אוסקר 2019: ניחושים מוקדמים מאוד

מי יהיו הסרטים שישלטו בעונת האוסקרים של שנה הבאה? לגבי קוגן יש כמה ניחושים מושכלים בעניין.

בעוד שחלק מהאנשים שמחים שעונת האוסקרים עוד רחוקה ועונת הקיץ בעיצומה, יש אנשים (ואני ביניהם) שנהנים דווקא להסתכל קדימה ולנסות לנחש עכשיו, לפני שמישהו ראה את רוב הסרטים של השנה, מי יהיו המועמדים הבולטים באוסקר של השנה הבאה. אני כמובן לא מתיימר להגיד שהמירוץ שלא התחיל כבר נסגר: ברור שחלק מהסרטים שיוזכרו פה ייפלו בין הכיסאות, בעוד שסרטים שאין לי מושג עליהם ייפרצו לעונה משום מקום. אבל אם הייתי צריך לנחש מי המועמדים הבולטים תשעה חודשים מראש, זאת הרשימה:

Webp.net-resizeimage (5)

Mary, Queen of Scotsמרי מלכת הסקוטים

ב-1998 יצאו שני סרטים שכללו בתוכם את דמותה של המלכה אליזבת' הראשונה. באחד מהם היא הייתה הגיבורה ("אליזבת'"), בשני דמות משנית ("שייקספיר מאוהב") ועכשיו, 20 שנה לאחר מכן אנחנו מקבלים את הווריאציה האפשרית האחרונה – סרט בו המלכה אליזבת' היא האנטגוניסטית.

ככה זה כשהסרט בעצם עוסק במארי סטיוארט (סירשה רונאן) שלא הספיקה לה מלוכת סקוטלנד ולכן טענה גם לכתר אנגליה, מה שהכניס אותה לעימות חזיתי עם המלכה המכהנת ובת דודתה, אליזבת'. מי באקדמיה שמחפש את מנת הדרמה ההיסטורית המלודרמטית עם שמלות גדולות וסטים מפוארים ומשוחזרים היטב כנראה יימצא אותה כאן, אבל הסרט הזה יוכל אולי למצוא קהל רחב יותר בזכות העובדה שהוא נכתב על ידי היוצר של "בית הקלפים", מה שכנראה מעיד על כך שיהיה פה עיסוק יותר מדוקדק ומפולפל בפוליטיקה של אותה תקופה, שבתקווה יבדיל אותה מהדרמות התקופתיות השגרתיות. סירשה רונאן ככל הנראה תהיה מהמתמודדות הבולטות של העונה בקטגוריית השחקנית הראשית, וכנראה שגם מארגו רובי בתפקיד המלכה אליזבת' תרוץ חזק בקטגוריית המשנה.

If Beale Street Could Talk/ סיפורו של רחוב ביל

"סיפורו של רחוב ביל" הוא סיפור גטו קלאסי על החיים בשכונות הקשות, וספציפית על ניסיונה של נערה בת 19 (שחקנית אלמונית בשם קיקי ליין שכנראה לא תהיה אלמונית כ"כ בעוד שנה מהיום) להוכיח את חפותו של אהובה שהואשם באונס שלא הוא ביצע – כל זה כשהיא גם עומדת כל רגע ללדת את בנם המשותף. הסרט מבוסס על ספרו של ג'יימס בולדווין – אייקון אפרו-אמריקאי שיצירותיו הפכו אותו לאחד הקולות הבולטים והמשפיעים של הקהילה אי פעם. לכן מוזר שרק עכשיו הוליווד ניגשת לעבד יצירה שלו בפעם הראשונה, אבל כנראה שעדיף מאוחר מאשר לעולם לא. על משימת העיבוד מופקד בארי ג'נקינס, הבמאי של "אור ירח", זוכה פרס הסרט הטוב ביותר מלפני שנתיים. עם נושא שקשה להאמין שיתעלמו ממנו בשילוב עם הבמאי הצעיר אך מוערך מאוד על ידי האקדמיה, "רחוב ביל" נראה כמו אחד ההימורים היותר בטוחים לשנה הבאה.

First Man/ האדם הראשון

ומי מחכה לג'נקינס מעבר לפינה? לא אחר מאשר דמיאן שאזל, האיש שגבר עליו בפרס הבמאי עם "לה לה לנד" אבל הפסיד לו את פרס הסרט בטוויסט הביזארי ביותר בתולדות אוסקר. כמובן, לא בטוח ששני הסרטים האלה יגיעו לקו הסיום, ובכל זאת, סיבוב שני בין ג'נקינס ושאזל יכול להיות אחד הסיפורים היותר משעשעים של עונת הפרסים הקרובה.

הסוס עליו רוכב שאזל השנה הוא "האדם הראשון", סיפורו של ניל ארמסטרונג, האדם הראשון שהלך על הירח. לא צריך לפרט יותר מדי למה יש לו באזז אוסקרי כבר מעכשיו. מה שכן, בגלל שלשאזל כבר יש את האוסקר שלו, הבאזז האוסקרי כנראה יתמקד בראיין גוסלינג, שמשחק את ארמסטרונג וסביר מאוד שינוהל עבורו קמפיין חזק במיוחד לזכייה בשחקן ראשי על תפקיד זה, מה שמבחינת הפוליטיקה של האוסקרים די מתאים – גוסלינג הוא שחקן מוכשר ואהוב שנמצא בסביבה כבר שני עשורים, צבר מועמדויות, ומגלם כעת דמות היסטורית איקונית. עדיין אי אפשר להכריז עליו כזוכה, אבל קשה לראות איך הוא לא יהיה מועמד.

Beautiful Boy/ ילד יפה

"סיפור אמיתי על התמכרותו הקשה של נער צעיר לקריסטל מת' כפי שנראה מבעד לעיני אביו" לא נשמע כמו איזה משהו פורץ דרך, אבל זה כן נשמע כמו חתיכת סוחט דמעות בפוטנציה. והאיש שהביאו לביים אותו, פליקס ואן-חרונינגן הבלגי, הוא מומחה בסחיטת דמעות, כפי שיעיד סרטו המאוד עצוב "המעגל השבור". הפרויקט הראשון שלו בשפה האנגלית כנראה יזכה לבאזז מסויים על היותו הסרט המרגש של השנה, ותעזור במיוחד העובדה שהוא מופץ על ידי אולפני אמאזון שמצליחים לא רע במשחק האוסקרים. על פי הטיזר שיצא, נראה שלסרט יש סגנון מעט… משונה, בלשון המעטה, שאולי קשור להיותו של הבמאי לא אמריקאי, אבל עם כל הכבוד למר ואן-חרונינגן, הסרט הזה כנראה יקודם ויינשא על גב צמד השחקנים הראשיים. מצד אחד – סטיב קארל, שעם העצב התמידי שלו בעיניים נראה מושלם לתפקיד האב המיוסר. ומצד שני – טימות'י שלמיי, "נער הפלא" הרשמי של השנה האחרונה, בתפקיד הבן המכור. אחרי הופעה ראשית מהוללת ב"קרא לי בשמך" והופעה משנית ב"ליידי בירד", קיים סביב שלמיי הייפ שלא היה סביב שחקן צעיר מאז ג'ניפר לורנס בזמנה, ואם החבר'ה באמאזון ידעו להכות על הברזל בעודו חם, הילד עוד עלול לזכות בפרס שחקן המשנה.

 Webp.net-resizeimage (6)

Boy Erased/ ילד מחוק

כן, אם שני סרטים שיש להם את המילה "Boy" בשם יגיעו ביחד לעונת הפרסים הולכים להיות כ"כ הרבה בלבולים שעדיף שניפטר מהבדיחה הזאת על ההתחלה ונדבר עליהם אחד על ידי השני.

אם "ילד יפה" עוסק בהתמודדות של נער צעיר עם מחלה אמיתית כמו התמכרות לסמים, הרי ש"מחוק" עוסק בהתמודדות של נער צעיר (לוקאס הדג'ס, שנמצא בחתיכת רצף של הופעות בסרטי פרסים בולטים) עם עאלק "מחלה" – הומוסקסואליות. וכשאני אומר "התמודדות" אני מתכוון ל"הוצאה בכפייה מהארון בידי הוריו הנוצרים שמרנים (ראסל קרואו וניקול קידמן) ושליחתו למחנה בו הוא אמור לעבור טיפולי המרה בידי דוקטור-כומר אגרסיבי (ג'ואל אדגרטון)". אדגרטון לא רק משחק בסרט אלא גם מביים, מפיק וכותב אותו (ע"פ ספר זכרונותיו של ג'רארד קונלי) כך שבתאוריה, הוא יכול להיות מועמד בלא פחות מארבע קטגוריות על סרט אחד, הישג שאליו הגיעו רק וודי אלן, וורן בייטי ואורסון וולס. כל זה בהחלט יכול להפוך את אדגרטון לאחת הדמויות הבולטות בעונה הקרובה, במיוחד כשהתפקיד שלו בתור הנבל הפונדמנטליסט נשמע כמו סוג ההופעות שהאקדמיה חולה עליהן. תזכרו את הנושא הטעון חברתית שלו, ותקבלו סרט שכנראה ייעשה הרבה רעש בעונת הפרסים.

Backseat/ במושב האחורי

מי היה מאמין שנגיע לימים שבהם הבמאי של "והרי החדשות" יהיה מישהו שחייבים להסתכל על כל פרויקט חדש שלו כבעל פוטנציאל אוסקרי? אבל הודות להצלחה של "מכונת הכסף" לפני 3 שנים, הגענו לימים האלה. סרטו החדש של אדם מקיי, "במושב האחורי", הוא ביוגרפיה על דיק צ'ייני, סגן נשיא ארצות הברית תחת ג'ורג' וו. בוש, שהיה מאדריכלי המלחמה בעיראק ואפגניסטן לא פחות מאשר הנשיא עצמו. וכשאני אומר ביוגרפיה, אני באמת מתכוון לכך – הסרט לא אמור לעסוק רק בכהונה של צ'ייני כסגן נשיא, אלא ללוות את כל הקריירה הפוליטית שלו מתחילתה ועד סופה. בהתחשב בזה ש"מכונת הכסף" התנהל במסגרת יותר מצומצמת, יהיה מעניין לראות מה מקיי מכין לנו פה. את צ'ייני המבוגר יגלם כריסטיאן בייל, את אשתו תשחק איימי אדמס, במה שרבים מנבאים כבר עכשיו כתפקיד שאולי יביא לה את האוסקר בניסיון השביעי שלה, ואת הנשיא בוש ישחק הזוכה הטרי והמוצדק סאם רוקוול.

Widows/ אלמנות

ל"אלמנות" יש בעיה. האם תצליחו להבין מה היא תוך כדי שאני מתאר לכם אותו? אז ככה, "אלמנות" עוסק ב-4 נשים שאיבדו את בעליהן. הבעלים של ארבעתן היו כולם פושעים מקצוענים שנהרגו במהלך ביצוע שוד ענק שהשתבש. כשאחת מהאלמנות מצליחה לאתר את פירוט תוכנית השוד, היא ושלושת חברותיה יוצאות להשלים את מה שבעליהן התחילו. הכל מבוסס על סדרת טלוויזיה בריטית מהאייטיז והתסריטאית שלו היא ג'יליאן פלין, הגאונה המשוגעת מאחורי "נעלמת".

נו, הבנתם את הבעיה? כן כן, הבעיה היא שהסרט הזה נשמע מגניב מדי בשביל האוסקרים. זה אולי קצת מנותק לצאת בתלונות "האקדמיה שמרנית" אחרי שנה שבה "תברח" היה להיט והסרט הזוכה היה סרט על רומן בין אישה ודג, אבל עדיין, זה מוזר לחשוב על סרט שודים שיכול וצריך להיות מאוד כיפי, רימייק לסדרה, כאיזה מועמד בכיר לאוסקר. מצד שני אולי הקטע של הכיף פה יאוזן על ידי העובדה שבמאי הסרט הוא סטיב מקווין הידוע בשל סרטי פיל-גוד כמו "רעב", "בושה" ו"12 שנים של עבדות".

למרות החשש שהוא מגניב מדי למסיבת האוסקרים, אין ספק שיש לו את הצוות מאחורי המצלמה ומלפניה (משחקים בסרט ויולה דייוויס, ליאם ניסן, קולין פארל, רוברט דובאל, קארי קון ודניאל קאלויה בין היתר) ותאריך יציאה נוח מאוד באמצע נובמבר, כדי שכן כדאי שנחשיב אותו לסרט עם פוטנציאל לכיכוב בעונה הקרובה.

Webp.net-resizeimage (4)

 שחור על לבן 

בזמנים אחרים לא הייתי חושב לשים סרט של ספייק לי ברשימה הזאת. אם סרטים מופתיים כמו "השעה ה-25" ו"האיש שבפנים" זכו מהאקדמיה להתעלמות מוחלטת, כנראה שיש לאנשים שם איזה משהו אישי נגדו. ובכל זאת, סרטו החדש "שחור על לבן" גרר תגובות נלהבות וזכה בפרס הגרנד-פרי בפסטיבל קאן שהרגע נסגר. זה לבדו כמובן לא מספיק, כי לי כבר ביים סרטים מוערכים בעבר שלא הצליחו בתחום הפרסים, אבל נראה שהסרט הזה מגיע בתקופה עם אקלים פוליטי וחברתי שבה אי אפשר יהיה להתעלם ממנו, לא משנה מי הבמאי. ככה זה כשהסרט עוסק בסיפור אמיתי והזוי לגמרי על בלש משטרה שחור שמצליח להסתנן לשורות ה-KKK מבלי שבשום שלב מישהו יעלה על כך שהוא לא באמת לבן. זה קונספט שיכל למשוך קהל גדול בכל מקרה, אבל בזמננו אנו לא יהיה מופרך לחזות שהסרט ייצור באזז תקשורתי עצום בגודלו ודיונים עליו יימשכו הרבה אחרי שהוא ייצא (מקום ראוי לציין שג'ורדן פיל, האיש מאחורי "תברח", מפיק את הסרט), ובסופו של דבר העניינים יתגלגלו לסערה המושלמת שתביא ללי מועמדות ראשונה לפרס הבימוי והסרט בקריירה הארוכה והמכובדת שלו, ועוד אולי אפילו כפייבוריט.

רומא/האירי

בטח שמתם לב שעד עכשיו לא הוזכרו בכתבה הזאת במאים ענקיים. כאילו, כן, ספייק לי הוא במאי גדול, שאזל ומקווין מצליחים ומבטיחים, אבל לא היו פה איזה מגה סמאחים, סרטים שעצם שם הבמאי שלהם כבר מניח אותם על הרדאר. זה משום שהשנה פשוט יוצא שאין יותר מדי במאים כאלה שמוציאים סרטים עם הקשר אוסקרי הדוק, והשניים היחידים שכן, מוציאים אותם בנטפליקס. עכשיו, זה נכון ש"פרחים בבוץ" שבר לפני מספר חודשים תקרת זכוכית מסוימת כשהיה מועמד ל-4 פרסים באוסקר האחרון למרות שהוא סרט נטפליקס, אבל מן הסתם המטרה של נטפליקס עכשיו היא לקבל נציגות גם בקטגוריית הסרט, ואם יש במאים שיכולים להשלים את המשימה הזאת בשבילם, אלה אלפונסו קוארון ומרטין סקורסזה.

העניין הוא שאני מתקשה להאמין ששני סרטי נטפליקס יצליחו לעשות חיל באותה שנה. זה פשוט מרגיש יותר מדי ומוקדם מדי. קוארון הוא אולי במאי על, אבל בסופו של דבר, הסרט שלו "רומא" הוא סה"כ דרמה סמי-אוטוביוגרפית דוברת ספרדית על משפחה במקסיקו סיטי בשנות השבעים, אותה קוארון לא רק מביים אלא גם כותב, עורך ומצלם (כן, לובצקי לא פה. חבל), והשחקנים כ"כ אלמונים שאפילו דף בויקיפדיה הספרדית אין להם.

לכן אם צריך לבחור בין זה לבין "האירי" של מרטין סקורסזה, בו האגדה הקולנועית המהלכת הזו חוזרת להתעסק בפולקלור המאפיה ומתאחדת לשם כך עם רוברט דה נירו, אל פאצ'ינו וג'ו פשי – אני חושב שהתשובה די ברורה. יש אמנם את החשש שסקורסזה יתעכב בעבודה על הסרט ולא יוציא אותו בזמן ושוב, גם לסרט הזה יש משהו להוכיח בעצם נוכחותו בעונת באוסקרים שהרי עדיין מדובר בסרט נטפליקס אבל, כאילו, סקורסזה. יש מישהו עם רזומה יותר טוב שייעשה עבורם את הצעד הזה קדימה?

Webp.net-resizeimage

ואפילו עוד

אלה הסרטים הכי בולטים לדעתי בשלב הזה, אבל הם כמובן לא היחידים. אז במהירות, הנה רשימת מועמדים אפשריים אחרים:

ישנו "כוכב נולד", הסרט המוזיקלי בבימויו ובכיכובו של בראדלי קופר, עם תפקיד ראשי לליידי גאגא; הסרט הוא רימייק רביעי במספר לסיפור שעד עכשיו כל גרסה שלו זכתה במספר רב של מועמדויות לאוסקר. יש את "רפסודיה בוהמית" הסרט על פרדי מרקורי וקווין, שכבר לא מבויים על ידי בריאן סינגר. "המועדפת": סרט נוסף שמתעסק בתככים בחצר המלוכה הבריטית ומבוים על ידי יורגוס לנטימוס ("הלובסטר", "להרוג אייל קדוש"). ואם כבר במאים זרים עם פרויקטים מעניינים באנגלית, הבמאי של "חלודה ועצם" עושה מערבון קומי וממזרי עם חואקין פיניקס וג'ייק ג'ילנהול בשם "האחים סיסטרז". ריצ'ארד לינקלייטר ממשיך בקו עיבוד הספרים שלו ואחרי "חברים לחיים" ניגש לרב המכר "איפה את, ברנדט?". "מרי פופינס חוזרת" עם אמילי בלאנט שתנסה להיות מועמדת על אותו תפקיד שהביא לג'ולי אנדרוז אוסקר בסרט המקורי (שהיה מועמד לעשרה פרסי אוסקר). וישנם גם סרטים חדשים למייק לי, רוברט זמקיס וג'ייסון רייטמן.

בצד פתיונות האוסקר של השנה, יש את הביוגרפיה של השופטת ופעילת זכויות הנשים רות' באדר גינזבורג, ביוגרפיה שישית במספר לוינסנט ואן גוך עם וילם דפו, וגם ביוגרפיה לאל קאפונה, עם טום הארדי בתפקיד הראשי וג'וש טראנק כבמאי. בצד של סרטי הז'אנר שאולי ייכנסו איכשהו, יש דרמת מד"ב עם בראד פיט וטומי לי ג'ונס ("אד אסטרה") , את "מקום שקט" שכבר נחשפנו אליו ושווה לשים לב ל"אי הכלבים" ול"משפחת סופר על 2" – הסרטים המצוירים החדשים של ווס אנדרסון ובראד בירד. והיי, אולי גם אחד הסרטים שהוזכרו בסקירת סאנדנס שלנו יצליח להגיע לאיזה מועמדות כתיבה ייצוגית או משהו. ולבסוף, תראו – כל מיני אתרים אמריקאים מדברים על זה כאילו זה אפשרות ריאלית אז אני ארשום את זה פה, אפילו שלי אישית זה נראה יותר כמו משאלת לב של עולם שלם מאשר משהו שיכול לקרות: אז בוא נגיד של"הפנתר השחור" יש סיכוי להגיע להישגים מכובדים, כי למה לא.