ביקורת: מטוסים

הרבה מילים על למה "מטוסים" הוא סרט לא טוב, וכמה מילים על למה כדאי למרות הכל לקחת אליו את הילדים

לפניכם הרבה מילים על למה "מטוסים" הוא סרט לא טוב, וכמה מילים על למה כדאי למרות הכל לקחת אליו את הילדים.

‏"מטוסים" הוא סרט שנוצרך מתוך צורך אמיתי וכן. הצורך להרוויח מאות מיליוני דולרים ‏במרצ'נדייז.‏

שני סרטי "מכוניות" ידועים בתור שני דברים: הסרטים הגרועים ביותר שפיקסאר יצרו מעולם, ‏ומכונת מרצ'נדייז בלתי ניתנת לעצירה. אתם יכולים לנחור כמה שאתם רוצים על הבינוניות של ‏הסרטים האלה, אבל מוצרי "מכוניות" שהם הולידו מנפיקים מיליארדים – מיליארדים! – מדי שנה. ‏לאחר שהרוויחה הרבה מאוד כסף, חברת דיסני עשתה את מה שחברות עושות – חיפשה דרכים ‏לעשות עוד יותר כסף. ואז מישהו, שבטח קיבל על כך בונוס שמן, אמר: אם יש לנו מכוניות, למה ‏לא מטוסים? והופה, "מטוסים" נוצר. זה כמו מכוניות, אבל – תחזיקו חזק – עם מטוסים. מוצר ‏מסחרי כל כך חסר בושה היה מתחת לכבודו של מותג היוקרה פיקסאר, ולכן אלה אולפני דיסני ‏שחתומים עליו לבדם; במקור הסרט היה אמור לצאת ישר ל-‏DVD ‎‏– כמו רוב ההמשכים חסרי ‏הנשמה של החברה, בנוסח "שלגיה ושבעת הגמדים 4:נקמתו של דופי" – אבל בסופו של דבר הוא ‏הגיע למסכים גדולים, כי כסף.‏

הסיפור של "מטוסים" הוא בדיוק נמרץ מה שתקבלו אם תשלחו לתסריטאי מנוסה הוראה: "קח ‏שעתיים ותן לי משהו על מטוסים". אם "מכוניות" לפחות כיוונו לקצת מקוריות, "מטוסים" לא מנסה. ‏הסרט מורכב אך ורק מהתבניות הבדוקות והישנות ביותר מהפריים הראשון ועד האחרון. מטוס ‏ריסוס מעיירה קטנה מגיע למרוץ יוקרתי מסביב לעולם; בהתחלה כולם מזלזלים בו, אבל בהדרגה ‏יאדה יאדה יאדה; הוא מבקש עזרה ממטוס קרב זקן וותיק, שבהתחלה מסרב לאמן אותו, אבל ‏לאחר מכן וכו' וכו'; הוא צריך לגבור על אלוף העולם המכהן, שהוא כמובן מטוס מניאק, וכמובן יש ‏לו שני עושי-דברו שמחבלים במטוס הקטן וגו'. המטוס הגיבור נטול כל אופי. המשתתפים בתחרות ‏הכלל-עולמית הם כמובן האמריקאים, שהם החשובים יותר ותופסים תמיד את ‏כל המקומות ‏הראשונים, ולצידם נציגים בודדים של מדינות שונות, שמאופיינים בסטראוטיפיים לאומיים שטחיים ‏בלבד. הדמויות כולן גבריות, מלבד שתי מטוסות (רק אחת מהן ורודה) שתפקידן היחיד הוא להיות מושא אהבה, ‏פלוס מלגזה מכונאית אחת שמשמשת כעלה תאנה.‏

עוד יותר משהוא מזכיר כל סרט אחר שנעשה אי פעם, הוא מזכיר שילוב של שני סרטי "מכוניות", רק פחות ‏מתוחכם. ההומור המטוסי ברובו ברור מאליו, יש כמה בדיחות קקי ופלוצים (אבל מעטות מאוד, ‏למרבה ההקלה). שום דבר מפתיע לא קורה. בקיצור: "מטוסים" נראה בדיוק כמו מה ‏שהוא – פרסומת באורך של שעה וחצי למרצ'נדייז. הדיבוב לעברית סביר, אבל לפעמים השפע של ‏מונחי טיסה שאין איך לתרגם כמו שצריך נהיה עמוס מדי וקצת קשה להבין מה בעצם המטוסים ‏מנסים לומר.‏

ואם כל זה נשמע כאילו תיעבתי את "מטוסים" בכל ליבי – זה לא נכון. מאוד קשה לשנוא את הסרט הזה, או, בכלל, לפתח כלפיו רגשות עזים מסוג כלשהו. הוא אולי לא סרט טוב, אבל קשה לי לקרוא לו סרט רע. אני, כשאני הולך לסרט, רוצה לראות משהו חדש – אבל הסרט הזה לא נוצר עבורי. הוא מיועד לילדים קטנים, שעבורם הכל חדש, וגם "בית ספר למפלצות" עשוי להיות מורכב מדי בשבילם. וגם להם מגיע משהו. האמת היא שגם כשדיסני הם בשיא המסחריות ‏וחוסר הבושה שלהם, הם עדיין טובים הרבה יותר מרוב האלטרנטיבות. אם כבר פרסומת, אז שתהיה ‏פרסומת מושקעת. האנימציה של "מטוסים" אמנם לא מרהיבה ברמה של "מכוניות", אבל היא לא ‏מחופפת, והנופים הממוחשבים השונים מסביב לעולם מפורטים למדי ויפים. יש כמה המצאות חביבות בהאנשת כלי ‏רכב, טיס ושיט (נושאת המטוסים, למשל), יש כמה בדיחות נחמדות (המטוס המקסיקני הרומנטי, והמכונית הגרמנית בעלת פיצול האישיות, שניהם אמנם סטראוטיפים, אבל משעשעים), הפעלולים ‏האוויריים מהנים ותחושת המהירות מוחשית. אז מה בעצם רע? ברור שלא מדובר פה בסרט שיעצב את דמותו של אף ילד אלא במקרה הטוב בבייביסיטר מוקרן, ‏ולמבוגרים אין ממש מה לחפש פה, אבל באמת שיש הרבה דברים גרועים הרבה יותר מזה שאורבים ‏לילדים בבתי הקולנוע ובטלויזיה. אני די בטוח ש"מטוסים", חסר מעוף ככל שיהיה, עדיף על "הדרדסים ‏‏2". אם הוא לא מועיל, הוא לפחות לא מזיק. מלבד לחשבון הבנק של ההורים בביקור הבא בטויס ‏אר אס.‏