ביקורת קולנוע לאנשים שלא סובלים ביקורות קולנוע
 
 

מיסטר דידס
תגובות: 44
פיתוי
תגובות: 96
הדרך לפרדישן
תגובות: 95
עד כאן
תגובות: 43
אינסומניה
תגובות: 77
דוני דארקו
תגובות: 748
ציפורים נודדות
תגובות: 32
חשיבותה של רצינות
תגובות: 75
xXx
תגובות: 91
אוסמוזיס ג'ונס
תגובות: 49

 

הדיקטטור הגדול
טווידלדי / 19.10.2002

במקור: The Great Dictator
תסריט, בימוי ורוב השחקנים:
צ'רלי צ'אפלין

''גבירותי ורבותי, צעירים
וצעירות, אנשי ההנהגה והעולם
החופשי עדיין!
שטורם שטורם גשפרכט אוינזלוט יהודי אאוף גפלוכן איך בין עוזה אונד וגרשלופט ניחט וסט די גבורן ואי גבאפלכחטמיזונגנינגן הפלאכו וון איסט דאיי נויןברוק גיהט-אונד סלוטרמאייר?''
האזנתם לנאומו של אדנואיד הינקל, הדיקטטור של טומניה. הנאום התקבל בתשואות ספונטניות בנות ארבעים וחמש דקות, אבל חלק מהצופים עדיין שואלים את עצמם מה מזכיר להם האיש עם השפם.

בטומניה, בין שתי מלחמות העולם, עלתה לשלטון מפלגתו של הינקל (צ'אפלין), המתאפיין בתאוות כיבוש בלתי-נשלטת, בשגעון גדלות מסוים, ובאנטישמיות חריפה אך תועלתנית. כמו כן הוא ניחן במראה המזכיר נמרצות ספר יהודי (שוב צ'אפלין), ששירותו הצבאי במלחמת העולם הראשונה הסתיים במבצע חילוץ נועז של טייס, מבצע שהסתיים בטיסה הפוכה, נחיתה שלא כדרך הטבע, ואיבוד זיכרון מוחלט. הספר שכח מאיפה הוא בא, לאן הוא הולך ואת העובדה שמעולם לא עשה סרט מדבר קודם, ואושפז לעשרים שנה בקירוב.

יש הבדל אחד משמעותי בין השניים: הינקל לא סותם את הפה, והספר בקושי פותח אותו. אדנואיד היטלר - סליחה, הינקל - נואם ללא הרף נאומים בג'יבריש גרמני, כשעדת מעריציו נוהה אחריו: בייחוד כך הדברים ביחס לפילדמרשל הרינג, איש שמן שבהתאם לשינויים במצב רוחו של הינקל מקבל ומאבד מדליות כמעט באותו קצב שהוא נושם, ולגארביטש (זבל), שר התעמולה קפוא-הרוח של טומניה, מומחה לסיסמאות, לשיסוי המונים, ולניפוח האגו של הינקל, הסובל כנראה ממאניה דיפרסיה. כמו-כן מצויד הינקל בכמות נכבדה של פסלים, בניינים ומזכירות, בבעלת ברית הפכפכה למדי (בקטריה, בראשות בנזינו נאפאלוני, רודן גדל-גוף בעל נימוסים גרועים יותר מיגאל שילון), ובנטייה בלתי נשלטת לשחק עם צעצועים, בעיקר מגודל מדינה ומעלה, כגון שכנתו אוסטרליך.

הספר, לעומת זאת, כמעט ולא מדבר. לאחר שהוא בורח מבית החולים הוא מוצא את עצמו באמצע הגטו היהודי, בלי לדעת מי נגד מי. עד שהוא מבין מה קורה, הוא מסתבך עם השוטרים המקומיים - אנשי פלוגות סער בהמיים ושוטים. למזלו, בדיוק בזמן שאלה מתכוונים לבדוק בעזרתו האם עמוד-החשמל המקומי מסוגל לשאת אדם בצווארו, מופיע מפקד טומני בכיר, המתגלה כטייס שאותו הציל. זמנית נהיה שקט, והספר יכול לנצל את זמנו להתאהבות בחנה (פולט גודארד) הנאווה, נערה יהודיה ענייה וחסודה בעלת אופי, וחבטת-מחבת צידית מרשימה.

גם אם יש לכם ידע היסטורי פחות מהממוצע אצל תלמידי תיכון ישראליים, ואתם משוכנעים שבזמן הסבים והסבתות שלכם הדינוזאורים עוד לא ירדו מהעצים ורוב המשפחות הסתדרו עם אינטרנט איטי, לא תתקשו להבחין שצ'אפלין ממשיל כאן משל היסטורי שקוף מאוד: היטלר הוא הינקל, גבלס הוא גארביטש, גרינג הוא הרינג (על פי המשקל, יותר פרה מדג), נאפלוני הוא מוסוליני, וכיו''ב. כל מאפייני טומניה הם וריאציה על גרמניה הנאצית שלפני המלחמה. אפילו נראה לי שזיהיתי שני שחקנים דומים לבכירים נאציים אחרים, שלא הוזכרו בשמם.

את 'הדיקטטור הגדול' ביים צ'פלין ב-‏1940, לאחר השלב הראשון של מלחמת העולם השנייה. ארה''ב היתה עדיין נייטרלית, ואיש לא באמת ידע מה עתידות השנים הבאות להביא לעולם. במצב הזה, הטקטיקה של צ'אפלין היתה קבילה. היטלר נתפס כסתם עוד רודן, רשע מרושע אך לא כדמות הרשע המוחלט שאחרי מלחמת העולם השנייה. אצל צ'אפלין הוא מגוחך, תאב-שלטון עד כדי טמטום, המשטר שלו לא יעיל, ועוזריו אווילים. פלוגות הסער שלו נראות תחילה כאילו יצאו מקומדיות פשע של תחילת ימי הקולנוע: חבורה של אנשים עם אלות שרצים ורצים עד שמישהי מורידה להם מחבת על הראש או שהם מחליקים על בננה.
לפחות בשבילי, זה היה הקטע הבעייתי בסרט: ההגחכה של צ'אפלין קצת יותר מדי תמימה ובנאלית כאן. הרי היה הרבה יותר טוב לעולם לו ההנהגה הנאצית באמת הייתה חבורת אווילים.

מהרגע שנגמרת הפתיחה (המבריקה), באה בערך שלושת-רבעי שעה שבה, למעט סצינה או שתיים, הסרט פשוט לא מצחיק מספיק. הדמיון בין צ'אפלין להיטלר הצחיק מאוד את בני זמנו, אבל היום זה לא מספיק. וגם בהמשך יש בעיות: גם בלי תודעה היסטורית מפותחת, סלפסטיק-נוסח-מוסוליני לא כל כך עובד; נאפלוני, גדול ושמן ועליז, מפריע לסרט כמעט בכל פעם שהוא פותח את הפה.

נוסף על ההצחקה הלעיתים-לא-כל-כך מצחיקה, אין לצפות מהסרט להגיון פנימי מרובה. בעלילה חורים גדולים, ולעיתים דמות זאת או אחרת מתייצבת לה בפוזה תיאטרונית על-מנת לנאום לקהל הצופים מסר שצ'אפלין רצה להעביר לו. כדי, למשל, שייראה הגיוני שמישהו עומד לפני רודן כהינקל/היטלר ואומר לו משהו בסגנון ''המטרה שלך תיכשל בגלל שהיא מבוססת על רדיפת אנשים חפים מפשע, דבר שהוא גרוע מרשע - הוא טיפשות'', צריך לכבות טוב-טוב את המוח. וגם מחנות הריכוז נחמדים מדי, ועל פרעות כגון אלו של פלוגות הסער היה כל יהודי בזמן הנאצים חותם בשתי ידיים. זה נכון, הסרט הוא קומדיה, ולא מחויב לאמת היסטורית, אבל זה מציק. גם אחרי צ'אפלין עשו פרודיות על היטלר - בולטות אלו של חבורת מונטי פייטון ושל מל ברוקס - אבל אצל צ'פלין אין את המודעות. לא יכלה להיות לו, ובכל זאת.

אבל, ואבל גדול: ככל שהסרט מתקדם, הוא הופך להיות מקבץ של סצנות מופת, אחת אחרי השנייה. חלק מן הסצנות קשורות לעניינים ''אישיים'' (למשל, תגלחת מוסיקלית) וחלק מהן לעניינים ''פוליטיים'' (למשל, מאבקי הכוח בין הינקל לנאפאלוני), והן בנויות לתפארת מבחינה ויזואלית, ומצחיקות מאוד. צ'אפלין תופס קצב ומכה בצופים בסצינה אחר סצינה, מעוצבות ומתוכננות לתפארה, ציניות, ארסיות ומגוחכות כאחד, ועד כמה שלא נעים לומר - הדיקטטורה מעולם לא היתה מצחיקה כל-כך. צא'פלין הלך על מקבץ: כמות הסצינות המופתיות מספיקה כדי לפרנס כמה שנתונים של סרטים הוליוודיים. הסרט הופך מצחיק יותר בעקביות, וגם המסר הפוליטי שלו הופך יותר אפקטיבי. גם אם עדיין נותרים פה ושם מסרים שלא עומדים במבחן השנים (למשל, ''אם היהודים יפעילו אלימות נגד המשטר הנאצי - יהיה יותר גרוע''), הכוח והישירות עושים את שלהם. אם נביא בחשבון את הנסיבות, את ביטוי העמדה הפרו-מלחמתית ואנטי-נאצית החזקה בזמן שזו לא היתה באופנה בארה''ב, העוצמה של הסרט עוד גדלה. אבל דומני שהמסרים יכולים לגעת גם במי שלא התעמק בהיסטוריה אמריקאית של מלחמת העולם השניה.

הסרט נגמר בנאום. מאז הפעם הקודמת שראיתי אותו עברו יותר משלוש-עשרה שנים. באופן מפתיע, הנאום רק הפך חזק יותר בצפייה שניה. גם אם הוא מאוד תמים, ויש שיאמרו בנאלי, המסרים בו (בניגוד להגחכות בחלק הראשון שבסרט) דיברו ברובם אלי, ונדמה לי שגם לשאר הקהל (המצומצם) בהקרנה. אין שם הרבה: רק מישהו מדבר, על רקע שמיים. לא אפקטים, לא סאונד. אפילו אין קלוז-אפים על פרצופים בקהל או על הקהל בכלל. רק מישהו מדבר. אבל מה שהוא מדבר - קלאסיקה.

ובסיכום, זה מה יש: הרבה מאוד סצינות מופת, הרבה בדיחות מוצלחות עם חוט עלילה חלש במקצת שמקשר ביניהן, כמה קטעים חלשים, ושטורם שטורם אובן איינהוף קלינגן קלאנגן פון-הפטקופף אוף אולם יא באיירהונד דאס אודר די פליפלואלדט גשפרוט, ויפה שעה אחת קודם!

צ'רלי צ'פלין
קטעי וידאו של צ'פלין
תיק צ'פלין ב-FBI
הדיקטטור מחנך
נאום הספר
מוזיאון היטלר
לזכור
תעמולה נאצית
 


 
       



סרט נפלא!
אביגיל (שבת, 19/10/2002, שעה 21:15) תגובה 85104
גם אני ראיתי אותו לפני המון שנים, ולכן מה שאני בעיקר זוכרת זה את הסצינה עם הגלובוס, הנאום והרומן היפה עם פולט גודארד. עדין ונאיבי.

גם ''החיים יפים'' היה קומדיה על השואה, וגם לגביו היו טענות רבות, בין היתר - שהסרט עוזר להכחשת השואה כי הוא הראה שמחנות ריכוז הם דבר משעשע. ועדיין אני חושבת, שב''הדיקטטור הגדול'' היה מסר אנטי מלחמתי ואנטי נאצי חזק, במיוחד בהתחשב בכך שהוא נעשה בשנים הרלוונטיות.

בלי קשר, לכל מי שהצביע לצ'רלי צ'פלין בסקר החייב-להשלים-חור-בהשכלה, זה סרט מצויין.
 


אם כבר מזכירים את החיים יפים
הפינגווין (שבת, 19/10/2002, שעה 21:53) תגובה 85122
 בתשובה לאביגיל

בהתחשב בביקורת שהושמעה נגד בניני על הסרט (אני, אגב, ממליץ על החיים יפים. אלא אם אתם שונאים את בניני), אם כשהדיקטטור הגדול יצא היו יודעים את מה שיודעים עכשיו, האם יש סיכוי שהסרט היה הופך לכזו קלאסיקה? לדעתי, התמימות של אמריקה באותה תקופה (פרו-פרל הארבור) מנעה מהם להבין את הסרט בכל עומקו. נראה לי שרוב האנשים יותר התרכזו בעובדה שצ'רלי צ'פלין מדבר ובצחוקים.
 


זה קצת, ולא שאני משווה
אביגיל (שבת, 19/10/2002, שעה 22:11) תגובה 85136
 בתשובה להפינגווין

בין הטרגדיות או בין הסרטים, כמו לשאול - האם ''מת לחיות 2 (זה עם המטוסים)'' היה הופך לכזה קלאסיקה אחרי ה- 11 בספטמבר?
אמרתי ''קצת''.
כשראיתי את הסרט בפעם הראשונה, לא ידעתי שהוא הופק תוך כדי מלחה''ע ה-‏2, ועדיין הוא השאיר עלי רושם עז.
בכל מקרה, כן ידעו או לא ידעו, כל זה לא גורע מההנאה שנגרמת מהסרט, ואפילו אם זו נגרמת מהעובדה שצופים בסרט מעידן אחר לגמרי.
 


מאוד קצת
הפינגווין (שבת, 19/10/2002, שעה 23:32) תגובה 85155
 בתשובה לאביגיל

סרטים על השואה ועל הפוליטיקה הלא יציבה של מלחה''ע II לא היו קיימים לפני שהיטלר עלה לשלטון. התרסקויות וחטיפות מטוסים בידי טרוריסטים קיימות כבר עשרות שנים, הרבה לפני התאומים. השאלה שלי היא פשוט איך היו מקבלים קומדיה של דמות קומית מוכרת כמו צ'פלין על גרמניה הנאצית אם הייתה נעשית לאחר שנודעו הזוועות. זו כנראה שאלה היפותטית כי לא נראה לי סביר שצ'פלין היה עושה כזה סרט אחרי המלחמה. בהתחשב בכעס של אנשים רבים על בניני, שגם עשה קומדיה שמתרחשת בזמן השואה (הוא לא *צוחק* על השואה, הוא מתייחס אליה דווקא די ברצינות), הייתי מצפה שהדיקטטור הגדול לא היה עובר בלי ביקורת קשה אם היה נעשה אחרי המלחמה.
 


מאוד קצת
דובי המוס (יום ראשון, 20/10/2002, שעה 13:53) תגובה 85195
 בתשובה להפינגווין

צריך לזכור - הדיקטטור הגדול *אינו* סרט על השואה. הוא סרט על מלחמת העולם השניה. השואה עדיין לא הייתה קיימת (לא בתודעה וגם, במידה מסוימת, לא למעשה) כשהוא נעשה.
יש מעט מאוד סרטים על השואה, למרות שיש המון סרטים על מלה''ע II. השואה הרבה פחות פוטוגנית, ומאוד קשה לעשות סרט על דמות שמתה בצורה כל-כך גרוטסקית בסוף. אולי הבעיה העיקרית עם סרטי שואה היא שמתוך הקונבנציה של הקולנוע עצמו, סרט על השואה בהכרח יהיה על דמויות (או אנשים אמיתיים) ששרדו אותה. הם יהיו מרכז הסיפור.
קחו למשל את ''רשימות שינדלר'' (אם יורשה לי דיון רציני בעין הדג): ישנה הסצינה בה העוזר של שינדלר מועלה על רכבת, ושינדלר רץ ודורש להוריד אותו ממנה מיד. ברגע האחרון, במעין מיני-קליימקס, העוזר נמצא, והוא יורד מהרכבת. אנחת רווחה. הכל בסדר. מה? רגע, לא הכל בסדר - על הרכבת יש עוד מאות ואלפי אנשים שמובלים אל מותם, לא? אבל הסרט לא מדבר על זה, הסרט מתרכז במי ששרד. הוא היחיד שיש לו פרצוף ושם, כל השאר - דמויות משנה במקרה הטוב, וניצבים במקרה הרע. שפילברג ניסה להפנות את תשומת ליבנו לרצח דרך הילדה בשמלה האדומה, כשם שבניני הפנה את תשומת ליבנו לרצח דרך ערימת הגופות שרואה דמותו. אבל סצינות כאלו בהכרח תהיינה שוליות לסיפור העיקרי.

וכבר עשו החמישיה הקאמרית פארודיה מצויינת ששילבה בין ''רשימת שינדלר'' לבין ''שואה'' של קלוד לנצמן(?)...
 


החמישייה הקאמרית עשו פארודיה על
הפינגווין (יום ראשון, 20/10/2002, שעה 15:55) תגובה 85210
 בתשובה לדובי המוס

רשימת שינדלר? הכל כדי להרחיב את התפקיד של רמי הויברגר, הא?

 


אכן.
Hound (יום ראשון, 20/10/2002, שעה 22:41) תגובה 85307
 בתשובה לדובי המוס

אחד הקטעים הטובים והמבריקים ביותר של החמישיה, אלא שעשית לו ספוילר...
 


מה הוא העביר בסרט הזה?
שני (יום שני, 20/03/2006, שעה 18:55) תגובה 243843
 בתשובה להפינגווין

צ'רלי צ'פלין עשה את הסרט מכיוון שהוא ראה דברים רעים בגרמניה הנאצית ובמיוחד בבשליט שלה, היטלר.
בסרט זה הוא רצה ללגלג על היטלר ולהראות שהוא אנוכי וחושב רק על עצמו כאשר הוא אומר תמיד כשקורא משהו ''תהדגו אותו'', גם צריך להתחשב בזה שהוא(צ'פלין) לא ידע על השואה כמו כולם, לכן אפשר להגיד שהוא חזה את העתיד כאשר הוא אמר ''קודם נהרוג את היהודים ואחר כך את כל שחורי השיער וכל העולם יהיו בלונדינים עם עיינים כחולות'' כאן צ'פלין רוצה להגיד שהיטלר רוצה להרוג את כל העולם ולהשאיר רק את האריים.
בסוף הוא אומר שלא משנה איזה אנשים, לא משנה איזה דת, צבע עור ועוד... אבל מה שחשוב הוא רצה להגיד שלא צריך שתיהייה מלחמה מעולם ושיהייה שלום!.
כאשר המלחמה נגמרה צ'רלי צ'פלין אמר שאם הוא היה יודע על מה שקרה בשואה אז הוא לא היה עושה את הסרט הזה בכלל.
ולסיום אני רוצה להגיד שהסרט פשוט ענק!!!
 


אם כבר מזכירים את החיים יפים
jumpin' jack flash (יום ראשון, 20/10/2002, שעה 2:03) תגובה 85174
 בתשובה להפינגווין

צ'אפילן אמר בעצמו שאם היה יודע על עתיד המלחמה, הוא לא היה מעז לעשות סרט שכזה.
 


אם כבר מזכירים את החיים יפים
דובי המוס (יום ראשון, 20/10/2002, שעה 13:46) תגובה 85193
 בתשובה להפינגווין

זאת שאלה לא הוגנת. הסרט לא היה *יוצא* בכלל, במתכונתו הנוכחית, אם צ'אפלין היה יודע מה באמת קורה (או עומד לקרות) בגרמניה. צריך לזכור שהפתרון הסופי החל רק בשנת 1941, ולאיש לא הייתה סיבה לחשוב, בזמנו, איזה זוועות המשטר הנאצי עוד מסוגל להן.
 


לכן זו שאלה היפותטית
הפינגווין (יום ראשון, 20/10/2002, שעה 15:53) תגובה 85208
 בתשובה לדובי המוס


 


לפעמים אני חושבת שראיתי סרט אחר
העלמה עפרונית (יום ראשון, 20/10/2002, שעה 22:31) תגובה 85301
 בתשובה לאביגיל

מאשר שאר העולם.
''החיים יפים'' זאת קומדיה על השואה? אף פעם לא הבנתי את הטענה הזו. החצי הראשון, שהוא בעיני החלק הקומי, לא עוסק בכלל בשואה. והחלק השני, טוב, בדרך כלל אני צוחקת בקומדיות.

ואני ל א ראיתי שם הצגה של מחנות בצורה משעשעת. ראיתי שם נסיון כואב של אבא להציג אותם כמשעשעים לבן שלו, בשעה שהיה ברור לחלוטין שהם לא.
 


Hear, hear
הפינגווין (יום ראשון, 20/10/2002, שעה 22:58) תגובה 85315
 בתשובה להעלמה עפרונית

זה מה שאני מנסה לשכנע אנשים. אני מניח שיש פשוט טאבו שאוסר לראות דברים מסויימים כמו השואה (או התאומים בארה''ב) בזווית קצת שונה מסרטים דוקומנטרים ישנים והרצאות בתיכון. אני טוען שמי שחושב שהחיים יפים צוחק על השואה, לא טורח בכלל לנסות להבין את הסרט.
 


זה לא צוחק על השואה,
טווידלדי (יום ראשון, 20/10/2002, שעה 23:17) תגובה 85327
 בתשובה להפינגווין

זה צוחק עם השואה. הרבה יותר גרוע.
ניסיתי הרבה להבין אותו, וכל פעם רע בעיני יותר. מתישהוא אכתוב על זה ביקורת, ואז יהיה מקום להתווכח.
 


עד שתכתוב ביקורת
הפינגווין (יום שני, 21/10/2002, שעה 0:54) תגובה 85350
 בתשובה לטווידלדי

תוכל לפרט מה הכוונה ב''צוחק עם השואה''?
 


משתמש בשואה ככלי
טווידלדי (יום שני, 21/10/2002, שעה 8:39) תגובה 85361
 בתשובה להפינגווין

למשהו לא קשור בכלל. לדעתי. שלא לדבר על כמה עיוותים שהוא היה צריך לדעת מהם.
 


משתמש בשואה ככלי
חובבן (יום שני, 21/10/2002, שעה 10:05) תגובה 85363
 בתשובה לטווידלדי

אתם מודעים לספר של קובי ניב
על הנושא הזה בדיוק?
 


אני מודע לקובי ניב
הפינגווין (יום שני, 21/10/2002, שעה 12:18) תגובה 85374
 בתשובה לחובבן

אישית אני מתייחס אליו כ''מכחיש בניני''. אחד שישקיע שבועות של מחקר למצוא את הפרטים הקטנים ביותר בסרט כדי להוכיח שהוא מכחיש את השואה. מבחינתי, יש משהו טיפה חולני בלרכז כאלה מאמצים להוכיח משהו שאין לו הוכחה חד-משמעית. לגבי הטענה שהחיים יפים משתמש בשואה ככלי למשהו לא קשור, אני עדיין לא לגמרי מבין את הטיעון. הרעיון העיקרי בסרט הוא שהאב מודע לזוועות ולגזענות ובניני סומך על הצופים שגם הם מודעים. היחיד שבעצם לא רואה את הדברים כמו שהם הוא הילד. למעשה, השואה וגילויי האנטישמיות שקדמו לה מוצגים כדברים נוראיים בסרט, אבל מכיוון שחלק גדול מהסרט מוצג מנקודת המבט של הילד, אנחנו שומעים גם את השקרים שהאב מספר. אני לא חושב שהשואה מוצגת בסרט כדבר אחר מלבד רצח-עם והשקרים הם טעות של האב. זו עובדה (אולי ) שבסופו של דבר הבן הוא זה שמספר את הסיפור והוא מספר על מה שאביו הקריב בשבילו, כך שבכל אופן הבן מודע למטרת המחנה ולא נשאר עם הרושם שהכל משחק.
 



העלמה עפרונית (יום שני, 21/10/2002, שעה 12:28) תגובה 85376
 בתשובה להפינגווין

יותר מזה- הסיפורים של האב מוצגים בבירור כסיפורים. ברור לכולם שזאת הדרך שלו להציג את הדברים, וש''כל הקשר בין מה שהוא אומר לבין המציאות מקרי בהחלט''...
בסרט זה מאד ברור- כשהחייל הנאצי אומר דבר אחד, והאבא מתרגם לילד משהו אחר.
 


אני איתכם בכל מילה!
trilliane (יום שלישי, 22/10/2002, שעה 6:58) תגובה 85503
 בתשובה להעלמה עפרונית

אהבתי מאד את ''החיים יפים'' והחצי השני לא היה בעיני קומדיה, אלא סאטירה(?) אירונית להחריד, עם הומור כ''כ מריר שכל בדיחה רק השאירה לי גוש בגרון - הפער הברור בין הידע שיש לי לסיפורים של האב...
אני חושבת שאפילו בכיתי שם לקראת הסוף.

יש לי אותו בוידאו ואני פשוט מפחדת לצפות בו שוב, כי הוא אולי לא היה כבד ומדכא כמו סרטי שואה אחרים שראיתי, אבל בהחלט אפקטיבי...
 


החיים יפים...
ולנסיה (יום רביעי, 23/10/2002, שעה 10:54) תגובה 85663
 בתשובה להפינגווין

למרות שאני בדר''כ מעדיפה לשתוק, הפעם אני פשוט לא יכולה...
ראיתי את ''החיים יפים'' - כסרט אפשר לומר שהוא מצא חן בעיני, אבל בעניין השואה הייתה לי איתו בעיה.
גם לי ברור לחלוטין שהסיפורים של האבא הם רק סיפורים. נו, באמת. אבל אתה באמת חושב שילד היה מסוגל לשרוד באושוויץ? הוא לא! אנשים בריאים, חזקים - גופנית ונפשית, שנלחמו על החיים שלהם שם, נפלו כמו זבובים בכל יום. נכון, ''זה רק סרט'', אבל זה רק סרט על משהו מאוד אמיתי ומאוד מאוד כואב.
קשה לי שמנמיכים את הווליום של הנוראות (יש מילה כזו?), שכל האנשים בצריף נראים בריאים פחות או יותר, שלכל אחד יש דרגש משלו, או סתם לא צפוף - לא זוכרת בדיוק ועוד כל מיני דברים כאלו. זה ממש הפריע לי וצלצל לי כמו צעד בדרך להכחשת שואה. הרי היו מספיק מכחישי שואה שלא שללו את עצם קיום המחנות, אלא רק הפחיתו מעוצמת הזוועה שבאמת הייתה שם. טוב, מלחמה, מה אתם רוצים - לכולם רע, לכולם אין אוכל... היה לי קשה עם הסרט הזה ואני מצטערת שבניני לא ''הסתפק'' בחלק של ''לפני המחנות'' או בילד שהסתתר אצל גויים (סיפורים קשים בפני עצמם, אבל באמת אנושיים יותר לרוב).
 


אני לא יודע איך זה נראה באיטליה
הפינגווין (יום רביעי, 23/10/2002, שעה 12:50) תגובה 85673
 בתשובה לולנסיה

כמו שכבר ציינתי הסרט בונה על זה שהקהל מודע למחנות ההשמדה ולכן לא מתרכז בלהמחיש את כל הרציחות, אלא רק רומז עליהן דרך ראייתם של ההורים. אני לא רואה בסרט שום נסיון להכחיש את השואה (מלבד הסיפורים של האב, שהם מן הסתם לא נועדו למבוגרים, אלא רק לבן שלו) ולמעשה מצאתי את הסרט הזה יותר אמין מסרטים אחרים שראיתי בהם הראו בפרוט כל רצח במחנה.

לגבי הטענה שלך, לפי עדות מגוף ראשון של סבתא שלי, ילד כן יכל לשרוד באושוויץ. סיכויי ההשרדות שלו אמנם היו כמעט אפסיים, אבל זה לא היה בלתי אפשרי כמו שלא היה בלתי אפשרי לברוח משם.
 


הצרה היא, שהיה אפשר לא להראות
טווידלדי (יום רביעי, 23/10/2002, שעה 16:12) תגובה 85690
 בתשובה להפינגווין

כלום. אם בניני היה רוצה, הוא יכול היה לעשות סרט על השואה בלי שיראו שום דבר, ורק לסמוך על מודעות הצופה. אבל הוא הראה דברים, ומה שהראה הוא הראה מעוות. וזו הבעיה - מה שהוא כן הראה, לא מה שהוא לא הראה.
 


הוא הראה את מה שהדמות ראתה
הפינגווין (יום רביעי, 23/10/2002, שעה 17:53) תגובה 85696
 בתשובה לטווידלדי

חצי מהסרט בכלל התרחש מחוץ למחנה והחצי השני התייחס בעיקר ליחסים בין האב והבן (מצב אורי קליין?). אני מבין את הטענה שמה שהוא הראה נוטה להתפס כ''עיוות האמת'', אבל לדעתי זה די מתאים לשאר הסרט. הוא יכל להראות רק אנשים סובלים והוצאות להורג, אבל במקום זה בחר להציג את התמודדות הדמות. אני לא הולך לטעון שהסרט מדוייק עובדתית או שהרעיונות בו הודגשו כמו שצריך. מה שאני כן טוען זה שאני לא ראיתי בסרט שום הכחשת שואה או הקלה ברצינות הנושא. מבחינתי הסרט הדגיש את הסבל והאימה שיהודי אירופה הרגישו דווקא על-ידי הקושי של האב להבין את המצב. כשהוא מתלונן שהסדן הראשון כבד ומתפלא שיש עוד, אנחנו לומדים שהוא עצלן או חלש, אבל גם מבינים את ההלם של מי שרק הגיע למחנה ועוד לא עיכל איפה הוא. כשהוא מספר לבן שלו שהכל משחק, בניני לא מודיע לקהל שמה שהם יודעים גם ככה שקרה, לא קרה באמת. הוא מודיע להם שהוא כל-כך מפחד שהוא לא מסוגל לומר לבן שלו שהוא בסכנה.
 


היו ילדים במחנות ריכוז
אחד שקרא על זה (יום רביעי, 23/10/2002, שעה 22:30) תגובה 85707
 בתשובה לולנסיה

בספרים של פרימו לוי הוא מתאר ילדים בגטאות שהוא ראה במו עיניו. מבירור שערכתי בעקבות הסרט עם פרופ' קולקה (מגדולי חוקרי השואה) הוא טען שזה בהחלט יתכן שעם הפסקת פעילות תאי הגז הגיעו ילדים למחנות השמדה ונשארו בחיים. הוא הביא לי עוד כמה דוגמאות שבהן ניתן היה למצוא ילדים במחנות ריכוז ולא אכנס עכשיו לעובי הקורה.

הסרט מצא חן בעיני בעיקר בגלל המבט האנושי על מה שקרה במחנות ובגלל ההימנעות להיטפל לנושא בצורה שבלונית ושחוקה.
 


ממש לא מסכים
XiroX (יום חמישי, 24/10/2002, שעה 16:23) תגובה 85799
 בתשובה לולנסיה

רוב שורדי השואה (מישהו העיר לי על זה שלקרוא להם ניצולים זה לא מתאים כי אנחנו ניצלנו מהשואה, הם שרדו אותה) שעדיין חיים היום היו אז ילדים, או לפחות נערים. בכל זאת עברו כמעט 60 שנה מאז.
 


ממש לא מסכים
טווידלדי (יום חמישי, 24/10/2002, שעה 18:19) תגובה 85811
 בתשובה לXiroX

גם אני. לא כל ניצולי השואה עברו במחנות השמדה. ומבין הילדים הקטנים, שרדו הרבה פחות מאשר מבין הנערים.
 


אוח, אני שונאת את
Boojie (יום חמישי, 24/10/2002, שעה 18:59) תגובה 85818
 בתשובה לXiroX

ההתפלפלויות הלשוניות הללו. אם זה ככה, אז גם כולנו ניצולי הטיטאניק, ניצולי רעידת האדמה הגדולה בצפת, ניצולי אסון התאומים וניצולי התפרצות הר הגעש בפומפיי. אז יופי, היתה כאן התפלפלות לשונית מעניינת, אבל מה התוצר? אף אחד לא מבין מה אתה רוצה.
 


ורק אתמול ניצלתי מהצגת תאטרון.
Kipod (יום חמישי, 24/10/2002, שעה 19:11) תגובה 85822
 בתשובה לBoojie

תחשבו הייתי שם באולם?
לא נעים.
 


גם אני
XiroX (יום חמישי, 24/10/2002, שעה 19:35) תגובה 85825
 בתשובה לBoojie

וזה גם בטח יעבור.
אבל כשמתקנים אותי אני בד''כ משתדל להקשיב. מותר להתעלם.
בכלל, מומלץ להתעלם מרוב מה שאני כותב.
 


גם אני לא מסכימה. איתך
Sloppy_words (יום שישי, 25/10/2002, שעה 14:07) תגובה 85879
 בתשובה לXiroX

הבן אדם היחיד ששמעתי אותו אומר את המשפט המעצבן הזה היתה המחנכת שלי בכיתה ט' (אדם נתעב ושפל כלפי תלמידיה). זה אולי נשמע חכם ואינטיליגנטי בשתי השניות הראשונות אבל ברגע שאתה חושב על זה, זה ממש חסר טעם וגם לא ממש נכון.
אפשר לומר 'שורדי שואה' במקום 'ניצולי שואה' אבל זה מיותר. ואילו לקרוא לדור שלנו ניצולי שואה זה פשוט לא נכון, האנשים היחידים שלהם אפשר לקרוא ניצולי שואה הם אלה שיכלו להיות בשואה אבל בגלל מאורעות כלשהם לא היו, נגיד יהודים שחיו בגבול בין רוסיה לפולין ואליהם הצבא הגרמני לא הספיק לפלוש.
 


וזה מזכיר את הסצנה הנפלאה
נונין (שבת, 26/10/2002, שעה 0:30) תגובה 85945
 בתשובה לSloppy_words

ב'אגדות וסיפורים' שעסקה בנושא.
 


תן לי לבדוק
Sloppy_Words (שבת, 26/10/2002, שעה 17:39) תגובה 86009
 בתשובה לנונין

מה זה 'אגדות וסיפורים' ואני אגיב.
 


תן לי לבדוק
הפינגווין (שבת, 26/10/2002, שעה 17:50) תגובה 86010
 בתשובה לSloppy_Words

זה יכול לקחת קצת זמן בהתחשב בשתי הביקורות עמוסות התגובות שיש בע' הדג. בכל אופן אני מציע לטובת שפיותך לא לקרוא את כל התגובות העוסקות בפ''מ.
 


או שאני יכול פשוט
נונין (יום ראשון, 27/10/2002, שעה 16:44) תגובה 86125
 בתשובה להפינגווין

לשים סימן ספוילר ולספר.
 


Oh, do tell!
Sloppy_Words (יום ראשון, 27/10/2002, שעה 16:57) תגובה 86132
 בתשובה לנונין


 


בסדר ( לאגדות וסיפורים)
נונין (יום ראשון, 27/10/2002, שעה 23:06) תגובה 86165
 בתשובה לSloppy_Words

יש שם סצנה שבה המשפחה יושבת לארוחת ערב, ואחד הבנים מספר שהוא קיבל משימה מביה''ס לראיין ניצול שואה. ואז האימא אומרת שטכנית, סבא שלו הוא ניצול. הבן השני שואל איך זה יכול להיות, בהתחשב בזה שהסבא הגיע לארה''ב לפני המלחמה. והאימא אומרת שאם הסבא לא היה נושא, הן היו כולם נשארים באירופה.
Think of it: we would have been EUROPEANS

והיא אומרת את זה בכזה תיעוב...
 


תודה
Sloppy_Words (יום ראשון, 27/10/2002, שעה 23:14) תגובה 86168
 בתשובה לנונין

עכשיו נהיה לי חשק לראות את הסרט...
 


לא 1936?
הפליטה (יום שישי, 25/10/2002, שעה 11:12) תגובה 85876
 בתשובה לאביגיל


 


זה מה יש, ועם זה ננצח.
מישהי עם ניק מתחכם (שבת, 19/10/2002, שעה 21:29) תגובה 85110
אחלה ביקורת. עשית לי חשק עז לראות את הסרט שוב. מהמוצדקות שבקלאסיקות הקולנועיות.
 


אכן
גונקל (שבת, 19/10/2002, שעה 22:03) תגובה 85132
אני מסכים, אם כי מוכרחים להוסיף שבמקביל לאי הנעימות של האופן שבו לפעמים לוקחים את הנאצים בקלות, מוכרחים להעריץ את ההעזה ממש באותו הזמן.

וגם - הנאום בסוף הוא אכן קלישאי בטירוף, והסיבה שהוא בכל זאת מדבר אל הקהל, לטעמי, היא אחת - צ'אפלין פשוט שחקן ענק. גדול מהחיים. והוא יודע לעשות את זה גם עם טקסט כתוב, כמו שהוא מוכיח כאן.
 


הנאום
פלאי גרייצר (יום ראשון, 20/10/2002, שעה 18:44) תגובה 85242
 בתשובה לגונקל

הסיבה שהנאום עובד , אם תשאל אותי, הוא שהוא שאף אחד לא טרח לספר לנאום שהוא קלישאה, אז הוא נעדר את הריח הסינתטי הנודף לרוב מקלישאות והוא הוא שהופך אותן למאוסות, הרבה יורת מעצם החזרה עליהן.
 


רק אני לא זוכרת נאום בסוף?
trilliane (יום שלישי, 22/10/2002, שעה 6:53) תגובה 85502
 בתשובה לפלאי גרייצר

הנאום היחיד שאני זוכרת הוא דווקא מאמצע הסרט, כשהוא בעיקר עסוק בלהשמיץ את השרים שלו (ולצחוק על השמות שלהם).

מה לעשות, ראיתי את הסרט לפני יותר מעשור, איפשהו באיזור כיתה ח', אני מהמרת. אהבתי מאד, אבל אני בקושי זוכרת משהו... קטעים קטנים מפה ומשם.

אני זוכרת את הפתיחה עם מלחה''ע I, כי הראו לנו אותו שוב בתיכון (בשיעור היסטוריה), את הקטע הסופר מפורסם עם הגלובוס, ועוד 2 קטעים שממש אהבתי :

• הוא נואם במשך דקה ארוכה והכתבנית מקלידה כשתי מילים, ואז הוא אומר עוד משפט קצר, והיא מקלידה מגילה... זה הצחיק אותי בטירוף בזמנו.
• הוא נכנס לחדר בו יש צייר ופסל שמציירים ומפסלים את דיוקנו, וכל פעם הוא נכנס, הם מיד קופצים ממקומם וניגשים במרץ למלאכה, ואז אחרי כמה שניות הוא אומר ''מספיק!'', ונוטש אותם מתוסכלים...

סוף

ביקורת מצויינת, בהחלט עשתה לי חשק לצפות בו שוב. מה חבל שהוא לא מציג כלל בחיפה, וגם בת''א זה קולנוע דיזנגוף השנוא עלי (די עמוס, אין חניה, אולמות קטנטנים עם מסכים עלובים, ושורות צפופות במיוחד שלא משאירות מקום לרגליים).
 


האם זה רק אני או האם יתכן...
cheshire cat (שבת, 19/10/2002, שעה 22:50) תגובה 85145
1)סרט מצחיק! נהנתי מאוד, הסליפסטיק היחיד שעובד שראיתי מימיי

2)מצאתי דמיון שלא יכול להיות מקרי בין שפת הגוף ואופן הדיבור של הינקלר לבין ד''ר איבל מאוסטין פאוורס.
אין לי ספק שזה לא מקרי רק--- מישהו יודע משהו על זה מעבר לכך?
האם מייק מייארס התייחס לזה האיזשהו ראיון? האם אני היחידה ששמתי לב לכך?! :-)

באעבה, שרה (מפלצת? איזה מפלצת?!)
 


הביקורת מאוד קלעה לדעה שלי
Janeane (שבת, 19/10/2002, שעה 23:28) תגובה 85152


נתחיל מהסוף: הנאום. נאיבי כ''כ. אבל יפה. השאיר אותי עם חיוך עצוב לאורך כל היום.

קצת הדהים אותי שכזו סאטירה עברה בשנים האלו. היא כ''כ שקופה! (כל הזמן חשבתי לעצמי כמה היא בנאלית, וכל פעם נזכרתי שהשנה היא 1940, וזה די מדהים).

ועוד שתי הערות קטנות:
*אני לא כ''כ צחקתי. השתעשעתי קלות, אבל זה לא סוג ההומור שמדבר אליי.

*הסרט היה ארוך משחשבתי. לא ידעתי שעשו אותם כאלה ארוכים אז.
 


אני די בטוחה שבנאום המקורי
Boojie (יום ראשון, 20/10/2002, שעה 15:55) תגובה 85209
של הינקל בסרט מופיעה איזה שלוש פעמים המילה ''בוחצלגיחצן''. מפתיע אותי שלא כללתם אותה בציטוטים כאן. אחרי הכל, ברור שהוא למד את המילה הזו מאיתנו.
 


שאלה
Sloppy_words (יום ראשון, 20/10/2002, שעה 17:56) תגובה 85228
הסרט הוא בעצם פארודיה (like, dah!) על מלחמת העולם השניה מנקודת מבט פחות או יותר אובייקטית (הם כבר סיפקו תחמושת לבריטניה, אבל לא ממש עשו משהו). השאלה היא האם הפרודיה היתה שונה במשהו אם היתה מצולמת אחרי 1941, והאם הקהל היה מגיב את הסרט בצורה דרסטית יותר?
 


זה לא מה שאני שאלתי?
הפינגווין נכנס כנראה ללולאת זמן (יום ראשון, 20/10/2002, שעה 18:07) תגובה 85233
 בתשובה לSloppy_words

בכל אופן, זו לא פרודיה אלא סאטירה על מלחה''ע II. פרודיה, ככל הידוע לי נעשית על יצירה כתובה, מצולמת או מומחזת ולא על אירועים אמיתיים.
 


באמת?
Sloppy_words (יום ראשון, 20/10/2002, שעה 18:38) תגובה 85241
 בתשובה להפינגווין נכנס כנראה ללולאת זמן

לא שמתי לב. סליחה.
 


סלחתי
הפינגווין נכנס כנראה ללולאת זמן (יום ראשון, 20/10/2002, שעה 19:02) תגובה 85244
 בתשובה לSloppy_words


 


הממ.
טווידלדי (יום ראשון, 20/10/2002, שעה 19:34) תגובה 85256
 בתשובה לSloppy_words

יחסית לזמן בו הוא הוצא (1940), הוא היה מאוד נועז. היתה בארה''ב מגמה בדלנית עזה למדי, הקרב על בריטניה עוד לא הסתיים. באמת שיש לי חשש שחלק מהקהל לא הבין את הקטע. מצד שני, סביר שחלק מהקהל גיבש בזכות הסרט עמדה פרו-מלחמתית.
אם הסרט היה נעשה אחרי הכרזת המלחמה, אבל בטרם הצפייה במחנות המוות (סרט של היצ'קוק, אגב), אני חושב שהתגובות לא היו שונות במיוחד. מהרבה כתבים של אמריקאים עולה שבשלב הלחימה הראשון (צפון אפריקה) הם התייחסו לגרמני הבודד בגיחוך. גם בסרטי תעמולה אותו זמן (למשל, ''פרצופו של הפיהרר'' מבית וולט דיסני, וסרט מצוייר באורך מלא ששכחתי את שמו), לא תמיד התייחסו לנאצים בתור הרוע המוחלט - לפעמים רק כמגוחכים.
 


נראה לי...
Sloppy_words (יום ראשון, 20/10/2002, שעה 19:49) תגובה 85257
 בתשובה לטווידלדי

שלרוב היו אלה יהודים שהתייחסו לגרמנים כרוע המוחלט. אחרי אירוע היסטורי כמו השואה קשה להתייחס לאחראים עליו כמגוחכים.
ואילו לאמריקנים, לבריטים ולשאר מדינות ההסכמה קל יותר לראות בהם בני אדם, מכל סוג שהוא, אחרי הכל הם ניצחו אותם במלחמה.
 


ברוקס?
טל כהן (יום שני, 21/10/2002, שעה 11:52) תגובה 85372
''להיות או לא להיות'' של ברוקס הוא הפקה מחודשת -- וחיוורת לחלוטין, לעומת המקור -- של ארנסט לוביץ' (that great, great German director). הסרט הופיע בשלהי המלחמה (42).
 


ה''Heil Myself'' הופיע גם במקור?
Mad Hatter (יום שני, 21/10/2002, שעה 15:31) תגובה 85396
 בתשובה לטל כהן


 


ה''Heil Myself'' הופיע גם במקור?
טל כהן (יום שני, 21/10/2002, שעה 19:51) תגובה 85447
 בתשובה לMad Hatter

אני באמת שלא זוכר את הסרט בע''פ, אבל למיטב זכרוני -- כן.
 


אולי הכוונה לסרט ''המפיקים''
מישהו (יום חמישי, 24/10/2002, שעה 23:47) תגובה 85848
 בתשובה לטל כהן

לא ראיתי את ''להיות או לא להיות'' אבל פארודיה על היטלר יש בסרט ''המפיקים'' המספר על מפיק כושל שמנסה להרים מחזמר בשם
''Springtime for Hitler''.

 


את הסרט
Shmuel (יום שני, 21/10/2002, שעה 23:03) תגובה 85474
ראיתי לפני בערך 10 שנים, בגיל 10 ומצאתי אותו דיי מצחיק. אני ממש לא יודע איך אני אמצא אותו היום, אני לא בטוח שאני רוצה לנסות. יש דברים שכדאי שישארו נוסטלגיים.

בכל אופן, אני דיי בטוח שאם הסרט היה נעשה ב46' או אפילו 43' הוא היה נראה שונה לחלוטין. אף אחד בתקופה ההיא, אחרי שנודע כל סיפור השואה, לא העיז אפילו לצחוק על היטלר. גם היום קומדיות על הנושא הן בגדר טאבו מסויים.
הסרט נעשה כסאטירה על השלטון הגרמני כמו שהחרצופים לפעמים מציגים פארודיות על השלטון הפלסטינאי.
 



האשף הדגול (שבת, 02/11/2002, שעה 13:01) תגובה 86601
אני זוכר, מסהסרט על צ'אלי צ'אפלין שהדיקטטור הגדול נכתב וצולם לפני תחילת המלחמה, דבר שמראה עד כמה גדול היה חזונו של האיש הזה. לצערי אני לא מצליח למצוא על כך לינקים. האם מישהו זוכר איזה לינק שבו מידע זה כתוב?

-האשף הדגול
 


תסלח לי אם אני לא
רד פיש (שבת, 02/11/2002, שעה 13:11) תגובה 86603
 בתשובה להאשף הדגול

אשקיע הרבה זמן בחיפוש אחרי אתרים עם מידע שגוי?
 


רק רציתי לציין
XiroX (יום ראשון, 15/12/2002, שעה 20:41) תגובה 91573
שייס מתכננים להקרין 18 סרטים (אני חושב) רצוף של צ'אפלין ביום השנה למותו, במשך 29 שעות רצופות.
 


הדיקטטור בלווין
ברק (יום שישי, 27/12/2002, שעה 0:05) תגובה 93495
בסוף השבוע הקרוב עושים בלווין ספיישל לסרטי צ'ארלי צ'פלין, כשבמרכזו, ביום שישי בערב, ישודר בשעה 21:30 הסרט ''הדיקטטור הגדול''.
 



טופי (יום חמישי, 01/01/2004, שעה 21:03) תגובה 145835
אני חושבת שהסרט ממש מדהים.. נתנו לי לראות אותו מתוך חובה.. כדי לעשות עליו עבודה. אני רק בת 17 וילדים בגילי ממש לא רואים סרטים של צ'רלי צ'פלין וכמובן לא בשחור לבן.
ממש נהנתי וראיתי אותו 3 פעמים ברציפות. צ'פלין עושה שם עבודה נהדרת הוא משלב (כמו בשאר העבודות שלו) בסרט פחד והומור. שזה מדהים בעיניי.
אני ממליצה לראות את הסרט הזה ולא רק אותו אלא גם את הסרט שמספר את סיפור חייו (ביוגרפיה שלו) שעשה בשנות ה-‏90 אם אני לא טועה.
תהנו...
 


אני מניח שהתכוונת לסרט ''צ'פלין''
הפינגווין (יום חמישי, 01/01/2004, שעה 21:09) תגובה 145836
 בתשובה לטופי

בכיכובו של רוברט דאוני ג'וניור, שמסתמך על הביוגרפיה של צ'רלי צ'פלין עצמו.
באמת חבל שגיל צעיר (אוי, הנוער של היום) יהיה נימוק לא לצפות בסרט רק כי הוא ישן.
 


לינק שחייב בדיקה רצינית
נטלי (שבת, 09/10/2004, שעה 21:25) תגובה 177000
הלינק מוזיאון היטלר, אחרי שקראתי בו ועיינתי בו במשך כמה שעות וכן הלינקים שהוא מפרסם בתוכו די נראה לי שהוא שייך למכחישי שואה שמסווים את פעילותם באמתלה של שימור ההיסטוריה. אני חושבת שצריך לעשות משהו לגבי האתר הזה ולהביא אותו לידיעת מי שצריך לדעת.
 


טווידלדי
jtm (יום ראשון, 06/02/2005, שעה 22:37) תגובה 192209
על מה אתה מדבר? הסרט צולם בשנת 1940! איזה ידע כבר יכל להיות להם בשנת 1940 על הגטאות, ועל מה שבאמת קורה בגרמניה? אני נדהמתי כשהתברר לי שהסרט לא צולם אחרי מלחמת העולם השנייה.

ואם אינני טועה מדי, כשהתברר לצ'אפלין עד כמה גרוע היה המצב בגרמניה, הוא עשה סרט נוסף (אך כמעט ולא פופולרי).
 


גטאות היו עוד ה-ר-ב-ה לפני גרמניה.
לונג ג'ון (יום ראשון, 06/02/2005, שעה 22:55) תגובה 192212
 בתשובה לjtm

גטו הוא שם מקובל לרובע, שכונה או רחוב של יהודים, המסוגר ומופרד משאר חלקי העיר (הגדרה מילונית). גם ב'הסוחר מוונציה' של שייקספיר מדברים על הגטו היהודי. אלא מה, בזמן מלחמת העולם השניה המילה 'גטו' קיבלה משמעות עמוקה יותר, כזו המסמלת את השואה בלבד.
 


גטאות היו עוד ה-ר-ב-ה לפני גרמניה.
jtm (יום שישי, 11/02/2005, שעה 0:12) תגובה 192666
 בתשובה ללונג ג'ון

אני מודע לכך שגטאות היו קיימים לפני. לא התכוונתי שלא היה להם מושג מה זה גטו, אלא שלא היה להם מושג מה זה הגטו הנאצי
 


אז מה אתה רוצה ממני, למען השם?
טווידלדי (יום שישי, 11/02/2005, שעה 0:25) תגובה 192668
 בתשובה לjtm

ובבקשה, תביא ציטוטים שמצדיקים את התגובה הראשונה שלך, בפרט לאור תגובתך השניה.
 


קצת התבלבלתי.. אני כבר לא יודע על מה אנחנו מדברים..
jtm (יום שישי, 11/02/2005, שעה 22:41) תגובה 192759
 בתשובה לטווידלדי

אולי כדאי שאתחיל מהתחלה:

טווידלדי, אהבתי את הכתבה שלה (וגם את הסרט עצמו).

כתבת בכתבה את זה:
'' וגם מחנות הריכוז נחמדים מדי, ועל פרעות כגון אלו של פלוגות הסער היה כל יהודי בזמן הנאצים חותם בשתי ידיים.''

ואילו אני אומר שבשנת 1940 באמריקה לא ידעו כלום על טיב מחנות הריכוז שנבנו רק אז על ידי הגרמנים.
 


אבל על זה בדיוק טווידלדי מדבר בביקורת.
לונג ג'ון (שבת, 12/02/2005, שעה 1:16) תגובה 192768
 בתשובה לjtm

הוא מזכיר שהסרט בוים ב-‏1940, בזמן שארה''ב היתה עדיין ניטרלית והיטלר נתפס כסתם עוד רודן. בראיה לאחור, אמר טווידלדי, הנאצים הוצגו כחבורה תמימה ולא מזיקה. אז עוד לא ידעו למה הם מסוגלים. כיום אנחנו יודעים, ולכן זה כל כך מציק.
 


למען האמת
איש החתולים (יום שני, 14/02/2005, שעה 23:11) תגובה 193134
 בתשובה לjtm

בזמנו הקטעים שמציגים את ה''התעללות'' בגטו נחשבו לקיצוניים על ידי המבקרים והקהל.
 


נהנתי בטירוף.
ארמדילו באיחור (של 65 שנה) (יום חמישי, 08/12/2005, שעה 21:49) תגובה 229399
באופן נדיר, הישבון והנאיביות רק מוסיפים לו חן. צ'פלין כובש הן בתור הספר והן בתור הדיקטטור. והסלפסטיק, להפתעתי, מתוזמן ומדוד טוב יותר ממרבית הקומדיות של זמננו. הייתי אומר שהפער בין הידע שלנו לזה של ארה''ב בזמן אמת רק מוסיף לסרט עניין, ולצ'פלין כבוד. ישמור האל כמה שנהנתי.

אגב, הופתעתי לגלות כי למרות שמדובר בסאטירה שמתבססת על מימיקה, הומור שטותי ומסרים נאיבים, לא הרגשתי בשום שלב שעולבים במנת המשכל שלי. למה אין מספיק קומדיות שמצליחות להמנע מסארקזם וציניות בלי להראות אינפנטיליות ופונות לאנשים מטומטמים בצורה קיצונית? הסרט הזה בהחלט עשה לי חשק.
 


       


.מערכת "עין הדג" אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו ע"י קוראים ולקולה שנשפכה על המקלדת
| תנאי שימוש | כתבו לעורכים | צוות האתר | מילון האתר | שאלות נפיצות | חנות האתר | RSS ©כל הזכויות שמורות