מבין שמונת הסרטים המועמדים לאוסקר הסרט הטוב ביותר, "סלמה" הוא האחרון שמגיע אלינו, שבוע לפני הטקס, ובוודאי גם זה שיוקרן באופן הכי מצומצם וייעלם הכי מהר; מבין הצופים שיגיעו, חלקם בוודאי יצאו באמצע אחרי שיגלו להפתעתם שלמעשה לא מדובר בסרט ביוגרפי על חייה הקשים של השחקנית סלמה האייק.
זאת הבעיה עם סרטים שהם שיעורי היסטוריה. אנשים נוטים לראות אותם לא כי הם טובים, אלא כי הם "חשובים" – ואם זאת היסטוריה של מישהו אחר, היא לא נראית כל כך חשובה. כלומר, אלא אם כן היא כוללת קרבות, שאגות ויריות פוטוגניות. אבל "סלמה", מה לעשות, עוסק במאבק בלתי-אלים: צעדות המחאה שהנהיג מרטין לותר קינג, מהעיר סלמה שבאלבמה לבירת המדינה מונטגומרי, בשנת 1965, במחאה על מדיניות מוסדות המדינה שלא איפשרו לשחורים לממש את זכותם להצביע (להערכתי כ-68% מהקוראים עזבו את הביקורת כבר באמצע המשפט הזה). בארצות הברית, לא רק שזה נושא שלא מפסיק להיות לוהט – הסרט הגיע בתזמון מדהים: משפטים שנאמרים כבר בסצינות הראשונות שלו, על כך שלבנים יכולים לרצוח שחורים ולא לשאת בשום תוצאות, נשמעות כאילו הן לקוחות ישר מכותרות העיתונים האמריקאיים בעקבות הפרשיות האחורנות של ירי של אזרחים בלתי חמושים על ידי שוטרים. אבל בארץ יש לנו בעיות אחרות, אז אם כבר הזדגגתם או דפדפתם למקום אחר (שמעתי שבוואלה פרסמו משהו חדש על "חמישים גוונים של אפור") – זה מובן.
אז כן, זה סרט-שיעור-היסטוריה. אבל בתחום הסרטים האלה, "סלמה" הוא נדיר באיכותו. הבמאית אווה דוברניי עושה כבוד למרטין לותר קינג, אבל בחרה בחוכמה להימנע מסרט ביוגרפי שמתיימר לספר את כל סיפור חייו מההתחלה ועד הסוף, אלא להתמקד בפרק ספציפי אחד שמגלם בתוכו את הסיפור כולו. הסרט מראה את קינג, בגילומו של דייויד אויילואו המצוין, כשהוא כבר מנהיג של תנועה גדולה, ומתכנן עם שותפיו את הצעד הבא.
אם סרט שסצינת השיא שלו היא הפגנה נשמע משעמם – דוברניי עושה הכל כדי שהוא לא יהיה. במקום להיצמד לתבנית של הביוגרפיה הדרמטית, דוברניי לוקחת כלים מארגזים של ז'אנרים אחרים. הסרט כולו בנוי כמו מותחן, כשבלי להתרחק מהסיפור האמיתי, סכום ההימור הולך ועולה עם הזמן; האופן שבו היא מצלמת את ההתנגשויות האלימות בין המפגינים לבין שוטרים מעורר את הרושם שהיא היתה יכולה להיות גם במאית אקשן לא רעה בכלל; ובסצינות מסוימות היא אפילו שואלת טכניקת מסרטי אימה כדי לזעזע את הקהל כמו שצריך.
בחירה טובה נוספת היא לא להפוך את קינג – אחת הדמויות המקודשות בהיסטוריה האמריקאית – לאליל. מרטין לותר קינג שבסרט הוא אולי צדיק, אבל לא תמים. האופן שבו הוא בונה את המחאה מחושב ומתוכנן היטב, הוא יודע לבחור את שדה הקרב, להשתמש בתקשורת, ולפעמים אפילו לתמרן את תומכיו – בידיעה ברורה שיהיו נפגעים – כדי להשיג את מטרותיו. "סלמה" יכול להיות מוצג כסרט המשך של "לינקולן" של ספילברג: שני הסרטים מתארים מאבקים בנקודות זמן שונות על זכויות השחורים בארצות הבית; שניהם מתמקדים בדמות של מנהיג כריזמטי אחד של המאבק; ושניהם גם מראים איך, כדי להשיג את המטרה, אותו מנהיג – איש גדול וצודק ודגול בלי ספק – צריך לפעמים גם ללכלך את הידיים בזוהמה של הפוליטיקה.
וכמו ב"לינקולן", הסרט מקדיש זמן גם לחייו האישיים של האגדה האמריקאית, בעיקר ליחסים עם אשתו, והחלק הזה הוא החלש יחסית בסרט – הוא נראה כאילו הוא שם רק כי יש מנה מינימלית של מלודרמה ביתית שמחויבת בכל ביוגרפיה, כנראה.
אני מודה: "סלמה" הוא סרט שלא הייתי הולך לראות מרצוני אלמלא התפקיד היה מחייב אותי, ולא משנה עד כמה הביקורות בארה"ב מהללות. אני פשוט לא מעוניין בשיעור היסטוריה בנושא הספציפי הזה. אבל אני שמח שראיתי אותו: אם אתם מקציבים לעצמכם סרט "חשוב" אחד בשנה, זאת הבחירה הנכונה. זו צפיה הכרחית עבור כל מי שחולם לשנות את העולם.
נשמע טוב
אני רק מקווה שזה יהיה יותר מעניין מ"לינקולן" בו נרדמתי (ואני אוהב היסטוריה).
אני אוהב את 'סלמה' יותר מ'לינקולן'
וניסיתי לחשוב למה בזמן קריאת הביקורת, כי באמת ששני הסרטים מזכירים אחד את השני בהמון מובנים.
שני ההבדלים העיקריים שאני יכול לחשוב להם הם שאין כאן את המגרעות של ספילברג כתור במאי (סופים גרועים, נטייה למלודרמטיות וקיטשיות) ושבשבילי, מרתין לותר קינג בגילומו של אויולו מתעלה על לינקולן של דד"ל בהרבה. לינקולן הסרט קם לתחייה כאשר לינקולן הדמות נעלם מהמסך. בסלמה זה לא המצב.
ואני מקווה שהוא גם טוב יותר מ״המשרת״ המשמים.
ראיתי תכניות כביסה שהיו יותר מעניינות מ"המשרת".
(ל"ת)
אם אני לא טועה
זאת הפעם הראשונה בתולדות האתר (או לפחות בשנים האחרונות) שיש ביקורות על כול המועמדים לפרס הסרט באוסקר, לא?
הפעם האחרונה היתה ב-2006, מתברר
טוב, כשהיו כל שנה רק חמישה מועמדים זה היה הרבה יותר קל.
ו-2007?
"כפרה", "מייקל קלייטון", "זה ייגמר בדם", "ארץ קשוחה" ו"ג'ונו" כולם קיבלו ביקורות ("ג'ונו" הייתה בזמנו אחד מהניסיונות הכושלים שלי בכתיבת ביקורת. זה היה מחריד, בדיעבד).
אין ספוילר
(ל"ת)
מאותה סיבה שגייק גילנהול לא קיבל, ובראדלי קופר כן.
אברהם יהושע השל
אם הבנתי נכון, הסרט לא מכיל בתוכו יהודים כלל. המחאה בעד זכות השחורים להצביע הובל ע"י תנועות לזכויות אדם שכללו יהודים רבים. ידיד קרוב של קינג היה הוגה יהודי חשוב בשל השל, והוא הועלם מהסרט לחלוטין. אינני מעוניין להשמע פראנואיד, אבל אני מאמין שיש סיבה ברורה שהסרט הזה הוא יודן-ריין: קמפיין להפרדת השחורים, המדוכאים, תנועות זכויות האדם ומאבקים בעד הצדק מיהודים ויהדות.
אם ראיתי נכון
אז בתמונה שמובאת כאן מהסרט, בצד ימין בקצה, מופיע יהודי חרדי.
הבנתי שהשל הועלם מסצנת הצעדה, שזו התמונה המפורסמת ביותר מתוכה.
בצילום פה אני סופר שלוש כיפות. כיוון שבכמה עיתונים כבר ראיתי את הביקורת (כולל מצד הבת של השל, http://www.algemeiner.com/2015/01/18/fresh-controversy-hits-selma-daughter-of-rabbi-abraham-joshua-heschel-shocked-by-exclusion-of-her-father-from-film/), אני מבין שכנראה השל נעלם ממיקומו המרכזי, והכיפות מבליחות וזהו.
זה ממש כאילו יש עוד דברים בעולם חוץ מיהודים!
(ל"ת)
אהבתם את מבחן בכדל? עכשיו ההמשך שכולכם חיכיתם לו: מבחן השל!
(ל"ת)
היהודים צריכים לנהל שיחה, ולא על שיקסות?
(ל"ת)
א. האם מופיעים לפחות שני יהודים עם שם בסרט?
ב. האם הם מנהלים שיחה ביניהם?
ג. האם הם מדברים על משהו מלבד השואה?
(וביותר רצינות. כל הפואנטה של מבחן בכדל היא שנשים הן לא מיעוט באוכלוסייה אבל היחס של הקולנוע אליהן הוא כאילו הן היו מיעוט. כך שלהרחיב את זה לקבוצות מיעוטים באמריקה די מפספס :P)
נשבעתי לעצמי שאני לא הולך לפתוח דיון כזה מיוזמתי, אבל אני לא יכול שלא הפעם.
לפני הכל, אני ספציפית באמת לא שם קצוץ על האם יש יהודים בסרט כלשהו או לא. קשה לי לחשוב על משהו שמעניין אותי פחות.
אממה, אני גם לא שם קצוץ על ייצוג של כל דבר אחר.
אז בקיצור, איך תגובה כמו זאת (זה מן הסתם לא ספציפי נגדך, רד, גם אלה של רז ונמרוד לא נחמדות בלשון המעטה, וזה עוד בלי להזכיר מקרים נדירים אך דומים שאני זוכר מהאתר לאורך השנים) יכולה להתיישב עם התלונות שחוזרות פה פעם אחר פעם על היעדר הייצוג הקולנועי של כמעט כל אוכלוסייה אפשרית בערך?
עזבו רגע אי-ייצוג נשים שזה עוד נורמלי להתלונן עליו כי הן בכל זאת 51 אחוז מאוכלוסיית העולם. אבל רק לא מזמן היה פה דיון על ייצוג שחורים, פעם היה גם על ייצוג אסייתים, ואני זוכר שכבר כמה פעמים היה גם על ייצוג הומואים – וכל אחד ואחד מהם זכה לתמיכה רבה. אני בטוח שאם מישהו היה כותב שם משהו בסגנון "זה ממש כאילו יש עוד דברים בעולם חוץ משחורים/הומואים" (עכשיו, כן, אני מודע לעובדה ש-99 אחוז זה כבר גברים לבנים סטרייטים, אבל במקרה שלפנינו מדובר בכלל לכאורה בהשמטה של עובדה היסטורית על היותו של יהודי בצעדה הזאת, ולא על הפיכת דמות יהודית ללא-יהודית בכוונה) – ווא ווא ווא על מי שכתב את זה…
אז מה, זה פשוט עניין של אחוזים? כאילו, לפי ההיגיון אפשר להתלונן על אי ייצוג שחורים, אבל מי שמתלונן על אי ייצוג יהודים זה לא בסדר וזה מוציא אותו אתנוצטנרי שמרן או משהו כזה, כי יש אחוז גבוה יותר של שחורים בעולם, או לפחות בארה"ב?
עזבו, אם כבר נכנסתי לאחוזים, אז אני אכניס לפה את הנשים – אם לנשים מגיע ייצוג שיוויוני בקולנוע כי המספר שלהן פחות או יותר זהה לזה של הגברים בעולם, אז למה לא דורשים גם ש-0.02 אחוזים מייצוגי הדמויות בקולנוע יהיו של יהודים, הא? באמת תסבירו לי את הסיבה למה כשמישהו מתלונן פעם אחת על אי ייצוג יהודים, הוא חוטף תגובות די ציניות כמו אלה שהיו כאן. יהודים זה לא מגניב או משהו כזה?
אתה בטוח
בכלל שייצוג היהודים בקולנוע האמריקאי (כולל דמויות שאין/ אין כמעט התייחסות ליהדותן בסרט) נמוך מ0.02? גם אם נשים בצד את הנטייה היהודית של הוליווד החל מהיום הראשון, לא שמעתי גם שהיהודים בארצות הברית מדברים על זה כאישו, בניגוד לשחורים/היספנים/הומואים/נשים. אני לא מכיר בכלל נתונים אבל להרגשתי יש יצוג די מכובד שלהם.
אולי יותר גדול מ-0.02, אבל גם לא מי יודע מה גדול מדי.
(ולא, זה שבסרטים של אפאטו מופיעים סת' רוגן ג'ייסון סגל וג'ונה היל שאנחנו יודעים ששלושתם יהודים – זה לא נחשב).
ולמה הם לא מדברים על זה כאישו? אולי כי להם לא באמת אכפת, כמו שצריך להיות.
כבר בתמונה הזו
יש פחות מ -100 אנשים, ולפחות 2 יהודים. אז הנה ייצוג מכובד, העולה על 0.02.
ונשים לעומת זאת..
התגובות שלי ושל רז הם דאחקות, ולכן לא כדאי להתייחס אליהם כנטילת צד בדיון.
ובכל מקרה, הבעיה לפעמים היא לא האם מיצגים או לא, אלא איך מייצגים. זה נכון למשל ללה"טבים, שבהחלט מיוצגים בקולנוע/טלויזיה, אבל לפעמים בצורה מאוד סטיריאוטיפית (למרות שבהחלט יש שיפור בעניין). שים לב שהדיונים המעניינים בעיניני יצוג (גם של נשים) מגיעים מייצוג בעייתי ולא מחוסר יצוג (ראה את הויכוח הדי עקר סביב "מי מפחד מהזאב הרע" לעומת הדיון המרתק סביב "נעלמת").
תכלס, כיוצר סרטים קשה מאוד גם לעמוד בכל חוקי הפוליטיקלי קורקט, וגם ללכת עם האמת שלך (אלא אם כן אתה מכונת פוליטיקלי קורקט כמו אהרון סורקין), והפתרון היחיד הוא מגוון גדול יותר של יוצרי קולנוע שיביאו תפיסות עולם יותר מגוונות למסך.
ובנוגע ליהודים – אני משוכנע שהם בעודף יצוג די גדול (לפחות הדמויות של היהודי הליברל החרדתי) – לדעתי הסרט השנתי של וודי אלן והאחים כהן לבדו מספיקים כדי להביא למסך הייצוג הסטטיסטי המתאים (אם כי בשנים האחרונות הם עושים יותר ויותר סרטים בלי גיבור ראשי יהודי).
שוב: סלמה מבוסס על סיפור היסטורי מסויים מאוד.
אפילו רדפיש קורא לו 'שיעור היסטוריה'. אז בהתחשב בכך ש*בסיפור הזה* יש הרבה יהודים, במקור, הדיון הוא לא על ייצוג היהודים בהוליווד ולא נראה לי שהטענה הזו עלתה למעט כדי להגחיך אותה. הוא על הסיפור הזה.
אנחנו צוחקים על זה כי זה מצחיק
כי להשוות את התלונות על ייצוג נשים בקולנוע האמריקאי לייצוג היהודים בסרט "סלמה" לא יכול להיות שום דבר חוץ מבדיחה.
הסרט "סלמה" עוסק באירוע היסטורי שקרה. אני מבין שהוא מתאר את ההיסטוריה בדיוק יחסי. כמובן, כמו כל סרט אחר על אירוע היסטורי, הוא שם דגש על נושאים אחרים ופחות מתייחס, או מתעלם, מאחרים. המאבק על זכויות השחורים בשנות השישים הוא נושא גדול מאוד ואי אפשר בסרט אחד להתייחס לכולו. בין השאר, במאבק השתתפו כמה יהודים. עד כמה זה היה משמעותי? אני לא היסטוריון, אבל בערך בויקיפדיה של הצעדות מסלמה למונטגומרי, שמונה 8371 מילים, הם מוזכרים בדיוק פעם אחת: איזכור שמותיהם של שני רבנים. אני מרשה לעצמי להניח שהחלק של היהודים באירוע הזה היה שולי, אבל אפילו אם הוא היה משמעותי מאין כמוהו, זה היה לגיטימי לחלוטין מצד הבמאית להתמקד בנושאים אחרים. מי שרוצה לעשות סרט על חלקם של היהודים במאבק הזה, מוזמן לעשות זאת. הסרט הזה – לא.
לא כך לדעתו של דוד מלכה: לשיטתו, משום שהסרט לא נותן במה לפרט השולי הזה שמעניין אותו, הסרט הוא "יודן ריין", לא פחות. זאת עבירה על חוק גודווין במהלך אחד: במאית שלא עושה סרט על יהודים ורק על יהודים היא לא פחות מנאצית.
מצטער, זה בולשיט מוחלט. זה לראות את העולם מההסתכלות הצרה של "אך ורק אני חשוב, וכל מי שלא עוסק בי ורק בי – אנטישמי נאצי".
ואנחנו בכלל לא עוסקים כאן בשאלת הייצוג של יהודים (כ-2% מהאוכלוסיה בארה"ב) בקולנוע לעומת הייצוג של נשים (50%). אנחנו לא עוסקים בזה כי זה כל כך לא קשור ולא דומה בשום צורה.
הגודווין שלו היה מוגזם בלי ספק.
וכמו שציינתי בתגובה שלי, אני ממש לא מדבר רק על "סלמה". זאת פשוט דוגמה לאיזה תפיסה מוזרה שאני ראיתי גם בכללי, (אבל גם כמה פעמים באתר הזה, אל תבקשו ממני קישורים לתגובות ספציפיות), שלפיו להתלונן על יחס רע ליהודים (שהוא פחות מפוגרום) זה כאילו, פאסה. כמו שאם מישהו יזכיר בקטע רע את אמירותיו של מל גיבסון יגידו לו "היי היי היי תפריד בן האדם ליצירה, וחוץ מזה, לא נמאס לנו לנו לראות אנטישמיות בכל מקום? היום זה ממש נראה כאילו חלקינו לא יכולים לחיות בלי התחושה שמישהו רודף אותם" (דברים שאשכרה ראיתי שכותבים, לא פעם). הפעם הזאת שבה ברט רטנר אמר Faggots לעומת זאת… Well, you get the picture.
ייתכן,
אבל אם זה נכון, התקרבנות כמו השוואות לנאצים בגלל שסרט על מרטין לותר קינג לא עוסק מספיק ביהודים בוודאי לא תשפר את המצב.
שמע, בכללי לא ראיתי את הסרט,
אבל בתור אדם שנוהג לקטר- איפ, כלומר, למחות באומץ- על ייצוג של נשים, שחורים, ערבים, אסייאתים, טרנסג'נדרים, וכו'- ייצוג של יהודים חשוב לי באותה מידה כמו ייצוג של כל קבוצה אחרת של אנשים. עם יהודים הבעיה היא פחות שהם מיוצגים באופן בלתי פרופורציונלי לכמות שלהם, אלא שהייצוג נעשה בסטריאוטיפים קבועים ושחוקים. לטעמי.
כמו שמבחינה של נשים- אני לא צריכה שבכל סרט וסרט יהיו 51% נשים. אני מבינה שאם יש סרט שמתרחש במלח"ע הראשונה או בבית כלא לגברים, רוב האנשים יהיו גברים.
אני גם לא צריכה שבכל סרט וסרט יהיו יהודים. יש די הרבה סרטים שבהם יהודים מופיעים בתור דמויות מרכזיות, ולטעמי הבעיה היא האיכות של הייצוג (שהוא סטריאוטיפי- תמיד באופן קומי, כמובן, כי אנחנו לא אנטישמים, חלילה) ולא הכמות.
אני לא יודעת שום דבר על הסיפור ההיסטורי, אבל אם זה אדם ששיחק שם תפקיד מרכזי- אז לא, לא לגיטימי להעלים אותו.
כמו שזה לא היה לגיטימי להעלים את פרדריך דאגלס מ'לינקולן'.
אוקי, תגובה רצינית גם לזו שבה פתחת את הפתיל הזה
(לא שאני מבין למה התגובה שלי או של נמרוד היתה "לא נחמדה בלשון המעטה" אבל שיהיה).
בנוגע ספציפית ל-"סלמה" – אני יכול להגיב רק לדברים שנאמרו פה, כי את הסרט טרם ראיתי – זה פשוט נראה לי קצת מוזר להיעלב כישראלי על היעדרם של יהודים מסצנה כזו או אחרת בסרט הזה. אם יהודים בארה"ב לוקחים את הסיפור קשה אני יכול להבין (בע"מ – כאמור, עוד לא ראיתי את הסרט). אני יכול להבין אם יהודי-אמריקאי שחי בארץ נעלב מזה. אבל באמת שקשה לי להבין למה כישראלי שאין לו שום קשר קלוש להיסטוריה האמריקאית אני צריך להיעלב. ההשמטה של כבוד הרב מהסצינה האמורה, גם בהנחה המאוד מופרכת שמדובר היה באקט אנטישמי מכוון, לא מעליבה את עם ישראל לדורותיו – היא לכל היותר מעליבה את עם ישראל היושב באמריקה. בתור יהודי שמשפחתו משני הצדדים היתה עסוקה בדברים אחרים לגמרי בצד השני של העולם באותה תקופה אני מתקשה לקחת אישית את הסיפור. צר לי.
לגבי הנושאים האחרים שהעלית – ספציפית לגבי מל גיבסון, ההתנהגות של האיש שכנעה אותי שהוא אנטישמי ושבמקרה המאוד לא סביר שאפגוש אותו ברחוב לא כדאי לי לבקש ממנו חתימה בלי שום קשר (הסיכוי לחטוף ממנו מכות בלי קשר למוצא שלי פשוט נראה לי גדול מדי). לא ראיתי את "הפסיון" או אף אחד מסרטיו האחרים כבמאי כך שאין לי מושג אם הם אנטישמיים או לא (ואין לי שום כוונה לראות אותם – שוב, בלי קשר לאנטישמיות של האיש, כל מה ששמעתי על הסרטים האלה הבהיר לי שצריך להתרחק מהם כמו מאש). אבל האמת? גם מתיו ווהן יתחרפן מחר בבוקר ויחליט לביים המשך ל-"קינגסמן" שבו הגיבורים יוצאים נגד חבורת היהודים המזוקנים ששולטת על העולם, לרבות סצינת-המשך לסצינה המדוברת מהסרט הראשון שמתרחשת הפעם בבית-כנסת* – לא תהיה לי בעיה לשבת ולצפות בו בסבבה. סרט כזה *לא יכול לפגוע בי*. בחייאת יא ראבקום, בתור יהודי שחי במדינה יהודית שקיימת כבר קרוב ל-70 שנה וניצחה ברוב המלחמות שהיא היתה מעורבת בהן, סרט קולנוע שמציג יהודים בצורה לא-מחמיאה או אפילו רעה ממש לא נמצא ברשימת הדברים שמסכנים את קיומי. יתכן שאפשר היה להכניס אותו לרשימה כזו אם הייתי יהודי באירופה של שנות ה-30 וה-40**, יתכן שאפילו אפשר היה להכניס אותו לרשימה כזו אם הייתי יהודי באירופה של התקופה הנוכחית***. אבל פה בישראל? פחחחחחח. הקרנה של סרט אנטישמי זה לא מה שיגרום לי לפחד לצאת לרחוב.
* והעובדה שהמשפט שהוצאתי כרגע מהמקלדת שלי כל-כך *לא* יכול להתגשם במציאות הקולנועית של ימינו בגלל כל-כך הרבה גורמים – ששם-המשפחה של התסריטאית שעובדת באופן קבוע עם ווהן הוא הקטן שבינם – הוא עוד סיבה שבגללה להתלונן על אנטישמיות בקולנוע ההוליוודי-מיינסטרימי של ימינו זה באמת קצת פאתטי.
** וגם אז, זה היה הסבר פשטני ובסופו של דבר שגוי למה שהלך שם.
*** וגם *זה* יהיה הסבר פשטני ובסופו של דבר שגוי למה שהולך שם.
אנטישמיות
היות ואני לא מאמין בויכוחים פוליטיים באתר, זו תהיה התגובה האחרונה שלי בשרשיר: לא כל מי שמשמיטה יהודים מסרטיה היא אנטישמית נאצית, ולא כל סרט שאיננו מכיל יהודים הוא חלק מקמפיין אנטישמי. אבל זה לא כל סרט. זה לא סתם סרט. סלמה הוא "שיעור היסטוריה" כהגדרתך, וכך אני משער רואים אותו גם היוצרים – הם מצפים שתמונת ההיסטוריה של חלקים באוכלוסייה תושפע ממנו (קשה לדמיין מורה לאזרחות איפה שהוא מראה את הסרט לתלמידיה?). וכשהם יוצאים מנקודת-ההנחה הזאת, השמטה של מנהיג חשוב במאבק, ושל חלקים נרחבים מהתומכים בתנועות לזכויות האדם רק בשל דתם כבר נהיית חמורה יותר. אז היא כבר מריחה מפוליטיקה גזענית. יכול להיות שאני טועה, יכול להיות שהיא פשוט לא יכלה להקדיש תשומת-לב להשל; יכול להיות. אבל לא ככה זה מרגיש.
נ.ב. אני לא מדבר כמובן על ייצוג לא הולם, אני מדבר על דה-הומניזציה זוחלת באמצעות הכחשת חלקם של יהודים בהגנה על זכויות אדם.
האם ראית את הסרט?
הסרט דוחק הצידה הרבה מנהיגים ואנשים שעזרו להגן על זכויות אדם. השל, לצערנו, הוא עוד אחד מהם אבל הסרט בסופו של דבר הוא עדיין ביוגרפיה על מרתין לות'ר קינג ברגע בחייו ולא סרט דוקומנטרי על הצעדה עצמה.
דה-הומניזציה, לא פחות.
לא לעשות סרט על פי ההוראות שלך זה דה-הומניזציה.
כמו שאמרתי, אני לא היסטוריון, אבל בינתיים לא ראיתי – לא בהודעה שלך ולא בשום מקום אחר – עדות כלשהי לכך שחלקו של השל בסיפור שהסרט מספר היה חשוב. הוא היה ידידו של מרטין לותר קינג וצעד לצידו בצעדות האלה; אין חולק על כך. אבל אם זה כל מה שהוא עשה, הוא לא דמות משמעותית בסיפור. הרבה מאוד אנשים היו שם – ואפילו אתה לא טענת שהוא עשה יותר. אם אני (והסרט, וויקיפדיה, וההודעה הקודמת שלך) טועים, אתה מוזמן להאיר את עינינו.
"השמטה… רק בשל דתם" – זאת המצאה שלך. אין לך מושג למה דוברניי בחרה לא להתמקד באנשים האלה. יכולות להיות לזה 81 סיבות שונות לפחות, ואנטישמיות היא אחת הפחות סבירות שבינהן. להחליט על סמך כלום שהיא עשתה את זה רק כי הם יהודים זה להניח מראש אנטישמיות ואז לצעוק "אנטישמיות!".
"ככה זה מרגיש" – כן, אני בטוח שככה זה מרגיש לך. אולי זה כי אתה רגיל להיסטוריה שמתמקדת רק ביהודים ושכל דבר אחר בה מוגדר כלא חשוב, ולכן השמטה של פרט שעבור השחורים בארה"ב הוא שולי לחלוטין נראית לך כמו החמצת העיקר. בקיצור, זה משמעותי עבורך. זה לא משמעותי עבורם. לא על זה הסרט.
יש די הרבה עדויות לכך שתפקיד היהודים היה חשוב באופן יחסי.
כולל בזה שהם היו בערך חצי (!) מה-Freedom riders הלבנים; כולל זה שבין חצי לשני שליש מהחברים הלבנים בתנועה לזכויות האזרח היו יהודים (http://www.thejewishweek.com/arts/herschthal-arts/king-and-jews-beyond-heschel)
כולל בזה שהשל צעד לצידו של קינג לא פעם, ושקינג גייס תמיכה של אנשי דת יהודים;
והנה, ב'הפינגטון פוסט' מישהו מסכם – בטיעון שהיהודים נעלמים הצידה ב'סלמה' ותפקידם מודחק, בעוד שאחרים (כגון הארכיבישוף היווני-אורתודוקסי) מוזכרים גם מוזכרים בצורה מפורשת.
http://www.huffingtonpost.com/peter-dreier/selmas-missing-rabbi_b_6491368.html
(אם כי דרך אגב, יש לו כמה שגיאות קלות בכתבה, כגון העובדה שהוא מכניס לפחות שלושה רבנים אורתודוקסים תומכי קינג, מהם אחד הוא הרב של אפרת כיום, לרשימת רבני זרם אחר תומכי קינג. אבל זה באמת שגיאות קלות).
סיבות? לא יודע, אבל זה לא יהיה מופרך להניח שעבור רבים כיום, יחסיו הקרובים של קינג עם רבנים יהודים, תמיכתו בישראל והביקורת שלו על אנטישמיות של האקטיביסטים השחורים נוסח מלקולם X, הם משהו שמעדיפים לא להביא לקדמת הבמה, לאור השינוי הגדול ביחסי שחורים-יהודים בין 1964 ל-2014,
אני שמח לשמוע
שחצי מה-Freedom Riders היו יהודים, אבל עד הרגע לא ידעתי מיהם ה-Freedom Riders, כי ככל הזכור לי הם לא מוזכרים בסרט. אולי משום שזה אירוע שהתרחש ב-1961 והסרט מתאר אירועים שהתרחשו ב-1965.
זה בדיוק מה שאמרתי: נדמה שיש אנשים שמפריע להם שהסרט עוסק בדברים שהוא עוסק בהם, במקום בדברים אחרים, שנראים להם יותר חשובים. הסרט בהחלט לא מתמקד בדעותיו של מרטין לותר קינג בנוגע לישראל ולאנטישמיות, בדיוק כפי שהוא לא מתמקד בדעות שבוודאי היו לו על עשרות נושאים אחרים. לא על זה הסרט.
ושוב נדמה לי שאתה מכניס לפיהם של המתנגדים טענות שמפריעות לך ולא שמפריעות להם.
כי מקריאת די הרבה ידיעות עיתונאיות אמריקאיות שעוסקות בזה, נראה (בפעם הכמה?) שמה שמפריע להם הוא דחיקת היהודים מהמאורעות בסרט. לא מ-1961.
הבמאית בחרה שלא להציג את השל
נכון שזה מאוד ספקולטיבי ונכון שיש לנו הרבה מה ללמוד בבואנו לשפוט אחרים במקרים ומאורעות שבמרכזם לא עומדים יהודים, אבל, מה לעשות, היהודים היו נתח חשוב מן האוכלוסייה שנלחמה עבור זכויות למען השחורים ואי-אפשר להתעלם מן הטעם הרע שהבמאית השאירה כשהיא בחרה להשמיט את השל.
לדעתי זה נבע מסיבות פוליטיות, היא תוכל לענות על זה איך שהיא תרצה (במקרה הזה היא אמרה "אני לא פוליטיקאית אלא במאית" או משהו בסגנון הזה) אבל ההשמטה הזו אומרת משהו, ולא ,אין 81 סיבות שבגינן דמות חשובה כמו השל מושמטת מן המאבק ההיסטורי הזה ,שלו יש תיעוד רב, והתחקיר ההיסטורי המעמיק של התסריטאי פשוט "שכח" אותו. לדעתי היא השמיטה אותו בכוונה, ואני מעריך,שיש לה דעה ביקורתית על היהודים ועל ישראל, שגרמו לה להתעלם מהתפקיד הזה, ואולי הוא הושמט דווקא מסיבות של "שלום בית" בתוך הקהילה השחורה של היום, שבתוכה זרמים גדולים ושונים זה מזה אשר מאוחדים תחת דמותו הגדולה של מרטין לותר קינג. בכל מקרה פרשיה מצערת.
עוד פעם: הסרט אינו על כל המאבק ההיסטורי של המאבק לזכויות למען שחורים.
הסרט הוא אך ורק הצעדה בסלמה.
גם המאמר הראשון שהתחיל את כל הסיפור המעייף הזה לא טוען בשום מקום שהשל עשה יותר מלהגיע, ושבעיקר הרבה אנשים זוכרים אותו כי הוא היה בתמונה המפורסמת מהצעדה. הכתבה התלוננה שאין יהודים בסרט בכלל, טענה לא נכונה כי יש – פשוט בשורה השנייה ולא הראשונה. אני חושב שמכל חוסר הדיוקים ההיסטורים שסרטים עוטים על עצמם, להזיז מישהו שורה אחת זה בגדר גיהוק סביר.
השל פשוט לא היה גורם מכריע בצעדה של סלמה, על פי כל העדויות שיש לנו כרגע. אם אתה רוצה להגיד שכן – מקורות או שאתה סתם מאשים את הבמאית באנטי-שמיות.
*יש* יהודים גם בשורה הראשונה
כפי שאפשר לראות בתמונה למעלה. אבל הם יותר מדי בצד!
בנוסף, סתם שאלה
מישהו מהאנשים שמתלוננים על הדרת יהודים בסרט ראה את הסרט?
לא מעט, ואחד מהם אפילו היה בצעדה המקורית בסלמה בעצמו.
http://jewishcurrents.org/where-is-heschel-34924
עקרונית שאלתי לגבי המגיבים באתר
אני מניח שהתשובה היא לא.
לגבי הכתבה- גם שם, הוא לא מצליח להוכיח שמישהו מהמנהיגים האלה היה קשור למשהו שקרה בסלמה, רק לתנועת הזכויות בכלליות, דבר שהסרט אינו עליו.
ושוב פעם
לא האשמתי את הבמאית באנטישמיות אבל הנחתי שהדרתו של השל נעשתה מסיבה כלשהי ולא מטעות או שכחה. אני לא יודע מה היו הסיבות: אולי היה עודף דמויות בסרט והחליטו להוריד דמויות היסטוריות, אולי תפקידו באמת לא היה כזה חשוב במחאת השחורים, וייתכן שהוא פשוט נשכח. כך או כך זה מותיר טעם לא טוב.
כמו כן אני רוצה להוסיף שאני רואה את העניין בפרספקטיבה ואני לא נעלב או נפגע מהעובדה הזו באופן אישי או משהו בסגנון (אני חי בישראל ופה המתחים הפוליטיים שונים מאלו שבארה"ב), אני פשוט חושב שיש כאן משהו בעייתי ויש ניסיון להתעלם ממנו בדרך לא משכנעת. אם תראה סרט על חברת "אפל" שמתאר את קורותיה אבל סטיב ווזניאק לא יופיע בו כדמות מסיבה כלשהי, אתה תחשוד אוטומטית בבעיה שהייתה ליוצרי הסרט עם הפרט ההיסטורי הזה בסיפורה של "אפל". אותו דבר בסרט הזה עם הפרט ההיסטורי של מעורבותו של השל (שתמיד נחשב כיהודי ה"בכיר" במחאת השחורים). אם הייתי יהודי אמריקאי הייתי נעלב. זה הכל.
אבל השל לא עשה שום דבר בסלמה.
כל האתרים שהתלוננו אמרו שהשל עשה הרבה דברים לתנועה עצמה – אבל אף אחד לא מזכיר שום דבר שהוא עשה בקשר לצעדה פרט ללהגיע אליה, מה שהסרט רמאה. מה לעשות, הסרט הוא על הצעדה ולא על כל התנועה.
יש הבדל בין מחאת השחורים הכללית לצעדה הספציפית בסלמה.
יש הבדל אפילו בין מחאת ההצבעה הכללית לבין הצעדה הספציפית בסלמה.
והסרט הוא לחלוטין על הצעדה הספציפית בסלמה.
אני לא "המגיבים", אבל ראיתי,
ולאור היכרותי הטובה מהממוצע עם ההיסטוריה של הסיפור הזה והנפשות הפועלות, כמו עם הנקודות שבהן הבמאית בחרה לשנות קצת את הסיפור והנקודות שלא, אני חושב שיש כאן משהו לא מקרי. אכתוב על זה משהו ארוך יותר בהמשך.
אשמח שאכן תעשה זאת.
(ל"ת)
מקווה שבמהלך השבוע.
(ל"ת)
אוף. זה הולך ומתפתח למאמר,
אחרי ששבתי וראיתי את הסרט, שבתי וקראתי כמה ספרים, השוויתי חלק מהנאומים של קינג למקביליהם בסרט (לא את כל הנאומים יש לי, לצערי) וראיתי איפה סלמה מדייק *להדהים* ואיפה הוא בוחר לסטות מהדיוק.
לפיכך, ייקח לי עוד זמן להשלים את כל הסיפור הזה, כי זה הולך להיות ארוך מאוד ומפורט ופה ושם עם הפניות.
מסקנות ביניים:
1. השינויים הם לא 'סתם' ולא במקרה.
2. זה לא קשור לאנטישמיות, אלא לניסיון מובהק ועקבי לשנות קצת את הסיפור של מרטין לותר קינג לסיפור יותר-פנים-שחור ו'אנחנו שחררנו את עצמנו' מאשר המציאות או האידיאולוגיה של קינג.
והשאר יסופר עוד כמה שבועות, כשאסיים לבדוק את כל המבחנים שאני צריך ולכתוב את המאמר הזה.
יש מצב לפרסם בתור פוסט של האתר, ולא עוד תגובה?
רד?
חכה שזה יתפרסם. קודם כל אני לא בטוח שלרד יש חשק לפוסטים אורחים,
ושנית – מי יודע אם זה יהיה מספיק טוב?
לי זה נשמע כמו רעיון טוב.
(ל"ת)
אני יודע שזה יהיה מספיק טוב.
(ל"ת)
באיחור קל, הנה המאמר.
טיפה ארוך. הרבה מעבר לפורמט שמתאים ל'עין הדג'. ועוד פרטים מעבר למאמר, בהרחבות שבתגובות הראשונות.
http://mida.org.il/2015/07/10/%D7%A1%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8/
מושקע ומרתק. כל הכבוד.
(ל"ת)
מרתק וכתוב נהדר
(ל"ת)
כתוב נהדר ונפלא
(ל"ת)
לאחרונה זה קורה לי לא מעט, מסתבר.
http://mosaicmagazine.com/observation/2015/05/the-zombie-doctrine/
מרתק.
אגב, טווידלדי, אתה מוכן בבקשה לתת לי את חשבון המייל שלך? יש כמה דברים שאני רוצה לשאול אותך בלי לבלבל את השכל לכל שאר המגיבים.
פעם זה היה מופיע בכותרת של ההודעה, לא?
tididamtididam@hotmail.com
זה סרט על מאבק השחורים, ולמרות שיהודים נטלו בו חלק חשוב, הם לא היו המרכז.
כמו שרוב סרטי השואה עוסקים ביהודים ובנאצים, ולא מדגישים יותר מדי את מה שקרה לשחורים, צוענים, והומואים. אני לא שומע הרבה תלונות על זה. אני מניח שאם מישהו היה כותב הודעה שגם קהילת הלה"טב לקחה חלק במאבק והסרט מתעלם מהם, היית שומע את אותה ההודעה; יש עוד דברים בעולם חוץ מהומואים.
וכמו שענו קודם, ליהודים שהם אחוז מאוד נמוך בארה"ב, יש אובר ייצוג. בעיקר בטלוויזיה, אבל גם בהוליווד. למרות שזה לא מקרה מייצג, בדיוק סיימתי לצפות בכל העונות ב'חברים', שמתוך שישה שניים יהודים והדמות השחורה היחידה שקצת משמעותית לעלילה מגיעה רק בעונה 9.
אני בזהירות מעריך, שאם הומוסקסואל מפורסם היה בשורה הראשונה בסלמה
והיה בסרט מוחלף ברב יהודי, דווקא היית שומע כמה תלונות.
מה שכמובן מזכיר לי: ספייק לי ו'גיבורי הדגל'.
http://www.fisheye.co.il/%D7%90%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%9A-%D7%90%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%97/
בוודאי, והתלונה גם הייתה שווה אם הרב היהודי היה מוחלף במישהו אחר, לא?
בתור אחד שלא ראה את הסרט או הכיר בחשיבותו של השל עד כה, הבנתי שהוא פשוט הושמט מהסרט כדי להעצים את מל"ק. אם היו מושמעות תלונות על הומופוביה וכדומה במקרה של להט"ב, אני באופן אישי הייתי חושב שמדובר בצעקנות מיותרת.
המשפט האחרון בפסקה הראשונה שלך?
What a story, Mark.
אז אתה שואל שאלה ברצינות,
וכשמישהו לוקח את הזמן כדי להביע את דעתו אתה עונה בחזרה עם תגובה מטומטמת?
זה סה"כ ציטוט מסרט שפירושו "אני לא חושב שזה נכון". אל תתחכם.
(ל"ת)
תלמד מה הפירוש של 'להתחכם' לפני שאתה משתמש במילה הזאת יותר מדי.
זו לא פעם ראשונה שלך ואני לא המשתמש הראשון שאתה או חכמולוגים אחרים מגיבים להודעות רציניות שלהם בהתחכמויות טיפשיות. תשאיר את מופעי הסטנדאפ שלך לחברים שלך בבקשה.
תודה וביי.
אני מאמין לך אבל לא ממש יכול לשלוף מהראש תגובה שלי מהסוג שאתה מדבר עליו.
אם תואיל בטובך להראות לי דוגמאות שכאלה אני יותר מאשמח לשפר את דרכי בתגובות. בלי ציניות.
יופי, עכשיו אתה מגיב ככה וגורם לי להרגיש רע עם ההודעה הקודמת שלי.
(ל"ת)
תמיד אפשר לסיים את הסכסוך הזה בקרב ראפ לזכר הימים הטובים.
(ל"ת)
בחיים לא יהיה אפשר לשחזר את האירוע הקסום הזה באופן מתוכנן. זה צריך לזרום מהנשמה.
(ל"ת)
אתה צודק לגמרי.
אני מדמיין מה היה קורה פה באתר אם היו עושים סרט היסטורי על (נגיד) פלוגת לוחמים שבמציאות שירתו בה כמה לוחמות, והיו מחליפים כלאחר יד את הלוחמות בלוחמים בנים.
חבר'ה, קצת צבוע מה שהולך פה.
רק שכאמור
אף אחד פה לא החליף את דמויות היהודים בשום דבר אחר, הסרט פשוט בחר לא לשים עליהם את הדגש.
בעולם בהחלט יש. גם יש חוץ מנשים. *בסיפור של סלמה*, באופן ספציפי, יש יהודים. למעשה, חלק גדול בצורה לא פרופורציונלית מהצועדים הלבנים שם.
וזה לא במקרה שהשל היה באותה שורה עם מרטין לותר קינג (שגם היה אמור לעשות אצלו ליל-הסדר, אילולא היה נרצח כמה ימים קודם).
לכל המתווכחים; השחורים בארה"ב לא ממש אוהדים את היהודים
לחלק לא מבוטל מהם יש דעות אנטישמיות בפירוש. יותר מכך, ה-"ממסד השחור" באופן תמידי ומוחלט מתרחק כמו מאש מכל שביב של קונפליקט פנימי, מה שכנראה היה קורה אם תרומתם של היהודים לתנועה לזכויות האזרח הייתה מוכרת בסרט.
מצער מאוד אבל לא רלוונטי
לחלק מהם יש דעות אנטישמיות. גם לחלק מללבנים בארה"ב יש דעות אנטישמיות. בכלליות, יש לאנשים דעות אנטישמיות. מיהו אותו "ממסד שחור" שמתרחק מכל קונפליקט פנימי ואיך הוא קשור לסרט הזה?
ואני חוזר, עוד פעם – הסרט אינו על תנועת זכויות האזרח. הוא על חלק ספציפי באותה תנועה בזמן ספציפי באותה תנועה שעדיין אף אחד לא אמר שיהודים תרמו לו רבות, או כלל אלא רק שיהודים שתרמו הרבה לזכויות האזרח באו לצעדה – דבר שהסרט אכן ציין, כפי שאפשר לראות בתמונת הכתבה.
שיעור היסטוריה מתוזמן
כאילו במקרה, בדיוק בימים אלה מציינת אמריקה ברוב טקס חמישים שנה לאירוע עליו מבוסס הסרט.
אנטישמים.
(ל"ת)
בדיוק!
הכל בגלל הנאום של ביבי.
![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
הליכוד בתגובה: הכל מחול מתוזמר של גורמי השמאל השחורים
(ל"ת)
ש"ס בתגובה: גזענות, גוועלד!
(ל"ת)
ש"ס ספרדים.
"געוואלד" לא.
וזה די פוגעני להצמיד להם את זה אוטומטית.
עכשיו נזכרת להיעלב?
כל הפתילון הזה פוגעני, זאת סיבת קיומו ואין בלתה.
סליחה, פשוט ברגע שמתחילים עם יידיש אני נכנס למגננה.
זה בגלל השואה.
או מיי גוד
ווין