שגעון בחלל

שם רשמי
שגעון בחלל
שם לועזי
Spaceballs

במקור: Spaceballs
בימוי: מל ברוקס
תסריט: מל ברוקס, תומס מיהן,
רוני גרהאם

שחקנים: מל ברוקס, ריק מורניס,
ג'ון קנדי, ביל פולמן, דפני זוניגה

_1_
כל צופה סרטים צריך סרט קאלט. סרט שאותו הוא מכיר בעל פה, שבו הוא צופה למרות – ובגלל – שהוא כבר מכיר כל שניה בו. עבור חלקם זוהי 'הנסיכה הקסומה', אצל חלק אחר (ותיאטרלי הרבה יותר) זה 'מופע הקולנוע של רוקי'. בשבילי, ובשביל הרבה חובבי מדע בדיוני, סרט הקאלט הזה הוא הפארודיה 'שיגעון בחלל' של מל ברוקס: סרט שצוחק על כל הסרטים שאנחנו מכירים ואוהבים, תוך כדי משחק במגרש שלהם. זה לא הסרט הטוב או המצחיק ביותר של מל ברוקס, אבל זה בהחלט הסרט שהייתי רואה שוב, ושוב, ושוב, עד שהדרואידים ישתלטו על העולם.

יש בעיה לא קטנה בכתיבת ביקורת קצרה על סרט קאלט פארודי שכזה. מצד אחד, העלילה די פשוטה, ובהחלט מוכרת להרבה מאד אנשים. מצד שני, כל הסרט חי על הבדיחות והגאגים, ובלתי אפשרי לשמור גם על רוח הסרט וגם על ההנאה שבצפייה למי שלא מכיר אותו. מצד שלישי, אם לא ראיתם את הסרט – הוא בהחלט שווה צפייה, ולו רק כדי להגיד בסוף "אה, הוא סתם מתלהב כאן". אבל מה אכפת לנו? אנחנו באנו לעשות חיים.

אז על מה מספר הסרט? עמוק בחלל, בגלקסיה רחוקה מאוד-מאוד-מאוד, חי לו עם רשע בשם הספייסבולס, או בתרגום העברי "כדרדורי החלל". ניתן לזהות אותם על פי העובדה שהם דומים מאוד לחיילי הסער של האימפריה, מלבד לכך שהקסדות שלהם הן בצורת כדור מושלם. המפקד שלהם, דארק הלמט (בגילומו המטורף של ריק מוראניס), נראה כמו דארת' ווידר עם עניבה. גם הוא, אגב, אוהב להעניש חיילים שפיקששו, אבל קצת דרומה מהמקובל. לאחר שאותם ספייסבולס גמרו את כל האוויר בפלנטה שלהם (מהלך שהעלה את מניות חברת האוויר בפחיות לגבהים שלא יאמנו), החליט הנשיא, מל ברוקס (וכולם ביחד: הייל סקרוב!) לפלוש לכוכב השכן, דרואידיה, ולשאוב ממנו את כל האוויר. אולם, מכיוון שדרואידיה מוקפת במגן אוויר, מחליטים דארק הלמט והנשיא סקרוב לחטוף את נסיכת הכוכב דרואידיה, הנסיכה וספה (ששרה בקול באס), שברחה מחתונתה עם הנסיך ואליום כשהיא סוחבת איתה את הרובוטית דוט מטריקס (בקולה של ג'ואן ריברס), שנראית כמו ת'ריפיאו עם חצאית מתכת ושיער ליפה.

לעזרת הנסיכה נחלץ לון סטאר, תואם האן סולו בלונדיני (שבסרט 'היום השלישי' יחזור להילחם בחייזרים, בתור נשיא ארה"ב), שמסתובב בקרוואן מכונף עם הסייד-קיק שלו, בארף (בכיכובו של ג'ון קנדי המנוח), החייב כספים לפיצה ההאט (הגנגסטר הטעים ביותר בגלקסיה!). לאחר שהרסו את הרדאר (עם הבליפים, הסוויפים והקריפים) והצילו את הנסיכה, בורחת הרביעייה לכוכב מדברי, שם הם פוגשים ביצור נמוך, זהוב, שמדבר מוזר (מל ברוקס, הפעם על הברכיים), המלמד אותם על הכוח החזק ביקום – מסחור, ועל הכוח השני הכי חזק – השוורץ (לא לבלבל עם ה-Force), שבעזרתו יוכל לון סטאר לנצח את הספייסבולס בקרב הסופי, להחזיר את השלווה לגלקסיה ולגלות מה הקשר המשפחתי בינו לבין דארק הלמט, כל זאת תוך כדי פיתוח יחסי שנאה-אהבה חזקים עם הנסיכה וספה ועם הסופר מייבש שיער שלה.

בבסיסו, שיגעון בחלל נראה כמו חיקוי של 'מלחמת הכוכבים' (הוא זכה בתואר הפארודיה הטובה ביותר של הסדרה, בסקר שערך אתר 'מלחמת הכוכבים' הרשמי). ואכן, הדמויות והעלילה העיקרית נושאים דמיון להרפתקאות לוק וליאה, אבל זה לא נעצר כאן: מלבד סיפור המסגרת דמוי מלחמות הכוכבים הסרט מכיל אינספור התייחסויות לסרטי מד"ב אחרים, כמה מהן ברורות ('מסע בין כוכבים', 'הנוסע השמיני', 'כוכב הקופים'), אבל מן הסתם ישנן עוד התייחסויות רבות שאינן כה גלויות. מלבד זאת ישנן גם שפע בדיחות מודעות לעצמן (וזכורה לטובה סצינת קלטת הוידיאו של הסרט). האפקטים נראים כיום די מגוחכים, אבל למזלו הסרט אינו נשען עליהם. הסרט מבוסס על הומור, וככזה הוא מצליח להצחיק עד היום.

אם לתמצת אותו במילה אחת, הסרט הזה הוא כיף. כיף לראות לבד. כיף פי כמה לראות ביחד עם כמה מעריצים, כאשר עורכים רב שיח הכולל ציטוטים בקטעים נבחרים. וכיף ממשי לערוך הצגה במקביל (אם מישהו יכול להביא חצאית מוזהבת). ואם מישהו צריך הוכחה נוספת שהסרט הזה ראוי לתואר של קאלט, שיבוא לעבוד על המחשב שלי, שבו כל צליל שני של "חלונות" הוא ציטוט מהסרט.
!uסAnd may the Schwartz be with y