קדם אוסקר 2017: עיר של כוכבים

אחרי עוד סבב של פרסים, נראה ששום דבר לא יעצור את "לה לה לנד". אבל את קייסי אפלק דווקא כן

השאלה היא כבר לא מי, אלא כמה.‏

בשלב הזה של המירוץ לאוסקר, ניצחון של כל דבר שאינו "לה לה לנד" בפרס הסרט הטוב ביותר יהיה ‏הפתעה יותר גדולה מברקזיט, טראמפ וזהות אביו של לוק סקייווקר יחדיו. 14 מועמדויות, שיא זכיות ‏בגלובוס הזהב, אהדה ביקורתית, הצלחה כלכלית – אין שום עננים באופק של "לה לה לנד", ויש להניח ‏שהצוות המוכשר שלו כבר מתאמן על נאום אחד או שניים. השאלה היא רק כמה. ‏

תיאורטית, "לה לה לנד" יכול לזכות ב-13 פרסי אוסקר ובכך לשבור את השיא של כל הזמנים, אבל זה לא סביר בכלל. גם ‏להשוות את השיא – 11 זכיות – ייחשב להפתעה גדולה. כרגע ההימור המקובל הוא על ‏סחיפה של 8 פרסים. אבל כל זה ייקבע על פי החודש הקרוב. לחברי האקדמיה יש עוד שבועיים בערך לשלוח את טפסי ההצבעה שלהם, ודברים יכולים לקרות עד אז שישנו את מספר האוסקרים ‏שהמחזמר יקבל: אמה סטון יכולה להתגלות כאשת סרטן שחיה מתחת לאדמה, קנת' לונרגן (במאי ‏‏"מנצ'סטר ליד הים") יכול להתגלות כשלושה תינוקות במעיל. הכל, לכאורה, עוד יכול לקרות – ולכן עדיין ‏יש חשיבות לטקסים, הפרסים והראיונות שנערכים עד מועד ההצבעה. ‏

אז מה היה לנו בשבועיים מאז פרסום המועמדויות? ‏

גילדת העורכים נתנה את הפרסים שלה ל"לה לה לנד" בקטגורית המחזמר, ול"המפגש" בקטגורית ‏הדרמה. פרסי הACE‏ בימינו הם לא נביאים טובים במיוחד, אפילו לא לפרס העריכה. זה כנראה לא ‏סימן רע ל"לה לה לנד". "המפגש", אגב, מסתמן נכון לעכשיו כאחד ‏המפסידים הגדולים של ערב האוסקר המתקרב – מתוך מועמדויות ב-8 קטגוריות, לא חוזים לו ניצחון ‏באף אחת. ‏

גילדת המפיקים, הבאה בתור – לא סיפקה הפתעות בכלל, וכמו מקהלה שרה ש"לה לה לנד", "או. ג'יי: ‏נוצר באמריקה" ו"זוטורופוליס" הם הסרטים הטובים של השנה בקטגוריית הסרט הטוב ביותר, ‏הדוקומנטרי וסרט האנימציה הטוב ביותר, בהתאמה. אבל השיעמום כאן היה רק הכנה לקראת הגילדה שבאה ‏לאחר מכן – גילדת השחקנים.‏

בגילדת השחקנים נרשמו שלושה סוגי זכיות: כאלה שמאשרות זכיות שידענו שיקרו, כאלה שעושות ‏קצת סדר, והפתעות מוחלטות. נתחיל במה שידענו שיקרה: מהראשלה עלי וויולה דייויס הולכים לזכות ‏באוסקר בקטגוריות שחקן המשנה ושחקנית המשנה, בהתאמה. זה יהיה מוצדק, זה יהיה קל (יש ‏מחסור קשה בתחרות בקטגוריות הנ"ל) וזה יהיה משעמם. אמה סטון זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר, ‏וזה לא מפתיע, אבל זאת הזכייה הגדולה השנייה שלה בסך הכל בעונה, וכאן היא לא הייתה ‏צריכה להתמודד מול איזבל הופר. הזכייה כאן כנראה תעזור לה לזכות באוסקר – אבל דווקא כאן ‏הדבר לא לגמרי נעול. ‏

ההפתעות הן שתיים. הקטנה יותר היא הזכייה של "מאחורי המספרים" בפרס ‏האנסמבל, המעין-מקבילה של גילדת השחקנים לפרס "הסרט הטוב ביותר". זה מפתיע בעיקר בגלל ‏מי שלא זכה בזה – "אור ירח" ו"מנצ'סטר ליד הים". "לה לה לנד" לא היה מועמד כאן בכלל. אבל ‏אם כל העונה חשבנו שהתחרות של "לה לה לנד" מגיעה מכיוון מנצ'סטר והירח, גילדת השחקנים ‏לפתע החליטה שדווקא הבינוניות של "מאחורי המספרים" זה האנסמבל המצטיין של השנה. זה לא ‏אומר ש"מאחורי המספרים" יזכה גם באוסקר, אבל זה מקטין את הסיכויים של "מנצ'סטר" ו"אור ירח" ‏לזכות.‏

אבל הזכייה הבאמת מפתיעה, וזאת שעלולה להסיט מדרכו את מי שנחשב עד עכשיו למוביל, היא ‏הזכייה של דנזל וושינגטון בפרס השחקן הראשי על "גדרות", על חשבון קייסי אפלק ("מנצ'סטר ליד ‏הים"). הזכיה הזאת מערערת לחלוטין את מצבו של אפלק. השחקן, שענן ההטרדה המינית שעשה ‏רבץ מעליו כל העונה, התחיל סוף סוף לספוג. לעומתו, לא רק שדנזל וושינגטון לא הטריד מינית אף ‏אחת ככל הידוע לנו, הוא גם עשוי להעניק רוב שחור מוחץ לזוכים בפרסי המשחק השנה. זכיה שלו גם תצרף ‏אותו לנבחרת המצומצמת של השחקנים שזכו באוסקר 3 פעמים, כמו מריל סטריפ, ג'ק ניקולסון, ‏אינגריד ברגמן, דניאל דיי לואיס ו…אה… וולטר ברנן, מי שזה לא יהיה. ‏

זוכי פרסי גילדת השחקנים
האנסמבל הטוב ביותר: מאחורי המספרים
השחקן הראשי הטוב ביותר: דנזל וושינגטון, גדרות
השחקנית הראשית הטובה ביותר: אמה סטון, לה לה לנד
השחקן המשני הטוב ביותר: מהרשאלה עלי, אור ירח
שחקנית המשנה הטובה ביותר: ויולה דייויס, גדרות
לרשימת הזוכים המלאה

ביום ראשון בבוקר, הגיעו הכרזות משלושה מקומות שונים: גילדת הצלמים, גילדת הבמאים ופרסי ‏האנני לסרטי אנימציה.‏
פרסי האנני המשיכו עם הילולת "זוטרופוליס" ונתנו לו את פרס סרט האנימציה הטוב ביותר, בנוסף ל-‏‏5 פרסים נוספים. בפרס סרט האנימציה העצמאי הטוב ביותר פינקו את "הצב האדום". אם ‏הייתה תקווה בתחילת עונת הפרסים ש"קובו" יצליח לקחת את הפרס איכשהו, נראה שברגעים אלה ‏היא נמוגה.‏

דמיאן שאזל, הבמאי של "לה לה לנד", זכה כצפוי בפרס גילדת הבמאים. זכיה בפרס הזה מבשרת ‏כמעט תמיד על זכיה בפרס הבמאי הטוב ביותר באוסקר, או בפרס הסרט הטוב ביותר, או שניהם. ‏הזוכה הגדול השני של הערב הוא "סארו – הדרך הביתה", שלקח את פרס בימוי סרט הביכורים. ‏

אבל הניצחון האמיתי של סארו הגיע דווקא מגילדת הצלמים, שנתנה לו את הפרס, על… הצילום ‏המדהים שלו? אני מניח? אישית, מכל המועמדים לאוסקר הוא נראה לי כמו המועמד הכי סטנדרטי, ‏שפשוט מצלם נופים יפים, אבל מה אני מבין. בשלוש השנים האחרונות הן הגילדה והן האוסקר נתנו ‏את הפרס לעמנואל לובצקי אז יהיה מרענן לראות קצת מתח, סוף סוף, בקטגוריה הזאת.

מכאן הלאה נשארו כמה גילדות משניות (התסריטאים היא החשובה מביניהם) ופרסי הבאפט"א ‏שיוענקו במוצאי שבת הבא. ואחר כך – האוסקרים, ב-26.2.‏