מיהו הכותב החשוב, המשפיע והשנון ביותר בתולדות השפה האנגלית? התשובה המיידית והמתבקשת היא כמובן ג'וס ווידון, שהנפיק יצירות מופת כמו "באפי", "בקתת הפחד" ו"הנוקמים", אבל ישנם עדיין רבים הממשיכים לטעון בעקשנות שלמעשה מדובר בוויליאם שייקספיר, שגם הוא, מתברר, כתב כמה דברים ("רומיאו וג'ולייט", "רומיאו וג'ולייט – הגירסה עם לאונרדו דיקפריו", "המלט"). הויכוח אולי לא יוכרע לעולם, אבל כולם מסכימים ש"מהומה רבה על לא דבר", שביים ג'וס ווידון, עם הרבה שחקנים מוכרים מעולמות-הווידון השונים ועל פי הטקסט של אותו שייקספיר, הוא אחלה דבר.
"מהומה רבה על לא דבר" לא יוקרן בבתי הקולנוע בארץ בהקרנות מסחריות. אבל הוא כן יוקרן ב-yes, ועוד לפני כן, yes עורכים הקרנה מיוחדת לחובבי ווידון (ושייקספיר) על המסך הגדול של סינמטק חולון (רחוב גולדה מאיר 6, חולון, 3 דקות מנתיבי איילון, חניה בשפע, קרוב לקווי אוטובוס) ההקרנה תיערך ביום חמישי, ה-31.10, בשעה 21:00. אי אפשר לקנות כרטיסים להקרנה הזאת, אבל אפשר לקבל אותם חינם, ממש כאן.
זה הולך ככה. למטה יש טופס. תירשמו. 50 הנרשמים הראשונים יקבלו זוג כרטיסים להקרנה. הכי פשוט.
איחרתם קצת ולא הגעתם בין ה-50 הראשונים? עוד לא אבדה תקוותנו. מבין כל מי שירשמו עד ה-26.10, יוגרלו 25 כרטיסים זוגיים נוספים. כל הזוכים יקבלו הודעה במייל, והכרטיסים על שמם ימתינו להם בקופת הקולנוע.
על לא דבר!
תמהני אם כל החמישים כבר נתפסו.
(ל"ת)
נשמע כיף,יוזמה מבורכת,תיהנו!
(ל"ת)
כל כך כל כך אוהבת את ווידון.
מותר להגיד דברים כאלה בגיל 35?
רצוי.
בכל גיל.
האם את רומזת ש
לא טבעי ובסדר לגמרי שאני אוהבת אותו בגיל 40 פלוס (פלוס)?
בלי שום קשר לווידון (או שייקספיר),
באמת צריך להערך פעם מפגש עין-דגי רק לזקנים. זה לא שיש לנו משהו נגד הצעירים, אנחנו פשוט רוצים* קבוצת תמיכה משל עצמנו.
מתישהו.
*כלומר, צריכים.
גדול! עכשו רק שיעשו משהו דומה עם הסרט של אלן פרטרידג'...
(ל"ת)
(ל"ת)
יוזמה נהדרת!!! איזה כיףףף :)
(ל"ת)
אירוניה רבה על ג'וס וידון (רב)
למרבה האירוניה, עד שיש שני אירועי ג'וס בארצנו הקטנטונת, הם מתנגשים…![!:(!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif" alt="" width="" height="" />)
בערב זה ממש מתקיים בתל אביב אירוע בשם "האלווידון" שמאורגן ע"י קהילת ג'וס וידון הישראלית:
http://whedonisrael.wix.com/sf-f#!events/ch6q
יהיה בסדר :)
אנחנו מודעים לכפילות האירונית והפתרון בדרך. פרטים בקרוב.
מי שקונה כרטיס להאלווידון מקבל כרטיס להקרנה יום למחרת
כלומר האלווידון ביפו בחמישי בערב, "מהומה רבה על לא דבר" בשישי בצהריים בסינמטק ת"א.![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
נפתרו לי הדילמות וקניתי בלב שקט.
באמת?
זה ממש מגניב.
שני אירועי ג'וס בכרטיס אחד! :)
ואני מדברת בהאלווידון
באותו זמן :( אחכה לDVD.
היי, אז
איך יודעים אם נצחתי?
נראה כאילו ההערה על מייל היידוע תקפה רק ל-25 הזוכים האחרונים.
איך אני יודע אם אני בחמישים הראשונים?
המלצה
ממליץ בחום על הגרסה של קנת' ברנה מ-1993. קאסט פסיכי שכולל בין היתר את דנזל וושינגטון, רוברט שון-לנרד, קיאנו ריבס ומייקל קיטון בתפקיד ענק.
אמה תומפסון בתפקיד ביאטריס הייתה נשואה בזמנו לברנה (בנדיקט) והכימיה ביניהם פשוט שורפת את המסך.
הבמאי ממש חי את הרוח השייקספירית והסרט פשוט נוסך בך תחושת עליצות לא ברורה (וכמה פעמים ראיתם סרט והמילה "עליצות" חלפה בראשכם?).
קלאסיקה
(ל"ת)
בזמן ברוקבק מאונטיין.
(ל"ת)
אולי אפשר לאחר את האלווידון?
יכול להיות המשך נחמד להקרנת הסרט.
הודעות נשלחו ל-50 הזוכים הראשונים.
אם זכיתם, אתם אמורים לראות הודעה על כך גם בתוך הטופס כאן למעלה (ב"סטטוס נוכחי").
אם לא הייתם בין 50 הראשונים – לא נורא. חכו ליום ראשון הקרוב, בו יוכרזו יתר הזוכים.
תודה רבה!
(ל"ת)
תודה על הכרטיסים!
(ל"ת)
תודה!
(ל"ת)
תסבירו בבקשה, מה זה אומר סטטוס "נרשמת למבצע"?
(ל"ת)
זה, בגדול, אומר שנרשמת למבצע.
לא זכית (או לפחות, עדיין לא) אבל שמך נמצא במאגר שממנו יוגרלו הזוכים.
תודה
(ל"ת)
מה הבאז?
שמעתי ביקורות לכאן ולכאן בנוגע לסרט. יש למישהו איזו עצה?
אהבתי מאוד בזמנו את הגרסא של קנת' בראנה.
מה שהוא אמר, וגם
הסרט הוא תצוגת תכלית מרשימה, אבל סבל לדעתי משתי בעיות:
1. הצגה של טקסט שייקספירי כלשונו אבל בתפאורה של ימינו פשוט יוצרת צרימות, כמו דמות שמנופפת באקדח "בשם הנסיך!"
2. נקודת המכירה הגדולה של הסרט היא כל השחקנים של ג'וס ביחד. אבל הכמות הגדולה שלהם גורמת לסרט, פשוט, להיראות כמו סרט של ג'וס- וכששתי דמויות מדברות ביניהן, הן לא הדמויות השייקספיריות אלא הדמויות של באפי שאומרות טקסטים של שייקספיר.
אני לא מסכים
הטקסטים של שייקספיר אף פעם לא היו (או לפחות לא נדמו לי) כ"ריאליסטיים", אפילו בהקשר התקופתי בו הם נכתבו אנשים לא דיברו ככה. ובהתחשב בעובדה שרבים מהם מתרחשים א) בזמנים שונים ו – ב) במקומות שהם לא אנגליה של אליזהבת' – אני לא חושב שאפשר "לפסול" אותם על בסיס זה שהם לא מתאימים לזמן ולמקום.
נכון – בקליפורניה של המאה ה-21 לא מדברים ככה, אבל גם בחצר הרומית של יוליוס לא דיברו ככה, וגם לא בדנמרק של המלט… לעזאזל – לפחות בקליפורניה של המאה -21 אנשים מדברים אנגלית ולכן הסיכוי שהם ידברו כמו דמויות של שייקספיר הוא יותר ריאליסטי מאלו של המלט או יוליוס קיסר או סוף טוב הכל טוב
זה לא קשור.
אנשים בימי הביניים או ברומא העתיקה לא דיברו במבטא בריטי, ועדיין כל הסרטים בתקופות האלה מלאים בשחקנים בריטים עם מבטא.
אז למה זה לא מפריע לאף אחד? כי לא היינו שם, וכי מבטא בריטי מתקשר אצל מספיק אנשים לסרטים "היסטוריים" בצורה כללית כזאת. זה לא מתנגש עם שום דבר.
לעומת זאת, אנחנו חיים במאה ה-21. אנחנו *חיים* את הדרך שאנשים מדברים פה. אם בסרט של ווידון (שלא ראיתי) אנשים מדברים בשפה סופר גבוהה ומליצית ועתיקה, זה יוצר דסטנס. מי שראה את הגרסה המודרנית של רייף פיינס לאיזה סיפור של שייקספיר יודע על מה אני מדבר-ההיצמדות למקור שם הרסה הכל.
אבל זה הפריע גם לאנשים לפני המאה ה-21: שייקספיר מוצג על הבמות (בכל העולם) כבר מאות שנים: זה לא רק שבקליפורניה של המאה ה-21 יש איזה דיסונס בין הטקסט למצב – גם בטקסס של המאה ה-19 זה היה קיים.
בכל אופן – אני חושב שהדרך הראויה להתייחס לטקסטים הללו היא לא כאילו הם מייצגים זמן או מקום ספיציפיים אלא כאילו הם מייצגים "הלך רוח" (mood) מסויים שמועבר רק באמצעות דיבור כזה: תחשוב על דיאלוג הפילם נואר המוכוון של בריק.
מסכים, וגם
מבחינתי שפה שקפירית בעיבוד מודרני דורשת סוג של סיספונד. זה לוקח כמה דקות אבל ברגע שמקבלים את ההנחה שאנשים בסרט או ההצגה מדברים בשפה המוזרה הזו, הכל זורם.
עוד דבר שצריך לקבל לגבי "מהומה רבה על לא דבר" הוא שזה סרט קטן. בשום פנים ואופן לא יצירת מופת או עיבוד יוצא דופן וחדשני כפי שמעריצי ווידון היו מצפים לקבל ממנו. בסך הכל חבורה של אנשים מוכשרים שצילמו באמצעים בסיסיים גרסה מהנה ונאמנה למקור למחזה משעשע ושנון. במובן הזה הנמכת הציפיות של התגובות הקודמות היא לגמרי במקום.
משהו קטן על הצפייה שלי בסרט. ראיתי אותו בחדר ההקרנה של yes עם עוד שמונה אנשים, חצי מהם מעריצי ווידון, במטרה לקבל החלטה האם לרכוש את הסרט או לא. אחרי רבע שעה עזבו ארבעה את החדר והשאר אימצו את מוחם בניסיון להיזכר בגרסה המצוינת של קנת בראנה כדי להבין משהו. למרות שכולנו דוברי אנגלית טובה עד מצויינת, השפה השייקסיפית נשמעה כג'יבריש. ואז, אחרי חצי שעה קרה דבר מופלא. הרגשתי כאילו שמו לי דג בבל באוזן ולפתע הכל היה מובן וטבעי. גם שאר האנשים חוו תחושה דומה ומכאן והילך איש לא עזב וההנאה הייתה רבה.
ואחרי שהסתיים הסרט, הוחלט לרכוש את הסרט ונולדה ההקרנה הקרובה. להתראות שם.
הרשי לי לבטא את תחושותיהם של רבים מקוראי הודעתך:
גיקזמה!
"חדר ההקרנה של yes"
אוח אידן, אתה גורם לדברים להישמע זוהרים הרבה יותר ממה שהם
אני חושב ששייקספיר הוא סוג של סורקין במובן הזה
אנשים לא באמת היו כה חכמים או שנונים או פיוטיים כמו ששייקספיק מציג אותם, אבל, ופה אני מחזק את עידן – סולם הערכים לדוגמה, היה בהחלט זהה. התגובות בסרט הזה שלכאורה מוצג בתקופה מודרנית, ופיתולי העלילה שיכולים להיות סבירים במאה כזאת או אחרת נראים בזמננו מגוחכים.
בכלליות הסרט נראה יותר כמו " שחקנים משחקים את מהומה רבה על לא דבר" מאשר פשוט "גירסה של מהומה רבה על לא דבר". זה לא תמיד בולט, וזה לאו דווקא דבר רע – אבל הדיסוננס בין הטקסט והעלילה לזמנים המודרנים היה קיים ונוכח.
היה הורג את סינמטק חיפה לארגן הקרנה?
(ל"ת)
(ל"ת)
תודה
תודה
אשמח לזוג כרטיסים
אשמח לזוג כרטיסים
אשמח לזוג כרטיסים
ותודג
מישהו נוסע אולי מירושלים?
ומעוניין בחברתן של שתי טרמפיסטיות לדרך?
כן, בכיוון אחד
טרמפ מירושלים לשם אבל לא חזרה יעזור לכן?
בהחלט!
muchlilirejoicing ביאהו לפרטים…
אגב - מישהו יודע איך חוזרים משם בלילה לרכבת מרכז?
או נוסע בכיוון ויש לו מקום לשתי טרמפיסטיות…
רכישת כרטיסים
א) מתי נדע אם אנחנו ב25 המוגרלים?
ב) ונניח שאנחנו לא ברי מזל. אפשר לקנות כרטיס? איך? איפה?
ההודעות כבר נשלחו לכל הזוכים.
ליתר בטחון, אפשר לבדוק פה בעמוד – אם כתוב לך "סטטוס נוכחי: זכית", אז… זכית.
אם לא, עדיין קיים סיכוי לקבל כרטיסי הרגע-האחרון במקום אנשים שיבטלו את השתתפותם.
אי אפשר לקנות כרטיסים לאירוע, לצערי.
תודג!
שימחת אותי הבוקר :)
מישהו נוסע מת"א?
קודם כל תודה
אבל לאן נעלם הכפתור של ויתור על הזכיה?
אתה רוצה לותר על הכרטיס?
(ל"ת)
כנ"ל לשאלה, וגם
כן. הייתי תמימה מדי לחשוב שזה יהיה בתל אביב בלי לקרוא את האותיות ה(לא ממש) קטנות :(
עכשיו הוא שם?
(ל"ת)
כן, תודה
(ל"ת)
מבצע מיוחד! (או שלא מיוחד)
האדון / גברת / חיה רב מימדית שהיה אמור להצטרף אלי להקרנה ביטל בשל סיבות אישיות / מחלה / מאסר ממושך / פתיחה במלחמת גוג ומגוג.
עכשיו יש לי כרטיס זוגי ואני בנאדם אחד: הראשון שיגיב מוזמן להצטרף אלי לכניסה בחינם*
ההגעה על אחריותכם בלבד. ההנאה מהסרט כנ"ל.
אניי
אנייי?
אז זה את/ה - זכית
רק תגיע/י לשם ותזדה/י
הומ,לא חשבתי על זה
אני hagar.afriat בג'מייל
ויאי, תודה! :)
זכיתי אבל ויתרתי
אוטובוסים בלילה זה דבר מעצבן
אני מקווה שהמקום שלי יגיע למישהו שיהנה מהסרט :)
ועוד דבר אוף טופיקי
ליל הטריילרים חוזר לעוד סיבוב בתל אביב ב29/11?
אכן כן.
(ל"ת)
מאוד מאוד נהניתי. תודה רבה :-)
(ל"ת)
תודה רבה על הכרטיס!
הנמכתי ציפיות, והופתעתי לטובה. היה כיף.
היה כיף לפגוש אנשים!
ההרכב היה די מפתיע ומשמח![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
הסרט עצמו – חמוד. השייקספיר לא עובר טוב לעידן המודרני, ולמרות כמה הברקות נחמדות, מה שקורה זה בעיקר צרימות בין ההתנהגות של אנשים על המסך והמצופה מהם בטקסט (ובמיוחד הנשים – שמצד אחד עושות סקס וזה סבבה, ומצד שני מצפים מהן להיות בתולות ואם הן לא זה משבר ברמה בינלאומית). הפרשנויות לטקסט מעניינות בחלקן (למשל ההיסטוריה של ביאטריס ובנדיק), אבל מעטות מדי וברובן לא תורמות מי יודע מה. והמשחק, למרות שכמה מהשחקנים מפתיעים מאוד לטובה (קלאודיו מצוין, גם ליאונטו, ניית'ן פיליון מצחיק להפליא בתור השוטר כל עוד מקפידים לא להשוות אותו למייקל קיטון, איימי אקר עושה עבודה לא רעה בתור ביאטריס כל עוד *ממש* מקפידים לא להשוות אותה לאמה תומפסון, והנסיך ג'ון בהחלט מתעלה על קיאנו ריבס), לא מצליח ממש לזרום עם הטקסט השייקספירי, והשיא הוא אלקסיס דניסוף, שפשוט איום ונורא. הדבר היחיד שהוא מצליח לעורר זה געגועים עזים לקנת בראנה.
אם לסכם את חוויית הסרט שלי, הדברים המרכזיים מבחינתי היו:
– מאיפה לעזאזל אני מכירה את הבלונדה? במה של ג'וס היא שיחקה?!?! (כל הסרט זה הציק לי. בדיעבד: אויש, נו, מוח. זו בכלל זותי מגרפונקל ואוטס!)
– התרגום. התרגום היה… וואו. הוא נע בין בחירות ארכאיות באופן מופרז אפילו לשייקספיר (בשלב מסוים קראו שם למישהו "דוד צח" בהקשר כל כך תלוש שלא יכולנו שלא להימרח מצחוק), לבין בחירות תרגום מדויקות על-פניו ש… איך נאמר… ההקשר עושה להן עוול (השימוש במילה "נרתיק", למשל, שאמנם מהווה תרגום כמעט סביר לאחד ממשחקי המילים, אבל בשאר הופעותיו עשוי לגרום לצופה התמימה להיחנק).
– המחזה תמיד היה ממוקדם באזור הפולני של איטליה? "אתה תצטער כשאני אמות" פשוט נראה אחרת בלבוש מודרני, כנראה. שלא לדבר על ביאטריס בדרישות שלה מבנדיק. פולניה זה כאן.
אכן התרגום היה... מאתגר.
הוסיף שכבת עניין נוספת לסרט בצורה מר"נית שכזאת. מעבר לארכאיות וחוסר הדיוקים (כושי אתיופי מישהו?), היו מקומות שהתרגום היה הפוך לחלוטין מן הטקסט, ומקומות בהם הוא פשוט ברח להם (השוטרים). מעבר לזה הסרט מהנה מאוד בעיני ועזר מאוד השתדלתי להימנע מהשוואות לגרסה המופלאה של בראנה, ומציפיות מופרזות.
לגבי הבתולים היקרים של הירו, אני חושבת שזאת חלק מן ההשוואה בין שני הזוגות. הירו וקלאודיו הם הזוג "הנורמאלי" אך אהבתם מבוססת רק על מראה ונסיבות. היא אהבה חלוללה. דווקא ביאטריס ובנדיק הלכאורה מגוחכים מכירים אחד את השני היטב, סומכים אחד על השני ופונים אחד אל השני לנחמה ותמיכה. הם האוהבים האמיתיים במחזה.
תודה רבה על הכרטיסים!
נהנתי הרבה יותר ממה שציפיתי. ואולי זה לא כזה מפתיע. איך אמרו ב10 דברים? "I know Shakespeare's a dead white guy, but he knows his shit"
אומנם ראיתי את הגרסה של בראנה ואפילו קראתי את המחזה (לבגרות בספרות, שהייתה לפני עשור, בררר) אבל לא מאוד התלהבתי מהסיפור, ובכלל הקומדיה-של-טעויות מועדפת עליי היא הלילה ה12.
אז העיבוד מוצלח למדי. אחרי שמתרגלים לשפה ולשחור לבן הסרט ממש זורם ומרגיש טבעי. איכשהו, "חדוות ההפקה" מורגשת ממש בסרט. ואיזה בית מדהים יש לווידון – ואו.
המשחק היה לא רע, לא מרשים כמו בגרסה של בראנה, אבל לא רע בכלל.
והשירים היו מוצלחים. באמת כשאני חושבת על זה לרוב יש שירים בעיבודים תקופתיים לשקספיר, אבל עדיין זה נחמד.
וגם הקהל היה נפלא, אין ספק שכיף לצחוק בקהל גדול מקומדיה טובה.
השלב הבא מבחינתי זה עיבוד מודרני אמיתי למהומה רבה, שיהיה יותר 10 דברים ופחות she's the man. אני ממש אוהבת עיבודים מודרניים ויהיה מעניין לראות מה אפשר לעשות עם המחזה הזה.
יש עיבוד מודרני אמיתי
אמנם לא באורך מלא, אבל ה-BBC יצאו לפני כמה שנים (נדמה לי שב-2005) בסדרת טלויזיה בשם shakespeare Retold. כל פרק הציג עיבוד מודרני למחזה אחר של שייקספיר ואחד מהם היה מהומה רבה על לא מאומה. אני לא יודעת אם זה יימצא חן בעיני כל אחד, אבל הפתרונות המקוריים שהם מצאו לצורך העברת המחשה לזמננו אנו היו מקוריים ומעניינים.
נשמע מעניין. בהחלט אבדוק. תודה!
(ל"ת)
אני רוצה לגור בבית של ג'וס!
אני לגמרי מפרגנת לו ולפועלו המשובח, אבל יא אללה, איזה שמוק…
ואחרי שנרגעתי מהתקף הקנאה, יא אללה, איזה כיף של הקרנה!
חובבי ג'וס שהגיעו להאלווידון ונספחים הגיעו היום בצהריים להקרנה מיוחדת של יס בסינמטק ת"א. אולם אוהד יותר מזה אין, ואנשים מחאו כפיים במקומות הנכונים, צחקו לא מעט, והייתה אווירה פשוט כיפית.
הסרט היה נהדר בעיניי. לא הכרתי את המחזה ואני לא מצליחה להיזכר אם צפיתי אי פעם בגרסה של בראנה (יש לי בזיכרון קצת תמונות מתוכה אבל אולי הן מטריילר) אז בהתחלה התקשיתי לעקוב אחר הקשרים והשמות, אבל הם חוזרים על זה כ"כ הרבה (תודה, ויל) שהצלחתי בסופו של דבר. הטקסט הארכאי הפריע בחמש הדקות הראשונות ואז התרגלתי, צריך פשוט לקבל את זה כיצירה אמנותית (לא סתם הוא בחר בשחור לבן) וזה מסתדר. ג'וס הוסיף לא מעט פרשנות חזותית משעשעת, כולל משחק באנכרוניזם מכוון, הרבה הברקות. וגם אחלה שירים! אפילו זיהיתי את קולה של גיסתו (האסייתית) מהקומנטרי של ד"ר איוול.
נהניתי לזהות כ"כ הרבה שחקנים מיצירות עבר של ג'וס, והם היו מצוינים בעיניי. לא זוכרת מי לכלך כאן על אלקסיס דניסוף, לדעתי הוא היה קורע, והפגין לא מעט משחק פיזי נהדר. גם נתן פיליון היה תענוג, כרגיל. הדבר היחיד שהציק לי כל הסרט היה מאיפה מוכרת לי הבלונדינית עם עיני הדג (Riki Lindhome). מבדיקה בימד"ב היא שיחקה בכמה תפקידי אורח חד פעמיים בסדרות שצפיתי בהן בשנים האחרונות, אבל היה לה תפקיד חוזר קטן ב"בנות גילמור". אני לא זוכרת מה הוא היה, אבל כנראה שהמוח שלי מזהה אותה משם.
התרגום היה קצת מוזר אבל הוסיף ממד נוסף של הומור, אז מה רע… היו כמה קטעים שכל האולם נקרע.
בקיצור, אני ממליצה בחום, תודה לך ג'וס על עוד יצירה שהעלתה חיוך על פניי, תוכל להוסיף אגף חדש לבית…
היה ממש כיף
מי ידע שצפייה משותפת עם עוד מאות אנשים צוחקים ומתרגשים על מסך גדול תשדרג כל כך את ההנאה? אה, כן…
הסרט, לטובת אלו שלא יכלו להגיע או לא קיבלו כרטיסים, עלה בויאודי של yes במהלך סוף השבוע. כמו שדנה אמרה לפני ההקרנה, הוא ישודר בעוד מספר חודשים בערוצי הסרטים של yes במסגרת משבצת פסטיבל הקולנוע של yes3 שמוקדשת לסרטים הכי טובים שלא הוקרנו בארץ בקולנוע.
תודה רבה לכל מי שהגיע. היה תענוג. מקווה לעוד אירועים דומים בעתיד.
למי שחיכה - מהומה רבה ישודר בבכורה בשישי הקרוב ב-yes3
במהלך סוף השבוע הקרוב אנחנו חוגגים ב-yes סופ"ש לפסטיבל הקולנוע של yes3, עם חמשוש של מיטב הסרטים ששודרו בבכורה השנה. בין השאר יהיה שם מרגרט, המעגל השבור, רובי ספרקס, שמע את קולי ועוד.
לטובת חגיגת יום ההולדת הזאת נשמר השידור הראשון של "מהומה רבה על לא דבר" של ג'וס ווידון. עוד בכורה ששווה לראות בסופ"ש היא של "פרינס אבלאנש" של דיוויד גורדון-גרין (”פיינאפל אקספרס”). זו דרמה קומית קטנה ומצוינת, עם אמיל הירש, פול ראד האדיר, מכונה לסימון כבישים ולא הרבה מעבר לזה.