אז, זה היה סקוטקון

איך היה?

אז היה מוביאוקי. מזל טוב ליונתן, המכונה V, שנכנס לתחרות ממש ברגע האחרון – באמת, הוא נרשם רק היום, בתור מחליף שני – ולקח את הקופה (אוקיי, את החולצה) עם ביצוע ללא רבב של מונולוג הוירטואוזיה הורבאלית מ"ונדטה". נתנה לו פייט חזק איילת, עם ביצוע נהדר של שירה של אורסולה מ"בת הים הקטנה".

אפילו הצופים הקבועים של הסינמטק – בני 60 ומעלה – נהנו. "בתחלה לא התחברתי, אבל אחר כך הבנתי את העניין והתחלתי ליהנות" אמר לי איזה קשיש חביב. אני תוהה אם זה כלל את היפנים שרוקדים בתחתונים עם עלים.

היה שוק קח-תן – בעיקר קח, כנראה; מתברר שיש די הרבה סרטי DVD בעולם שניתנים חינם לכל דורש. ויש גם דורשים.

היו גם חולצות. והם נמכרו כמו לחמניות טריות למדי, אבל נשארו עוד; אם לא הגעתם ואתם בכל זאת חושקים בחולצת אנטי-3D או "Hello My Name Is", תהיה לכם דרך להשיג אחת.

והיה "סקוט פילגרים נגד העולם", בהקרנה שלא עשתה שום דבר כדי לשנות את דעתי שמדובר באחד הסרטים המגניבים שנעשו.

אז זה היה הסקוטקון. אני נהניתי. צריך לעשות את זה שוב מתישהו. איך אתם?