ניטפוק זו לא מילה גסה

למקרה שפספסתם: לא מכבים את המוח בכניסה לקולנוע!

זה כנראה לא יפתיע אתכם לגלות שהרבה מזמני ביוטיוב מתבלה בצפייה בסרטונים שקשורים לקולנוע: ביקורות, ניתוחים, מאמרי וידאו וכו'. אחד הערוצים שאני עוקב אחריהם הוא זה של פטריק ווילמס, שמכין סקירות ומאמרים מעניינים למדי על סרטים וקולנוע. אך לאחר צפייה בסרטון שלו בשם "תשתקו לגבי חורים עלילתיים", הרגשתי צורך עז לכתוב תגובה, כי פטריק מעלה נקודה שאני נתקל בה יותר ויותר לאחרונה שמתחילה לעצבן אותי.

אז על מה הסרטון הזה?

בהתחלה פטריק נותן הגדרה ל"חור עלילתי" שאני מקבל – הרגע שבו סיפור שובר חוק מסוים שבוסס קודם לכן, ולמעשה סותר את עצמו. הוא ממשיך בכך שהוא מתלונן על הכמות המוגזמת של כתבות בסגנון "20 חורים עלילתיים בסרטים שיחסלו את הילדות שלכם ואז יעשו לה וידוא הריגה!" ומסביר שהרבה מה"חורים" בכתבות האלה הם לא באמת חורים על פי ההגדרה שנתן: חלקם דברים שמתרחשים בין סצנות וניתן להסיק עם קצת מחשבה, חלקם דמויות שמתנהגות בצורה קצת שונה ממה שהצופה היה עושה וחלקם מוסברים בסרטים עצמם אם שמים לב. עד כאן אני מסכים איתו והכל טוב ויפה. רק שאז הוא ממשיך ומציין חורים עלילתיים לגיטימיים, אבל מנפנף את החשיבות הביקורתית שלהם בטענה שהם לא עיקר הסרט, או כפי שהוא אומר: "אתם צופים בסרטים בצורה לא נכונה". ופה הבעיה.

כי אם יש משהו שאני שונא יותר מכל לגבי סרטים זה אנשים שאומרים לי דברים כמו "לא הבנת את הסרט". בעצם, לפניהם אני שונא אנשים שמתעסקים בטלפון במהלך הסרט ואז את הג'אמפ-סקיירס בסרטי אימה, אבל הדבר השלישי שאני הכי שונא זה אנשים שאומרים לי דברים כמו "לא הבנת את הסרט!". על דברים עובדתיים שמתרחשים על המסך מן הסתם אין טעם להתווכח: אם תגידו שממש אהבתם את מסיכת הג'ירפה שבאטמן חבש במהלך "באטמן מתחיל", אני אשאל באיזה עותק סיני צפיתם או האם אתם בטוחים שמה שאכלתם לפני הסרט היו בראוניז רגילות. אבל פרשנות היא סובייקטיבית, ומה שיפה בסרטים זה שכל אחד יכול לפרש ולהבין אותם באופן שונה ואף אחד לא טועה. אם כולם היו חושבים את אותו הדבר על כל סרט, הדיונים עליהם היו די משעממים ומונוטוניים. גם אם הדעה שלכם שונה לחלוטין משלי, אני אשמח להקשיב לה כל עוד היא מנומקת ואני יכול להבין ממה היא נובעת. כשמישהו אומר "לא הבנת את הסרט", מה שאני שומע זה "רק הדרך שבה אני חוויתי אותו נכונה וכל השאר טועים", שזה לא רק ילדותי אלא ישירות פוסל כל פרשנות או נקודת מבט שונה – וככה אי אפשר לדון על סרטים.

זה נכון לא רק לגבי פרשנות, אלא גם לגבי ביקורת. ברגע שפטריק אומר "חורי עלילה הם לא ביקורת לגיטימית כי הם לא העיקר" הוא בעצם אומר "יש דרך אחת מסוימת לשפוט סרטים", שזה פשוט לא נכון. צפיה בסרט היא חוויה אישית ולכל אחד יש את האלמנטים שיותר חשובים לו בסרט ואלה שפחות חשובים, ואצל כל אחד רף הסיספונד (השעיית הספק) הוא שונה. למשל: הסלנג של התלמידים ב"הנשף" נשמע לאוזניי לא טבעי בכלל ומאוד הפריע לי להתחבר לסרט, אבל אני לא אבוא למישהו שלא הוטרד מזה ואגיד לו שהוא טועה ושהוא שופט סרטים בצורה לא נכונה. יש קו מחשבה נפוץ ומוטעה שאם אנשים מתעסקים בחורי עלילה של סרט, כנראה שהם לא אהבו אותו, אבל זה פשוט לא נכון.

הרבה אנשים אומרים במשך שנים שהנשרים יכלו לתת להוביטים טרמפ למורדור ולקצר באופן משמעותי את "שר הטבעות", או תוהים למה באז לא מדבר עם אנדי אם לדעתו הוא לא צעצוע, מה שהיה הופך את "צעצוע של סיפור" לסרט מאוד מעניין. למרות שהדברים האלה לא קרו, איכשהו, באופן מדהים, אותם אנשים בכל זאת אוהבים את הסרטים האלה. כשאני מדבר על סרט אחרי שהוא נגמר עם האנשים שצפו איתי, הרבה פעמים אנחנו מגיעים לניטפוקים וחורי עלילה, גם בסרטים שמאוד אהבנו. זה לא שאנחנו מחפשים בעיות בסרט עם פינצטה כדי שנוכל ללכלך עליו. ברוב הפעמים הבעיות האלה פשוט צצות בראש אחרי הצפייה בסרט ונשארות בראש גם אחריה.

Webp.net-resizeimage

כי חורי עלילה קיימים כמעט בכל סרט, אבל השאלה האם הם מפריעים לך תלויה בצופה ובהקשר. כמו שפטריק מדגים עם קטע מ"קומיוניטי", סרטי אימה היו נגמרים מאוד מהר אם כל הדמויות היו מתנהגות בהיגיון, ולכן לא תשמעו אותי מתלונן על דמות בסרט אימה שקוראת "הלו?" בזמן שהיא הולכת לכיוון הרעש החשוד, כי אני כבר יודע למה לצפות מהז'אנר. לעומת זאת, מאז 2008 אני מצייץ בטוויטר את אותו דבר בכל יום: "מה קרה במסיבה של הארווי דנט אחרי שבאטמן מציל את רייצ'ל? הג'וקר פשוט הולך? הוא נשאר שם? הוא מתחיל עם האורחים משחק של 'קלפים נגד האנושות'? אני עדיין מחכה לתשובות, נולאן!". אני לא הולך לקולנוע במטרה לחפש בעיות ולהתלונן עליהן אחר-כך באינטרנט, אבל כשמשהו בסרט מוציא אותי מתוכו כי הוא בעייתי או חסר היגיון, אני בהחלט מחשיב את זה כביקורת לגיטימית על הסרט.

מה שמצחיק זה שאחר כך פטריק מנסה לכסת"ח עם "אני לא אומר לכם לכבות את המוח", למרות שזה מילולית מה שהוא עושה בכל הסרטון הזה. ספציפית, הוא אומר "תתעלמו מהדברים האלה גם אם הם פוגמים בחווית הצפייה שלכם כי הם לא העיקר." שוב, לכל אחד יש רמת שיפוטיות שונה לכל היבט של הסרט. בין אם חור עלילתי מסוים לא מפריע לכם בכלל או לגמרי הורס לכם את החוויה, זה לגיטימי. יש תסריטאים שמאוד משקיעים בעבודה שלהם בניסיון לייצר את הסיפור הכי קוהרנטי והגיוני שאפשר ועדיין מפשלים פה ושם, ולעומתם יש כאלה שנותנים לשרת של הבניין שלהם לכתוב את התסריט בלילה אחד. להגיד שבשני המקרים חוסר-העקביות לא רלוונטי באותה מידה ולא נחשב ביקורת לגיטימית זה לא רק טיפשי אלא גם מעליב כלפי אלה שכן משקיעים, וזה גם גייטקיפינג (למי שלא מכיר את המילה: הצבת רף כלשהו כדי להיות מעריץ "אמיתי" של משהו) מהסוג המתנשא ביותר. אם אתם חושבים שיש רק דרך אחת לצפות בסרטים, לשפוט אותם או להבין אותם אל תצפו לדיון פורה עליהם, לפחות איתי.

כמו כן, צריך רגע לדבר על "סינמה סינס". בשנים האחרונות החלו לצוץ הרבה ערוצים וסרטונים פופולריים שלועגים לסרטים ולבעיות העלילתיות שלהם – "סינמה סינס", "הונסט טריילרס", "פיץ' מיטינג" וכו'. בעיקרון, כולם עושים את אותו הדבר, רק בצורה קצת שונה. אבל לאחרונה שמתי לב ללא מעט ביקורת שיוצאת ספציפית נגד "סינמה סינס", כשהטענה המרכזית היא שלא ממש ברור מה הערוץ הזה עושה. יש להם ניטפוקים לגיטימיים לצד כאלה מטופשים ולפעמים הם צוחקים על דברים שבבירור מוסברים בסרט או טועים בצורות מביכות אחרות. אישית, אני חושב שבימינו הם פחות מוצלחים מהתחרות – הסרטונים שלהם ארוכים שלא לצורך ורוב הניטפוקים שלהם הם שטויות. זה הציק לי מאוד, ואז מצאתי פתרון שעבד בצורה נפלאה: פשוט לא לצפות בסרטונים האלה. אבל יש אנשים שרוצים להראות שהם אפילו יותר מתחכמים ובאמת יושבים ומכינים סרטונים של חצי שעה שכל מטרתם זה לנטפק את הנטפקנים. מצטער, אבל לדעתי דבר כזה הוא ההגדרה של "טרחנות". "איך אראה שאני ממש לא אוהב את הערוץ הזה שמנטפק טעויות טיפשיות? אנטפק את הטעויות הטיפשיות של הערוץ, גאוני!". מבחינתי כל הערוצים האלה הם בסופו-של-דבר הומוריסטיים (בין אם זה הומור מוצלח יותר או פחות) וממש לא מה שהורס את ביקורות הקולנוע או הצהרות דומות כאלה שנתקלתי בהן. אם כבר, מה שהורס ביקורות הם לאתרים כמו "רוטן טומייטוז", אבל זה נושא לפוסט אחר.

אף סרט הוא לא מושלם, וזה בסדר. לסרטים יש בעיות והן ראויות לדיון. אז בבקשה, אל תשתקו לגבי חורים עלילתיים. תכתבו עליהם כאן, בפייסבוק, באינסטגרם, תפתחו את החלונות הוירטואלים שלכם, תוציאו את הרגש ותצעקו: "הסרט זה ממש סבבה, אבל מה הקטע עם הדרקון הסגול הזה בסוף?!?".