופתעתי שלא שיבחו זה את הפסקול שכל נער שרואה את הסרט לא רק שיזהה את השירים אלא כנראה שהוא גם שמע אותם בזמן האחרון וכאשר הם באים בלווי הסצינות הדי מזעזעות הם מקבלים משמעות חדשה. לא סרט שיתאים לכל אחד אבל ללא ספק סרט מדהים למרות שקשה לעמוד במראית כמה מהסצינות הקשות.

    2
    urig, lazarobbie ?
  9. סרט מטלטל

    miz

    הסצינות המיניות כה בוטות, שבקושי הצלחתי להסתכל על המסך כשהן קרו (כבחורה, אולי), מרוב רחמים על הבחורה המסכנה.
    אני באמת חושבת שגם אם חסר "עלילה" ובשר לסיפור של הבחורה, זה בהחלט לא סצינות מין בין נערים מרוקנות מכל תוכן! לדעתי, חשוב שלא רק מי שיש לו פינה חמה בלב לבחורות מנוצלות מינית ילך לראות את סרט, כי מבוגרים צריכים להיות מודעים לכך, וצעירים. נערים וילדים צריכים לראות את זה עם הסברה, כי אני לא בטוח שכולם מספיק מפותחים להבין את הכאב של הגיבורה, שכביכול נראית בסדר עם מה שהולך שם, כשברור לכל אדם עם ראש על כתפיו שהיא לא…
    הצילום בסרט מדהים, נראה לחלוטין דוקו, מה שכמובן מוסיף למימד הריאליסטי של הסרט. השחקנים אמינים. לקראת הסוף הסרט נראה היה לי קצת סוריאליסטי, מוקצן, וזה פגם לי בחוויית הצפייה המציאותית וגם בהגיון במעשי הדמויות.
    אבל באמת לדעתי אנשים צריכים לפנות לעצמם שעתיים מהחיים וללכת לראות, כי כמה שזה לא נוח, גם המציאות אינה נוחה, וזה מתרחש תמיד, אם זו ה"נותנת" מהשכבה, או האישה הבוגרת שבתוכה היא רק ילדה שמשוועת לאהבה ולא יודעת כ"כ איך להשיג.

    2
    הגורבצובה, urig ?
  10. סרט מעיק

    מיכאל גינזבורג

    לא פשוט להתמודד עם כרוניקות הסבל והייאוש של 'שש פעמים', סרט שמבצע עקירה בוטה ומוצדקת של האסתטיקה מהקולנוע לטובת תיאור מטונף ומחליא של מניפולציות חברתיות אקראיות. התסריט של רונה סגל מבכה היטב את עידן אחרוני התמימים ועושה זאת עם סטנדרטים דומים לאלו של תחקיר כתוב בזמן אמת. דמותה הרצוצה של סיון לוי המופלאה נחפזת ליפול לתהום עמוקה, מונעת מדחף פסיכולוגי נקמני במין הגברי וחשיפת עליבותו הגמורה. יחד עם זאת, היא גם נאנקת מכאבי הבדידות וחולשותיה מנוצלות, כל סיכוי אמיתי להבעה רגשית אמיתית נשדד ממנה באכזריות לאלתר. העצוב ביותר הוא שהיינו עדים לדוגמה של מקטע מחייה ושום דבר לא באמת נגמר. או התחיל. לפחות הוא עורר ועוד יעורר דיון נוקב.

    1
    Jess R ?
  11. תגובה שמכילה ספוילר לשש פעמים מאת Jaguar
  12. יש באתר ביקורת על הסרט?

    רוני איתן

    (ל"ת)

    • אם הייתה, היא הייתה מקושרת מהדף הזה

      ג'יזברה

      (ל"ת)

  13. אסקימו לימון 2013

    האיש בשחור

    מוזר שאף אחד לא שם לב שהסרט הזה הוא פשוט אסקימו לימון 2013:
    1. שני חתיכים (אחד בלונדיני אחד שחור שיער וחתיך יותר) ושמנמן אחד.
    2. ילדים שמנצלים נשים ומעבירים אותן בינהם כמו ג'וינט.
    3. ההתייחסות לגברים כ"כובשים" ומנצחים ולנשים כ"נכבשות" ומושפלות. אם לבחור יש יותר מחברה אחת הוא "גבר גבר" ואם לבחורה יש יותר מחבר אחד היא "שרמוטה".
    4. כל הגברים בסרט מוצגים כחבורה של חרמנים, לא רק הילדים. כל הנשים המבוגרות הן פריג'ידיות וביצ'יות,כל הצעירות פלרטטניות ורכלניות.

    1
    Jess R ?
 

להגיב על urig לבטל

(חובה)