ביקורת: רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים

שנה וחצי אחרי שהוא יצא, האם מישהו עדיין זוכר את "רוג אחת"?
שם רשמי
רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים
שם לועזי
Rogue One: A Star Wars Story

"רוג אחת" הוא סגירת החור העלילתי היקרה בעולם. עקרונית יש את האפשרות שמישהו ממש רצה ליצור את הסיפור הזה על חבורה של אנשים שלא ממש קשורים אחד לשני שנשלחים על ידי המחתרת למשימה שקשורה לכוכב המוות אבל נשמע יותר סביר שבכיר בדיסני אמר "כולם תמיד אומרים שזה מוזר שקל להשמיד את כוכב המוות – בוא נעשה מזה סרט!" ושאר הבכירים והבכירות אמרו "למה לא". הסרט מרגיש יותר כמו עבודה קבוצתית שמגישים לקורס מאשר פרויקט מלא תשוקה של יוצרים שמשתוקקים לספר את הסיפור שלהם. אם מישהו היה ממש נלהב מעבודה על הסרט הזה, לא רואים את זה.

ומכיוון שלא נראה שהיה מישהו שממש נלהב ליצור את הסרט הזה – התוצאה הסופית היא בסדר. לא רעה בשום צורה ודרך, ואפילו טובה מאוד בכמה מובנים: אבל לא מלהיבה. היא כל כך לא מלהיבה, שהיא הצליחה לעשות את הבלתי ייאמן וגרמה לסרט של "מלחמת הכוכבים" לפרוח מהזכרון הקולקטיבי. מהר, בלי עזרה מגוגל: איך קוראים לדמויות שבסרט? אל תרגישו רע אם אתם לא זוכרים – אני ראיתי את הסרט בצפייה שנייה אתמול ואני לא זוכר בעצמי. למרות שהדמויות של הסרט טובות, ושיש לו מספר רגעים מגניבים ובדיחות נחמדות, ולמרות שהוא ריסק את הקופות בשנה שהוא יצא (הסרט הכי מצליח בארה"ב ב-2016), שנה וחצי מאז שהוא יצא ולאף אחד לא אכפת מהסרט הזה. בא, כבש, נעלם. ה"אווטאר" של יקום "מלחמת הכוכבים".

אפילו אם אתם חושבים שאתם זוכרים את הסרט הזה וזוכרים איך קוראים לאחת הדמויות האלה או משהו – אתם לא באמת זוכרים את הסרט הזה. אתם יודעים איך אני יודע? כי אם הייתם זוכרים, הייתם בטח אומרים משהו על זה ש-וואו, "אחרוני הג'דיי" ממש דומה ל"רוג אחת", הא? בין שני הסרטים יש יותר מדי נקודות עלילה שדומות בשביל שזה יהיה כל כך מקרי. המערכה האחרונה של "רוג אחת" מזכירה את עלילת הצד של פו, רוז ופין ב"אחרוני הג'דיי" כמה פעמים יותר  מדי, וגם כל השטיק של "המחתרת היא בעצם תקווה" של "אחרוני הג'דיי" מופיע ב"רוג אחת" (או, בעצם, להיפך).

מפתה להגיד שהעובדה שהסרט כל כך בלתי זכיר היא פשוט בגלל שהוא עוד מוצר מהונדס ללא נשמה ולהסתפק בזה, אבל בכל זאת עבדו על הסרט הזה אנשים מוכשרים ו"הוא חסר נשמה" זאת תשובה כללית ולא מספקת. זה לא מספיק להגיד שחסר לו משהו – השאלה היא מה היה חסר בסרט הזה כדי שלמישהו יהיה אכפת ממנו. אני מניח שלכל אדם שצופה בסרט תהיה תשובה שונה אבל מבחינתי, הפספוס הגדול של הסרט הוא לא הדמויות או העלילה, ובטח לא סצנות האקשן – אלא האינטרקציה.

יש אמרה ידועה ש"משחק הוא תגובה" (נשמע יותר טוב באנגלית) – הדמות שלך לא נשפטת רק על פי המונולוגים והדיאלוגים שלה, אלא גם על פי איך שהיא מגיבה לעולם שמסביבה. ובכל הנוגע לאמרה הזאת, "רוג אחת" הוא כישלון מפואר. כי הנה הקטע: הדמויות של רוג אחת? אלה שאני לא זוכר את השם שלהן? הן נפלאות. הן סטראוטיפים חרושים, כן – אבל הן מבוצעות היטב: יש להן מטרה, פחדים ואופי; הן שונות אחת מהשנייה בצורה ניכרת ובולטת; יש לכל אחת סיפור מעניין משל עצמה ומגלמים אותן שחקנים נהדרים. אבל כל זה נופל בשנייה שהן מדברות אחת עם השנייה. לא בגלל שהדיאלוגים נוראיים (הם בסדר גמור, מדי פעם אפילו טובים) אלא בגלל שלכל דמות יש תגובה אחת לדמויות האחרות וזה לא משנה מי הן. הרובוט העוקצני הוא עוקצני לכולם, הנזיר הבודהיסטי מאמין שכולם טובים וכו' וכו' וכו'. אפילו סרט נוראי כמו "יחידת המתאבדים" הצליח בנושא הזה יותר מ"רוג אחת" – הארלי קווין מתנהגת בצורה שונה מול דדשוט, דיאבלו, הג'וקר וריק פלאג וזה עוזר לנו להבין את הדמויות והדינמיקה ביניהם. כאן, כולם פשוט נמצאים אחד ליד השני. זה שכל דמות כתובה היטב בנפרד זה לא משנה אם בתוך הסצנה עצמה היה אפשר להחליף את אחת הדמויות במקרר אינטליגנטי והדיאלוגים היו נשארים בערך אותו הדבר.

הדמות היחידה שיוצאת דופן במקרה הזה, וגם היא עושה עבודה רק מעט יותר טובה מהשאר היא דמותו של הנבל בגילומו של בן מנדלסון, שמגלם דמות של נבל משרדי שדואג יותר לקידום שלו מאשר לגורל הגלקסיה. הוא לא נבל שרוצה לראות את העולם נשרף, אלא סתם איש עסקים אטום לב.  הוא אומנם הרשע, והוא עושה דברים רעים מאוד אבל בסופו של יום מדובר בדמות שהיית יכול למצוא בכל עבודה משרדית. בניגוד לנבלים אחרים שנראה שמשקיעים את כל חייהם ונשמתם בהיותם נבלים, נראה שיש לנבל בסרט הפרדה בין חברים ועבודה, ובעוד שהוא חבר טוב ואדם טוב בחייו הפרטיים, הוא גם במקרה הארכיטקט של אחד מהנשקים האיומים ביותר שתדע הגלקסיה. הוא לא רוצה למעוך את המורדים או להרוג את הג'דיי – הוא רק רוצה עבודה יותר טובה. זה לא בדיוק אייקוני כמו ויידר או פאלפאטין, ואני לא בטוח אם זה משתלב טוב בסדרת הסרטים שהיא "מלחמת הכוכבים" אבל הדמות שלו מהווה שילוב מעניין שלא ראינו כמוהו עד כה ביקום הזה.

האם באמת מה שמנע מ"רוג אחת" להיות סרט בלתי נשכח היה חוסר האינטרקציה של הקבוצה? לא יודע. זה אולי עזר, אבל כנראה שהסיבה העיקרית היא שכאשר אתה צריך להתחרות כל הזמן לא רק בסרטי ז'אנר אחרים אלא בסרטי מלחמת הכוכבים אחרים אתה צריך להביא משהו באמת יוצא דופן כדי לבלוט – ו"רוג אחת" לא ממש עשה את זה. הוא מילא רשימת מלאי של כל מה שצריך להיות בסרט מלחמת כוכבים, אבל הוא לא הצליח להביא את הערך המוסף. בניגוד לרושם הראשוני שהיה כשסיפרו לנו עליו ("סרט שודים במלחמת הכוכבים"), "רוג אחת" מרגיש כמו משהו שהיה יכול לקרות באותה המידה לריי ולפין או ללוק ולהאן. וכך, במקום הסרט שהיה אמור להרחיב את היקום, "רוג אחת" רק צמצם אותו, והתמקד בדמויות שהיה קשה להיקשר אליהן. זה לא הופך את "רוג אחת" לסרט רע בפני עצמו (אגיד שוב: מדובר בסרט כיפי, עם דמויות מעניינות ואחלה אקשן), אבל כשיש סרט מלחמת כוכבים חדש בכל שנה שצריך להתחרות מולו, צריך לעשות קצת יותר מזה כדי לבלוט. ובמקרה הזה, "רוג אחת" פשוט לא סיפק את הסחורה.