אני גם אוהבת שטריילר מעביר בעיקר אווירה ולא הורס את העלילה. אבל האווירה שאני מקבלת מהטריילר הזה מזכירה טנלובלה מלודרמטית מיותרת. יכול להיות שהסרט יהיה לגמרי אחר, אבל יש כול כך הרבה טריילרים שנותנים תחושה כזאת, אז כבר נהיה מאוס.
תראו, אני כנראה לא האדם לשמוע ממנו על הסרט הזה. בכל מקום אחר מהללים אותו, מדברים על העיבוד לצ'כוב, טרקובסקי, המשמעות של השמות של הדמויות בגימטריה טורקית, על זוויות הצילום ואני, אפעס, לא ממש מבין בדברים האלה עדיין.לעומת זאת, אני מבין ב…אה.. לא הרבה למען האמת.
בכל מקרה, כמה שנים אחרי "היו זמנים באנטוליה" שהיה להיט קטן ומפתיע וסרט מסקרן וטוב, נורי בילגה ג'יילן (פעם אחרונה שאני רושם את השם הזה) חזר לעשות סרט שהרבה פחות מסקרן וטוב. אם הסרט הקודם אופיין בשתיקות ארוכות שמלוות עלילת מתח שלאחריה יש דיון פילוסופי קל, אז שנת חורף הוא שלוש שעות (וקצת) של אנשים ממש לא נחמדים אחד לשני, בדיאלוגים ארוכים ועמוסי ציטוטים.
אה,וואו, הציטוטים. הסרט כמעט נחנק מהם, וזה רק הציטוטים שמופיעים בסרט כתור ציטוטים, ולא הציטוטים שהולכים אחרי המסך שאני בטוח שפספסתי. יש כל כך הרבה ציטוטים שאין זמן באמת לדמויות להיות מעניינות ואז הן באמת לא כל כך מעניינות. כמו הזוכה של שנה שעברה בדקל הזהב, שנת חורף מניח שיהיה לנו אכפת מהגיבור שלו רק כי הוא אמר, אבל האמת קצת אחרת. הגיבורים של הסרט בהחלט נחמדים לצפייה, ואף אחד מהם לא מעצבן אבל קשה לי להגיד שבסוף הסרט הייתי בקוצר נשימה לדעת מה יעלה בגורלם. לעזאזל, אחת הדמויות נעלמת באמצע הסרט בלי המון הסברים והסרט לא מרגיש בחסרונה כלל. הדמויות אולי עגולות ומלאות אבל גם נורא נורא משעממות. חלקים מהסרט ניתן לראות כשחזור טורקי של "מי מפחד מוירג'יניה וולף" רק שבניגוד למרתה וג'ורג', מר וגברת בעל מלון ממש לא דמויות מעניינות, נבזיות או שנונות כמוהן. דמויות אומרות אחת לשנייה שהם כל כך שנונים, אבל זה לא באמת מורגש בסרט. זה בעיקר נראה כמו מריבות פאסיב-אגרסיב למשך שלוש שעות מולוות בנופים יפים ובלי המון התרחשויות משמעותיות, בלי סצנות שנחקקות בזכרון (כלומר, יש סצנה אחת, אבל זה ביחיד) ובלי הרבה משהו.אני בטוח שיש קהל לסרטים כאלה ואין בכלל מה לזלזל בטיבם, אבל אני פשוט לא בטוח שזאת יצירת מופת על זמנית כמו שכולם מנסים להגיד לנו.
היו זמנים באנטוליה הוא כרגע סרט העשור שלימיכאל גיזנבורגב-15/02/2015 15:27
היו זמנים באנטוליה הוא כרגע סרט העשור שלי
מיכאל גיזנבורג
פורסם פברואר 15, 2015 ב 15:27
יצירת מופת מדהימה
אבל שנת חורף? מאכזב. עיצוב הסטינג מכוער למדי, הדיאלוגים מורחים עצמם לדעת, יותר מדי דיונים על פילוסופיית חיים קלושה ופחות דגש על עלילה (סיריוסלי, אין עלילה!). חבל, הסרט התחיל טוב מאוד ודעך לאיטו.
אני שונאת טריילרים שאומרים יש הרבה דרמה ולא בדיוק מראים על מה
(ל"ת)
אני הכי אוהב את הטריילרים האלה
הם מבהירים לאיזה סוג של סרט לצפות מבלי להרוס מהעלילה שלו כלום.
אני גם אוהבת שטריילר מעביר בעיקר אווירה ולא הורס את העלילה. אבל האווירה שאני מקבלת מהטריילר הזה מזכירה טנלובלה מלודרמטית מיותרת. יכול להיות שהסרט יהיה לגמרי אחר, אבל יש כול כך הרבה טריילרים שנותנים תחושה כזאת, אז כבר נהיה מאוס.
בסדר כזה
תראו, אני כנראה לא האדם לשמוע ממנו על הסרט הזה. בכל מקום אחר מהללים אותו, מדברים על העיבוד לצ'כוב, טרקובסקי, המשמעות של השמות של הדמויות בגימטריה טורקית, על זוויות הצילום ואני, אפעס, לא ממש מבין בדברים האלה עדיין.לעומת זאת, אני מבין ב…אה.. לא הרבה למען האמת.
בכל מקרה, כמה שנים אחרי "היו זמנים באנטוליה" שהיה להיט קטן ומפתיע וסרט מסקרן וטוב, נורי בילגה ג'יילן (פעם אחרונה שאני רושם את השם הזה) חזר לעשות סרט שהרבה פחות מסקרן וטוב. אם הסרט הקודם אופיין בשתיקות ארוכות שמלוות עלילת מתח שלאחריה יש דיון פילוסופי קל, אז שנת חורף הוא שלוש שעות (וקצת) של אנשים ממש לא נחמדים אחד לשני, בדיאלוגים ארוכים ועמוסי ציטוטים.
אה,וואו, הציטוטים. הסרט כמעט נחנק מהם, וזה רק הציטוטים שמופיעים בסרט כתור ציטוטים, ולא הציטוטים שהולכים אחרי המסך שאני בטוח שפספסתי. יש כל כך הרבה ציטוטים שאין זמן באמת לדמויות להיות מעניינות ואז הן באמת לא כל כך מעניינות. כמו הזוכה של שנה שעברה בדקל הזהב, שנת חורף מניח שיהיה לנו אכפת מהגיבור שלו רק כי הוא אמר, אבל האמת קצת אחרת. הגיבורים של הסרט בהחלט נחמדים לצפייה, ואף אחד מהם לא מעצבן אבל קשה לי להגיד שבסוף הסרט הייתי בקוצר נשימה לדעת מה יעלה בגורלם. לעזאזל, אחת הדמויות נעלמת באמצע הסרט בלי המון הסברים והסרט לא מרגיש בחסרונה כלל. הדמויות אולי עגולות ומלאות אבל גם נורא נורא משעממות. חלקים מהסרט ניתן לראות כשחזור טורקי של "מי מפחד מוירג'יניה וולף" רק שבניגוד למרתה וג'ורג', מר וגברת בעל מלון ממש לא דמויות מעניינות, נבזיות או שנונות כמוהן. דמויות אומרות אחת לשנייה שהם כל כך שנונים, אבל זה לא באמת מורגש בסרט. זה בעיקר נראה כמו מריבות פאסיב-אגרסיב למשך שלוש שעות מולוות בנופים יפים ובלי המון התרחשויות משמעותיות, בלי סצנות שנחקקות בזכרון (כלומר, יש סצנה אחת, אבל זה ביחיד) ובלי הרבה משהו.אני בטוח שיש קהל לסרטים כאלה ואין בכלל מה לזלזל בטיבם, אבל אני פשוט לא בטוח שזאת יצירת מופת על זמנית כמו שכולם מנסים להגיד לנו.
היו זמנים באנטוליה הוא כרגע סרט העשור שלי
יצירת מופת מדהימה
אבל שנת חורף? מאכזב. עיצוב הסטינג מכוער למדי, הדיאלוגים מורחים עצמם לדעת, יותר מדי דיונים על פילוסופיית חיים קלושה ופחות דגש על עלילה (סיריוסלי, אין עלילה!). חבל, הסרט התחיל טוב מאוד ודעך לאיטו.