סרניטי

במקור: Serenity
תסריט ובימוי: ג'וס ווידון
שחקנים: נתן פיליון, סאמר גלאו, שון מאהר, צ'יווטל אג'יופור

אפשר לדבר הרבה על ההיסטוריה של 'סרניטי'. אפשר להזכיר את 'פיירפליי', סדרת המד"ב שבוטלה אחרי קצת יותר מחצי עונה, וש'סרניטי' מהווה סיום שלה. אפשר להזכיר את תופעת ההערצה הלא נורמלית שקיימת מסביב לסדרה הזו, או לכל דבר אחר שהבחור שיצר אותה (אחד, ג'וס ווידון) עשה בעברו. אבל לא בטלוויזיה עסקינן. אנחנו הגענו לכאן כדי לדבר על קולנוע, ועל קולנוע נדבר.

ברוח זו, גם הסרט 'סרניטי' מדלג בקלילות על שורשיו הטלוויזיוניים, ומשלים בפתיח מרשים של כעשר דקות, את כל מה ש'פיירפליי' עשתה במשך חצי עונה. השנה היא 2500 ומשהו. האנושות התיישבה במערכת שמש חדשה. "הברית" השתלטה על כל הפלנטות ואת "העצמאים" שהתנגדו לה, הביסה במלחמה מתישה. בעולם הזה חי קפטן מלקולם ריינולדס (נת'ן פיליון, או איך שלא מאייתים את השם שלו). במלחמה הוא היה חייל בצד המפסיד, וכעת הוא מבלה בהברחת מטען מתחת לאפה של "הברית", או בגניבה מהעשירים וחלוקה לעצמו. הכל באמצעות ספינת החלל הנאמנה שלו, "סרניטי".

רק מה, שניים מאנשי הצוות שלו עושים בעיות. כל הברית ואחותה, בערך, רודפים אחרי ריבר וסיימון טאם, אחות ואח שנאספו לספינה לפני כשמונה חודשים. הסיבה לכך היא ה"טיפולים" שריבר עברה באחד ממתקניה של "הברית". לא ברור למה זה הפך אותה, אבל "הברית" כל כך מודאגים לגביה עד שהם מעניקים לבחור הידוע רק בתור "הסוכן" (צ'יווטל אג'יא… אוי, תעזבו את זה) את כל האמצעים להם הוא זקוק כדי לרדוף אחרי ריבר. למה? לריבר הפתרונים. אבל היא לא ממהרת לגלות אותם. לקפטן ריינולדס זה גם לא כל כך אכפת, כל עוד הוא יכול להסתייע בכישוריה המיוחדים של ריבר בפעילויות הספינה החוקיות למחצה, וכשאחיה מביע התנגדות, הקפטן מחליט להעיף את שניהם לכל הרוחות. מכאן העניינים, כיאה לסרט של שעתיים וקצת, מסתבכים. עד סוף הסרט צפויות לבוא וללכת המון דמויות, סודות אפלים יתגלו, לא מעט אנשים יחליפו מהלומות ואפילו יותר אנשים יחליפו דיאלוגים שנונים.

אה, הדיאלוגים. אם צריך להצביע על סיבה אחת שבגללה 'סרניטי' טוב יותר מכל סרט מדע בדיוני שיצא בשנים האחרונות בכלל (ומאלה של ג'ורג' לוקאס בפרט), אלה הם הדיאלוגים. הצוות של 'סרניטי' צולח את הסרט כמעט בלי לגעת בשמאלץ, וגם כשזה בכל זאת קופץ לביקור, הסרט לא לוקח אותו יותר מדי ברצינות. העולם של 'סרניטי' עמוס באנשים שנונים ותמציתיים. כל אירוע שעובר עליהם, גם אם הספינה עומדת להתרסק עוד רגע, מועבר בחן ותוך שמירת מרחק בטוח מקלישאות הוליוודיות טיפוסיות. למשל, כשסיימון מודאג מכך שמל יכניס את אחותו לצרה, מל פותח בהבטחה הכנה ש"אני לוקח את אחותך תחת הגנתי. אני מבטיח לך, אם משהו יקרה לאחותך… אני מאוד אתרגש. ברצינות. אולי יהיו דמעות".

אבל אל תטעו לחשוב שיתרונותיו של הסרט מסתכמים בחילופי שנינויות בלבד. ל'סרניטי' יש הרבה יותר דברים להציע. בין אם מדובר במרדפים, קרב חלל מרשים או סתם אנשים שהולכים מכות – הכיף לא פוסק בעולמה של 'סרניטי'. והעולם עצמו? נהדר. התפאורות מעוצבות כהלכה, גם כשהן של עולמות היי-טקים וגם כשהן של עיירות על קצה החלל המיושב. ה-Reavers (בני אדם שהשתגעו והתמלאו בדחף חולני לחתוך את עצמם, ולעיתים קרובות, גם אנשים אחרים) מזוויעים גם בלי להגזים עם האיפור. "סרניטי" עצמה מפורטת, אמינה ומעוררת יותר סימפטיה מה"מילניום פלקון".

אם יש ל'סרניטי' בעיות, הן נובעות מכך שהסרט לא לגמרי עומד בפני עצמו. הוא ממשיך סדרת טלויזיה, אותה רוב הצופים, מה לעשות, לא ראו. אז נכון, כבר ברבע השעה הראשונה הסרט מנסה להביא את הצופים החדשים לאותה נקודה כמו צופי הסדרה הותיקים, אבל עדיין קיימים פערים. החצי הראשון של הסרט נראה מאוד לא ממוקד ואיטי, יחסית. עם צוות ספינה של שבע דמויות, ועוד המון דמויות שמסתובבות ברקע, יש לסרט הרבה היכרויות לערוך. לצופה המתחיל לא יהיה ברור מדוע הסרט מקדיש כל כך הרבה תשומת לב לקווי עלילה שוליים-לכאורה, כמו יחסי קפטן מלקולם-אינארה (זונה שזקוקה לעזרת הצוות. עזבו, סיפור ארוך) או הרומן-לא-רומן בין קיילי, מכונאית הספינה, לסיימון. אמנם הסרט מנסה להשלים פערים בכל הזדמנות אפשרית, אבל בעוד חובבי הסדרה הוותיקים יתמוגגו מאושר על סגירת הקצוות מהסדרה, יש לי תחושה שלא מעט צופים חדשים ישתעממו קצת.

לאחר כחצי סרט המצב משתנה. הסרט מתמקד בקו העלילה הראשי (המצוד שמנהלת הברית אחר ריבר), ומשאיר את הנושאים האחרים ברקע. מכאן והלאה זרימת האירועים הופכת מהירה יותר. הדיאלוגים המופלאים תופסים פחות זמן, ומוחלפים בסדרה מרהיבה של מה שניתן בדרך כלל למצוא בסרטי חלל: הכאות הדדיות וחלליות מתפוצצות. למזלנו, הקטעים הללו עשויים לא פחות טוב. סצינת הקרב בפאב, למשל… טוב, אני לא אדבר על הקרב בפאב יותר מדי, אבל מדובר באחד ממפגני הכוח היפים יותר שראיתי מאז שיודה שלף חרב-אור בפעם האחרונה.

אז נכון, צופים ותיקים שכבר ראו את כל פרקי 'פיירפליי' יהנו יותר מ'סרניטי'. אבל קשה לי להאמין שאני מחדש למישהו בהצהרה בנאלית כזו. גם צופים שצפו בכל פרקי 'תיקים באפלה' יהנו יותר מהסרט של 'תיקים באפלה', וצופים שצפו בכל פרקי 'מסע בין כוכבים' יהנו יותר מהסרטים של 'מסע בין כוכבים'. עזבו אתכם משטויות, לכו ל'סרניטי'. אם אתם יכולים לעשות מרתון 'פיירפליי' ב-DVD קודם לכן, מה טוב. ואם לא – נו, מילא. אתם תיהנו בכל זאת.