אני שונא להיות זה שתמיד מתלונן הפינגווין לעולם בעקבות השמש (יום חמישי, 26/09/2002, שעה 22:28) תגובה 81558 (בעצם, מה אכפת לי? כולם בקון) אבל ממש לא נהנתי מדוני דארקו. אני לא מתכוון לתפוס עמדה של מבין גדול, בעיקר בהתחשב בעובדה שמה שמתואר בביקורת זה גם בדיוק מה שראיתי מהסרט (מסתורי). הפסקתי לראות אותו אחרי משהו כמו חצי שעה כי הוא עשה לי כאב-ראש ולא הצלחתי להישאר מרוכז. דווקא הויזואליות של הסרט נורא הפריעה לי. המון זוויות צילום שבכוונה מגלות רק חלק מהתמונה וכל הזמן כמעט מראות את הפרט החשוב ביותר, אבל בסוף: נדה. למרות שזה נשמע אולי דבר טוב, לי זה נמאס בשלב די מוקדם. אולי אני אקח את הסרט שוב בדויד, תלוי בתגובות של מי שראה אותו עד הסוף. בכל אופן, לי מציק כשסרט נמשך יותר מעשרים דקות בלי לרמוז בכלל על קו עלילתי מוצק כלשהו. אני גם אישית לא מת על תסריטים שבנויים כדי לזעזע את הצופה ולא כדי לעזור לו להזדהות עם הדמויות, אבל זה אני. בכל זאת, אני חייב להודות שהפסקול באמת מעולה והושקעה בו הרבה מחשבה.

		אני מצטרף לביקורת השלילית Koresh (יום שישי, 27/09/2002, שעה 2:28) תגובה 81567  בתשובה להפינגווין לעולם בעקבות השמש ואני שרדתי עד הסוף של הסרט אך רק כדי לגלות שבזבזתי שעתיים שלמות מהחיים שלי ולא חצי שעה. אהבתי את האווירה והצילום לאורך הסרט אבל בניית מתח כזו צריכה להיות מוצדקת. וזה בדיוק מסוג הסרטים שהולכים ונבנים לקראת סוף מפתיע או פתרון כלשהו ולכן הערכת הסרט תלויה בעיקר על סופו. במקרה זה הסוף לא פותר שום דבר וכל מה שנשאר הוא טעם מר של אכזבה. בשביל מה לבנות כזאת תעלומה אם אין כוונה לפתור אותה? פשוט מעצבן. ועוד פרט חשוב: ראינו את הסרט חמישה חברים ורק אחד אהב אותו - והוא סטודנט מצטיין לקולנוע...

		אני יודע שזה לא אופנתי גונקל (יום שני, 14/10/2002, שעה 6:23) תגובה 84361  בתשובה לKoresh אבל ממש נמאס כבר מהדיבורים על סטודנטים לקולנוע. לא שאני אחד כזה, אני אפילו עדיין לא בגיל, אבל בחיאת! ממתי ללמוד קולנוע הפך לקללה? אלה האנשים שיעשו לכם את הסרטים בעוד כמה שנים, והטעם שלהם בקולנוע, בניגוד לדעה הרווחת, דוקא מאוד מגוון, לא אמנותי פר אקסלנס, ולפעמים אפילו יותר פתוח לדברים מיוחדים וחדשים מאשר רובנו. אם כבר הוסכם כאן בעבר שהשניצקלייניות אינה מנת חלקו הבלעדית של סוג קולנוע מסוים, אלא מתייחסת דוקא לאופן שבו מועברת ביקורת על סרטים, אזי שטעמם של סטודנטים לקולנוע לא צריך להפוך לבדיחה. או מילא בדיחה, אלה דוקא טובות לפעמים - הוא לא צריך להפוך לקללה.

		רק רציתי לציין XiroX (יום שני, 14/10/2002, שעה 14:38) תגובה 84401  בתשובה לגונקל שאם כל הסטודנטים פה לקולנוע הם דור העתיד, שכן עדיין יש תקווה לקולנוע הישראלי

		רק רציתי לציין anilegna (יום שני, 14/10/2002, שעה 19:21) תגובה 84431  בתשובה לXiroX בהקשר לפתיל אחר: גו אסטרו-נעמי!

		נמאס? מישהי עם ניק מתחכם (יום שני, 14/10/2002, שעה 20:50) תגובה 84441  בתשובה לגונקל אל תגזים. שלוש בדיחות פה ושם, במיוחד שהן מתייחסות זו לזו, לא מהוות אווירה כללית של בוז כלפי סטודנטים לקולנוע. אבל לגבי שאר ההודעה שלך, אני איתך - סטודנטים לקולנוע, גם כאלה שאינם נעמי, הם עם מוצלח. ובכלל, לרכוש ידע לגבי האמנות האהובה עליך זה דבר חיובי.

		לגבי צילום, ולגבי סוף הסרט בכלל טווידלדי (יום שישי, 27/09/2002, שעה 10:45) תגובה 81580  בתשובה להפינגווין לעולם בעקבות השמש (מכיל כמה משפטי טכנו באבל צילומי ואז סנל''ל לסוף, באמת סנל''ל. חומת ספויילרים תגן עליו). הצילום מאיזו סיבה נראה לי כאילו נעשה בווידיאו ולא בפילם; היו קטעים של חשיפת-יתר באזורים הבהירים של התמונה, מה שבד''כ אופייני לוידיאו.אני צודק או שזו סתם השערה? הסוף נחשב בעיני לאחד מתיאורי האהבה החזקים ביותר שראיתי בקולנוע. זה לא רק שדוני משנה את מסלול הזמן ובוחר למות כדי למנוע מגרטשכן אהובתו למות.זה - בקולנוע וגם בחיים - קרה לא פעם; בני אדם העדיפו למות תמורת חיי אהוביהם. דוני בסרט הלך צעד רחוק יותר: הבחירה שלו לחזור אחורה בזמן ולחכות במיטה למוות, במקום לצאת בעקבות קולו של פרנק, אמנם מונעת את כל שרשרת האירועים ולפיכך גם מונעת את מותה של גרטשכן, אבל לא רק זה. הבחירה שלו משמעה שגרטשכן לעולם לא תכיר אותו, לא תדע שהיא היתה - במסלול אחר - מתאהבת בו, ושכל סיפור האהבה לא יתקיים. דוני מוותר גם על הזיכרון, על זה שיתקיים *ידע* בדבר האהבה, ועל הסיכוי שאיזשהו משהו יישאר מזה. ההחלטה שלו מצילה את גרטשכן, ומוחקת אותו, את זכרונו, ואת האהבה. ורק מישהו שממש ממש אוהב יכול לוותר גם על הסיפור ועל הזיכרון, ולוותר על האהבה בעצמה לטובת זו שהוא אוהב. עד כאן טווידלדי, עוד לא ישן אחרי הקון.

		לגבי צילום, ולגבי סוף הסרט בכלל Kipod (יום שישי, 27/09/2002, שעה 11:30) תגובה 81582  בתשובה לטווידלדי אני לא בטוח שלדוני בכלל היתה בחירה חופשית. נכון, המורה לפיסיקה אומר שאם אתה יודע את העתיד אתה יכול לשנות אותו, אבל גם דוני, שרואה את קווי החיים של אחרים ושל עצמו, הולך בעקבות קו החיים שלו. זה הרי מה שהוא יעשה. לא, אני לא חושב שלדוני היתה בחירה. הוא עשה הכל לפי התוכנית שנקבעה על ידי היושב במרומים, המניע כוכבים במסילותיהם. (ואל תשכח שלא רק ההיא ניצלת, אלא גם אימו ואחותו. אולי גם הארנב ניצל. מבחינת מאזן חיים - זה עובד לא רע.)

		נדמה לי, טווידלדי (יום שישי, 27/09/2002, שעה 13:18) תגובה 81591  בתשובה לKipod (שוב סנל''ל) שבקטע בו הוא יושב, אחרי מות קדושים וגו', וחושב מול המשהו שנראה כמו טורנדו, הוא מהרהר בכך שאם אתה יודע איפה לחפש, אתה יכול לעבור בזמן באמצעות 'כל כלי שהוא' או איזה ניסוח דומה. מיד אחרי שהמשפט הזה נצרב בתודעה, אנחנו עוברים חזרה לעבר החילופי, שבו הוא לא יצא מהמיטה. אני חושב שזה מסר ברור מאוד - הוא בחר בזה.

		אני לא מסכים לגמרי XiroX (יום שישי, 27/09/2002, שעה 16:45) תגובה 81648  בתשובה לטווידלדי כן, סיפור האהבה הוא די חזק, אך יש פה עוד. דוני לא רוצה להתחבט בשאלות הקשות חסרות המענה כגון האם אתה מת לבד. הוא רצה תשובות, אך ידע שכשיגלה אותן לא יהיה עוד סיבה להמשיך, שכן הוא יגיע לשלמות עצמית. הוא אומר שכשיגלה את התשובה, הוא רוצה לגלות זאת בשנתו, ואז זה יספיק לו. במשך כל הסרט הוא חוקר את כל הנתיב האלוהי, ומסביר בהגיונו הפרטי, איך העובדה שהברוך שמו שבמרומים (איך אני אמור להגיד את זה בלי לפגוע באף אחד באתר?) מראה לך את דרכך, לא אומר שאתה יכול לשנות את העתיד. הסיבה שג'וני יכל לראות מה הולך לקרות הייתה _בגלל_ שהוא לא הולך לשנות את עתידו, כי הידיעה היא חלק מהעתיד, כי כמו מילותיו של קפטן חכם, זה לא לינארי, ובכך נתנה לו את הגישה לשלווה הסופית. העובדה שהוא בחר להישאר במיטה למרות שידע את עתידו, הייתה כי הוא כבר ידע מה הולך לקרות, זה חלק מהעתיד ה''גדול יותר'', הוא הבין את ''הכל'' במובן היותר גדול, הוא הגיע להארה, ולכן לא הייתה לו סיבה לברוח. _________ XiroX רוצה לציין שאין קשר בין מה שאמר למה שהוא חושב, ואם רק בגלל כושר התבטאות כושל בכתב (יש לו איבחון). הוא גם רוצה לציין שהוא ממשיך לשתוק ולא להגיב בנושא ההארה שהייתה לו בסרט כי הוא לא טוב בלדבר.

		בחירה חופשית, עלק רד פיש (יום שישי, 27/09/2002, שעה 17:01) תגובה 81653  בתשובה לטווידלדי (סנל''ל כמובן) דוני אולי ''בוחר'' לעשות את מה שהוא עושה, אבל זה אחרי שהוא דורבן לכך על ידי פרנק ומי יודע אילו עוד בעלי אינטרס. כל ה''משימות'' וה''הנחיות'' שהוא מקבל לאורך הסרט תוכננו מראש כך שיביאו אותו בדיוק לאותו המצב שאליו הגיע בסוף, כדי שיעשה את הבחירה שעשה. אז, זאת היתה הבחירה שלו, כן - אבל בחירה מתוכננת מראש. (זה מתחיל להשמע דומה באופן חשוד לשיחה של דוני עם המורה לפיסיקה. הממ).

		טוב, פה אנחנו נכנסים שוב לשאלת טווידלדי (יום שישי, 27/09/2002, שעה 17:14) תגובה 81661  בתשובה לרד פיש ''הכל צפוי והרשות נתונה'' הקלאסית. אבל לפי מה שהיה נדמה לי, בהחירה שלו בסוף היא בדיוק ההיפך ממה שהוא הונחה לעשות; פרנק הביא את עצמו לשחרור איכשהוא, וזה ''הסוף'' מבחינתו (ולא בטוח שכל מה שהוא אמר אמת, אבל זה עניין אחר); השמיים נפתחים - ואז דוני, שלכאורה בשלב זה נותר מחוץ למשחק, עושה את הצעד שלו ומטרפד מראש ולחלוטין את כל ההתרחשויות (ומסופקני אם בהתאם לרצונו של פרנק!). אני הייתי קורא לזה בחירה.

		איכשהוא? Kipod (יום שישי, 27/09/2002, שעה 17:56) תגובה 81694  בתשובה לטווידלדי הוא הילא את משימתו, והוא ''חוזר הביתה''.

		אקסמנית לעתיד סופרת את השנים (שבת, 28/09/2002, שעה 3:29) תגובה 81894  בתשובה לKipod . . . . שורות שהוילו . . . . אחותו של דוני בכל אופן תמות. רק אימא שלו ניצלה (והחברה שלו, והמורה שלא תפוטר, ופראנק שלא ימות. מצד שני, לא יגלו לעולם על תמונות הפרונו של הקטינות). ויש לי שאלה - איך קוראים לשיר מסוף הסרט?

		נדמה לי שזה כבר הוזכר פה רד פיש (שבת, 28/09/2002, שעה 12:02) תגובה 81927  בתשובה לאקסמנית לעתיד סופרת את השנים לשיר קוראים 'Mad World', במקור של להקת Tears for Frears כאן בביצועו של גארי ג'ולס. ודי כבר עם היול השורות הזה, בבקשה. אין צורך.

		אני מאד אוהבת את Tears for Fears trilliane (שבת, 28/09/2002, שעה 13:41) תגובה 81964  בתשובה לרד פיש ושמחתי לגלות שירים שלהם בסרט... בפרט הביצוע האחרון, שלא יצא לי לשמוע אותו מעולם (וכרגע אני חושבת שהוא מתעלה על המקור). הוא חודש במיוחד לסרט? מי זה/ו בכלל המבצע/ת הזה/ו? לא שמעתי עליו/ה מעולם...

		קוראים לו עדי אשכנזי (שבת, 28/09/2002, שעה 13:49) תגובה 81970  בתשובה לtrilliane gary jules וכן השיר חודש במיוחד לסרט הזה.

		ולמי שמתעניין רד פיש (שבת, 28/09/2002, שעה 14:43) תגובה 82001  בתשובה לעדי אשכנזי לאיש יש עוד שירים, וגם אתר: http://www.garyjules.com/

		תודה על התשובה, אקסמנית לעתיד סופרת את השנים (שבת, 28/09/2002, שעה 15:17) תגובה 82012  בתשובה לרד פיש (ראיתי אותה, אבל לא הייתי בטוחה על איזה שיר מדברים). ומצטערת על השורות שהוילו, פשוט בלעדיהם הספוילר היה קרוב מאוד לכותרת, והיה קשה לפספס אותו.

		אינדי (יום שישי, 03/10/2003, שעה 15:52) תגובה 133517  בתשובה לאקסמנית לעתיד סופרת את השנים למה אחותו מתה?

		Bigmouth (יום רביעי, 15/10/2003, שעה 20:49) תגובה 135309  בתשובה לאינדי כי היא עדיין תיסע לקליפורניה ותיהרג במטוס. האמא תינצל, מאחר שהמורה להתעמלות תיסע במקומה, מאחר שאין לה שום סיבה להישאר ולהגן על הפדופיל החביב שלא שרפו לו את הבית. כל זאת כמובן בהנחה שאותו חור תולעת שפוגע במטוס וגונב את המנוע שלו באמת תופיע גם במציאות החדשה. כל העסק מאוד לא ברור. אגב, נחמד לראות הודעות חדשות (יחסית) בדיון הזה. ראיתי רק עכשיו את הסרט, וחשבתי שהרכבת כבר נעלמה מזמן מעבר לאופק.

		אינדי (יום שישי, 24/10/2003, שעה 22:11) תגובה 136397  בתשובה לBigmouth אה, חשבתי שהכוונה היא לאחותו הגדולה. עדיין לא הבנתי למה דוני צריך לספק את מנוע המטוס החסר. אבל לא נראה שיש כאו עוד מישהו שיענה לי...

		עדי אשכנזי (יום שני, 15/12/2003, שעה 13:04) תגובה 142973  בתשובה לBigmouth מטוס יכול לנחות בשלום גם עם שלושה מנועים. אף אחד לא אמר שהמטוס התרסק.

		לגבי צילום, ולגבי סוף הסרט בכלל ווסט (יום שני, 14/07/2003, שעה 0:29) תגובה 122349  בתשובה לKipod אני מצטערת שאני שואלת אבל מה עם כל הקטע של להציל את העולם? שהרי זה העיקרון של הסרט הוא הציל את העולם? העולם מלחתחילה לא היה בסכנה? זה משהו שממש הטריד אותי בקשר לסרט!

		מי אמר שהעולם לא היה נתון בסכנה? לונג ג'ון (יום שני, 14/07/2003, שעה 2:12) תגובה 122365  בתשובה לווסט אין לנו כלים לדעת. בתחילת הסרט, פרנק הארנב אמר שהעולם עומד לבוא לקיצו. באין הוכחות נגדיות (וגם, כנראה, מתוך סקרנות) דוני בוחר להאמין לפרנק. כל כך פשוט.

		מי אמר שהעולם לא היה נתון בסכנה? ווסט (יום שלישי, 15/07/2003, שעה 1:27) תגובה 122492  בתשובה ללונג ג'ון אם זה העניין אז למה בסוף הוא מצליח להחזיר את הזמן לאחור כלומר למה הוא עושה את זה? האם זה רק בגלל שהוא אוהב את גרטשן או שאולי יש בזה משהו מעט יותר אגואיסטי? ואם הוא באמת הצליח להחזיר את הזמן לאחור למה שלא יחיה את זה מהתחלה וידע להציל את גרטשן?למה למות בשביל משהו שאתה בעצם אחרי הכל יכול להציל

		אבל לונג ג'ון (יום שלישי, 15/07/2003, שעה 1:50) תגובה 122499  בתשובה לווסט מה זה יעזור לו אם הוא יידע להציל את גרטשן והעולם בכל זאת יבוא אל קיצו? הוא מת לא למען גרטשן, אלא למען העולם (מה שמכנים ''במותו ציווה לנו את החיים'', רק בקנה מידה כלל עולמי). אבל ספציפית, הוא עשה את זה למען גרטשן. לא מתוך אידיאל נשגב של ''אני אמות כדי שהעולם יוכל לחיות''.

		תודה לך לונג ג'ון ווסט (יום שלישי, 15/07/2003, שעה 4:25) תגובה 122508  בתשובה ללונג ג'ון אה תודה יפה לך עכשיו הצלחתי לחבר את הסרט ולהבין מה לאזעזל קרה שם! דרך אגב בן כמה אתה?

		לא אמרו לך לונג ג'ון (יום שלישי, 15/07/2003, שעה 5:00) תגובה 122512  בתשובה לווסט שלא שואלים אישה לגילה?

		ספויילר עצבני. אינדי (יום שישי, 03/10/2003, שעה 15:54) תגובה 133518  בתשובה ללונג ג'ון כן. להקריב את עצמו כדי להציל את העולם. ולכן התקריב הממש ממש ברור ומעצבן של המילים ''הפיתוי האחרון של ישו'' לפני שהוא הולך לשרוף את הבית של המטיף הפורנוגרף.

		אבל חרצית (יום שני, 18/09/2006, שעה 23:44) תגובה 269190  בתשובה ללונג ג'ון הוא לא יכול להשאר בחיים אבל פשוט לא לחזור על הטעויות שהוא עשה בסיבוב הקודם, למשל לא ללכת לבית של הזקנה?

		אבל רועי אחירון (יום שלישי, 30/10/2007, שעה 2:33) תגובה 315603  בתשובה לחרצית הוא הרג את פרנק. אני לא טוב בכתיבה של תשובה אחת ארוכה כדי להבהיר דברים, גם עדיין לא עברתי על כל התגובות ככה שיכול להיות שכבר סיכמו במקומי את דעתי- כל המטרה של המוות של דוני הייתה להציל את פרנק. הסרט הזה בקלות היה יכול להיהפך לאותם סרטים שבהם המגיבים מתווכחים שנים על קווי זמן ועל התיאוריה של היווצרותם, כאן, על ידי ההריגה של דוני, יש לנו רק שני קווי זמן. דוני הוא היחיד שהיה מודע למסע בזמן, ובקו החדש, שחוזר על עצמו שוב ושוב[או בעצם לא חוזר על עצמו בכלל], דוני מת, אנשים עצובים והחיים ממשיכים.

		לגבי צילום, ולגבי סוף הסרט בכלל מישהו (יום ראשון, 16/11/2003, שעה 12:07) תגובה 139603  בתשובה לווסט ה'עולם' הוא לא העולם במובן של כל האנושות, אלא העולם הפרטי של דוני.

		זה גם מה שאני חושב drexl (שבת, 22/11/2003, שעה 2:33) תגובה 140441  בתשובה למישהו ראיתי את הסרט היום לכן רק עכשיו אני מגיב. אני חושב שהעולם זה העולם של דוני, והוא הגיע לקצו ברגע שגרטשן מתה או ברגע שהוא ירה בפרנק (כל מקרה בגלל השלכותיו השונות על העתיד הוירטואלי של דוני). ולפי דעתי הוא לא בחר לחזור למיטה שלו ולמות מהמנוע, לא היתה לו שליטה על בחירת הזמן והמקום. העולם של דוני הגיע לקצו ודוני מת. זה בדיוק מה שפרנק הבטיח לו. כל הזמן שעבר מהרגע שהוא רואה את פרנק (28 ימים וכו') הוא רצף הארועים שמביאים לקץ את עולמו של דוני ורק שלו (ושל אחותו הקטנה אולי). הוא לא הקריב את עצמו בשביל אף אחד, לדעתי, הוא פשוט מת. וכשהוא חזר לחדר שלו הוא ידע שהוא הולך למות ושאין מנוס מזה, זה הגורל שלו וזה מה שפרנק הבטיח לו שיקרה וזה מה שחייב לקרות. גורל זה גורל. בכל מקרה אחלה סרט. משחק מעולה של כולם, פסקול מדויק כמעט כמו בקיל ביל וכתיבה מצויינת. אני לא יודע על מה ריצ'ארד קלי היה כשהוא כתב את התסריט אבל הוא מוכשר בטירוף. סמאח נולד??

		זה גם מה שאני חושבת נטשה (שבת, 10/04/2004, שעה 21:29) תגובה 155637  בתשובה לdrexl צודק!

		לגבי צילום, ולגבי סוף הסרט בכלל תומר (שבת, 26/06/2004, שעה 17:28) תגובה 163736  בתשובה לווסט יכול מאוד להיות שהכוונה בסוף העולם היא לסוף העולם של דוני, אם גרטשן הייתה מתה והוא היה מאבד את האהבה החזקה הזאת, יכול להיות שזה היה מביא לסוף העולם שלו.

		לפטר את המקרין רד פיש (יום שישי, 27/09/2002, שעה 16:54) תגובה 81649  בתשובה לטווידלדי (למען הקורא העתידי: התגובה הזאת מתייחסת להקרנת 'דוני דארקו' בפיר.דוט.קון). אני מאוד מרוצה מהמקרן שבו השתמשנו הפעם, ולדעתי זה היה שיפור משמעותי באיכות ההקרנה מהפעם הקודמת. ובכל זאת, זאת רק הקרנה מתוך DVD, לא מפילם, והאיכות לא היתה אופטימלית (לא משהו קריטי - ראיתי דברים גרועים הרבה יותר מוקרנים מפילם, באולמות קולנוע רשמיים שעליהם שילמתי כסף מלא). זה כנראה מה שגרם לצרימות בכמה סצינות (בולטות בעיקר למי שכבר ראה את הסרט, אני חושב), כמו אותה חשיפת-יתר. בכל אופן, יוצרי הסרט נקיים מחשד שימוש בוידאו. האשמה היא במקרין.

		לפטר את המקרין (כה''ב) Pippin (יום שישי, 27/09/2002, שעה 17:00) תגובה 81652  בתשובה לרד פיש דווקא בגלל שהוא זמם להפסיק את הסרט באמצע :-) [אגב, בעיית האיכות שיותר הפריע לי במהלך הקון, הם דווקא הקמטים על מסך הבד, לבעיות במקרן - בכלל לא שמתי לב, היה נפלא...]

		Rabbits rule RANSURU (יום חמישי, 26/09/2002, שעה 23:49) תגובה 81562 The film shows regular charecters with rich lives and real motives react to a strange situation. Some think that the plot is dark and shows too little but I think that a viewer who connects to the film's spirit really enjoys the glance to Donnie's last days. The actors and the sets are perfect for the theme and the soundtrack sounds good even in the 10th screening. If you get the chance see Donnie on DVD. the added material is good.

		או שהביקורת עדי אשכנזי (יום שישי, 27/09/2002, שעה 6:17) תגובה 81570 נכתבה לפני הקון. או שאיכשהו לונג ג'ון עברה אחורה בזמן לאחר הקון וכתבה את הביקורת או שמדובר ביקום חלופי ובו ביקורות נכתבות תוך כדי ההקרנה. בכל מקרה מדובר בסרט די טוב אך לא מדהים במיוחד. מה שעושה אותו טוב (חוץ מהעלילה) זה הצילום המיוחד והפסקול. אני ללא ספק אראה אותו שוב בבית ללא הערות ציניות לכל אורכו. ________ עדי אשכנזי מצהיר בזאת שהוא לא דוגמנית בת 18 ומתנצל בפני כל אלה שהולכו שולל.

		נזכרתי בעוד משהו עדי אשכנזי (יום שישי, 27/09/2002, שעה 6:20) תגובה 81571  בתשובה לעדי אשכנזי השחקנית הצעירה ג'נה מאלון מופיעה בעוד סרט מוצלח אם כי איטי למדי שנקרא ''החיים כבית'' שחוץ מהיותו סרט נוגע ללב הוא מוכיח שאיידן כריסטנטן הלא הוא אנאקין סקיווקר יודע גם לשחק כשלא ג'ורג' לוקאס מביים אותו.

		Psycho-Chihuahua (יום שישי, 27/09/2002, שעה 6:55) תגובה 81572 I think i'm alone on this, but i didn't really like the soundtrack. I enjoyed the movie as a whole, aspecialy the pemarks from the viewers.

		וואו XiroX (יום שישי, 27/09/2002, שעה 8:08) תגובה 81573 הוא דרך מצויינת להסביר את איך שהרגשתי הסוף, למרות שזה ממעיט מערכו של הסרט לדעתי. הסרט מעביר את הדמויות בצורה כל כך אמיתית, וכל כך גורם לך להתחבר אליהן שזה מדהים. גם השילוב המושלם של הפסקול עם העלילה, ביחוד שיר הסיום היה לטעמי מצויין והוסיף המון לאיכות הסרט. משום מה רוב האנשים יצאו מהסרט עם הרגשה של ''מה?!'', אבל אני יצאתי עם הרגשה מסויימת של שלווה עקב המסר הגאוני של הסרט, והעובדה שהבנתי את כולו לפי איך שאני תפסתי אותו. אני הולך להשאיר את הניתוחים למומחים שביניכם, כי אני לא חושב שאני יכול להעביר את הרעיון בלי לפגוע בכבוד הסרט, אבל אני באמת ממליץ למי שעוד לא ראה, סרט חובה.

		העלמה עפרונית (יום שישי, 27/09/2002, שעה 9:00) תגובה 81575 בהתחשב בעובדה שלמרות שהיו אי אילו מילמולים באתר לגבי דוני דארקו, עדיין לא היה לי מושג על מה לעזאזל הסרט הזה, ובהקשר לאיזה סוג סרטים תמיד הזכירו אותו.ככה שהגעתי טבולה ראסה לגמרי להקרנה. בדיוק כמו שאני אוהבת, וכמעט שלא קורה. אני לא יודעת אם בגלל שהייתי צריכה להתרכז בשביל להבין (אפרופו לקרוא ספרים במקור או בתרגום,אז זה זה.) את האנגלית (ואיכשהו תמיד נראה לי שדווקא את המילים הכי חשובות לא הבנתי.) או בגלל השניים מאחורי שהתעקשו להסביר אחד לשני מה קורה, או בגלל שסתם לא הבנתי, אבל לא הבנתי. נראה, ניתן לזה קצת לשקוע, נחכה לתגובות מבינות עניין ומספיילרות בלי בושה, ויהיה בסדר. אבל ללא ספק, אווירה זה לא דבר שחסר בסרט הזה. בהחלט אווירה. ____ העלמה עפרונית, החליטה פשוט לוותר על השינה להיום. עוד אף אחד לא מת מזה.

		לדידי, Pippin (יום שישי, 27/09/2002, שעה 15:57) תגובה 81631  בתשובה להעלמה עפרונית דווקא העובדה שבאתי לסרט ללא שמץ של רקע מוקדם, דווקא הפריע... זה התחיל בבחירת המקום: מאחורי שלמקו, ע''מ לספוג את מרבית הבדיחות שהוא מפזר לחלל האוויר בזמן הסרט וממשיך בשימת לב יתרה לבדיחות הנ''ל במקום לסרט, דבר שגרם לי להכנס לאווירה של הסרט הנפלא הזה בשלב מאוחר יחסית.

		לזכותי יאמר, שהסרט התחיל קודם שלמקו GRAS, עוד שתי הקפות ודי! (יום שישי, 27/09/2002, שעה 16:06) תגובה 81636  בתשובה לPippin כבר בדקות הראשונות שלו הוא התייחס לדוקאקיס. מבחינתי זה הכרזת מלחמה. אבל ברצינות עכשיו. אני מודה שהבדיחות היו טעות בשיקול דעת, רוב הזמן, והן נבעו מכך שבהתחלת הסרט היה לי קשה להתחבר אליו, הוא נראה כמו עוד סרט התבגרות, כאשר במקרה לגיבור יש סכיזופרניה. אבל כשאר הוא התחיל לתפוס, הוא תפס אותי חזק.

		הגדרה מצויינת... Pippin (יום שישי, 27/09/2002, שעה 16:19) תגובה 81638  בתשובה לשלמקו GRAS, עוד שתי הקפות ודי! (לא התלוננתי, דווקא אהבתי את הבדיחות שלך, ובאתי לסרט במטרה לשמוע אותם...)

		טוב... מישהו מכון לספר לי מה אקסמנית לעתיד סופרת את השנים (שבת, 28/09/2002, שעה 3:31) תגובה 81895  בתשובה לשלמקו GRAS, עוד שתי הקפות ודי! זה דוקאקיס? ואני לא ידעתי כלום על הסרט לפני שראיתי אותו. בדקות הראשונות זה הפריע, אבל אחרי זה הכל כבר היה בסדר, ואהבתי אותו מאוד. ודווקא הבדיחות של שלמקו ממש לא הטרידו אותי.

		את מתכוונת מי זה דוקאקיס. Hound (שבת, 28/09/2002, שעה 3:34) תגובה 81896  בתשובה לאקסמנית לעתיד סופרת את השנים המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארה''ב ב1988 שנוצח ע''י ג'ורג' בוש האב. קטע אירוני בסרט היה כאשר דוקאקיס דיבר בגנות עזרתה של ארה''ב לשליט פנמה דאז, מנואל נורייגה ובוש בעדה. כזכור, בוש הוא זה שהוריד את נורייגה מהשלטון.

		אפרופו אנגלית- העלמה עפרונית (יום שישי, 27/09/2002, שעה 18:35) תגובה 81706  בתשובה להעלמה עפרונית אנלג'ינה הזכירה לי. מה זה ceeldoor? \(או איך שלא מאייתים את זה)

		Cellar Door Mad Hatter (יום שישי, 27/09/2002, שעה 18:38) תגובה 81708  בתשובה להעלמה עפרונית דלת המרתף. ואם לנסות ולצטט את דרו ברימור מזכרון: בלשן מפורסם כלשהו אמר שמבין כל צרופי המלים האינסופיים של השפה האנגלית, Cellar Door הוא הכי יפה.

		Cellar Door נונין (יום שישי, 27/09/2002, שעה 21:11) תגובה 81743  בתשובה לMad Hatter לפי מקומות שונים באינטרנט, זה סיפור מאוד ידוע, כאשר החשודים במילוי תפקי 'הבלשן המפורסם' הם: 1. אדגר אלן פו (הוא היה בלשן בכלל?) 2. גררט טולקין (יש טולקינאים בקהל?) 3. וו. ל. מנקין, בלשן נודע, שציטט תלמיד שלו, סיני, שבחר את הצירוף לא בשל המשמעות אלא בגלל הצליל. (יכול להיות שזה קשור איכשהו לצ'ריטה הסינית?)

		אני ידעתי רק על גרסה 2 Mad Hatter (יום שישי, 27/09/2002, שעה 21:19) תגובה 81749  בתשובה לנונין מהלינק הזה: http://www.everything2.com/index.pl?lastnode_id...

		Cellar Door RANSURU (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 12:01) תגובה 82212  בתשובה לנונין Poe was no linguist but had a good knowledge of English french and the like. J.R.R.. was a famous linguist but his favorite REAL language was german so it's not likely. Menchen is a possible but he prefered longer expresions in his own esseys. Cheers.

		ולפי דניס פוטר Boojie (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 12:42) תגובה 82223  בתשובה לMad Hatter (''הבלש המזמר'', לא קרוב של הארי), elbow היא המילה היפה ביותר בשפה האנגלית.

		Elbow sex! Elbow sex! מישהי עם ניק מתחכם (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 12:51) תגובה 82225  בתשובה לBoojie אני בעד serene. אבל אני מקבלת פה תחושה חזקה של דז'ה-פתיל.

		ידעתי שזה דלת מרתף! rosWella (יום שני, 30/09/2002, שעה 10:40) תגובה 82381  בתשובה לMad Hatter אבל לא הייתי בטוחה, כי לא הכרתי את האיות של המילה Cellar. ובמשך כל הסרט חיכיתי שתופיע איזושהי דלת מרתף, כדי לאושש את ההנחה שלי, והיא לא הגיעה, אז היייתי בטוחה שטעיתי. רק בבית בדקתי במילון וראיתי שצדקתי. אז בעצם, מה הקשר למרתף? למה הזכירו את זה בסרט אם זה לא מתקשר לכלום?

		מתייחסים שם לדלת XiroX (דוני דארקו במסווה) (יום שני, 30/09/2002, שעה 11:52) תגובה 82385  בתשובה לrosWella המרתף של ''סבתא מוות''. כשהם הולכים להיכנס אליה בסוף, אני חושב שדוני אומר cellerdoor

		ובקשר לסיפור של גראהם גרין. האיש ללא ירק (יום שישי, 27/09/2002, שעה 13:25) תגובה 81596 יש מספר הקבלות בין הסיפור לבין עלילת הסרט. אמירה אחת שלא הבנתי על הסיפור היא כאשר דוני אומר שלא היתה לפרחחים מטרה מסוימת. ''הם רק רצו לראות איך זה להרוס הכל''. גם בעלילת הסרט, בסוף נהרס הכל. המציאות כולה, אם תרצו. אבל מי בעצם הורס אותה? דוני? אבל לא הוא משך בחוטים שהניעו את העלילה. הארנב? אבל נראה כאילו הוא רק שליח של מישהו אחר. היושב במרומים? טוב, נפלאות דרכיו. אבל למה שמישהו מהם ינסה להרוס רק לשם ההרס?

		מה שעוד נאמר בסרט (סנל''לים) Mad Hatter (יום שישי, 27/09/2002, שעה 13:50) תגובה 81597  בתשובה להאיש ללא ירק בקשר לסיפור, זה שהרס הוא סוג מסויים של יצירה, וכאשר העולם הזה נהרס, נוצר משהו חדש. המשהו החדש הזה הוא היקום אותו רואים בסופו של הסרט. מי מחליט על ההרס של היקום? לא יודע. אולי דוני, אולי זו התערבות אלוהית כלשהי, אולי זה בכלל כח אחר המבטא את עצמו בצורה של פרנק. כנראה שלראות את הסרט 4 פעמים לא מספיק כדי להבין אותו.

		ואת החומרים הנילווים קראת? רד פיש (יום שישי, 27/09/2002, שעה 17:08) תגובה 81657  בתשובה לMad Hatter נכון, זה לא ממש הוגן שההסבר לסרט לא נכלל בסרט עצמו, אבל תתפלא עד כמה קריאה בספר 'הפילוסופיה של המסע בזמן' מאת רוברטה ספארו עשויה לסייע להבנת הסרט. כמובן, הקריאה מומלצת רק אם אתה *רוצה* לדעת יותר על ההסבר ה''רשמי'', ולא להשאיר לעצמך את הסרט כחידה בלתי פתורה.

		ואיפה מוצאים את הספר הזה, טווידלדי (יום שישי, 27/09/2002, שעה 17:17) תגובה 81665  בתשובה לרד פיש או כל חומר עזר בנוגע לסרט?

		בתוך הדויד, מה השאלה? שלמקו GRAS עוד שתי הקפות ודי! (יום שישי, 27/09/2002, שעה 17:18) תגובה 81668  בתשובה לטווידלדי

		לא רק. רד פיש (יום שישי, 27/09/2002, שעה 17:30) תגובה 81676  בתשובה לשלמקו GRAS עוד שתי הקפות ודי! את הספר, או לפחות קטעים ממנו, אפשר להשיג גם ברשת. לך לכאן: http://www.donniedarko.com/the/tangent/universe... ומשם המשך על פי האינטואיציה ועקוב אחרי הנקודות האדומות. אני מזהיר שוב: הקריאה על אחריות הקורא. לא בטוח שההסבר ימצא חן בעיניך, ואולי תעדיף להשאיר את הסרט בלתי פתור.

		בתוך דיוידי של אזור כלשהו MadHatterתוהה למה עדיין לא התעלף (יום שישי, 27/09/2002, שעה 17:32) תגובה 81677  בתשובה לשלמקו GRAS עוד שתי הקפות ודי! בדיוידי חסר הגנה אזורית (יש גם כאלה) אין תוספות מיוחדות חוץ מהוידאו של גרי ג'ולס לMad World והTV Spot.

		עוול היסטורי. רד פיש (יום שישי, 27/09/2002, שעה 17:46) תגובה 81684  בתשובה לMadHatterתוהה למה עדיין לא התעלף אין לך מושג מה אתה מפסיד. הדויד של דוני (אזור 1, לפחות) הוא אחד המושקעים והטובים ביותר שראיתי (והוא אפילו לא נקרא 'הוצאה מיוחדת', 'מהדורה לאספנים' או 'שלושה דיסקים במחיר של שניים'). הוא מכיל שתי רצועות פרשנות, אחת נהדרת (ומאוד מצחיקה, לפעמים) של הבמאי ריצ'ארד קלי וג'ק גילנהאל, שמשחק את דוני, ושניה של דרו ברימור ועוד מספר שחקנים (שמהמעט ששמעתי ממנה נשמעת כמו הרצת קטעים רועשת ולא מעניינת); את האינפומרשלס של 'Cunning Vision', עם אפשרות לרצועת קומנטרי מצוצה מהאצבע; הטקסט המלא של 'הפילוסופיה של מסע בזמן'; והכי חשוב - לא פחות מ-‏20 סצינות שנחתכו מהסרט, חלקן בצדק, חלקן ממש לא. הסצינות החתוכות האלה מכילות, למשל, את רוב תפקידה של דרו בארימור בסרט, ומגלות שהיא שחקנית נהדרת. מה ששמעת. דרו בארימור יכולה להיות שחקנית מצוינת. מי ידע?

		הקטעים החתוכים העלמה עפרונית (יום שישי, 27/09/2002, שעה 17:54) תגובה 81691  בתשובה לרד פיש מסבירים אולי את הסצינה שבה היא ונח ווילי יושבים וצוחקים בחדר המורים? כי זו הייתה סצינה כל כך תלושה... (לא ששאר הסרט היה קוהרנטי כל הזמן, אבל לא חשוב.)

		בערך. נונין (יום שישי, 27/09/2002, שעה 21:16) תגובה 81748  בתשובה להעלמה עפרונית הסצינה הזאת מוסברת היטב בפרשנות הבמנאי, אבל די הבנתי אותה בפעם הראשונה בלי קשר. הנקודה היא שהמורה לאנגלית והמורה לפיזיקה מזהים שניהם משהו מיוחד, יוצא דופן, בדוני דרקו. ובחדר המורים, הוא שולף מבחן (או עבודה) של דוני, אומר 'דוני דרקו' והיא (שכזכור מנהלת אתו מערכת יחסים מסוימת) קולטת למה הוא מתכוון, כי גם היא מרגישה שהבחור הזה is more than what he looks ואומרת I know ושניהם קולטים שגם השני תופס את דוני ככה וצוחקים (כמבדיחה פנימית). אחת הסצינות האהובות עלי בסרט. ודרו ברימור אכן יכולה להיות שחקנית מצוינת.

		יש לי מושג, ולא הפסדתי Mad Hatter (יום שישי, 27/09/2002, שעה 18:05) תגובה 81698  בתשובה לרד פיש ראיתי את הסצינות שנחתכו ומה שאמרתי על הדיוידי חסר האקסטרות נובע מכך שלבן דוד שלי יש אחד. שלי הוא אזור 1 והסיבה היחידה בגללה עדיין לא קראתי את הספר היא ששכחתי לקרוא אותו. ביום ראשון בבוקר, כשאהיה לבד ולא יפריעו לי, אראה שוב פעם את האקסטרות ואנסה להבין יותר.

		דרו בארימור עדי אשכנזי (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 21:40) תגובה 82318  בתשובה לרד פיש הוכיחה כבר שהיא יודעת לשחק ''הבחורים בחיי'' ולמרות שזה סרט שקל לשנוא אני דווקא אהבתי.

		עוול היסטורי. טיילר (יום רביעי, 24/08/2005, שעה 13:47) תגובה 216822  בתשובה לרד פיש ראיתי רק את הגרסה המלאה אך ראיתי את הסצנות שהוסיפו וזה לא כזה משמעותי, זה סך הכל יותר דרו, ויותר פסיכולוגית, אבל אין סצנות שהורודיו נכון?

		תגובה ראשונית נונין התעורר (יום שישי, 27/09/2002, שעה 13:57) תגובה 81601 כן, הבטחתי תגובה ארוכה ומלאת-ספוילרים על מה לדעתי קרה שם; לא, זה לא יקרה עכשיו. אולי טיפה יותר מאוחר. מה שמרתק אותי הוא יאך הביקורת של לונג בחרה להתמקד במה שנראה כרקע של הסרט: הדמויות, האווירה, האמינות, התחושה שהסרט מעביר בדיוק איך זה להיות טינאייג'ר קצת יוצא דופן באמריקה בשנת 1988. והיא צודקת. הניתוחים שאביא נוגעים המון בענייני המד''ב של הסרט ובפילוסופיה שלו, אבל הסיבה שהסרט נגע בי בפעם הראשונה, עוד בלי פרשנות הבמאי, הייתה בדיוק ההזדהות הזו, פלוס הפסקול המדהים. בניגוד לקיפודים אחרים באתר, אני זוכר היטב את קיץ 86, ואת שנת 88, וביליתי את שניהם בערים אמריקניות, תוך התמודדות עם דמויות שמזכירות מאוד את הסרט הזה ( קטן: באופן מעניין, גם בעלי הברית שלי היו המורה לפיזיקה והמורה לספרות, בעוד האויבים האיומים ביותר היו המורים להתעמלות). יופי של סרט, ואחרי צפיה שלישית וחצי בו, אני *עדיין* רוצה לראות אותו שוב.

		אהבתי משהו אחר בנוגע לביקורת. האיש ללא ירק (יום שישי, 27/09/2002, שעה 15:16) תגובה 81612  בתשובה לנונין התעורר המבנה שלה. אחת הבעיות הבודדות שלי עם הסרט היא שאין בו רצף. אוסף אפיזודות קצרות וכמעט בלתי תלויות לכאורה שיוצרות שלם גדול מסכומן. וכך גם הביקורת. פרוקת-פסקאות. וגדולה מסכום חלקיה.

		אני גרטשן רוס, ואתם? פיטר פן (יום שישי, 27/09/2002, שעה 15:40) תגובה 81625 סרט מוזר ה'דוני דארקו' הזה, קצת איבד מהקצב האופייני לו - שהועבר בביקורת - לאור הפרעות חוזרות ונשנות (אם כי, רובן היו מצחיקות)מצד אנשים שונים בפיר.קון, אבל בסה''כ אני חושב שהרושם שהסרט הותיר (עליי) עשה את שלו, ויזכה אותו בזמן הקרוב בצפייה נוספת (הפעם עם רצועת הבמאי, בתקווה שזו תספק הסבר קצת יותר מסודר להתרחשויות). כפי שמישהו ציין כבר, השחקנית שמשחקת את גרטשן שיחקה בסרט המקסים 'החיים כבית' ועשתה גם בו עבודה נפלאה (מתחילה להיות לי אובססיה עליה ), גם השחקן שמגלם את דוני דארקו משחק בצורה טובה בהחלט ('נער הבועה?!? זה לא אחד מהקומדיות המטומטמות שלפני קיץ או שניים?), והוא הזכיר לי בצורה מוזרה (או לא) את טובי מגוויר בקטעים מסוימים. נונין וכל מי שטוען לכתר, הבמה לרשותכם.

		אני לאגרטשן רוס העלמה עפרונית בנוהל בוקר (יום שישי, 27/09/2002, שעה 15:45) תגובה 81627  בתשובה לפיטר פן ''נער הבועה'' הלא הוא ה''בבלבוי'' מאחד הפרקים הקלאסים של סיינפלד. _____ העלמה עפרונית, עדיין מחכה להסברים.

		באבל בוי הפינגווין לעולם בעקבות השמש (יום שישי, 27/09/2002, שעה 16:00) תגובה 81632  בתשובה להעלמה עפרונית בנוהל בוקר אחת מאותן קומדיות מטומטמות במכוון (קמ''ב) שיוצאות מדי קיץ תוך כדי השוואה לאמריקן פאי. סרט חביב, אבל די סתמי ואפילו לא מתקרב לרמה הקומית של הפרק בסיינפלד.

		וואלה? העלמה עפרונית בנוהל בוקר (יום שישי, 27/09/2002, שעה 16:03) תגובה 81633  בתשובה להפינגווין לעולם בעקבות השמש באמת יש סרט כזה? וואו. בעצם, עכשיו כשאני חושבת על זה, הרי הפרצוף של הבבלבוי בסיינפלד בכלל לא מופיע,ככה שזה לא הגיוני מלכתכילה. נו שוין.

		אני גרטשן רוס, ואתם? RANSURU (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 12:06) תגובה 82213  בתשובה לפיטר פן Just don't put them in a fantasy together. They are real brother and sister.

		לא, לא, בלבלת קצת: לונג ג'ון (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 12:26) תגובה 82218  בתשובה לRANSURU גרטשן ודוני הם לא אחים (לא בסרט ולא במציאות). דוני ואליזבת' - כן.

		לא, לא, בלבלת קצת: RANSURU (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 12:33) תגובה 82219  בתשובה ללונג ג'ון Thanks for correcting me. I checked it out in the bible IMDB . I have only myself to blame for this error. That, and the fact I never ever took any medication.

		מצד אחד, ממש ''מה שהיא אמרה'', מישהי עם ניק מתחכם (יום שישי, 27/09/2002, שעה 16:06) תגובה 81635 כי הסרט ריתק אותי והתלהבתי מאוד מהמשחק ומהרמה של האפיזודות הקטנות. אבל מצד שני, בסוף הסרט לא נשארתי עם שום דבר. כלום לא התחבר מבחינה רגשית (גם לא עלילתית, למעשה, אבל את העלילה אח''כ הסבירו לי והבנתי), ואין לי מושג מה רצה המשורר להגיד.

		Psycho-Chihuahua (יום שישי, 27/09/2002, שעה 17:12) תגובה 81658 Would any please explan the grandma death thing? a frustrated AOL user? o_O

		תשובה אפשרית רד פיש (יום שישי, 27/09/2002, שעה 17:23) תגובה 81672  בתשובה לPsycho-Chihuahua לסבתא מוות היה ייעוד - לעמוד בדיוק במקום שבו עמדה ברגע הקריטי בסוף הסרט, ליד תיבת הדואר, ובכך לגרום לפרנק (שנהג במכונית) לסטות מהדרך. את כל החיים שלה (או לפחות השנים האחרונות) היא בילתה בהמתנה לרגע הזה; היא חיכתה למכתב שיבשר לה על בואו, והמכתב (מדוני - שאנחנו שומעים אותו קורא בסוף הסרט), באמת הגיע בסוף.

		תשובה אפשרית Psycho-Chihuahua (יום שישי, 27/09/2002, שעה 17:51) תגובה 81687  בתשובה לרד פיש Sound a bit sad... standing there for all that time just to divert a car... they could use alot of other thing to do that.

		ביקורת נחמדה, רק לא הבנתי משהו.. noy (יום שישי, 27/09/2002, שעה 18:57) תגובה 81715 ע-ל מ-ה ה-ס-ר-ט? (נוי צוחק על שבונה של לונג ג'ון הביקורתית ומנסה באותה הזדמנות לברר מה קורה עם הביקורת שלו שלא קיבלה תשובה) noy

		אני לא בטוחה שאת הסרט הזה לונג ג'ון אצל ההורים (יום שישי, 27/09/2002, שעה 23:03) תגובה 81782  בתשובה לnoy אפשר לאנוס להסברים של ''על מה הסרט''. בגדול - זה בדיוק מה שכתבתי: דוני הוא נער מוזר (לא ברור אם הוא סכיזופרן, מיוחד, או סתם משוגע) שרואה דמות ארנב (לא ברור אם הוא אמיתי או לא) שאומר לו שסופו של העולם יגיע בעוד 28 יום, כך וכך שעות וכו'. אבל 'דוני דארקו' מדבר גם על הרבה דברים אחרים, שאי אפשר בכלל להתחיל להכנס אליהם באופן מסודר. ________ לונג לא מתרגשת מהנסיונות של נוי, ובאותה הזדמנות מזכירה לו שהיה קון, מה שאומר שלא היה לעורכים זמן לטפל בדברים אחרים.

		מוזר. באמת מוזר. הכפיל השכיר של דן ברזל (יום שישי, 27/09/2002, שעה 19:36) תגובה 81721 עדיין לא ברור לי מה אני חושב על הסרט הזה. אני יודע שבמהלך הצפייה השתלטה עלי הרגשה מועכת, דורסת וכואבת. יותר מסצינה אחת השאירה אותי פעור פה, נדמה לי. הסוף הימם אותי. ועדיין אין לי מושג האם אהבתי את הסרט, בין השאר מאחר וכרגע אני כבר לא זוכר את רובו. הדחקה? בכל אופן, צפייה שניה בוא תבוא, ותודה לעורכים על הצפייה הראשונה. ולונג, יופי של ביקורת.

		מוזר. באמת מוזר. (כה''ב) גרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) (יום שישי, 27/09/2002, שעה 19:48) תגובה 81728  בתשובה להכפיל השכיר של דן ברזל תגובה שגורמת לי להתחרט, שוב, על כך שלא יצא לי לדבר איתך בקון. My sentiments exactly...

		תרשה לי נונין (יום שישי, 27/09/2002, שעה 21:19) תגובה 81750  בתשובה להכפיל השכיר של דן ברזל בדיוק כמו שהמלצת לי על צפיה שניה ב'רקוויאם לחלום', להמליץ לך על צפיה שניה ב'דוני דרקו'. ושלישית. לכל השדים, לי קשה להחזיק את עצמי מללכת לאוזן ולקחת אותו לצפיה רביעית. הסרט הזה די מטריף אותי. אוווף! (נונין עם מעט מדי שעות שינה, יותר מדי בזיליקום, וטירוף הולך ומתגבר)

		אוף! גרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) (יום שישי, 27/09/2002, שעה 19:45) תגובה 81724 קודם כל, Disclaimer: אני מאמין גדול בכך שאהבה לסרט מקורה בשני גורמים בעלי חשיבות כמעט זהה: הסרט עצמו ונסיבות הצפיה בו. כלומר, אני בהחלט סבור שבעולם מקביל, בו נסיבות הצפיה היו שונות, הייתי יכול לטעון עד היום ש''מועדון-קרב'' הוא סרט מתיימר ומלא חורים ו''אני עצמי ואיירין'' מצחיק בטירוף. אבל מה לעשות, ביקום הזה, Fight Club ישאר, עבורי, אחד הסרטים הגדולים שנעשו אי-פעם, וההוא עם השוטר ישאר סר-טעם, דוחה וחסר זכות קיום. ודוני דארקו? טוב, הוא ישאר דוני דארקו. תראו, זה לא שאני חושב שזה סרט רע. להיפך. הוא סרט מוזר ומיוחד, שזה יופי. מבויים ומשוחק נפלא, שזה גם יופי. בעל קצב יחודי - יופי טופי. סהרורי, אפל, מושך, מסקרן. הכל יופי. אהבתי מאוד גם את הקריצות והמחוות לסרטים אחרים (אי.טי, בלתי-שביר ובאופן בוחצלגיחצני לחלוטין גם ספיידר-מן, שנעשה אחריו). אבל... אצלי לפחות, הסרט כשל ברגעי הסיום שלו. השאיר איזושהי ריקנות בלתי-פתורה. זה לא שלא הבנתי את הסוף, כמו שנדמה לי שהוא לא ניתן להבנה. וזה לא שיש לי בעיה עם סרטים בלתי-ניתנים-להבנה. להיפך, אני מאוד אוהב סופים פתוחים וסרטים שגורמים לך לחשוב. אבל כאן כל השאלות מתנקזות למקומות לא ממש מעניינים, ובעיקר מבלבלים (and not in a good way). אני מעריך מאוד את הבמאי של הסרט, שהצליח לקחת תסריט מלא חורים ולחלוטין בלתי-פתור, ולהשתמש בחסרונות האלה לטובתו. כלומר- לגרום לתחושת בלבול ולהעלות שאלות שגורמות לצופה לחשוב על הסרט הרבה אחרי שנגמר. אבל אם תחשבו על זה, רוב השאלות שבאות אחרי הסרט נוגעות ל''מה בעצם ראינו''. אם תפשיטו את הסרט מהאלמנטים הסגנוניים שלו, מצורת הבימו, מהקצב ומהמשחק, כולנו נשארנו עם חורים שהיו גורמים לנו, בכל סרט אחר, לזלזל לחלוטין במה שראינו. אבל בד''ד החיבור של האלמטים הללו עם האלמנטים הסגנוניים לא מאפשר לפתור אותו כ''חרא סרט'', אלא להיפך, מעלה אותו לרמה של איזו מין אניגמה שהעדר ההגיון הוא הדבר המושך בה. מה שגורר דיונים ארוכים והתפלספויות מפה עד להודעה חדשה. אחת הבעיות העיקריות שיש לי עם הדיונים פוסט-צפיה בסרט הזה, היא שברובם עולה נושא ''רצועת הבמאי''. תשמעו חבר'ה, לא יודע מה לגביכם, אבל מבחינתי סרט הוא יצירה שאמורה לעמוד בפני עצמה. נכון שבעידן ה-DVD, סרטים יכולים להשתבח באמצעות פרשנויות, גרסאות במאי וכיו''ב, אבל אסור להם להסתמך על זה. יכול להיות שצפיה ב-special features הופכת את הסרט להרבה יותר טוב. אולי היה צריך להקרין בקון את כל התוספות. אבל אני צפיתי ''רק'' בסרט עצמו, והסרט עצמו פשוט לא פתור. טוב, חייב לזוז, עוד בהמשך...

		אוף! ג'ק (יום רביעי, 24/08/2005, שעה 13:53) תגובה 216826  בתשובה לגרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) איפה יש חורים בסרט? בגרסת הבמאי איןחורים בכלל נראה לי...

		לא יודעת לגבי זה MuchRejoicing (יום רביעי, 24/08/2005, שעה 16:43) תגובה 216862  בתשובה לג'ק אבל ''אלוהים מניע את העלילה'' זה אפילו לא דאוס אקס מאכינה - זה פשוט תירוץ שפוטר כלאחר יד כל דבר. וזה קצת זלזול באינטליגנציה.

		לא יודעת לגבי זה ג'ק (יום רביעי, 24/08/2005, שעה 18:39) תגובה 216879  בתשובה לMuchRejoicing למה אלוהים מניע את העלילה, מה אתה מתכוון לפרנק? דוני בוחר ללכת בדרכו של פרנק, שהוא המת המתמרן שזה כנראה שליח אלוהי שכזה. הוא לא מניע את העלילה דוני הוא העיקר, ודוני מתאבד, כל המסע הוא על מנת להחזיר את המטוס ועל מנת שודני ימות בהבנה, שדוני יקבל את גורלו.

		פירוש חליפי לסרט, כזה שאני לא Kipod (יום שישי, 27/09/2002, שעה 20:19) תגובה 81734 אוהב. חברים, הבן אדם לא ממש שפוי. והוא עוד נמנע מלקחת את תרופותיו. אם הוא לא מאמין למה שהוא רואה, איך אתם יכולים להאמין?

		פירוש חליפי לסרט, כזה שאני לא Koresh (יום שישי, 27/09/2002, שעה 20:38) תגובה 81737  בתשובה לKipod פרט מעניין: ב-special features של ה-DVD יש קטע שמראה שהתרופה היא פלסיבו.

		לא אכפת לי. Kipod (יום שישי, 27/09/2002, שעה 22:52) תגובה 81776  בתשובה לKoresh זה לא חלק מהסרט.

		מה שלא נכנס לסרט לא נחשב סרט Shmuel (יום שישי, 27/09/2002, שעה 22:59) תגובה 81779  בתשובה לKipod זה בדיוק כמו שסופר כותב עוד כמה פרקים לספר מסויים אבל בעריכה הוא מגלה שהם מיותרים. אז לכשעצמם, הפרקים יכולים להיות יצירה ספרותית נדירה אבל כשזה מגיע לניתוח ופרוש של הסרט הם רלוונטיים בדיוק כמו ההודעה הזו. אם הוא יוציא גרסה חדשה זה כבר סיפור אחר, אבל עד אז דוני לקח תרופות אמיתיות. לא פלסיבו ולא נעליים.

		הם לא רלבנטיים. Kipod (יום שישי, 27/09/2002, שעה 23:30) תגובה 81787  בתשובה לShmuel הבמאי -בחר- להוציא אותם מהסרט. הוא החליט שהם לא מתאימים לחזון שלו של הסרט. רק מה שבפנים רלבנטי. למה הדבר דומה? שתי הגרסאות של בלייד-ראנר, שלכל אחת משמעות שונה, למרות שזה כביכול אותו סרט. זה לא.

		אהה, זה בדיוק מה שאמרתי Shmuel (יום שישי, 27/09/2002, שעה 23:36) תגובה 81792  בתשובה לKipod

		אהה, זה בדיוק מה שאמרתי Koresh (שבת, 28/09/2002, שעה 3:27) תגובה 81893  בתשובה לShmuel טוב, רק רציתי לציין את זה כי זה מעניין. לא צריך להתעצבן. יש הרבה סיבות אפשריות לכך שזה יצא בעריכה. אולי כי רצו להשאיר את האופציה שהוא לא שפוי והכל הזוי אבל אולי זה רק כי חשבו שהקטע מיותר ולא תורם להבנת הסרט. עובדה, מעט מהאנשים העלו את תיאורית אי השפיות - ורק כאופציה. אולי זו אופציה שחשבו עליה רק בשלב העריכה ולא בעת כתיבת התסריט (ובמקרה הזה זה מאוד היה מעניין אותי לדעת את הפרט הזה). ועוד כהנה וכהנה... בכל מקרה - קחו את זה ותעשו אם זה מה שאתם רוצים. לילה טוב וחג שמח.

		מי מתעצבן? Shmuel (שבת, 28/09/2002, שעה 5:49) תגובה 81912  בתשובה לKoresh אני חייב להגיד שהתרוץ הנפוץ ביותר להשמטת פרט מסרט הוא המשפט: ''הקטע לא התאים לקצב של הסרט''. משפט מאוד אניגמטי שלי נראה שהוא אומר ''לא ממש אהבתי את הקטע ולא היה לי כסף להכניס אותו לסרט אז...''. לדעתי, אפשר בודאות לדעת אם הקטע הנ''ל הוצא בגלל חוסר בזמן\תקציב או בגלל סיבות עלילה רק בגרסת הבמאי שתגיע אם וכאשר, עד אז, כמו שאמר קיפוד, הכדורים אמיתיים לגמרי והבחור לפחות לכאורה לא שפוי (שים לב, זה שיש לו מרשם לכדורים לא בהכרח עושה אותו לא שפוי אבל בהכרח גורם לנו לפחות בהתחלה אמור לגרום לנו ליפול לסטיגמה הרלונטית).

		בקשר לאי שפיות אינדי (יום שישי, 03/10/2003, שעה 17:00) תגובה 133531  בתשובה לKoresh !ספויילר! בין אם אתה מאמין שדוני לא שפוי ובין אם לא, אין ספק שהסרט מציג באופן די מרשים איך זה מרגיש להיות לא שפוי. זו חת הנקודות החזקות בסרט, לדעתי. יש בטח הרבה סכיזופרנים שאומרים ''אני לא לוקח את התרופות עד שאני פותר את החידה ומגלה את תוכנית העל''. ומי יודע, אולי דווקא הם צודקים.

		''בחר'' זו מילה טעונה מדי שלמקו GRAS (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 14:43) תגובה 82240  בתשובה לKipod כבר קרו מקרים שסצינות שצולמו לא הוכנסו לסרט בגלל הנחתה חיצונית, למרות שהבמאי והתסריטאי חשבו שהן חיוניות.

		התזה שלי בקשר לסרט נונין (יום שישי, 27/09/2002, שעה 21:06) תגובה 81741 ביקשתם, קיבלתם. אבל זהירות - זה ארוך. לפני הכל, שתי הערות. ראשית, ההודעה הזו תהיה רצופת ים, סנל''לים, גב''שים ומה-שלא-יהיה לדוני דרקו. אם לא ראיתם את הסרט, עדיף פעמיים, *אין לכם מה לחפש פה*. קפיש? שנית, שמעתי כמה השוואות של דוני דרקו למלהולנד דרייב. היה מי שאמר שנניהם סרטים שעדיף לא להבין אותם עד הסוף, אלא להרגיש. במידה מסוימת אני מסכים עם הטענה הזו, אבל בשני הסרטים, ובפרט ב'דוני דרקו', יש גם הסבר. ובמקרה הזה יש כוונה, שמתמצה לא רק בחידה חסרת פתרון ועשרה רמזים באינטרנט, אלא בהסבר עקום, אבל עקבי. את הניתוח אחלק לפרקים לפי רמות שונות של עומק עלילתי ועומק דיון. פרק א': בוחצל מה קורה בסרט מבחינת קו הזמן? זה די מוסבר בפרשנות הבמאי, וכאן באופן כללי אחזור כאן על דברים שמופיעים בה. ב- 2.10.1988 מתרחשת התפצלות בקו הזמן, כאשר מנוע מטוס מופיע משום מקום בשמי עיירה קטנה. כולם נמצאים עכשיו בקו זמן סטוי, הנידון להסתיים 28 יום, 6 שעות, 42 דקות ו- 12 שניות אח''כ. לקו הזמן הזה אין שום עתיד, וכל תפקידו הוא לספק את המנוע החסר כדי שהאיזון הקוסמי לא ייפגע - כלומר, כדי שתהיה סיבה לכל דבר. אחרי שקו הזמן מסיים את תפקידו הוא בעצם נמחק, נעלם כלא היה, וקו הזמן האמיתי הוא המתוקן, זה שאנחנו רואים בסוף הסרט. תפקידו של דוני דרקו הוא לדאוג שקו הזמן הזה אכן ינוע במסלולו, יגיע לסופו, יספק את המנוע ויעלם. כמובן, כשקו הזמן הזה נעלם, דוני לא מוצל מהמנוע הנופל, והוא מת, וכך מקריב את עצמו למען שלום היקום. דוני דרקו, כפי שמרמז שמו, הוא גיבור-על. גיבור קצת יוצא דופן, כי הוא אינו ממש מודע לכוחותיו ואלו מופיעים רק כאשר פרנק מצווה עליו לעשות משהו, אבל בכל-זאת גיבור-על. (הערת אגב: הוזכר הדמיון בין ג'ילנהאל לטובי מגוייר. מעניין גם עד כמה דוני דומה לפיטר פרקר במהלך גילוי הכוחות שלו. שניהם טינאייג'רים דחויים עם חיוך מוזר. ומי שאמר שהחלק הטוב של 'ספיידרמן' הוא ההתחלה, תקופת החניכה של פיטר, כשהוא לומד את כוחותיו, מקבל ב'דוני דרקו' סרט שכולו תהליך חניכה של גיבור-על). דוני נבחר להשיב את הפיצול שנוצר בקו הזמן לקדמותו, לדאוג להביא את המנוע החסר מקצה קו הזמן המוביל למבוי סתום, וכך לאפשר את המשך זרימת הזמן הרגילה החל מה- 2 לאוקטובר. כשפרנק אומר לדוני They are in terrible danger הוא מתכוון לכולנו - לאנשים החיים בעולם - שאינם יכולים להתקדם בקו הזמן הרגיל החל מה- 2 לאוטובר 1988, אלא תקועים במקרה הטוב בלולאת זמן בלתי נגמרת ובמקרה הרע עלולים להיעלם לגמרי ולא להיות קיימים כלל. דוני אמור ליישם את הדרך שנקבעה מראש כדרך להשיב את האיזון. הוא צריך לתפוס את העובדה שקו הזמן שבו הוא נמצא הוא סטייה, שמשהו לא בסדר. כולם מרגישים את זה קצת, ויש להם תחושה של אי-נעימות (כולל, למשל, אביו של דוני) ויש גם מי שמשייך את אי-הנעימות הזו לדוני. אבל דוני הוא היחיד שמסוגל באמת להכיר בעובדה שקו הזמן בו הוא נמצא מוביל למבוי סתום, ושככה זה צריך להיות, כי רק כך ישוחרר הזמן להמשיך לנוע במסלולו. פרק ב': בתוך ערוץ האלוהים. אבל כאן עולה השאלה: אם כל זה מכוון מראש, וקו הזמן הסטוי נועד להתקיים זמן מסוים אך ורק כדי לספק את מנוע המטוס החסר, מה תפקידו של דוני בסיפור? האם יש לו בחירה? הדיון על השאלה הזו בדיוק מתקיים בין דוני למורה לפיזיקה. אם אנחנו יודעים מראש מה שקבוע, מעלה המורה מול דוני את הפרדוקס, איך אפשרית בחירה חופשית? הרי אם נבחר איך שנרצה, נוכל לשנות את מה שקבוע מראש - ואז זה אומר שהוא לא קבוע מראש. דוני עונה בתשובה פילוסופית-תיאולוגית מפתיעה אבל עתיקה. הוא אומר unless you are traveling within God's channel. מה פירוש הדבר? שדוני יודע מה הוא אמור לעשות, ובוחר באופן חופשי לעשות את מה שחייב להיעשות [1].מבחינה מעשית זה מתקשר ל'וקטורים' שדוני רואה, היוצאים מגופם של בני האדם ומתארים (או קובעים) את מעשיהם בעתיד. דוני הוא היחיד בין דיירי קו הזמן המוטה שזוכה מדי פעם לראות את הקווים האלה, כולל שלו, ולבחור באופן חופשי להיענות או לא להיענות לחלקו ב'תכנית הגדולה' (של פרנק, או של האל). ראינו את זה למשל בסצינה שבו רואים לראשונה את הוקטורים הנוזליים האלו, בעת שדוני ומשפחתו צופים במשחק הפוטבול. הנוזל היוצא מדוני עוצר ליד הטלוויזיה וקורא לו - מסמן לו באמצעות אצבע להתקרב. דוני *בוחר* להישמע לוקטור הזה, בדיוק כמו שהוא בוחר להישמע לפרנק, כי הוא מעונייןלדעת את התכנית המלאה, ה- Master Plan. אבל מה המטרה? המטרה של המסרים התקבלים מפרנק (וגם מדמויות אחרות המתפקדות כיועצים ומנחים לדוני - המורה לספרות, המורה לפיזיקה, רוברטה ספארו, הפסיכולוגית) היא להביא את דוני למצב נפשי שבו הוא יהיה מסוגל לפתוח את הפורטל ומתוך בחירה חופשית לחזור אל מותו ולהציל את העולם. ההצפה בבי''ס מטרתה להביא את דוני לדבר עם גרטשן (הוא אומר את זה: ''אלמלא ההצפה לא היינו מדברים''). השריפה מטרתה ליצור בעקיפין את הסיום, את האובדן של גרטשן ומותו של פרנק. זאת מכיוון שלולא השריפה, קיטי לא הייתה צריכה להגן עם ג'ים קאנינגהאם, ואז אמו של דוני לא הייתה נוסעת, ואז לא הייתה מסיבה אצל שוני וכל סצינת הסיום לא הייתה מתרחשת. אבל למה בעצם לגרום לדוני לקבל ולאבד את גרטשן? לדעתי יש כמה הסברים אפשריים, שאינם חילופיים אלא עשויים כולם להיות חלק מהעניין. תחילה חשבתי שמותה חסר הטעם של גרטשן נועד ליצור אצל דוני זעם מול חוסר-הצדק בעולם, ולאפשר לו לאסוף את הכוחות הנפשיים ליצור את הפורטל, לחסל את קו הזמן בו הוא נמצא וכך ליצור מחדש את קו הזמן הרגיל (הרס הוא צורה של יצירה, כזכור) ולהציל את העולם. מנקודת מבט כזו דוני נדחף להצלת העולם לא כהקרבה אלא כהתאבדות בעקבות הצער על גרטשן. פתרון זה הוא בעייתי מסיבות רבות. אפשרות שניה היא שכל הסיפור נועד לגרום לדוני לירות בפרנק (הוקטורים הללו דואגים שדוני ישיג אקדח) וכך ליצור את המנחה שיעזור לו להבין מה קורה. הטענה כאן היא שדוני היה חייב להגיע למצב הזה כדי לדאוג שבעבר יהיה לו מנחה. זו תפישה מאוד מעניינת של הזמן ומזכירה קצת את '12 קופים', אבל היא די דלה מהבחינה הפילוסופית ומעלה הרבה תהיות לגבי מיהו פרנק ולמה הוא זה שנבחר להיות המנחה של דוני. כאן באה אפשרות שלישית, מוצלחת יותר מהאחרות (לדעתי). כזכור, קו הזמן תוכנן מראש, והדבר היחידי שהיה חשוב הוא שדוני יבחר, מתוך מודעות מלאה, להציל את העולם. אבל למה שדוני יבחר להציל את העולם? כמו שהוא מוצג בתחילת הסרט, הוא אאוטסיידר שלא ממש איכפת לו מאף אחד. הוא מרגיש הוא לבד לגמרי. החברים שלו אמנם מעריכים את החוכמה שלו אבל לא מחוברים אליו באמת. איזו סיבה יש לו להציל את העולם? אחרי הכל, בשני המקרים, בין אם יציל את העולם ובין אם לאו, הוא מת. יתרה מזאת, כשיציל את העולם *אף אחד לא ידע על זה*. הוא *לא* יזכה לפרסום ותהילה של גיבור על. אז למה לו? כדי שלדוני תהיה סיבה לבחור באופן מודע לפתוח את הפורטל ולהחזיר את העולם לקדמותו, דואגים שהוא יזכה לאהוב באמת מישהי (גרטשן) ולאבד אותה, כך שיחוש את תחושת האובדן ותהיה לו סיבה להציל - לפחות אותה (וכפי שנאמר קודם, במחיר גבוה מאוד - היא אפילו לא תכיר אותו). פרק ג': לך עם הכעס אבל מעבר לזה, דוני לא סתם בוחר באופן מודע להקריב את עצמו, להחזיר את הזמן למסלולו ולהיות חלק מהתכנית הגדולה. דוני עושה את זה בהנאה ובאושר - הוא *צוחק* לפני מותו. למה זה? בואו נראה מה קרה לדוני. הוא, באישהו מקום, רימה את המוות - אבל לזמן מוגבל. הוא היה אמור למות באותו לילה כשהמנןע התרסק, אבל הוא הוצל וזכה לחודש נוסף כדי להשלים משימה מסוימת [2]. אבל תראו איזה חודש. בחודש הזה הוא הספיק להגשים ולהוציא החוצה את הרצונות החבויים שלו, את מה שהחברה קטלגה כ'בעיות נפשיות', את היצר ההרסני שהיה חבוי בו כל הזמן (כמו בסיפור The Destructors שהמורה לספרות קוראת בכיתה). הוא מציף את בית הספר ומבייש את הסמל המכוער של המוסד; הוא שורף את ביתו של ג'ים קאנינגהאם המוסרני והצבוע וחושף בו-זמנית את פרצופו האמיתי; הוא זוכה להערכה משניים ממוריו; הוא שולח את המורה להתעמלות לדחוף לעצמה ספר לתחת; והכי חשוב, הוא מתאהב, חווה תשוקה ורגש, וכנראה גם שוכב לראשונה עם החברה שלו (במסיבה). וזה מה שהפסיכולוגית אומרת לו: כשהכל ייגמר, כל מה שיישאר הוא הזכרונות שלך, האנשים שנגעת בהם, הרגשות שחווית. כמו הניסיון שלו ושל גרטשן למלא את החושך של הינקות בתמונות, גם דוני ממלא את התקופה שנותרה לו בכל מה שרצה ולא יכול היה לקבל עד אז [3]. כשהפורטל מותקן הכל חוזר לקדמותו. דוני לא יוצא לפגוש את פרנק כי אין פרנק - קו הזמן החלופי התבטל מאליו ברגע שמילא את תפקידו. אבל דוני זוכה במתנה אחת תמורת הצלת העולם: ב- 2 לאוקטובר, רגע לפני מותו, יש לדוני זכרונות מכל החודש העמוס והנפלא הזה, והוא יודע שהם באים אתו. האנשים שהוא נגע בהם, הרגעים בהם נפתח לעולם (ולא רק לגרטשן, אלא גם למורה לספרות, למורה לפיזיקה, לרוברטה ספרו, לצ'ריטה) באים אתו, והוא לא לבד. הוא לא מת לבד. ולכן הוא מאושר. *** אכתוב עוד הודעות על דברים נוספים בקשר לסרט, למשל הויזואליה, ההקשרים הבין-סרטיים, הפסקול, השחקנים, מסרים חבויים והשוואות לסרטים אחרים, אבל זה יהיה בהודעות אחרות. תודה למי שליווה אותי עד כאן. [1] הערת שוליים פילוסופית: זו בדיוק הפילוסופיה של שפינוזה, שגרס כי 'חופש הוא הכרת ההכרח' ושכדי להיות מאושר עליך לבחור באופן חופשי במה שחייב להיעשות. בפילוסופיה היהודית קוראים לזה 'הכל צפוי והרשות נתונה'. [2] מזכיר סיפור מצוין של בורחס, בו סופר שעומדים להוציא להורג מתפלל לאל שייתן לו שנה להשלים את יצירת המופת שלו. האל נענה לתפילתו ושניה לפני שהחיילים יורים בו, מקפיא את הזמן לשנה ומאפשר לסופר להשלים (בראשו ובמחשבתו בלבד) את היצירה. [3] ההערה הזו של גרטשן יכולה, עקרוני, לאפשר גם פרשנות אחרת: דוני שוכב במיטה ב-‏2 לאוקטובר. איכשהוא הוא תופס שהוא עומד למות. כדי למלא בטוב את הזמן שנותר לו הוא ממציא לעצמו את הסיפור כולו, ומצליח למות עם חיוך על השפתיים. פרשנות קצת עלובה, האמת.

		מעניין... גרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) (יום שישי, 27/09/2002, שעה 22:28) תגובה 81768  בתשובה לנונין קצת יותר מ-Disclaimer: כל מה שאכתוב להלן מושפע קודם כל מהתחושה שהסרט השאיר עלי בסופו. תחושה שהיא, כמו שכבר כתבתי, תלויית נסיבות (אווירת הסבבה והצחוקים, ציפיות מוקדמות וכו'). בשורה התחתונה - בסוף הסרט היתה לי תחושת ריקנות. זה יכול להיות דבר טוב (ב''רקויאם לחלום'', למשל, היתה לי תחושה דומה) אבל במקרה הזה, זה היה קצת פחות חיובי. מאחר שהדיעה הראשונית שלי נטתה לשלול את הסרט (אם כי לא במובהק, זה עדיין סרט מיוחד ומומלץ) כל התיזות שבאו אחריה נועדו ליצוק תוכן לתוך הדיעה המקורית הזאת. בכל מקרה, אני מתכוון לראות את הסרט שוב (מתישהו) כדי לאפשר לעצמי לבסס את תחושותיי. ומכאן, לבעיות: נונין מציע כמה תיזות, שרובן מקובלות עלי. הבעיה היא, שהסרט, כמות שהוא, מאפשר ליצוק לתוכו כמעט כל תוכן קיים. נכון, סיפור המסגרת (שני צירי הזמן, המעגל שנסגר) ברור, אבל כל מה שבאמצע פתוח לגמרי. הנה למשל דרך שהצעתי לניתוח הסרט, שהיא מתקבלת על-הדעת בדיוק באותה מידה, ובכל זאת אינפנטילית לחלוטין: זוכרים את המורה הפסיכית עם ציר ה''אהבה----פחד'', זאת שדוני רצה לתקוע לה ספר בתחת? ובכן, התיזה ההיפוטטית שלהלן טוענת שהסרט בעצם מצדיק, בסופו של דבר, את דבריה. תסתכלו על מעשיו של דוני מהכוון הזה: במהלך כל הסרט, דוני מונע ע''י פחד. הוא מציית לפרנק מתוך פחד, הוא מפחד מהמוות, הוא מודה בעצמו (בפני קאנינגהאם) כי הוא מ-פ-ח-ד. כל תרחיש האימים שמתגשם בסוף (הראשון) של הסרט הוא תוצאה של פחד. אבל אז דוני מפסיק לפחד, בוחר באהבה ומתאבד למענה (ובכך מתגבר על הפחד מהמוות). בגלל זה הוא גם מת מאושר - מפני שבחר באהבה וניצח את הפחד. למעשה, הסצינה שבה דוני מתעמת עם המורה מדגימה עד כמה הוא מונע ע''י פחד: כשהיא מציעה לו שאלה פשוטה, שהבחירה בה היא ברורה - פחד או אהבה - הוא בעצמו כ''כ מפחד לקבל את תורת-החיים הצפונה בתוכה, עד שהדרך היחידה שלו להתמודד היא, כמו תמיד, להגיב באמצעים שליליים (העלבה והשפלה). בקיצור - אם נדמה לכם שה''ממסד'' המגולם ע''י אותה מורה, וכן ע''י המנהל, טועה, ומי שצודקים הם המורים ה''מגניבים'', הרי שהסרט בא וטוען שלהיפך, הממסד צודק ודוני (וכנראה גם אנחנו) הוא זה שחי בתוך טעות. למעשה, בסוף הסרט דוני מתקן את הטעות ומחזיר את הכל למצב העניינים התקין (כולל קאנינגהאם, שמן-הסתם ימשיך להפיץ את תורתו בלי שביתו ישרף). מותו של דוני הוא למעשה המסמר האחרון בארונה של אותה טעות נוראית, שכן במותו הוא פותר את העולם מבחור יוצא-דופן ובעייתי שכמותו, ומאפשר להוריו לחזור ולנהל חיים מיושבים ותקינים, ללא ''בנאדם דפוק בתור ילד''. אולי עכשיו הם יוכלו להצביע דוקאקיס בלב שקט. עד כאן התיזה. עכשיו, קצת הלאה. התחושה שלי היא שהסרט מבוסס על תסריט די פשוט, ודי בעייתי. יש בו רעיון אחד מרכזי על איזה מין בוחצלגיחצן שבמרכזו מנוע של מטוס שמגיע מהעתיד כדי לסגור מעגל שנוצר עבור אחד, דוני-דארקו, ספק סופר-הירו ספק מטורף. כדי לגוון את העלילה מתווספים אלמנטים פסיכולוגיים, מטאפיזיים, רומנטיים וחברתיים, שמטרתם להפוך את השלד התסריטי למשהו גדול ומשמעותי. הבעיה היא שכל האלמנטים האלה הולבשו על התסריט באופן לא עקבי, לא ברור ובלתי-מוסבר. בסוף הסרט, אנחנו נשארים עם השלד, ועם המון אלמנטים שצפים מסביבו ומנסים נואשות להתחבר לכלל תחושה מוגדרת. עכשיו תורנו לחבר את הסרט מחדש ולנסות לבנות מכל האלמנטים האלה משהו משמעותי. זה משחק מעניין. זה ללא ספק מאוד מושך, ולכן הסרט גורר דיונים רבים. זה כר נרחב לביטוי אישי של המתבונן, שיכול להכניס פה מה שהוא רוצה, משפינוזה ועד קאנט (מישהו אמר פ''מ?). אבל, מבחינתי, זה לא יותר מ''השלם את החסר'' ומה שנשאר זה עדיין תחושה גדולה של ריקנות. לסיכום: נדמה לי שברור לי למה נונין ואחרים אוהבים את הסרט (מלבד הסיבות הברורות: סרט מד''ב מטאפיזי פסיכולוגי שונה ומיוחד המבויים ומשוחק למשעי)- הסרט מאפשר להם לבנות אותו שוב ושוב במוחם, תוך שינויו בהתאם לתחושותיהם הסובייקטיביות. סוג של פאזל, המעניק תחושת שותפות ביצירה של הסרט עצמו. ללא ספק שעשוע אינטלקטואלי מרתק. ועדיין, מבחינתי, אותה תחושת ריקנות... להתראות אחרי הצפיה הבאה!

		לא בדיוק. נונין (יום שישי, 27/09/2002, שעה 23:10) תגובה 81783  בתשובה לגרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) אני לא שולל את התזה שלך (גם התזה הכללית על הסיבה לתגובה הספציפית שלך לסרט הזה, גם התזה הספציפית על הסרט וגם תסריט ה'אהבה-פחד') ומודה לך שלא שללת את שלי. אבל אני לא מסכים לטענה שמה שמושך אותי לסרט (ו'רק על עצמי לספר ידעתי', אז אולי אצל אחרים זה אחרת) הוא המשחק האינטלקטואלי. לא הייתי נכנס לניסיון לבנות את הסרט מחדש אם הוא לא היה מלכתחילה משאיר עלי רושם רגשי עז ביותר, גם לפני ש'הבנתי' אותו. נבהיר את זה יותר: גם אם *לא* היה לסרט *שום* הסבר עקבי, הוא עדיין היה נחשב אצלי ליצירה חזקה ומרגשת, בגלל התחושה שהוא השאיר אצלי, בגלל הנגיעה במקומות הרגשיים החשופים של גיל ההתבגרות (שלונג עלתה עליהם נפלא בביקורת), בגלל הצילום, בגלל הפסקול. התחלתי לחקור רת הסרט בגלל שאהבתי אותו, ולא להיפך. זה שבמהלך החקירה זכיתי לעוד הארות שגרמו לסרט להיראות אפילו יותר טוב, זה נהדר - אבל זה לא הכל. אם הסרט היה רק שעשוע אינטלקטואלי לא הייתי מסתובב ימים שלמים עם 'מאד וורלד' בראש, מועק ומבולבל, ומנסה להתמודד עם עצמי ועם הרגשות המאיימים להציף אותי עד שהצלחתי לאסוף הכל ולכתוב חלק מזה בהודעה למעלה. ההודעה עסקה בעיקר בניתוח 'מה קרה' בגלל שהבטחתי לכמה אנשים בקון לגולל בפניהם את גרסתי (וגרסת הבמאי) ל'מה קרה בסרט'.

		כן, גרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) (יום שישי, 27/09/2002, שעה 23:41) תגובה 81794  בתשובה לנונין בגלל זה בדיוק אמרתי שהכל תלוי בתחושה הראשונית (שהיא תלויית נסיבות, והיתה יכולה להיות הפוכה, וכו'...). לך תדע, אולי בצפיה שניה אני אהפוך לתומך נלהב של הסרט, ואכנס בעצמי לתוך אותו משחק אינטלקטואלי. כרגע, אני מתבונן בו בריחוק מסויים *בגלל* התחושה הראשונית... ושוב, רק כדי להסיר ספקות: אני לחלוטין לא חושב שזה סרט רע, אני רק לא בטוח מה אני חושב עליו, ובכל מקרה כרגע נדמה לי שהוא מאוד בעייתי ברמת התסריט.

		מד וורלד. ברק (שבת, 28/09/2002, שעה 2:37) תגובה 81884  בתשובה לנונין וידוי קטן: את הביצוע המקסים הזה של mad world (במקור להקת tears for fears, כאן מייקל סטייפ - לבד, אגב, או עם REM?) הכרתי מקודם. שמעתי אותו באיזה מקום ומאז אני לא מפסיק ליהנות מלהקשיב לו, תוך כדי ידיעה ברורה שהביצוע הזה לקוח מתוך סרט שנקרא ''דוני דארקו''. אני לא יודע אם זה נכון, אבל אני מניח שאם לא הייתי מכיר את הביצוע הזה, והוא היה נוחת עלי בהפתעה בצפייה ראשונית בסרט, הייתי מרגיש הרבה יותר מצומרר מאיך שהרגשתי אתמול כששמעתי את השיר הזה, פשוט כי ידעתי שהוא עומד להגיע. במהלך הצפייה לא חשבתי שזה יפגום בהנאה שלי (וזה אכן לא פגם בהנאה שלי), אבל היום אני נאלץ לחשוב שאולי הייתי נהנה יותר אם לא הייתי יודע שזה הולך לבוא.

		זה לא מייקל סטייפ רד פיש (שבת, 28/09/2002, שעה 2:46) תגובה 81886  בתשובה לברק זה מישהו בשם Gary Jules. ביצוע מקסים ביותר, הרבה יותר טוב מהמקור. והשיר הזה הוא ממש בעיה - בכל פעם שאני קורא משפט אחד בנוגע לסרט, או אפילו נזכר בו, הוא קופץ לי לראש ומרחף שם.

		זה לא מייקל סטייפ?! ברק (שבת, 28/09/2002, שעה 2:49) תגובה 81887  בתשובה לרד פיש אז למה הוא מחקה אותו? כי הוא נשמע ממש ממש כמוהו. היה איזה משפט אחד בשיר שכל כך כל כך התאים לנסיבות: The dreams in which I'm dying Are the best I've ever had פשוט מושלם.

		בשיר הזה Mad Hatter (שבת, 28/09/2002, שעה 2:52) תגובה 81888  בתשובה לברק לדעתי כל משפט ומשפט מתאים לסרט באופן מופלא.

		לא אהבתי את זה. מישהי עם ניק מתחכם (שבת, 28/09/2002, שעה 12:27) תגובה 81929  בתשובה לMad Hatter אתם מכירים את זה כשבסדרת טלוויזיה יש קטע דרמטי ופתאום מתחיל שיר שבחרו אותו כי המלים מתאימות בדיוק, אבל בדיוק למה שקורה ויוכלו להסביר את העלילה גם לצופים הפחות אינטליגנטיים? זה תמיד נראה לי קצת מצחיק. גם פה. אבל כנראה זאת אני.

		זאת לא היתה כוונת המשורר Mad Hatter (שבת, 28/09/2002, שעה 12:47) תגובה 81943  בתשובה למישהי עם ניק מתחכם לפחות לי לא נראה ככה. אני חושב שהשיר בא להפוך את הסוף ליותר דרמטי, לא ליותר מובן. מה כבר הסיכוי שמישהו שלא הבין כלום במשך הסרט, ישמע את השיר ויגיד ''וואו, עכשיו הכל מתחיל להסתדר''? אז כן, כנראה זאת את.

		קבל מילים וטאבים לגיטרה assafTV (שבת, 28/09/2002, שעה 13:35) תגובה 81960  בתשובה לברק שמצאתי פה: http://pub78.ezboard.com/fgaryjulesandthegroupr...

		זה לא מייקל סטייפ?! טווידלדי (שבת, 28/09/2002, שעה 23:27) תגובה 82166  בתשובה לברק גם לי הוא נשמע דומה להפליא. אבל לא. ביצוע הרבה הרבה יותר מוצלח מהמקור.

		אני חייב להסכים XiroX (שבת, 28/09/2002, שעה 14:40) תגובה 81999  בתשובה לרד פיש השיר פשוט התאים בצורה מושלמת. פשוט מעביר בי צמרמורת כל פעם שאני שומע אותו (הוא בלופ בווינאמפ). אני גם חושב שהוא הרבה יותר טוב מהמקור שהיה קיצבי מדי לטעמי.

		השיר המקורי עדי אשכנזי (שבת, 28/09/2002, שעה 19:03) תגובה 82110  בתשובה לXiroX אכן קצבי יותר (אם אפשר לקרוא לזה כך) אבל לכל אורכו יש עבודה נפלאה של סינתיסייזר שמגיע לשיא בסיום פסיכדלי ויפה במיוחד.

		וזה מה שאני לא אוהב בו XiroX (דוני דארקו במסווה) (שבת, 28/09/2002, שעה 19:30) תגובה 82118  בתשובה לעדי אשכנזי אני לא אוהב שירים ''אלקטרוניים'' בד''כ.

		קשה להגיב על הודעות ארוכות, Kipod (יום שישי, 27/09/2002, שעה 23:33) תגובה 81789  בתשובה לגרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) אז נגיב על נקודה. כשדוני מודה בכך שהוא פוחד, הוא בעצם טוען שכולם מפחדים. אף אחד לא יודע מה יום צופן לו, ואף אחד לא יודע אם להתעורר בו. כולנו מפחדים, וזה תקין לחלוטין. וברגע שאתה לא אומר שדוני עושה את שעשה בגלל הפחד, הרי שכל התיאוריה מתמוטטת. לא היתה לדוני תשובה כזאת על למה הוא עושה מה הארנב אומר - ''כי הוא הציל את החיים שלי''? זה לא נשמע לי כמו פחד. לי זה נשמע כמו הכרת תודה (שמהולה בסקרנות, מן הסתם).

		אבל דוני פוחד *יותר*. גרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) (יום שישי, 27/09/2002, שעה 23:52) תגובה 81798  בתשובה לKipod הוא חי את חייו מתוך פחד. אפשר לטעון שכל הסימפטומים הפסיכולוגיים שלו הם פונקציה של פחד. ונכון שכולם פוחדים מהמוות, אבל זה לא מה שמניע אותם בחיים, בניגוד לדוני. גם ''הוא הציל את החיים שלי'' יכול להצביע על פחד: לארנב יש את הכח לתת ולקחת חיים. לכן דוני עושה מה שהארנב אומר. ----- זו, כזכור, תיזה היפוטתית, ולכן אני מרגיש קצת מטופש להגן עליה. ובכל זאת, אני לא חושב שניתן ממש להפריך אותה. מקסימום לסדוק אותה קלות. בדיוק כמו כל תיזה אחרת שתלביש על הסרט הזה.

		אנשים כותבים דברים, גרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) (שבת, 28/09/2002, שעה 0:00) תגובה 81805  בתשובה לגרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) ואז הם מתחילים להאמין בהם... האמת שאני מתחיל להאמין יותר ויותר בתיזה ה''היפוטתית'' שלי. אחרי הכל, קצת קשה להתעלם מכך שהסרט עוסק המון בפחד (של כולם, ובמיוחד של דוני), ושעד הרגע האחרון ,הפחד מניע את רוב הדמויות, ושאז, ברגע האחרון, דוני מתגבר על הפחד, עושה מעשה הירואי (שמנקה אותו מהתחושה השלילית שהפחד גורר), בוחר באהבה, ומוצא את האושר.

		הוי, אבל אני עדיין לא מאמין Kipod (שבת, 28/09/2002, שעה 0:02) תגובה 81807  בתשובה לגרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) שהיתה לו את היכולת לבחור. האם כשקו החיים שלו קרא לו, היתה לו את האפשרות לסרב? לא ברור. אני מאמין שלא. אני מאמין שאם הגורל היה ניתן לשינוי, היו מראים לנו שכך היא. לא הראו. קו החיים קרא לו, והוא הלך, כי לשם קו החיים הוביל.

		בטח שהיתה לו יכולת. גרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) (שבת, 28/09/2002, שעה 0:20) תגובה 81814  בתשובה לKipod לי ברור שהיתה לו יכולת לבחור מה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה, ודווקא הבחירה הסופית שלו *מנוגדת* למסלול שהותווה עבורו. אני גם לא קונה את תאוריית ''סוף העולם'' כפי שהיא מצטיירת מהתגובות כאן. מבחינתי, לא העולם האמיתי היה אמור להסתיים אלא עולמו המטאפורי של דוני. כך שלמעשה, העולם באמת מסתיים בסוף הסרט. זה ש*הבמאי* אמר שאם המנוע לא היה מגיע מהעתיד העולם היה נגמר, נשמע לי ממש מופרך. *אני* ראיתי סרט שבסופו (סליחה, בשני הסופים שלו) העולם ממשיך להתקיים, עם או בלי מנוע, אבל עולמו של דוני חרב. זה מה שהיה ב*סרט*, מבחינתי. מה שהיה ב''רצועת הבמאי'' - לא רלוונטי לעניין. (והנה נכנסתי למשחק).

		אתה יודע מה? נונין (שבת, 28/09/2002, שעה 0:08) תגובה 81808  בתשובה לגרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) אני מקבל את התזה שלך כלגיטימית, מוסיף אותה לארסנל הפרשנות שלי, ומוסיף עליה עוד קצת: 1. שני האנשים שדוחפים את קו האהבה-פחד מונעים גם הם, בעצם, ע''י פחד. ג'ים קאנינגהאם מונע ע''י הפחד ממעשיו כחובב קטינים והפחד שייתפס ויוקע; קיטי פרמר מונעת ע''י הפחד להודות בטעות שלה בדבר קאנינגהאם, וע''י הפחד מכל דבר חדש שמערער את עולמה הריקני (למשל הסיפור של גרהאם גרין, שהיא אפילו לא יודעת מי הוא). 2. הבחירה החד-משמעית של דוני ב'אהבה' ובהקרבה מאפשרת לו לתת משמעות לחייו וסיבה למעשיו. התזה, אגב, מתחברת יופי לתיאוריה שהבאתי קודם. בכלל, הסרט מרגיש לי יותר ויותר כסרט על חוויה כמעט דתית, של הכרה בהכרח, קבלת הדין ואפילו הנאה ממנו, כדרך להתמודד עם השונות ולמצוא את מקומך בעולם. (הערת אגב מעניינת: אני שם לב שיותר ויותר סרטים שאני אוהב ניתן לפרש כעוסקים בחוויות דתיות. 'לשבור את הגלים', 'דבר אליה', ועכשיו 'דוני דרקו'. האם אני דתי במסווה?)

		רגע, Kipod (שבת, 28/09/2002, שעה 0:11) תגובה 81810  בתשובה לנונין ועל הצביעות (האופיינית) של האם שמתנגדת לפורנוגרפיה בשיעורי ספרות, אבל הופכת את בתה שעדיין ילדה לסמל מין במדי מעודדת אתה לא שם דגש כל שהו? (זאת היתה אותה דמות, נכון? נכון?)

		אתה יודע מה? (כה''ב) גרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) (שבת, 28/09/2002, שעה 15:31) תגובה 82019  בתשובה לנונין נדמה לי שכרגע הסברת לי למה אני לא מצליח להתחבר לסרט (וגם לא ל''לשבור את הגלים'', לחלוטין לא, למעשה) - אני רחוק מדתיות כרחוק מזרח ממערב. זו גם, מן הסתם, הסיבה שאני לא מוכן לקבל את תאוריית העדר הבחירה, ומתעקש שדוני *בחר* באהבה - מסר שמצליח להכפיף את הסרט, איכשהו, לתיאוריית החיים שלי, ומקרב אותו אליי הרבה יותר מהחוויה הדתית שהצגת. בכל מקרה, צפיה שניה בוא תבוא. וגם ''דבר אליה'' בתכנון...

		הרחבה: גרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) (שבת, 28/09/2002, שעה 16:47) תגובה 82060  בתשובה לגרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) הסרט ב''גרסת נונין'' מציע לי מסר דתי. משהו שקשור ל''God's path''. זה מסר שלא מעניין אותי ואני לא רוצה לקחת איתי. לעומת זאת גרסת ה''אהבה-פחד'' מציע לי מסר אחר, שאיתו אני בהחלט מוכן לחיות. שני המסרים, אגב, הם פשטנים למדי, אבל זה טבעם של מסרים.

		היה משהו אחד אינדי (שבת, 04/10/2003, שעה 20:05) תגובה 133654  בתשובה לנונין שלא הבנתי בפרשנות שלך. (ספויילר!) לגבי ''מנוע המטוס החסר''. קודם כל, למה הוא בדיוק חזר? מה התפקיד שלו בקו הזמן התקין ומה יקרה אם הוא לא יבוא? ושנית - איך בדיוק דוני מספק אותו? אולי זה היה בסרט ולא הבנתי? דוני עשה שמה משהו שהפיל את המנוע, אבל מה בדיוק זה היה?

		הם מ-פ-ח-ד-י-ם! הכפיל השכיר של דן ברזל (שבת, 28/09/2002, שעה 13:48) תגובה 81967  בתשובה לגרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) אני לא חושב שדוני מונע ע''י פחד יותר מאשר דמויות אחרות (בעולם של הסרט ובעולם בכלל). לתפיסתי, הוא פשוט מודע יותר מאחרים לנוכחות של הפחד בחיים, והוא מוכן לקבל אותו ולהודות בקיומו. אני בוחר לקבל את מה שהוא עצמו אומר למורה להתעמלות, שהחיים מורכבים מכדי שיהיה ניתן למקם אותם על ציר לינארי של פחד-אהבה. הבחירה שלו באהבה לא מעידה מבחינתי על כך שהוא הפסיק לפחד. הפחד שמניע אותו לא מעיד שהוא אדם שאינו מסוגל לאהוב.

		כן, בהחלט גרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) (שבת, 28/09/2002, שעה 15:03) תגובה 82008  בתשובה להכפיל השכיר של דן ברזל הצרה עם תיזות היפוטתיות שמועלות לצורך הויכוח, היא שהן בדר''כ לא מגובשות. היתרון באנשים שמתחילים להאמין בתאוריות מפוברקות שהם המציאו, הוא שהם מגבשים באופן מובנה יותר את ההיפותזה. להלן: כן, כולם מונעים ע''י פחד (כולל, כפי שנונין כבר כתב, המורה הפסיכית וקאנינגהאם), אבל בעוד שרובם לא מצליחים להתנער ממנו, דוני *כן*. זו לפחות הדרך שאני קורא את סוף הסרט: דוני מבצע בחירה חופשית (כן, אמרתי חופשית) ואף מנוגדת למסלול שהותווה לו, ובכך מצליח, בפעם הראשונה בסרט, ואולי בפעם הראשונה בחייו, להתנער מהפחד, ולבחור באהבה. זה שהוא היה מסוגל לאהוב גם קודם - זה ברור, אבל את הבחירה בין שני הקטבים הוא מבצע רק בסוף הסרט. -------------- גרגמל, מנסה להגן בחירוף נפש על תיזה שהוא לא בהכרח מאמין בה בסרט שהוא לא ממש מבין.

		הלכתי להגיב XiroX (יום שישי, 27/09/2002, שעה 23:46) תגובה 81797  בתשובה לגרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) תגובה נורא ארוכה לנונין (היא מוכנה לי פה על קובץ טקסט) אבל נפל לי האקספלורר, ואז ראיתי את ההודעה שלך אז אני אשלב. אני חושב שאני מסכים איתך באופן מסויים, אך מה שאתה מוצא כריקנות אני מוצא כגאונות. מה שהופך את הסרט הזה לכל כך טוב הוא העובדה שהוא מדבר לכל אדם באופן פרטי, ובכך מתאים את המסר שלו לגבי חייו של הצופה. הוא נותן לך את האפשרות, כמו סרטים רבים אחרים, לבחור פרשנות אישית לתרחישים. היו דברים רבים שהסכמתי בהם עם נונין, אבל עדיין, המסר הכללי שאני הבנתי היה יותר עמוק. האמתי שלא חשבתי על ההקבלה לפחד ואהבה שלך, שדווקא מתאימה באופן מפתיע ביותר, ויכול להיות נמצאת שם בכוונה. זהו הוא סרט עם סוף סתום. הוא בכוונה משאיר אותך תלוי באוויר, ופה הגאוניות שלו- הדרך בה הוא מכניס אותך פנימה, ונותן לך להיקשר לסרט בצורה אישית.

		מעניין... טיילר דדרן (יום רביעי, 24/08/2005, שעה 21:51) תגובה 216924  בתשובה לגרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) התזה שלך נכונה זה גם חלק מהקטע. כן אפשר לחלק את החיים לפחד ואהבה, כל הדמויות מונעות מזה גם המורים שמלמדים את זה וגם דוני, זה לא הופך את זה לזה שדוני טועה, באמת לקחת סיטואציה ספציפית למקם אותה על גרף זה לא אפשרי בהסתכלות רווחה וכללית על החיים אפשר.

		ניתוח יפהפה אבל... בעיות. שפן הלוח (שבת, 28/09/2002, שעה 2:41) תגובה 81885  בתשובה לנונין אני לא מקבל לגמרי את הטזה מכיוון שאני לא מסכים לגמרי עם קו הזמן שהצגת. אתה בטוח שזה מה שמופיע בגירסאת הבמאי? זה נתון לפרשנויות בכלל? יש בתאוריה הזו אי אלו חורים שנראים לי די בעייתים. 1. למה זוג הקוים נוצרו מלכתחילה? לפי הבנתי גם בקו הזמן ''הנומאלי'', בו דוני מת, המנוע אמור להתרסק. אמנם לא יהיו אלה הוריו של דוני שיפלו איתו כי אם קיטי אך חור התולעת אמור להיווצר והמנוע אמור לעבור בו. כל זאת בהנחה שחור התולעת היא תופעה טבעית שהייתה נוצרת בין כה וכה. בהנחה שדוני הוא שיצר את החור, נשאלת השאלה מדוע לא בחר הכח העליון (אלוהים, היקום, הארנב?) אדם שלא היה מושפע על ידי התפצלות קוי הזמן כדי ליצור את התופעה. כמובן ניתן לטעון שבתוקף היותו של דוני סופר-הירו הוא היחיד בעולם שמסוגל להעביר את המנוע בזמן אבל ההסבר הזה נראה לי קצת מאולץ. 2. נוצרים שתי קוי זמן חלופיים? אוקיי, קיבלתי. עכשיו, למה פרנק טוען שקו הזמן השני יסתיים ברגע שהמנוע יחזור בחזרה בזמן? יש עוד די הרבה אנשים בעולם שלא מושפעים בשום צורה מהפורטל שנוצר בקו הזמן הזה. ההורים של דוני מתים, גרטשכן מתה, האנשים במטוס מתים, פרנק מת, אבל היקום סובב כהרגלו. קו הזמן הזה לא מסתיים כשהמנוע חוזר, אלא אם כן תהליך המסע בזמן עצמו הצליח איכשהו להשמיד אותו (נניח, כמו פגישה של אדם בעצמו על פי בחזרה לעתיד). 3. תבנית קוי הזמן שהצגת לא מסבירה את הופעתו של פרנק. בסוף הסרט אנחנו כבר די בטוחים שהוא לא הזיה שכן ראינו את הפרנק ה''אמיתי'' בתלבושת הארנב נורה. אם כך מה הוא? רוח המנותקת מכבלי הזמן? מלאך הנשלח להדריך את דוני בעבר? האם הוא שרד את היריה ועבר איכשהו בפורטל? יש כאן איפהשהו משהו יותר מורכב מזוג קוי הזמן האלה. בעיות... בעיות... בעיות... כרגע אמשוך ידי מהדיון במשמעות הסרט שכן זה נראה לי קצת חסר טעם לעסוק במימדים עמוקים יותר של סרט לפני שמבינים את העלילה הבסיסית שלו. אללי! האם אי פעם אצליח להבין את אותה עלילה בסיסית?

		פרנק הארנב לונג ג'ון אצל ההורים (שבת, 28/09/2002, שעה 15:16) תגובה 82011  בתשובה לשפן הלוח אני עדיין לא יכולה להגיד בוודאות אם הוא רוח, איש אמיתי או משהו אחר. מה שכן, בבית הקולנוע, אם תשים לב, כשהוא מוריד את המסכה, העין שלו מלאת דם. בתחילה חשבתי שמדובר בריטוש העין מהסכין שדוני תקע בו במראה, אבל זה לא מסביר למה פרנק אומר לדוני שהוא מצטער. מה גם שבאמת בקון שמתי לב שאחרי שדוני יורה בפרנק, מראים את פרנק שוכב ועינו מרוטשת בדיוק באותה הצורה כמו שראינו בבית הקולנוע, אז זה כנראה באמת מהאקדח (מה שנתמך גם ע''י פרשנות הבמאי).

		פרנק הארנב Kipod (שבת, 28/09/2002, שעה 15:31) תגובה 82017  בתשובה ללונג ג'ון אצל ההורים פעם ראשונה שדוני רואה את פרנק, העין של הארנב בוהקת. מה המשמעות של זה? לא יודע. ואני די פרשתי את I'm going home של פרנק כהודאה בהיותו שלוח מלמעלה.

		פרנק הארנב נונין (שבת, 28/09/2002, שעה 18:34) תגובה 82095  בתשובה לKipod הוא ללא ספק הבעיה העלילתית העיקרית ש*אני* תקוע בה כרגע לגבי הסרט. מצד אחד פרנק הוא אדם אמיתי, שנפצע בעין בירי של דוני, ואז חוזר בזמן ומדריך אותו. זו אופציה אחת, אבל היא בוחצלגיחצנית להחריד ואכן לא מסבירה את אמירתו של פרנק ש'הוא הולך הביתה'. יותר סביר הוא שפרנק הוא מעין ישות, אולי מלאך, שנכנס אל תוך ''פרנק'' האדם כדי להדריך את דוני. התיאוריה הזאת נתמכת במספר נקודות: 1. פרנק מספר שהוא נקרא על שם אביו וכן הלאה, מה שיוצר תחושה של שושלת תמידית. נוסף על כך, אביו של דוני מזכיר בחור מהשכבה שלו, בשם 'פרנקי פידר' (שימו לב לאות החוזרת) שמת בגיל צעיר, כך שנראה שלפנינו איזה סימבוליזם חוזר במיטב מסורת עדות ה'תיקים באפלה'. 2. המשפט 'אני חוזר הביתה' של פרנק. 3. הבלבול המכוון בין פרנק לבין אלוהים, שמתרחש בשיחה בין הפסיכולוגית לדוני על ה- Master Plan. 4. כשדוני שואל את פרנק 'למה אתה לובש את חליפת הארנב הטיפשית הזו' שואל אותו פרנק 'למה אתה לובש את חליפת האדם הטיפשית הזו' ורומז בכך ששניהם אינם אנושיים. מצד שני, פרנק הוא ללא ספק גם אדם, שאנחנו רואים בסופו של הסרט. כל שהפתרון הסביר ביותר הוא שישות עילאית ורב-זמנית נכנסה לתוך גופו של פרנק בקו הזמן החלופי על-מנת להנחות את דוני. למה לתוך גופו של פרנק? כי בצורה כזאת כאשר דוני יראה את פרנק בחליפת הארנב, ובמיוחד אחרי שיירה בו ויפגע בעינו, הוא יבין סופית את קו הזמן הסטוי ויהיה מסוגל לפתוח את הפורטל. טיפה דחוק, אבל אין לי בינתיים הסבר טוב יותר.

		פרנק הארנב Kipod (שבת, 28/09/2002, שעה 19:06) תגובה 82111  בתשובה לנונין רק בקשר לסעיף 4. בראשית, נראה היה לי שזה לא יותר מהתחכמות. אם אתה מתעקש למצוא הסבר לשורה הזאת... פרנק לא אומר שדוני לא אנושי. הוא אומר שכולנו בעצם קליפות, ורק מה שבפנים משנה.

		פרנק הארנב Donnie Darko (שבת, 15/11/2003, שעה 5:13) תגובה 139459  בתשובה לנונין לא לא ולא... יש המון תיאוריות בקשר לפרנק- שליח של אלוהים, אלוהים עצמו ויש אנשים שאומרים אפילו שפרנק הוא השטן כי הוא בעצם משנה את מה שאלוהים קבע. אבל כל אלה רק תיאוריות.. ההסבר ההגיוני הוא- פרנק הוא ה--מת המתמרן-- בין היקום שלו וליקום הראשוני, מה זאת אומרת? שפרנק מת בעולם האלטרניטיבי, בעולם שנפתח כשהמנוע נפל בחדרו של דוני, ואז חזר בזמן להנחות את דוניולגרום לו לעשות כל מיני משימות כדי להחזיר את המנוע למימד שלו, בעצם, לעתיד. פרנק מת מהיריה של דוני כשהוא היה בעולם האלטרנטיבי, השני, אחרי שמת, בעצם חזר בזמן כמת המתמרן כדי להגיד לדוני עם סוף העולם ולהנחות אותו להצלתו. עוד משהו שאני רוצה להוסיף- בקשר לפן הדתי של הסרט- בעצם באים להגיד פה שהדרך היא קבועה, גם כשיש לך בחירה , אתה בוחר במסלול של הדרך הקבועה שנקבעת לך- בשיחה של דוני עם המורה לפיזיקה הם דיברו על זה- ''unless you are traveling within God's channel'' זה מה שדוני אמר למורה לפיזיקה כשהמורה לפיזיקה נסה לטעון שהמה שדוני אומר סותר את התיאוריה.

		מה? לונג ג'ון (שבת, 15/11/2003, שעה 12:26) תגובה 139471  בתשובה לDonnie Darko מצטערת. לא הבנתי מה אתה מנסה להגיד בקשר לפרנק. אתה בעצם אומר שהוא חזר בזמן פעמיים ורוצה להחזיר את המנוע לעתיד (איזה עתיד? הרי המנוע היה קיים כל הזמן בהווה)? איזה תמיכה מספק הסרט להשערה הזו?

		נדמה לי שהוא מתבסס על Boojie (שבת, 15/11/2003, שעה 12:42) תגובה 139480  בתשובה ללונג ג'ון ה''ספר'' ההוא שמישהו נתן לו קישור כאן, ושם מוזכרת האפשרות הזאת. אנחנו יודעים שבקו הזמן שדוני ניצל בו פרנק מת. אנחנו גם יודעים שפרנק המת חזר לאחור, כי פצע הקליע נמצא אצלו *לפני* הסצינה שדוני יורה בו, כך שפרנק המת ופרנק החי אינם אותה דמות. בהחלט אפשר להניח שפרנק הוא דמות שיש לה אינטרס לבטל את קו היקום הזה - ואת המוות של עצמה. מה שבהחלט אפשר לשאול גם לגבי גרטכן. כזכור, הרי, דוני עושה את מה שהוא עושה כדי לבטל את המוות של גרטכן. האם יש גם השפעה של גרטכן שחזרה לאחור וגרמה לדוני להיקשר אליה, או שהרומן שלו איתה הוא דבר שהיה קורה באמת? או שאולי ההבדל בין גרטכן לבין פרנק זה שהיא *לא* היתה חוזרת לאחור לבטל את המוות שלה, כי זה היה מבטל את כל מה שהיה לה עם דוני? אוף, ראשי כואב מרוב ספקולציות. נראה לי שאני אלך לחפש משהו פשוט יותר לעשות.

		אבל אם ככה, לונג ג'ון (שבת, 15/11/2003, שעה 13:01) תגובה 139489  בתשובה לBoojie לפרנק מלכתחילה לא היתה סיבה להוציא את דוני מהמיטה ולהציל אותו מהמנוע.

		יש כאן את הבעייה הרגילה Boojie (שבת, 15/11/2003, שעה 13:21) תגובה 139494  בתשובה ללונג ג'ון במסע בזמן, בעיית הסיבתיות. אבל אם הוא קיים, אז הוא קיים, לא? המאורעות שהובילו לקיום שלו בהכרח התרחשו. אני חושבת שהמטרה שלו היא לבטל את כל ה*יקום* השגוי הזה, לא רק את המוות של עצמו. אחרי הכל, הוא לא *רק* שליח של עצמו, הוא גם מקשקש על סוף העולם ודברים כאלה. כפי שאמרתי, הדברים האלה מסובכים לי מדי. נראה לי שאני אלך לעסוק במשימה פשוטה יותר שלא תעיק על מוחי הקטן והעייף.

		נדמה לי שהוא מתבסס על Donnie Darko (שבת, 15/11/2003, שעה 17:22) תגובה 139525  בתשובה לBoojie פרנק הוא- המת המתמרן בעולם האלטרנטיבי, פרנק מת בעולם שדוני ניצל בו כמו שאמרת, והוא חוזר בזמן כדי לעזור לדוני להציל את העולם בכך שדוני ימות, בעולם הראשוני (האמיתי לא המימד השני שממנו נל החלק של המטוס) פרנק הוא החבר של אחותו של דוני, בעולם הראשוני הוא לא מת, במימד השני,האלטרנטיבי הוא כן, ושם הוא חוזר אחורה בזמן. בקשר למישהי שכתבה פה על המוות של דוני, זה באמת קשור גם לסיפור אהבה, אך גם להקרבה עצמית בשביל העולם כולו!, כשדוני לוקח את המפתחות של המכונית ואחותו יושנת על הספה, הוא מנשק אותה במצח, הוא בעצם יודע שהוא הולך למות ושלא יראה אותה יותר...

		ספוילרים, בבקשה. רד פיש (שבת, 15/11/2003, שעה 17:40) תגובה 139526  בתשובה לDonnie Darko זכור לשים סימן ''ספוילר'' על ההודעות שלך. ודרך אגב, אפשר אולי לפגוש אותך בשם אחר? 'דוני דארקו' הוא נושא הדיון, לא אחד המשתתפים בו.

		מישהו (שבת, 15/11/2003, שעה 17:44) תגובה 139528  בתשובה לDonnie Darko זה נשמע כמו קשקוש אחד גדול, כאילו שמעת כמה הסברים, ועכשיו אתה חוזר על מה שאתה זוכר מהם בלי שאתה יודע להסביר אותם (למשל, למה פרנק הארנב הוא פרנק החבר של אחות של דוני, ולמה בכלל אתה קובע שפרנק מת כבר בהתחלה, ועוד בעולם אלטרנטיבי. העולם בו דוני ניצל מההתרסקות אמיתי בדיוק כמו העולם בו הוא מת).

		Donnie Darko (יום שני, 17/11/2003, שעה 0:33) תגובה 139788  בתשובה למישהו אתה לא מבין שפרנק משחק בעצם שני דמויות שהם אותו אדם- אחתץ בעולם האמיתי ששם הוא חבר של אחותו של דוני, הדמות השניה, זה פרנק בעולם השניף האלטרניטיבי ששם הוא הארנב שחזר בזמן!, מזה איך אתה יודע?, אתה ראית בעצמך שהוא לבוש בתחפושת של האלווין ובקולנוע, העין שלו פצועה בגלל שדוני ירה בו, עכשיו אתה מבין למה הוא המת המתמרן שחזר בזמן כדי לעזור לדוני בעצמו, בעצם אני חושב שגם לפרנק יש אינטרס לעזור לדוני כי אם דוני מחזיר את החלק של המטוס למימד השני אז כך בעצם פרנק לא נהרג שם, כי כל האירועים שקרו הם בעצם כלא היו.

		אם יורשה לי להתערב - לונג ג'ון (יום שני, 17/11/2003, שעה 0:47) תגובה 139789  בתשובה לDonnie Darko התחלת את הדיון בטענה שפרנק מת פעמיים. אז אוקיי, מילא זה שדוני ירה לו בעין ושבסצינת בית הקולנוע (שקרתה לפני סצינת היריה) הוא מופיע כשהעין שלו פגועה. אבל מה לגבי הפעם השניה שאתה אומר שהוא מת? מאיפה הבאת את זה? ולמה אתה טוען שפרנק הארנב הוא פרנק החבר של אחות של דוני? על מה אתה מסתמך? מה בסרט רומז לזה חוץ מזה שלשניהם קוראים פרנק (כי עניין הבירה היה רק צירוף מקרים)?

		דווקא לזה יש כמה סימוכין. נונין (יום שני, 17/11/2003, שעה 10:48) תגובה 139811  בתשובה ללונג ג'ון זה כבר הועלה בעבר, אז בקצרה: 1. כתב היד של פרנק (בפתק הבירה) זהה לכתב שבו נכתב ''They made me do it'' 2. המכונית האדומה (של פרנק) שאנחנו רואים בהתחלה זהה למכונית שממנה יוצא פרנק בסוף. 3. טענה 2 מוזכרת בפרשנות הבמאי ומודגשת.

		המכונית האדומה לא קשורה. לונג ג'ון (יום שני, 17/11/2003, שעה 10:51) תגובה 139814  בתשובה לנונין במהלך הסרט מעולם לא נאמר שהחבר של אחות של דוני נוהג בה. עקרונית היא יכולה להיות שייכת לכל אחד, כשבמהלך הסרט פרנק קונה אותה, או גונב אותה (כדי להסביר את זה שהוא נוהג בה בסוף).

		בעצם גם כתב היד לא קשור. לונג ג'ון (יום שני, 17/11/2003, שעה 10:54) תגובה 139815  בתשובה ללונג ג'ון תנסה פעם לכתוב משהו בעזרת ספריי - אני בספק אם זה ייצא דומה לכתב היד שלך. חוצמזה (למקרה שאתה כופר בטענה הזו), אם זכור לך, במהלך הסרט מכנס המנהל את כל התלמידים ומבקש מכל אחד מהם לרשום על הלוח את המשפט הזה. כתב היד של דוני דארקו עצמו דומה מאוד לכתב שהיה בחצר, ועל כן הם מסמנים אותו כחשוד.

		קצת סתירה, לא? BS (יום שני, 17/11/2003, שעה 11:20) תגובה 139818  בתשובה ללונג ג'ון אם המנהל מכנס את כל התלמידים בשביל לבדוק אם כתב היד שלהם תואם את זה שנמצא על הגרפיטי בחוץ, זה די סותר את הטענה הראשונה שלך, לא? בכלופן, גם כשאת כותבת בעזרת ספריי, עדיין ניתן לזהות את הכתב שלך. למעשה, אני מכיר בי''ס אחד שהשתמש בשיטה הזו בשביל לזהות תלמידים שריססו גרפיטי על הקירות שלו. אבל זה סיפור מצחיק שהמקום שלו הוא לא כאן.

		בגלל זה כתבתי לונג ג'ון (יום שני, 17/11/2003, שעה 11:37) תגובה 139820  בתשובה לBS ''למקרה שאתה כופר בטענה זו''. מה אתה חושב - שאני אגיב לנונין בלי להתכונן מראש לתגובה הבאה שלו ולהגיב גם אליה?

		בגלל זה כתבתי מישהו (יום שני, 17/11/2003, שעה 13:59) תגובה 139833  בתשובה ללונג ג'ון ''It was almost the perfect crime, but you forgot one thing - rock crushes scissors! But paper covers rock...and scissors cut paper....Kiff! We have a conundrum''

		בקשר לכתב... lonesome zora (יום שני, 17/11/2003, שעה 20:17) תגובה 139862  בתשובה ללונג ג'ון משום מה זכרתי כאילו הכיתוב על המקרר ''פרנק הלך להביא בירה'' דומה גם לכתב של המספרים על ידו של דוני... זה פונט די ספציפי, די ברור ממנו שמדובר באותו אדם..

		המכונית האדומה לא קשורה? נונין (יום שלישי, 18/11/2003, שעה 10:07) תגובה 139897  בתשובה ללונג ג'ון כן, זה *יכול להיות*, אבל זה די דבילי. הרי מדוב ב*סרט*, ולא במציאות, ואם בסרט מראים לנו מכונית אדומה בנקודה אחת, ואז מכונית אדומה בנקודה אחרת, כשבשתיהן נוהגת דמות בשם פרנק, די סביר שהמטרה היא להבהיר ששני ה''פרנק''ים הם אותה דמות. מה גם (שוב אני חוזר) שהנקודה הנ''ל *הודגשה* ברצועת הבמאי, כך שדי ברור שזה מה שהבמאי התכוון. אפשר כמובן ללכת בכוח ''נגד הסרט'' ולהחליט שכל מיני דברים קורים אחרת ממה שהבמאי התכוון, אבל זו כבר פרשנות. בעיני, הפרשנות שפרנק (או לפחות: אספקט אחד של פרנק) הוא הבחור שאחותו של דוני יוצאת אתו, היא פרשנות שנותנת עומק לסרט, וכך כנראה חושב גם ריצ'רד קלי. הפרשנות הגורסת שאין קשר בין השניים, ושאיכשהו בין תחילת הסרט לסופו עברה המכונית האדומה ידיים, נראית לי ממש מאולצת.

		א-הא! לונג ג'ון (יום שלישי, 18/11/2003, שעה 13:47) תגובה 139926  בתשובה לנונין כשראיתי את הסרט בפעם השניה, דווקא חשבתי שהמכונית שייכת לפרנק הארנב. הוא הרי לא במצב ''מת'', כך שאין מניעה שיהיו לו נכסים חומריים. אגב, אם זכרוני אינו מטעיני, באחד הפתילים התחתונים הערתי משהו לגבי ''אבל בפרשנות הבמאי הוא אמר ש...'' ובוג'י נפנפה אותי בבוז, בטענה שלבמאי מותר לתת את הפרשנות שלו, אבל היא לא הפרשנות הקובעת והיחידה, ולכן לנו מותר לא להאמין לו ולפרש את הסרט בכל דרך שנחפוץ בה. אם ככה, אין לי בעיה לטעון את זה עכשיו: ריצ'רד קלי ילד. הוא לא ידע על מה הוא מדבר. גם היו לו כמה סצינות שמזלו שירדו בעריכה מקוצר זמן (הסוף החליפי שלו) כי אם הן היו נכנסות הייתי עושה לו דברים לא יפים. מסקנה: הוא יכול להרוס סרט, אם הוא רק רוצה, ולכן לא חייבים להאמין למה שהוא אמר.

		יש הבדל Boojie לא מנפנפת אנשים (יום שלישי, 18/11/2003, שעה 14:06) תגובה 139932  בתשובה ללונג ג'ון בין פרשנות הבמאי לגבי התכנים ה*רעיוניים* של הסרט (שאף אחד מאתנו לא מחוייב אליהם, אם כי עשוי להיות מעניין לשמוע מה יש לו לומר על הסרט של עצמו), לבין פרשנות הבמאי לתכנים הפיזיים של הסרט (אם הבמאי אומר שאותה מכונית אדומה שימשה בהתחלה ובסוף, הרי שאותה מכונית אדומה שימשה בהתחלה ובסוף, בדיוק כמו אם הוא יאמר שאותו שחקן שיחק בסצינה אחת ובסצינה אחרת). יש דברים שפשוט לא נתונים לפרשנות, ואם אומרים לך שזו אותה מכונית, אז זו כנראה אותה מכונית, ולא משנה כמה תרצי לפרשן את זה...

		אז שתינו מסכימות: לונג ג'ון (יום שלישי, 18/11/2003, שעה 16:46) תגובה 139976  בתשובה לBoojie לא מנפנפת אנשים המכונית היא אותה מכונית, לזה אני מסכימה. אבל כשהיא מופיעה בתחילת הסרט לא רואים מי נוהג בה (וגם לא אמורים לראות, כי רואים אותה רק מאחור), ולכן זה כן נתון לפרשנות.

		פרנק הארנב פצע. (יום ראשון, 19/12/2004, שעה 21:21) תגובה 185402  בתשובה לDonnie Darko אתם מתעלמים מפרט אחד. בסוף הסרט, כאשר רואים את כל הדמויות לאחר מותו של דוני, רואים את פרנק מעביר אצבע על העין שנורתה. אם הוא מעולם לא נורה, מדוע הוא הוא חש שמשהו שונה? כל המסיכה מעוררת אצלו תגובה שלילית ואפשר לשים לב לכך לפי איך שהציורים שלה מוצגים, ואיך שפרנק בוהה בה. אני משערת שגם לפרנק יש, או היה, את האפשרות לחזור אחורה. הוא רצה לכפר על מעשיו כביכול ולהציל את דוני,את גרטשן, לנסות לשנות משהו. כמובן שבהשערה זו יש הרבה חורים והיא לא כל כך סבירה. בעיקר מכיוון שפרנק מת כתוצאה מהכדור שנורה בעינו. אבל עדיין אינני מבינה את פעולתיו בסוף, אם הוא כלל לא יודע על מה שהתרחש, מדוע הוא מעביר את ידו על עינו?

		הדים. לונג ג'ון (יום שני, 20/12/2004, שעה 0:57) תגובה 185417  בתשובה לפצע. ( נוראי) זה לא רק פרנק. כל הדמויות בסוף הסרט מתעוררות בגלל הדים של משהו שקרה להן באותו יקום אלטרנטיבי, או באותה מציאות אלטרנטיבית. פרנק מעביר את האצבע על העין שהיתה אמורה לחטוף יריה, המורה לספורט מתעוררת מוטרדת, כנראה בגלל שהיא ''זוכרת'' את החשדות לגבי ג'ים קנינגהאם. ג'ים קנינגהאם עצמו, עושה רושם, חולם שעוצרים אותו בעוון פורנו-קטינים. כולם מתעוררים ויודעים שמשהו לא בסדר, הם רק לא יכולים להסביר לעצמם מה זה.

		זה מומחש בעיקר בקטע מר לינקס (יום שלישי, 21/12/2004, שעה 11:38) תגובה 185604  בתשובה ללונג ג'ון (ספויילר כמובן) בסצינה הסוגרת את הסרט, שבו גרטשן מנופפת לשלום לאמא של דוני למרות שהן כביכול לא מכירות.

		פרנק הארנב RANSURU (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 12:24) תגובה 82215  בתשובה לKipod This is just a guess. Think about the rabbits glowing eye as Wodin, god of gods in the northern (Skandinavia) mythology. That god had one eye torn of in a fight with one of his sons, which fits here quite nicely. Furthermore, he is the one that controls time and is close in nature to the fatherly essence of Frank.

		הוא לא נתן את עינו האחת רד פיש (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 13:14) תגובה 82229  בתשובה לRANSURU בתמורה לחכמה, או משהו כזה? בכל מקרה, אין בסרט שום איזכורים אחרים (ששמתי לב אליהם) למיתולוגיה הנורדית, לכן לא נראה לי שיש קשר. ואיכשהו לא נראה לי שאודין היה מופיע בתור ארנב. לא נראה לי מתאים לאופי שלו, משום מה.

		הוא לא נתן את עינו האחת RANSURU (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 13:32) תגובה 82236  בתשובה לרד פיש Wodin has a very high cool factor so he, or parts of him are mentioned in many off sublect flicks. The whole movie sugests the gods or Frank and the gang are playing dice with the universe and even they don't really know what they are doing. I don't see wodin as a cute little bunny rabbit but he and his stealing son Lokie like to play games and wear costumes. He didn't give the eye away but he agreed not to take it back to avoid killing big portions of his family. He already was father of the gods so he didn't need additional points for Jepurdy. You migh consider this as a meta creation by taking pieces of human creation from different cultures but I don't want to sound like a history lesson more than I usually do.

		לא, החוכמה באה לאחר שהיה תלוי על Kipod (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 14:45) תגובה 82241  בתשובה לרד פיש העץ. אבל אם רוצים למשוך אנאלוגיות מופרכות, אז אודין גם היה מסוגל לדבר עם מתים. מה שמציב את כל הסיפור בפרספקטיבה חדשה, לא?

		not again! אפסאלון ומוזילה 1.2b (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 15:12) תגובה 82245  בתשובה לKipod

		אני חשבתי שזה דווקא מישהו (יום שני, 30/09/2002, שעה 9:31) תגובה 82380  בתשובה לKipod בגלל שדוני ''עשה שם חור'', אבל זה רק אני...

		עין הארנב רד פיש (שבת, 28/09/2002, שעה 15:45) תגובה 82027  בתשובה ללונג ג'ון אצל ההורים בנוסף: ב'Mad World', בסוף, פרנק נוגע בזהירות בעין ימין שלו. מה שזה אומר כנראה זה שלפחות לו - אם לא לכולם - יש איזשהו זכרון מ-‏28 הימים של קו הזמן האלטרנטיבי, וזה *לא* היה חלום שדוני המציא לעצמו ברגעיו האחרונים.

		זה קצת יותר מורכב מזה... גרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) (שבת, 28/09/2002, שעה 15:24) תגובה 82015  בתשובה לשפן הלוח אתה קורא את הסרט כסרט מדב''י קלאסי, בעוד שהסרט נוטה יותר לכיוונים מטאפיזיים. קודם כל, ציר הזמן: זה לא ציר מקביל מהסוג שאנחנו רגילים לראות בסרטי מד''ב. זה ציר שנוצר *עבור* דוני דארקו, ע''י היקום-אלוהים-הארנב-השד-יודע. דוני דארקו הוא, לצורך העניין, מרכז היקום. האיש היחיד שיכול לעבור בזמן (גיבור-על כבר אמרנו?) והיחיד שיכול (לדעתי) לבצע את הבחירה בין שני צירי הזמן, ולכן גם להרוס לחלוטין את הציר ה''שגוי''. שנית, פרנק: ברור שלא תצא מזה כאן בפרשנות מדבי''ת. פרנק הוא לא תוצר של איזה חור בלולאת הזמן, או שריד מהנוירונים האובדים של המטוס החסר... פרנק הוא יסוד מטאפיזי - סוג של מנחה רוחני. רוח שבאה מהעתיד כדי להוליך את דוני לעברו. אני מסכים עם טענה ששמעתי (או קראתי?) מנונין, שפרנק הוא רק אחד מכמה וכמה מנחים כאלה. למעשה - אני מרחיב את הטענה ומציע ש*כל* הדמויות בסרט מטרתן לדחוף את דוני לכיוון הרצוי (או השגוי, תלוי איך מסתכלים על זה). למשל המורה הפסיכית ההיא עם ציר האהבה-פחד, למשל הפסיכולוגית, וגרטשן, ואחותו - כולם שם מסיבה ברורה.

		יתכן שיש משהו במה שאתה אומר. Kipod (שבת, 28/09/2002, שעה 15:33) תגובה 82020  בתשובה לגרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) בצפיה שניה בסרט, דומה היה כאילו העולם סובב את דוני. מעבר לסתם התמקדות של הבמאי בדמות אחת.

		אוווף. לא הבינו אותי.. נונין (שבת, 28/09/2002, שעה 18:24) תגובה 82092  בתשובה לשפן הלוח לפי הפרשנות שהצגתי (שמתאימה לפרשנות הבמאי כפי שנתקלתי בה, אבל לא בהכרח חופפת אליה) קו הזמן שאנחנו רואים נוצר מלכתחילה *אך ורק* כדי לתקן את העיוות שנוצר ברגע שהופיע המנוע. כלומר: בנקודה מסוימת (בדיוק בשוט שרואים את שעון הקיר - כך לפחות לפי פרשנות הבמאי) נוצרה לולאה בזמן - קו זמן חלופי שנסגר על עצמו. כל קיומו של קו הזמן הזה נגזר מהיותו מבוי סתום, כפי שפרנק מבהיר: 'בעוד X זמן העולם יסתיים'. לא יושמד - יסתיים. קו הזמן הזה הוא מוגבל. זו תיאוריה שונה ממה שאנחנו בד''כ מקבלים על קווי זמן, אבל *זו הנחת היסוד של הסרט*. למה נבחר דווקא דוני לפעול בקו הזמן הסטוי הזה ולהחזיר את המצב לקדמותו? דווקא *בגלל* שבקו הזמן המקורי הוא אמור למות, כך שכשהכל יחזור למסלולו לא יהיה אף אחד (חוץ מהצופים בבית) שידע שהיה קיים בכלל קו זמן סטוי. השאלה העיקרית שעולה מכאן היא למה מי-שלא-יהיה-שמארגן-את-הדברים היה צריך בכלל אדם (או על-אדם) שיהיה מודע לשינוי בקו הזמן ויפעל. למה הוא לא יכול לעשות את זה בעצמו? ניתן לענות לשאלה זו במשיכת כתף ואמרית 'נפלאות דרכי האל'. אפשר גם לומר שבכל סיפור דתי ניתנת לאדם הבחירה והיכולת להוביל תהליך היסטורי גם אם לאל היה יותר פשוט וקל לעשות את זה בעצמו (למה הוא לא הודיע למשה שהעם עושה עגל זהב?).

		כשאתה רוצה שמשהו יעשה טוב... Sabre Runner לוקח ברצינות (יום שני, 30/09/2002, שעה 22:45) תגובה 82488  בתשובה לנונין לפי הטענה שלך אז נוצר פה לא סתם בוחצלגיחצן. נוצרת פה לולאה אמיתית. דוני נשלף מהמיטה כדי שהמנוע לא יהרוג אותו וכדי שהוא יוכל לטפל בקו הזמן המקביל. אבל הקו המקביל הזה לא היה נוצר אם דוני לא היה יוצא מהמיטה, נשאר בחיים וכך מתחיל את כל שרשרת האירועים. או שאפשר להגיד שהחור תולעת היה נפתח שם באותו זמן לא משנה מה והמנוע היה חוזר בזמן. אבל גם עם התירוץ הזה אז הסיבה להיווצרות הקו המקביל היא עדיין הקו המקביל עצמו. יש פה פרדוקס. אני חושב שעדיין כל הסרט הזה הוא סיפור אהבה אחד גדול. אחד מסיפורי האהבה הטובים ביותר, המסובכים ביותר, המענייניים ביותר, הכבדים ביותר והמרשימים ביותר אבל עדיין סיפור אהבה ולא סיפור דתי. אני חושב שהקטע הכי חזק בסרט הוא הקטע שדוני יודע את כל מה שקרה בחודש שעוד לא הולך לקרות ומחליט להקריב את עצמו כדי שגרטשן לא תגרר אחריו ובכך תחיה גם אם היא לא תזכור אותו (ומדגישים לנו את זה עם עצירה דרמטית קצרה בסוף לפני שגרטשן אומרת שהיא לא מכירה אותו אבל עדיין מנפנפת לשלום לאימו).

		תאוריה נהדרת, רק.... אקסמנית לעתיד סופרת את השנים (שבת, 28/09/2002, שעה 3:54) תגובה 81899  בתשובה לנונין איך מטוס המנוע הגיע מלחתכילה אל הבית של דוני?

		על פי מה שהבנתי... shayandherfangies (שבת, 28/09/2002, שעה 4:02) תגובה 81903  בתשובה לאקסמנית לעתיד סופרת את השנים המנוע הוא השריד היחידי שנשאר מקו הזמן שנמנע. סנל''ל שורות שורות שורות שורות שורות שורות שורות שורות שורות שדוני חוזר בזמן הוא מבטל בעצם את כול מה שקרה מהרגע שהוא ניצל, וכול מה שהיה שם הופך לקו זמן חלופי שלא מתקיים. המנוע מגיע מקו הזמן הזה, שמתנותק מהמציאות. וככה הוא עובר בין קווי הזמן המקבילים כמו שגולשים בסידרה ''סליידרס'' עוברים בין היקומים. אם ההסבר יצא עוד יותר מבלבל, אני מאשימה את ארבע שעות השינה שהיו לי.

		נפלא. הכפיל השכיר של דן ברזל (שבת, 28/09/2002, שעה 13:47) תגובה 81965  בתשובה לנונין

		פתיל נהדר שלמקו GRAS (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 15:36) תגובה 82249  בתשובה לנונין ומכיוון שאת האלמנט הזה השארת בצד, ולמרות חוסר החיבה שלי אליו, אני רוצה לפתח מעט את התזה של ''הכל היה חלום''. באמירה שהכל היה חלום אמנם מצמצמים את כל המשמעויות של הסרט, אבל מצד שני, היא מסדירה את הכל. בסך הכל, קיים רק ציר זמן אחד: דוני ישן במיטה שלו, לילה אחד, והתת מודע שלו מרגיש במנוע מטוס שמתקרב לחדר שלו. המוח של דוני, שסובל מסכיזופרניה פראנואידית, ממציא לעצמו עולם חדש, שמטרתו היא אחת- להשיג זיון, כי אחרי הכל- זה מה שבאמת מעניין את דוני. לכן הוא ממציא את הדמות של גרטשן, שתת המודע שלו קלט לרגע ברחוב, והופך אותה לאהובה שלו. כמו כן, מעשיו במהלך הפנטזיה מבוסס באופן תת-מוגע על הסיפור הקצר שהוא קרא. המוח שלו מפברק את הפנטזיה כך שבסופו של דבר הוא ירגיש גיבור, שהקריב את עצמו (למרות שלמעשה אין לו שום דבר שהוא יכול לעשות, כי המנוע כבר קרוב אליו) למען אהבתו. מכיוון שדוני הוא איניטיליגיניט כמו שהוא סכיזופרני, הוא עובד על החלום מהסוף להתחלה- קודם בונה את הסצינה בה אהובתו מתה, כטריגר, וממנה בונה אחורה את הנסיבות ואת הפעולות. החלק הפאראנואידי שבו ממציא את פרנק, דמות מנחה שרודפת אחריו, שמופיעה היכן שבה לה, ולבושה בתחפושת ארנב שעוצבה ע''י גייגר. שים לב למשל לתחילת החלום- דוני ''מתעורר'' במגרש גולף, שהוא מקבילה של קלישאת החדר הלבן, רק במונוכרום שונה, ומטרתה להתחיל את החלום ממקום ניטרלי. באותה מידה, את החיוך של דוני כאשר המנוע כן מתרסק עליו אפשר להסביר שהוא חיוך הנובע ממה שקרה לו בחלום, בלי קשר למנוע עצמו. הפירוש הזה הוא טוב, כי הוא יכול להסביר את כל האירועים שקרו, סוריאליסטיים ככל שיהיו, בעובדה שמדובר בתת המודע של נער חכם להחריד וסביזופרני. החסרון שלו הוא, כמובן, שהוא פשוט מדי.

		פתיל נהדר Koresh (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 15:49) תגובה 82252  בתשובה לשלמקו GRAS תיאורית ''הכל חלום'' או ''הכל הזוי'' אפשריות בכל סרט שיש בו דמות לא שפויה ולפעמים לא רק ולכן אני נוטה לא להתייחס אליהן כאופציה רצינית. אפילו בשר הטבעות שראיתי אתמול שוב אפשר להגיד שכל ההרפתקאות הן הזיות של גנדאלף אחרי שהוא ובילבו מעשנים קצת חומר טוב. בילבו אפילו אומר לגנדאלף ''You have the finest weed''. גנדאלף מצידו נכנס לסרט רע שופע במפלצות, שדים וכו'.

		הפתרון הזה לא מסביר את סוף הסרט, לונג ג'ון (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 15:49) תגובה 82253  בתשובה לשלמקו GRAS (זה סנל''לי. אל תקראו) בו רואים את כל אלה שהיתה להם נגיעה לדוני במהלך הסרט, כשהם מתעוררים (בעת שהמנוע נופל ודוני מת) ושעל פרצופם הבעה מוטרדת/מפוחדת/שלווה (נדמה לי שרק צ'ריטה חשה שלווה כלשהי).

		וכאן את מניחה שלמקו GRAS (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 15:54) תגובה 82255  בתשובה ללונג ג'ון שדווקא את הסוף של הסרט דוני לא חולם? שהמוח שלו לא רצה לארגן לו אפילוג סביר?

		אני לא מניחה. אני מנטפקת: לונג ג'ון (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 16:06) תגובה 82258  בתשובה לשלמקו GRAS • דוני לא יכל לקלוט את הדמות של גרטשן ברחוב, כי הוא נהרג-כביכול יומיים-שלושה לפני שהיא בכלל עברה לעיר (מה גם שאם הבמאי התכוון שהוא יקלוט לרגע את דמותה ברחוב, ושכל זה יהיה חלום, אני מניחה שהיינו רואים איזה פרולוג, או משהו אחר לרמוז לנו על אפשרות זו). • המוח שלו לא יכל לארגן לו אפילוג כי בזמן שכולם התעוררו - הוא כבר היה מת. אני גם מניחה שאפילו אם הוא היה רוצה לארגן לעצמו איזה חלום ''הבוקר שאחרי'', או ''בינתיים, בקצה השני של העיר'' - הוא לא היה מסתפק בלדמיין אנשים מתעוררים, אלא הולך לכיוון הדרמטי יותר - אנשים משתטחים על קברו וקורעים את בגדיהם ביגון אין קץ וכו', או אויבו הגדול (זה המסומם) שמודה שהוא טעה - או אפילו כל נקמה אחרת באותו אחד. לא נראה לי שהוא היה טורח להשאיר קצוות פתוחים באותו חלום-אפילוג-כביכול.

		הוא סכיזופרן, שלמקו GRAS (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 16:23) תגובה 82264  בתשובה ללונג ג'ון הוא יכול לעשות מה שבא לו...

		הוא לא קלט את גרטשן אפסאלון ומוזילה 1.2b (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 19:51) תגובה 82304  בתשובה ללונג ג'ון הוא המציא אותה.

		אבל... Silent Ariel (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 20:23) תגובה 82306  בתשובה לאפסאלון ומוזילה 1.2b היא מופיעה בסוף כדמות אמיתית, מחוץ ל''חלום''.

		לא הבנת... גרגמל טוב הלב (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 20:52) תגובה 82310  בתשובה לSilent Ariel לפי התאוריה שמועלית פה, כל הסרט, כולל הסוף, הוא חלום. מה שכמובן מעקר לחלוטין את התאוריה, כי באותה מידה ניתן לאמר שכל הסרט, כולל הסוף, הוא... סרט.

		אה.... Silent Ariel (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 20:58) תגובה 82312  בתשובה לגרגמל טוב הלב טוב אז זאת סתם תאוריה מטומטמת, בלי להעליב. אין בה שום תחכום, אף רעיון מקורי, סתם פיתרון טיפשי. אני מעדיף את הפתרון של נונין.

		זה מה שאמרתי שלמקו GRAS והצב השלישי (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 23:08) תגובה 82338  בתשובה לSilent Ariel הפתרון הזה לגיטימי, הפתרון הזה עובד, הפתרון הזה מתאים לרמזים- אבל הפתרון הזה טפשי ופשטני מדי. אבל הנה, עלית על רעיון- סרט שהאפשרות היחידה להסביר אותו הוא שהוא סרט.

		אני חושב שהדרך הכי טובה להגדיר Sabre Runner לוקח ברצינות (יום שני, 30/09/2002, שעה 23:01) תגובה 82489  בתשובה לשלמקו GRAS והצב השלישי את הסרט הזה הוא: ''בוחצלגיחצן''. או כפי ששלמקו הסביר בפנינו, ברגע של שיעמום טוטאלי וחסך של המדריך לטרמפיסט ומונטי פייתון: ''בוחצלגיחצן הוא כל דבר שקשור בזמן שאתה לא יכול להסביר.''

		וזאת, כמובן, שלמקו GRAS והצב השלישי (יום שני, 30/09/2002, שעה 23:54) תגובה 82505  בתשובה לSabre Runner לוקח ברצינות היא הגדרה מעשית, שחס וחלילה לקחת אותה כפשוטה.

		ההגדרה לא הייתה מורכבת יותר? שפן הלוח תמיד האחרון לדעת (יום שלישי, 01/10/2002, שעה 22:14) תגובה 82651  בתשובה לSabre Runner לוקח ברצינות המילים ''לולאת זמן שמקיימת את עצמה'' עולות בקודקודי. כלומר, נניח ובעודך חוזר אחורה בזמן כדי להציל את עפרונך האהוב, אותו מצאת שבור בשובך הביתה, נופלת מכונת הזמן שלך על העיפרון (השלם עדיין) ומרסקת אותו, אתה רשאי לקרוא בזעם ''בוחצלגיחצן''. לאומת זאת עם ביצעת כל סוג אחר של מסע בזמן (יצרת יקום מקביל, שינית את ההווה, השמדת את היקום...) שמור את החורים בעלילה לעצמך. האם חלה החלה של מונח זה על כל מקרה אחר של קו זמן מסובך? כדי לשמור על ההודעה טופיקית רק אציין שלפי הבנתי השיטה של נונין (ובעצם כל שיטה אחרת הטוענת כי דוני יצר את הפורטל) אכן יוצרת בסרט בוחצלגיחצן (לא שיש משהו רע בזה, הבוחצל הוא לא בדיוק חור, הוא סתם תופעה מאוד משונה) ואילו לפי השיטה של גרגמל נוצר לנו מסע בזמן על קו זמן חלופי (תוך הכללה של כוח עליון במשוואה).

		מה שהגדרת כאן היא לולאה פשוטה. Sabre Runner לוקח ברצינות (יום רביעי, 02/10/2002, שעה 16:27) תגובה 82834  בתשובה לשפן הלוח תמיד האחרון לדעת המקרה שתיארת מתרחש על פני מספר שניות (''באתי הביתה. העיפרון היה שבור. לקחתי את מכונת הזמן. חזרתי אחורה על פני חצי דקה. מכונת הזמן נחתה על העיפרון. העיפרון נשבר.'') והוא בהחלט ניתן להסבר על ידי המשפט הפשוט: ''החזרה בזמן גרמה לרצון לחזור בזמן''. וזאת לולאה שמישה ביותר. בסרט כמו דוני דארקו שמתרחש על פני חודש, יש המון אירועים שכל אחד מהם, או שילוב של כמה מהם, יכול להוביל לפרדוקס. כשאתה לא יכול להסביר את זה בבירור עד הסוף, אז זה בוחצלגיחצן.

		הלולאה בכל מקרה אינה פשוטה שפן הלוח מתריע (יום רביעי, 02/10/2002, שעה 19:57) תגובה 82869  בתשובה לSabre Runner לוקח ברצינות המשפט המסביר אותה יהיה משהו כמו ''העיפרון נשבר בגלל שהעיפרון נשבר''. יש כאן מעגל חסר התחלה. יש לנו מסוּבב ללא מסוׁבב (או להפך, זה הגיוני באותה מידה). הדוגמה, אגב, הייתה רק לשם ההבהרה, התהליך יכול להמשך על פני כמה זמן שתחפוץ. קח את 12 קופים לדוגמא, (ים) בשלב מסויים בסרט מעלה קול את ההשערה כי הוא זה שנתן לג'פרי את הרעיון להשמיד את המין האנושי וכך עצם חזרתו בזמן היא שהביאה להתפרצות המגיפה - ומכאן לחזרותו בזמן וכך הלאה. הלולאה כאן נמשכה לאורך של יותר מעשרים שנה ובמשך כמה קפיצות כך שיהיה קשה לקרוא לה ''פשוטה''. (/) אם אני זוכר נכון המונח בוחצלגיחצן נוצר במקור בזמן דיון על 12 קופים כך שהתקדים קיים. בדוני דרקו, כמו בבחזרה לעתיד II, נוצר קו זמן חלופי (לפי ההשערה המקובלת נכון לעכשיו). קו זמן זה לא משפיע על קוי הזמן האחרים כך שדווקא בו נוצרה לולאה פשוטה יותר לטעמי.

		הלולאה בשני המקרים אינה פשוטה Sabre Runner לא חוקי בעליל (יום רביעי, 02/10/2002, שעה 21:07) תגובה 82875  בתשובה לשפן הלוח מתריע גם בדוני דארקו וגם ב-‏12 קופים מדובר על לולאה מתוסבכת כל כך שהיא מגיעה לרמה של בוחצלגיחצן.

		הממ... שפן הלוח (יום רביעי, 02/10/2002, שעה 22:14) תגובה 82896  בתשובה לSabre Runner לא חוקי בעליל ואיך אתה קובע את ''סף הסיבוך'' הזה שמעבר לו יש לנו בוחצל? אני עדיין מעדיף את ההגדרה שלי. בוא פשוט נסכם שיונתן יודע.

		אני חושב שכשאנשים פשוטים Sabre Runner לא חוקי בעליל (יום רביעי, 02/10/2002, שעה 22:29) תגובה 82901  בתשובה לשפן הלוח (כאלה שלא בקיאים בפרדוקסים זמניים והתורה הטמפורלית) כבר מפסיקים לעקוב אחריך אז זאת כבר לולאה מסובכת. כשפיזיקאי כבר לא מסוגל להגיד: ''אהא! זה למה הפרדוקס! זה למה יש לולאה!'' חד משמעית אז זה בוחצלגיחצן. ערן - בתקווה להכניס את הפתיל למילון.

		מגדלים פורחים באויר. Kipod (יום רביעי, 02/10/2002, שעה 23:08) תגובה 82917  בתשובה לSabre Runner לא חוקי בעליל אתם לא אמורים להניח שדוני גרם למטוס להתרסק, לפני שתטענו בדבר בוחצל כזה או אחר? נו, טוב. תתעלמו ממני. תמשיכו לכם.

		את זה כבר הנחנו אי שם במעלה הדף שפן הלוח (יום חמישי, 03/10/2002, שעה 0:17) תגובה 82950  בתשובה לKipod אני, אגב, חושב שאין כאן מצב של בוחצל (לפי הגדרתי): אם דוני הוא זה האחראי ליצירת הפורטל, בקו הזמן בו הוא מת הפורטל לא היה אמור להווצר, אבל עצם העובדה שהמנוע אכן נפל והרג את דוני מצביעה שהפורטל נפתח בשני קוי הזמן ומכאן שהוא לא קשור אל דוני ישירות.

		אני חושש שאם הפתיל יכנס למילון שפן הלוח (יום חמישי, 03/10/2002, שעה 0:24) תגובה 82958  בתשובה לSabre Runner לא חוקי בעליל אני אתחיל לפתח תדמית של מורד אובססיבי או של זקן נרגן שונא חידושים. שוב אני נאלץ להתנגד ולתמוך בהגדרה שלי לבוחצל. לולאה שמקיימת את עצמה, הרבה יותר אלגנטי, הרבה יותר שימושי והרבה יותר חד משמעי. וילדים, עופו כבר מהדשא שלי!

		לא נעים לי לשאול עדי אשכנזי (יום חמישי, 03/10/2002, שעה 10:06) תגובה 83017  בתשובה לSabre Runner לא חוקי בעליל אבל באיזו שפה המילה בוחצלגיחצן ומה משמעותה? אני יודע מה ההגדרה של המושג כפי שמופיע במילון האתר אבל אם יש תרגום למילה אז אני אשמח לדעת. ואם זה סתם ג'יבריש שמישהו המציא אז למה הוא המציא דוקא את המילה הזאת?

		תשאל, אחרת איך תדע? שלמקו GRAS (יום חמישי, 03/10/2002, שעה 10:21) תגובה 83019  בתשובה לעדי אשכנזי זו מילה בעינדגית, ניב הטכנית המדובר באתר עין הדג. אין לזה משמעות. זה סתם צירוף אותיות שבא לתאר משהו שקשור לזמן אבל הוא לא בדיוק לולאה, אבל הוא נתפס וחזק. ובקשר לשאלתך האחרונה- המילה הזו נבחרה כי זו המילה שנבחרה. אם מי שהמציא אותה היה כותב ''טועקדיבוש'', זה היה המונח שבמילון. אבל כמובן, ''טועקדיבוש'' לא היה יכול להיות, כי זהו הכינוי לפתיל שברור שימחק ברגע שהעורכים ישימו לב אליו.

		רגע, רגע רגע. העלמה עפרונית (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 16:37) תגובה 82272  בתשובה לשלמקו GRAS מישהו אמר גייגר? זה ההוא שעיצב את הנוסע השמיני? כי אם כן, איפה בסרט דיברו על זה שהוא עיצב את הארנב? איפה דיברו עליו בכלל? _____ העלמה עפרונית, תוהה אם לעוד מישהו קרה שבשבוע אחד פתאום הוא שמע הרבה פעמים על משהו שהוא לא שמע עליו קודם.נגיד, גייגר.

		לא דיברו שלמקו GRAS (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 16:41) תגובה 82274  בתשובה להעלמה עפרונית זו סתם אסוציאציה שלי לתחפושת, שמבחינה פרקטית היא ארנב, אבל מכל שאר הבחינות היא דמות מסרט אימה.

		תודה! העלמה עפרונית (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 16:32) תגובה 82271  בתשובה לנונין ואתה צודק, זה אכן הסבר ארוך. אין מצב שהייתי קולטת את זה במצב שבו הייתי בקון... ____ העלמה עפרונית בהצתה מאוחרת.

		אני לא מבין דבר אחד עדי אשכנזי (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 18:22) תגובה 82283  בתשובה לנונין לפי מה שאתה אומר קו הזמן החלופי נוצר ברגע שהמנוע עבר דרך חור התולעת ונפל על הבית של דוני, לכן קו הזמן הזה אמור להתבטל ברגע שהמנוע עובר ב 29/10. השאלה היא למה דוני צריך למות כדי שהכל יסתדר הרי הוא לא שינה את קו הזמן, מנוע המטוס עשה זאת אז זה לא משנה אם הוא היה נהרג במקור.

		אבל רגע - רגע. אקסמנית לעתיד סופרת את השנים (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 23:17) תגובה 82339  בתשובה לנונין שורות מתות שהוילו זומביות לא אכפת לי העיקר שהן לא מושכות תשומת לב. המטוס, בסוף הסרט בכל מקרה יתרסק! אז לא אימא של דוני תהיה עליו, אלא המורה -אבל איך זה משנה משהו?..

		אם המורה תתרסק, יהיה טווידלדי (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 23:39) תגובה 82343  בתשובה לאקסמנית לעתיד סופרת את השנים הרבה יותר טוב בעולם. וחוצמזה, למה כולם כל-כך בטוחים שהמטוס יתרסק? כבר היו מקרים של מטוסים שהמשיכו לטוס בלי מנוע. בטח כשיש עוד שלושה.

		ראשית, טווידלדי צודק. נונין באינרציה (יום שני, 30/09/2002, שעה 0:41) תגובה 82355  בתשובה לטווידלדי מטוסים נחתו יופי בלי מנוע אחד. אבל מעבר לזה, העניין הוא אחר: המנוע הגיע מהמטוס *שבקו הזמן החילופי*. קו הזמן הזה נמחק ולכן כשהמטוס יטוס נעל העיירה ב- 29 לאוקטובר *הוא לא יאבד מנוע* אלא ינחת באופן מושלם. אף אחד פרט לדוני לא ימות.

		אם כך, trilliane מבולבלת ומלאת תהיות (יום שני, 30/09/2002, שעה 1:41) תגובה 82365  בתשובה לנונין באינרציה אז למה שהמנוע יעבור שוב בזמן? לאן הוא חוזר חזרה בזמן בסוף הסרט - ליקום ''שלו'', או ליקום השני? הרי באחד מהם לא היה קרע בזמן ולא עבר שום מנוע... לא יודעת, משו שם התבלבל לי לגמרי מרוב קווי זמן ומנועים שחוזרים לאחור... לא הבנתי איך פעם אחת המנוע חוזר ופעם שניה לא, או שכן, ואיך בזה שהוא ימות זה אומר שעוד 30 יום לא יטוס אותו מטוס ויתרסק (או שלא) כיוון שנעלם לו מנוע שעבר בזמן... (אם כי ייתכן שאחותו לא תהיה על המטוס הזה כי המוות של אחיה שינה הרבה דברים בחייה ובכלל).

		ההסבר שלי: גרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) (יום שני, 30/09/2002, שעה 1:50) תגובה 82368  בתשובה לtrilliane מבולבלת ומלאת תהיות כבר כתבתי אותו איפשהו למעלה, אבל הנה זה שוב. תעזבי אותך לרגע מהסרט, ותקשיבו לתיאור הזה: מטוס טס (לא משנה אם יש בו או אין בו אמא ובת ממשפחת דארקו, הוא פשוט טס). המטוס נקלע לסערה מגנטית. מין משולש ברמודה שמימי. המטוס מתפרק בסערה, והמנוע שלו נופל לתוך חור-תולעת, שהוא חלק מאותה אנומליה מגנטית. במקום ליפול לקרקע, המנוע עובר בזמן, 28 יום לאחור, ונופל על גג חדרו של דוני דארקו. משפחת דארקו מתעוררת לגלות מנוע שהגיע משום מקום. דוני כבר לא שם (כי איזה ארנב קרא לו לצאת), אבל בסוף הוא כן שם (כי הוא החליט להתאבד). זה הכל!

		אבל למה הארנב קרא לו לצאת? אקסמנית לעתיד סופרת את השנים (יום שני, 30/09/2002, שעה 15:05) תגובה 82412  בתשובה לגרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) מיהו? למה הוא גורם לו לעשות את כל הדברים שהוא עושה? מעט פשטני להגיד ''זהו'' בלי להסביר יותר.

		התזה שלי בקשר לסרט אינדי (יום שישי, 03/10/2003, שעה 17:08) תגובה 133532  בתשובה לנונין הסבר מצויין, בהיר ואינו פוגע בכיף של הסרט. תודה רבה.

		לא אהבתי דרצ'י (יום שישי, 27/09/2002, שעה 21:14) תגובה 81745 נכון, לא הייתי בקון, כי אם הייתי מגיע אחרי הריקודים כמו בפעם הקודמת, אז היה יוצא לי לראות רק סרט אחד שכבר ראיתי במילא. אבל לקחתי את הדו''ד בשביל לפצות על כך. בכלל לא הבנתי את הסרט, במיוחד לא את התפקיד המינימליסטי של דרו בארימור, אבל הספוילרים כאן קצת עזרו לי להבין. * * * * * * * * אז מה, הוא בחר להרוג את עצמו, ביקום מקביל, רק בשביל שגרטכן לא תיהרג? בכלל לא ראוי. הוא היה יכול להשאר בחיים אבל לא ללכת איתה שוב פעם לבית של רוברטה. וחוץ מזה, נורא התאכזבתי שכל הסרט דיברו על מסע בזמן, ובסוף הדבר היחיד שנסע בזמן היה המנוע של המטוס. לא מסתדר לי בראש, וזה לא כיף. מאותה סיבה לא אהבתי את כוכב הקופים. גם הוא מסתיים בצורה דומה - כל המאורעות מסתדרים יפה כדי שהסוף הרע יתקיים.

		הכוונה היתה ל12 הקופים דרצ'י (יום שישי, 27/09/2002, שעה 21:29) תגובה 81754  בתשובה לדרצ'י ולא לכוכב הקופים כפי שפורסם. אני מתנצלים על אי ההבנה.

		סרט משובח. Hound (יום שישי, 27/09/2002, שעה 22:09) תגובה 81765 דרך אגב, הזקנה בסרט הזכירה לי מכשפה באירלנד שנבצר ממני לפגשה בגלל מותה לפני שנה או שנתיים.

		למה שנות ה- 80? אפסאלון (שבת, 28/09/2002, שעה 4:28) תגובה 81907 יש סיבה שהסרט מתרחש דווקא בשנות ה-‏80. האם זה כמו שב- 12 קופים היה כמו זה שמתואר בסרט בזמן כלשהו בעבר, והסרט נבנה כדי לתת הסבר מתוחכם לארוע? אם כן, יש למישהו לינק לארוע האמיתי?

		למה שנות ה- 80? Kipod (שבת, 28/09/2002, שעה 13:17) תגובה 81951  בתשובה לאפסאלון הסברו של הבמאי - http://donniedarko.tripod.com/article/vv1024200...

		אני מודה שאני מתעצלת לקרוא הכל trilliane (שבת, 28/09/2002, שעה 13:49) תגובה 81969  בתשובה לKipod באנגלית... אשמח אם מישהו שקרא יוכל לתמצת את ההסבר בכמה שורות (בעברית).

		מראיין: למה שנות השמונים? מישהי עם ניק מתחכם (שבת, 28/09/2002, שעה 13:57) תגובה 81974  בתשובה לtrilliane במאי: כי בא לי.

		בן כמה הבמאי? נונין (שבת, 28/09/2002, שעה 18:35) תגובה 82098  בתשובה למישהי עם ניק מתחכם לאנשים שעושים סרטים על מתבגרים, בעיקר אם זה סרט ראשון, יש נטייה לשים את הסרט בתקופה שהם עצמם היו מתבגרים. זה הכי קל. אם אני הייתי עושה סרט על בן 16, גם אני הייתי שם אותו בשנות ה- 80 המאוחרות.

		זה גם מה שהוא אמר, מישהי עם ניק מתחכם (שבת, 28/09/2002, שעה 18:38) תגובה 82100  בתשובה לנונין אבל זה היה סרט כך כל שמונימי, עם כזה דגש על הפוליטיקה והמוזיקה, שהייתי רוצה שתהיה לזה משמעות מעבר לזה. אבל שוין, הייתי רוצה שתהיה לכל הסרט משמעות מעבר לזה, ואני עדיין לא מוצאת אותה.

		תנסי לראות את הסרט עוד פעם Mad Hatter ארנב ענק. (שבת, 28/09/2002, שעה 18:48) תגובה 82103  בתשובה למישהי עם ניק מתחכם הפעם לבד. זה יעזור.

		אני יודעת שקשה לך עם זה, מישהי עם ניק מתחכם (שבת, 28/09/2002, שעה 18:49) תגובה 82105  בתשובה לMad Hatter ארנב ענק. אבל זה אפשרי פיזיקלית שאתה תאהב סרט מסוים ואני לא אוהב אותו.

		לא, לא קשה לי עם זה, באמת שלא Mad Hatter ארנב ענק. (שבת, 28/09/2002, שעה 18:55) תגובה 82107  בתשובה למישהי עם ניק מתחכם וההודעה הקודמת שלי מתייחסת למשפט אחד בלבד בהודעה שלך, הוא ''... הייתי רוצה שתהיה לכל הסרט משמעות מעבר לזה, ואני עדיין לא מוצאת אותה.''

		אז למה אתה מתייחס? מישהי עם ניק מתחכם (שבת, 28/09/2002, שעה 18:57) תגובה 82108  בתשובה לMad Hatter ארנב ענק. לפתרון של החידה? אמרתי לך שהבנתי מה קורה בעלילה. היו צריכים להסביר לי (לאט), אבל הבנתי בסוף. זה עדיין לא נותן משמעות לסרט בעיניי. לא משמעות שמדברת אליי באיזושהי צורה, בכל אופן.

		כתבת שאת עדיין לא מוצאת Mad Hatter (שבת, 28/09/2002, שעה 19:13) תגובה 82114  בתשובה למישהי עם ניק מתחכם את המשמעות, הסקתי מדבריך שאת כן מחפשת אותה. את העלילה גם אני הבנתי אחרי הצפיה הראשונה, אבל לא מעבר לכך. צפיה שניה כבר העלתה נקודות אחרות לגמרי, והן עזרו לי לתת למה שקורה שם משמעות ופרשנות יותר אישיים.

		זה היה עדיין בכל-זאתי כזה. מישהי עם ניק מתחכם (שבת, 28/09/2002, שעה 19:33) תגובה 82119  בתשובה לMad Hatter

		זה היה עדיין בכל-זאתי כזה. Mad Hatter (שבת, 28/09/2002, שעה 19:37) תגובה 82120  בתשובה למישהי עם ניק מתחכם אה.

		יש לי תאוריית קונספירציה. מישהי עם ניק מתחכם (יום שני, 30/09/2002, שעה 11:45) תגובה 82384  בתשובה למישהי עם ניק מתחכם לאחר כמה ימים שבהם שמעתי באופן אובססיבי את השירים הנהדרים מהסרט, פיתחתי את התאוריה הבאה: אין לסרט משמעות. לא באמת. הבחור סתם כתב אוסף של סצינות שיתאימו למלים של שירי האייטיז האהובים עליו. תקשיבו לשירים ותשפטו בעצמכם. וחוץ מזה, אחת מהדמויות בסרט היא אשכרה Bunnyman!

		27 וחצי שנים בדיוק! assafTV (חיפש בימדב) (שבת, 28/09/2002, שעה 19:00) תגובה 82109  בתשובה לנונין 28.3.1975 - יום חצי-הולדת שמח! http://us.imdb.com/Name?Kelly,%20Richard%20(II)

		מה שעושה אותו בן 13.5 נונין (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 18:47) תגובה 82285  בתשובה לassafTV (חיפש בימדב) בקיץ 1988. קצת צעיר מדוני, אבל עדיין - זה בסביבה. ברור שעבורו ג'ורג' בוש האב ומייקל דוקאקיס הם דמויות שהסתובבו בסביבה כשהוא היה צעיר.

		הבמאי לא היה טינאייג'ר באייטיז lonesome zora (שבת, 28/09/2002, שעה 19:21) תגובה 82115  בתשובה לנונין לפי מיטב זכרוני הבמאי הוא בחור בן 25 וזהו סרטו הראשון.. אבל שווה לבדוק בתנ''ך.

		המממ. אני תוהה, מה זה אומר עלי? ל-trilliane יצא שהיא סמנתה דרקו (שבת, 28/09/2002, שעה 13:54) תגובה 81971 אגב, גיליתי ב-IMDb שהשחקנית דיבבה את לילו ב''לילו וסטיץ'''. ומה יצא לכם?

		אני דוני רד פיש (שבת, 28/09/2002, שעה 14:50) תגובה 82002  בתשובה לל-trilliane יצא שהיא סמנתה דרקו מה שלגמרי לא מפתיע, בהתחשב בדיוק שבו התשובה ל''אנשים חושבים שאתה...'' מתאימה לי. אבל אנחנו לא פותחים כאן פתיל ענק שבו כל אחד יגיד מה יצא לו, נכון?

		כמובן שלא. Mad Hatter ארנב ענק. (שבת, 28/09/2002, שעה 14:55) תגובה 82005  בתשובה לרד פיש

		למה מה אנחנו? גרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) (שבת, 28/09/2002, שעה 15:04) תגובה 82009  בתשובה לMad Hatter ארנב ענק. גרטשן?!

		ברור שלא assafTV (חתך זיתים) (שבת, 28/09/2002, שעה 17:38) תגובה 82081  בתשובה לMad Hatter ארנב ענק. Congratulations, you are Donnie Darko. You're not afraid to speak what's on your mind and tell people what you're really thinking. You think about sex a lot and sometimes you wake up with your hands down your pants.

		האמת, היו שתי שאלות שהתלבטתי בהן trilliane לא מרמה (שבת, 28/09/2002, שעה 17:56) תגובה 82082  בתשובה לassafTV (חתך זיתים) ואחרי שכתבתי את ההודעה הקודמת, חזרתי אחורה ושיניתי את שתיהן לאופציה השניה איתה התלבטתי, וגיליתי שהפלא ופלא, גם אני דוני דרקו... למה זה מעניין? זה לא. האמת, רציתי להגיד שבחצי השעה האחרונה שלפתי מהמדף את האוסף של ''דמעות לפחדים'' (ככה קראו להם פעם ברשת ג' ובעיתוני הנוער) וגיליתי שבאופן נוח למדי Mad World מופיע מיד אחרי Head Over Heels, כמה נוח! מאז ועד עכשיו אני בלופ בין 2 השירים האלה... (מודה שגיוונתי קצת בהתחלה עם Sowing the seeds of love ו-Pale Shelter). הספקתי בנתיים גם לבקר באתר של גרי ג'ולס (נראה נחמד, הבחור) ורשמתי לי לנסות לבדוק את הדיסק שלו (בעל השם המגניב ''סוחר בשמן-נחשים עבור כרטיסי-זאבים'') בהזדמנות הראשונה (אולי אפילו לבקש ממישהו בחו''ל שיקנה לי). מה אתם אומרים, שווה? מישהו מכיר?

		עוד רעיון פיניקס (שבת, 28/09/2002, שעה 19:22) תגובה 82116 טוב, כרגע חשבתי על זה אז הניסוח יהיה מאוד מבולבל. סליחה מראש דוני נע בתוך קו הזמן כשלמולו מטרה שהוא חייב לבצע. אני לא בטוחה שהוא יודע מהי אבל יש לו מטרה כלשהי. עלתה פה שאלה, מי יצר את קו הזמן הזה? נניח שזה היה ה', ויש לו משימה בשביל דוני, אז למה הוא נותן לדוני אפשרות בחירה- למות ולתקן את המעוות או לא. פה זה קצת מסתבך- לדוני יש גורל כתוב מראש אבל יש לו גם בחירה חופשית, מוגבלת. כמו אדם שהולך מנקודה א' לנקודה ב' אבל בדרך יש לו נקודות ציון כשכל נקודת ציון פותחת נתיב חדש. הדרך, עם כל נקודות הציון שעליה, מובילה בסופו של דבר לנקודה ב' רק בשינויים קלים. לפי זה גורלו של דוני קבוע מראש. אבל כל זה במימד הקוסמי. כל זה טוב ויפה אבל איך זה בא לידי ביטוי בחייו של דוני עצמו? פה נכנסת התאוריה של פחד---אהבה. כל הסרט דוני מונע ע''י פחד. לא פחד ממשי כמו- יש ברקים ורעמים אלא פחד עמוק יותר, בסיסי יותר (אני צריכה להגדיר את זה טוב יותר מתישהו). דוני חושד בכך שהכל זה חלק מ''מזימה אלוהית'' והוא מפחד מזה. ת'אמת, גם אני הייתי מפחדת אם הייתי מגלה שיש אלוהים ושיש לו תוכנית בשבילי. כל הסרט דוני מנסה למצוא הסברים הגיוניים ומציאותיים לחשדות שלו ומאחורי כל זה עומד הפחד הנ''ל. רק בסוף הסרט, הוא מתנער מהפחד, נכנע לעובדה שזוהי תוכנית אלוהית, ובוחר במודע לפעול לפי רצון ה'. זוהי האהבה. טוב, אני מקווה שמישהו הבין את הנקודה שרציתי להעביר. נ.ב- השפן הוא בדיחה כ''כ אכזרית! אכזרית!!

		שאלה אחת: מי זה ה'? אפסאלון (שבת, 28/09/2002, שעה 21:42) תגובה 82143  בתשובה לפיניקס

		הגיבור הראשי בספרו של רוג'ר Boojie (שבת, 28/09/2002, שעה 21:48) תגובה 82147  בתשובה לאפסאלון זילאזני, ''למות באיטלבאר''.

		הוא סוכן חשאי. טווידלדי (שבת, 28/09/2002, שעה 22:10) תגובה 82154  בתשובה לאפסאלון זה מופיע בהרבה סרטים: ''השם הוא בונד. ג'יימס בונד''.

		לא למדת תנ''ך? הפינגווין מצריך טיפול מיוחד (שבת, 28/09/2002, שעה 22:19) תגובה 82156  בתשובה לאפסאלון

		אופס. אפסאלון (שבת, 28/09/2002, שעה 22:47) תגובה 82162  בתשובה להפינגווין מצריך טיפול מיוחד אפשר למחוק. Nothing to see here!

		שאלה אחת: מי זה ה'? פיניקס (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 1:30) תגובה 82189  בתשובה לאפסאלון ה' זה אלוהים. עשיתי את הבגרות בתנ''ך לפני זמן די קצר ועדיין נשאר לי ה-ה' הזה (נסה לכתוב ''אלוהים'' ארבע פעמים בשורה...)

		תודה אפסאלון (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 4:13) תגובה 82199  בתשובה לפיניקס כבר תפסתי למעלה...

		כשאני עשיתי את הבגרות בתנ''ך... Sabre Runner לוקח ברצינות (יום שני, 30/09/2002, שעה 23:24) תגובה 82500  בתשובה לפיניקס וגם לפני זה, במוקדמות, השתמשתי בשם האמיתי של הדמות. היי, אם זה כתוב בספר והוא בעצמו אומר את זה אז כנראה שכך הוא רוצה שנקרא לו ואני קורא לאנשים (או כל יצור תבוני אחר) איך שהם רוצים שאני אקרא להם.

		האמת, rosWella (שבת, 05/10/2002, שעה 3:30) תגובה 83303  בתשובה לSabre Runner לוקח ברצינות אומרים שהשם ההוא בעל ארבע אותיות האהו''י הוא גם כן לא השם האמיתי שלו. השם האמיתי שלו מורכב מ-‏72 אותיות וידוע למתי מעט, בגלל כוחו הפוטנציאלי הרב. __________________ רוזוולה, מופתעת שמשהו מהרצאות הקבלה של אבא שלה בכל זאת לא עבר דרך האוזן השניה.

		זה לא XiroX (דוני דארקו במסווה) (שבת, 05/10/2002, שעה 15:14) תגובה 83322  בתשובה לrosWella מאתיים ומשהו אותיות?

		אם תאמר את זה שלוש פעמים rosWella walks through the fire (שבת, 05/10/2002, שעה 15:43) תגובה 83328  בתשובה לXiroX (דוני דארקו במסווה) רצוף, אז כן.

		זה לא anilegna (שבת, 05/10/2002, שעה 20:20) תגובה 83366  בתשובה לXiroX (דוני דארקו במסווה) היה גם ב''פיי'' קטע בעניין?

		בפיי הוא רודף אחרי מספר בן Sabre Runner לא פוליטיקלי בעליל (שבת, 05/10/2002, שעה 21:27) תגובה 83371  בתשובה לanilegna מאתיים חמישים ומשהו ספרות שחוזר על עצמו בכל מקום, גם בתנ''ך. אני לא חושב שהיה קשר לאלוהים.

		ספוילרים לפאי! Silent Ariel (שבת, 05/10/2002, שעה 21:51) תגובה 83374  בתשובה לSabre Runner לא פוליטיקלי בעליל ולא לאמריקן! לפי מה שזכור לי, יש את החבורת יהודים הזאת שסבורה ששמו של אלוהים מורכב מאיזה מאתיים ומשהו אותיות, והם סבורים שזה המספר שעליו עלה הגיבור, מקס אני חושב שקראו לו, לא?

		ספוילרים לפאי! (כה''ב) Idanyd (יום רביעי, 23/04/2003, שעה 23:25) תגובה 108791  בתשובה לSilent Ariel לפי הקבלה, שמו האמיתי של ה' (אלוהים, אלוקים, אדוני, ד', יהוה, איך שבא לכם לקרוא לו) מורכב מ-‏216 אותיות, וזה כנראה המספר שפלט מחשבו של מקס, רגע לפני ששבק חיים, וקיבל מודעות עצמית (הערת אגב - יש מחשבים שכשהם מקבלים מודעות, הם מחליטים להשמיד את המין האנושי, וליצור עולם של סייבורגים אוסטרים, ויש כאלה שמסתפקים בפליטה של כמה מאות מספרים. אולי זה עניין של דימוי עצמי?).

		ולתיאוריה הזאת נקרא נונין (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 18:48) תגובה 82286  בתשובה לפיניקס ''איך להפוך את התיאוריה הלא-דתית של גרגמל לדתית וכך לעצבן אותו מאוד''

		I'm way ahead of you גרגמל טוב הלב (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 21:39) תגובה 82317  בתשובה לנונין נדמה לי שהצלחתי למצוא תאוריה שמסדרת לי את הסרט בראש בצורה פחות או יותר מובנת. נחלק את ההסבר לשניים: האלמנט המדב''י (בוחצל) והאלמנט המיסטי. האלמנט המדב''י: מטוס טס בשמיים. מגיע לאיזור בעייתי מבחינה קוסמית. יש בו מערבולות אוויר, אבל יותר חשוב, יש בו חור-תולעת. המטוס מתרסק, אבל שריד אחד ממנו - המנוע - נופל לתוך החור, ובמקום להגיע סתם כך לאדמה, חוזר 28 יום בזמן ונופל הישר על גג חדרו של אחד, דוני דארקו. בזה נגמר הצד המדב''י של הסיפור, שהוא, בעצם, פשוט מאוד, לא קשור כהוא זה לדוני (מלבד העובדה המצערת שדוני מת בסופו) ולא מערב שום יסודות מטאפיזיים, אלוהיים, פסיכולוגיים או חברתיים. ומכאן לצד המיסטי: מישהו בסיפור הזה - אלוהים, פרנק, אודין[1], היקום - החליט למנוע את מותו של דוני, שהוא, כזכור, תוצאה של איזו פאשלה קוסמית. אותו מישהו יצר לשם כך עולם חדש, שעתיד להתקיים בדיוק 28 יום, (עד סגירת לולאת הבוחצל), ושבמרכזו נמצא דוני. דוני הוא למעשה הסיבה היחידה לקיומו של אותו עולם, הוא יכול לעשות בו מה שהוא רוצה, הוא למעשה סוג של אלוהים (In a stupid man suite). כמובן, מצב זה עתיד להסתיים בעוד 28 יום, ואז העולם המדומה יעלם, והעולם האמיתי יחזור (ודוני, כמובן, יאבד את כוחותיו המיוחדים ויחזור להיות סתם אדם מן השורה). פרנק נמצא כאן כדי להנחות את דוני, להבהיר לו שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, ולעזור לו לממש את הפוטנציאל שגלום בו. הבעיה היחידה היא שפרנק מתווה עבור דוני דרך שגויה. הוא גורם לו לבטא את כוחו באמצעות הרס, דבר שדוני למעשה עשה כבר בעבר (ולכן הסיפור של גראהם גרין ברור לו מההתחלה). דוני מחפש משהו מעבר. פרנק משדך לו (באמצעות ההצפה) את גרטשן, כדי לתת לו את מה שהוא לכאורה רוצה - סקס[2]. אבל דוני מחפש משהו אחר. פרנק אפילו נותן לו אקדח (מה שווה סקס בלי אלימות...). פרנק יודע שדוני ישתמש באקדח כדי להרוג את פרנק ''האנושי''. לכן הוא לובש את דמותו מלכתחילה, ומנחה את דוני איפה בדיוק לירות בפרנק (רמז: תסתכל לי בעיניים). אבל פרנק מפספס דבר אחד: דוני לא חייב ללכת בדרך שהותוותה עבורו. בסוף הסרט, דוני מבצע בחירה שאף אחד לא הכתיב לו: הוא חוזר בעצמו בזמן (אולי באמצעות המכונית...?), לאותו רגע שבו היה אמור לצאת בעקבות פרנק ולהנצל ממוות, ומת. הוא בוחר באהבה ולא בטרור ובפחד. זהו-זה, מבחינתי. במקום סרט דתי על גורל קבוע מראש, קיבלנו סרט על הקרבה ועל הבחירה באהבה ולא בפחד. הערות: 1. למרות שאין ממש רמזים לכך שפרנק הוא האל הנורדי אודין, אני בהחלט משאיר פתח לאופציה הזאת. ההתעללות של פרנק בדוני, הדרך בה הוא בוחר להוליך אותו, אקט ההתחפשות, וכמובן, העין והשליטה בזמן, כולם מתחברים לא רע לדמות המיתולוגית הזו. 2. שימו לב שהסקס, משאת נפשו של דוני כנער מתבגר, לא מוצג בסרט, ואנחנו למעשה לא בטוחים שמעשה האהבים התקיים. אולי פשוט כי לא הסקס הוא הדבר החשוב, אלא האהבה.

		אם כך, Silent Ariel (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 22:12) תגובה 82328  בתשובה לגרגמל טוב הלב אז בעצם פרנק, נותן לדוני את כוח הבחירה. הוא בעצם מראה לו איך העולם היה נראה, אם לא היה בחדרו בזמן שהמנוע נפל, ולבסוף נותן לו להחליט אם הוא מסכים לחיות בעולם שבו האופציה הזאת מתקיימת. אולי הוא נותן לו את זכות הבחירה הזאת, בגלל שמותו נובע מגורם על אנושי, טעות קוסמית אולי. אבל בעצם, למרות שזה נראה כאילו פרנק נותן לו את זכות הבחירה, הוא בעצמו מוליך אותו בדרך, שבסופה אהובתו מתה, בידיעה שדוני לא ייתן לזה לקרות ויקריב את עצמו. אני מצטער אם אני חוזר פה על דברים שאחרים אמרו, אני פשוט מנסה לארגן לי את זה בראש. ואהבתי את התיאוריה על אודין.

		זכות הבחירה. גרגמל טוב הלב (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 22:32) תגובה 82330  בתשובה לSilent Ariel לא, פרנק לא *נותן* לדוני את זכות הבחירה. הוא פשוט לא יכול, למרות כוחו העצום, לשלול את הזכות הבסיסית הזו. זה שפרנק מוליך את דוני, ברשעות, עד לסוף הנוראי והצפוי מראש (עבור פרנק, שתכנן אותו), זה נכון. אבל דוני הוא זה שאומר את המילה האחרונה. הוא מפתיע את פרנק בבחירה שאינה מונעת מפחד אלא מאהבה (גם אני חוזר על עצמי), ושמטרפדת, למעשה, את כל מהלך העניינים שתוכנן ע''י פרנק. ...או ככה לפחות אני *בוחר* לראות את זה.

		לא לא לא. Silent Ariel (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 22:43) תגובה 82332  בתשובה לגרגמל טוב הלב אני נשאר בדעתי. לפרנק היה ברור שדוני יבחר באהבה, אחרת הוא לא היה גורם לכך שיפגוש בגרטשן. אבל אני לא ממש בטוח, לפי הגרסה שלך, מה פרנק ציפה שדוני יעשה, אם לא ללכת לפי האהבה?

		פרנק ציפה לסוף הראשון. גרגמל טוב הלב (יום שני, 30/09/2002, שעה 0:14) תגובה 82352  בתשובה לSilent Ariel זה שבו דוני מאבד את כל היקר לו (אבל לא את עצמו). הוא הוליך את דוני לעבר הסוף הזה. פרנק לא גרם לדוני להתאהב בגרטשן (אי אפשר לגרום לאדם להתאהב), הוא רצה לתת לו תחושת כח שמתבטאת, לדידו של פרנק, בסקס ואלימות. האהבה לא היתה בתכנון, וגם לא מעשה ההתאבדות (שלדעתי טרפד לחלוטין את תכניתו של פרנק, והחזיר את הגלגל לאחור).

		זאת גם אפשרות מעניינת. Sabre Runner לוקח ברצינות (יום שני, 30/09/2002, שעה 23:30) תגובה 82502  בתשובה לגרגמל טוב הלב אולי פרנק (או ישות אחר בדמותו) שינתה את כיוון הזמן הרגיל בכך שהציגה את מנוע הסילון במשוואה או בכך שמנעה מדוני למות על ידו. אולי כל המטרה של הסטת קו הזמן הייתה כדי להביא לסיום העולם (המערבולת בסוף לא נראית נחמדה במיוחד) והשתמשו בדוני כדי לעשות את זה, כשגוררים אותו על ידי האהבה שלו או הסלידה שלו מהממסד. ואז כשהכל היה צריך להיגמר, דוני בחר לא ללכת עם זה עד הסוף, הוא בחר ללכת בדרך האהבה, לחזור חזרה בזמן ולמנוע את כל ההתחרשויות. הוא הקריב את עצמו בשביל האהבה שלו ובשביל העולם שלו וזאת ההקרבה הגדולה ביותר בשביל סופר-גיבור או סתם אדם רגיל.

		יופי של תיאוריה! נונין באינרציה (יום שני, 30/09/2002, שעה 0:43) תגובה 82356  בתשובה לגרגמל טוב הלב אבל דבר אחד לא ברור לי -עניין בחירתו של דוני בסוף. אם ידוע שהעולם ממילא יתקיים 28 יום וכו', במה לעזאזל בחר דוני? למות צלוב ע''י מטוס במקום פשוט להתפוגג? הרי הוא לא מציל בכך את גרטשן או אף אחד אחר. מאחר שהעולם נועד רק בשבילו, למה לו לחזור אחוקה (אם אכן הוא חוזר) במקום פשוט להתפוגג כשהזמן נגמר? לי לא נראה שדוני מורד בפרנק ולו לרגע. הוא ממשיך לעשות כל הזמן מה שפרנק ניבא.

		מי אמר שהעולם יתפוגג? גרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) (יום שני, 30/09/2002, שעה 1:25) תגובה 82361  בתשובה לנונין באינרציה העולם החליפי שבו דוני הוא אלוהים יעלם, ויהפוך בחזרה לעולם רגיל. תחזור שוב לסוף הראשון של הסרט: גרטשן מתה, פרנק מת. דוני נשאר שם, והעולם ה''מקורי'' הרגיל חזר. שום דבר אחר לא קרה. מה נראה לך, שאם דוני לא היה חוזר בזמן, הוא לפתע היה נעלם? לי נראה הרבה יותר הגיוני שהוא היה פשוט נשאר שם, עם גופותיהם של פרנק וגרטשן (וגם אמו ואחותו) לצידו. הבחירה של דוני היא לאבד את עצמו כדי להציל אותם. זה הכח של הסרט מבחינתי. אם לא, אז מה הקטע? אם מה שאתה טוען (העולם ממילא נגמר) נכון, איפה בעצם ההקרבה של דוני?

		הגדרה מלאה ל''סוף העולם'': גרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) (יום שני, 30/09/2002, שעה 1:37) תגובה 82364  בתשובה לגרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) מבחינתי, סוף העולם שניבא פרנק מתבטא בשני מישורים: 1. המישור המדב''י - הלולאה/בוחצלגיחצן נסגרה, העולם האלטרנטיבי שנוצר בשביל דוני מיצה את תפקודו, עכשיו פרנק נעלם והכל חוזר להיות נורמלי (דוני כבר לא סופר-הירו). 2. המישור הרגשי - גרטשן מתה. פרנק מת. אמא מתה. אחותו מתה. ''נגמר לו העולם''. צריך הסבר?

		כלומר טענתך היא נונין באינרציה (יום שני, 30/09/2002, שעה 1:48) תגובה 82366  בתשובה לגרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) שאם דוני לא היה עושה את הבחירה לחזור ולמות הוא היה נותר לנצח קפוא בזמן במצב שבו גרטשן ופרנק מתים. ולכן הבחירה שלו היא להגיד לא לסטטוס האיום הזה, לחזור, ולמות. לפי הפרשנות הזה צחוקו של דוני הוא של שחרור, וצחוק על-חשבון פרנק. נחמד. אני מעדיף את הפרשנות שלי, אבל זה חביב.

		לא רק שחרור ושמחה לאיד. גרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) (יום שני, 30/09/2002, שעה 1:53) תגובה 82370  בתשובה לנונין באינרציה אלא, בעיקר, אושר שמקורו בהבנה שהאהבה נשגבת מהכל.

		וגם: גרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) (יום שני, 30/09/2002, שעה 2:00) תגובה 82372  בתשובה לגרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) דוני בסופו של דבר מת לבד, בחדרו. זה הדבר שממנו הוא חשש יותר מכל. לכאורה, הוא צריך להיות מבואס לאללה. אבל פרנק זכה לאהוב, ואת זה אף אחד, כולל פרנק, לא יכול לקחת ממנו, ולכן הוא מת מאושר.

		התכוונתי כמובן גרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) (יום שני, 30/09/2002, שעה 2:04) תגובה 82375  בתשובה לגרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) ''דוני זכה לאהוב'' וגו'...

		פה אני דווקא מסכימה עם טווידלדי: לונג ג'ון (יום שני, 30/09/2002, שעה 13:03) תגובה 82399  בתשובה לגרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) (זהירות, ים וסנל''לים. אבל את זה אתם כבר בטח יודעים, נכון?) דוני לא מת לבד. הוא מת כשהזכרונות כולם ממלאים אותו - זכרון הימים שעבר, זכרון מראה פניה של המורה (''תדחפי את קו האהבה--פחד ל...!''), זכרון האהבה.

		בהחלט. גרגמל בחושילינג אינרציה (יום שני, 30/09/2002, שעה 13:11) תגובה 82400  בתשובה ללונג ג'ון אובייקטיבית הוא מת לבד, אבל מבחינתו, לא היה לזה כל משמעות.

		''The greatest thing לונג ג'ון בסרט אחר (יום שני, 30/09/2002, שעה 12:59) תגובה 82398  בתשובה לגרגמל טוב הלב (כרוב ניצנים) you'll ever learn, Is to love and be loved in return''

		remember עדי אשכנזי במחזמר אחר (יום שני, 30/09/2002, שעה 13:56) תגובה 82405  בתשובה ללונג ג'ון בסרט אחר remember The truth that once was spoken To love another person Is to see the face of God.

		remember Kipod באסוציאציות חופשיות (יום שני, 30/09/2002, שעה 13:58) תגובה 82406  בתשובה לעדי אשכנזי במחזמר אחר ''Remember, remember the fifth of November. Gunpowder, Treason and Plot. I see no reason why Gunpowder Treason Should ever be forgot.''

		מעניין... נונין חזר מים המלח (יום חמישי, 03/10/2002, שעה 18:56) תגובה 83141  בתשובה ללונג ג'ון בסרט אחר גם לי הייתה אסוציאציה לקטע הזה במולאן רוז' בהקשר ד''ד. אפשר בהחלט להצמיג אותו כמסר של 'דוני'.

		The hardest thing'' Idanyd בסדרה אחרת (יום רביעי, 23/04/2003, שעה 23:30) תגובה 108792  בתשובה ללונג ג'ון בסרט אחר in this world, is to live in it.''

		רגע, גרגמל בחושילינג אינרציה (יום שני, 30/09/2002, שעה 3:04) תגובה 82377  בתשובה לנונין באינרציה כשאתה אומר ''נותר לנצח קפוא'' אתה לא מתכוון לזה כפשוטו, נכון? כי זה לא מה שאני התכוונתי. אני התכוונתי שהוא פשוט ממשיך את החיים משם, בלי גרטשן, אמו ואחותו, ובלי כוחות מיוחדים.

		אממ... Silent Ariel (יום שני, 30/09/2002, שעה 19:00) תגובה 82453  בתשובה לנונין באינרציה בסוף הסרט, לא נראה לי שהוא חוזר בזמן מרצונו. לפי דעתי, כל העולם האלטרנטיבי הזה נוצר רק כדי לתת לדוני הרגשה שיש לו בחירה. יקום שנמשך 28 ימים. כשהיקום הזה נעלם, דוני חוזר לנקודת ההתחלה, כשעכשיו ניתנת לו הבחירה אם לברוח או לא, אם הוא שלם עם החוויות שעברו עליו ומוכן להמשיך הלאה, או שהוא מעדיף למות.

		תשובת-דיון לגרגמל ולך נונין חזר מים המלח (יום חמישי, 03/10/2002, שעה 19:03) תגובה 83145  בתשובה לSilent Ariel תגידו, מי אמר שדוני חזר בזמן? לפי הזרט, מסע בזמן אפרי בתוך רכב ממתכת. דוני לא היה בתוך רכב ממתכת כשנפתח הפורטל. מסקנה: דוני לא נסע בזמן. מיהו דוני שצוחק בסוף הסרט, אם כך? זהו דוני מקו הזמן המקורי, הלא סטוי, ששוחרר מחדש ויכול להתקדם כרגיל, עכשיו שהמנוע הגיע דרך הפורטל. פרנק לא מגיע בקו זמן זה, ולכן דוני נשאר במיטה. אבל דוני יודע שהוא אמור למות, שהוא doomed, ומקבל את הגורל הזה. אבל דוני הזה, בגלל שהיה לו תפקיד כה חשוב בקו הזמן החלופי, יודע כל מה שקרה בקו הזמן הזה, על אף שלא חווה זאת. מחשבה שקפצה לי כרגע: אם תשימו לב, במעבר-הזמן דוני לא עובר דרך הפורטל אלא חוזר אחורה - במהירות - את כל החודש שעבר.

		היה לו רכב ממתכת. Sabre Runner לא פוליטיקלי בעליל (יום חמישי, 03/10/2002, שעה 19:14) תגובה 83150  בתשובה לנונין חזר מים המלח שים לב שהמורה אמר חללית אבל הכליל את זה לכל כלי רכב מתכתי שהוא. זה כדאי שנדע שגם מכונית היא כלי אפשרי. מכונית, כמו המכונית שדוני נהג בה בסוף.

		*היה* לו רכב ממתכת. נונין מנטפק (יום חמישי, 03/10/2002, שעה 20:34) תגובה 83170  בתשובה לSabre Runner לא פוליטיקלי בעליל אבל לפחות בשוט האחרון, כשהפורטל נפתח, דוני בבירור *מחוץ* לרכב. יתר על כן, ברכב הייתה גם גופתה של גרטשן, והיא ללא ספק לא עברה בזמן (ובעצם גם הרכב לא). זה לא.

		אבל הרי *ברור* שהוא לא חזר בזמן שפן הלוח (יום חמישי, 03/10/2002, שעה 22:21) תגובה 83182  בתשובה לנונין מנטפק פשוטו כמשמעו, אחרת בעבר היו לנו שני דונים (אחד שמת ואחד שיצא לטייל בפארק). מה שהוא עשה היה, כך נראה, לשנות את מהלך האירועים כך שהעבר עצמו ישתנה. היחיד שבאמת חוזר לעבר הוא המנוע.

		ולתיאוריה הזאת נקרא פיניקס (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 22:14) תגובה 82329  בתשובה לנונין אני מקווה שלא יתעצבן... בעיקר מכיוון שזאת לא הייתה הכוונה שלי. ניסיתי לשלב בין שתי תיאוריות שנראו לי מאוד הגיוניות לאחת עוד יותר הגיונית (בשבילי) שוב, זה נשמע הרבה יותר טוב בראש שלי

		דברים לא ברורים croovie (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 15:11) תגובה 82244 מכיוון שיש לי את הסרט במחשב יצא לי להתעכב על הרבה סצנות שלא ברורות לי: אחרי שגרטשן מתה, דוני לוקח אותה הביתה, לוקח את המכונית, נוסע אל הצוק וחוזר... למה? רואים אחר כך את המטוס מסתבך ומאבד את המנוע, למה אתם חושבים שדוני אחראי לזה? בשני לאוקטובר החדש שנוצר כל הדמויות נראות עצובות - האם זה קשור לדוני? ולמה פרנק יושב בחדר עם כל מיני שרטוטים של ארנב?

		דברים לא ברורים Kipod (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 15:23) תגובה 82248  בתשובה לcroovie לפחות לגבי סעיף שלוש, אני חושב שניתן לתמצת את התגובה לשתי מילים - ''Like, Duh...?'' למה השרטוטים של הארנב? אולי הוא מייצר לעצמו את המסיכה? ואגב מסכה - רק לי פני הארנב הזכירו כתמי רורשאך?

		לי זה די ברור. נונין (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 18:52) תגובה 82288  בתשובה לKipod סנל''לי פרנק מתכנן כבר הרבה זמן את התחפושת הזו לליל כל הקדושים. זה לא סתם ארנב, אלא ארנב-זוועה, והוא אמן היוצר את התחפושת שלו בעצמו. כשקו הזמן של דוני נמחק, כולם מרגישים איזושהיא עצבות בלתי-מוסברת, ובמיוחד פרנק, בעיקר כשהוא בוהה בציורי התחפושת. (וכך, אגב, בגלל אותה עצבות לא-מוסברת, דוני בעצם לא מת לבד. כולם חשו את מותו.)

		כמה דברים רגשיים ומבולבלים. נונין (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 19:01) תגובה 82289 עזבו אתכם מניתוח עלילה לרגע. דוני דרקו הוא סרט של רגש. המון רגש. והרגש השולט - עבורי לפחות - הוא בדידות, והפחד ממנה. אם דוני מפחד, הוא מפחד רק מדבר אחד: every living thing dies alone. זה מה שמטריף לו את השכל. קל לו להבין את המצב הזה, הרבה יותר מאשר לדמויות אחרות בסרט, כי הוא בודד למדי גם עכשיו. לפי הרמזים של תחילת הסרט מקומו של דוני בחברה הוא של המסתגר הציני, שלא ממש יודע מה לעשות עם עצמו ובעיקר יודע למתוח ביקורת על הסביבה. משהו כמו סקובי של 'אגדות וסיפורים'. [1] אבל בקו הזמן החלופי, או בחלום שיצר לעצמו, או במה-שלא-יהיה שראינו בסרט, דוני פורץ החוצה. גם באלימות (הצפות, שריפות) אבל גם ברכות, לא רק מול גרטשן אלא גם מול המורה לספרות, הפסיכולוגית, ובסוף אפילו מול צ'ריטה ('הכל יהיה טוב עבורך בסוף'). אלוהים, העולם הוא מטורף, אבל כנראה שצריך לגעת בו. אי-אפשר לוותר על המגע האמיתי ולהחליף אותו. לקיטי יש מוסר דתי צבוע, לאב המשפחה יש מוסר ריפובליקני, לכולם יש משהו. אבל העולם באמת מטורף וצריך לגעת בו בלי כפפות, כמו דוני, כמו גרהאם גרין, כמו הסרט הזה. [1] הערת אגב + ל'אגדות וסיפורים': כשדוני חזר ממגרש הגולף וראה את כולם סביב ביתו היה לי פלאש אדיר לסצינה שבה סקובי חוזר לביתו בסוף של 'אגדות וסיפורים' ומגלה מה קרה למשפחתו. מעלה חיוך.

		אתה (ואחרים לפניך) מתעלם מפרט Kipod (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 19:13) תגובה 82291  בתשובה לנונין אחד באמת קטן. דוני *טוען* שהוא כבר שרף בית קודם. אולי הוא משקר, אולי לא, אבל תאלץ להסביר את זה לפני שתטען שהוא מצא דרך חדשה לפורקן הדחפים. אבל אהבתי את טענתך בהודעה הקודמת כאילו דוני לא מת לבד.

		זה שהוא הרס כבר קודם נונין באינרציה (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 21:12) תגובה 82313  בתשובה לKipod לא אומר שהוא פרק . להיפך, אולי אז הוא קלט שעדיף להסתגר. רק בסרט הוא מגיע ל'יצירה מתוך הרס' (גישה אמנותית שאני מאוד מסכים אליה)

		אז הסרט מנסה להגיד מישהי עם ניק מתחכם (יום ראשון, 29/09/2002, שעה 21:20) תגובה 82315  בתשובה לנונין באינרציה שלשרוף בתים זה טוב?

		צ'ריטה lonesome zora (יום שני, 30/09/2002, שעה 0:01) תגובה 82347 הדמות השולית הזו היא לדעתי גם הדמות הכי מרגשת בסרט.. כמעט בכל סצינה בה היא מופיעה יש לי צביטה כלשהי בלב.. בהתחלה אי אפשר שלא לצחוק עליה גם כן, על הדרך שבה היא מתמודדת עם הלעג של שאר הילדים בקריאות ה''צ'אט אפ!''... אבל אז כשמגיע הקטע של הכשרונות הצעירים בבית הספר ורואים שהיא לא סתם הילדה הדפוקה אלא שיש בה משהו מעבר לזה, וזה שבסוף כשהיא יורדת מהבמה אפילו ההורים, המבוגרים שאמורים לדעת טוב יותר, לא יודעים להעריך את מה שהיא עשתה.. זה כל כך עושה אותי עצובה.. אחר כך כשרואים אותה יושבת לבד ליד הפסל בבגדים של הריקוד ובוהה ברצפה. כשדוני בא אליה ואומר לה, בפעם הראשונה בחיים שלה, משהו טוב. שאולי קשה לה להאמין בזה עכשיו אבל יום אחד הכל יהיה טוב יותר בשבילה.. זה הדבר הכי יפה שאתה יכול להגיד לבנאדם כזה. אבל זה בא לה בכזו הפתעה שהיא שוב לא ידעה בכלל איך להתמודד עם זה. ואני לא יודעת עד כמה שמתם לב, אבל כשהיא בורחת באותו קטע אחרון נופלים לה הספרים ואנחנו רואים שיש על אחד מהם לבבות וכיתוב ''דוני דארקו''... דוני רואה את זה. :) אה, ואגב, אני די בטוחה שהכלי שעבר בזמן הוא המטוס ולא שום דבר אחר. רק עכשיו בצפיה השניה שמתי לב לזה, אבל ששומעים ברקע את השיחה של דוני והמורה לפיסיקה שאומר שכל גוף פלדה בעצם יכול להיות מכונת זמן פוטנציאלית (גם דלוריאן?), בדיוק ברגע הזה אנחנו רואים את המטוס עם האמא והבת מזדעזע. האסוציאציה הראשונה שעלתה לי לראש היא שבעצם מטוס זה גוף מתכתי גדול מספיק בשביל לעבור בחור תולעת שכזה. :)

		זה, לדעתי, היה ברור מכדי להזכיר שלמקו GRAS והצב השלישי (יום שני, 30/09/2002, שעה 0:10) תגובה 82349  בתשובה לlonesome zora הרי צ'ריטה, עם ליקויי הדיבור ועודף המשקל, היא הדמות שסובלת הכי הרבה בעולם הילדים. יותר מדוני. זאת דמות שנועדה שירחמו עליה, דמות שנועדה לעורר צביטה בלב. כבר קרא לי שבמשך חודשים לאחר שראיתי סרט או תוכנית ריחמתי על דמות, בד''כ שעברה איזו התעללות חסרת חשיבות בגלל שהיא הייתה דמות משנית, אבל מבחינתה זה היה סבל אמיתי. אצל צ'ריטה אין לי את הבעיה הזאת- היא נמצאת שמה בשביל לסבול. אז שתסבול. הרי במציאות, כל החברים שלה מסתכלים עליה בהערצה היא היא הייתה בסרט.

		,צ'ריטה - תיאוריה פסיכית נונין באינרציה (יום שני, 30/09/2002, שעה 1:12) תגובה 82359  בתשובה לlonesome zora אז כן, אפשר לקבל את צ'ריטה בתור האאוטסיידרית המושלמת, שמאוהבת בדוני (*כמובן* ששמנו ללב לספר עם הלבבות והכיתוב 'דוני דרקו'). אבל האם שמתם לב ש*כל* אירוע חשוב בסרט מתאפיין בזה שצ'ריטה נמצאת בסביבה? שתמיד היא מקשיבה למה שקורה, כאילו היא עוקבת אחרי הסיפור? מצד שני, אין לה שום תפקיד בעלילה עצמה - הסיפור היה מתקדם באותה צורה בדיוק גם בלעדיה. אז מה תפקידה המטאפורי של צ'ריטה? רעיון פסיכי לחלוטין: צ'ריטה היא בת-דמותו של המספר (במקרה זה, הבמאי). כך אפשר להבין את קיומה השקט והמקשיב בכמעט כל סיטואציה. ואת הספר עם 'דוני דרקו' על הכריכה אפשר פשוט להבין בתור התסריט של הסרט עצמו. אנרתי שזו תיאוריה פסיכית.

		צ'תוק! שלמקו GRAS והצב השלישי (יום שני, 30/09/2002, שעה 1:28) תגובה 82363  בתשובה לנונין באינרציה הגיוני, אם כי לא נראה מאד רלוונטי. צ'ריטה באותה מידה הייתה יכולה להיות שם בתפקיד ''הנה, תמיד זה יכול להיות יותר גרוע''.

		,צ'ריטה - תיאוריה הגיונית העלמה עפרונית (יום שני, 30/09/2002, שעה 14:28) תגובה 82410  בתשובה לנונין באינרציה אני פשוט ראיתי אותה בתור עוד איזשהו גורם, שאמור לתת לנו את תחושת המציאות בסרט. אחרי הכל, בחיים של כולנו יש אנשים ש''פשוט שם'' גם אם הם לא נוגעים לנו ישירות בחיים,או משפיעים עלינו בדרך כזו או אחרת. וזאת בדיוק אחת הנקודות שאני תמיד רואה בהן בעייתיות מסוימת בסרטים- אף פעם לא מראים דמויות אחרת. רק מה שקורה סביב הגיבור. (זה הגיוני לחלוטין כמובן, אבל עדיין, גם גיבורי סרטים מדברים לפעמים עם אנשים שלומדים איתם בכיתה בלי סיבה מיוחדת.)

		נכון, אבל אף אחד לא אמר ברק (יום שני, 30/09/2002, שעה 15:19) תגובה 82413  בתשובה להעלמה עפרונית שתמיד מעניין להראות את זה בסרטים, כמו שלא מראים לנו בסרטים דברים כמו אכילת ארוחת ערב (הפעם הוא הלך דווקא על חביתה), הליכה לשירותים, צפייה בפרק של הסימפסונז (שאני בטוח שהיתה באיזשהו שלב) או קריאה בספר קריאה זה או אחר.

		נכון העלמה עפרונית (יום שני, 30/09/2002, שעה 15:30) תגובה 82414  בתשובה לברק וזו בדיוק הייתה הנקודה שלי. אני חושבת, בחום הזה אני כבר לא בטוחה בכלום. להראות את הגיבור אוכל חביתה, לא בהכרח יהיה שוס היסטרי. גם לא לראות אותו יושב ומסתכל על הטלויזיה. (לא בטלויזיה, על הטלויזיה. זה קורה לפעמים. הידעת?) אבל דווקא כשהראו את דוני ביחס לצ'ריטה, הרווח היה כפול- מצד אחד, נתנו עומק ל''מציאות הסרטית'' ומצד שני, הראו את השינויים שעוברים על דוני במהלך הסרט, בצורה שלא מפריעה לעלילה להתקדם. ? אנילא בטוחה. אבל אם אתם ממש רוצים להיזהר, זה הזמן להפסיק. בהתחלה הוא די מגעיל אליה, כשהם מחכים בתחנה זאת אומרת, ולקראת סוף הסרט, כמו שכבר נאמר, הוא מתייחס אליה יותר בעדינות. ויותר מזה, כשנופלים לה הדפים, הוא לא אומר כלום. (ומי שזוכר את תקופת התיכון שלו,ולו במעומעם, יודע טוב מאד עד כמה נוראית ומביכה יכולה להיות סצינה כזו. וחומר גלם מעולה לירידות בלתי פוסקות) סוף אפשרי. ובכל אופן, ד''ד נועד כדי לתת חומר למחשבה. הדמות של צ'ריטה, נותנת חומר נוסף. בלי הטפות. בלי בלבולי מוח מיותרים. _______ העלמה עפרונית, שוקלת לתבוע את מזג האוויר על עוגמת נפש.

		הוא מעולם לא היה מגעיל אליה! לונג ג'ון (יום שני, 30/09/2002, שעה 16:10) תגובה 82418  בתשובה להעלמה עפרונית גם בתחילת הסרט, כשהם עומדים בתחנת האוטובוס והחבר שלו מעיר לה משהו בלעג והיא צועקת ''צ'אט אפ!'', דוני מסתכל עליו ואומר לו שיעזוב אותה במנוחה.

		טוב, אז... תשכחו מזה. העלמה עפרונית (יום שני, 30/09/2002, שעה 18:58) תגובה 82451  בתשובה ללונג ג'ון

		נראה לי שצ'ריטה אינדי (שבת, 04/10/2003, שעה 20:41) תגובה 133658  בתשובה להעלמה עפרונית נועדה להעצים את חויית 'בית הספר התיכון האמריקאי כגיהנום'. יש לו שלושה מרכיבים בסיסיים מוסכמים שמופיעים בכל סרט: הילד שכולם לועגים לו, הביריון האלים והטיפש, והמורים הדתיים המוסרניים.

		הוא מעולם לא היה מגעיל אליה! חרצית (יום שלישי, 19/09/2006, שעה 0:21) תגובה 269195  בתשובה ללונג ג'ון הוא אומר את זה באדישות, ותוך התעלמות מצ'יריטה עצמה. בתחילת הסרט די שנאתי את דוני בגלל הסצינה הספציפית הזאת.

		חבר'ה.. פרוצדורה בע''מ (יום חמישי, 03/10/2002, שעה 0:41) תגובה 82959 סליחה שאני מפריע לכם, ראיתי את הסרט, ובארדו, התלהבתי. רק אם תוכלו לעזור שניה: השחקן שמשחק את דוני, ממש ממש מוכר לי, וכל הסרט זה הפריע לי מאיפה אני מכיר אותו. עכשיו, הבנתי שהוא שיחק בילד הבועה (או משהו כזה) אני פשוט אף פעם לא נתקלתי בסרט, הזה ואני ממש בספק אם זה משם. לפי דעתי, הוא משחק את הילד בסיפור שאינו נגמר, למעשה אני כמעט בטוח - (למעשה לא ממש, הכל בהתחשב שראיתי את הסיפור שאינו נגמר לפני שנים..) אני אשמח לשמוע דעתכם..

		לשחקן קוראים Jake Gyllenhaal Mad Hatter (יום חמישי, 03/10/2002, שעה 0:45) תגובה 82961  בתשובה לפרוצדורה בע''מ ולא, הוא לא שיחק ב''סיפור שאינו נגמר''. (מה עוד, שהוא היה בן 4 כאשר הסרט יצא) לרשימת הסרטים בהם הוא כן שיחק, אפשר לפנות לימד''ב. http://us.imdb.com/Name?Gyllenhaal,%20Jake

		דארן. Kipod (יום חמישי, 03/10/2002, שעה 0:46) תגובה 82963  בתשובה לMad Hatter ידעתי שאסור היה לי להתעטש.

		מה שבאמת מטריד אותי הפינגווין נודניק (יום חמישי, 03/10/2002, שעה 2:11) תגובה 82986  בתשובה לMad Hatter זה שראיתי ארבעה מהסרטים ברשימה: דוני דארקו, תעצרו את העיר וכו', באבל בוי ושמי אוקטובר, ובכל זאת אני עדיין לא אהיה מסוגל לזהות את הפרצוף שלו אם אראה אותו בעוד סרט.

		החיים יפים. Kipod (יום חמישי, 03/10/2002, שעה 0:45) תגובה 82962  בתשובה לפרוצדורה בע''מ רשימת סרטיו - http://us.imdb.com/Name?Gyllenhaal,%20Jake

		לא, זה לא אותו איש. מר אדון (יום חמישי, 03/10/2002, שעה 0:46) תגובה 82964  בתשובה לפרוצדורה בע''מ את דוני דארקו משחק ג'ייק: http://us.imdb.com/Name?Gyllenhaal,%20Jake ואילו את בסטיאן מ''הסיפור שאינו נגמר'' משחק בארט אוליבר: http://us.imdb.com/Name?Oliver,%20Barret

		ראיון עם האררר... במאי, לונג ג'ון (יום שני, 04/11/2002, שעה 16:17) תגובה 86863 כולל תשובות לתמיהה למה הוא קיצץ כל כך הרבה סצינות, במיוחד מכיוון שחלקן חשובות לסרט, איך זה שנתנו לו לביים, וכו'. דווקא מאוד מעניין: http://www.empireonline.co.uk/features/intervie...

		לפי מה שהבנתי אדון חרדון (יום שלישי, 19/11/2002, שעה 23:51) תגובה 88645 עד כמה שזה אבסטראקטי (מהסיבה הפשוטה שזה מאד, מאד אבסטראקטי): המנוע נפל וקו הזמן השני נוצר *בגלל* שהמנוע נפל (וקו הזמן השני נוצר) הטוויסט הוא, כמובן, שרק אם המנוע (מקו הזמן *השני*) ישפיע, קן הזמן הראשון יוכל להתקיים....

		נראה לי שהגיע הזמן לראות את הסרט שוב, roswella קופאת מקור (יום רביעי, 20/11/2002, שעה 7:25) תגובה 88669  בתשובה לאדון חרדון כי לא הבנתי מילה ממה שאמרת. מצד שני, עוד לא ממש התעוררתי.

		ידיעה שעלולה לשמח כמה מכם מעט lonesome zora (יום חמישי, 19/12/2002, שעה 20:08) תגובה 92212 הגירסא של מאד וורלד של גארי ג'ולס מופיעה באוסף חדש בשם קינקי לאב 4 שיצא השבוע לחנויות, ובעקבותיו הוחלט על הכנסתו לפלייליסט גלגלצ הנוקשה, משמע, לפחות 3 השמעות חובה במשך היום, ועוד שתי השמעות בלילה. יהיה לנו להיט? :)

		אממממממ..... Lynx (יום רביעי, 25/12/2002, שעה 21:35) תגובה 93346 אני אישית חשבתי שהסרט היה מעולה. הוא מתחיל בנימה של מסתוריות, מסתוריות שלא נפתרת עד סוף הסרט. הקו עלילה לא מתגלה בהתחלה והוא לא כל כך יציב. הזויות צילום נותנות לך כמעט את מה שאתה בדיוק רוצה לראות, אבל לרגע לא את מה שאתה רוצה לראות. הדברים האלו יכולים להיות מאד רעים לחלק מהאנשים. או מאד טובים, הסרט לדעתי מושך אותך להמשיך לצפות כי אתה כן רוצה להבין יותר, בסופו של דבר שאתה לא מבין יותר, ואפילו לא מבין כלום חוץ ממה שקורה באותו הרגע של הסוף. ואז באותו הרגע של הסוף אתה מוצא את עצמך הכי מרותק והכי מבולבל וזה פשוט גאוני. והפס קול משתלב בצורה מתוחכמת ומושלמת לסרט.

		הזמן נמצא בלופ דני (יום שני, 30/12/2002, שעה 3:30) תגובה 94090 לפי דעתי, סוף העולם עליו מדבר פרנק בתחילת הסרט משמעו שב-‏30 באוקטובר *כל העולם* יחזור אחורה בזמן בגלל תופעת טבע. החזרה בזמן היא לא בחירה של דוני דארקו אלא העולם כולו חוזר באותה הנקודה בזמן חזרה ל-‏2 באוקטובר, וזהו בעצם סוף העולם - העולם הופך להיות loop שחוזר על עצמו בלי סוף, והעולם מתקיים באופן קבוע בתוך הזמן הקבוע שפרנק מגדיר וכותב על היד של דוני בתחילת הסרט. דוני בסוף הסרט מבין שהעולם תקוע ב-‏28 ימים ולכן ה''התאבדות'' שלו בסוף אינה הקרבה כלל מפני שהוא יודע שבעוד 28 ימים הזמן יחזור שוב אחורה והוא יחזור לחיים.

		על מה אתה מבסס את זה? דן ברזל (יום שני, 30/12/2002, שעה 20:45) תגובה 94195  בתשובה לדני אם הם היו נתונים בלופ, בחזרה לאחור בזמן דוני לא היה נהרג, ובמקום כל הסרט היה מתרחש שוב בדיוק באותו האופן. כמו כן, הפרשנות שלך מעלה הרבה שאלות מרגיזות: אם כל העניין לא קשור בדוני בשום צורה, למה דווקא הוא נבחר לדעת על העניין? ולמה כל העניין הוא בשליטתו של פרנק? ואיזו פואנטה יש בכלל לסרט?

		ולכן בדיוק משמעות הסרט מבוססת על כך נונין (יום שני, 30/12/2002, שעה 22:33) תגובה 94226  בתשובה לדן ברזל שבפעולתו הוציא דוני את העולם מהלופ.

		לא שכחנו מישהו? Yoshi (יום שישי, 03/01/2003, שעה 11:08) תגובה 94724 חבר'ה, פטריק סוויזי, פ ט ר י ק סוויזי מופיע בסרט הזה. זה לא הקאמבק הכי מחוכם שראיתם בזמן האחרון? אחרי כל הזבל שהוא עשה, רוח רפאים וכל סרטי הפעולה סוג ב' הנלוזים ההם, הוא סוף סוף עשה קאמבק בסרט טוב. זה לא משהו? זה משהו. חוץ מזה הוא משחק מעולה בסרט, ממש גורם לך לתעב אותו. טוב.

		הסרט הוא בכלל מעבדת קאמבקים לשנות השמונים. נונין (יום שישי, 03/01/2003, שעה 19:27) תגובה 94801  בתשובה לYoshi דרו ברימור, לדוגמא.

		ממתי דרו בארימור צריכה קאמבק? ravy (יום שישי, 03/01/2003, שעה 20:34) תגובה 94824  בתשובה לנונין היא יותר פופולרית עכשיו, ולא בגלל דוני דארקו, ממה שהיא הייתה לכל אורך שנות ה-‏80. ולאיזה קאמבקים אחרים אתה מתכוון? מרי מקדונל מזוהה עם תחילת שנות ה-‏90, קתרין רוס עם שנות ה-‏60 וה-‏70.

		הסרט הוא בכלל מעבדת קאמבקים לשנות השמונים. Yoshi (יום חמישי, 09/01/2003, שעה 8:20) תגובה 95557  בתשובה לנונין דרו בארימור לא צריכה קאמבק משנות השמונים, היא הייתה בת שתיים עשרה שם. כל הסרטים הטובים שלה (''כל'', חח, סליחה על ההכללה) נעשו בשנות התשעים, למעט אי.טי, אולי. זמר החתונות נעשה בשנות התשעים (סרט נהדר) ולא יודע, עוד כל מיני.

		מה פטריק סויזי שיחק שם? העלמה עפרונית (יום שישי, 03/01/2003, שעה 22:02) תגובה 94845  בתשובה לYoshi

		את ג'ים קאנינגהם, כמובן. anilegna (יום שישי, 03/01/2003, שעה 23:38) תגובה 94863  בתשובה להעלמה עפרונית ואני מצטערת על הדקות הרבות שבוזבזו מחיי כשצפיתי בתשדירים השונים שלו בחלק הספישל פיצ'רס שבדויד. אני בכל אופן לא הצלחתי למצוא הבדל ביניהם.

		זה בגלל שראית אותם בלי הקומנטרי. רד פיש (שבת, 04/01/2003, שעה 11:16) תגובה 94905  בתשובה לanilegna (המצחיק נורא).

		אכן. נונין (שבת, 04/01/2003, שעה 15:35) תגובה 94939  בתשובה לרד פיש והשאלת השאלה האם במקרה זו ניתן לומר שמדובר במוקיומנטרי?

		אמריקאים מעצבנים lonesome zora (שבת, 04/01/2003, שעה 20:27) תגובה 94994  בתשובה לנונין אתם קולטים שאני לא מצליחה למצוא את הדיוידי של הסרט הזה בשומקום לא במנהטן ולא בוושינגטון? בכל החנויות אזלו כל העותקים! מה, זה עד כדי כך קאלט?!

		אגב, רד פיש (שבת, 04/01/2003, שעה 21:30) תגובה 94999  בתשובה לנונין מי הם באמת שני המשתתפים של רצועת הקומנטרי הזאת? הייתי מהמר שאלו ג'ייק ומגי גילנהאל, אבל אני לגמרי לא בטוח.

		בה? anilegna (יום ראשון, 05/01/2003, שעה 0:53) תגובה 95060  בתשובה לרד פיש (לא יודעת, זו ההברה הראשונה שנפלטה לי, שמביעה את הבלבול שאני חשה ברגע זה) אני מודה שכבר לא הקשבתי בעיון כשראיתי את הקטעים האלה (זה היה אחרי שעברתי כבר על כל הספישל פיצ'רס האחרים, וראיתי את הסרט השלם עם הערות הבמאי), אבל כן נתתי צ'אנס לכמה מהקטעים וניסיתי להבין על מה הם מדברים שם, והיה נדמה לי שהם סתם מפרשים כמה קשה היה לצלם את הקטעים האלה וכמה שג'ים קאנינגהם הוא גאון. לא? אז על מה דיברו שם?

		העניין הוא נונין (יום ראשון, 05/01/2003, שעה 16:26) תגובה 95129  בתשובה לanilegna שהדוברים הם כביכול מהאגודה של ג'ים קאנינגהאם, וההתמוגגות העצמית שלהם היא יופי של פארודיה על פרסומות טלוויזיה, ענייני שיפור-עצמי, ועל רצועת הקומנטרי של סרטי דויד.

		בה. anilegna (יום שני, 06/01/2003, שעה 21:54) תגובה 95300  בתשובה לנונין זה כל העניין? טוב, אז אותי זה פשוט לא הצחיק (לפחות לא באותו יום שראיתי את זה). הסצינה של הארוחה המשפחתית ו-suck a fuck היה קטע הרבה יותר טוב.

		טוב, לא אמרתי שזו גאונות צרופה. נונין (יום רביעי, 08/01/2003, שעה 0:34) תגובה 95424  בתשובה לanilegna הסרט עצמו יותר טוב, ורצועת הבמאי של הסרט עצמו מצוינת. אותו זה שעשע באותי יום. How does one suck a fuck?

		אכן מצוינת רד פיש (יום רביעי, 08/01/2003, שעה 0:50) תגובה 95435  בתשובה לנונין אחת מרצועות הפרשנות הבודדות שצפיתי/הקשבתי לה במלואה, ויש שם כמה רגעים ממש מצחיקים. זכור לי במיוחד ההסבר של ג'ייק גילנהאל על פיצה כהשראה.

		אכן מצוינת Psycho-Chihuahua (יום רביעי, 08/01/2003, שעה 12:40) תגובה 95450  בתשובה לרד פיש יש אפשרות למצוא את הפרשנות הזו באינטרנט?

		לא יודע רד פיש (יום רביעי, 08/01/2003, שעה 13:50) תגובה 95453  בתשובה לPsycho-Chihuahua בקשר לפרשנות המלאה, אבל בעזרת נפלאות גוגל מצאתי את הקטע על הפיצה (לא לגמרי מדויק, אני חושש, אבל מספיק קרוב) Richard Kelly: Yeah, that dream image is foreshadowing, with the school flooded, and also it's kind of a reference to this photograph, this picture of an escalator--a black and white escalator--and the artist made it look like it was-- Jake Gyllenhaal: Hey, I remember when we were filming this that it was really late in the day, and we were all really hungry, so someone had ordered these pizzas. I couldn't have any because we were filming, so in that shot when I'm looking beyond the camera, I'm actually looking at the pizza, because I was hungry. So that look on my face is about the pizza. Richard: I was just in the middle of a really pretentious reference to a famous photograph - and you interrupted me to say that? Jake: Cause I was HUNGRY, man! And that was my motivation for that expression, and I thought the viewers would like to know. Richard: Yeah, but you interr- Jake: -People like to know, Richard, about the motivation an actor has when he is performing. And in this case, I was really motivated by some pepperoni sausage pineapple pizza.

		למי שחשב לקנות את הדוידי של הסרט מישהו (יום רביעי, 08/01/2003, שעה 0:25) תגובה 95422 בדיקה אקראית באמזון.קום לימדה שהם מציעים אותו במחיר של 11.24$ (כאשר בכל מקום אחר רוצים לא פחות מ-‏20). אין לי מושג אם מדובר בטעות או שהם יודעים משהו שאני לא יודע, אבל אם שקלתם לקנות את הסרט ואינכם צריכים כיתוביות בעברית, זו ההזדמנות שלכם. http://www.amazon.com/exec/obidos/ASIN/B00005V3...

		איפה זה כל מקום אחר? ravy (יום רביעי, 08/01/2003, שעה 0:38) תגובה 95426  בתשובה למישהו גם בכל האתרים האחרים הוא עולה בערך אותו דבר, ברובם פחות מאמזון. ב-dvdsoon.com, למשל, הוא עולה 8.49$.

		איפה זה כל מקום אחר? מישהו (יום רביעי, 08/01/2003, שעה 8:03) תגובה 95441  בתשובה לravy האם אתה (או מישהו אחר) הזמין פעם מהאתר הזה ויכול להמליץ עליו?

		הזמנתי הרבה פעמים ravy (יום רביעי, 08/01/2003, שעה 10:47) תגובה 95443  בתשובה למישהו מ-deepdiscountdvd.com, בו זה עולה 10.98$, יעני 26 סנט פחות מאמזון. וגם המשלוח יותר זול. אבל שלא כמו באתרים האוסטרליים אין שום בעיה להזמין מאתר אמריקאי או קנדי לא מוכר. אף פעם לא קרה שהזמנתי ולא קיבלתי בדיוק את מה שרציתי. כך שאין שום סיבה לשלול את dvdsoon.com.

		מ-Deepdiscount Kipod (יום רביעי, 08/01/2003, שעה 11:09) תגובה 95444  בתשובה לravy גם אני הזמנתי פעם אחת, ולא היו לי טענות. מצד שני, הזמנתי לכתובת באמריקה.

		וזה משעשע, לונג ג'ון (יום רביעי, 08/01/2003, שעה 0:47) תגובה 95434  בתשובה למישהו כי באמזון.קו.UK, למשל (כמו גם בבלקסטאר), הפסקול לבדו נמכר באותו מחיר.

		נכון נכון.. אתה צודק... אבל לא תאמין... lonesome zora (יום רביעי, 08/01/2003, שעה 19:06) תגובה 95489  בתשובה למישהו גם אני התלבטתי השבוע המון בשאלה אם להזמין את זה כבר מהאינטרנט או להמשיך בחיפושיי אחרי זה ברחבי החוף המזרחי של ארה''ב.. הבעיה היא שההזמנה היתה לוקחת מליון שנה להגיע, כי רק אחרי 10 ימים הם בכלל שולחים אותה.. בכל אופן, מצאתי את הסרט. בבארנס אנד נובל, החנות ספרים... אבל, הם רצו עליו 30$!!! מחיר מטורף, כמעט פי 3 ממה שמציעים אותו באינטרנט.. באמת שלא הצלחתי להבין למה הם רוצים עליו כל כך הרבה. אז החלטתי להמשיך לחפש מקום אחר שימכור אותו יותר בזול. אתמול סוף סוף מצאתי עוד מקום שבו מכרו את הסרט, בסט ביי. הם רצו עליו 22$, שזה רק פי שתיים. אחרי התלבטות קצרה אבא שלי אמר שלוקחים את זה וזהו, כי נמאס לו לחפש איתי את זה. רק ליתר בטחון, הלכתי ושאלתי שם את אחד המוכרים למה הסרט הזה עולה כל כך הרבה כסף כשכל שאר הסרטים שהם מוכרים עולים בסביבות ה-‏15$... הוא אמ רלי שהוא באמת לא יודע, ושאולי זה סרט נדיר או משהו כזה. בכל אופן, בסוף קרה משהו מוזר. הלכנו לקופה, המוכר העביר אותו בברקוד, וכמה הוא עלה? 9$!!! הייתי פשוט בהלם... אחרי כל החיפושים.. זה היה יותר זול אפילו ממה שמציעים אותו באמאזון! אין לי מושג מה קורה פה, באמת. אולי גם בכל שאר המקומות שבו מציעים אותו במחירים מופקעים המחיר האמיתי זהה לזה שבאמאזון. מישהו פעם עבד בחנות כזו ויודע איך דברים כאלה קורים?

		לא ראיתם את הסרט? אל תקראו טיים-אאוט! assafTV (יום ראשון, 12/01/2003, שעה 23:21) תגובה 95913 בגליון 9 של ''טיים-אאוט'' מה-‏9.1.2003 ישנה כתבה ''על תופעת הקאלט דוני דארקו'' וישנה בוקסת-ביקורת על הסרט מאת דניאל פאיקוב, שעל הפיסקה הראשונה מספיילר את הסרט ללא רחמים. ככה. סתם. ללא אזהרת וללא כלום. למה? לא יודע. אבל מה שבטוח שלא נראה לי שהמילים ''התחשבות בצופים ובקוראים'' עברו במוחו של הכותב לפני (וגם אחרי) כתיבת הביקורת. אז בבקשה - ראו הוזהרתם! וסה''כ, חבל. מדובר בביקורת מפרגנת ביותר על הסרט אבל עדיין, על ההתחלה ספויילר? אז למה ללכת לראות את הסרט?!

		ואיך הכתבה? דן ברזל (יום שני, 13/01/2003, שעה 21:35) תגובה 95999  בתשובה לassafTV

		כתבה?! assafTV (יום שני, 13/01/2003, שעה 21:54) תגובה 96001  בתשובה לדן ברזל ידעתי ששכחתי משהו...

		לעומת זאת, lonesome zora (יום שני, 13/01/2003, שעה 21:41) תגובה 96000  בתשובה לassafTV בעיתון הזה של האוזן השלישית הכריזו על הסרטים הטובים של השנה בדיוידי, לפי הצבעות של המנויים, ויש עמוד ממש לא רע שכתבו על דוני דארקו....

		חצי : אמץ דרדס. לונג ג'ון (יום ראשון, 09/02/2003, שעה 7:22) תגובה 99029 בלינק שלהלן מובא מסמך אנושי מזעזע אודות דרדס אומלל, שבאחרית ימיו הפך עורו ונעשה דרדס-אלבינו: http://www.geocities.com/nomorealbinosmurfs/ כמו כן קורא בעל האתר למבקרים לאמץ דרדסי אלבינו ודרדסים בעלי פיגור שכלי. אנא אנשים - פתחו ליבכם ואמצו ביד רחבה!

		שאלה... אלכס (יום שלישי, 25/03/2003, שעה 20:10) תגובה 104812 האם יש איזושהיא סיבה למה השם של הסרט הזה דומה כל כך לשם של הסרט הקרוי על שם סוכן הFBI דוני בראסקו? בהתחלה אפילו חשבתי שזה אותו סרט כששמעתי את השם ''דוני דארקו''. אני לא ראיתי קשר בין העלילות או הדמויות (אולי שניהם חיים בעולם לא שלהם?). אשמח אם מישהו יענה לי על זה...

		דעתי הלא מלומדת - צירוף מקרים גבל פאק (יום שישי, 28/03/2003, שעה 17:13) תגובה 105252  בתשובה לאלכס אבל אפשרי שאני טועה...

		נורטון (יום ראשון, 06/04/2003, שעה 23:16) תגובה 106693 לצערי גיליתי את הדבר המופלא הזה רק לפני שבוע. התחושה שלי היתה דז'ה וו חזק מאד לחיים נפלאים של קפרה. האם זה לא ברור שזה הומאז' לסרט ההוא. האם לא ברור, שדוני דארקו הוא האנטי תזה לכל מה שפרנק קפרה ניסה להגיד שם. האם לא ברור שדוני דארקו, הוא גירסת השנים המפוכחות והפסימיות, לאופטימיזם הכל אמריקני של הסרט ההוא של ג'ים סטויארט. האם יש מישהו שמסכים איתי?

		לא עליתי על זה בעצמי ravy (יום שני, 07/04/2003, שעה 2:55) תגובה 106734  בתשובה לנורטון אבל קראתי כבר תגובות (באתרים אחרים) של אנשים שעשו את הקישור הזה.

		אני יסביר נורטון (יום שישי, 23/05/2003, שעה 16:35) תגובה 113371  בתשובה לravy אני כותב באיחור רב כל כך בעיקר בגלל שרק עכשיו הזדמן לי לקרוא את כל התגובות (ככה זה,אני בן אדם עסוק). ואף אחד לא עלה על הנושא שמבחינתי הוא המסר של הסרט. אין לי מושג אם מישהו יקרא את זה באיחור רב כל כך, אבל... רבים מהתגובות עסקו בהקרבות של דוני, ובפילוסופיות שונות הקשורות במסע בזמן וביכולת הבחירה. התיאוריה הרווחת כפי שהבנתי היא שהסרט הוא תהליך בחירה בין האהבה לחיים, דוני בחר באהבה, שבעצם הופך את הסרט לסיפור אהבה עוצמתי, משהו סטייל רומיאו ויוליה אבל מיוחדג'. בעיני הסרט הוא הרבה יותר מסיפור אהבה, בעיני הסרט הוא ביקורת נוקבת ומדהימה על העולם שבו אנו חיים. בעוד 28 ימים העולם ימות. ברוב התגובות דיברו על כך שהכוונה היא למותו של דוני עצמו, או לחילופין למוות העולם כפי שהוא באותו תהליך בזמן. בעיני ''העולם ימות'', הוא מסר אתי, עם מותו של דוני - תמות גם האתיקה, והצידוק המוסרי של העולם. בחיים נפלאים של קפרה, מסופר באופן פשוט (ראיתי את הסרט ממש ממזמן, ואני לא אכנס פה לפרטים), על ג'ימי סטיוארט שעובר תהליך שבו הוא רואה איך העולם היה מתקיים אילו הוא לא היה קיים. מסקנת הסרט הההוא, היה שהעולם היה עולם טוב פחות. מסקנת דוני דארקו היא מפוכחת לחלוטין, ריאליסטית הרבה יותר - העולם היה עולם הרבה יותר טוב. דוני בעצם מהווה את המבחן לאתיקה ולהצדקה של העולם מכל הבחינות. כאשר דוני קיים - בחור דחוי ומוזר ללא ספק. העולם ריאליסטי לחלוטין (גם אם בהקצנה מסוימת, והוא רע מאד - שחור אפילו, כל מי שקרוב אל דוני מת באופן כזה או אחר, וג'ימי קאנינגהם מתגלה כסוטה מין. בעצם עם חייו של דוני , מעטה הצביעות של העולם נמוג. העולם רע ואכזר. עם מותו של דוני, מעטה הצביעות של העולם חוזר, המשפחה והחברים של דוני - אלו שלכאורה אמורים להיות מתים, בעצם לא מתים גם אם הם אמורים למות. ג'ימי קאנינגהם לא מתגלה. ודוני עצמו מהווה בעצם את המהפך בין עולם השקר לעולם האמת. הסרט הוא ללא ספק הסרט הדכאוני ביותר, השחור והאפל ביותר שאי פעם נעשה. אחרי הכל המסר של הסרט הוא - העולם חרא, אבל אם תכסה את העיניים (במטאפורה למותו של דוני, מי שמהווה את הסמן האתי לעולם כולו), הכל יראה ורוד. דוני בוחר במשקפיים הורודים, מכיוון שהריאליזם קשה מדי, נוקב מדי. גלומה כאן לא רק האהבה האישית, אלא כל הסבל העולמי כולו, דוני מתאבד, ומכסה את עיני כולם. העולם נהדר שוב, אבל כמה שהוא שחור ורקוב מבפנים. 9.5/10

		זה אצלך ravy (יום שישי, 23/05/2003, שעה 17:26) תגובה 113376  בתשובה לנורטון הסרט הדכאוני, השחור והאפל ביותר שאי פעם נעשה? אתה לא רואה הרבה סרטים, נכון? לפירוש זהה לשלך, אם כי (אם אני זוכר נכון) פחות מפורט, ראה את הפתיל של ''דוני דארקו'' בטייבלטוק (tabletalk.salon.com).

		מה לעשות... BS (יום שישי, 23/05/2003, שעה 17:55) תגובה 113381  בתשובה לravy לא כולם ראו את ''רקוויאם לחלום''.

		מה לעשות... (כה''ב) ravy (יום שישי, 23/05/2003, שעה 18:01) תגובה 113383  בתשובה לBS ''רקוויאם לחלום'' הוא הסרט הכי אפל ומדכא שראית? אתה לא רואה הרבה סרטים, נכון?

		Maybe not the darkest, Kipod (יום שישי, 23/05/2003, שעה 18:10) תגובה 113384  בתשובה לravy but might have been the most depressing. But tell me, dear sir, which where the movies you saw, which you found to be depressing? (and please, post-seventies movies only)

		אכן, לא הכי אפל... BS (יום שישי, 23/05/2003, שעה 18:22) תגובה 113387  בתשובה לKipod אבל ''הכי מדכא''? כן, בהחלט.

		לא הבנתי ravy (יום שישי, 23/05/2003, שעה 18:33) תגובה 113389  בתשובה לKipod למה רק אלה שאחרי שנות ה-‏70? לא דיברנו ספציפית על הסרטים הכי מדכאים *בכל הזמנים*? אבל אם אני חייב אז אני חייב. מן הסתם יש עשרות, אבל כדאי תמיד להתחיל מסרטיו של ניקולס רואג משנות השמונים. וזה לא כאילו שהם סרטים איזוטריים שאי אפשר למצוא בשום מקום חוץ מהסינמטק. את ''עניין שולי'' משדרים פה ושם בערוץ 4, את ''שאלה של זמן'' משדרים בלויין ומן הסתם גם בערוצים אחרים, כולל לפחות פעמיים בערוץ 2.

		ומי שלא ראה את ניקולס רוג נונין (יום רביעי, 28/05/2003, שעה 1:35) תגובה 114398  בתשובה לravy (או לא שמע עליו) פשוט לא רואה הרבה סרטים?

		אוקיי, אני אנסח מחדש ravy (יום רביעי, 28/05/2003, שעה 8:36) תגובה 114419  בתשובה לנונין א. ניקולס רוג הוא רק דוגמא אחת, עובדה שאף אחד לא חשב על סרטים מדכאים אחרים שנעשו לפני ''רקוויאם לחלום''. ב. זה שאנשים לא מכירים את סרטיו של רוג *וגם* חושבים ש''דוני דארקו'' ו''רקוויאם לחלום'' הם שיא הדכאון והאופל די מדבר בעד עצמו. הם אולי רואים הרבה סרטים, אבל בעלי גיוון אפסי.

		אבל קח גם בחשבון אינדי (שבת, 04/10/2003, שעה 20:52) תגובה 133661  בתשובה לravy את הפרשנות הייחודית של נורטון, שהופכת בעיניו את הסרט למדכא. אם הייתי רואה את כל הסרט מנקודת המבט הזו, נראה לי שגם אני הייתי חושבת שהוא שחור ואפל נורא. במיוחד אם זה נופל עליך בתקופה בחיים שלך שבה בכל מקרה את מרגיש שהעולם יתקיים טוב יותר בלעדיך. בקיצור, זה בהחלט סרט שיש לו פוטנציאל להיות אחד הנוראים ביותר בכל הזמנים, אם אתה רואה אותו מנקודת המבט הזו.

		ורק אוסיף נורטון (שבת, 04/10/2003, שעה 21:03) תגובה 133667  בתשובה לאינדי שבמצבי בחיים בדרך כלל. הרי שכל סרט שנתון לפרשנות אמביוולנטית, יקבל אצלי את הפרשנות הדכאונית, ולו משום שכך אני מעדיף את זה. (מה שכן, בסרט כמו אשה יפה למשל, יהיה לי קצת קשה ליישם את התיאוריה, וחבל).

		האמת נורטון (יום שישי, 23/05/2003, שעה 18:44) תגובה 113391  בתשובה לravy אני רואה מספיק סרטים (משהו כמו ממוצע של שתיים בשבוע). טוב, יש עוד לא מעט סרטים מדכאים, ובדרך כלל אני גם מאד אוהב אותם (קאובוי של חצות עולה לי, וכך גם רקוויאם לחלום כמובן ועוד). הסרטים האלו מדכאים יותר מדוני דארקו, אבל הם אפלים הרבה פחות. כי מסר כל כך נוקב על העולם כולו (רקוויאם לחלום דן בסך הכל במסוממים, קאובוי של חצות הוא בסך הכל ביקורת נוקבת על עיר אחת - ניו יורק, לא על העולם כולו). הסרט אולי לא מדכא באופן הפשוט של המילה, אבל הוא אפל ושחור לחלוטין. אני עומד על כך שמדובר בסרט השחור ביותר שאני אי פעם ראיתי.

		רגע, ravy (יום שישי, 23/05/2003, שעה 18:50) תגובה 113393  בתשובה לנורטון אז איך זה שסרט אחד הוא אוניברסלי והשני הוא לא? באותה מידה ''דוני דארקו'' (אל תבין אותי לא נכון, סרט שאני מת עליו הרבה יותר משני האחרים) הוא סתם סרט על עיירה קטנה ונער לא ממש שפוי.

		לא בדיוק נורטון (שבת, 24/05/2003, שעה 21:23) תגובה 113665  בתשובה לravy ההבדל בין קאובוי של חצות לדוני דארקו, הוא הרבה מעבר. בעוד קאובוי של חצות, באופן בולט וברור נעשה בכוונה בניו יורק המאד קשה, ובאמת מצייר פורטרט מלנכולי לחלוטין. הסרט נעשה בניו יורק, ודווקא בניו יורק. דוני דארקו נעשה בכוונה לעומת זאת בעיירה אלמונית וכל אמריקאית, (ואם תרצה, אפילו כל מערבית), לא זוכר את השם שלה, ואני מסופק אם מישהו זוכר, או אם בכלל הזכירו אותה בסרט. אקט הסיום על פי הפרשנות הזאת, התאבדות בשביל שהעולם ימשיך לחיות בשקר מצד אחד, אבל בסבבה מצד שני, הוא אקט אפל על עיירה ללא שם, או במילים אחרות אקט אפל על העולם כולו.

		לעיירה קוראים מידלסקס. רד פיש (שבת, 24/05/2003, שעה 21:34) תגובה 113670  בתשובה לנורטון

		הטענה שלך בעייתית דן ברזל (יום ראשון, 25/05/2003, שעה 5:39) תגובה 113734  בתשובה לנורטון אתה למעשה טוען שאם סרט מתרחש במקום ספציפי ומוכר, הוא בהכרח עוסק אך ורק במקום הזה. כלומר, ל''מטריקס'' שמתרחש בעיר אלמונית יש ערך אוניברסלי בעוד של''אפוקליפסה עכשיו'' אין, כי הוא מתרחש בויטנאם, כך שאין לנו אלא להסיק שהוא עוסק בואטנאם ובויטנאם בלבד. נכון שיותר קל לעשות הפשטה והשלכה אוניברסלית כשמדובר בעיר אלמונית, אבל זה לא אומר שזה חסר תוקף לעשות את זה גם בסרטים שמתרחשים במקומות ספציפיים, ואף לוקחים את המקום הספציפי כדמות בסרט, כפי שמוכיח ''השעה ה-‏25'' של ספייק לי, שמתרחש בניו יורק, ודווקא בניו יורק, אבל עוסק במין האנושי כולו. ומה עושים אם בסרט יש, חלילה, דמות שמבוססת על אדם בשר ודם? לפי ההגיון שלך זה אומר שהסרט הוא בהכרח אך ורק על הדמות הזו, ושאין אפשרות לטעון שדרך הדמות הזו מנסים לומר משהו אוניברסלי יותר.

		אולי כפי שנוסחה נורטון (יום ראשון, 25/05/2003, שעה 7:05) תגובה 113735  בתשובה לדן ברזל אני מסכים שהטענה בעייתי כפי שנוסחה ... קצת. אפוקוליפסה עכשיו, אולי לא דן בוויאטנם, אבל גם ג'וזף קונראד לא יטען שהוא אוניברסלי, הוא דן במלחמות, אולי בכל מלחמה באשר היא ואולי אף בכל קונפליקט באשר הוא, אבל בקונפליקט, לא באופן אוניברסלי בכל רגע ורגע על פני כדוה''א כולו. לגבי השעה ה25, כל הזמן לוקחים אותו בספריה לפני.. אז.... לגבי הטענה שלי, אני חושב שכל ענין חייב להיות נידון לגופו, קאובוי של חצות נעשה במופגן בניו יורק, ואני חושב שזה די בולט, שהביקורת היא על הקושי, האכזריות, שנאת האדם, ואם תרצה אז האגואיזם של העיר. ודאי שסרט על אדם בודד, יכול להוות מיקרו קוסמוס לעולם כולו, אבל זה חייב להיות ברור בהקשר ובקשר (למשל סרט על ניקסון, אם כי לא ראיתי את הסרט של אנתוני הופקינס יכול להוות בתנאים מסוימים ביקורת דומה ל''לב המאפלייה'' שבקשר אליו ראה את הערתי למעלה). מעבר לכך, רוב הסרטים הביוגרפיים שראיתי, דנו בנושאים אוניברסליים יחסית (לפני שהלילה יורד למשל). בכל מקרה, בדוני דארקו אני חושב שדי ברור שהיחס הוא אוניברסלי בעיקר יחסית לסרטים כמו רקוויאם לחלום וקאובוי של חצות, אותם הבאתי כדוגמאות לסרטים אוניברסליים פחות.

		תיקונים דן ברזל (יום ראשון, 25/05/2003, שעה 13:52) תגובה 113793  בתשובה לנורטון לא יכול להיות שלוקחים את ''השעה ה-‏25'' בספריה לפניך, מאחר וזה רק עלה על האקרנים. יש ביקורת בדף הראשי. לא יודע לגבי ''לב המאפליה'' של קונרד, אבל ''אפוקליפסה'' הוא לא של קונרד. הוא של קופולה. וזה לא סרט שעוסק רק במלחמה, אלא גם ביצר ההרס העצמי ובפיצול האישיות של אמריקה, ומכאן של החברה המערבית כולה. תמיד אפשר לצאת החוצה עוד שלב. כשיתגלו חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ, יהיה אפשר לעשות לכל סרט הפשטה לכך שהוא עוסק בחיים באשר הם חיים. השאלה היא, כמו תמיד, כמה זה רלוונטי. ב''אפוקליפסה'' ו''רקוויאם'' לפחות, דיי בולט שהם לא באים לומר ש''מלחמה זה בעסה'' ו''להתמכר לסמים בברוקלין זה לא פיקניק'', בדיוק כמו שברור ש''דוני'' הוא לא ''עצוב למות באמצע התמוז''.

		יכול להיות עדי אשכנזי (יום ראשון, 25/05/2003, שעה 16:00) תגובה 113848  בתשובה לדן ברזל אני כנראה לקחתי את הסרט לפניו. הסרט על האקרנים בארץ אבל ממתי זה מפריע להוציא את הדיוידי בארה''ב?

		ככה.. נורטון (יום רביעי, 28/05/2003, שעה 16:08) תגובה 114493  בתשובה לדן ברזל קודם כל, בהחלט אפשר להוציא סרטים ללא תרגום מהדי.וי.די. בזמן שהם משודרים בארץ, ולעיתים גם לפני, המלצה: תבדוק בספריה. לגבי אפוקוליפסה עכשיו: לא הבנתי כיצד יצר ההרס העצמי בהקשר של הסרט הוא בעל תובנות אוניברסליות, כאשר ההרס העצמי של קורץ נוצר בעיקבות תלאות מלחמה ויאוש the horror. ולגבי הפיצול של אמריקה, אם אתה מתכוון למלחמה דאז, ולסוגיות כמו הגלובליזם של היום, אז הנושא הוא אולי אוניברסלי, אבל שייך בעיקר לפלגים רדיקליים (משני הכיוונים). כך שהוא לא מקיף. בדוני דארקו, הנושא אינו אוניברסלי בלבד, אלא מקיף במובן שהוא שייך לכולנו. אני לא בא לחלוק על העובדה שיש סרטים רבים בעלי מסרים אוניברסליים (והאם סרטיו של אנטוניוני, או קובריק אינם כאלה?)אבל בכמה מהם, המסר היה באופן הפשוט ביותר ''אם באמת בא לך לצאת מהשקר, אז פשוט תתאבד כי אין דרך אחרת'' בדיוק לכן הגדרתי את הסרט כשחור משחור, וכאפל ביותר שראיתי. בנושא אחר: לא ראיתי סרטים של ניקולס רוג (אם כי אני די בטוח ששמעתי עליו), וגם לא של הרבה יוצרים אחרים, כי לצערי אני לא סטודנט לקולנוע (בסה''כ כלכלה ומנהל עסקים), אני נאלץ להסתפק בסרטי מיינסטרים נגישים, אגב גם סרטי ה''ארט'' הבודדים שראיתי, בדרך כלל לא אהובים עלי במיוחד. האם זה מורה על חוסר גיוון והבנה, יכול להיות. אבל כנראה שמה שיפה בעין הדג (בניגוד למבקרי הקולנוע האחרים), הוא הפתיחות שלו אל המיינסטרים, לכן אני כאן. ועוד הערה קטנה לסיום: האם אני היחיד כאן שחושב שדווקא the killing moon הוא השיר היפה יותר בסרט, ולא mad world?

		אבל דוני דארקו הוא לא בדיוק מיינסטרים ravy (יום חמישי, 29/05/2003, שעה 18:02) תגובה 114751  בתשובה לנורטון לא הבנתי את מה שניסית להגיד. מצד אחד אתה לא אוהב את מה שלא מיינסטרים (לאיזה קטגוריה היית מכניס את קובריק ואנטוניוני?); מצד שני אתה משום מה מצפה לסרטי דכאון מהמיינסטרים, כאשר אלה בעצם סרטים שנוצרו כדי שיאהבו אותם, ועל כן זה מנוגד למטרה שלהם לנכר את הקהל. ''קאובוי של חצות'' נוצר בתקופה שבה היה אופנתי ליצור סרטים מסוגו, לכן הוא סרט מיינסטרים מדכא, וגם, לא במקרה, פשטני ופרימיטיבי יחסית לספר עליו הוא מבוסס, ובכלל.

		הסבר נורטון (יום חמישי, 29/05/2003, שעה 20:41) תגובה 114779  בתשובה לravy אולי לא דייקתי. אני לא מכליל, ואני גם לא טוען שסרט שלא שייך למיינסטרים המיידי הוא רע, וגם להפך (פארק היורה למשל, הוא אחד מהסרטים המחורבנים של כל הזמנים, וגם את המטריקס לא סבלתי במיוחד). דוני דארקו הוא לא בדיוק מיינסטרים, אבל הוא גם לא בדיוק לא, הוא סרט קאלט, שאני בטוח שריצ'רד קלי (אם זה אכן שמו של הבמאי), היה בטוח שיצליח יותר, אבל בטח לא התאכזב מהפיכתו לקאלט. למעשה דוני דארקו, הוא מהבחינה הזאת סרט קרוב לשלמות, מצד אחד איכותי ומלא תובנות ורעיונות, ומצד שני לא מכביד, כבד או ''ארטי'' מדי. בדיוק לקריטריון הזה עונה גם קיובריק (אנטוניוני לא), איכותי, מבריק מלא וגדוש, אבל לא ארטי מדי במתכוון (חוץ מאולי 2001, ואולי לכן בדיוק לא סבלתי אותו), וגם אם אין לי את נתוני הרייטינג, אני די בטוח שלא מדובר בפלופים מוחלטים, (כמו גם דוני דארקו). וכן, אני מצפה מסרט להגיע (ואני יודע שזה נדיר) בדיוק לקו התפר הזה שבין האיכותי והמרכזי, או ליתר דיוק השילוב הקטלני בין סרט מעורר מחשבה לסרט מעורר ענין אנטוניוני ופליני, אושימה וטריפו, מעוררים מחשבה (ולעיתים אפילו רגש). אבל לרוב אינם מספקים ענין (יצרים - מהסרטים הגאוניים של כל הזמנים, הוא פשוט סרט משעמם, גם אימפריית החושים היה יכול להיות כזה אבל יש בו לפחות סקס, ובכמה מהסרטים של פליני נאלצתי להחזיק את עצמי ער רק בשביל להגיד שראיתי פליני. those are my two cents בנוגע לקולנוע מושלם, השילוב המקסים, האיזון המוחלט. ועוד נקודה קטנה, מה גורם לך לחשוב שהיום סרט דכאוני (כן גם כמו קאובוי של חצות), לא יכול להיעשות על קו התפר של השילוב, לגרד מצד אחד את המאה מליון, ומצד שני להיות עצוב, מדכא, ומלנכולי? זה לא כאילו שהחיים היום כל כך הרבה יותר יפים מבסוף שנות השישים

		אין שום קשר לאיכות חיים ravy (יום שישי, 30/05/2003, שעה 0:51) תגובה 114833  בתשובה לנורטון אבל אתה הצעת את הרעיון, אתה תתן דוגמא לסרט עצוב/מלנכולי/ווטאבר שיצא בשנים האחרונות וגירד את המאה מיליון. חוץ מסרטיו של מ. נייט שיאמאלאן אני לא מצליח לחשוב על אחד כזה, ובמאי אחד הוא רק היוצא מן הכלל שמוכיח את הכלל. בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים היה אופנתי ליצור סרטים שהראו את אמריקה ו/או את העולם כולו בתור רע מיסודו, מנכר וחסר תקווה, וגם לסיים את הכל בסוף שאינו שמח. אופנתי במובן של זה שגם הקהל בא וראה את הסרטים האלה בהמוניו. היום זה לא מקובל, אז אין סרטים מהסוג שאתה מדבר עליו עם תקציב מכובד וכוכבים גדולים, והסרטים הדלי תקציב למיניהם שמצליחים כנגד כל הציפיות (ע''ע ''החתונה היוונית שלי'') הם לא בדיוק כאלה.

		מה חשבת על אינדי (שבת, 04/10/2003, שעה 20:57) תגובה 133664  בתשובה לravy ''המתיקות שאחרי''? (ספויילר) - הסרט ההוא עם כל הילדים המתים.

		מה זאת אומרת? ravy (יום ראשון, 05/10/2003, שעה 0:10) תגובה 133693  בתשובה לאינדי אני מאוד אוהב את הסרט, אבל הוא רק מוכיח את הטענה שלי. קודם כל הוא לא הופק בהוליווד אלא בקנדה, וגם למרות המועמדויות לאוסקר הוא הרוויח מעט מאוד כסף בארה''ב.

		ועוד נקודה קטנה נורטון (יום שישי, 30/05/2003, שעה 0:50) תגובה 114832  בתשובה לravy בהמשך להערה הקודמת מדוע לדעתך אושימה בחר לחקור ולהגדיר את גבולות האובססיה דרך סקס ב''אימפריית החושים'' או מדוע לדעתך ברטולוצ'י ניסה לחקור ולהגדיר את גבולות האובדן והכפרה (redemption)' דרך סקס בטנגו האחרון בפריז. הסיבה היא בדיוק הסיבה בגללה דוני דארקו הוא כזה סרט גדול, הם ידעו שבכל דרך אחרת הסרט פשוט היה יוצא משעמם מדי, הם ניסו להכניס לתוכו מעבר לתוכן - גם ענין.(אופציות נוספות - 1. סיבות פופוליסטיות 2. חרמנות אישית, אבל בשניהם אני מוריד מערך היוצרים וחבל, אז נישאר עם התיאוריה הראשונה)

		הסיבה והתוצאה שלך קצת הפוכים ravy (יום שישי, 30/05/2003, שעה 1:04) תגובה 114836  בתשובה לנורטון בוא נראה: א. במאי עושה סרט עם הרבה סקס ב. הסרט מצליח והופך לאחד מסרטיו הפופולריים ביותר של אותו במאי. אז לפי מה שאתה אומר, זה לא כאילו שהבמאי עושה סרטים מסיבות אומנותיות, הבמאי יודע שסקס מוכר ולכן עשה את הסרט כמו שעשה. אם כך, למה לא כל סרטיו הבאים של אותו במאי סובבים סביב סקס, לפחות באותה רמה אם לא יותר? ואם לא סקס, אז בטח אושימה וברטולוצ'י יודעים מה הקהל אוהב ומנסים לקלוע לטעם הפופולרי, אז למה סרטיהם הבאים לא היו פופולריים באותה מידה? למה ברטולוצ'י ממשיך (המשיך?) לעשות אפוסים ענקיים שאף אחד לא רואה? למה אושימה עשה סרט על אישה שמתאהבת בקוף?

		שתי תשובות נורטון (יום שישי, 30/05/2003, שעה 1:51) תגובה 114851  בתשובה לravy א. סרטים מלנכוליים שיצאו לאחרונה והצליחו המספריים של אדוארד אמריקה X האחרים הפצוע האנגלי (טיפה דמגוגי, כי זה רק סוג של וריאציה לרומיאו ויוליה) 5 ילדות יפות ואני בטוח שיש עוד המון. ב. למה אתה בדיוק מצפה, שבמאי איכותי ימחזר את עצמו?? נשמע לא הגיוני מעבר לכך זה גם טיעון טיפה דמגוגי, אף אחד לא טען שאושימה וברטולוצ'י הם פרסומאים, משווקים או כלכלנים, הם פשוט שני במאים חכמים מאד, שרצו להעביר מסר חותך, והעבירו אותו בצורה דומה. צורה דומה, אבל לא למטרות פרסום או רווח, אלא למטרת העניין שבאמנות, שהרי כאשר שניהם ידעו שיש להם תובנה פילוסופית מעמיקה על נושא כזה או אחר, אין ספק שהדרך לפרסם את הרעיון (לא את הסרט - לא ממניעים כלכליים), הוא דרך סקס בסרטים הבאים הם לא השתמשו בטכניקה דומה בגלל המיחזור, והם לא הצליחו לקלוע לטעם הקהל, כי זה אף פעם לא עניין אותם. (אחרת הם היו פול ורהובן או זלמן קינג). ההבדל הדק בין העניין שבאמנות הקולנוע, לעניין שברווחיות הקולנוע.

		עם טיעונים כמו שלך ravy (יום שישי, 30/05/2003, שעה 2:02) תגובה 114855  בתשובה לנורטון עוד תגיע רחוק בכלכלה וניהול. א. ''האחרים'': סרט אימה, ובתור כזה נופל בקטגוריה של סרטי שיאמאלאן ''הפצוע האנגלי'': לא, פשוט לא ''המספריים של אדוארד'': טוב, נגיד ''אמריקה X'' ו''חמש ילדות יפות'': לא הצליחו לגרד את העשרה מיליון, שלא לדבר על מאה מיליון, ולא הצליחו לכסות אפילו את התקציב הזעום שלהם ב. קראת את מה שכתבת לפני שלחצת על ''אשר''?

		מנסה.. נורטון (יום שישי, 30/05/2003, שעה 13:44) תגובה 114887  בתשובה לravy לחיות בתמונות, אינסומניה,אודות שמידט, וברמות מסוימות גם מגנוליה. מצד שני, אני די מודה שבויכוח הזה יצאתי כמפסיד, לגבי הדוגמאות שהבאתי קודם, (ומן הסתם גם לאלו שהבאתי עכשיו). אבל.. מה שלא הבנתי הוא למה? פטרת את זה קודם בטענת ''אופנתיות'' נו באמת, האם סרט מלנכולי עם קריצה לקהל, לא יצליח היום? זה לא כאילו שהעולם כל כך יפה ומשגשג. ועוד משהו, לגבי שאמאלן (ואמנבאר במקרה הזה), האם לא יכול להיות שהטריק של ברטולוצ'י ואושימה (לפחות לדעתי), עם סקס, היה טריק דומה של שאמאלן ואמנבאר לגבי אימה (לפחות בהחוש השישי, והאחרים המלנכוליים להחריד, פחות לגבי סיינס או בלתי שביר).או במילים אחרות, האם הם פשוט לא בנו סיפור מלנכולי מהחיים, עם מסגרת שקורצת לקהל - האימה.

		נכון אבל ברווז גומי (יום שישי, 30/05/2003, שעה 22:22) תגובה 114936  בתשובה לravy אין ספק שבשנות השבעים הסרטים הפופולאריים היו הפסימיים. רק שאז קהל היעד העיקרי של האולפנים היו המבוגרים בעוד היום קהל היעד ומי שמביאים את הכסף הגדול הם בני הנוער ופחות מזה (שזאת רק סיבה אחת נוספת ומשנית לשינוי הטון). בשנות השבעים גם לא היה מוכר המושג בלוקבאסטר כפי שהוא מוכר היום. סרטים לא הרוויחו מאות מליונים, עד שבא שפילברג עם מלתעות. אבל אם אני בכל זאת אנסה להכנס למשחק שפתחתם כאן ''מצא את שובר הקופות המדכדך'' אז מה לגבי ''להתחיל מחדש''? אמנם קשה לומר שיש כאן דיכאון קיומי אפל במיוחד ועדיין הטון שלו שונה משובר הקופות ההוליוודי בכך שאין בו קטרזיס, אלא סיום פתוח, מהורהר, וכן, גם עצוב.

		המרדף אחר הבלוקבאסטר המדכדך רד פיש (יום שישי, 30/05/2003, שעה 23:51) תגובה 114942  בתשובה לברווז גומי הדרך לפרדישן.

		רשימת שינדלר! רשימת שינדלר! דן ברזל (שבת, 31/05/2003, שעה 1:04) תגובה 114949  בתשובה לרד פיש נו, שואה וכאלה. בטח מדכדך. פרדישן מדכדך? אבות ובנים, סבתות ונכדים? לא כל הקודר מדכדך הוא. ואני מצטרף לרייבי, לשם שינוי - אם יש כמה סרטים פסימיים ומדכדכים שגם מצליחים בטעות בימינו, הם בפירוש היוצאים מן הכלל, להבדיל ממה שהלך בשנות השבעים.

		לגבי רקוויאם אינדי (שבת, 04/10/2003, שעה 20:54) תגובה 133663  בתשובה לנורטון האוניברסליות שלו תלוייה בנקודת המבט שלך. אן שזה סרט על סמים, או שזה סרט על חוסר היכולת לחלום ולהגשים חלומות.

		מה שללא ספק נכון נורטון (שבת, 04/10/2003, שעה 21:08) תגובה 133669  בתשובה לאינדי ואכן אוניברסלי, הסרט הוא אכן על חלומות והגשמתם (כך החלטתי, בעיקר לאחר הפעם השניה שראיתי את הסרט). אבל - הבחירה בסמים דוקא אינה מקרית. והביקורת בסרט היא בהחלט כפולה, אחרת קשה לי קצת להסביר את התחתית שאליה הגיעו הדמויות בסרט. אילו הסרט היה דן רק בחלומות והגשמתם, הסוף היה חייב להיות הרבה פחות מדכא, גם אם אפל כשלעצמו. כך שיש הבדל בין אי הגשמה של חלומות, לירידה אל זנות/כלא/כריתת יד מעבר לכך, דוקא הדמות היחידה שזוכה לגאולה מסוימת בסרט, היא האמא, שבסופו של דבר לא נמצאת באמת במצב רע יותר מזה שהיא היתה בהתחלה. כך שגם כאן המצב נתון לפרשנות לעובדה כי האמא היא היחידה שהתדרדרותה לסמים לא באמת היתה באשמתה. כך שגם כאן ניכר ההבדל הדק בין אי הגשמת חלומות, לבין ביקורת ספציפית על חוליי הסמים.

		סרט מעולה!! מיפלצטון (יום ראשון, 13/04/2003, שעה 16:02) תגובה 107745 מישהו כאן יודע אולי למה הבמאי בחר דווקא להקרין בבית הקולנוע את הסרטים The evil dead והסרט של סקורסזה על ישו?? אפשר לנחש שהראשון התאים לליל כל הקדושים והוא עוסק בפחד. אבל השני? ממיטב זכרוני הסרט מציג את ישו כחוטא לא קטן, ואפשר להגיד שיש איזה קשר דתי-רוחני.... מישהו?

		ניחוש פרוע deadtone (יום ראשון, 13/04/2003, שעה 16:47) תגובה 107748  בתשובה למיפלצטון לדוני דארקו ולפיתוי האחרון של ישו (למרות שאתם יכולים לנחש איך הוא נגמר). אני מניח שריצ'ארד מצביע על דמיון בין דוני וישו (מהסרט). באופן עקרוני, שניהם מקריבים את עצמם לאחר שהם עוברים מסע בו הם מרפאים את החברה, ובסוף רואים על מה הם מוותרים (דוני למען האהבה, ישו למען האנושות). אך יש הבדל עקרוני בינהם. דוני גם מוותר על השינויים החיוביים שקרו בחברה מסביבו בגלל מעשיו, וגם על שינוי בחייה של החברה שלו, בזמן שב''הפיתוי'', ישו מוותר על חיים נורמליים עם אישה וילדים למען הגורל שלו והצלת עמו. במילים אחרות, דוני מקריב את עצמו לטובת שימור השגרה, בזמן שישו עושה זאת על מנת לשנות את השיגרה. במחשבה שנייה, אולי דוני בכל זאת התנהג בצורה אנוכית... בגדול, גם נאמר שהאדם לא שולט בגורלו בשניהם. שני הגיבורים מבינים שהם צריכים לקבל את גורלם, ושמי שמוביל אותם עושה זאת מסיבה טובה (הארנב לדוני הוא כמו אלוהים לישו). חוץ מזה, הוא רצה להראות שהוא אוהב גם סרטים כיפיים וגם סרטים פלצניים.

		יקומים מקבילים... C_G (יום חמישי, 17/04/2003, שעה 3:40) תגובה 108144 אני לא יודע מה אתם חושבים, אבל לי הסוף הזכיר את התיאוריה של יקומים מקבילים שנוצרים אחרי כל החלטה. כמו למשל אם חוזרים אחורה בזמן והורגים את סבא, אז יווצר יקום חדש שבו סבא מת ולא חזרת להרוג אותו, ויקום אחר שבו לא חזרת להרוג אותו. הסוף ממש הזכיר לי את זה.

		כדי לדעת מה -כן- אנשים חושבים, Kipod (יום חמישי, 17/04/2003, שעה 4:09) תגובה 108145  בתשובה לC_G אתה יכול להתחיל בקריאת מה שכתבו קודם.

		שני הגרושים שלי, ובצירוף אליהם, בעיה. BS (יום שלישי, 22/04/2003, שעה 2:20) תגובה 108603 אוקיי, אז כרגע חזרתי מפנטזי.קון, והצלחתי לעבור רק על חצי מהתגובות (וגם זה לקח לי לא מעט זמן) לפני שלא יכולתי להתאפק יותר וזרקתי כאן תגובה בעצמי. כשיצאתי מהסרט הייתי מבולבל. בצורה קשה, אפילו. לא יכולתי אפילו להתחיל לחשוב על עד כמה אני אוהב את הסרט הזה. הפעם האחרונה שיצאתי מסרט כלשהו עם תחושה כזו היה אחרי ''להיות ג'ון מלקוביץ''', ובמקרה שלו - עד היום אני לא בטוח מה אני חושב על הסרט. ואז קראתי את The Philosophy of Time Travel, שאמור להסביר את השתלשלות העניינים בסרט. וזה עבד. הספרון הקצר הזה הסביר בצורה מושלמת את כל העלילה. וכאן מתחילה הבעיה. עד כמה מותר לסרט להסתמך על ''חומרים נוספים''? האם ראוי שסרט טוב באמת יכריח אותי ללכת לקרוא כמה עמודים לפני שאני אבין מה לעזאזל קרה שם? אם הייתם שואלים אותי את השאלה הזו לפני שנה בערך, רוב הסיכויים שהייתי אומר לכם ''לא!''. סרט צריך לעמוד בפני עצמו. הערות במאי, הסברים נוספים שלו, כל אלה הם רק בונוסים. מצד שני, אחרי ''דוני דארקו'', אני ממש לא בטוח בזה יותר. אין ספק שהקריאה של הספרון הנ''ל לא רק סידרה לי בראש את עלילת הסרט, היא גם פתחה אותה לפרשנויות חדשות שבכלל לא חשבתי שהסרט עוסק בהן. אני יודע שזו ביקורת ישנה, ושכל העולם ואחותו כבר הספיקו לראות את הסרט לפני שנים, אבל בכל זאת הייתי שמח לשמוע את הדעה שלכם בנושא.

		נו, אז אולי תספר גם לנו מה קרה שם? שפן הלוח (יום שלישי, 22/04/2003, שעה 2:33) תגובה 108604  בתשובה לBS

		מה קרה איפה? BS (יום שלישי, 22/04/2003, שעה 2:42) תגובה 108606  בתשובה לשפן הלוח בפנטזי.קון, או בספר? את התוכן של הספר, כולם יכולים לקרוא כאן (לינק דומה מופיע גם בהודעות מוקדמות יותר): http://www.tangent-universe.org/time-travel.htm... (ותודה ל- Mad Hatter, שהביאני עד הלום). בפנטזי.קון לא הייתי. רק קפצתי לראות את דוני דארקו, מתוך רצון עז להבין על מה כולם מדברים, סופסוף.

		שאלה מ. השור (יום שלישי, 22/04/2003, שעה 23:18) תגובה 108695 טוב, גם אני ראיתי סוף סוף את דוני בפנטזיקון ואני לא יכול להגיד שהתרשמתי יותר מדי. סתם עוד סרט מוזר שאפשר להלביש עליו תילי-תילים של פרשנויות. בכל זאת שאלה קטנה: כשפרנק מגיע עם המכונית בסוף, יושב לידו ליצן. מי זה הליצן? ראו אותו בסרט קודם?

		כנראה שכן. Kipod (יום שלישי, 22/04/2003, שעה 23:50) תגובה 108697  בתשובה למ. השור בספר שהאמא קוראת בתחילת הסרט.

		אפשר בבקשה קצת יותר פירוט? מ. השור (יום רביעי, 23/04/2003, שעה 0:30) תגובה 108701  בתשובה לKipod אני לא זוכר ספר כזה. אגב, משום מה שמו לי אזהרת ספוילר על השאלה המקורית למרות שהשתדלתי לנסח אותה באופן נטול ספוילרים... נו טוב, לא תמיד מצליחים בהכל.

		תשמע רד פיש (יום רביעי, 23/04/2003, שעה 0:32) תגובה 108702  בתשובה למ. השור ספוילר גדול זה בטח לא היה. אבל ליתר בטחון... ממילא מי שלא ראה את הסרט לא יוכל לענות על השאלה.

		מר קיפוד המתחכם Silent Ariel (יום רביעי, 23/04/2003, שעה 0:55) תגובה 108706  בתשובה למ. השור הספר שהאמא קוראת בתחילת הסרט הוא IT של סטפיבן קינג, שבו מככב ליצן.

		חשבתי שזה בטח משהו כזה מ. השור (יום רביעי, 23/04/2003, שעה 1:01) תגובה 108707  בתשובה לSilent Ariel ובכל זאת? הליצן? מישהו? [אזהרת הספוילר מוקדשת לדג]

		הרשמים שלי בארטושק (יום רביעי, 23/04/2003, שעה 7:31) תגובה 108719 אני שייך גם לקבוצה שראתה את דוני דארקו בפנטסטיקון. הגעתי לסרט עם הרבה ציפיות, שנבעו מביקורות אוהדות מאוד ששמעתי עליו, גם כאן. והתאכזבתי. דוני דארקו אינו סרט טוב. הוא סרט מוזר, שניתן להתפלמס עליו, וקיימים בו כמה יסודות של רעיונות מעניינים, אבל כסרט שלם הוא לא מצליח לגרום לי לאהוב אותו, או לנסות לראות אותו שוב. נעבור להסברים. בדוני דארקו קיימים כמה אלמנטים: של סרט אימה, של מסתורין/מד''ב, ושל דרמת התבגרות. אף אחד מהאלמנטים הללו לא משכנע במיוחד, אם כי בכולם יש איזשהו מרכיב מעניין. החלק של סרט האימה הוא המוצלח ביותר, לדעתי. הוא מצליח לגרום לתחושת פחד גם בלי להזדקק לאמצעים הרגילים של סרטי אימה, כלומר קפיצות של דברים ממקומות חשוכים ונגינת כינורות שמתגברת לקראת רגעים כאלו, ומסתפק רק בדמותו של פרנק, שהוא אכן הארנב המפחיד ביותר שנראה על המסך. עוזרים לכך גם הרגשת המיסתורין, שהיא במיטבה בקטעים עם פרנק. אבל חלק האימה בדוני דארקו הוא החלק הפחות משמעותי, ולכן הוא אינו קובע את ההתרשמות מהסרט כולו. חלק המסתורין/מד''ב בסרט הוא כבר הרבה יותר חלש. נראה כאילו היה רעיון טוב על מסע בזמן בבסיס של הסרט, אבל הביצוע שלו היה רע מאוד. הסרט סובל קשות מחורים בעלילה, ואין כלל הסברים על המסע בזמן והתופעות המוזרות שקורות לדוני. קשה מאוד עד בלתי אפשרי כלל להבין מהסרט מיהו פרנק, מה תפקידה של רוברטה ספארו בכל העלילה ומה כתוב בספר שלה, מה התכלית של מעשי ההרס של דוני, וחשוב מכל, למה הוא בוחר בסוף למות. אז נכון שחלק מהתשובות נמצאות ב DVD של הסרט ובהסברים הנלווים, ומותר לסרט להשאיר שאלות בלתי פתורות. אבל דוני דארקו לא נותן את הרושם שיש מאחוריו הסבר חכם. ונעבור לחלק הרע ביותר, דרמת ההתבגרות. הציפיות הן אלו שמשפיעות יותר מכל על ההצהרה הזו, כיוון שאם דוני דארקו היה מושווה לסרטי התבגרות מיינסטרימיים רגילים, הוא היה נראה טוב. אבל כאשר ההשוואה היא מול סרטי התבגרות עצמאיים שיצאו בשנים האחרונות, כמו מחוז אורנג', העולם שבפנים ופקר, דוני דארקו יוצא פשטני מדי. העיירה של דוני דארקו מחולקת בקלות לטובים ורעים, כאשר הרעים, כלומר ימנים ודתיים, סובלים מטיפשות ובמקרה של קניגהאם, גם מסטיות מיניות (היוצא מן הכלל כאן הוא אביו של דוני, שקיימים בו ניגודים מורכבים. אבל אולי זה בגלל שיש לו שורות מעטות מאוד). הקלישאה על המורה לספרות שרוצה ללמד את התלמידים שלו ספרים טובים אבל מצונזר על ידי בית הספר גם היא לא תורמת לאיכות הסרט, מלבד צירופה של דרו בארימור כשחקנית. ודוני דארקו עצמו נראה תמיד כאילו הוא יודע הרבה יותר משאר הסובבים אותו, לאו דווקא מסיבה טובה. ונסיים באותה אווירה שמשרה הסרט. לי, באופן אישי, היא הזכירה מאוד את האווירה אצל קלרה הקדושה. קיימים קווי דמיון עלילתיים שטחיים בין הסרטים - שניהם סרטי התבגרות המתרחשים בעיירה קטנה שבמרכזם נער/ה עם חזיונות על טבעיים, ובשניהם קיימת אותה הביקורת פחות או יותר על בית הספר. אבל האווירה היא שנותנת לי את תחושת הדמיון. שני הסרטים מצטיינים בפסקול טוב, שמאוד תורם לאווירה בו. ושניהם מצטיינים גם בסצנות תלושות קצת, וסצנות שתיקה - שתיקה, דמות אחת מדברת, דמות אחרת מדברת, שתיקה, וקאט. בשבילי, סצנות כאלו אינן משרות אווירת מסתורין - הן רק מעצבנות.

		מסכים בקשר לדמיון בין ד''ד לקלרה הקדושה נונין (יום שישי, 25/04/2003, שעה 15:44) תגובה 108990  בתשובה לבארטושק ומתנגד בערך לכל שאר ההערות שלך. אני, אגב, חושב, שדוני דרקו נסגר בצורה הרבה יותר אלגנטית מאשר קלרה, וזה יתרונו העיקרי.

		אני הולך לעשות משהו שאני ממש שונא גונקל (יום רביעי, 23/04/2003, שעה 14:54) תגובה 108746 ולכתוב כל מיני דברים שבטח כבר אמרו לפני, אפילו שלא קראתי בעיון את כל התגובות. אבל קשה לי להתאפק, עם הסרט הזה. דוני דארקו הוא קודם כל סרט מבריק, ברמת הפרטים. גם אם לא הכל מתחבר בסוף - ואני נוטה לחשוב שלא הכל מתחבר בסוף - הסרט פשוט מלא ברגעים נוטפי יופי, שנינות, עוקצנות ואף מידה של אהבת אדם. שני שמות שעלו לי במהלך הצפייה, ואני מבקש לא לפרט לגביהם יותר מדי, הם ''העולם שבפנים'' ו''ואגדות וסיפורים''. אמנם בשני הסרטים, בעיקר ב''אגדות'', יש הרבה יותר שנאת אדם מב''דוני'', אבל עדיין משהו בסגנון ובפרספקטיבה על הדמויות נראה לי דומה. עכשיו ספוילר שבעיני הוא ממש אכזרי - רגע מושלם אחד בסרט, למשל, הוא סצינת הנשיקה. מי האמין שאחרי כל כך הרבה נשיקות בהוליווד יכולה להיות נשיקה כל כך מרגשת? אבל שם, במרדף החוצה מהכיתה, בסיבוב, ברגע המפתיע, אבל אמין מאוד הזה, הנשיקה פשוט מצליחה להרטיט. וזה טוב. דוגמה נוספת (ועוד ספוילר שאני לא הייתי רוצה לספוג) לגאונות של הסרט היא שניונת הסיום, רגע ההכרה המשונה בין האם לבין החברה, שנשבר בצורה מפתיעה ע''י השלום שעושה הילד הקטן. בדיוק דוגמה לאופן שבו הסרט חומק מקלישאיות. אבל הפואנטה, לטעמי, לא מספיק טובה. היא קלישאית מדי. כן, כן, קלישאית. לטעמי הסיום של דוני הוא אריגה לא מספיק מהודקת של קווי העלילה, שמזכיר קצת פואנטות סטייל ''אירי אינדיאנה'' או תוכניות נוער מהסוג הזה. וגם הפתרונות הכי מושקעים שהוצעו כאן (ע''ע נונין) עדיין לא מספקים תחושה של פתרון מלא. והכוונה בפתרון מלא הוא לא שיענו לך על כל השאלות, הכוונה בפתרון מלא היא אותה תחושה לא לגמרי מוגדרת שהפתרון הגיע מאותה משפחה של החידה: אם כל הסרט היה אפוף בתחושת מסתורין אודות דמותו של פרנק, הסוף לא יכול להמציא פתרון כל כך בנאלי ולא מפורט לשאלה הזאת. בניגוד לסרט שבאמת נארג בעדינות מרובה, הסוף נראה לי גס. התחושה שלי בסיום היא שהסרט קצת נפתר וקצת לא, אבל בעיקר שהקליימקס של הסיום לא באמת מצליח להתעלות לרמות הריגוש של האמצע. וזה, חברים, מאכזב. ועדיין, סרט ממש טוב, ממש מומלץ: אני וחבריי - המעטים - לצפייה דיסקסנו אותו אח''כ לא מעט, על הניואנסים היפים, על הקריקטורות המדהימות והאנושיות בדמותו של ג'ים, בדמותה של המורה להתעמלות, בדמותה של הנערה הסינית, על הדמויות המורכבות שנחשפות לאט כמו האם, שמתחילה את דרכה כאם סטראוטיפית ומסיימת כדמות הכי חיובית בסרט, ועוד ועוד ועוד. סרט יפה, מאכזב וחובה. מוזר, אתם אומרים, איך שסיכמתי? מוזר הסרט, אני אומר.

		אני מסכים עם רוב דבריך Pippin (יום רביעי, 23/04/2003, שעה 14:58) תגובה 108748  בתשובה לגונקל אבל להגיד שהסיום אינו מתעלה לרמת הריגוש של האמצע? הקטע בו לאט לאט מתחיל Med World הוא אולי אחד הקטעים הנפלאים בתולדות הקולנוע (או לפחות בחלק הזעום מתולדות הקולנו שגם יצא לי לצפות בו), לפחות בשלוש הצפיות הראשונות... סוף ולחוויות מהפנטזי.קון: וזה המקום לקריאת בוז לאנשים שצעקו ''נעמי! נעמי!'' בזמן Med World מחוץ לאולם.. קריאות העידוד בהחלט מגיאות לה, אבל לא באחד מקטעי המוזיקה הקולנועיים הטובים ביותר.

		סליחה, טעות שלי גונקל (יום רביעי, 23/04/2003, שעה 15:24) תגובה 108754  בתשובה לPippin לא הסיום איכזב אותי. ההתרה העלילתית שבאה בסמיכות לסוף איכזבה אותי. כמובן שכפי שציינתי את רגעי הסיום מאוד אהבתי, אבל הפתרון לא מצא חן בעיני.

		רגע קצר של השתפכות. ברק (יום רביעי, 23/04/2003, שעה 18:16) תגובה 108763  בתשובה לגונקל שתי ההודעות האחרונות הן המהות של מה שאני אוהב ב''עין הדג''. שתי הודעות מנומקות להפליא. הראשונה של מישהו שלא אהב את הסרט והשניה של מישהו שכן אהב את הסרט. איזה כיף. ודעתי? אני כמובן נוטה הרבה יותר לכיוון הדיעה של גונקל, אם כי אני לא רואה את ההתרה מאכזבת. וזה אחרי קצת יותר משלוש צפיות, כשהחצי צפיה האחרונה היתה עם הקומנטרי של הבמאי וג'יי ג'יי (די די), צפייה שלימדה אותי כמה דברים מעניינים למדי (אך שוליים במיוחד) על הסרט.

		לגבי הנשיקה ravy (יום ראשון, 27/04/2003, שעה 13:35) תגובה 109373  בתשובה לגונקל במקום השני ברשימת הנשיקות המוצלחות של השנים האחרונות היא זאת שבסוף של ''מעודדות צמודות''. לגבי פרנק, לה ממש הבנתי מה ניסית להגיד. מה בנאלי בקשר לזהותו של פרנק אם לפרנק-הארנב אין בעצם קשר לפרנק-הבנאדם?

		אולי כדאי שמישהו יסביר לי יותר טוב גונקל (יום ראשון, 27/04/2003, שעה 14:41) תגובה 109386  בתשובה לravy מה העניין עם פרנק, ואולי אני אשתכנע שהסרט דוקא כן נוגע בנושא באלגנטיות.

		קודם תסביר מה הבנת מהסרט ravy (יום ראשון, 27/04/2003, שעה 14:45) תגובה 109388  בתשובה לגונקל

		לא ממש הבנתי גונקל (יום ראשון, 27/04/2003, שעה 14:48) תגובה 109390  בתשובה לravy וגם אחרי כל ההסברים של נונין אני לא סגור. מבחינתי אתה יכול לצאת להסבר על פרנק עם כל נקודת הנחה מוקדמת לגבי הסרט. רק תגיד את מה שיש לך לומר.

		אז מה שיש לי להגיד ravy (יום ראשון, 27/04/2003, שעה 15:07) תגובה 109399  בתשובה לגונקל זה שאני מסכים עם גרגמל. פרנק הוא ישות מופשטת שנועדה להדריך את דוני. הוא לא פרנק האמיתי (חברה של אחותו של דוני) אלא המראה שלו הוא עוד רמז מקדים שהוא מעביר לדוני לגבי המסלול שבו חייו ינועו במשך 28 הימים עד סוף העולם.

		שזה... קלוש באותה מידה גונקל (יום שני, 28/04/2003, שעה 14:18) תגובה 109665  בתשובה לravy כל מה שמרגש בדמות של פרנק הוא התחושה המסתורית שמספקת התחפושת המגוכחת הזאת, העין הפצועה וכו'. בין אם פרנק הוא יישות מסתורית ובין אם הוא אכן הנדרס - באיזה אופן זה מניח את הדעת? אם זו יישות ערטילאית, למה זה לא הליצן שליד פרנק? למה זו לא גרטשן הדרוסה? אני יודע שאלה שאלולת קצת מצחיקות, אבל יש לי תחושה שהמקום של פרנק בסרט עדיין נפתר באופן קצת עלוב.

		שזה... קלוש באותה מידה ravy (יום שני, 28/04/2003, שעה 14:29) תגובה 109668  בתשובה לגונקל אוקיי, אז אולי הפתרון באמת לא הכי מחוכם, אבל לי זה נראה כמו פתרון מתאים לגמרי שגם מדגים ומביע בצורה מושלמת את השילוב בין הבנאלי לבין הביזארי בסרט. מצד שני הפתרון הזה לא פחות פשטני מאף פתרון דומה לאלמנטים שונים של ''מאלהולנד דרייב'', ממנו אתה מתלהב כל כך. ואם מנסים לתת לזה משמעות כלשהי, אז פרנק-האדם הוא אישיות שהקשר שלה לדוני הוא עקיף אך מעשיו משפיעים באופן משמעותי על דוני ומעשיו של דוני עליו, לעומת הליצן (שאין לו קשר בכלל) או גרטשן (שיש לה קשר ישיר).

		ראשית כל גונקל (יום שני, 28/04/2003, שעה 22:20) תגובה 109783  בתשובה לravy בשום מקום לא ציינתי שאני משתגע מהפתרון של מלהולנד דרייב. לא לחינם אני מתקשה להכניס את עצמי לרשימת המתמשכים בביקורת של הסרט ההוא, כי הוא עסק מאוד לא פשוט. אבל כן, בסיכומו של דבר אני חושב שמלהולנד דרייב מצליח, למרות הקלישאיות הבסיסית, לחמוק מבנאליות באופן שבו הוא בונה את הפתרון הזה. ממש כשם שהפתרון של ''מועדון קרב'' אינו בנאלי בעיני - (ספוילר למועדון) לא בשביל הפתרון עצמו אלא בשביל האופן שבו הוא יושב על הסרט. העובדה ששני הגיבורים הם אותו היא בנאלית בפני עצמה. מה שהופך אותה למעניינת הוא האופן שבו היא מאירה את תפישת המציאות של הגיבור, את האידאולוגיה של טיילר ואת מהלך העלילה. במלהולנד (ספוילר), פתרון החלום אינו פתרון מודבק שמביט לאחור ואומר - ''אה, בעצם הכל הגיוני כי זה היה חלום''. הרושם שהסרט יוצר בצפייה שנייה היא תחושה חזקה שהוא נבנה בדיוק מתוך התפישה הזאת. שרעיון החלום לא מדביק באופן מאולץ את המסתורין אלא גורם לכל החלקים ליפול למקום. כמו כן, וכפי שנונין ציין פעם, הוא נותן נופך דרמטי מרתק למהות של הסיפור (כל נושא האשמה). בדוני דרקו, לתחושתי, הסיומת לא רק בנאלית בקונספציה אלא גם באופן שבו היא משליכה על הסרט. היא לא באמת מספקת לך תחושה של פתרון, רק של הדבקה (תיקון, היא לא מספקת לי תחושה של פתרון). וזו לדידי הבעיה.

		אני ראיתי את זה אחרת XiroX (יום שלישי, 29/04/2003, שעה 20:43) תגובה 109920  בתשובה לravy כאילו, יש פה נקודת חפיפה עם the philosophy of time travel (סנל''לים מפה ועד עולם על הספר, אז יכוליות שמי שלא קרא לא כדאי שיקרא אתזה). אני רואה את זה כאילו כל מה שקורה נועד כדי לקיים את הקיום (זה נשמע הגיוני אצלי בראש). התפקיד של פרנק הוא להביא את דוני לנקודת ההחלטה, בתקווה שהוא יחליט להמשיך את הקיום. זה דווקא פרנק בגלל הקשר שנוצר. יכוליות שזה בעצם דמות ערטילאית שלוקחת את דמותו של פרנק על מנת להראות לדוני את הדרך, אבל זה בהחלט אמור להיות אותו פרנק בצורה כלשהיא. רק דרך מותו של פרנק דוני מגיע לניתוק מוחלט מהסביבה, כאשר נגמרו לו הבחירות, ורק אז הוא יכול לקבל החלטה אמיתית ואישית לחלוטין.

		וזה בגלל XiroX (יום שלישי, 29/04/2003, שעה 20:47) תגובה 109922  בתשובה לXiroX שרק הוא יכול לקבל החלטה אמיתית כביכול. ניתן להגיד שהוא ה chosen one, מכיוון שהקיום שלו לא אמור להיות אפשרי. הוא כמו הנסיכה בתרועת מוות של פראצ'ט. הוא סטיה מהמציאות, ועצם כך הוא היחידי שיש לו השפעה על כל הדמויות, בעוד שהן רק ממשיכות הלאה מאותה נקודה, הוא משנה את הנתיב.

		אני נורא מתאפק שלא לקרוא גבל פאק (יום רביעי, 23/04/2003, שעה 16:32) תגובה 108756 שום דבר נוסף על הסרט - לא את הספר ''the philosophy of time travel'' ולא הודעות מספיילרות. אני רוצה לשמור את חוסר הידע והבלבול לצפיה שניה ......

		טוב, אז קראתי את XiroX (יום שישי, 25/04/2003, שעה 18:08) תגובה 109005 philosophy of time travel,בניגוד לכל הגיון בריא ובניגוד לכל כך הרבה המלצות, ושלא כמו כמה מהמגיבים פה, מצאתי אותו זוועתי. זה פרוש חסר עומק, חסר כל נקודה לאיזשהו פיתוח רעיונות, הוא מגביל אותך להגיון הפרטי של הסרט בלבד, והקשרים היחידים שלו למציאות כלשהיא הם מאולצים. הייתה לי הרגשה שעקב דרך הכתיבה של התסריט (הבמאי הגדיר אתזה כהארה), הבמאי לא לגמרה הבין את הכל, בדיוק כמו כל השאר, אז הוא הוציא פתרון מאולץ כדי שאנשים לא ירגישו מתוסבכים מדי. אבל מה שהוא עשה זה סגר את המקום שבו הסרט באמת מתעלה, והוא הדיונים שאחר, כל הנקודות למחשבה. הוא בעצם אומר ''לא, אין פה על מה לדבר, מה שקרה, זה הכל'', וזה נורא עצבן אותי, כי זה הפך להיות כוונת הסרט, ואז זה מוריד מערכו, וחבל נורא.

		מזג האויר היום נורא רד פיש לא אומר ''אמרתי לך'' (יום שישי, 25/04/2003, שעה 20:14) תגובה 109023  בתשובה לXiroX

		טוב, אז קראתי את lonesome zora (שבת, 26/04/2003, שעה 5:56) תגובה 109096  בתשובה לXiroX אולי מישהו יכתוב בקצרה מה נאמר במאמר הזה?

		בספר הזה קינפלין (שבת, 26/04/2003, שעה 12:56) תגובה 109137  בתשובה לlonesome zora למס' דמויות ראשיות בסרט ''מודבקים'' תפקידים מאד מוגדרים בקידום העלילה וכך נעלם הצורך של ''להבין את הסרט'' ונשארים רק עם הפרטים הקטנים לדון בהם. אם רוצים בכ''ז לקרוא אותו, אז כדאי רק אחרי שמסיימים לדון בסרט ללא הפירוש שנותן הספר -- ככה זה לא יהרוס לגמרי את הכיף.

		שאלה FinX Suns (שבת, 26/04/2003, שעה 23:29) תגובה 109284 ראשית כל, זו הודעה ראשונה שלי באתר הנפלא הזה, שאני מבקר בו באופן קבוע בשלושת החודשים האחרונים. אז נעים מאד, וישר כוח על העשייה המבורכת. ולעניין: צפיתי בדוני דארקו ביום שישי, וקראתי את רוב התגובות בנוגע אליו היום (שבת). אני מפנה את השאלה (או השאלות,נראה איך יצא) שלי לכולם, אבל בעיקר מסקרן אותי לקבל תשובה מנונין (כי התרשמתי שהוא הבין את העלילה בצורה מאד ממצה): כאשר דוני חוזר אחורה בזמן, ומביא איתו את המנוע של המטוס, בעצם יש לו כמה דקות של מחשבות בהם הוא נראה מחיייך ומבסוט. מה מונע ממנו בעצם לקום מהמיטה ולצאת מהחדר, ובכך למנוע את המוות שלו? כי במצב הזה הוא יכל: א. להישאר בחיים. ב. להתמודד בצורה טובה יותר עם הבעיות הנפשיות שלו, שאותם הוא הבין לפני שהוא חזר אחורה בזמן. ג. גרטשן: היא הייתה מגיעה לכיתה בכל מקרה, ובוחרת לשבת לידו בכל מקרה. הוא מצא חן בעיניה בכל מקרה, ולכן, בכל מקרה, עם ההצפה בבית ספר או בלי ההצפה, הוא היה יכול לדבר איתה, להכיר אותה, ולהתאהב בה (בכל מקרה) ומי יודע איפה זה היה נעצר. המוות שלה היה נמנע, כי לא הייתה מתקיימת מסיבה בבית של דוני ואחותו (כי דוני לא היה שורף את הבית של קאנינגהאם בהוראת הארנב פרנק, לא היו מגלים שהוא סוטה, ואז קיטי הייתה נוסעת עם הבנות להופעה, כי לא היה צורך שהיא תנהל את קמפיין ההגנה על קאנינגהם, ואז אמא של דוני לא הייתה נוסעת וכך לא הייתה מתקיימת מסיבה). ולא היה שום צורך להגיע לבית של גראנדמה דאט'. או, בקיצור: לדוני דארקו הייתה את האפשרות לחיות ולאהוב, אבל במקום זה הוא בחר למות עם חיוך על הפנים, אבל בלי שגרטשן תכיר אותו. מה אתם הייתם בוחרים? שרון

		שאלה FinX Suns (שבת, 26/04/2003, שעה 23:43) תגובה 109289  בתשובה לFinX Suns ונניח שהוא לא חזר בזמן (פשוטו כמשמעו - דרך חור התולעת) וכל מה שאמרתי בהודעה הקודמת בכלל לא רלוונטי, אז מה זו לעזאזל סצינת ה''מאד וורלד'' שבה הוא נראה צוחק? לא מובן.

		אין לו אפשרות כזו. לונג ג'ון (יום ראשון, 27/04/2003, שעה 1:42) תגובה 109329  בתשובה לFinX Suns פרנק מבהיר לו שהעולם עומד בפני סופו. באיזשהו שלב במהלך העלילה דוני מבין שזה תלוי בו. הוא זוכה לחוות חיים של נער מתבגר (אם כי מדי פעם הוא נשלח למשימות על ידי פרנק), אבל כשהוא חוזר אחורה בזמן, הוא חייב למות כדי שהעולם ימשיך להתקיים. הרי בתחילת הסרט הוא כבר חמק מהמוות. בריחה נוספת כזו תשאיר אותו בחיים, אבל רק למשך 28 יום (אם מה שפרנק אומר הוא נכון), ואז דוני, גרטשן, ההורים של דוני, קנינגהאם ולמעשה כולם, ללא יוצא מהכלל, ימותו, כי העולם יגיע לקיצו.

		איך שלא תסתכלו על זה רני (יום רביעי, 30/04/2003, שעה 11:41) תגובה 110015  בתשובה ללונג ג'ון העולם, בסיום ''דוני דארקו'', הגיע לקיצו. דוני מת בסוף הסרט - עבורו העולם נגמר.

		הא? Mad Hatter (יום רביעי, 30/04/2003, שעה 14:10) תגובה 110035  בתשובה לרני המניע של דוני לעשות את מה שהוא עושה בסוף זה הצלת העולם. לא העולם שלו, כי אותו אי אפשר להציל, אלא העולם היותר גדול, כזה שכולל את גרטשן, את המשפחה של דוני, את חבריו, את המורה שלו לספרות, אפילו את ג'ים ירך-חזיר-חמודה. אז כן, עולמו של דוני נגמר, אבל לעשות חפיפה שכזאת בין עולמו של הגיבור לעולם של הסרט זו טעות. דוני הוא לא הדמות היחידה בסרט איתה יכול הצופה להזדהות, וכל שאר הדמויות נשארות בחיים. לכן, לדעתי, צריך להתייחס למותו של דוני כאל הקרבה עצומה למען הצלת העולם, לא כאל סופו של זה. מה עוד, שסצינות הסיום דווקא באות להראות שמותו של דוני לא היה לשוא.

		לפי איך שאני הבנתי שפן הלוח (יום ראשון, 27/04/2003, שעה 10:13) תגובה 109355  בתשובה לFinX Suns דוני לא חוזר בעצמו בזמן. הוא אמנם פותח את חור התולעת אבל מחזיר רק את המנוע אחורה. בצורה זו למעשה נסגר המעגל שהביא ליצירת המציאות המקבילה כך שבמציאות הרגילה עכשיו פרנק לא מעיר את דוני וזה נשאר במיטה עד להתרסקות המנוע. את החיוך ניתן להסביר בכך שנשארו לדוני עוד זכרונות מהיקום המקביל אך הוא מפרש אותם כחלום (דבר שמסתדר עם משפטים בשיר). או שמא המוות היא החלטה מודעת של דוני, שזכה בהארה בעקבות המאורעות שהתרחשו בסרט.

		ראיתי את הסרט... בלוּ (יום ראשון, 11/05/2003, שעה 20:35) תגובה 111603 ואני מתביישת להגיד שכמעט ולא הבנתי כלום מהסוף. פשוט כלום. מה קרה שם? מה היה הקטע עם הספר ועם המוות של דוני? לשם מה זה היה נחוץ ואת מי זה הציל? מי היה פרנק בעצם, מה היה התפקיד שלו, ומי הייתה האישה הזקנה שהלכה לבדוק מה יש בדואר כל הזמן? אכן, בורה אני. אשמח לתשובות, כי בסוף הסרט נשארתי עם תחושה חזקה של עניין שלא מוצה ובלבול מוחלט, למרות שהסרט כן השפיע עליי באופן מסויים, בעיקר האווירה הטעונה.

		קראתי את השאלות שלך... Idanyd (יום ראשון, 11/05/2003, שעה 21:15) תגובה 111611  בתשובה לבלוּ ואת רובן שאלתי בעצמי אחרי הצפייה בסרט. אבל את יודעת מה ההבדל ביננו? אני נכנסתי לביקורת על הסרט, קראתי את כל מה שהיה לאנשים לכתוב, נכנסתי לקישורים שצורפו, ועכשיו דברים הרבה יותר בהירים לי. אז הנה המלצה שלי אליך - פני לעצמך קצת זמן (שעה בערך) ותתחילי לקרוא את כל התגובות שנכתבו בביקורת הנ''ל. אני בטוח שתקבלי תשובה לרוב השאלות שלך, או לפחות מושג כללי לגביהן (כי למען האמת, יש הרבה דברים בלתי מוסברים בסרט), שאלות חדשות יתעוררו וייענו גם הן. תאמיני לי - זה שווה את זה.

		זה הולך ככה: לונג ג'ון (יום ראשון, 11/05/2003, שעה 21:51) תגובה 111622  בתשובה לבלוּ (ים מלוא החופן): האישה הזקנה, שכולם מכנים ''סבתא מוות'', נקראת רוברטה ספארו. פעם, כשהיא היתה צעירה, היא לימדה בבי''ס של דוני. מאוחר יותר היא כתבה ספר על הפילוסופיה של מסע בזמן. באיזשהו אופן, אפשר לומר שכל הזמן הזה היא חיכתה למכתב של דוני (שאותו היא החזיקה כשפרנק כמעט דרס אותה, התחמק ברגע האחרון, ודרס את גרטשן). פרנק אמר לדוני שהוא צריך להציל את העולם, כדי שזה (כלומר, העולם) לא יגיע לקיצו. הוא הכריח אותו לבצע דברים שדוני לא היה עושה במצב רגיל, והדברים האלה נתנו לו הזדמנויות לחוות עוד כמה פיסות-חיים, או שהוא קיבל רמזים לקראת המשימות הבאות שלו. למשל: פרנק הכריח את דוני להציף את בית הספר. בגלל ההצפה בוטלו הלימודים, וזה נתן לדוני הזדמנות ללוות את גרטשן הביתה ולדבר איתה, ומפה הם נהיו חברים. בלי ההצפה - זה לא היה קורה. עוד דוגמה: המורה לספורט (ומאמנת נבחרת הריקוד של הבנות) לימדה את הכיתה על קו האהבה וקו הפחד. התרחיש שדוני היה צריך להתמודד איתו הוא נער שמוצא ארנק עם כסף ברחוב ומתלבט אם להחזיר אותו. מאוחר יותר במהלך היום דוני מצא על המדרכה את הארנק של ג'ים קנינגהאם, ומשם הוא למד מה הכתובת שלו ואיפה הוא גר (וככה הוא ידע לאן ללכת כדי להצית את הבית שלו). ולגבי המוות - דוני היה צריך להקריב את עצמו, את הזכרונות שלו, כדי שהעולם יינצל.

		אהממ... אני לא רוצה להישמע מנותקת, אבל... בלוּ (יום ראשון, 11/05/2003, שעה 22:42) תגובה 111638  בתשובה ללונג ג'ון מתי זה בדיוק קרה, שפרנק פנה ודרס את גרטשן? אולי ישנתי בחלק מהסרט כי אני פשוט לא זוכרת שום דבר כזה. ויותר למעלה בשרשור קראתי גם שדוני מת גם בשביל להציל את ההורים שלו ואחותו. לא הבנתי בדיוק איך זה ייתכן. ושוב, תודה מראש.

		לקראת סוף הסרט (זהירות, סנל''ל). לונג ג'ון (יום ראשון, 11/05/2003, שעה 23:09) תגובה 111646  בתשובה לבלוּ בליל כל הקדושים דוני ואחותו עורכים מסיבה (גם לכבוד קבלתה של אחותו לאוניברסיטה). באיזשהו שלב דוני צועק לכל החברים שלו שיבואו איתו. הוא, גרטשן ושני החברים שלו רוכבים על אופניים לביתה של רוברטה (''סבתא מוות''). דוני וגרטשן נכנסים. מתקיף אותם הבריון ההוא מביה''ס. הם יוצאים וגרטשן נזרקת על הכביש. כשהבריון עומד לחתוך לדוני את הגרון מופיעה המכונית של פרנק (מכונית אדומה). הבריון בורח, ופרנק שובר את ההגה כדי לא לפגוע בסבתא מוות. היא אמנם עומדת שם ולא נפגעת, אבל המכונית עולה על גרטשן והורגת אותה. החבר של פרנק, לבוש כמו ליצן, יוצא ממנה היסטרי ובורח. דוני יורה בפרנק. כתוצאה מכך, כדי להציל את גרטשן, וכדי שהיא תוכל לחיות, דוני מחליט להקריב את עצמו ולכן הוא נוסע לראש ההר וחוזר בזמן. בכך הוא מציל גם את אמא שלו ואת אחותו כי הן היו במטוס שעמד להתרסק מולו על ההר (ושהמנוע שלו עבר אחורה בזמן וריסק לדוני את החדר).

		אבל איך זה ייתכן שהוא חוזר בזמן? FinX Suns (יום שני, 12/05/2003, שעה 1:35) תגובה 111664  בתשובה ללונג ג'ון זה לא הגיוני. הרי המורה לפיזיקה שלו אמר לו (תקני אותי אם אני טועה) שצריך חפץ מתכתי גדול או משהו כזה בשביל לעבור את חור התולעת... ונניח שהוא התגבר על הבעיה הזאת, אז לאחר שהוא חוזר בזמן צריכים להיות שני דוני דארקו, אחד ''המקורי'', ואחד שחזר מהעתיד.

		זה לא מדויק... BS (יום שני, 12/05/2003, שעה 1:52) תגובה 111667  בתשובה לFinX Suns המנוע הוא הכלי המתכתי שחזר בזמן. ההבדל הוא שהפעם דוני היה במיטה כאשר המנוע התרסק.

		מה זאת אומרת 'איך זה יתכן'? לונג ג'ון (יום שני, 12/05/2003, שעה 1:58) תגובה 111668  בתשובה לFinX Suns מטוס - הוא לא חפץ מתכתי גדול? ומנוע של מטוס? ומכונית? ולא חייבים להיות שני דוני. לא צריכים להיות שני דוני. מדובר, כזכור, בחזרה בזמן. לא מסע בזמן (כמו שיש, למשל, ב'בחזרה לעתיד'). גם בסרט עצמו רואים שהזמן חוזר לאחור (ע''י סצינות שמוקרנות ברוורס). מה ההבדל? פשוט: אם אני למשל, אערוך עכשיו מסע בזמן ואכוון את מכונת הזמן 20 דק' אחורה, יהיו שתי לונג ג'וניות שקוראות הודעות באתר, אחת מהן תוך כדי כתיבת דוחק''ו, והשניה סתם מציצה בה מאחורי הכתף (ויודעת מה עומד לקרות, מה את עומדת לכתוב, ומה היא עומדת לענות לה - כי כל זה קרה כבר, ואני רק חוזרת על זה שוב). אבל לעומת זאת, אם אני אחזור עכשיו בזמן 20 דק' אחורה - כל מה שקרה עכשיו יימחק מבחינה אבסולוטית - ההודעה שלך לא תהיה פה, ואולי גם לא תיכתב (כי זה לא קרה, ולכן יש סיכוי שזה לא יקרה). מבחינתי את גם לא עומדת לכתוב אותה. אולי גם מבחינתך. מבחינת קו הזמן שום דבר ממה שאת רואה פה לא קרה עדיין, ולכן, מכיוון שה''גורל'' הזה עוד לא קבוע, יכול לקרות משהו שימנע ממישהי מאיתנו לכתוב את ההודעה שלה. חזרה בזמן מאפשרת לדוני לשנות את גורלו, ואת גורל העולם כולו, פשוט על ידי זה שהוא הולך בדרך אחרת מזו שהלך בה בפעם הקודמת (ובעניין זה, מתבקש לנטפק ולהגיד שב'בחזרה לעתיד' מייקל ג'יי פוקס נוסע בזמן ומשנה את העתיד. אבל יש לזכור שהוא לא משנה את העתיד שלו, אלא מפעיל מניפולציות על אנשים קיימים שעמדו לעשות בחירות מסוימות, ואונס אותם לבחור בדרך שהוא התווה להם, על מנת לשנות את העתיד. ללא התערבותו הם היו ממשיכים ב''גורל'' שנקבע להם, והעתיד היה נשאר כמו שהוא. לכן, דוגמה טובה יותר אפשר למצוא בספר 'פני מועדות לכוכבים', בה הגיבור עורך מסע בזמן בעל כורחו, ואינו יכול לשנות את גורלו, פשוט כי זה מה שהיה קבוע לו והוא צריך להשלים את יעודו).

		התגובה שלך נהדרת לגבי דוני דרקו נונין (יום שלישי, 13/05/2003, שעה 23:57) תגובה 112027  בתשובה ללונג ג'ון (וגם לגבי ''מסע בין כוכבים'' המצוין) אבל לתת את ''בחזרה לעתיד'' כדוגמא לסרט מסע בזמן, זה קצת מגוחך לאור העובדה שהסדרה הזאת מלאת חורים ומגיעה למצב ששום תיאוריה על מסע בזמן לא מסוגלת להסביר מה לעזאזל קרה שם.

		מה שיפה במסע בזמן שלמקו GRAS (יום רביעי, 14/05/2003, שעה 0:07) תגובה 112031  בתשובה לנונין זה שיש כל כך הרבה תיאוריות, ואי אפשר לדעת מי מהן נכונה ומי מהן בלתי אפשרית, ככה שתמיד אפשר להמציא תיאוריה למסע בזמן שכן תתאים לבחזרה לעתיד.

		אוקיי, הבנתי FinX Suns (יום שישי, 23/05/2003, שעה 2:58) תגובה 113333  בתשובה ללונג ג'ון ואני מודה שרק עכשיו, זמן רב לאחר שראיתי את הסרט, נסגרו כל החורים שהיו לי בראש לגבי העלילה של הסרט הנפלא הזה.. דרך אגב, לונג, פנית אליי בלשון נקבה, אבל אני זכר.

		עיתוי רע עומר (שבת, 24/05/2003, שעה 20:55) תגובה 113659 נראה שכל תיאור של סרט במונחים של ''חידה'' לא יכול להתקיים תודעתית יחד עם תיאורו כ''חוויה'' (וגם להפך) - בערך כמו אותם ציורים של צורות תלת-מידיות שניתן לראותן כקמורות או כקעורות, אך לא בו זמנית. דוני דארקו הוא סרט שכיף הרבה יותר לתופסו כחוויה, גם בלי להבין בדיוק מה מתרחש בו, ומהבחינה הזו הוא מהטובים שראיתי. אך זה אספקט אישי מידי מכדי שיהיה ניתן לדון בו, מה שמשאיר כנושא ההודעה את דוני-דארקו - החידה. חילקתי את הכתוב לשני חלקים: הראשון (''מה?'') מתאר בגדול את הסברי לסדר הכרונולוגי של האירועים. ישנה, מן הסתם, סבירות גבוהה שהתסריטאי לא חשב על כך במונחים בהם אשתמש, אך אני מאמין שהם מתארים היטב את התוצאה הסופית. השני (''למה?'') מנסה להסביר אותם (מה בעצם הסרט מנסה לומר). חלק 1 - מה? ~~~~~~~~~~~ • הבחור של שרודינגר: אז מה לעזאזל מתרחש בסרט? איזו תאוריה של ''מסע בזמן'' יכולה להסביר את רצף האירועים שבו? ובכן, אם ישנה כזו – איני מכיר אותה. אבל ישנו תחום פיזיקלי שמספק אוצר מילים המאפשר לתאר אותו ללא חורים. אוצר המילים הזה מונה מילה אחת: ''סופרפוזיציה''[1]. במכניקת הקוונטים, ''מצב'' של ''מערכת'' (מערכת – חלקיק, מצב – תנע ומיקום) אינו יכול להיות מתואר במסגרת האינטואטיבית לה אנו רגילים. לפני שמודדים את מצב המערכת, אומרים שהמערכת נמצאת ב''סופרפוזיציה'' (מעין ''סכום'') של כמה מצבים. חשוב להדגיש שאין משמעות הדבר שהמערכת נמצאת באחד המצבים ואיננו יודעים מה הוא, אלא שהמערכת נמצאת בכל המצבים בעת ובעונה אחת – לפחות עד שמתבצע תהליך המדידה, ואז אומרים שהמערכת ''קרסה'' למצב שנמדד. כדי לקבל אינטואציה על התופעה, ניתן להעזר בדוגמא הקלאסית של התאבכות אור. דמיינו מחיצה אטומה עם שני פתחים, אחד מעל השני. מצידה האחד של המחיצה מצוי מקור אור, ומצידה השני לוח צילום. האור עובד דרך שני הסדקים ויוצר על לוח הצילום תבנית של פסים. פס עליון של אור שחדר מהסדק העליון, פס תחתון של אור שחדר מהסדק התחתון ובניהם – ''פס התאבכות'' של קרני אור שחדרו משני הסדקים ו''הפריעו'' זה זה. כעת במקום מקור אור רציף, נציב תותח פוטונים שיורה פוטון בודד בכל פרק זמן. כעת לכאורה קרני האור לא ''מפריעים'' זה לזה ואין סיבה שתהיה התאבכות, אבל למרבה ההפתעה בכל זאת מתקבלת תבנית התאבכות על לוח הצילום. הסיבה לכך היא שכל פוטון נמצא בסופרפוזיציה (עבר דרך הסדק הראשון ודרך הסדק השני בו זמנית) עד לרגע המדידה (פגיעה בלוח הצילום). אם נמדוד את הפוטונים לפני הפגיעה בלוח הצילום (נציב גלאי לפני הסדקים, למשל) אז הקריסה תתרחש בזמן זה, החלקיקים לא יהיו בסופרפוזיציה – ולא תתקבל תבנית התאבכות. דוגמא משעשעת להשלכות הדבר הביא הפיזיקאי ארווין שרודינגר. בדוגמא שלו יש חתול בתוך קופסא, יחד עם מנגנון קוונטי שעשוי לשחרר רעל שימית את החתול. עד שלא מתבצעת מדידה (פותחים את הקופסא ובודקים), המגנון הקוונטי נמצא בסופרפוזציה, ולכן גם החתול נמצא בסופרפוזיציה. הוא לא חי ולא מת, אלא גם חי וגם מת: לא נכון יהיה לתאר את המצב במונחים של הסתברות (''יש 50% שהחתול חי ו-‏50% שהחתול מת''), כי המצב הוא ''החתול הוא 50% חי ו-‏50% מת''. דוגמא זו ידועה בשם ''החתול של שרודניגר''. וכעת בחזרה לסרט. ב- 2-10-1988 נופל מנוע סילון על חדרו של דוני. בסרט האירוע מוצג פעמיים, בתחילתו ובסופו. בשני המיקרים מדובר באותו תאריך ובאותו מקום. בשני המיקרים מדובר גם באותו המנוע. כך שבמובן מסויים, שני האירועים הם אותו האירוע. אבל בכל זאת קיים הבדל בינהם: את הראשון דוני שורד, ואת השני לא. ההסבר שלי לכך, אותו בדוואי כבר ניחשתם, הוא שקצת לפני האירוע המדובר, עולמו של דוני נכנס למעין סופרפוזציה. הקריסה של העולם, למותו של דוני, מתרחשת 28 ימים, 6 שעות, 42 דקות ו-‏12 שניות אחרי שדוני פוגש את פרנק. זה לא ה''מסע בזמן'' הסטדנרטי. אין כאן שני קווי זמן, שני יקומים מקבילים או פיתרון אחר אליו הורגלנו באינספור סרטים אחרים. הזמן בסרט הוא לינארי לחלוטין, אבל עולמו של דוני נמצא בשני מצבים בו זמנית– ובינהם יש ''התאבכות'': האירועים במצב האחד (קו העלילה המפורט בסרט) משפיעים על הקו השני, אליו אנו נחשפים בסוף הסרט. ניתן לחלק את הסרט לארבעה חלקים: (1) תחילת הסרט. (2) דוני פוגש את פרנק וניצל. (3) דוני נשאר בחדרו ומת. (4) סוף הסרט. כאשר (2) ו-(3) שזורים זה בזה בקו זמן יחיד. • קיצור תולדות הזמן: חלק 1: תחילת הסרט: דוני ילד מוזר, אבל העולם נורמלי. חלק 2: העולם של דוני נכנס לסופרפוזיציה. דוני חולם על פרנק, יוצא החוצה לפוגשו וכך ניצל מפגיעת מנוע סילון שנופל על חדרו. רוב עלילת הסרט מתרחשת...והסופרפוזיציה קורסת. העולם עובר לחלק 4. חלק 3: חלק זה מתרחש יחד עם חלק 2. עלילת הסרט הוא לא רק ''חלק 2'' אלא מעין שקלול של ''חלק 2'' ו-''חלק 3''. כאן מנוע סילון נופל על דוני במיטתו, והורג אותו. לא מוצאים את המטוס ממנו הוא נפל, לא מכיוון שהמנוע חזר בזמן, אלא מכיוון שהוא תוצאה של ההתאבכות בין שני המצבים. חלק 4: העולם כבר לא בסופרפוזיציה (המערכת קרסה לחלק 4). עלילת הסרט: הסוף, לאחר שהוא מת. חלק 2 - למה? ~~~~~~~~~~~ • אדם בעקבות גורלו: כאמור, בסרט אין אלמנטים של מסע אחורה בזמן. אך מסע בזמן בהחלט משחק בו תפקיד משמעותי: המסע *קדימה* בזמן. זה שכולנו עורכים כל הזמן באופן טבעי. חשיבותו היא בבחירות שאנו עושים במהלכו. זה מוטיב מרכזי בסרט, והמחשה גרפית שלו היא ''וקטורי הזמן'' שיוצאים מהחזה של אנשים. נראה שהם מובילים את האנשים ליעדם (כאילו האנשים עוקבים אחריהם). הם מתווים את הדרך לפני שהאנשים הולכים בה. נראה אפילו שהם *מושכים* אותם אחריהם. האנשים אינם מודעים אליהם, ואינם רואים אותם. אצל דוני המצב שונה: הוא רואה את שלו. הוא *בוחר* לעקוב אחריו. קו הזמן ''מבקש'' (באצבעו...) ממנו לבוא אחריו. הוא לא נמשך אחריו כמו כולם. הוא רואה את העתיד, ובוחר ללכת בו. ואז הוא מוצא את האקדח, אותו אקדח שבסוף הסרט ירה בפרנק... כדאי לשים לב לשיחה שלו עם ד''ר מוניטוף, המורה שלו לפיזיקה: ''אם אלוהים שולט בזמן, אז כל הזמן מוחלט מראש. כל יצור חי עוקב אחרי נתיב קבוע מראש. אם תוכל לראות את הנתיב או הערוץ שלך, אז תוכל לראות לתוך העתיד. זה סוג של מסע בזמן'' טוען דוני. התגובה היא: ''אתה סותר את עצמך. אם היינו יכולים לראות את היעדים שלנו, ממוחשים ויזואלית, אז הייתה לנו אפשרות הבחירה לבגוד בייעדים הקבועים מראש, והעובדה שהבחירה קיימת, תביא לקץ של כל הייעדים אחריהם לכאורה ניתן לעקוב. סתירה'' (דוני: ''לא אם אתה נוסע בנתיב של אלוהים''). הפילוסופיה של המסע בזמן אינה קשורה למסע בזמן נוסח ''בחזרה לעתיד'' אלא עוסקת ברצון החופשי, בגורל ו''בדבר הנכון לעשות''. חופש הבחירה *קיים*, או כפי שפרנק אומר ''אני יכול לעשות כל מה שאני רוצה. וגם אתה” אך מהו הדבר הנכון לעשותו? התשובה של הסרט גלומה בדמותה של רוברטה ספארו, ''סבתא מוות'': ''כל יצור חי עלי אדמות מת לבד'' היא אמרה לדוני. אבל היא טעתה. המסקנה הזו היא תוצאה של הבחירה שלה. גם היא, כמו דוני, יכלה לראות את ''נתיב האלוהים'', אלא שהיא בחרה לא לצעוד בו. הדבר מודגש כאשר מסופר שהיא הייתה נזירה, ופתאום השתנתה, עזבה את הכנסיה, והתחילה ללמד מדע. לכל זה קשר הדוק לתימה המרכזית הבאה. • לראות את האור: אבל מי זה פרנק הארנב? ולמה כל מה שקורה בסרט – קורה? מה המשמעות של כל זה? הסרט עוסק בהארה, בהתגלות ומעל לכל – בחזרה בתשובה. אלוהים קיים, ולמרות ההסבר הקוונטי - הוא לא משחק בקוביות. ישנה סיבה למציאות שדוני חווה בסרט, יש סיבה לכך שהוא לא פשוט מת כתוצאה מתאונת המטוס ואני מוכן להתערב שיש גם סיבה לכך שהזמן שניתן לו תחום על ידי ליל כל הקודשים (אבל אין לי מושג לגבי החג ומשמעותו הנוצרית...). הרמזים לכך נמצאים לאורך כל הסרט, אבל נדמה לי כי הפעם הראשונה בו פורשים את הקלפים על השולחן היא באחת השיחות שלו עם הפסיכולוגית. אז אנו מגלים ש''סבתא מוות'' לחשה באוזנו ''כל יצור על פני האדמה מת לבד''. הסרט לא משאיר הרבה מקום לפרשנויות, ובשיחה במהרה ה''לבד'' מתפרש עבורנו, הצופים האדיוטים, כ''בלי אלוהים''. החיפוש אחרי אלוהים הוא אבסורד אם כולם מתים בסוף לבד – לפי דוני. ''זה מפחיד אותך''? הוא נשאל, ועונה: ''אני לא רוצה להיות לבד''. הסופרפוזיציה מתרחשת לפני מותו של דני כדי לתת לו זמן נוסף, כדי שיוכל למצוא את התשובה ולא למות לבד. דוני רוצה להאמין שאלוהים קיים, אבל הוא אף פעם לא ראה הוכחה לכך – אז הוא לא חושב על זה יותר. לעומת זאת, במכתב אותו הוא שלח אל ''סבתא מוות'' בסוף הסרט, מכתב אליו אנו נחשפים רק אחרי מותו, הוא כותב: ''אני יכול רק לקוות שהתשובות יבואו אלי בשנתי. אני מקווה שכשהעולם יבוא לקיצו, אוכל לנשום אנחת רווחה בגלל שיהיה כל כך הרבה לצפות לו''. זו התמורה אותה עובר דוני בסרט, באמצעות ''הדברים שמזכירים לו עד כמה יפה יכול להיות העולם''. כשהוא מת, בשנתו, הוא מאושר. זו המטרה של כל הסיפור. סיפורו בסרט הוא מעין ''תהליך חניכה'' דתי. את התהליך מעביר אותו פרנק, מחופש לארנב מעוות ומפחיד. למעשה אין זה ממש ''פרנק'', הנער הממשי, אלא כוח כלשהו שלובש את דמותו. דווקא דמותו של פרנק נבחרה, בשל חלקו של פרנק האמיתי בעלילה, או בעצם בסופה. בפעם השניה שהפסיכולוגית מהפנטת את דוני הוא אומר: ''אני חייב לציית לפרנק, או שאשאר לגמרי לבד, ואז אני לא אוכל להבין על מה כל זה. אני לא אוכל לדעת מה התוכניות שלו''. התוכניות של מי? בוודאי לא של פרנק. ''מה הולך לקרות?'' שואלת אותו הפסיכולוגית, ודוני משיב שפרנק הולך להרוג. ''השמיים הולכים להפתח''. התשובה היא ''אז לא היה שום חוק. שום כלל. יהיו רק אתה והזכרונות שלך. הבחירות שעשית, והאנשים בהם נגעת. אם העולם היה מגיע לקיצו כל מה שישאר זה רק אתה והוא (מי זה ''הוא''? פרנק? אני שוב בספק) ולא אף אחד אחר''. פרנק הולך להרוג פעמיים: פרנק הממשי, הנער, את גרטשן, ופרנק – הכוח המסתורי – את דוני. השמיים הנפתחים הם המוות של דוני, וההכרה באלוהים מגיע דרך ההכרה ביופיו של העולם, דרך הקשר שלו עם גרטשן. • נושאים בלתי פתורים: המורה לספרות, ג'ים קנניגהם והמורה לספורט. את הסרט ראיתי מזמן (ואז רשמתי את ציטוטים בהם השתמשתי כאן...) ואיני זוכר אותו בפירוט מספיק על מנת לשלב את הדמויות לעיל בתאוריה שלי לגביו. במיוחד מציקה לי המורה לספרות (את השתיים האחרות, נדמה לי, די קל לשלב בנושא ''הבחירה'' בו עוסק הסרט). מה תפקידה? זה היה...ארוך. מידי. [1] מיותר לציין (ובכל זאת...) שאני לא חשוב שהסרט הוא תזה בפיזיקה, אלא אך ורק שניתן לשאול קירוב של המונח כדי לתאר את הסרט.

		Idanyd (יום ראשון, 25/05/2003, שעה 0:21) תגובה 113705  בתשובה לעומר יפה מאוד. איזה יופי שאפשר לפתח כ''כ הרבה תיאוריות על הסרט הזה. מה שפחות יפה הוא שרובן המוחלט יהיה יותר יפה ו/או מתוחכם ו/או מעניין (ו/או משפליכץ) מהתיאוריה ה''רשמית'' (The Phylosophy of Time Travel ). עוד לא נתקלתי בפירוש קוונטי לסרט הזה (למען האמת, עוד לא נתקלתי בפירוש קוונטי לאף סרט עלילתי), והצגת את התיאוריה שלך בצורה בהירה ומובנת. איכשהו, כל פעם שמדברים על קוונטים, מכניסים את ניסוי ההתאבכות המוזכר לעיל, וכל פעם הוא בא להראות תופעה אחרת. ב-Timeline, מייקל קריצ'טון השתמש באותה דוגמא בשביל להוכיח את קיומם של יקומים מקבילים (כמו הבסיס עליו נשענה Sliders המנוחה, אבל יותר נטוע במציאות). בכל אופן - קבל ח''ח. מצפה לראות תגובות כאלה על סרטי-חובה אחרים.

		תענוג, בנאדם, תענוג. תודה. דן ברזל (יום ראשון, 25/05/2003, שעה 5:33) תגובה 113733  בתשובה לעומר והעלית כאן נושא שכבר הרבה זמן אני רוצה לכתוב עליו, אלא שרציתי לצפות בסרט שוב קודם. אך מאחר וזה לא מזדמן לי, אז הנה: היחסים המורכבים שבין הגורל והבחירה החופשית בסרט נשמעו לי מאוד מאוד... יהודיים. יתקנו אותי רבני האתר אם אני טועה, אבל הפילוסופיה היהודית משלבת באופן דומה את הגורל הידוע מראש ואת הבחירה החופשית. מה שנקרא ''הכל צפוי והרשות נתונה''. במקום מסויים, יש משהו פרקטלי בסרט: כל איבר בו נראה כמו הגוף כולו. וקטורי הזמן, למשל, הם בו בזמן גורל פאטאליסטי ואפשרות לסטות ממנו, שדוני בוחר שלא לנצל. אוקסימורון קטן: דוני *בוחר* בגורל הפאטאליסטי. ואם נצא מהאיבר הזה לגוף כולו, לתמונה הגדולה, כל הסיפור כולו, ולא רק אירועים ספציפיים בתוכו, הוא על אדם שבוחר למות כפי שהגורל ציווה עליו. ומהבחינה הזו, זה לא רק סיפור חניכה דתי כפי שציינת, זה גם סיפור גאולה דתי, בסגנון ''הפיתוי האחרון של ישו'': ניתן לטעון שעל דוני נגזר למות בציר הזמן הרגיל (מספר 3 בהודעתך) בכל מקרה, אך ניתן לו רגע של חסד, או 28 ימים של חסד, לקבל את המוות שלו, להשלים איתו, לבחור בו, למרות שהוא היה מתרחש בכל מקרה, עם או בלי חיוך על הפנים. ודוני בוחר להיגאל (ולגאול אחרים בדרך, כמה ישועי).

		זה ציפור, זה מטוס... שפן הלוח (יום ראשון, 25/05/2003, שעה 9:55) תגובה 113740  בתשובה לעומר אני לא מבין איך ההגדרה של סופרפוזיציה מתישבת עם הפרוש שלך. סופרפוזיציה היא תופעה בה שני מצבים מתקיימים בו בזמן, כאשר לבסוף אפשרות אחת קורסת ואילו האחרת ממשיכה להתקיים. אתה טוען כי המערכת הנמצאות בסופרפוזיציה כאן היא היקום כולו. כלומר, קיימות שתי מציאויות המתקיימות במקביל כאשר בתום התהליך (סוף הסרט) מציאות אחת תקרוס ואילו השנייה תמשיך. הבנתי נכון? ובכן, הרעיון הזה אכן חדשני, אבל אני לא רואה שום דבר בסרט שמצביע על התפיסה הזו דוקא ולא על כל תאוריה ''רגילה'' של מסע בזמן. קודם כל, התאוריה הזאת פוערת מחדש הרבה חורים שנסתמו על ידי התאוריות המקובלות יותר. אם אין כאן מסע בזמן, למה נוצרו שני היקומים מלכתחילה? הרי חייב להיות איזשהו טריגר שיצר את הכפילות הזו. ומצד שני, איזה אירוע חייב את המערכת לקרוס? היכן הייתה ה''מדידה''? בעצם, איפה בכלל קיימת הקריסה? ההסברים עד כה טענו כי היקום קרס ברגע שדוני החזיר את המנוע אחורה בזמן ובכך מנע מהיקום הזה להווצר. אולם אם שני היקומים היו קיימים מראש, מדוע היקום אחריו אנו עוקבים לאורך הסרט מפסיק להתקיים? מדוע נוצר חור התולעת (אם אכן מדובר בחור תולעת)? וכמובן, למה אנחנו מקבלים כל כך הרבה מידע על תאוריות מסע בזמן אם לא נעשה שימוש באף אחת מהן בסופו של דבר? שנית, המציאויות שאתה הגדרת בפירוש אינן לינאריות. מנוע המטוס אומנם נופל בשני המציאויות באותה נקודה בזמן אולם מקורו הוא במטוס שהמריא רק זמן רב אחר כך. כך שסוג כלשהו של מסע בזמן התרחש כאן ללא ספק. התפיסה שלך יכולה להסביר מדוע אנו רואים את המנוע נופל פעמיים בעוד הוא ניתק מהמטוס פעם אחת בלבד, אבל היא לא מסבירה כיצד הוא הגיע מהעתיד של מציאות אחת אל העבר של שתי המציאויות. מלבד זאת, התפיסה הזאת סותרת את מה שמוצג על המסך. אנחנו לא רואים את שתי המציאויות מתרחשות בו בזמן. אנו רואים מציאות אחת מתקיימת, הזמן עובר אחורה (התמונות רצות בהילוך אחורי) ואז מציאות שנייה מתקיימת. נכון, יתכן שסדר זה של הסצנות הוכנס רק למען המעקב הנוח של הצופים, או על מנת לשמור את הטוויסט לסוף, אבל אם הבמאי אכן כיוון לפרשנות מהסוג שאתה מציע מדוע הוא דאג להכניס סצנה שמבהירה באופן כל כך חד משמעי כי הזמן אכן נע אחורה? בקיצור, אני חושב שאתה כופה את הסרט יותר מידי לתוך התבנית של סופרפוזיציה. הקשר בין היקומים בסרט מורכב הרבה יותר מהקשר שאתה הצגת ואני לא כל כך בטוח שבכלל ניתן להסביר אותו באופן כרונולוגי. הפירוש שלך למסר של הסרט, לאומת זאת, בהחלט מבריק.

		אוי שפן הלוח (יום ראשון, 25/05/2003, שעה 10:05) תגובה 113742  בתשובה לשפן הלוח ים לרוב בהודעה מעל.

		למי זה משנה מה הבמאי חשב Pippin (יום ראשון, 25/05/2003, שעה 20:44) תגובה 113921  בתשובה לשפן הלוח ומה היה הפירוש המקורי שלו? זה לחלוטין לא רלוונטי... הפירוש של עומר מעניין מאוד, ואתה מנטפק אותו במקומות הלא נכונים. תפיסה מסויימת (זה כבר פילוסופיה ולא כל כך פיזיקה) שעבור כל אפשרות קיים ''יקום'' בו הוא קוראת. תפיסה אחרת אומרת שאם יש אפשרות שמשהו יקרה - אז הוא קורה (כמו למשל פוטון (חלקיק אור) שהופך ספונטנית לאלקטורן ופוזיטרון (אנטיאלקרון) והם מתחברים שנית והפוכים לאותו הפוטון). שתי תפיסות אלו, בעיקר השניה, בהחלט מתאימות לתיאור של עומר את הסרט. המציאות מתפצלת ואז הוא קורסת לתוך עצמה. כך סתם. ספונטנית (קוונטים עושים דברים כאלו...) וזה עוד לפני שדיברנו על זה שהסופרפוזיציה הנ''ל היא בכלל סופרפוזיציה של הסתברויות...

		אבל הרי ברור שהתהליך לא מתרחש באופן ספונטני שפן הלוח (יום ראשון, 25/05/2003, שעה 22:43) תגובה 113954  בתשובה לPippin אם לא בשל שום סיבה אחרת, מכיוון שזה מרדד את הסרט במידה שלא תאמן. אתה לא יכול לומר ''היקומים התפצלו סתם ככה'' כאשר הסרט עוסק בשאלות עמוקות כל כך הקשורות בהתפצלות הזו. שלא לדבר על כך שפירוש של ''היקומים התפצלו באופן אקראי'' מבטל בהינף יד כל משמעות שיכולה להיות לנפילת המנוע, להופעת הוקטורים, לפראנק או לכל אלמנט אל-טבעי אחר בסרט (חוץ מאולי ''דוני דמיין את הכל''). אם הבחירה היא בין הסבר עקבי אך מרדד והסבר חלקי שמשאיר שאלות למחשבה, אני נשאר עם תאוריית היקומים המקבילים הישנה והטובה. את הסופרפוזיציה הייתי מקבל בסרטים כמו ''דלתות מסתובבות'' או ''לולה רצה'' (אילו רק יקום אחד היה קורס שם בסוף), אבל בפירוש לא בדוני דארקו. עכשיו בקשר לפרשנות חופשית על היצירה. אני חושב שבכל הנוגע לפרשנות *עלילתית*, מאוד חשוב מה הבמאי ניסה להעביר. בקשר למשמעות שמאחורי הדברים? תתפרע, חופשי. אבל אם הבמאי מציג עלילה אחת, הפרשנות שלו היא הפרשנות הנכונה. כל זה נכון כפליים כאשר העלילה מוצגת באופן כל כך חד משמעי כמו בדוני דארקו (וכן, אני מפרש סצנות בהן הזמן נראה נע אחורה באופן הברור ביותר שניתן, או סצנות בהם רואים מנוע מחליק במנהרה כאשר כל הסצנה צועקת ''תראו, זה אותו מנוע מההתחלה'' חד משמעיות). כמובן, אתה יכול לטעון עד מחר שבעצם כל מה שהסרט מציג הוא הטעיה אחת גדולה והסיפור האמיתי הוא על פנגווין סגול שמחליט לפתוח חנות רהיטים בדיזינגוף, אבל אם הדבר סותר באופן ברור את מה שנראה על המסך, אני אשאר ספקן בקשר לפרשנותך. הסרט *לא* מציג מצב של יקומים המתקיימים במקביל, הוא *לא* מציג קריסה של אפשרות אחת מתוך שתיים והוא *לא* מציג קוי זמן המשכיים. כל תאוריה שמסבירה את הסרט תוך התעלמות מוחלטת ממאפיינים אלה תשאר ריקה בעיניי בדיוק כמו הדוגמה עם הפינגווין.

		רגע רגע מ. השור (יום ראשון, 25/05/2003, שעה 23:26) תגובה 113962  בתשובה לשפן הלוח אז אתה מתכוון ש... מה בעצם? אני לא בטוח שהבנתי. אתה יכול להסביר? אולי לחזור שוב על הדברים? [ כן, כן, אני יודע. תמחקו אותי, מה אכפת לי. ]

		אז ככה XiroX (יום חמישי, 29/05/2003, שעה 19:00) תגובה 114761  בתשובה לשפן הלוח דבר ראשון, אתה וקף פה, ועוד על ניסוחים, ולא על הרעיון שמאחוריהם. זה לא במקום. בקשר לעומר, פרשנות פשוט מופלאה, סופסוף פרשנות שמכילה כ''כ הרבה ממה שהרגשתי מהסרט. תודה. חיכיתי איזה חצי שנה עד שמצאתי סופסוף פרשנות שמתקרבת לאיך שאני הבנתי את הסרט. לשפן הלוח- כל הנקודה היא שיש סיבה להתפצלות- דוני. לדוני ניתנת הבחירה. נותנים לו את האפשרות להגיע להארה. השאלה למה דווקא הוא, היא חסרת משמעות. זה בדיוק הנקודה. אני יכול לשאול בכמעט כל סרט למה דווקא גיבור מסויים. הסרט עוסק באלוהות, או לפחות הבנת האלוהות, לפחות מבחינתו של דוני.בסרט מתמקדים על חיפושו של דוני. זה הנושא של הסרט. אני רואה אתזה כחסר טעם לחלוטין לשאול למה בחרו בנושא מסויים על אחר. בקשר לשאלה מה הבמאי ניסה להביע. אז כן, יש לה משמעות. אבל כוונות הבמאי ידועות פחות או יותר, לפי ההסבר הרדוד יחסית שניתן בפילוסופית המסע בזמן. אבל אין זה מונע ממך לנסות ולהבין את הסרט כפי שאתה הבנת אותו. יכול להיות שפה בדיוק הבעיה. אתה לא התחברת לסרט, וזה סרט חוויתי, מהסוג שפשוט כל הקטע הוא ההתחברות. כל מה שאנשים מנסים לעשות פה הוא לתת את איך שהם התחברו אליו, איך שהם הבינו אותו. ונכון, יש פה בזעיה מאוד גדולה עם הסרט, שכן הבמאי בעצם ניסה להעביר משהו מאוד פשוט יחסית, להתעלם מהמשמעויות של מה שיצר, אך מצד שני, הסרט הרבה יותר חזק ממה שהוא תיכנן, ולכן הוא יצא מידיו לידי הפרשנים. כן, פ''מ זה פלצני, אבל זו דוגמה נהדרת למצב בו הפרשנות של הבמאי פשוט אינה מספיקה. היא חלשה, לוקה בחסר ופשוט לא מתעמקת. יכוליות שזה חיסרון של הסרט, אבל אתה לא יכול לברוח כך מזה שהסרט כן גורם לאנשים לחשוב אחרת, להרגיש אחרת. אולי אתה לא התחברת, אבל יש כאלה שכן.

		אז ככה שפן הלוח (יום חמישי, 29/05/2003, שעה 21:50) תגובה 114787  בתשובה לXiroX אני תוקף כאן ניסוחים? אתה מוכן להסביר? התנגתי כאן לנקודה די מהותית בפרשנותו (העלילתית) של עומר. בתור פרשנות שאמורה להסביר אחת ולתמיד את הסרט, היא מתנגשת בסרט ובעצמה יותר מידי פעמים. אני לא חושב שניתן להאשים אותי כאן בהיטפלות לפרטים. אני מודע לחלוטין לכך שהסיבה להתפצלות קיימת. ההתנגדות שלי, שים לב, הייתה לתגובתו של פיפין שהתעקש להצמד להצמד להשוואה של עומר מעט מעבר לרצוי. אני מאמין שהרעיון המקורי בתגובה של עומר היה מעט יותר מורכב מאיך שפיפין הציג אותו, ולכן פירטתי את הבעיות שהיו לי איתו בתיקווה שהוא יוכל להסביר כיצד הן משתלבות בו. השאלה למה בחרו דוקא בדוני אכן לא רלוונתית, ולכן לא נשאלה. שאלה מדוע התרחשה ההתפצלות מאוד רלוונתית לשיחה ועליה נתנו כמה וכמה פתרונות. הפרשנות של עומר כלפיה (על פניה) לוקה בכמה מגרעות (שציינתי) והפרשנות של פיפין מרדדת את הסרט ומתעלמת מנקודות מפתח בו. אני אודה לך אם תשתדל לא לרדת לפסים אישיים. מעולם לא טענתי שלא התחברתי לסרט. דוקא בגלל שכן התחברתי וכן קיבלתי ממנו נופח מעבר לעלילה הבסיסית, אני לא מסוגל לקבל הסבר כמו ''כל הסרט קרה סתם, סתם. ייפי-דה!''. אפילו הפרשנות של ''הפילוסופיה של מסע בזמן'' יותר עמוקה מפרשנות כזו. ושוב, אני לא תומך בפרשנות הבמאי. נא לא להכניס מילים לפי. בנתיים לא מצאתי שום הסבר מניח את הדעת (אם כי ההסבר של נונין במעלה הדף מאוד התקרב לזה). אבל זה שאני מתנגד לפרשנויות שהוצגו עד כה לא אומר שאני לא יכול להסכים עם פרשנויות לרמות העמוקות מעט יותר של הסרט. ובאלה, התגובה של עומר אכן הצטיינה.

		ניתוח יפה ומנוסח יפה של הסרט. the dementor (יום ראשון, 25/05/2003, שעה 10:07) תגובה 113743  בתשובה לעומר 13 דקות (בערך) של קריאה של חומר שנראה כאילו הוצא מספר ספרות על הסרט שנכתב בידי סופר מנתח נהדר. 13 דקות של הנאה והבנה של הסרט. אבל לא ממש הבנתי למה הכותרת היא ''עיתוי רע''. מה רע בזמן שכתבת את זה? עזרת לי להבין את הסרט. תודה!

		ווואו! נונין (יום רביעי, 28/05/2003, שעה 1:44) תגובה 114403  בתשובה לעומר מצוין! אכן, פרשנות קוואנטית ךסרט הזה (או לכל סרט אחר) עוד לא היית לנו, אבל אני חייב לומר שבמקרה הזה היא מתאימה מצוין. אני גם חותם על החלק השני - תהליך ה'הארה' והחיפוש אחר האל. אכן הרמזים לכיוון הזה שזורים היטב בסרט. המורה לספרות היא זו שמביא לדוני את Destruction is a form of creation שמאפשר לו להבין כי קריסת הסופרפוזיציה היא בעצם יצירה של מצב חדש - ליקום, ולדוני. עוד הערה מתבקשת היא ההשוואה של דוני לישו, בהתחשב בכך שדוני לבסוף ממש נצלב ע''י המנוע.

		שזה כבר לקוח XiroX (יום חמישי, 29/05/2003, שעה 19:01) תגובה 114762  בתשובה לנונין כמעט בדיוק מפלוסופית המסע בזמן.

		תודה רבה על הקריאה כינוי כלשהו (יום שני, 03/09/2007, שעה 12:31) תגובה 309863  בתשובה לעומר מאמר מצויין!!

		עיתוי רע מעיין (יום שלישי, 04/09/2007, שעה 1:11) תגובה 309901  בתשובה לעומר שאלה- בתקווה שאת עוד מסתובבת בעמוד הזה בכלל כדי לענות לי קראתי את ההסבר הפיזיקאלי- האם הכוונה היא למשהו כמו בסרט דלתות מסתובבות (אם ראית את הסרט?) - שתי מציאויות שמתרחשות במקביל?

		מאוד Mad Hatter (יום ראשון, 22/06/2003, שעה 22:42) תגובה 118635 מצטער, אני (כמעט) לא נוהג לכתוב הודעות כל כך אוף טופיקיות , אך התמונה הזאת גורמת לי להתקפי צחוק היסטריים בכל פעם ופעם שאני רואה אותה. http://www.clanpee.com/files/bunny.jpg

		כמה שאלות ותהיות. אדם (יום שני, 14/07/2003, שעה 1:21) תגובה 122359 - בסצנה שבו דוני עם גרטשן בקולנוע, ופראנק מופיע, אחרי שהוא מוריד את המסכה רואים שהעין השמאלית שלו פגועה. בעקרון כמה סצנות לפני דוני לוקח סכין ופוגע בו דרך המראה בעין שמאל. אתם חושבים שזה מזה? ואם כן, למה פראנק הוא זה שאומר שהוא מצטער? (אולי על זה שבשלב כלשהו הוא ידרוס את גרטשן?) - תוך כדי MAD WORLD בסוף הסרט, רואים את פראנק, כשהעין בסדר גמור (אפילו מוחה דימעה, על דוני אולי) ולידו המסכה... מה זה אומר?!?!

		אתה שוכח דבר אחד: לונג ג'ון (יום שני, 14/07/2003, שעה 2:19) תגובה 122367  בתשובה לאדם מושג הזמן הוא נזיל מאוד בסרט הזה. פרנק יודע שדוני צריך להקריב את חייו לטובת העולם. יכול להיות שהוא יכול לראות את קו החיים שלו (של פרנק) ויודע מה יקרה בעוד מספר ימים. הוא יודע שדוני יירה בו בעין (ולכן כשהוא פוגש אותו, העין שלו מדממת, אפילו שזה קרה לפני שדוני באמת ירה בו), והוא יודע שהוא עומד להרוס לדוני את החיים - בין אם מדובר בהריגת גרטשן, או סתם זה שהוא גרם לדוני לעשות דברים שהוא לא רוצה לעשות ושהוא מוביל למותו. תוך כדי Mad World רואים את כל האנשים, במציאות שניצלה, כשהם איכשהו חווים טלטול של העולמות והופכים ערים לדברים שלפני כן התעלמו מהם - צ'ריטה מתהפכת במיטה בלילה ומבינה שפעם הכל יהיה בסדר, המורה להתעמלות מתעוררת שטופת זיעה ופתאום יודעת שג'ים קאנינגהם הוא פדופיל, קאנינגהם עצמו מתעורר ומגיע להכרה שהמעשים שלו הם רעים. פרנק, כזה שהוביל את דוני להחלטה למות, יושב לפני התחפושת שהכין לנשף ההלאווין, ומצטער על מה שדוני עבר, על מה שהוא גרם לדוני לעשות, ועל העולם בכלל (או לפחות, זה מה שאני הרגשתי).

		רגע האחד ג'ינה (יום שלישי, 15/07/2003, שעה 18:39) תגובה 122632  בתשובה ללונג ג'ון דוני באמת דוקר את פראנק דרך המראה בעין שמאל! אם אני זוכרת נכון (ויכול להיות שאני לא זוכרת נכון) העין של פראנק היתה אז בריאה לחלוטין איך זה יכול להיות שדוני דוקר אותו שם בלי מודעות לכך שהוא ירה לו בעין מאוחר יותר?

		כי בניגוד לפרנק, לונג ג'ון (יום שלישי, 15/07/2003, שעה 19:36) תגובה 122646  בתשובה לג'ינה דוני לא יודע מה יתרחש בעתיד, ולא יודע שהוא ינסה להרוג את פרנק באיזשהו שלב של חייו. לא ברור מה קרה אחרי שדוני דקר את העין של פרנק. כנראה כלום.

		כי בניגוד לפרנק, ג'ינה (יום רביעי, 16/07/2003, שעה 13:26) תגובה 122732  בתשובה ללונג ג'ון כן, אבל העובדה שהוא בכלל דוקר לא את העין מראה לנו על רמיזה למה שיקרה בעתיד כלומר למה שדוני ידקור אותו בעין סתם?

		למה שהוא לא ידקור אותו? לונג ג'ון (יום רביעי, 16/07/2003, שעה 13:36) תגובה 122735  בתשובה לג'ינה פרנק מאיים עליו ומציק לו. ואולי הוא סתם רוצה לנסות ולראות מה יקרה. אחרי הכל, כמה אנשים-שלא-נוכחים-בחדר את כבר רואה דרך המראה? ואם היית מתחילה לראות - לא היית מנסה לבדוק מה משפיע עליהם ומה לא? לא היית מראה להם מה את חושבת עליהם ועל מה שהם עושים לך?

		למרבה הצער, המאמר Boojie (יום שני, 14/07/2003, שעה 19:47) תגובה 122455  בתשובה לאדם (שמכסה את תוכן ''הספר'' שעליו ''מבוסס'' הסרט, ''הפילוסופיה של המסע בזמן'', יש קישור באחת התגובות פה) מכסה את השאלה הזו היטב. אבל בעקרון, גם בלי להתייחס לספר ההוא (שלטעמי הורס הרבה), בגלל שקונספט הזמן נזיל, זכור לנו שדוני יורה בפרנק *מאוחר יותר*, כך שאנחנו יכולים להניח שזה פרנק הירוי שחזר לאחור.

		דוני דארקו: גרסת הבמאי ravy and firebird 0.7 (יום שלישי, 04/11/2003, שעה 14:27) תגובה 137983 ועוד כל מיני דברים משעשעים. http://romanticmovies.about.com/cs/donniedarko/...

		הלווו! יש כאן מישהו? ארמדיל/ו (יום שלישי, 11/11/2003, שעה 19:29) תגובה 139031 ראיתי סוף סוף את הסרט בעקבות הסקר הנוכחי באתר ( הארנב שהשפיע על חייך) ושמחתי לגלות שלסרט יש ביקורת באתר וגם לא מעט תגובות, פרשנויות ותאוריות. כולן מרתקות, אבל בכל זאת נשארתי עם לא מעט שאלות פתוחות. העיקרית שבהן היא ''מי זה פרנק?!''. זאת אומרת, ברור לי למה הוא לובש חליפת ארנב (לולאת הזמן נגמרה בהלוואין). ברור לי שהוא דמות מיסטית. אבל מאיפה הוא בא? מה הוא עושה שם? מה אכפת לו מדוני? אני לא מקבל את התאורייה לפיה פרנק הוא יציר דמיון של דוני דארקו מכיוון שהוא מופיע גם לאחר ש (סנל''ל)דוני מת. ולמה השם פרנק מוזכר לאורך כל הסרט בתור דמויות שונות ( החבר של אביו, החבר של אחותו, הילד במשל של ג'ים)? בקשר ללולאת הזמן, האם אי התרחשותם של אחד מהמקרים ב (עוד סנל''ל)יקום בו דוני ניצל מהמנוע יכול למנוע את הטיסה? ולסיום, אני כנראה אדם מאותגר טכנולוגית, כי לא הצלחתי למצוא בדויד את רצועת הבמאי של הסרט, רק של הסצנות החתוכות. מישהו יכול להראות לי את האור?

		אם אתה מתכוון לרצועת הפרשנות, רד פיש (יום שלישי, 11/11/2003, שעה 20:30) תגובה 139049  בתשובה לארמדיל/ו אפשר להגיע אליה דרך Setup בתפריט הראשי, או פשוט על ידי לחיצה על כפתור Audio במהלך הסרט. אם אתה מתכוון ל''גירסת במאי'' אלטרנטיבית של הסרט - אין כזאת עדיין. שמועות טוענות כי ייתכן ש''גירסת במאי'' של הסרט תצא לאקרנים במהלך השנה הבאה.

		שמועות? קלי אמר את זה בראיון הממסד האפל (יום רביעי, 12/11/2003, שעה 0:08) תגובה 139097  בתשובה לרד פיש שרייבי לינקק אליו לפני כמה ימים.

		עד שזה לא מוכרז רשמית, רד פיש (יום רביעי, 12/11/2003, שעה 0:15) תגובה 139098  בתשובה להממסד האפל זאת שמועה. גם השחקן שגילם את פינהד טען שהוא עומד להשתתף בסרט 'פינהד נגד מייקל מאיירס'.

		יש כאן מישהו. מוזר מאוד. נונין (יום רביעי, 12/11/2003, שעה 14:31) תגובה 139169  בתשובה לארמדיל/ו בקשר לפרנק - אאל''ט (ראיתי את הסרט מזמן) (סנל''ל) פרנק הוא אכן החבר של אחותו, המתחפש לארנב, ודוני יורה בו בעין (זו הסיבה שיש לו חור בעין)

		אבל למה הוא עוזר לדוני? ארמדיל/ו (יום רביעי, 12/11/2003, שעה 16:39) תגובה 139183  בתשובה לנונין למה רק דוני רואה אותו? למה הוא חוזר בזמן? למה השם ''פרנק'' מוזכר בסצנות שלא קשורות לחבר של אחותו או לארנב? למה דוני לא מופתע שהוא רואה את חבר של אחותו מוריד את מסכת הארנב? מי הזיז את הגבינה שלי? למה אני מסיים כל משפט בסימן שאלה?

		אני לא חושבת שפרנק לונג ג'ון (יום רביעי, 12/11/2003, שעה 17:01) תגובה 139188  בתשובה לארמדיל/ו הוא החבר של אחותו של דוני. כלומר, כן, יש פרנק שהוא החבר של אחות של דוני, אבל זה לא פרנק הארנב. בהתחלה דווקא חשבתי שפרנק הארנב הוא פרנק שהאבא של דוני מדבר עליו (זה שהיה איתו בביה''ס ומת בדיוק בהאלווין), אבל ברצועת הקומנטרי ריצ'רד קלי העיר שזה סתם נראה לו מגניב להראות שיש הרבה פרנקים, או משהו כזה. אגב, אנחנו לא יודעים בוודאות שרק דוני מסוגל לראות את פרנק. הפעם היחידה בה פרנק הופיע כשדוני היה בחברת אנשים אחרים היתה כשדוני וגרטשן צפו בסרט בקולנוע, וגרטשן לא ראתה אותו כי היא ישנה. בעצם, יש עוד פעם - ממש בסוף הסרט, ואז לא ברור לנו אם אלה שתקפו את דוני ראו את פרנק או שהם ברחו רק בגלל שהתקרב רכב. מה שכן, ברור שלפרנק יש חבר שיכול לראות אותו. בכלל, אם תשים לב, ממש בתחילת הסרט, אחרי שדוני מגלה שהוא נרדם בהרים ומדווש בחזרה לעיירה, למשך כמה פריימים רואים את המכונית של פרנק כשהיא נוסעת בכביש (מה שרומז שהוא לא לגמרי דמיוני).

		ברור לי שהוא לא דמיוני, ארמדיל/ו (יום רביעי, 12/11/2003, שעה 17:19) תגובה 139190  בתשובה ללונג ג'ון אני כתבתי את זה בהודעה שפתחה את הפתיל. אני גם לא אמרתי שפרנק הוא החבר של אחותו של דוני, נונין אמר. אבל בקשר לעובדה שרק דוני רואה את פרנק, בקטע בו דוני לוקח סכין ומנסה לנקב את מה שמפריד בינו לבין פרנק, אחותו נכנסת פתאום ושואלת מה הוא עושה, דוני אומר לה שהוא לקח את הגלולות. אז אולי פרנק נעלם ברגע שאחותו הקטנה של דוני נכנסה לשירותים, אבל בהחלט לא בטוח שמישהו ''שפוי'' רואה אותו.

		תיארתי לעצמי שזו תהיה הטענה שלך, לונג ג'ון (יום רביעי, 12/11/2003, שעה 17:27) תגובה 139191  בתשובה לארמדיל/ו אבל אם תשים לב, זה היה קטע חד פעמי, ובו דוני ראה את פרנק כאילו הוא נמצא מצידה השני של המראה (כלומר, אילו לא היתה שם מראה, כי הרי הוא לא ראה את פרנק עומד מאחוריו. הוא פשוט הגיב לדמותו במראה כאילו הוא נמצא מולו וכאילו לא חוצצת ביניהם מראה). יכול להיות שבפעם הזו הוא דמיין, כי העצבים שלו היו כבר מרוטים.

		תיארתי לעצמי שזו תהיה הטענה שלך, lonesome zora (יום רביעי, 12/11/2003, שעה 17:55) תגובה 139194  בתשובה ללונג ג'ון אני משום מה חשבתי שזה די ברור שפרנק במשך כל הסרט הוא דמות מיסטית שרק דוני רואה.. דמות מהעתיד שלו. כשפרנק מגיע עם האוטו בסוף הסרט ודוני יורה בו, זה באמת פרנק האמיתי, רק שהוא לא דמות מיסטית. הוא אדם אמיתי, שבמסגרת לולאת הזמן שאנחנו עדים לה, יחזור אחר כך בזמן אחרי שהוא כבר מת (לכן החור בעין) ויוביל את דוני לעתיד אחר בו הוא עצמו לא ימות (העולם שלו לא ייגמר)... אם הבחור הזה הוא אותו בחור שהיה החבר של אחות של דוני, באמת שאין לי מושג... האמת היא שזה נראה לי הגיוני שכן, כי רואים שמישהו כתב על הלוח על המקרר בבית ''פרנק הלך להביא בירה'' ומשום מה הנחתי שהוא דרס את גרטשן בדרך חזרה.. אבל זה באמת לא משנה..

		בקטע הנ''ל דוני נמצא עם הגב למראה ואילו פרנק נמצא מולה. ארמדיל/ו (יום רביעי, 12/11/2003, שעה 21:01) תגובה 139218  בתשובה ללונג ג'ון הקיר שחצץ בינהם, מה שהוא לא יהיה, לא היה מראה. אבל אני חוזר לשאלה המקורית שלי- מי זה פרנק ומה תוכנית העל שלו? הוא לא דמות שרק דוני רואה, אני מקבל. הוא לא דמות דמיונית, ברור. הוא לא חבר של אחותו של דוני, אחלה. מהו כן?

		בקטע הנ''ל דוני נמצא עם הגב למראה ואילו פרנק נמצא מולה. מישהו (יום רביעי, 12/11/2003, שעה 21:05) תגובה 139219  בתשובה לארמדיל/ו ''מלאך''. תפקידו להביא את דוני להארה אמיתית (ולא מזוייפת, כפי שמוצגת למשל ע''י מה-שמה המורה להתעמלות) לפני מותו.

		דרך אגב Dr. O (יום רביעי, 12/11/2003, שעה 23:56) תגובה 139229  בתשובה ללונג ג'ון גם כשהפסיכיאטרית מהפנטת את דוני בפעם השנייה הוא רואה את פרנק ואומר לה שהוא נמצא אתם בחדר והיא, כמובן, לא רואה אותו. אאל''ט זה קורה כשהוא על הרצפה והיא מחבקת אותו. זה בעיני פחות או יותר אחד הקטעים ה''מקפיצים'' (סטייל סרטי האימה הנפוצים בשנים האחרונות...) היחידים בסרט.

		נכון, לונג ג'ון (יום חמישי, 13/11/2003, שעה 0:03) תגובה 139232  בתשובה לDr. O אבל בתגובה אפשר לטעון שהוא מהופנט, ועל כן רואה דברים שאחרים אינם רואים (בסשן ההיפנוט הראשון, לדוגמה, הוא שלח ידיים ועמד להפשיט את עצמו, בגלל משהו שהוא ''ראה'' והתחיל לדבר עליו). מה גם שכשהוא מהופנט, עד כמה שזכור לי פרנק אינו מדבר איתו, אלא דמותו רק מבליחה ומערערת את דוני לגמרי.

		כן, האמת שאת צודקת. Dr. O (יום חמישי, 13/11/2003, שעה 0:29) תגובה 139238  בתשובה ללונג ג'ון מצד שני, מאחר והוא אמור להיות משוגע (גם אם יש על זה מחלוקת) ומאחר והוא לוקח כדורים (שהבנתי שהבמאי הסביר שאמורים להיות רק פלסיבו אבל זה ממש לא משתמע מהסרט) אפשר לטעון שהוא פשוט הוזה את פרנק ואז לא פלא שאף אחד אחר לא רואה אותו. חוץ מזה נדמה לי שכתבתי את זה בעיקר כדי להגיד שזה אולי הקטע המקפיץ היחד בסרט, למרות שהארנב הזה, גם בלי לזנק על אף אחד מפינה חשוכה, הוא חומר להמון סיוטים... רגע, נדמה לי שיש לי סטרט-אפ: סרט בסגנון ''הצעקה'' או ''יום שישי ה- 13'', רק שבמקום שירדוף אחריהם איש עם מסיכה מטופשת ירדוף אחריהם פרנק. עכשיו זה ממש מפחיד!

		פרנק נונין (יום חמישי, 13/11/2003, שעה 1:23) תגובה 139242  בתשובה ללונג ג'ון בהערות הבמאי לסרט נאמר על המכונית האדומה, שרואים בסצנה הראשונה, שהיא של פרנק. לי די ברור שפרנק הארנב הוא פרנק, החבר של אחותו. במסיבה, פרנק (החבר של האחות) יוצא להביא עוד משקאות בדיוק בזמן שדוני וגרטשן יוצאים, ולכן מתאים שהוא ידרוס את גרטשן. הוא מחופש לארנב כי זה הלואין, ויש לו חבר אתו - אותו חבר שיוצא אתו להביא עוד משקאות. בקיצור, אני לא רואה שום סיבה להאמין שפרנק הארנב אינו פרנק, החבר של האחות.

		זאת ועוד רד פיש (יום חמישי, 13/11/2003, שעה 2:46) תגובה 139244  בתשובה לנונין לא שהייתי שם לב לכך בלי הערות הבמאי, אבל המכונית האדומה שמופיעה לרגע בתחילת הסרט היא באמת אותה מכונית שמופיעה בסוף. חוץ מזה, הכתב של פרנק על המקרר (Frank was here, went to get beer) דומה לכתב שהופיע בחצר בית הספר (They made me do it). (אגב, למה ''They''? דוני לא מודע למישהו אחר שגורם לו לעשות דברים, פרט לפרנק. לא?).

		אני קיבלתי מכתב מבית הספר Silent Ariel (יום חמישי, 13/11/2003, שעה 17:59) תגובה 139322  בתשובה לרד פיש שכולו היה כתוב בלשון רבים (''אנו רואים זאת בחומרה רבה'' וכו') אך על המכתב היתה חתומה רק המנהלת! גרם לי להיות קצת פרנואיד...

		מגבלות השפה Idanyd (יום חמישי, 13/11/2003, שעה 18:35) תגובה 139323  בתשובה לרד פיש בעברית, ניתן לבנות משפט ללא כינוי גוף - ''הכריחו אותי לעשות את זה''. באנגלית, לעומת זאת, יש חובה להוסיף כינוי גוף. השימוש בכינוי גוף יחיד רומז על כך שידוע במי מדובר, וכנראה שדוני לא רצה שזה יהיה ברור.

		תאוריה כינוי כלשהו (יום שני, 03/09/2007, שעה 13:14) תגובה 309864  בתשובה לIdanyd לא. הכוונה ל-they ב-they made me do it (שהוא כתב בספריי על האספלט ליד הפסל) היא ל-הם! לפרנק. ולאלוהים. הרי פרנק (בתחפושת ארנב מכוער ומזוויע) דווקא הוא שליח האל, אשר בא להנחות את דוני לעשות מעשים שאינו רוצה לעשות. אך רק אם יעשה אותם- תתאפשר לו בחירה אישית. כלומר, נכפה עליו מעשה קשה של הצתת בית, הרס בית ספר ע''י הצפתו, פגיעה ברכוש, גרימת מוות של אדם וכו' אך מעשים או חטאים מזיקים אלה הכרחיים לתהליך החניכה שדוני עובר, כשלבסוף בידיו למנוע את אותם ולהציל את העולם.

		את בטח מתכוון אינדי (יום שישי, 14/11/2003, שעה 11:24) תגובה 139367  בתשובה לנונין שפרנק המיסטי באיזו שהיא צורה לבש את דמותו של פרנק החבר של האחות כדי לחזור אחורה בזמן ולדבר אל דוני, לא? בגלל זה הוא אומר דברים כמו ''למה אתה לובש את חליפת האדם הזו''?

		כן ולא רד פיש (יום שישי, 14/11/2003, שעה 17:04) תגובה 139397  בתשובה לאינדי כלומר כן, פרנק ה''מלאך'' לובש את דמותו של פרנק האיש. אבל זה לא מסביר את ''חליפת האדם הזו''. השאלה הזאת עדיין לא מובנת לי.

		כן ולא נונין (שבת, 15/11/2003, שעה 11:07) תגובה 139462  בתשובה לרד פיש לגבי המשפט הזה - הפתרון הכי סביר שלי הוא שדוני הוא סופר-הירו ולא אדם, ופרנק מנסה לגרום לו להבין זאת.

		נחמד שכולם חזרו לפה.... אינדי (יום שישי, 14/11/2003, שעה 11:41) תגובה 139369 כמה ימיןם אחרי שראיתי את דוני דארקו, קראתי ספר שמדבר על הקשר בין מיתוסים לבין התת מודע של בני אדם. התזה העיקרית של הספר היא שמיתוסים לא נבנו סתם כך - יש דימיון עצום בין מיתוסים של תרבויות שונות, שהתפתחו באופן נפרד אחד מהשני, ולכן לא יכול להיות שהושפעו אחד מהשני. יש גם דימיון רב בין המיתוסים האלה, לבין חוויות שאנשים עוברים בחלומות, בטריפים של אל.אס.די, בהתקפים פסיכוטיים, ובהזיות שמתרחשות בטקסים דתיים. הכותב של הספר תיאר הזיה שהיא נפוצה ביותר עבור אנשים סכיזופרנים, והיא גם בסיס להרבה מאוד סיפורים עתיקים וחדשים של גבורה. והיא הולכת ככה (אפשר להגיד שמעכשיו זה סוג של ספויילר): אדם קם יום אחד בבוקר עם תחושה של חשיבות עצמית מאוד גדולה, מלווה בתחושה של סכנה. באותו רגע, הוא מתחיל להרגיש שהוא נפרד מכל האנשים סביבו, שהוא שונה מהם מאוד, יותר מכפי שהרגיש בעבר, ובו זמנית הוא מרגיש שעומדת להתרחש על כולם סכנה מאוד גדולה, ושהוא צריך להציל אותם. אותו אדם מרגיש שיש דמות, יישות, שמנחה אותו בדרך הזו. לא תמיד הוא רואה את אותה הדמות, אך הוא מרגיש שהיא מצד אחד עוזרת לו, אך מצד שני מסכנת אותו ומרחיקה אותו עוד יותר מהחברה שבה הוא נמצא. עם התקרב רגע האמת שבו אותו גיבור צריך להציל את העולם, הוא מתרחק עוד יותר מהעולם האמיתי, ומתחיל לבנות לעצמו שפה משלו ומערכת סמלים משלו, שבאמצעותה הוא מפרש את הדברים. אך באיזה שהוא שלב הוא מרגיש חוייה מיסטית מאוד חזקה, שבמסגרתה הוא רואה אור מאוד גדול, ומרגיש אושר מאוד גדול, תוך טשטוש מוחלט של הגבולות בינו ובין יתר בני האדם. כמו כן אותו אדם מרגיש במהלך החוייה הזו שהוא מקריב את עצמו למען בני האדם האחרים והופך לגיבור שלהם. אחרי כן מתרחש תהליך של הפרדה, שבמהלכו באמצעות איזה שהוא סמל או מילה האדם חוזר לזכור את הזהות שלו (וכאן דווקא נזכרתי בסרט אחר. מי שראה, יודע על מה אני מדברת), וחוזר לחיים נורמאליים. (במקרה של סכיזופרניה - עד ההתקף הבא). *סיום הספויילר* בקיצור, כל הניתוח הזה גרם לי לפתח פרשנות משלי לדוני דארקו, שאני יודעת שהיא לא הפרשנות של הבמאי, והיא שדוני הוא בו זמנית משוגע, גיבור של מיתוס שהמציא לעצמו, וגם דמות דתיח שעוברת חוייה דתית - אי אפשר להפריד בין הדברים. כלפי חוץ מדובר בשיגעון, שמסתיים (שוב, ספויילר עצבני) ברגע שדוני לכאורה מקריב את עצמו למען הקרובים אליו. שימו לב שעל פי הפרשנות שלי, כל העניין עם הזמן הכפול ועם המנוע השני של המטוס, ועם החזרה בזמן, הוא רק בראש של דוני, כלומר אם הסרט היה נמשך, דוני היה מתעורר לגלות שהוא לא מת, אבל גרטשן כן. אבל הסרט מסתיים כשההתקף של דוני מסתיים, ומהבחינה הזו אכן מדובר בציר זמן אלטרנטיבי. אני יודעת שהפרשנות הזו לא תהיה פופולארית אבל אני חיבבבתי אותה כי במהלך הסרט הייתה לי תחושה מאוד חזקה שהוא נותן תמונה אמיתית ונוגעת ללב של איך זה מרגיש להיות בהתקף פסיכוטי. אבל, כאמור, הדימיון בין אגדת סופר-הירו מודרנית לבין תיאור אמין של התקף פסיכוטי הוא לא קטן, וע''פ הספר שקראתי, גם לא אמור להיות קטן. אולי בגלל זה כ''כ הרבה אנשים כאן אהבו את הסרט הזה ולא ידעו להגיד בדיוק למה: הוא מדבר ישירות אל הרמה המיתולוגית הפרמיטיבית ביותר שלנו. נראה לי שמבלי לדעת, הוא מוצא דרך חדשה ומעניינת וקרובה לעולם שלנו, להחיות מחדש את המיתוסים הישנים והבסיסיים.

		לא, לא, לא נורטון (יום שישי, 14/11/2003, שעה 11:51) תגובה 139370  בתשובה לאינדי אני לא מוכן לקבל את התזה, שבעיני מפשיטה מאד את הסרט. הרי בסך הכל - ''הוא היה קצת פסיכי'' - זה בדיוק כמו ''הכל היה חלום'' - תיאוריה נדושה, ולמעשה גם פחדנית. כזאת שלא מתמודדת עם בעיות אוניברסליות, אלא עם מופרע ספציפי, התיאוריה שלך מורידה את ערכו של דוני דארקו, ממטאפורה עוצמתית, לכזאת שדנה באדם השונה, זה שאנחנו לא מזדהים איתו, וזה שמבחינתנו הוא זר. אפילו בסרטים על סכיזופרנים שאינם ביוגרפיות, הדיונים הם ברמה אוניברסלית הרבה יותר, ופשטנית הרבה פחות (קן הקוקיה, אפוקוליפסה עכשיו, ואפילו פחד ראשוני). מעבר לכך, האם לא היה אינטלגנטי יותר, על פי הפרשנות שלך, להגיד לנו את זה בסוף הסרט? על מנת שנחוש את ההזדהות עם הגיבור. האם - לו זאת היתה כוונתו היחידה של ריצ'רד קלי - הסרט לא היה אמור להסתיים אחרת. מדוע העובדה שדוני דארקו עודנו חי (לדעתך), לא הובהרה בסרט. ועוד משהו, רובנו לא יודעים ומכירים את ההזיות של הסכיזופרן הממוצע, כך שהסרט אם את צודקת, הוא מאד לא קומינקטיבי. בקיצור לא, לא, לא.

		לא, לא, לא אינדי (יום שישי, 14/11/2003, שעה 16:11) תגובה 139390  בתשובה לנורטון טוב, זה היה צפוי. הפרשנות היא אישית ואני יודעת שזו לא הגישה של מי שעשה את הסרט. אבל מה שניסיתי להגיד זה לא ''הוא היה סתם פסיכי'', אלא ''הרי לכם מסע מעניין לתוך חוייה של פסיכוזה, שזה אותו דבר כמו להגיד הנה מסע מעניין לתוך הסמלים התת מודעים הבסיסיים של כולנו'', ולכן לדעתי הפרשנות לא מפחיתה מהסרט, באותה המידה ש(ספויילר למולהולנד דרייב) להגיד שיש שם חלום, זו לא פרשנות בנאלית בהקשר של מלהולנד דרייב.

		אלרואי (יום שישי, 21/11/2003, שעה 13:48) תגובה 140350 ראיתי עכשיו את הסרט ולא הבנתי כמעט כלום מי זה הפרנק הזה שהוא רואה בסוף הסרט האם זה חבר שאחותו הזמינה למסיבה שלה...? ומה קרה לו בעין בכלל.?? ואיך דוני חוזר בזמן בסוף הסרט ??? ומה עם הסבתא מוות הזאת איך היא קשורה לסרט בכלל חוץ מהספר שהיא כתבה??? ואיזה עולם לעזאזל יגיע לקיצו?

		יש לי תשובה על חלקם: ארמדיל/ו ואמוטיקון של בלונים (יום שישי, 21/11/2003, שעה 17:21) תגובה 140372  בתשובה לאלרואי (ספוילרים בכמויות מסחריות) בסוף הסרט דוני יורה בעין של פרנק. לסבתא מוות יש שתי מטרות (ספוילרים, לכו!) 1) לכתוב את הספר המדובר. 2) לעמוד באמצע הכביש בליל כל הקדושים.

		לגבי סבתא מוות, Boojie תוהה (יום שישי, 21/11/2003, שעה 20:59) תגובה 140402  בתשובה לארמדיל/ו ואמוטיקון של בלונים הרושם שאני קיבלתי מכל הסיפור, היה שהפיצול בין היקומים חל כשהארנב בא לבלבל לדוני את המוח. אז למה הזקנה מחכה כל השנים האלה? הרי נדמה לי שמשתמע מהמשפט הקודם שגם ביקום ה''ממשי'' היא מחכה כל השנים האלה. מה התפקיד שלה ''שם''? האם נקבע מראש, לפני כל כך הרבה שנים, שבשלב הזה יחול פיצול? או שהיא קיבלה את המידע על ידי מישהו שחזר בזמן? ואם כן, האם זה אומר שהחזרה בזמן מתאפשרת בין היקום המפוצל ליקום הממשי? אוי, הבטחתי לעצמי שאני לא אכניס את עצמי שוב לעניינים האלה.

		מוזרות משעשעת נונין (יום רביעי, 24/12/2003, שעה 21:43) תגובה 144669 שמעתי היום ברדיו את Mad World בגרסא של גארי ג'ולס, המופיעה בסרט, וכרגיל התמכרתי לשיר ונזכרתי בסרט. אבל אז שמעתי את הקריינית מספרת שהשיר יצא *רק לאחרונה* כסינגל, לקראת האלבום החדש של גארי ג'ולס, וכעת הוא צועד - לא פחות ולא יותר - במקום הראשון במצעד הבריטי בשבוע הכריסמס היוקרתי ! [1]. אין ספק שהייתי בהלם. אני תוהה כמה מהאהדה לשיר נובעת מאהדת-הקאלט שהתפחתה לסרט ''דוני דארקו'', והאם החבר'ה מ- Tears for fears, שכתבו את המלים, זוכרים לשלוח גלויית כריסמאס לגרי ג'ולס ולריצ'רד קלי בתמורה על הסכומים האבסורדיים שהם בטח מקבלים מתמלוגים. ובהזדמנות זו, תהיה שהייתה לי לגבי הסרט: האם יש לדעתכם משמעות למיקון הסרט בשנות ה- 80, מעבר למשמעות האישית של התקופה הזו בעיני הבמאי? [1] שאנחנו יודעים עד כמה הוא יוקרתי מסרטים כמו Love,actually.

		לא קצת עצוב בשביל שיר קריסמס? אינדי (יום חמישי, 01/01/2004, שעה 18:01) תגובה 145813  בתשובה לנונין

		אכן. נונין (יום חמישי, 01/01/2004, שעה 22:19) תגובה 145843  בתשובה לאינדי הצטרפי לי ולאנשי גל''צ ורייטינג בתהיה על אופיים המוזר של הבריטים.

		ברייטינג קראתי RYaniv (שבת, 03/01/2004, שעה 16:13) תגובה 145987  בתשובה לנונין (וההערכה שלי לדבורית שרגל נשתמרה כגבוהה כרגיל, לאחר שהיא שוב ממליצה על הסרט הזה, וזה מתווסף כמובן להמלצות טובות אחרות שלה, ובראשן (לטעמי) הדויד של ''Six Feet Under'' (''עמוק באדמה''), הרבה לפני שבקשת בכלל חשבו על רכישה). אבל מתי בגל''צ דיברו על זה? ומה אמרו שם, אם אתה זוכר במקרה ?

		עוד תיאוריה לסרט lonesome zora (יום שלישי, 30/12/2003, שעה 22:50) תגובה 145554 טוב, אז ככה... אין לי מספיק אינפורמציה ואני לא מספיק מעורה בתיאוריה הזו, אבל יש לי חברה שטוענת עכשיו שהיא הגיעה למסקנה הזו מהסרט לגמרי בכוחות עצמה, ובבדיקה בגוגל עולה שלא מעט אנשים אחרים עלו עליה... דוני כישו בסיפור של ''הפיתוי האחרון של ישו''... נראה לי שכל מי שמכיר את הסיפור יכול לעשות את ההקבלות... מה מחזק את זה? העובדה שכשדוני הולך עם גרטשן לקולנוע אפשר לראות שם את הדאבל פיצ'ר של Evil Dead וגם את הסרט The Last Temptation of Chrish, שעם כל הכבוד, לא ממש מתאים להאלווין... חברה שלי אפילו מרחיקה וטוענת שהמילים של השירים בסרט מתאימות בתוכן שלהן לעלילה לפי התיאוריה הזו, וקראתי גם תגובה של מישהו באינטרנט שטוען שידוע כי ריצ'רד קלי אדם דתי, מה שאני לא בטוחה בקשר לאמיתות שלו... בכל אופן, מישהו מכיר? יודע להרחיב? לסתור? זה מתחיל להישמע דווקא מעניין...

		זה מסתדר עם התגובה שלי למעלה אינדי (יום חמישי, 01/01/2004, שעה 18:01) תגובה 145812  בתשובה לlonesome zora שכל המיתוסים הגדולים הם בעלי אותו מבנה.

		לא בדיוק ''עוד תיאוריה'' דן ברזל (יום שלישי, 10/02/2004, שעה 13:28) תגובה 150085  בתשובה לlonesome zora זה כבר הוזכר כאן: http://www.fisheye.co.il/story?id=1161#107748 http://www.fisheye.co.il/story?id=1161#113733 http://www.fisheye.co.il/story?id=1161#133518 ואם אני כבר כותב כאן משהו - תגידו, זה רק אני, או שזה ג'ק גילנהאל על הצד האחורי של קורנפלקס ''קראנץ''' של נסטלה?

		תיאוריה חדשה Jogogold (שבת, 07/02/2004, שעה 11:09) תגובה 149813 לפי דעתי פרנק הוא רוח שחוזרת מן העתיד רק בכדי להציל את עצמה. לכן רואים את פרנק מדבר עם דרקו עם עין מדממת (סימן שחזר מהעתיד) והוא רוצה ומעדיף שדרקו ימות ולא ירה לו בעין. (אבל זה רק אני)

		תיאוריה חדשה אליפנט (יום ראשון, 15/02/2004, שעה 9:16) תגובה 150498  בתשובה לJogogold העין המדממת של פרנקו היא מהדקירות שדוני הכניס לו עם הסכין דרך המראה. זה לא סימן שהוא חזר מהעתיד, זה איזה שהוא רמז על העתיד, מתוך החוויות (ההזויות?) של דוני.

		תיאוריה חדשה vim (יום שלישי, 04/01/2005, שעה 18:40) תגובה 187879  בתשובה לאליפנט העין המדממת נגרמה מכך שדוני ירה לו בעין בעתיד, לא מהסכין שאיתו הוא בכלל לא פגע בפרנק, כי בינהם היה הportal. פרנק בכלל לא ממש היה שם באותו רגע

		אם כך, לונג ג'ון (יום שלישי, 04/01/2005, שעה 20:17) תגובה 187906  בתשובה לvim אז למה כשהם יושבים בקולנוע, דוני מסתכל על העין של פרנק, ומבקש ממנו סליחה? בניגוד לפרנק, שאולי יש לו איזו יכולת לדעת דברים, דוני לא יודע מה יקרה בעתיד ולא יודע שהוא עומד לירות בפרנק.

		הממ... ליידי דלת (יום שלישי, 04/01/2005, שעה 22:16) תגובה 187937  בתשובה ללונג ג'ון אולי בגלל שמבחינתו, הוא זה שגרם לפציעה בעין של פרנק... הוא לא מקשר לירייה, אבל הוא כן מקשר לדקירות. הוא מבקש סליחה על הדקירות למרות שלא זה מה שפצע את פרנק.. סתם רעיון.

		אבל עוד משהו - לונג ג'ון (יום רביעי, 05/01/2005, שעה 0:06) תגובה 187949  בתשובה לליידי דלת כל הרעיון בפורטלים זה שדברים יכולים לעבור דרכם. כך שאם בין דוני לבין פרנק היה פורטל, לא זה מה שימנע מפרנק לרוץ אל תוך הסכין (10 פעמים!).

		זה לא היה בדיוק פורטל Shiny (יום חמישי, 27/01/2005, שעה 23:22) תגובה 190912  בתשובה ללונג ג'ון יותר חוצץ של מים/נוזל ביניהם (''מים ומתכת'' - החוצץ והסכין). ראו את הסכין פוגע בחוצץ וקופץ אחורה. לא נראה לי שדוני פגע בפרנק בסצינה הזו. מאד הגיוני לי שהעין של פרנק פגועה כי דוני ירה בה מאוחר יותר. הזמן הוא הכל חוץ מלינארי בסרט הזה.

		זה לא דוני שמבקש סליחה נמה (יום חמישי, 27/01/2005, שעה 22:54) תגובה 190910  בתשובה ללונג ג'ון זה פרנק. הדו שיח הולך בערך ככה: דוני: מה קרה לעין שלך? פרנק: אני כל כך מצטער. לדעתי הוא מתנצל מראש על כל הסיטואציה שהולכת להווצר בעתיד, ובעיקר (סנל''ל!) על הדריסה של גרטשן.

		מי המפיץ? גלי (יום שלישי, 11/05/2004, שעה 21:30) תגובה 158895 מי מבינכם שצפה בסרט בקולנוע יכול לומר לי בבקשה באיזה קולנוע או מי המפיץ של הסרט?? נשמע שולי- אבל זב מאוד חשוב לי לשבוע זה. תודה

		'דוני דארקו' מעולם לא הוקרן על מסכי הקולנוע בארץ. לונג ג'ון (יום שלישי, 11/05/2004, שעה 22:20) תגובה 158899  בתשובה לגלי

		אנחנו לא יודעים. רד פיש (יום שלישי, 11/05/2004, שעה 22:23) תגובה 158900  בתשובה לגלי הסרט לא הוקרן בארץ, ובניסיון בירור טלפוני אף מפיץ ישראלי לא הודה שהוא בעל הזכויות עליו. מאוחר יותר, במסגרת הבלגן מסביב ל'הפסיון של ישו' צוין ב-Ynet שמפיצי חברת 'ניומרקט' בארץ הם ''חמישה כוכבים'', חברה שבקושי מפיצה סרטים לקולנוע. אפשר לנסות אותם.

		מי יפיץ את גרסת הבימאי? nexos (יום רביעי, 02/06/2004, שעה 19:53) תגובה 161277  בתשובה לגלי מה שיותר חשוב זה מי, אם בכלל יפיץ את גרסאת הבימאי שיוצאת היום בארה''ב. לא ראיתי שום אזכור לשום דבר ב''לא סופי''

		לא הבנתי :O (יום חמישי, 27/05/2004, שעה 1:05) תגובה 160488 סתם יש קטע בסרט עם הפסיכולוגית שדוני מדבר על זיונים ומתחיל להכניס את היד למכנס עכשיו, בכל הפעמים שראיתי את הסרט לא הבנתי איך הסצינה הזאת בכלל קשורה ויותר חשוב מזה, מה היא מנסה להגיד על דוני שהיה כ''כ חשוב לשים אותה בסרט. מישהו מוכן להסביר לבור כמוני ? :|

		שלום, קוראים לי גיני, וברגע זה ראיתי את דוני דארקו לראשונה גיני נטולת מתמשכים (יום שלישי, 08/06/2004, שעה 20:50) תגובה 161814 אני חושבת שהמילה היחידה שתתאר בצורה מושלמת ומדויקת את מה שאני מרגישה וחושבת על הסרט תהי'ה ''הא?!?!''. כל כך מבולבלת, כל כך מבולבלת.... אחרי שמצאתי את הביקורת (ותודה לרד), אחרי שגיליתי שלמרות כל תפילותיי היא מוצפת במיליוני תגובות, הדחף הראשוני שלי הי'ה לרשום תגובה בנוסח ''לא הבנתי כלום ואין לי כח לקרוא אז מישו יכול פשוט להסביר לי מה הלך שם?''. אבל אמרתי לעצמי שכדאי אולי לקרוא כמה תגובות, כמה פרשנויות, זה בטח יעזור. אז קראתי וקראתי וקראתי...ומה? יצאתי יותר מבולבלת ממה שהייתי! בכל פעם שמצאתי תגובה שחשבתי שגרמה לי סוף סוף להבין משו, באה התגובה שאחרי'ה וסתרה אותה! וככה זה המשיך עוד ועוד! ושוב חזר לו הרצון לרשום את ההודעה עלי'ה חשבתי כבר קודם, אבל אז ראיתי שעידן צעק על מישי שעשתה את זה, ומה אני צריכה צעקות מפלאפי. שינסתי מותניים וקראתי עוד קצת תגובות (כשבין לבין עשיתי הפסקות ע''מ לדפוק את הראש במקלדת) עד שלבסוף הבנתי, שאני כנראה לא אבין. הציפיות שלי מהסרט היו לא ברורות. ידעתי מכל מיני תגובות פה שהוא קשור למדע בדיוני ושהוא ממש אחלה (נו אשמתכם, כל הזמן מדברים עליו) ורציתי לראות אותו. בעת ביקור אצל אחת מותיקות האתר הנחמדות ביותר שיש (חלקכם מכירים אותה בשם 'אדוֹנִי') ציינתי בפני'ה שטרם ראיתי את הסרט והיא בתגובה, פשוט קמה ודחפה את הדיוידי של הסרט שיש לה ליד שלי. מעניין מה היא היתה חושבת על התובנות העמוקות שלי מהסרט... אני שולחת את עצמי לראות את הסרט פעם נוספת. נקווה שאחרי'ה תבוא תגובה הרבה יותר מאוזנת מ''הא?!?!''. (:

		פרנק מזהיר איתן (יום ראשון, 05/09/2004, שעה 3:14) תגובה 172919 ישבתי כל הלילה וקראתי את כל התאוריות המופיעות בפורום וכולן מתעלמות מפרט שלדעתי מאוד משמעותי אך בינתי אינה מספקת כדי להבינו: כשפרנק מוריד את אליזבת בבית רגע לפני התרסקות המנוע הוא צופר מה שנשמע כצפירת אזהרה, לפי הערת הבמאי הצפירה נועדה לדוני ברגע של הארה של פרנק. כאן נשאלת השאלה מדוע פרנק רצה להציל את דוני לאחר שהמשימה במילא בוצעה? הרי כל קיומו של דוני הוארך רק לטובת ביצוע המשימה.

		פרנק מזהיר nexos (יום ראשון, 05/09/2004, שעה 8:55) תגובה 172924  בתשובה לאיתן כולם התעלמו כי זה הדבר שהכי לא מסתדר עם שום דבר... פרנק ''החי'', זה שהוריד את אליזבת, בעיקר בתחילת הסרט, כשלאף אחד לא היה זכרון מהיקום החלופי, לא יכול לדעת כלום, ולכן אין שום סיבה שהוא יצפצף ויזהיר את דוני (בעיקר כי דוני נמצא עכשיו במגרש הגולף). זה קצת מעצבן שדוקא הבימאי אומר דבר כל כך לא הגיוני, וזה גורם לי להעריך את העובדה שב DVD של המטריקסים הם סירבו לתת הערות משלהם ופתחו את הפרשנות לציבור הרחב, אני ממליץ לך גם להתעלם ולהבין את הסרט כמו שאתה רוצה. ולשאלתך, למה הוא רצה להציל אותו? למה לא? המשימה בוצעה, דוני בחור נחמד, פרנק מחבב אותו... אז שיחיה, לא טוב?

		פרנק מזהיר סתם (יום שלישי, 04/01/2005, שעה 22:32) תגובה 187941  בתשובה לnexos חשבתי שאתם מדברים על סוף הסרט - אם כך דוני כן בבית, לא? תקנו אותי אם אני טועה

		פרנק מזהיר deus ex machina (יום שלישי, 25/01/2005, שעה 11:51) תגובה 190486  בתשובה לסתם אלוהה. קניתי עכשיו את הדיוידי של גרסת הבמאי, התוספות שם ממש מעולות ומסבירות לי אישית טיפה יותר טוב, על מה הסרט מדבר אחרי כמעט שנתיים שאני רואה אותו שוב ושוב עם חברים או לבד ופשוט מתעמק ברבדים השונים של הסיפור, הצילום, המשחק, הכל.

		פרנק מזהיר טיילר (יום שלישי, 25/01/2005, שעה 15:48) תגובה 190517  בתשובה לdeus ex machina מאיפה קנית?!?! אני שנים מחפש את הסרט הזה!!! איפה אפשר להשיג אותו, אני משתגע!!!

		בלי פאניקה. רד פיש (יום שלישי, 25/01/2005, שעה 18:20) תגובה 190548  בתשובה לטיילר אתה שנים מחפש דיסק שיצא רק לפני חצי שנה? זה מסביר למה לא מצאת אותו. אפשר להשיג את שתי הגירסאות של 'דוני דארקו' בכל חנות אונליין. זה בהחלט לא מצדיק כמות כזאת של סימני קריאה.

		אני יודעת, אני מחזירה לתחייה דיונים ישנים לילי (יום ראשון, 08/05/2005, שעה 13:26) תגובה 202476 מה לעשות שרק אתמול ראיתי את הסרט בפעם הראשונה? ובכל זאת, לא הייתי מעוררת מתים אם לא הייתי עוברת על *כל* התגובות (כולן! לקח לי שעות!) ולא מוצאת שום התייחסות למה שאני הבנתי מהסרט כשצפיתי בו. אז הנה התיאוריה שלי, עמוסה בספויילרים עד להתפקע: החזרה בזמן היא לולאה. דוני, במהלך הסרט, הוא כבר נוסע בזמן (אולי בפעם הראשונה ואולי כבר אחרי כמה פעמים). הוא זוכר את העתיד כי הוא כבר היה שם, והוא מתמודד עם הידע הזה דרך חלומות והזיות - הוא הדחיק את הידע של העתיד לתת-מודע. פרנק הוא ביטוי של דוני, הדרך שלו להעביר לעצמו חלק מהמידע הזה, לגרום לדברים שצריכים לקרות (או שהוא רוצה שיקרו: למשל ''תציף את ביה''ס'' - חיבור לגרטשן) לקרות. לכן העין הפצועה של פרנק בקולנוע, והאמירה של פרנק ''אתה כבר יודע''. לכן הוא יודע שפרנק עומד להרוג. הוא מנסה למנוע את זה, אבל בגלל המודעות הלא שלמה שלו לאירועים, ושברי הזכרונות, הוא משחזר את האירוע, גורם למותה של גרטשן. בסוף הסרט, הוא מבין שהנסיונות שלו לשנות את העבר רק משחזרים אותו, ובוחר למות כדי להציל אותה. אני מבינה (בעקבות כל התגובות שקראתי) שזו לא הפרשנות הרשמית, סתם נראה לי מוזר שמה שנראה לי כל כך ברור בזמן הצפייה לא עלה בדעתו של אף אחד אחר... אז חשבתי להעלות את זה כאן ולשמוע מה יש לאנשים שראו את הסרט ארבע חמש פעמים להגיד.

		בדיוק ראיתי את הסרט בפעם השנייה נורטון (יום ראשון, 08/05/2005, שעה 13:58) תגובה 202478  בתשובה ללילי אבל לפי הפרשנות שלך, מדוע שלא תהיה כאן לולאה חוזרת ואין סופית. חוץ מזה - לא ברור לי, מדוע הוא לא יצליח לשנות את מה שקורה בפעם השניה. מעבר לכך, לא ברור לי כיצד זה תורם שהדברים יתרחשו פעמיים, במקום פעם אחת, כפי שהיא ההבנה הרגילה בסרט. מה את מרוויחה מהרעיון הזה, וכיצד הפעם הנוספת הזאת משנה משהו לתמה הבסיסית.

		לילי, דבר אחד... תגובה ללילי (שבת, 14/05/2005, שעה 12:11) תגובה 203141  בתשובה ללילי לילי, פרנק עונה ''אתה כבר צריך לדעת'' בתגובה לשאלתו של דוני ''מתי זה יסתיים?''. פרנק אומר לו שהוא אמור כבר לדעת מכיוון שעוד בהתחלה הוא גילה לו את תאריך חורבן העולם.

		אני יודעת, אני מחזירה לתחייה דיונים ישנים מישהו שעובר פה (יום שני, 16/05/2005, שעה 1:43) תגובה 203365  בתשובה ללילי מסכים איתך , גם לי נראה שבמהלך הסרט דוני נמצא לפחות פעם שניה בלולאת הזמן , אחרת למה הוא רואה/מזהה את פרנק ? הרי פרנק לא יופיע עד סוף הסרט בתור תחפושת ? למה דוני מחייך בתחילת הסרט ? הוא לא אמור להיות מופתע ? גם לי נראה שבסופו של דבר פרנק הוא אזושהיא האנשה או הזיה שנמצאת במוחו של דוני יותר מאשר דמות על - טבעית קיימת , ובסופו של דבר דוני פשוט מתייאש מלהציל את גרטשן ובוחר להקריב את עצמו . ''....אני מבינה (בעקבות כל התגובות שקראתי) שזו לא הפרשנות הרשמית, סתם נראה לי מוזר שמה שנראה לי כל כך ברור בזמן הצפייה לא עלה בדעתו של אף אחד אחר ...'' , מה להגיד , הוצאת לי את המילים מהפה , בכל אופן נחמד לדעת שמישהו ראה את הסרט והבין אותו כמוני . אגב ראיתי את הסרט רק פעם אחת ורק לפני כחודשיים כך שיכול להיות שדעתי עוד תשתנה בעקבות צפייה נוספת .

		יש לזה תשובה פשוטה: לונג ג'ון (יום שני, 16/05/2005, שעה 2:14) תגובה 203366  בתשובה למישהו שעובר פה המפגש הראשון שלנו עם פרנק, הוא לאו דווקא המפגש הראשון של דוני עם פרנק. יכול להיות שאני טועה, אבל לא זכור לי שנאמר במפורש שזו הפעם הראשונה שהוא רואה את פרנק. להיפך. אם זכור לי נכון דווקא יש רמזים שהוא כבר ראה את פרנק לפני כן (שלא להזכיר את זה שבתחילת הסרט, דוני מצוי כבר באמצע הטיפול אצל הפסיכיאטרית, ונוטל - או לא נוטל - תרופות).

		יש לזה תשובה פשוטה: lonesome zora (יום שני, 16/05/2005, שעה 3:53) תגובה 203368  בתשובה ללונג ג'ון כן, אבל אצל הפסיכולוגית אנחנו רואים שהוא מספר לה שיש לו ''חבר חדש'' בשם פרנק. ואם אני לא טועה, הוא גם מספר לה אז שפרנק אומר שהעולם עומד להסתיים.

		הוא לא מזהה את פרנק. רד פיש (יום שני, 16/05/2005, שעה 10:55) תגובה 203377  בתשובה למישהו שעובר פה הוא לא מכיר אותו. הוא שואל אותו מה שמו. הוא לא נראה מופתע כי קשה להיראות מופתע כשאתה הולך מתוך שינה עם פרצוף סהרורי.

		הוא לא מזהה את פרנק. מישהו שעובר פה (יום שני, 16/05/2005, שעה 11:48) תגובה 203380  בתשובה לרד פיש נכון קשה להיראת מופתע אבל החיוך הזה שמרוח על הפנים שלו נראה קצת יותר מסתם פרצוף של סהרורי , ויותר חיוך של שביעות רצון עצמית , חוץ מזה דוני סומך על פרנק , למה ? למה להציף את בית הספר רק בגלל שמישהו שאתה לא מכיר אמר לך ? נכן , מדובר בבחור לא יציב נפשית אבל לדעתי יש כאן יותר מזה , ושוב ראיתי את הסרט רק פעם אחת יכול להיות שדעתי עוד תשתנה .

		גרסת הבמאי (ספויילרים אפשריים לסרט?) Ridds (יום רביעי, 08/06/2005, שעה 10:48) תגובה 207104 השינויים הם לא ענקיים. ההבדלים בפס-קול דווקא לא היו כל כך לטעמי, החליפו פה ושם שירים, לדעתי מיותר, הפסקול המקורי עובד יופי. החידושים שאהבתי היו בעיקר פלאשים של צילומי דפים כתובים מתוך הספר של רוברטה ספארו (בשילוב אפקטים ויזואליים חביבים) שפשוט עוזרים בהבהרת הרעיון הכללי כך שההתרחשויות נראות פחות סתומות. לרוב התופעות יש איזה איזכור/הסבר/תיאוריה בספר וזו נראתה לי דרך יותר ''ידידותית'' להציג את הרעיון הכללי. אני חושדת שמישהו שרואה בפעם הראשונה פשוט יבין יותר את הגרסא הזאת. (מצד שני הסרט עדיין יוצא הזוי לגמרי, אולי אפילו יותר). יש אפשרות שהעובדה שאת גרסת הבמאי ראיתי על מסך קולנוע ואת המקור בדוידי תרמה באופן משמעותי להנאה, אז אולי גם פה אני משוחדת. בכל מקרה, אם לראות רק אחת מהן, כנראה שהייתי הולכת על גרסת הבמאי.

		תהיות Nepenthes (יום שישי, 10/06/2005, שעה 15:03) תגובה 207313 לפי מה שאני הבנתי, הנושא העיקרי, מה שהסרט מנסה להגיד... (כשחושבים על זה....יותר נכון להגיד, מה הסרט מנסה לשאול), זה בעצם האם הגורל (אם יש דבר כזה) קבוע. כל ה''צינורות'' האלה שדוני רואה זה בעצם ה''גורל'' של האנשים שאליהם מחובר הצינור. אבל בעצם, הסרט כבר עונה על השאלה כי כל מה שדוני רואה באמת קורה, אין איזשהו פיצול של הצינורות. צינור מחבר אותי אל הארונית ספרים אז אני ילך לארונית: אין לי בחירה (!!!). לא בטוח שהבנתי נכון, כי יש עוד צד שלא התייחסתי אליו. אני לא בטוח בזה, אבל נראה לי שדוני הוא חולה סכיזופרניה. מי שראה את ''נפלאות התבונה'' (סרט מצויין בפני עצמו וכל כך אמיתי) בטח זוכר את (לא לקרוא אם עדיין לא ראיתם ואתם לא רוצים להרוס לעצמכם !!!) ג'ון נאש, שהזה אנשים , וכבר שמתגלה שהוא סכיזופרני....(בקליניקה, שהדוקטור דיבר עם אישתו) מופיעה אחרי כמה זמן הסצנה ובה רואים את נאש נפגש שוב עם ה''סוכן'' (פרי דימיונו)...אבל למרות זאת בסוף הסרט כולם מבינים שאלו היו בכל זאת הזיות גמורות... לעומת זאת, אצל דוני...לא ברור לי אם אלו הזיות או לא כי בסוף המנוע באמת נופל עליו ואם הוא הוזה זה לא אפשרי, אלא אם כן התשובה היא שהוא לא הוזה אלא באמת נסע בזמן. עדיין לא ראיתי את גירסת הבמאי אבל לפי מה שהבנתי היא לא ממש תעזור לי להבין מה תפקידו של פרנק הארנב, ואם פרנק גם נוסע בזמן ולמה הוא בכלל מגלה לדוני על ''סוף העולם'' (גם לא ברור לי לגמרי).... אני לא יודע אם חידשתי משהו (לא קראתי את כל התגובות), אבל אם למישהו יש תשובה/בות .......אז בבקשה

		תהיות aragonzo (יום שישי, 10/06/2005, שעה 15:49) תגובה 207326  בתשובה לNepenthes *אלך לארונית* (ולא 'ילך')

		אני דווקא מעדיפה להתייחס לונג ג'ון (יום שישי, 10/06/2005, שעה 17:27) תגובה 207340  בתשובה לNepenthes ל''צינורות'' לא כגורל, אלא כסוג של רצונות. אם אתה צמא, הצינור שלך יוביל אותך למטבח, לקחת מים. ואם חלק מהתת מודע שלך מתעניין בסכנות, כפי שזה מגולם במה שיש להורים שלך בארונית - אתה יכול להתנגד לזה ולהשאר במקום, או ללכת אחרי התחושה. במקרה זה חשוב לדעתי להבחין שדוני מגיע לארון הבגדים של ההורים שלו רק לאחר שהוא רואה את הצינור שלו מושך לשם, ומחליט במודע לעקוב אחריו. לו לא היתה לו דרך לראות צינורת, ייתכן שהוא היה נשאר בסלון. בכל מקרה, כל אותם צינורת מציגים משהו קצר טווח. למשל, אחותו של דוני שדילגה ברחבי הבית - הצינור שלה התקדם רק שניה או שתיים לפניה. למעשה, בכל הסרט כולו, רק פעם אחת דוני הציץ לתוך צינור כזה, ומה שקרה שם היה מאד לא חד משמעי. תוך כדי הצצה היו הרי הרבה פיתולים (זו לא היתה דהרה ישר קדימה) כך שניתן להניח שמה שמוצג שם זה העתיד *הסביר* ביותר, מבין מבחר אפשרויות. לדוגמה, בקטע שבו בית הספר מוצף ומבטלים את הלימודים, יכול היה לקרות מצב בו דוני ימשיך בכל זאת בדרכו לבית הספר, אבל הרבה יותר סביר היה שהוא ירצה ללכת הביתה (מה שגורם לו לשוחח עם גרטשן) - ושים לב שגם פה מדובר ברצון/ייעוד לטווח קצר.

		קצת קשה לי להסכים עם התפיסה של ''הצינורות'' כרצונות... Nepenthes (יום שישי, 10/06/2005, שעה 20:04) תגובה 207352  בתשובה ללונג ג'ון אפשר לראות זאת ע''י הפנים של דוני כשהוא הלך בעקבות ה''צינור''.... יש סיבה לכך שהוא צולם עם הבעת הפנים הזו...כאילו הוא לא מודע. אבל המונח ''לא מודע'' לא מדוייק, כי אז משתמע שכל האנשים סביבו לא מודעים למעשים שלהם כי לכל מעשה יש ''צינור''. לכן, נראה לי שנכון יותר לומר שדוני לא יכול לסרב לרצון הזה ואז זה כבר לא רצון והבחירה החופשית לא קיימת. אני מקווה שהסברתי באופן ברור, והייתי רוצה להעלות עוד משהו... לפי אחת התאוריות... קיימת החזרה בזמן של המנוע וייתכן שדוני הוא זה שהחזיר את המנוע בזמן...או אולי שהוא (דוני) רק ידע על כך שהמנוע יחזור בזמן ע''י ההתראה המוקדמת של פרנק. וכאן נעוצה בעיה נוספת. אם המציאות חזרה על עצמה, כי הרי המנוע מתרסק פעמיים באותו מקום (החזרה בזמן), כל מה שקרה באותו הזמן של התרסקות המנוע היה אמור גם כן לחזור בשנית. אבל בעוד שבפעם הראשונה פרנק מופיע לפני ההתרסקות, בפעם השניה הוא לא מופיע בכלל. הסבר אחד שחשבתי עליו הוא זה שפרנק הוא פרי הדימיון/הזיה של דוני. אולי כבר ענו על השאלה הזאת..אבל אני ישאל בכל זאת: למה פרנק משחק משחק כפול? (גם שלו וגם בתור בארנב)

		בנוגע לפרנק גושפנקא (יום ראשון, 12/06/2005, שעה 1:54) תגובה 207436  בתשובה לNepenthes בפעם הראשונה הוא באמת מופיע לפני ההתרסקות, אבל ממש ממש לפני.. ולא לפני שדוני מניח את הספר בצד והולך לישון וכאלה. הרי בפעם הראשונה הוא מתעורר משינה, ויוצא מהופנט החוצה. בפעם השניה הוא פשוט צוחק בעונג והולך לישון, ביודעו מה עומד להתרחש (או לפחות כך נדמה?). פרנק משחק משחק כפול את עצמו - פעם אחת מהעתיד, בפעם הראשונה שאנו פוגשים אותו, ופעם אחת את הפרנק מההווה, זה שעוד לא יודע מה עומד לקרות. למה? לאלוהים הפתרונים.

		מה שאני חשבתי; (סננ''לים וכו') מיקה (יום שלישי, 02/08/2005, שעה 4:04) תגובה 214184 האמת היא שכמו הרבה אנשים הדעות שלי עם עצמי היו חלוקות בסיום הסרט. הוא השפיע עלי וגם לא השפיע עלי בערך באותה המידה, נגע בי ובאותו הזמן כמו לא נגע בי כלל, כי לא נשאר כלום חוץ מ''או.....קיי'' סתמי כזה. קצת מזכיר את תיאורית הקוונטים של נדמה לי עומר. כשהסרט הסתיים היה ברור לי שברור לי מה קרה. מה שלא היה ברור לי היו כל דמויות המשנה האלה, שלא קשורות ישירות לסיפור של דוני, ולמה הייתי צריכה אותם ואת ההילוכים האיטיים האלה והמבטים והכל שהיו בהתחלה. מצד שני, כשהסרט הסתיים חזרתי לראות את ההתחלה מההתחלה, הפעם עם כתוביות, כדי להבין מה אנשים אמרו בכל מיני קטעים שלא הבנתי אותם (מתישהו הוספתי לו כתוביות ודי, אבל אז לא רציתי שוב לראות את כל ההתחלה מהתחלה). מה שאני הבנתי, כשהכל נגמר, היתה שיש פה סגירת מעגל כזו. דוני דיבר על היכולת לראות לתוך העתיד והשווה את זה למסע בזמן, ומבחינתי כל מה שמתרחש בסרט מרגע שהוא רואה את פרנק לראשונה, לא באמת התרחש אלא נתנו לו דרך לראות ולחוות את זה קורה, מבלי שזה יקרה. המסע שלו עם פרנק, כל ההיכרות אתו, הקיבעון על סבתא מוות והשיחות על מסע בזמן עם המורה בפיזיקה - כל אלו מטרתם היתה להבהיר לעצמו מה הוא רואה שקורה, ומה הוא רוצה לעשות בקשר לזה. ואז, ברגע המכריע בו דוני של החיזיון העתידי נמצא מול השמיים הנפערים ורואה את חור התולעת - הוא מגיע לכדי החלטה, ומחליט למות ודי. למנוע מכל הדברים שהיו אמורים להתרחש מלהתרחש. הבחירה בפרנק (למי שאמר שזה הרס לוכי זה פשטני מדי ומודבק, אם אתה עדיין קורא כאן עכשיו, וסליחה שאינני זוכרת את שמך) היא אך סימבולית. פרנק הוא יציר של דוני, שמוצא את עצמו מסוגל לראות קדימה בזמן, אבל לא ממש מתמודד עם הידיעה הזו שהוא יכול לעשות דברים שאחרים לא. הרבה יותר קל להסביר לעצמך שיש ישות שמכוונת אותך ומראה לך מה ואיך לעשות. התת מודע (או כל חלק אחר במוח של דוני שהוגה את פרנק) בוחר בפרנק בדיוק כמו שהוא, מכיוון שהחלק הזה כבר ראה את הסוף של ממש. אולי אפילו רק בחטף. הפצע בעין הוא ללא ספק הפצע של היריה (וייתכן שדוני מנסה לדקור אותו באותה עין בגלל שהחלק הזה שלו במוח - אולי חלק שדוכא בגלל הכדורים ולכן לא נשאר בזיכרון המודע שלו - מנחה אותו לכך שאמור להיות משהו בעין הזו. שדוני גורם לפרנק למשהו עין הזו. כמו - אלף אלפי הבדלות, התחושות של קלמנטיין שמשהו לא בסדר במציאות שלה אחרי שהיא מוחקת את ג'ואל, בשמש נצחית, וכו'. שיש דברים שנעשה בכל מקרה, גם אם ננסה להימנע מהם, ונחזור עליהם באיזושהי גרסה, גם אם חיוורת). הכל התיישב לי נהדר מלבד פרט אחד: למה לעזאזל למות, כשאפשר פשוט לא לקחת את גרטשן לבית של סבתא מוות? אבל מאחר והכל יקרה - גם אם בגרסה חיוורת, הלא שכל עוד גרטשן תכיר את דוני, היא תמות מידיו של פרנק, שימות מידיו של דוני. הממ... מעניין. ללא ספק סרט שעושה לך לחשוב.

		מה שאני חשבתי; (סננ''לים וכו') החזיר במגפיים (יום שלישי, 02/08/2005, שעה 15:29) תגובה 214257  בתשובה למיקה במותו הוא לא מנע רק את מותה של גרטשן, אלא גם את כל שאר הסבל שנגרם לאנשים עקב ההוראות של פרנק, ובכלליות כל מה שקרה אחרי שהוא התחמק מהמנוע. אני גם חושבת שבמציאות הרגילה, זאת שאמורה להתקיים, דוני לא אמור לדעת בכלל על המנוע שיפול בחדרו, ועקב כך כמובן ימות. אבל הוא ידע בגלל קו הזמן/מציאות או ווטאבר שנוצרה לפני שהמנוע נפל, ובכל זאת בחר למות. לדעתי גם בגלל שהוא הבין שזה מה שנועד לקרות, וגם בגלל שככה הוא יחסוך הרבה סבל לאנשים, בכך שלא יחשוף סודות שלהם וכו'. אני גם חושבת, שמה שכתבתי לא מסתמך על כלום כי אני כבר לא ממש זוכרת את הסרט, ושבכלליות בקריאה שניה זה אוסף שטויות שנוגד דברים שהראו בסרט. אז אנא להתעלם.

		מה שאני חשבתי; (סננ''לים וכו') lonesome zora (יום רביעי, 03/08/2005, שעה 1:06) תגובה 214334  בתשובה להחזיר במגפיים זה יכל להיות הגיוני, אם הסרט לא היה מתעקש להראות שהדברים הרעים שקורים לאנשים אחרים (שזה בעצם פטריק סוויזי) הם דווקא לחיוב. דוני חושף את כל מה שרקוב מתחת לפני השטח. אבל במותו הוא לא מציל רק את גרטשן, הוא מציל גם את אמא שלו. אם הוא לא היה חושף את הפדופיל, אמא שלו לא הייתה נוסעת עם הקבוצת ריקוד. ובתגובה למיקה, כן, יכלו לעשות שהוא פשוט יחזור לאותו קו זמן שוב וינסה הפעם לא לקחת את גרטשן למרתף, או שינסה לעשות או לא לעשות דברים אחרים, אבל אז הסרט היה הופך לראן לולה ראן, או לחילופין, לאפקט הפרפר.

		מה שאני חשבתי; (סננ''לים וכו') החזיר במגפיים (יום רביעי, 03/08/2005, שעה 12:18) תגובה 214364  בתשובה לlonesome zora כן, אבל אני חושבת שמה שהם ניסו להעביר זה שאמנם דוני חשף את כל הצביעות והשקרים, נאמר אפילו ''מטהר'' את העיירה, אבל בכך הוא גרם לסבל גדול. עדיף עם הצביעות. אמנם זה מזויף, אבל זה יותר טוב לאנשים. אני לא בטוחה שזה כל כך ברור שהאמא (וגם האחות) מתו, אפשר רק להניח שהן לא שרדו את זה. זה גם יותר מתאים לתפיסה שלי של הסרט. וכשדוני מת הוא גם מציל את אחותו, אני חושבת. מי תרצה ללכת לתחרות ריקודים זמן כה קצר אחרי המוות הטראגי של אח שלה?

		מה שאני חשבתי; (סננ''לים וכו') מיקה (יום רביעי, 03/08/2005, שעה 15:39) תגובה 214389  בתשובה לlonesome zora תראי, אני לא חושבת שחוץ מהסיפור עם חשיפת ג'ים קנינגהם מה שהוא עשה היה חיובי. לגמרי לא. ועל הקטע עם ג'ים באמת חבל, וגם אותי זה הטריד, אבל ג'ים כן התעורר מסוייט, והיה רושם שמשהו בכל זאת עבר אליו, וגם אם לא - אני לא חושבת (אבל ייתכן ואני טועה) שהוא בתעלל בילדים כמו שהוא היה פדופיל מודחק שאסף תמונות ופורנוגרפיה של ילדים (שזה מזעזע מאוד, ועדיין לא באותה רמה). וחוצמיזה - מבחינת דוני זה כנראה מחיר ששווה לשלם על הצלת חייה של גרטשן. שלא ראיתי אף אחד מתייחס לעובדה שאמא שלה נעלמה, והיא בטוחה שזה האב החורג, כך שאולי היא בכלל בכלל לא ניצלה מכלום, אלא רק נמנעה ממנה הזכות לאהוב את דוני, אבל זה כבר משהו אחר. מה שכן, אין דבר כזה ''יכל'' בשפה העברית. זו הטייה שגויה לחלוטין. אומרים ''היה יכול''.

		לא, העבר הוא ''יכול''. Boojie בגיחה קצרה (יום רביעי, 03/08/2005, שעה 17:36) תגובה 214395  בתשובה למיקה ''היה יכול'' זו התניה. השימוש שלה כצורת עבר הוא טעות, משום שזה עבר כפול (כמו ''היה הלך'').

		לא, העבר הוא ''יכול'' - זאת אני יודעת היטב מיקה (יום רביעי, 03/08/2005, שעה 17:47) תגובה 214398  בתשובה לBoojie בגיחה קצרה אך את צודקת וטועה בו זמנית, הידעת? מכיוון ש''יכול'' זו גם צורת ההווה, אזי ש''היה יכול'' אינה טעות לשונית (אם כבר, היא מזכירה שעתוק איכשהו, כי זה כמו DID באנגלית). כלומרת, שזו בכלל המקבילה של ''היה הולך'', או ''היה אובד'' וכן הלאה. שזו אולי לא הצורה הכי גבוהה ויפה, ובכל זאת. באופן מוזר, השימוש המהופך ''יכול היה'' דווקא נחשב לשפה גבוהה. מעניין. היא שמישה בדיוק מכיוון ש-איך נקרא לזה? בורים? הדיוטים? אנשים מן השורה שהעברית שלהם אך בסדר?- לא יודעים שאין דבר כזה ''יכל'' ומבלבל אותם לראות לפתע ''יכול'' שהיא כביכול הטיית הווה. איך שלא יהיה, אין חיה כזו ''יכל'', בעוד ש-ועוד איך קביל לומר ''היה יכול'' או ''היו יכולים'' וכן הלאה. (אבל באמת תהיתי אם את תצוצי כאן )

		אבל זה לא ככה. Boojie בגיחה קצרה (יום חמישי, 04/08/2005, שעה 2:25) תגובה 214458  בתשובה למיקה ''היה הולך'' זה התחליף העברי (הצולע משהו) לעבר מתמשך. זו לא צורת עבר רגילה. ולפיכך, ''היה יכול'' לא שקול לצורת עבר רגילה. בעברית יש מעט מאד יוצאי דופן, יחסית. הורג אותי שאנשים לא מסוגלים להתמודד עם המעט הזה. רבאק, כולה מילה אחת שצורת ההווה והעבר שלה זהות. אי אפשר לחיות עם זה?

		זה אולי מסורבל מיקה (יום חמישי, 04/08/2005, שעה 2:40) תגובה 214459  בתשובה לBoojie בגיחה קצרה אבל זה עדיין תקני ולא בגדר שגיאה (ע''ע ''ששון בדיוק התקשר אלי כשהייתי יושנת''). ואת יודעת מה? בתור נאצית השפה שאני - זה לא חורה לי. כל עוד זו לא שגיאה גסה כמו ''יושנת'', ''ברת מזל'' או ''יכלה'' - אני, בסדר לי. כמו שאני אקבל למשל את ''השעה עשר וחמישה'' אבל לא אקבל ''יש לך חמישה דקות לענות לי''. ומוזר שאפרופו יוצאות דופן, לחלופין לא הוציאה אותך משיווי משקל כשהדביקו לה י'.

		ההסבר על פי הבמאי הלושאדו (יום שלישי, 09/08/2005, שעה 15:50) תגובה 215205 לכל מי שלא הבין את דוני דארקו הנה ההסבר הפשוט על פי ריצ'רד קלי (התסריטאי והבמאי): המנוע נופל על דוני בסוף הסרט כי זהו הגורל שלו. האם זה בגלל שדוני בחר לא לצאת מהמיטה ולקבל את הבלתי נמנע, או שהנפילה הייתה הפתעה גם עבורו? לקלי הפתרונים. בכל האפשרויות לניתוח הסרט, הארנב הוא שליח או נציג של הישות המכוונת (כנראה אלוהים). דעתי האישית היא שהסרט כמציאות נגמר ברגע שדוני לקח את התרופות בפעם הראשונה (אחרי השיחה בחדר עם אימו). לאחר מכן זהו חלום תחת השפעת תרופות או מחשבות אחרונות לפני המוות במידה והוא ניסה להתאבד. אם יש הסבר אחר לסרט, הסבר שאינו בדמיון של דוני, אני בטוח שהוא מחורר או כזה שסומך על הצופה להמציא את הפתרונות.

		ההסבר על פי הבמאי למינג בדרכים (יום שלישי, 09/08/2005, שעה 17:42) תגובה 215209  בתשובה להלושאדו ''הכל היה חלום''? כמה עלוב, זה ההסבר הכי גרוע בספר.

		תן לי הסבר אחר - ותנוח דעתי הלושאדו (יום שלישי, 09/08/2005, שעה 21:55) תגובה 215249  בתשובה ללמינג בדרכים כבודם של הפוסלים את פתרון הדמיון (לאו דוקא חלום), במקומו מונח. גם אני שונא פתרונות עוצליגוצלי כאלה (''כי בא גמד ועשה קסם''). אלא שזה הפתרון המסתדר ביותר, שלא הופרך על יד קלי, אשר טען באחד הראיונות ש''אפשר לפרש שדוני שורד בסוף הסרט''. מה שיפה בפתרון שהוא לא מונע את הדיון בכל השאלות שהסרט מעלה, אבל בהחלט הוא מוציא את האויר מהניסיון לפתור את העלילה בדרך רציונלית. תן לי הסבר מתקבל על הדעת (בהגיון של הסרט שכולל את הארנב, המימד הרביעי, העולם המשיק, חזרה בזמן) שיסביר את העלילה כולל הנחיתה השניה של המנוע - ואריע בתשואות. לדעתי לנחיתה השניה של המנוע יש תפקיד ריגשי ולא עלילתי, כלומר: לאחר שדוני פתר את השאלות שהיו לו עם עצמו אחת לאחת והוא מרוצה, הוא ממשיך וחולם את העולם שיהיה אחרי מותו, כלומר מקיים את ההבטחה ש''הכל יהיה בסדר''. מבחינתי היה הגיוני הרבה יותר שהמנוע לא היה נופל ודוני היה מוצא מהבית עטוף סדין לאחר מנת יתר של כדורים.

		תן לי הסבר אחר - ותנוח דעתי למינג בדרכים (יום שלישי, 09/08/2005, שעה 22:10) תגובה 215254  בתשובה להלושאדו אני לא חושב שאפשר לפתור את העלילה בדרך רציונלית, ומכאן חולשת התסריט, שזקוק לפתרון של ''הכל היה חלום'' כדי להישמע הגיוני. לרוב אלו בדיוק התסריטים חסרי כל ההגיון שמשתמשים בפתרון הזה (ושם של סרט מהשנים האחרונות ממש קופץ לי לראש כרגע, אבל להגיד מה שמו יהיה כמובן ספוילר).

		ההסבר שיניח את דעת רבים - לדעתי הלושאדו (יום שלישי, 09/08/2005, שעה 23:31) תגובה 215261  בתשובה ללמינג בדרכים למרות דעתי האישית (''דוני מדמיין''), ניתן לפתור את התסריט שיתאים גם לכל מי שבוחר במציאת פתרון שאינו חלום או דמיון. לשם כך עלינו להיעזר בספר ''הפילוסופיה של המסע בזמן'' מאת רוברטה אן ספארו. בפרק 4 של הספר (''החפץ והאנשים החיים''), כתוב ''חפצים שמוחזרים לעולם הראשי מקבלים הקשרים דתיים בגלל שהופעתם על פני האדמה נוגדת כל הסבר לוגי. התערבות אלוהית (שמימית) היא כנראה המסקנה ההגיונית היחידה להופעת החפץ.'' זה פותר את הופעת המנוע בשנית: ''יד אלוהים'' (עוד פתרון מסריח מעוצליגוצלי, אבל זו הסיבה על פי האתר הרישמי). עתה נותר לנו לפתור את הבעייה הקטנה יותר: למה דוני? על כך בהמשך...

		ההסבר שיניח את דעת רבים - לדעתי למינג בדרכים (יום שלישי, 09/08/2005, שעה 23:50) תגובה 215264  בתשובה להלושאדו צודק, עוד פתרון מסריח. אני חושב שיש בעיה עם כל פתרון שאומר ''אל תחפשו את ההגיון הפנימי שלי, כי במוצהר אין לי הגיון''. גם בעולם הדיסק של פראצ'ט יש הגיון, למרות שמופרע לגמרי.

		למה דוקא דוני הוא ''המציל''? הלושאדו (יום רביעי, 10/08/2005, שעה 0:22) תגובה 215269  בתשובה להלושאדו שוב, ניעזר בספרה המצויין של הנזירה לשעבר, המורה למדעים, הרווקה מקצה העיר, הידועה גם בכינויה ''סבתא מוות'', הלוא היא הגברת ר.א.ספארו. בפרק 6 של ''הפילוסופיה של המסע בזמן'', כותבת ספארו ש''המקבל החי'' (living receiver, כלומר דוני) יכוון את החפץ.. בחזרה לעולם הראשי. אף אחד לא יודע כיצד או מדוע נבחר המקבל החי.'' סוף ציטוט. כלומר: אל תנסו לחפש ילדים, כי אין תשובה בגוף הסרט. ואני? עדיין דבק בתיאוריית ההתאבדות: דוני לוקח מנת יתר של כדורים וחולם פתרון יפהיפה, מרתק, עשיר ומסקרן לבעיות האישיות שלו ולשאלות הגדולות שמטרידות אותו. בתוך הדמיון נרקם עולם מורכב ביותר, מימד רביעי, יקום מקביל וקרע ברקמת הזמן שמניעים את הדמויות בחייו של דוני. חלק מהמהלכים של הדמויות הוא תוצאה של האישיות שלהן כפי שדוני מכיר וחלק הוא תוצאה ישירה של הכוונתו של דוני. דוני הוא הגיבור כי הוא כל הדמויות, בהקבלה לתסריטאי.

		הייתי רוצה להאמין לזה גושפנקא (יום רביעי, 10/08/2005, שעה 2:10) תגובה 215273  בתשובה להלושאדו וזה דוקא נשמע הגיוני עד למפתיע, אם כי דוקא דבר קטן מאוד נדמה לי שיעמוד לרועץ - כשגרטשן רוכבת על אופניים בסוף הסרט, ומגיעה אל בית משפחת דארקו, ומנהלת את הדו שיח הקצר עם הילדון הבלונדיני שם, וכמו כן מנופפת בצורה מהוססת לאמא דארקו.. לדעתי זה מן אפקט של ''הד מן העבר'', או לחילופין ''הד מן העבר שיכל להיות לי, או בעצם העתיד שעמד להתרחש אילו ו..'' וכו'. מצד שני זה באמת דבר קטן, וחבל לפסול תיאוריה שלמה עם הוכחות קצת יותר נחרצות משלי. מצד שלישי, אלוהים נמצא בדברים הקטנים. _____________________ אולי גם דוני היה רוצה להאמין.

		אני באמת לא מבין איך פתרת משהו נורטון (יום רביעי, 10/08/2005, שעה 15:24) תגובה 215324  בתשובה להלושאדו אז במקום שהסרט יהיה סוריאליסטי. הוא מציאותי לגמרי אבל חולם חלום סוריאליסטי? למה זה כל כך משנה?

		התשובה לשאלתך נמצאת בתגובתך הלושאדו (יום חמישי, 11/08/2005, שעה 0:52) תגובה 215405  בתשובה לנורטון חלום הוא מטבעו לא המשכי, מלא ברמזים ושאלות, ואילו מציאות היא סיפור עלילה. ההבדל הוא בין סרט לא ברור שיכול להיות מוצג כסוריאליסטי לעומת סרט ברור שיכול להיות מוצג כחלום סוריאליסטי. למציאות המוצגת בצורה סוריאליסטית לא מנסים למצוא הסבר עקיב והגיוני. מתוך החלום ניתן לבנות את תמונת עולמו של דוני ולאו דוקא הסבר עלילתי. מהו עולמו של דוני? מהן שאלות והתשובות שבגוף הסרט? אלה הן הנקודות החשובות, להערכתי. למרות זאת, מאכזב שהפתרון ההגיוני היחידי הוא שרוב הסרט מתרחש בדמיונו של דוני.

		לי יש פיתרון. MuchRejoicing (יום רביעי, 10/08/2005, שעה 8:46) תגובה 215284  בתשובה ללמינג בדרכים הוא מובא כבר בהודעה קודמת, אגב, ומסוייג: ראיתי את הסרט פעם אחת, מאוחר בלילה, לא קראתי את הספר של סבתא מוות ואני לא יודעת מה חשב התסריטאי. התחושה שאיתה אני סיימתי את הסרט, היא שדוני נמצא במין לולאה - חוזר על רצף הזמן הזה שוב ושוב. כלומר שעלילת הסרט עצמו היא כבר החזרה השניה (לפחות). הארנב, הזרמים, וכו' - זה הביטוי שדוני נותן לידע (זיכרון) תת-מודע של העתיד להתרחש, ביטוי שהוא מסוגל להתמודד איתו (הוא הרי רגיל להזיות). סוף הסרט הוא החזרה הסופית, האחרונה, שבה דוני מגיע למסקנה שהוא לא יכול להציל את גרטשן וכולם, ושהפיתרון הוא שהוא ימות. אני לא יודעת אם הפיתרון הזה יעמוד בבחינה מדוקדקת, אבל זו דעתי.

		שום רמז ללולאה הלושאדו (יום שני, 15/08/2005, שעה 21:40) תגובה 215967  בתשובה לMuchRejoicing חוץ מבדמיונך אין שום רמז ללולאה בזמן שבו דוני נמצא כבר בתחילת הסרט. כל הסרט תומך ברעיון של ''קרע במימד הרביעי'' שיוצר את הופעת החפץ. כדי לתקן את הקרע - נוצר עולם משיק למשך מספר שבועות, בעוד העולם הראשי נמצא בהמתנה. אם דוני לא יחזיר את החפץ לעבר, עלול העולם הראשי להתמוטט בתום השבועות הבודדים יחד עם העולם המשיק וכל האנשים ימותו. דוני מחזיר את המנוע לעבר, המימד הרביעי מתוקן והעולם הראשי ניצל. והמנוע, שנוצר כדי לסמן את הקרע בזמן, מופיע שוב כדי לחסל את ההוכחות לפגמים בתוכנית האלוהית, כלומר את דוני. גם בהופעתו השניה, אין שום הסבר למקורו (אבל אנחנו יודעים שהוא שריד עודף לקרע במימד הרביעי), כפי שמוסבר באתר הרישמי

		האתר הרשמי זה טוב ויפה MuchRejoicing (יום שלישי, 16/08/2005, שעה 1:23) תגובה 215983  בתשובה להלושאדו אבל אני דיברתי על הרושם שנוצר מהסרט.

		כל מה שרציתם לדעת על ''דוני דארקו'' ופחדתם לשאול - חלק א' ברק (יום שני, 22/08/2005, שעה 0:48) תגובה 216519  בתשובה לMuchRejoicing רב הסרט מתרחש ביקום מקביל. מהרגע שבו השעון מראה חצות בבית של משפחת דארקו (10 דק' מתחילת הסרט) ועד לקטע שבו דוני צוחק בצורה היסטרית בסוף - התרחיש מתקיים ביקום מקביל (Tangent Universe) שמתקיים במהלך 28 ימים. משימתו האולטימטיבית של דוני בסרט היא למחוק את היקום המקביל לפני שהוא יגרום לעולם להיחרב. בשביל להבין מה באמת קורה ב''דוני דארקו'' מומלץ ואף רצוי לקרוא את ''הפלוסופייה של המסע בזמן'' מאת רוברטה ספארו. אומנם ספר בדיוני שנכתב ע''י דמות בדיונית אך החלקים העיקריים ממנו מוצגים באתר הרישמי של הסרט ובDVD ומוצגים אף כן במהלך גירסאת הבמאי של הסרט. החלקים המוצגים מהספר מסבירים שלעיתים מסיבות לא ברורות נוצרים עיוותים בזמן. כתוצאה נוצר יקום מקביל - מציאות מקבילה חלופית ליקום המקורי בו אנו חיים. אם יקום מקביל יווצר הוא יהיה מאד לא יציב ויימשך למספר שבועות בלבד. בסופם הוא יתמוטט ויווצר חור שחור בתוך היקום המקורי אשר יהרוס את כל הקיים. בעת התמוטטות כזו של היקום יפתח חור בזמן-חלל אשר יוביל חזרה לזמן והמקום בו נוצר היקום המקביל. בקיצור, זה בדיוק מה שקורה בסרט, בחצות של ה-‏2 באוקטובר 1988 נוצר מאליו יקום מקביל בעיירה מידלסקס. היקום המקביל מאיים על המשך קיום עולמינו. על אדם אחד מוטלת המשימה לעשות כל מה שביכולתו להחזיר את המצב לקדמותו ולמנוע מהיקום המקביל להחריב את העולם כאשר יתמוטט בעוד 28 ימים - האדם ההוא, הוא כמובן דוני דארקו - נער בן 16 עם בעיות נפשיות ונטייה למרדנות. ''החפץ המיסתורי'' (The Artifact) - לפי רוברטה ס. בעת יצירתו של היקום המקביל יופיע באופן מפתיע חפץ מיסתורי. החפץ אשרש יהיה עשוי מתכת יופיע במוק היווצרות היקום המקביל - על מנת למנוע את האסון המתקרב על החפץ להישלח דרך החור שיפתח בזמן-חלל חזרה ליקום המקורי - לפני שהפיצול במימדים קרים. החפץ המיסתורי ביקום המקביל הוא כמובן מנוע הסילון הענק שנפל מהשמיים. ''המקבל החי'' (The Living Receiver) - זהו דוני. לפי הספר דוני הוא ''המקבל החי''. הוא הנבחר (באופן אקראי) להחזיר את החפץ המיסתורי ליקום המקורי בשביל למנוע מהאסון להתרחש. למקבל החי יש יתרונות וחסרונות - הוא מקבל כוחות על כגון כח, טלקינסיס (הזזת עצמים ממרחק ע''י כוח המחשבה) והיכולת לראות לתוך העתיד. יחד עם זאת הוא גם מקבל הזיות מזויעות והאנשים בסביבתו נוטים לפחד ממנו או לתקוף אותו. בספר מתואר כי האנשים ייטו להתנהגות לא רציונלית, ביזארית ולעיתים אלימה על מנת לגרום למקבל החי להגשים את ייעודו - לחזיר את מנוע הסילון ליקום המקורי. עדיין נשארנו עם השאלות הבאות – נבחר על ידי מי? מושפעים על ידי מי? הסרט משאיר את השאלות הללו פתוחות, אולם התשובות ברורות למדיי מהערות הבמאי בDVD – האחראי לכל הוא אלוהים. כאשר היקום המקביל נוצר אלוהים השפיע על האנשים שבסביבתו של דוני בצורה כזאת שפעולותיהם יובילו לכך שבסוף דוני יוביל את מנוע הסילון חזרה בזמן.

		אוקי. קיבלתי. MuchRejoicing (יום שני, 22/08/2005, שעה 1:05) תגובה 216520  בתשובה לברק עדיין, רוב המידע הזה מגיע ממקורות חיצוניים לסרט. לטעמי לפחות, התיאוריה שלי (שמסתמכת אך ורק על צפיה בסרט - צפיה אחת כפי שאמרתי) היא אלגנטית יותר (בין השאר, אלוהים לא צריך להפעיל הכל, שזה נורא לייבניץ מצידו ותמיד ראיתי בזה פיתרון מסורבל שנובע מחוסר רצון להתמודד). היא גם יותר מעניינת (שוב, בעיני) מפיתרון ''הכל היה חלום'' סתמי. אז אני דבקה בה. הבמאי בתורו מוזמן לטעון שאני לא מבינה כלום.

		אז זה מה שקורה בסרט? אותו מישהו, Ignorance is a bliss (יום שני, 22/08/2005, שעה 14:44) תגובה 216555  בתשובה לברק באמת שעדיף כבר לא להבין כלום.

		שאלה טיילר (יום שני, 22/08/2005, שעה 14:11) תגובה 216553 ראיתי אתמול את הסרט וק'ראתי את רוב התגובות ומשהו לא ברור לי, בסוף שדוני יושב על המכונית ורואה את גרטשן מתה אז העולם האלטרנטיבי הזה נגמר? ואז הוא חוזר ישר להתחלה ליקום הראשון, ונכנס לחדר שלו ומת, אבל עדיין זה לא מצדיק את החלק של המטוס.. ביקום הראשון מאיפה המטוס בא?? מהיוקם השני נכון?

		שאלה ברק (יום שני, 22/08/2005, שעה 18:05) תגובה 216578  בתשובה לטיילר תקרא את התגובה שלי שתי הודעות למעלה ותבין.

		שאלה טיילר (יום שלישי, 23/08/2005, שעה 21:48) תגובה 216732  בתשובה לברק קראתי את זה קודם אבל עדיין לא הבנתי, הוא כן מליח לגרום למטוס להגיע בזמן וחלק ליפול אבל כתוב שם, בהודעה למעלה, שהמטרה היא להחזיר את החלק למקומו המקורי, אני הסקתי שפשוט היה צריך להיווצר היגיון על מנת שדוני יוכל לחזור אחורה ולשנות הכל, היה צריכים למצוא את המטוס. זאת הכוונה?

		שאלה ברק (יום שלישי, 23/08/2005, שעה 22:53) תגובה 216741  בתשובה לטיילר דוני קלט מהמידע בספר של רוברטה ספראו שבעת התמוטטות העולם נוצר חור שחור שדרכו יהיה חייב לעבור ''החפץ המסתורי'' בכדי לבטל את היקום המקביל שבו הוא נמצא (שבו הוא הרג את פרנק וגרטשן מתה - עובדות אלו רק גרמו לו להבין שאין לו מנוס מלעשות את ההחלטה הנכונה) שעמד לגרום לכל הקיים להרס. באותו הזמן עבר המטוס שבו ישבו אימא שלו ואחותו. כאשר הוא הסתכל על הבית שלו מהגבעה הוא קלט את מערבולת הזמן דמויית ההוריקן שנוצרה מעל הבית שלו שיצרה קשר ישיר לזמן שבו נוצר היקום המקביל (חצות בלילה של ה2 באוקטובר 1988). בעזרת כוחות הטלקינסיס (הנעה בעזרת המחשבה) שיש לו (רק בסרט השני מזכירים את זה שמראים את הקטעים בספר שלה) הוא תולש את אחד ממנועי הסילון מהמטוס ודוחף אותו לתוך מערבולת הזמן - המנוע עובר במערבולת 28 ימים אחורה ובכך מונע מהיקום המקביל להיווצר. השאלה שנשאלת היא למה דוני בוחר למות .. האם המוות שלו גם מציל את היקום.. הובכן, בספר של ספארו מוזכר שהאנשים ש''הושפעו'' יראו את מה שחוו ביקום המקביל בחלומות שלהם ביקום המקורי. לכן אנו יכולים להניח שדוני מתעורר ב-‏2 באוקטובר ביקום המקורי מחלום בלהות שבו חוו חוויות של 28 יום שבהם פיתח יכולות על-אנושיות, קיים יחסי מין לראשונה, שרף בית של סוטה, ודיסקס על הרגלי המין של הדרדסים עם חבריו. לא ברור אם ברגע הקריטי ההוא הוא קלט הכל כולל את הסכנה הקרבה - לדעתי הוא קלט (הצחוק ההיסטרי די מסגיר את זה) והוא מודאג שהטרגדיות ביקום המקביל יחזרו על עצמן - ובעקבות כך הוא נשאר במיטה למות. עובדה תומכת לכך שהאנשים ''המושפעים'' זוכרים את שארע ביקום המקביל כאשר הם מתעוררים מהחלום נמצאת בסוף הסרט שמראים את האנשים ''המושפעים'' עם המנגינה של MAD WORLD שבו ג'ים קנינגהאם בכה כי הוא הבין איזה סוטה מטורף הוא. לפי המידע 'שמפוזר' באתר הרישמי ג'ים מתאבד 10 ימים לאחר מכן.

		כוחות הטלקינזיס שלו? WTF? לונג ג'ון (יום רביעי, 24/08/2005, שעה 0:07) תגובה 216756  בתשובה לברק

		כוחות הטלקינזיס שלו? WTF? טיילר (יום רביעי, 24/08/2005, שעה 13:33) תגובה 216818  בתשובה ללונג ג'ון להזיז דברים בעזרת המחשבה. כן בספר כתוב ש''למקבל החי'', זה דוני, יהיו כוחות טלקינזיס זה אחד מהם.

		אני יודעת מה זה טלקינזיס. לונג ג'ון (יום רביעי, 24/08/2005, שעה 13:48) תגובה 216823  בתשובה לטיילר אבל בסרט לא הראו שיש לו כאלה. גם לא בסצינה שאתם מדברים עליה. אני מצטערת, זה הרבה יותר מדי דאוס אקס מכינה ממה שאני מסוגלת לקבל.

		אני יודעת מה זה טלקינזיס. ג'ק (יום רביעי, 24/08/2005, שעה 15:24) תגובה 216850  בתשובה ללונג ג'ון אבל כן הראו את זה, בגרסת הבמאי זה כתוב במפורש.

		לא הבנתי. לונג ג'ון (יום רביעי, 24/08/2005, שעה 16:03) תגובה 216853  בתשובה לג'ק זה כתוב בספר של רוברטה ספארו (בין אם כחלק מהסרט ובין אם בתוספות), או שהראו מפורשות סצינה בה הוא מושיט ידיו או מקמט מצחו, ומזיז את המנוע?

		לא הבנתי. ג'ק (יום רביעי, 24/08/2005, שעה 18:36) תגובה 216878  בתשובה ללונג ג'ון לא זה נכון. וזה גם מפריע בגלל זה אני לא בטוח. אבל זה הסבר מעולה ויש בו היגון.

		באותה מידה של היגיון לונג ג'ון (יום רביעי, 24/08/2005, שעה 19:34) תגובה 216886  בתשובה לג'ק אפשר להגיד ''בין דוני וגרטשן היה חיבור כל כך עמוק, עד שכשהיא מתה, רוחה נשארה עם דוני ולחשה לו מה עליו לעשות ואיך. אחר כך היא עפה אל המטוס, והוציאה ממנו את המנוע. לכן דוני חייך כשמת, כי בעצם כשהמנוע נפל עליו זה היה כמו לחבק אותה שוב''.

		אוי, לא, כל כך לא היית צריכה להגיד את זה. MuchRejoicing (יום רביעי, 24/08/2005, שעה 19:46) תגובה 216887  בתשובה ללונג ג'ון את מבינה שבזאת אני לעולם, אבל לעולם לא אוכל לראות את הסרט שוב?

		אני מוכנה להציע הסברים חלופיים אחרים, לונג ג'ון (יום רביעי, 24/08/2005, שעה 19:48) תגובה 216889  בתשובה לMuchRejoicing אבל אני חוששת שזה רק יחמיר את המצב.

		באותה מידה של היגיון ג'ק (יום רביעי, 24/08/2005, שעה 20:05) תגובה 216895  בתשובה ללונג ג'ון אהה כי מישהי כבר כן לחשה לו באוזן, וזאת הסבתא מוות שאומרת שלו שהסופה מתקרבת אז שימהר, ואז הוא לוקח את המכונית ונוסע להסתכל על הסופה, בעצם הוא לא עשה כלום, אז למה למהר? כדי שהוא יוכל להפיל את המטוס.

		אבל זה לא מה שהיא אומרת לו lonesome zora (יום רביעי, 24/08/2005, שעה 22:21) תגובה 216930  בתשובה לג'ק על מה אתה מדבר?

		אבל זה לא מה שהיא אומרת לו טיילר דדרן (יום חמישי, 25/08/2005, שעה 14:44) תגובה 217002  בתשובה לlonesome zora זה כן לפחות בגרסת הבמאי. אחרי שגרטשן מתה היא אומרת לו שהסופה מתקרבת אז שימהר, ראיתי את הסרט לפני יומיים בגרסת הבמאי היא בטוח אומרת לו את זה.

		לי זה לא היה נראה שהוא מיהר. לונג ג'ון (יום חמישי, 25/08/2005, שעה 15:10) תגובה 217005  בתשובה לג'ק וגם אם כן - מצטערת, הטענה הזו לא מחזיקה מים. יש עוד אלף הסברים אפשריים אחרים למה הוא נסע לשם דווקא באותה שניה (וזה אם מניחים לרגע לעובדה שזו נסיעה ארוכה שאורכת זמן). אחרי הכל, באותם רגעים דוני לא נמצא במצב של לחשוב בהגיון. הוא נסער בגלל גרטשן ובגלל יותר מדי דברים אחרים שקרו בזמן קצר. כך שהוא עושה מה שעשה - ובזמן שעשה - ממניעיו שלו בלבד, ואני לא רואה צורך לחפש להם הסבר ''מדעי'', ובטח שלא להמציא כזה.

		ומצד שני MuchRejoicing (יום רביעי, 24/08/2005, שעה 16:47) תגובה 216864  בתשובה ללונג ג'ון זה יוצר את הטענה המלהיבה למדי: דוני התאבד ע''י שליחה באמצעות כוח המחשבה דרך חור תולעת של מנוע מטוס שהפריד ממטוס (שוב, בעזרת כוח המחשבה) כדי להרוג את עצמו בעבר. וזו, לדעתי, דרך התאבדות *באמת* מקורית. (והנה, הצלחתי למצוא יתרון גם בהסבר הזה, שבאמת לא אהבתי - יותר מדי תירוצים אלוהיים והסברים בלתי נראים לעין בלתי מזויינת-במקורות-חיצוניים-לסרט)

		שאלה אדיר (יום רביעי, 24/08/2005, שעה 20:45) תגובה 216903  בתשובה לברק אני מצטער אם אני חולש על משהו שנראה ברור אבל אני חייב לשאול בתור מישהו שעוד לא ראה את גירסאת הבמאי (סליחה לי), אבל כשראיתי את הסרט לפני כמה שנים מאוד אהבתי אותו. קראתי הרבה דברים על הסרט, ורק היום את מה שכתוב באתר הזה, וניסיתי להבין את כוונת המשורר, או לפחות ליצור הבנה לעצמי, והאמת, שקצת קשה לי, מהרבה סיבות. בכל אופן, בהתאם לפירוש שברק מציע (שאני נוטה לתמוך בו במידה מסוימת), אני לא מצליח להבין מה אתה טוען שקרה לאותו מנוע ביקום ה''מקורי''... המטוס כן התרסק? או לפחות איבד מנוע אחד? כי אנחנו רואים באותו הבוקר שאמא ואחותו של דוני חיות ונמצאות ליד הבית.. אז אני לא יודע אם זה יכול להיות המטוס שלהן... בקיצור, מה קרה למנוע? אההה....

		שאלה ג'ק (יום רביעי, 24/08/2005, שעה 21:47) תגובה 216922  בתשובה לאדיר ביקום המקורי, הראשון שבו הסרט נמצא בעשר הדקות הראשונות, ובדקות הסיום אין מטוס, המטוס הוא מהיקום המקביל, ביקום המקביל אמא של דוני ואחותו מתות, וגם גרטשן ובערך כולם רק לא דוני, מטרתו של דוני הייתה לגרום למטוס להיות במקמו בדיוק בזמן על מנת שהמנוע של המטוס יפול ( או דשאטולי הוא יפיל אותו בעזרת כוחות המחשבה זה לא ברור) ואז היוקם המקביל יושמד המנוע יעבור יהיה איזון רקוסמי, ודוני ימות.

		שאלה אדיר (יום רביעי, 24/08/2005, שעה 22:03) תגובה 216929  בתשובה לג'ק Sh'bang. תודה

		סיבה למה הסרט לא טוב KingpinEX (שבת, 24/09/2005, שעה 7:31) תגובה 220078 bummer ending אם כל הסרט למעשה לא קורה? למה לעזעזל הראו את זה לנו? מראים את כל הסרט הזה ובסוף יש סוף דיבילי שמשאיר כל כך הרבה שאלות פתוחות. אנשים אומרים שזה טוב כי זה סרט שאף אחד לא מבין. אם לעשות סרט לא מובן הופך את הסרט שלך לסרט טוב אז למה הגענו? כיף לאנשים להגיד צפיתי בסרט הלא מובן הזה... ואי זה היה יצירת אומנות. מה היה יצירת אומנות שעתים של זה שבסוף הוא מת?! על השניה שהתחיל הסרט? מה זה נותן לנו? כלום... פאקינג ביזבוז זמן, כל כך הרבה הייפ בשביל סרט לא כזה טוב. שונא שעכשיו אם הסרט גרוע פשוט להגיד שהוא לא מובן ואז זה הופך את זה לקול.

		סיבה למה הסרט לא טוב nexos (שבת, 24/09/2005, שעה 16:51) תגובה 220115  בתשובה לKingpinEX קודם כל, אם לא אהבת את הסרט, אז זו דעתך, וזה בסדר גמור, אבל... דבר ראשון, זה ש''אם כל הסרט למעשה לא קורה? למה לעזעזל הראו את זה לנו?'', זה גם לא מדוייק, כי זה קרה, רק ביקום מקביל, וגם זה לא עושה את הסרט גרוע, מכיוון שאם תחשוב על זה, כמעט שום סרט שראית לא באמת קרה, אז למה הראו לנו אותו? התשובה היא בגלל החוויה, אתה חווית את הסיפור של הסרט למרות שהוא ''לא קרה'', ואם שמת לב לסצינת הסיום המעולה, ראית שגם הדמויות בסרט חוו את מה שקרה, למרות שזה לא ממש קרה להן. ואני באופן אישי, מאוד נהניתי מהחוויה הזו. דבר נוסף, סוף שבו הגיבור מת הוא דיי מבעס, אני מסכים, אבל זה בעיקר בגלל שהורגלנו לסופים הוליוודיים מתקתקים, זה מאוד מרענן מדיי פעם לקבל סוף טראגי ובלתי צפוי. ודבר אחרון, כן, חלק מהקסם של הסרט, אבל לא רק, הוא העובדה שהוא לא כל כך מובן, אבל זה לא אומר שאף אחד לא מבין אותו, הרבה אנשים מבינים אותו, כל אחד קצת אחרת, הוא משאיר מקום לפרשנויות, אבל יש גם את הפרשנות של הבימאי, כלומר ניתן להבין אותו. אני מאוד מעריך סרטים שאתה יכול להמשיך לחשוב עליהם זמן רב לאחר שראית אותם, ואז לחזור ולראות אותם שוב ושוב...

		התיאוריה שלי לגבי הסרט הולדן (יום חמישי, 01/12/2005, שעה 12:43) תגובה 228276 לפני זה אני רק רוצה לציין שאהבתי מאוד את הסרט בהתחלה אבל אחרי שצפיתי בו שוב לא הרגשתי שמדובר ביצירת מופת, אלא סתם בסרט טוב. אולי ההתלהבות סביבו נובעת קצת מהסיבה שהוא לא הופץ לקולנוע בארץ? (מאותה הסיבה שאנשים בארץ מתלהבים מסטארבאק והתלהבו מאוד ממקדונלדס לפני שנפתח סניף בארץ). אחרי שקראתי את כל רוב התגובות (ואני מתנצל מראש אם מישהו כתב את מה שאני הולך לכתוב ולא ראיתי) הגעתי למסקנה שדוני מת בסוף הסרט כי זה היה הגורל שלו. עוד הבנתי שדוני, כששכב במיטה לפני שפגע בו המנוע, היה מודע לחלוטין לגורלו ולכן אפשר לקרוא לכך התאבדות. אבל בניגוד להתאבדויות אחרות, דוני בעצם מקריב את חיו לטובת משהו. אם הוא לא ימות העולם ימשיך להתקיים עד עוד 20 יום ואז, היקום יקרוס ויתרחב (אני לא ממש מבין במושגים האלה) והזמן יחזור 20 יום אחורה. זה כמו הסרט ההוא על הבן אדם שחווה את אותו יום שוב ושוב עד שהוא מבין מה הוא אמור לעשות באותו יום מסויים (משהו דבילי באותו סרט ספציפי, כמו להתנשק עם מישהי נדמה לי..). המטרה של דוני היא לחיות לפי גורלו (למות). אחרת, העולם יגמר, כמו שאומר פרנק. מה שזה אומר שהיקום יעצר, יחזור אחורה והכל יתרחש בדיוק אותו דבר (חוץ מההתנהגות של דוני שמודע למה שקורה). האנשים יתקעו בלופ (בלי שהם מבינים את זה) והעולם לא יתקדם מער ל20 יום הבאים. בכך אפשר להגיע לזה שדוני מציל את העולם (מחזרה אינסופית על עצמו). זה המסקנה ההגיונית. למה? קודם כל כי זה מה שאומר הבן אדם שכתב את התסריט והאחראי לסרט. דבר שני, אבא של דוני מדבר על בחור מהתיכון שלו, פרנקי משהו, שנהרג ושאמרו שזה היה גורלו, ודוני התחמק מהגורל שלו. דבר שלישי, וזאת פרשנות שלי קצת, יש בשיר של Tears For Fears, Mad World, שורה When Peaple Going Circle Its a very mad world... למה דוני צחק לפני שהוא נמחץ? אולי כי לפני זה הוא הרג את גרטשן, הרג את פרנק, אמא שלו ואחותו בסכנת חיים, ופתאום הוא שוכב במיטה (אומנם מצב זמני, אבל בכל זאת הקלה), והוא עומד להקריב את חיו כדי שאנשים מסויימים יוכלו לחיות (גרטשן ופרנק) ושכל האנשים יוכלו לחיות מעבר ל-‏20 יום הבאים. ולא יתקעו בלופ. וגם דוני לא יתקע בלופ. (זה די מדכא לעבור את אותם 20 יום כל החיים שלך...) למה דוני לא קם מהמיטה ובוחר לא להרוג את גרטשן? כי אפילו אם הוא יעשה את זה ואפילו אם הוא יזכור את המספרי לוטו של היום למחרת ויהיה מיליונר, מה זה יעזור לו אם אחרי 20 יום הוא יהיה בדיוק באותו מצב? סוף זה לדעתי מה שקרה... ועוד פעם סרט נחמד אבל לא יותר מזה לדעתי...

		התיאוריה שלי לגבי הסרט John Mclane (שבת, 04/03/2006, שעה 10:08) תגובה 241682  בתשובה להולדן לא מדוייק. הוויכוח אם דוני היה צריך למות או לא, הוא וויכוח שתופס חלק ניכר מהשיח על הסרט. התפקיד של דוני בסרט, היה להביא לכך שיש סיבה ומקור שממנו המנוע הגיע. המנוע הגיע מיקום משיק, או במילים אחרות משום מקום, וזה דבר לא הגיוני שגרם לחוסר יציבות בעולם הנוכחי, דבר שלא יאפשר לו להתקיים יותר מ-‏28 ימים לאחר הארוע. לאחר הקטע בסוף כשהוא יושב על המכונית, והסופה מתקרבת, רואים את המנוע הזה טס במעיין תעלה כזאת. הקטע הזה הוא בעצם דוני, משתמש בכוחות המיוחדים שלו כדי להביא את המנוע אחורה בזמן אל מעל החדר שלו. מכיוון שהמנוע הזה בא ממטוס אמיתי (המטוס שאימא שלו ואחותו היו עליו) אז זה כן הגיוני ולא גורם לחוסר היציבות שתגרום לסוף העולם. חלק מהאנשים טוענים שכשדוני יושב במיטה וצוחק, זה בעצם כי הוא התעורר מחלום. והחלום היה בעצם כל הסרט, וזאת, בדומה לסצנה של שאר הדמויות בסרט שמתעוררות באמצע הלילה מהחלום עם המוזיקה Mad World ברקע (ובדומה לדף האחרון בספר Philosophy Of Time Travel, Dreams). השערה נוספת היא שהוא כן ידע, ובחר למות. ד''א אם תשימו לב, בתחילת הסרט, לאחר שאליזבת נכנסת הבייתה אחרי דייט עם בחור (פרנק), יש צפצוף של מכונית. לאחר כדקה המנוע נופל לתוך הבית. שימו לב שלצפצוף הזה אין סיבה הגיונית נראית לעין (אמצע הלילה, פרבר אמריקאי, למי הוא כבר יכול לצפור?), יכול להיות שפרנק צפר כדי להזהיר את דוני, איפשהו במחוזות התת-מודע שלו.

		אחת ולתמיד RYaniv (שבת, 18/02/2006, שעה 18:32) תגובה 240242 מישהו אמיץ מוכן לכתוב כאן פרשנות אחידה לסרט, עם הסתמכות על מקורות רשמיים (גרסת הבמאי, ראיונות, ציטוטים וכו') בלבד ?

		עזרה בבקשה! אלונית (שבת, 04/03/2006, שעה 19:20) תגובה 241735 ראיתי את הסרט אתמול.. וכמעט לא הבנתי כלום.. קראתי פה את ההשערות של כולם והכל ועדיין יש מלא דברים לא ברורים...מה שהבנתי זה שדוני הגיע למצב כזה שבסוף הסרט הוא בחר לחזור בזמן ולמות...אבל כמה שאלות לפני... 1. העולם אמור להגיע לקיצו למרות שהוא חזר בזמן לא??? אז מה הוא עשה בזה??? 2. מי זה הארנב הזה בעצם? בבקשה תעזרו לי..תודה!!

		לפי דעתי...... מכורה לפופקורן (יום שני, 26/06/2006, שעה 1:27) תגובה 255803 הדבר הראשון והברור ביותר שרואים הוא שאף אחד לא באמת מבין את דוני. אף אחד. פאק, אפילו אני לא הבנתי אותו. לא ההורים שלו, למרות שהוא מנסה בכל כוחו להשיג את תשומת ליבם (כלבה? אף אדם לא קורא לאמו שלו כלבה סתם), האחיות שלו, המורים שלו, החברים שלו- אני בספק אם אפילו החברה שלו מבינה אותו. הוא מתהלך בעולם, ומודע לכמה שהכול מסביבו הוא פיקציה אחת גדולה. אשליה של חיים שאף אחד לא מבין- אז לא אף אחד גם לא שואל. ערימת גועל וזוהמה ששולטת בנו ומשחקת איתנו כמו מריונטות. אבל הוא היחיד שמבין את זה. ועוד יותר אכזרי, דוני מנסה להתמודד עם עולם שכשאתה לא חלק ממנו- אתה פשוט לא קיים. עומק? חשיבות? תדמיינו לכם בראש את החיוך הערמומי בצד הפה של דוני, ותבינו. הוא יותר חכם מאיתנו. יודע את מה שאף אחד לא מנסה אפילו להבין. ''למה אתה לובש את תחפושת האדם המטומטמת הזאת?'', שואל אותו פרנק.......... ענק. מה דוני עושה כשאומרים לו שהסוף מגיע? מפחד. הוא לא רוצה להיות לבד. הוא לא רוצה שייגמר, אבל הוא יודע שאין ברירה. אז נכון שדוני משתין על כל העולם המזויף שלו בקשת, בית הספר, אותו מוסד נתעב להשחתת נפש התלמיד הרכה מרתיח אותי ברמות על. אבל דוני? זה כבר עובר לידו. הפסדנו אותם לאדישות. הפסדנו בגדול. ראינו את הסצנה החזקה כ''כ אצל ד''ר תורמן, הפסיכולוגית של דוני. את הרצון הילדותי, האנושי עד כדי כאב של דוני להיאחז פעם אחת בחייו במשהו אמיתי, כמו ילד קטן שרוצה את אמא . להיאבק בגורל המוכתב של פרנק ולהחזיק בחיים. הרי בעולם ההיפנוזה אין שקר, זה רק הקרביים שלך שבחוץ. אבל היא מחאה כף. אלוהים.... איזה גאוני. היא מחאה כף וניתקה את דוני מהרגע האמיתי והטהור ביותר שאולי היה לו בחזרה לתוך הפיקציה האבסורדית הזו שנקראית החיים שלו. במקום להציל את הילד המסכן והמנוכר כ''כ היא שלחה אותו ישירות לתוך ידיו של פרנק. האמת המרה היא שגם אם דוני רוצה לברוח- אין לו לאן. זה כזה אירוני, כזה עצוב. אני נשבעת שכמעט בכיתי. אפשר לראות את שליטת ממלכת הכלום והשום דבר בעולם האומלל שלנו לכל אורך הסרט כסוג של אונס. מקומם, מרתיח, אבל אין לך שום דבר לעשות נגד זה. המורה לספרות (דרו בברימור, יפייפה מתמיד) שמנסה, מוצאת עצמה ללא עבודה, בדיוק ברגע שבו ''ספארקל מושן'' אותו תינוק מבחנה של הממלכה ''מנצח'', המורה לפיזיקה (נוח ווילי) מפחד להשתתף בניסוי, אפילו צ`ריטה, הילדה הסינית השמנמנה, רוצה, משתוקקת, אבל מנוצחת ע''י אותה להקת בנות נוצצת, אותו תינוק מבחנה של אותה ממלכה ריקנית. וכך גם דוני. ''הוא מטורף'' וזהו. נפטרנו מהבעיה. וגם כשנחשף הריקבון של העולם הזה, כשאליל האמת המזויפת נחשף במלוא כיעורו עם צינוק פורנוגרפיית ילדים אז זה לא ייתכן..... ''הפלילו'' אותו... אם זה לא היה עצוב, זה היה אפילו מצחיק. אז מה באמת קורה שם? מה באמת קרה בסוף הסרט?.......... מה היה בעצם תפקיד הדאוס אקס מכינה? האל שבא מהמכונה? האם המוות של גרטשן הוא עונשו של דוני? על מה בעצם? האם דוני ניסה לחזור בזמן ולהציל את עצמו אבל זה עלה לו בחייה של גרטשן? האם דוני בחר לוותר על חייו ולהציל את גרטשן ובעצם את כל מי שסביבו? אין תשובה מוחלטת. זה לדעתי מה שטרגי בסרט הזה. שלאנשים כמו דוני אין מקום בעולם שלנו. בעולם הדוחה, המזויף והריקני שלנו, שמקיא מתוכו אנשים כמו דוני, שמעיזים לחשוב קצת מעבר לקו שמפריד בין פחד ואהבה. וגם אם הוא מרשה להם לחיות- הוא גובה מהם מחיר קשה מנשוא. הרי דוני לא באמת קיבל הזדמנות לשנות את העתיד, נכון הייתה לו הבחירה- אבל בחירה קבועה מראש. הוא ראה את תולעת הזמן שלו, אבל היא שלטה בו. הבחירה היחידה שהייתה לו היא או הוא, או כל מי שיקר לו. אולי זאת בעצם הדרך של דוני לזרוק לנו בפרצוף שכל זה כבר ממש לא מעניין אותו.כן יקרה, לא יקרה. מצידו, כל העולם הזה יכול ללכת פייפן. זה לא אני- זה אתם. הצחוק המשוחרר והמשחרר של דוני בסוף... מראה את זה יותר מכל. מה אכפת לו? העולם שולט בו? יא רייט. הוא מזמן כבר לא פה. ספק אם הוא אי פעם היה. דוני כבר לא לובש את תחפושת האדם המטומטמת הזאת. לאנשים כמוהו תחפושת אדם היא סוג של עלבון. רק אנחנו נשארנו כאן לחשוב על זה. קיבינימט.

		כל כך הרבה זעם נעורים בהודעה אחת... מישהו (יום שני, 26/06/2006, שעה 10:04) תגובה 255808  בתשובה למכורה לפופקורן אני חושב שקצת השלכת על הסרט הרבה מהרגשות והמחשבות שלך למרות שהם לא ממש נמצאים שם. שאין עם זה שום דבר לא בסדר, כמובן. אבל אני באמת לא חושב שהדמות של דוני מלאת בוז כלפי העולם. זה לא גוסט וורלד.

		מותר לך לחשוב אחרת..... מכורה לפופקורן (יום שני, 26/06/2006, שעה 16:50) תגובה 255831  בתשובה למישהו ואל תהפוך את זה לאישי רק כי אתה לא מסכים עם מה שאני אומרת.... לא ממש נמצאים שם?..... איך בדיוק קבעת את זה? ואם הם כן? ואם דוני כן מלא בבוז כלפי העולם? מה זאת השלילה הזאת? למה שלא תנסה לפתוח את הראש לרגע... אולי באמת תבין שמה שכתבתי לא קשור אפילו לא קצת לזעם נעורים..... חבל שאתה רואה רק ברמה השיטחית....

		אין צורך לכעוס ינון (יום שני, 14/08/2006, שעה 0:28) תגובה 264053  בתשובה למכורה לפופקורן הרי זה לגיטימי לתת לסרט שהתחברת אליו להדהד את מחשבותייך האישיות גם אם אלו לא היו בראשו של הבמאי. אני מזדהה ומסכים עם מה שכתבת בקשר לניכור שדוני חש ולאספקט האקזיסטנציאלי של הסרט אפילו שלא שמעתי\\קראתי את הבמאי מדבר על זה בפירוש. בנוסף לדוגמאות המעניינות שציינת ניתן לראות זאת גם בכך שלחשיפת מרתף הkiddy porn לא הייתה כלל משמעות מכיוון שלאחר שהזמן חזר לאחור האנשים חזרו לחוסר הידיעה לגבי סטייתו של קנינגהאם, כשם שהיו מקודם. (מזכיר לי את אמריקן פסיכו - ''this confession has meant nothing'' או לחילופין - ''הכל הבל הבלים''). ללכת לישון עם חיוך על הפנים כאשר אתה יודע שאתה הולך למות בקרוב בהחלט מחזק את הרעיונות הנ''ל. בנוסף, אין צורך להיעלב מהמושג ''זעם נעורים'' מכיוון שאני אישית לא רואה אותו כדבר שלילי מעצם הגדרתו כשם שהשקפת עולם דיכוטומית אינה נתפסת אצלי כ''בעיה'' אלא פשוט כדבר ההגיוני והנכון לגביי. לסיכום, מה שרציתי להגיד הוא שאהבתי את הניתוח והכיוון שדרכו התחברת לסרט ולציין שהתגובה להודעתך הייתה הבעת דעה לגיטימית (אם כי לא מנומקת בצורה המניחה את הדעת).

		מי זה פראנק? הדר (יום שלישי, 15/08/2006, שעה 5:30) תגובה 264241

		הארנב Ridds (יום שלישי, 15/08/2006, שעה 7:18) תגובה 264243  בתשובה להדר

		אני רואה שעדיין מגיבים hadas (יום רביעי, 13/09/2006, שעה 2:46) תגובה 268442 אז רציתי לדעת, אם למישהו יש הסבר לזה שהמנוע נעקר מהמטוס שבו אמו ואחותו של דוני טסו, נפל על חדרו של דוני והרג אותו ומי אח''כ רואים את הפארמדיקים מוציאים את גופתו של דוני מהבית, ואמו מעשנת בחצר. איפה השעות החסרות???

		אתה בהחלט צריך לראות שוב את הסרט NeXoS (יום רביעי, 13/09/2006, שעה 9:36) תגובה 268455  בתשובה לhadas בקצרה, אמו ואחותו של דוני היו על המטוס במרחק של 28 ימים בעתיד, וגם בסוג של יקום מקביל, יחסית לזמן והמקום בו נפל המנוע. המנוע חזר אחורה בזמן, ונפל על החדר של דוני, כפי שקרה בתחילת הסרט. אין שעות חסרות, בשעה שבה נפל המנוע כל משפחתו של דוני היתה בבית.

		תגובה שלי על הסרט k;k (יום רביעי, 13/09/2006, שעה 22:07) תגובה 268594 אני חושב שזה סרט בנזונה!!! וקראתי תתגובות והיו פה כמה חברה שאמרו שהם לא אהבו את הסרט בגלל שהם לא הבינו אותו... אני מבין אותם כי גם אני לא סובל סרטים כאלה שכל המטרה שלהם זה לבלבל אותך כמו מלהולנד דרייב או מומנטו ששתיהם נחשבים לסרטי פולחן ע''פ האנשים שמבינים קצת בסרטים אבל אני לא סבלתי אותם. אבל אצל דוני דארקו זה שונה כי אני חושב שהסרט הזה בא יותר לתאר אווירה מהסבר ראציונלי. הוא נכנס לראש של ילד מבולבל מהעולם שקשה לא להתמודד מול נפלאות היקום ומשתגע מהנושא...הבמאי ממש נכנס לראש של ילד תיכון קצת שונה ואני מאוד הזדהתי איתו עם דוני... ממש הרגשתי כאילו אני מכיר אותו... כל הסרט עשוי בצורה מעולה ולא יודע הוא מאוד מרגש ובלי כל הקיטש מסביב... אהבתי מאוד את הפסקול של הסרט שבאמת הכניסו שירים שמתאימים לסיטואציה בה דוני נמצא... ובצפייה הראשונה לא הבנתי את הפואנטה של הסרט אבל ידעתי שזה אחד הסרטים הטובים שראיתי.... ראיתי אותו עם עוד כמה חברים והם ממש לא אהבו את הסרט הם ראו אותו מאוד משעמם וחסר פואנטה... אבל לפי דעתי הסרט לא מדבר פה על יקומים נסתרים וכל הנושא... אלא מדבר על פסיכולוגיה, על אנשים עם חשיבה קצת שונה שמסתכלים על העולם בצורה אחרת... להכנס למוח של משוגע ולהזדהות איתו וגם להבין למה הוא כזה ואיך הסביבה לא מבינה אותו. אני יותר הזדהתי עם הנושא הזה מאשר הנושא של היקומים המקבילים שלפי דעתי שימש כתירוץ. לפחות ככה אני רואה את זה.

		אני מקווה שזה לא יישמע לך מתנשא, דז'ה וו (יום רביעי, 13/09/2006, שעה 23:16) תגובה 268605  בתשובה לk;k כשקראתי את התגובה שלך הרגשתי כאילו זה אני שלפני 10-11 שנים. במיוחד הקטע שבו אתה רואה את הסרט עם חברים שמתאכזבים כי הם מחפשים אקשן ופואנטות, ואתה דווקא מתחבר אליו, ממקום אחר, שאתה עדיין לא יודע ממש איך להגדיר. גם 10-11 שנים אחרי זה אני לא יודע להגדיר את המקום הזה, אבל כשאני רואה סרטים שמחברים אותי אליו גם אני מרגיש ש''לא הבנתי את הפואנטה של הסרט אבל ידעתי שזה אחד הסרטים הטובים שראיתי...''.

		גושפנקא (יום חמישי, 14/09/2006, שעה 21:49) תגובה 268720  בתשובה לk;k זה מה שאהבתי בסרט גם. לא היו בו יותר מדי הסברים מדעיים שבאמת הוכיחו מה הולך שם. הוא יותר פנטסיה במובן הזה מאשר מד''ב, ובאמת התחושה היא שלא כאן הדגש בסרט אלא יותר בפן הפסיכולוגי או וואטאבר של דוני. מזדהה לגמרי עם הכל.

		זה נכון מכורה לפופקורן (שבת, 16/09/2006, שעה 14:48) תגובה 268872  בתשובה לגושפנקא כ''כ מעצבן אותי שאנשים מנסים לחפש משמעות ''מדעית'' לסרט הזה. זה פשוט להוציא ממנו את כל המיץ ולא לנסות לשנייה להבין אותו באמת......

		רציתי לאהוב את הסרט, אבל חרצית (יום שלישי, 19/09/2006, שעה 0:14) תגובה 269193 צר לי, אבל לא הצלחתי להתחבר אליו.משהו שם מתאמץ מדי. הסרט מנסה מאוד להיות עמוק, מיוחד, לא רגיל, מטורף וכו' וכו', ובסוף הוא פשוט מתיש ויומרני. מנסים להעביר לנו שדוני דארקו הוא נער חכם מהרגיל, מרדן ונונקונפורמיסט, וגם זה לא ממש עובד. הוא פשוט חי בעולם אידיוטי בצורה מאוד לא אמינה. ממתי מורות מעבירות שיעורים על זה ש''אהבה היא ההיפך מפחד''? ברור שהוא התקומם, לא צריך להיות נביא זעם כדי לראות שמדובר בצרור של קלישאות! אם היו מוסיפים קצת עומק לדמות של המורה להתעמלות, זה היה יכול להיות יותר מעניין. בקטעים מסויימים זה נראה כאילו הסרט נעשה על ידי איזה מתבגר מחוצ'קן שחושב שלהיות מטורף ותמהוני זה לייק סואו מגניב ויוצא דופן!!!(11), או שזה הקהל שהסרט פונה אליו (בלי להעליב את מי שאהב את הסרט). עוד דברים שנראו לי תמוהים בד''ד- אחותו של דוני לומדת בחטיבה, אבל היא נראית כמו ילדה בת שש ובאחת הסצינות מחזיקה בובה של ארנב. לא הבנתי גם את ההחלטה להעביר את העלילה דווקא לשנת 88, זה רלוונטי לעלילה? הרי הסרט צולם ב2001. וממש לא הבנתי מה גרם לדוני לעזוב בסוף הסרט את המסיבה של אחותו ולרוץ לבית של הזקנה. אבל אולי זה לא הסרט שאשם, זו אני שלא הבנתי אותו. אף אחת מהדמויות לא הצליחה לגרום לי להזדהות אתה. כל הדמויות נראו לי מאוד מנוכרות, אפילו זו של דוני עצמו. או שפשוט נמאס לי כבר מג'ק ג'ילנהול והבעות הכלבלב הפסיכי הקבועות שלו. זה מאבד מהשארם שלו באיזושהי נקודה.

		הערה קטנה אחת: נונין בגולה (יום שלישי, 19/09/2006, שעה 0:34) תגובה 269199  בתשובה לחרצית אתה ככל הנראה לא למדת בבי''ב אמריקני, ובמיוחד לא בשנות השמונים. המורה להתעמלות אינה קריקטורה, היא אמינה לחלוטין. היתה לי מורה כזאת, והיא מייצגת היטב את הקרתנות הבבל''תית של מערכת החינוך האמריקנית בשנים אלו.

		הערה קטנה אחת: חרצית (יום שלישי, 19/09/2006, שעה 3:45) תגובה 269215  בתשובה לנונין בגולה זה לא ''אתה'', אלא ''את''. אבל לא נתקטנן. עכשיו נזכרתי שגם ב''ילדות רעות'' יש מורה צבוע להתעמלות, שמטיף נגד סקס כי זה גורם לכלימדיה, מאיית את זה לא נכון ואז מחלק קונדומים לכל התלמידים, ואז מתגלה שהוא השתרלל עם שתי תלמידות. נגמר. ועדיין- המורה מד''ד הציקה לי. היא נראית (לטענתך) הגיונית למי שמכיר תיכונים אמריקאיים משנות השמונים, ולי היא נראית מופרכת לגמרי. אולי זה בכל זאת מצביע על בעיה בסרט.

		היא אמנם נראית מופרכת, רד פיש (יום רביעי, 20/09/2006, שעה 21:39) תגובה 269424  בתשובה לחרצית אבל לא מופרכת כמו כמה מורות שהיו לי באמת. דמות דגולה.

		אם כבר מאיית לא נכון, Boojie (שבת, 23/09/2006, שעה 13:49) תגובה 269670  בתשובה לחרצית זה כלמידיה, לא כלימדיה. אם כי האיות החלופי הזה נותן לזה פרשנויות מעניינות.

		כן, זה מעיד שאת לא קהל היעד... נונין בגולה (יום שלישי, 03/10/2006, שעה 9:01) תגובה 270928  בתשובה לחרצית

		אגב, חרצית (יום שלישי, 19/09/2006, שעה 6:02) תגובה 269222 אני תוהה לגבי הארנב, קראתי כמה שרשורים לגבי הדמות שלו, עכשיו אני תוהה אם יש רמיזה מסויימת לארנב מעליסה בארץ הפלאות. גם שם הארנב מפתה את עליסה ומניע את העלילה, וגם שם מופיע הארנב במוטיב של זמן. הוא ממהר, ויש לו שעון. לארנב מד''ד יש שעון ספירה לאחור. בקשר לגרטשן- זה יהיה פלצני, סליחה- מעניין אם בכוונה קראו לה ככה, ברמיזה לגרטשן אהובתו של פאוסט...

		לפני שה-‏2 באוקטובר יחלוף... אורי (יום שני, 02/10/2006, שעה 23:43) תגובה 270875 אחד הסרטים הטובים שראיתי, בעיקר עקב המופרכות והביזאריות שלו, כאלה המציירות עולם מנוכר וחומרני המקיא מתוכו אנשים שונים, או אנשים בעלי חשיבה שונה. ובסוף - הגילוי שמדובר ביקום מקביל המאיים על הקיים הוא האמירה החזקה של הסרט, כזאת שאמורה לגרום לכל צופה לבחון את הערכים שלו מחדש.

		נשמע מעניין מר לינקס (יום שלישי, 03/10/2006, שעה 13:07) תגובה 270975  בתשובה לאורי עוד רובד לסרט המצויין הזה שלא חשבתי עליו עד עכשיו.

		אם כבר הגיבו כאן עכשיו זיפנאב (יום שלישי, 03/10/2006, שעה 2:53) תגובה 270909 ראיתי את הסרט אתמול בפעם הראשונה. בגלל שאני עייף, אני לא אפרט, חוץ מזה שדי אהבתי את הסרט, ואני יותר מתעניין בנסיון להבין מה קרה שם. קראתי די הרבה מהתגובות פה. אבל מה שאני לא מבין בכל העסק זה למה פרנק בתחילת הסרט קורא לדמות הראשית (מאוחר, לא זוכר את השם שלו). לפי מה שאני זוכר, הוא יצא מהמטה בגלל שפרנק קרא לו - אם פרנק לא היה קורא לו, הוא היה נשאר במיטה ומת. אני לא זוכר נכון? תשובה יצירתית? תודה ושנה טובה (כי כבר נגמר יום כיפור, ועדיף מאוחר מאשר בכלל לא)

		אתה יושב? נורטון (יום שלישי, 03/10/2006, שעה 6:30) תגובה 270918  בתשובה לזיפנאב לדמות הראשית קוראים.... דוני, דוני דארקו. פרנק קרא לו בגלל אלפי סיבות ופרשנויות, אבל הפשוטה ביותר היא שהוא רצה שוב לחיות (דוני הרג אותו כזכור).

		אתה יושב? זיפנאב (יום שלישי, 03/10/2006, שעה 11:26) תגובה 270952  בתשובה לנורטון תודה, פשוט קשה לי להזכר בשמות מוזרים של דמויות (מוזרות אף יותר) בשעה מאוחרת. בכל אופן. לקח לי כמה דקות לנסות להבין מה הבעיה שלי עם מה שכתבת. וובכן, לפי מה שאני מבין, אתה אומר שפרנק קרא לדוני בשביל שהוא יחזור בזמן וימות, כמו שקרה בסוף הסרט. אבל אם פרנק לא היה קורא לדוני, דוני היה נשאר במטה ומת, וחוסך את כל הטרחה של העולם האלטרנטיבי. ובעצם, איך רואים שהעין של פרנק פצועה אם דוני יורה בו רק בסוף הסרט? אם אומרים שהוא יודע את מה שהולך לקרות וכזה, פרנק לא היה יודע גם שהוא הולך למות? מקווה שזה לא היה מבולבל מידי, ויום טוב.

		גם לי יש הצתה מאוחרת לו הייתי אניס דל מר (יום ראשון, 10/12/2006, שעה 13:15) תגובה 277801 ורק אתמול ראיתי את הסרט... ולא בגלל דברים ששמעתי עליו (רק לאחר מעשה נכנסתי לאינטרנט וראיתי כמה הסרט עורר וממשיך לעורר עניין) אלא בגלל שאני סובלת כבר שנה מקראש עמוק על ג'ייק ג'ילנהול - מאז ברוקבק למען האמת... די טיפשי שזה קורה לי בגיל 30+ נשואה עם ילדים אבל I CAN'T HELP IT והאמת היא שזה די כיף! ואם זה גורם לי לראות סרט נפלא כמו דוני דארקו אז רק הרווחתי! אני לא אחזור כאן על מה שנטחן כבר למעלה בנוגע לאיכויות הנהדרות של הסרט, השחקנים והפסקול, ורק אציין שהסוף של הסרט גרם לליבי לפעום במהירות והיה לי מין גוש מחניק בגרון... בעיקר כשראיתי את האמא שעישנה לה שם בצד, במין הקלה, כאילו שהיא יודעת מה נחסך מבנה בעולם החיים הרציונאלי שלנו, שבעצם בנה מעולם לא היה שייך אליו. אולי בגלל שאני אמא בעצמי התרגשתי כל כך. בקיצור מאסטרפיס, נהניתי מאוד!

		סוף סוף מכורה לפופקורן (שבת, 16/12/2006, שעה 3:15) תגובה 278284  בתשובה ללו הייתי אניס דל מר מישהי שהבינה את הסרט כמו שאני הבנתי. בבקשה ממך- קראי את מה שכתבתי עליו. מאוד הייתי רוצה לשמוע את תגובתך בעניין

		התשובה ל99 מתוך מאה שאלות שלומי עמר (יום חמישי, 25/01/2007, שעה 13:10) תגובה 282847 קוראים לי שלומי ואני רק עכשיו מודע לאתר הזה. לכל מי שצפה בדוני כמוני והרגיש קצת חסר אונים.... זה פשוט מאד. תמיד צריך להסתכל פעם נוספת. ושוב פעם. כי אין במאי שלא רצה שתבינו את הסרט שלו. יש כאלו שמקשים עלינו כמו דיוויד לינץ במלהולנד דרייב או קלי הנוכחי אבל התשובות תמיד שם.עדיין לא ראיתי את גרסת הבמאי אבל הנה האופן שבו אני הבנתי את הסרט ואני מקווה שמישהו כאן יזדהה איתי. 1.הכותרת של הסרט אמורה לרמוז על משהו. דוני דארקו הוא לא עוד סתם שם. תחשבו על זה. בסרט צויין שיש לו שם כמו של גיבור על. הוא אכן גיבור על. יש לא את הכח לשנות משהו בחייו שהוא כבר יודע עליו. חוץ מזה הוא תמיד שם את הכובע של החולצה על הראש... מחווה לאם נייט שאמליאן...הוא תוקע את הגרזן בפסל מברונזה. הוא יודע מה צופן לו העתיד. הוא חכם יותר מהשאר. 2.דוני היה שפוי. כל מה שאנחנו רואים בסרט קורה באמת. הוא לא מדמיין דבר. אלוהים בחר בדוני והוא מתגלה אילו בדמות הארנב. אלוהים בחר בו כי איך שהוא דוני הוא האדם היחיד שהצחיח להתחמק מהנתיב שקבע לו אלוהים. למות מהתרסקות המנוע סילון על ביתו. 3.כעת דוני הוא לא קבוע מראש כמו כל היצורים החיים שנתיבם קבוע מראש. הוא מעבר לזה. כל האנשים שמאמינים בגורל מאמינים בהליכה בנתיב חיים...לא משנה לאן יוביל אותם...עד ליום מותם. לפי הסרט לכל אחד יש נתיב. אבל מה קורה שהצלחת בדרך בלתי נתפסת לצאת מהנתיב? זה מה שקרה לדוני. לכן אלוהים מתגלה אילו. 4.התוכנית של אלוהים היא להחזיר את דוני בזמן ולתת לא את ההכוונה עד לאותו רגע שבו יחזור לנתיב שתכנן לא מראש. אבל דוני לא עיוור יותר. כאן יש את העניין של הבחירה החופשית. דוני יכול לבחור בדרכו או בדרך שנקבע לו. לא משנה באיזה דרך יבחר הוא ימות. רק שבדרך המקורית הוא ימות מהתרסקות המנוע...ובדרך שלא הוא גם יכול למות מוקדם יותר או מזקנה. השאלה היא על מה הוא צריך לוותר בכל דרך. וכאן אנחנו מבינים את חלקם של הסובבים אותו. 5.דוני יודע שלא משנה האופן בו הוא ימות, זה יהיה לבד. כך שמבחינתו כל מוות בכל דרך הוא סוף העולם כפי שאמר לו הארנב...הוא לא התכוון לסוף העולם באמת. לסופו של העולם של דוני. 6.כל הדמויות בסרט תפקידן בעזרת הארנב שהוא אלוהים לכוון את דוני לחזור לנתיב הקבוע מראש שלו. כי שוב....דוני הוא האדם היחיד אי פעם שיש לו את זכות הבחירה לשנות את גורלו. 7.בסוף הסרט דוני בוחר לחזור לנתיב המקורי. זה נובע מהבנה. דוני מבין את תכלית החיים. מטרת העולם. דוני מבין שאהבה מניע את העולם וזוהי לא קלישאה. יש בכוחו להיות המוזר והחריג...כמו כל התבגרותו....אבל הוא מביןשברע מסויים הוא התבגר...הוא מעבר לדוני הרגיל . דוני שידע תשובות ל99 מתוך מאה שאלות....יודע גם את התשובה האחרונה. 8.אז למה אלוהים בכלל הוציא את דוני מהנתיב שלו מההתחלה? כי הוא רצה לבחון מחדש את חופש הבחירה של האדם. למה דווקא דוני? אלוהים בחר בו מפני שדוני היה קרוב לאמת. הוא היה מוזר חכם ובודד מרוב האנשים. דוני לעולם לא חבש מסכה על רגשותיו. לסיכום. אני חייב לציין שהדבר הטוב בסרט הוא הפסקול. מדהים ..מזכיר לי את ונילה סקיי. ממש מוסיקה טובה. הצילום שממחיש התבגרות... המלהק שבחר את ג'ק לתפקיד דוני. אני לא מדמיין מישהו אחר בתפקיד. כאילו הוא נולד בשביל לגלם את דוני. דבר נוסף...... דוני הוא אחד הסרטים שמספר פעמים צפתי בהם ולא בגלל שלא הבנתי אלא בגלל שזה אומנות. ריקוויאם לחלום ראן לולה ראן להרגיש בבית, אביב קיץ חורף סתיו, הקשת. התפוז המכני, אלפנט. החשוד המיידי, הטוב הרע והמכוער,כלבי אשמורת, דבר אליה אל תצחקו אבל הטורף ושליחות קטלנית 2, האודסיאה בחלל 2001 פורסט גאמפ, פארגו. בלתי שביר דברו איתי שלומי

		היי שלומי, עכרור השלולית (יום חמישי, 25/01/2007, שעה 13:31) תגובה 282848  בתשובה לשלומי עמר אין לי כרגע זמן להגיב על הדברים שאמרת, אבל אני רוצה להעיר הערה טכנית: אם אתה חדש כאן, כדאי שתדע שצריך לציין 'ספוילר' (כמו הסימון שהוספתי עכשיו לתגובה שלך), כשאתה כותב פרטים חשובים מהסרט. עוד מידע שימושי: http://www.fisheye.co.il/static/faq.htm ובמיוחד: http://www.fisheye.co.il/static/faq-posts.htm#e...

		אני מתכנן לראות את הסרט הזה כבר הרבה זמן, פנטלימון (שבת, 10/03/2007, שעה 12:42) תגובה 287368 איזה גרסא מומלצת לצפיה ראשונה, הרגילה או גרסת הבמאי?

		הגירסה ה''רגילה'' מומלצת בכל מקרה. רד פיש (שבת, 10/03/2007, שעה 15:43) תגובה 287407  בתשובה לפנטלימון ''גירסת הבמאי'', לדעתי, היא פחות טובה.

		אני חושב ששתיהן טובות (ללא ספויילרים) NeXoS (יום ראשון, 11/03/2007, שעה 9:56) תגובה 287523  בתשובה לפנטלימון אבל גם לפי המלצת הבימאי, צריך לראות קודם כל את המקורי, כי זה הסרט ה''אמיתי''. האמת היא שמבחינתי הבעייה הקשה ביותר בגירסאת הבימאי היתה השינויים בפסקול, כי הוא כל כך דומיננטי שקשה לראות סצינה עם שיר אחר (בעיקר בפתיחת הסרט). גירסאת הבימאי נותנת קצת יותר הכוונה לצופה, יותר מיקוד והסברים ל''מה לעזזל קורה שם?'', שזה יכול להיות טוב או רע, כי מצד אחד הפתח לפרשנויות זה אחד הדברים המעניינים בדוני דארקו, מצד שני, זה ממש לא סוגר את הפתח הזה, ולפעמים נותן אפילו נקודות ראות שלא חשבת עליהם.

		באיחור קל של 4 וחצי שנים, דחליל (שבת, 10/03/2007, שעה 16:22) תגובה 287420 ביקורת נהדרת לסרט נפלא. שלא כמו כותבת הביקורת, לי קצת קשה לשים את האצבע על הנקודה המדוייקת שהופכת אותו לכל כך טוב ומקסים אבל זה כנראה בגלל שהאצבע שלי לא עד כדי כך גדולה. ואני גם יכול (אם לא עשו את זה כבר) להמליץ מאוד על מארז הDVD של גירסת הבמאי (2 תקליטורים), מוצלח מאוד ולמען האמת אחד המארזים היותר יפים שיצא לי לראות. חבל רק שהוא כל כך יקר בארץ.

		וואו. KGB (יום ראשון, 11/03/2007, שעה 5:11) תגובה 287511 בית ספר מתחיל מחרתיים, והתכוונתי, אתמול, ללכת לישון יותר מוקדם כדי להתרגל. אבל ראיתי 'דוני דארקו', ועוד את הגרסא המלאה (למרות שלא נדמה לי שיש יותר מדי הבדל). אחרי הסרט, נשארתי כל הלילה מול אתר האינטרנט בניסיון לפצח כמה מהשאלות שלא הצלחתי לענות עליהם, דרך הספר של סבתא מוות. סרט נפלא. הדמות של דוני דארקו פשוט מצויינת, משלבת את הפסיכופט-סכיזופרן עם הטינאייג' הממוצע, וגם ריצ'ארד קלי בסדר גמור: הוא לא חושף דברים סתם כך, אלא נותן לצופה לפצח את הסרט בעצמו, ומשאיר שאלות פתוחות באוויר כדי שלצופה תישאר הסקרנות גם אחרי שהסרט יגמר. הוא יוצר חוויה נהדרת של ''פרה-לינץ'''; מצד אחד, סרט נעורים והשלווה של מידלסקס, וירג'יניה, ומצד השני המוח המעוות של דוני דארקו. מהבחינה הזאת, של השאלות הפתוחות ותהיות, הסרט מזכיר מאוד את '12 קופים', שגם ממנו יצאנו בלי תשובה ודאית. כל חובב '12 קופים' חייב לראות את 'דוני דארקו', והפוך. כנ''ל לכל חובב פילם-נויר שלא ראה אף אחד מהשניים (שיתבייש לו!). אחלה סרט, ואחלה ביקורת.

		הרבה מהומה על לא מאומה. מישהו (שבת, 14/04/2007, שעה 0:47) תגובה 291479 סתם סרט מוזר. אומנם יפה מאוד לעיניים (ובמיוחד גם לאוזניים), אבל בסה''כ הוא משאיר אותך בסוף הסרט עם פרצוף של WTF ועם הרבה שאלות ללא שום פיתרון.

		וחשבת אולי - לא יודע - לחשוב קצת? KGB (שבת, 14/04/2007, שעה 0:53) תגובה 291480  בתשובה למישהו הלא היה לנו את אותו וויכוח על '2001: אודיסאה בחלל'?

		מה ששמעתי מישהו (שבת, 14/04/2007, שעה 1:00) תגובה 291481  בתשובה לKGB זה שלהרבה מן השאלות שיש בסרט אין בכלל תשובות ברורות. אפילו לא הבמאי נתן יותר מדי תשובות לשאלות והרבה מן השאלות נשארו עד היום ללא פיתרון ברור. אני מסכים שכל אחד יכול להתייחס אל הסרט כיצד שהוא רוצה וכיצד שהוא רוצה לבחור לעצמו את התשובות לשאלות הרבות. אך לדעתי זה נראה מטומטם... שאלות ללא תשובות... וואלה יופי, למי איכפת? (חוץ מלגולשי עין הדג, כמובן!)

		מי אמר שאין תשובות? KGB (שבת, 14/04/2007, שעה 1:24) תגובה 291483  בתשובה למישהו קודם כל, בוא נניח שבאמת אין תשובות לשאלות. מה הופך את זה לטיפשי? זה נותן לך לפתח תאוריות משלך, לחשוב קצת יותר לעומק מ''וואלה יש שם ארנב ענק''. אבל בכלל, יש שאלות לתשובות. הם לא רק צפונים בסרט, אלא שאת רוב התשובות תוכל לקבל מחלקים מהספר (וכן, הספר סיפק את רוב התשובות. אם לא הבנת אותו, וואלה, זה לא אשמת הסרט) באתר הרשמי. אז נסה את האתר לפני שאתה מתלונן. ותראה את הסרט שוב. פעמיים, או שלושה.

		לדעתי האישית הסרט מדכא מדי בשביל לראות אותו שוב פעם. מישהו (שבת, 14/04/2007, שעה 2:00) תגובה 291485  בתשובה לKGB הייתי למשך שבוע מדוכא בגלל הסרט הזה. לי יש כמה רגשות מעורבים בעניין של סרטים מדכאים. בהתחלה אני אומר לעצמי אחרי צפייה בסרטים כאלה ''איכס, איזה סרט מדכא. למה הייתי צריך לראות אותו?'' אבל אח''כ, אני תמיד משנה את הדעה ואומר לעצמי ''אם הסרט הזה הצליח לדכא אותי סימן שיש בו משהו מוצלח שגרם שאני אהיה מדוכא''. ולדעתי זה נכון. לא קל ליצור סרטים מדכאים, משום שקודם כל זה טמון באווירה שיוצר הסרט. ואווירה, כידוע להרבה אנשים, זה לא דבר קל שאפשר להעביר לקהל דרך סרט ורק מעטים מצליחים לעשות זאת. אז לא יודע, אני סתם מבלבל את עצמי עוד יותר - אני בעד וגם נגד סרטים מדכאים. קיצר, אני אדם עם פיצול אישיות. ואני חוזר עוד פעם - לא נראה לי שיהיה לי אומץ לראות את הסרט הזה שוב פעם.

		סרט מדכא? KGB (שבת, 14/04/2007, שעה 4:43) תגובה 291490  בתשובה למישהו נו טוב. אני באמת לא רואה את החלק המדכא בסרט הזה... מצד שני, אני הבנאדם שלא רוצה לראות 'טריינספוטינג' עוד פעם כי הוא יגלה שזה בתכל'ס לא הסרט הכי טוב בהיסטוריה והוא יצטרך להתמודד מול המציאות הכבדה שהוא התפלל לסרט שלא היה כזה ענק. ובכלל שאין לו ממש סרט אהוב. בכל אופן, אני ממליץ לך מאוד לחקור בעצמך. להיכנס לאתר האינטרנט, לפחות, להסתכל קצת. [ואם לא, תמיד יש את ה-FAQ ב-IMDB, אבל אני לא יכול להבטיח שתרגיש כ''כ ''כשר'' אחרי הקריאה]

		מי אמר שאין תשובות? דחליל (שבת, 14/04/2007, שעה 13:44) תגובה 291526  בתשובה לKGB 1. אני חושב ש'דוני דארקו' סרט מצויין. לא צריך להכנס לפרטים כי אני מבין שיש פה פחות או יותר קונצנזוס לגביו. 2. אני מאוד לא מסכים עם הטיעון שלך במקרה הזה. סרט שדורש ממך להיעזר במקורות *חיצוניים* (ספר/אתר/ווטאבר) כדי להבין אותו או לגלות בו רבדים נוספים הוא לא סרט טוב. אנחנו מדברים פה על קולנוע, לא חידון חמיצר.

		אני חושב שבעידן המולטימדיה של ימינו המגיב המסתורי!!!1 (שבת, 14/04/2007, שעה 13:51) תגובה 291528  בתשובה לדחליל זה לא עד כדי כך מופרך ליצור יצירה שפועלת בכמה מדיות, יאללה, הגיע הזמן לצאת כבר מהמסגרת הזאת.

		עקרונית, באמת אין בעייה - דחליל (שבת, 14/04/2007, שעה 14:09) תגובה 291530  בתשובה להמגיב המסתורי!!!1 1. זה כבר נעשה בעבר (אנימאטריקס). 2. רק תודיעו מראש, כי כשאני בא לראות סרט בקולנוע אין לי שום כוונה לצאת למשלחת מחקר ברחבי האינטרנט כדי למצוא הסברים למה שראיתי. 3. להבהיר את הנק' - אני לא חושב שזה המקרה ב'דוני דארקו'. יש סרטים שדורשים הבנה ברמה מסויימת, זה לא אומר שאתה *חייב* לחפש פתרונות באתר של הסרט כדי לקבל את התמונה השלמה.

		זה לא מה שאמרתי. KGB (שבת, 14/04/2007, שעה 16:38) תגובה 291563  בתשובה לדחליל בנאדם לא צריך להיכנס ל-www.kubrick2001.com כדי להבין את '2001'. הוא צריך לראות את '2001', לנסות להבין אותו, אולי לראות עוד כמה פעמים, ולנסות שוב. זה עבד לי מצויין, אגב. גם דוני דארקו עשוי, למעשה, כדי שתוכל להיעזר בכל הקצוות שראית במהלך הסרט ולפתח לך תאוריות משלך. אבל אם אתה לא מבין, תמיד אפשר לרמות.

		לחשוב? דורה (שבת, 14/04/2007, שעה 20:21) תגובה 291586  בתשובה לKGB אני חשבתי על דוני דארקו, חשבתי וחשבתי. ואז הלכתי לקרוא את מאות התגובות בעין הדג, וחשבתי עוד קצת. ואז קלטתי שלא קראתי תגובה אחת עם פרשנות הגיונית שמתחברת למה שבאמת ראיתי בסרט, ושהדף מלא בנואשות למצוא קשר ויד מכוונת איפה שאין, בסגנון עדות הניו אייג'. ואז הלכתי לישון.

		לחשוב? אביב (יום שני, 28/05/2007, שעה 11:35) תגובה 297454  בתשובה לדורה דווקא קראתי כמעט את הכל ואני בכל זאת מסכים איתך. אולי את הגירסה שלי בקו זמן מקביל שיודעת שלא שווה לטרוח ולקרוא את הכל...

		לחשוב? Tarek (יום שני, 18/06/2007, שעה 3:15) תגובה 300279  בתשובה לאביב הסרט בעצם זה רק קצה הלשון של מה שבאמת קורה בדוני דארקו, ''יומן המסע בזמן'' בעצם באמת קיים, זאת אומרת, הבמאי באמת כתב יומן כזה, אפשר למצוא אותו באינטרנט והא מסביר לך בעצם את כל הסרט. אני יסביר לך בקצרה וינסה כמה שיותר פשוט: המסע בזמן עובד רק עם מתכת ומים. המתכת בעצם זה הכלי שעושה את החור בזמן, זה מה שקרה בסרט. החלק של המטוס שנופל על הבית של דוני בעצם בא מהעתיד ויצר את כל הסיטואציה בסרט, התפקיד של דוני היה בעצם לעצור את סוף העולם שיבוא כתוצאה מחור בזמן, בסוף הסרט שחלק המטוס נופל שוב, בעצם מעיד על החזרה של הססטוס קוו בזמן. דוני הוא כביכול השליח שצריך לתקן את החור בזמן, פרנק הארנב בא מהעתיד כדי עזור לו, שאר האנשים שסובבים את דוני מנסים להשפיע עליו לא לעשות את מה שהוא צריך לעשות. בסוף הסרט כל הדמויות של הסרט מופיעים, ביומן כתוב שחלק מהדמויות יזכרו מה שהיה וחלק לא, הדמויות זכרו. יש מלא שאלות לסרט הזה, תרגיש חופשי לשאול אני אנסה לענות.

		מעניין, אבל.. אדם קלין אורון (יום שני, 18/06/2007, שעה 9:28) תגובה 300292  בתשובה לTarek אם המסע בזמן עובד רק עם מתכת ומים, איך פרנק הארנב נוסע בזמן?

		תשמע, הוא מהעתיד. מרווין (יום שני, 18/06/2007, שעה 11:51) תגובה 300303  בתשובה לאדם קלין אורון אולי הוא עשוי מסגסוגת חדישה של מתכת ומים?

		רגע, הוא גרסה מוקדמת של ה-T1000? אדם קלין אורון (יום שני, 18/06/2007, שעה 12:30) תגובה 300305  בתשובה למרווין לא פלא שהוא מעורר אימה.

		זה קצת יותר מורכב מזה NeXoS (יום שני, 18/06/2007, שעה 13:36) תגובה 300315  בתשובה לאדם קלין אורון לא שזה מדע מדויק, אבל ה''כלי'' שבעזרתו נעשה המסע הוא כלי מתכת, כמו חללית, מטוס, WHATEVER, אתה יכול להיות בתוכו. והחורים עצמם, המעברים הם מימיים. בגדול, זה כמו ספינה ששטה על מים. פרנק הוא בכלל ישות לא חומרית כי הוא מת במהלך ההתרחשות, והרוח/אנרגיה שלו היא זו שנעה בזמן, ואם תשים לב בזמן סצינת חדר האמבטיה, הוא לא ממש שם, יש בינו לבין שאר העולם מחיצה בלתי חדירה העשויה ממים.

		זה היה נראה יותר כמו ג'ל מאשר כמו מים. לונג ג'ון מציינת (יום שני, 18/06/2007, שעה 13:37) תגובה 300316  בתשובה לNeXoS

		אכן NeXoS (יום שני, 18/06/2007, שעה 13:43) תגובה 300317  בתשובה ללונג ג'ון מציינת אבל זה היה אמור להיות מים, או משהו שעשוי ממים אבל יש לו תכונות אחרות לגמרי, כלומר, גם לא כל פעם שמורידים את המים בשירותים נפתח חור תולעת, אז אנחנו מניחים כאן שיש כמה תכונות של מים שאנחנו לא מודעים להם. ובעצם, אולי באמת כל פעם נפתח חור תולעת, ובאיזושהי נקודה בעתיד כל החרא ישפך לנו על הראש? הממממ...

		אכן Tarek (יום שני, 18/06/2007, שעה 21:42) תגובה 300352  בתשובה לNeXoS זה שהמים הם המרכיב לפתיחת חור תולעת לא בהכרח אומר שכל מקום שיש בו מים זה חור תולעת, יש את הפוטנציל, אבל לפי תאורית גשר איינשטין-רוזן, שזה קצת יותר מורכב, יש מקום ספציפי ביקום עם פוטנציל לפתוח חור תולעת.

		מעניין, אבל.. Tarek (יום שני, 18/06/2007, שעה 21:36) תגובה 300351  בתשובה לאדם קלין אורון המים זה המרכיב של בניית חור התולעת, הם השערים לקשר בין העולמות, ככה פרנק נוסע, ה''זכוכית'' הזו זה בעצם מים.

		ריאליזם, ביי ביי לונג ג'ון (יום שני, 18/06/2007, שעה 21:45) תגובה 300354  בתשובה לTarek כל הסרט מתרחש בעולם שלנו, וכפוף לחוקי הפיזיקה שלנו (אולי פרט לתעלומת מנוע המטוס, שמראש מוצגת על ידי הדמויות כתעלומה שאינה מתיישבת עם העובדות הפיזיקליות). תסלח לי אם ארים גבה למשמע הקביעה שמראת זכוכית, שעד לאותו רגע התנהגה כמו כל מראת זכוכית רגילה, עשויה בעצם מים.

		ריאליזם, ביי ביי Tarek (יום שני, 18/06/2007, שעה 22:02) תגובה 300356  בתשובה ללונג ג'ון חשבת על מים קפואים? כולם מניחים שמדובר בזכוכית רק בגלל הרעש שדוני עושה עם הסכין, והצבע הבלתי נראה, אותם תכונות יש לקרח.

		לא בגלל הרעש, אלא בגלל המרקם. לונג ג'ון (יום שני, 18/06/2007, שעה 22:08) תגובה 300358  בתשובה לTarek הקרח מוצק, אבל לפורטלים שדוני רואה - כמו גם למראה (וכן, זו זכוכית של מראה. היא נמצאת על דלת של ארון תרופות ובהרבה מהם מקובל לשים מראה. כמו כן משתקפים בה פנים של אנשים, כך שניתן להניח במידה רבה של וודאות שזו מראת זכוכית) יש מרקם נוזלי יותר, צמיג. אלה תכונות שאין לקרח. גם לא למים.

		קרח או זכוכית? Tarek (יום שני, 18/06/2007, שעה 22:31) תגובה 300360  בתשובה ללונג ג'ון אוקיי, אז נניח שזה זכוכית ולא קרח או מים, כמו שאמרתי מקודם, מים הם השער לעבור ליקום הבא. פרנק עומד מול דוני ומה שמפריד מהם זה חתיכת זכוכית, אבל פרנק כביכול כבר בעבר, אין שום סיבה שהזכוכית תסתור את התאוריה שהמים הם השער, פרנק כבר חזר לעבר, שניהם נמצאים באותו מימד זמן, אם מה שמפריד ביניהם באמת היה מים אז זה היה סותר, כי היית רואה כביכול 2 דמויות רואות אחד את השנייה במימדים שונים והזער מה שמפריד ביניהם. לסרט הזה יש אינסוף הסברים, זה מה שעושה אותו כ''כ מיוחד ושונה מכל סרט בין זמננו, אפילו הבמאי לא נתן את כל התשובות לסרט, וקרוב לוודאי שאף פעם לא יתן. קיימים אינסוף שאלות ''למה?'' בסרט, מה שריצ'ארד קלי בעצם רצה, הוא שכל אחד שיראה את הסרט יתן לו סוף משלו, אינטרפרטציות שונות, אם היו הסברים לכל מה שקורה בסרט, קרוב לוודאי שהוא היה מקבל לא יותר מ10 תגובות. אם תשים לב טוב טוב לסרט, תוכל למצוא דבר חדש שלא ידעת, בכל פעם שתראה אותו, זה מה שמיוחד בו.

		תאלס? זה אתה? מישהו (יום שני, 18/06/2007, שעה 23:17) תגובה 300367  בתשובה לTarek

		LOL Boojie (יום שני, 18/06/2007, שעה 23:40) תגובה 300371  בתשובה למישהו

		מרקם צמיגי אין גם לזכוכית NeXoS (יום שלישי, 19/06/2007, שעה 8:10) תגובה 300386  בתשובה ללונג ג'ון לפחות לא בטמפרטורה בה ניתן לגעת בה. והמחיצה הזו לא נמצאת על הדלת של ארון התרופות, זו מחיצה שמחלקת את כל חדר האמבטיה ל-‏2, דוני בצד אחד ופרנק בצד השני, ניתן להבחין בכך ברגע שסמנתה נכנסת לחדר האמבטיה ופרנק נעלם, דוני נמצא עם פניו לכיוון דלת היציאה. זה לא ממש משנה ממה המחיצה הזו עשויה (למרות ששוב, לפי ההסברים שלא כלולים בסרט, הכוונה היא למשהו ש''קשור'' ליסוד המים בצורה כלשהי), כי לא משנה איך נהפוך את זה, ריאליזם לא יצא מזה. אני ממש לא מסכים עם האמירה שהסרט כפוף לחוקי הפיזיקה ולכן זה זכוכית, הסרט ממציא חוקי פיזיקה חדשים, שמתישבים עם החוקים שלנו אבל מוסיפים להם דברים שלא ידענו, כל המסע בזמן ורוחות של ארנבים זה ריאליסטי? בסופו של דבר, ניתן להסתכל על הסרט בתור ריאליסטי רק כל עוד יוצאים מנקודת הנחה (לגיטימית) שדוני הוזה הזיות, אבל אם כך הדבר, אותו הקיר שרק הוא רואה יכול באותה המידה להיות עשוי גם מדמעות של פיות.

		אתה בטוח שזו לא היתה המראה? lonesome zora (יום רביעי, 20/06/2007, שעה 2:54) תגובה 300506  בתשובה לNeXoS כי גם אני די בטוחה שהוא ראה את פרנק מולו כשהוא סגר את הארון תרופות בעודו עומד מעל הכיור. המקום בו בדרך כלל יש מראה. וכשסמנתה נכנסת בדלת היא רואה אותו מהצד, לא? טוב, זה לא משהו שקשה לבדוק...

		לא קשה בכלל NeXoS (יום ראשון, 24/06/2007, שעה 8:47) תגובה 300950  בתשובה לlonesome zora http://www.youtube.com/watch?v=mfcepjN08ws החל מ 2:22 בערך, רואים את דוני עומד מול ארון התרופות, ואז רואים אותו עומד ופניו למצלמה, אבל שימי לב שגבו לארון התרופות, ניתן בברור לראות את החלונות משני הצדדים. ואז רואים את פרנק עם גבו לדלת, כשסמנתה מגיעה דוני מסתכל קדימה וקצת ימינה, בדיוק היכן שהדלת נמצאת, את סמנתה עצמה לא רואים בסרטון הזה, אבל בסרט רואים.

		לבחורה שכתבה את הכתבה על דוני דארקו דייויד (יום שני, 14/05/2007, שעה 23:00) תגובה 295365 את גדולה אחלה של כתבה עשית על הסרט גם אני ראיתי אותו איזה 6 פעם וניסיתי להבין מה מי מו מה קורה שם באמת למה כל הדברים הללו קורים. והקשבתי למילים של השירים, וכל מילה קטנה שקצת לא הבנתי כמו סלר דור.. חח עדיין לא הבנתי מזה חח. בקיצור אחלה סרט אחלה כתבה. אבל למה הוא חוזר בזמן אחורה.. ונהרג מה התוכנית של הארנב?.. דוני הוא ענק בקיצור.

		שלום, מישהוא יכול להביא לי עוד סרטיפ דוני (יום ראשון, 27/05/2007, שעה 18:06) תגובה 297319 שלום, מישהוא יכול להביא לי עוד שמות של סרטים בסגנון הסרט דוני דארקו הסרט פשוט ענק הוא עשה לי משהוא שסרטים אחרים לא עשו לי, הוא העלה שאלות שגרמו לי לחשוב עליהם הרבה לאחר צפיית הסרט

		שלום, מישהוא יכול להביא לי עוד סרטיפ Tarek (יום שני, 18/06/2007, שעה 3:06) תגובה 300278  בתשובה לדוני סרטים בסגנון את האמת לא קיים סרט דומה בכלל לדוני דארקו, זה מה שמיוחד בו. אבל יש כמה קווי דימיון לסרטים הבאים: jacobs ladder fargo 12 monkeys fight club requiem for a dream a scanner darkly a beautiful mind contact brazil identity mulholland drive אלה כמה סרטים שתוכל למצוא מעניינים.

		סרט מדהים! דוני (שבת, 14/07/2007, שעה 17:46) תגובה 303446 פשוט אין מילים. אהבתי מאוד את הביקורות במיוחד את של 'מכורה לפופקורן'..שיחקת אותה. יש לי רק שאלה אחת...בסצנה שבה דוני מתעורר במיטתו וצוחק כאילו אין מחר, האם זה בגלל שהוא כרגע התעורר מה''חלום'' כלומר כל אירועי 28 ימי היקום המקביל? או שזה בגלל שהוא ידע שהוא הצליח להציל את משפחתו ואת גרטצ'ן שאז עדיין לא הכיר...אני מבין שזה די אירוני אבל למה לצחוק ככה.... כאילו בנאדם עוד שנייה נופל לך מנוע של מטוס סילון על הראש... חיוך מאופק לא יספיק?!

		סרט מדהים! Tarek (יום שלישי, 31/07/2007, שעה 3:51) תגובה 306096  בתשובה לדוני הצחוק מסמל בעצם שדוני מבין בסופו של דבר שמה שעבר עליו היה אמיתי, הוא מבין שהוא הציל את כולם, אבל אף אחד באמת לא ידע שהם בסכנה..הצחוק הטיפה סכיזופרני שלו זה חלק מהאופי שלו בכל הסרט, כל החיוכים הערמומיים שהוא עושה לארנב, ורק בסוף אנחנו רואים אותו צוחק

		ספולייר גיא חיימי (יום ראשון, 05/08/2007, שעה 2:50) תגובה 306698 ספויילרים.... טוב, אז לאחר שצפיתי בסרט פעמיים ועוד פעם אחת בגרסת הבמאי (שדרך אגב באמת מסבירה את הסרט בצורה טובה יותר) אני סוף-סוף מרשה לעצמי להגיד שהבנתי את הסרט. קודם כל לגבי כל אלה שאמרו שדוני הקריב את עצמו בשביל גרטשן והמשפחה שלו זה לא הגיוני כי דוני היה יכול לחזור בזמן ולא לשרוף את הבית של הפדופיל ובכך אימו של דוני לא הייתה טסה דוני לא היה עושה מסיבה וכל השרשרת אירועים לא הייתה מגיע למוות של פרנק וגרטשן. וחוץ מזה שאף אחד לא אמר שהמטוס התרסק וגרם למותה של אחותו הקטנה. חוץ מזה שאם הייתי יודע שאחותי הייתה עולה על מטוס שעומד להתפוצץ כמה שאני שונא אותה לא הייתי נותן לה לעלות עליו. ככה שסיפור על הקרבה עצמתי בשם האהבה זה לא בדיוק. דוני רצה למות ואני יסביר מההתחלה. הבמאי של הסרט קיבל השראה מהילדות שלו ומהספר ''פילוסופיה של מסע בזמן'' ככה שחשוב לדעת קצת על התוכן של הספר בשביל להבין את הסרט, שהראו קטעים ממנו בגרסת הבמאי . בסרט משולבים שלושה נושאים עיקרים: דת, מדע והמנטליות של הנוער בשנות השמונים. הסיפור המרכזי בסרט הוא החיפוש של דוני אחריי כמה מהשאלות הכי גדולות של כולם, שהיא למה אני חיים, האם יש ה' ואם כולם מתים לבד. ויש סצנה בסרט שבה דוני מדבר עם הפרופסור שלו על ה' שהכול קבוע מראש על ידי ה', ועם הפסיכולוגית שלו שהגדירה אותו אגנוסטי (שזה אחד שמאמין שאין הוכחה שיש ה' אבל גם לא שולל את קיומו) בסרט יש מספר מקרים שמוכיחים לדוני את קיומו של ה'. כשהוא מגלה שפרנק הדמיוני הוא גם פרנק המציאותי. אם פרנק הדמיוני היה סתם הזיה של דוני שלא קשורה לכוח על-טבעי. איך ייתכן שהוא אותה פרנק מהעתיד שנורה בעין בדיוק איפה שלפרנק הדמיוני היה פצע. ההסבר היחידי הוא שאותו פרנק הדמיוני הוא מלאך שהגיע מהעתיד של דוני בכדי להעצים את אמונתו של דוני בה' ברגע שהוא יפגוש אותו במציאות ולהוכיח לו שזה לא פרי דמיונו כמו שכולם אומרים לו.(אני לא מאמין שיש מישהו שלא היה מאמין בעל-טבעי באותו הרגע) יש גם את הסצנה שבה רואים את הצלב שתלוי מעל בית ספרו של דוני. עכשיו קצת על הנצרות לפחות ממה שאני יודע: הנוצרים מאמינים שהכול קבוע מראש והבחירה בין טוב ורע בידינו, כמו ביהדות די פרדוקס אבל שיהיה..... כך שצריך לקבל כל יום באהבה ושהמוות שלנו הוא הרגע הכי טוב בחיים הוא המוות שלנו כי אותו רגע הוא לא סוף אלה התחלה של משהו טוב יותר, יותר נכון להגיד שזה הרגע הכי טוב בחיים כי אנחנו מתאחדים עם ה' ואנו לא מתים לבד כמו מה שדוני מפחד ממנו ומתוסכל ממנו במהלך הסרט. זאת הסיבה שדוני צוחק בסוף הסרט הוא מקבל את המוות שלו בשמחה, הוא שלם עם המוות שלו ועכשיו הוא צוחק על כולם. מה שבה להעצים את המסר הזה זה השיר המקסים MAD WORLED שבו הוא שר על כך שהחלום בו הוא מת זה החלום הכי טוב שהיה לו. הסרט מתחיל בכך שמנוע עובר דרך פורטל( חור תולעת שדרכו אפשר לעבור בזמן) דרך הפורטל הזה עובר מטוס של מנוע מהעתיד וחוזר 28 ימים אחורה בזמן היישר לחדרו של דוני. ברגע זה נוצרים שני עולמות, העולם הראשוני והעולם המקביל הזמני שזהו עולם שאנו רואים בסרט (למי שראה גולשים בזמן עיקרון דומה אבל לא בדיוק אותו הדבר כי בסרט זה עולם זמני, קרע בזמן) ברגע שהמנוע יצא ממימד הראשוני ועבר למימד המקביל הוא הפר את האיזון ואם הוא לא יחזור למימד שהוא יצא ממנו הוא יגרום לחור שחור שישמיד את שני המימדים. לפי הספר של רוברטה ספרו, האובייקט שיחזור בזמן יהיה מתכתי וכול מי שיהיה בסביבתו יביע בו המון עניין (המנוע של המטוס) ומישהו אחד יבחר להוביל את האובייקט בחזרה למימד המקורי על מנת להשיב את האיזון ולהציל את העולם. היא גם כתבה שהנבחר יקבל כוחות על טבעיים שיעזרו לו במשימה כגון: כוח פיזי, כוח טלפתי וכו'. אותו נבחר יסבול מהזיות ויהיה לו כוח מסוים שיעזור לו להחזיר את האובייקט למימד המקורי שלו. כמובן שהגיבור הנבחר הוא דוני דארקו, יש את הסצנה עם גרטשן שבה היא אומרת לו שיש לו שם של גיבור-על, מה שבה להבהיר לנו שהוא באמת כזה. ועוד הוכחה היא הסצנה שבה דוני מחדיר את הגרזן שלו בראש של הקמע של בית ספרו, שידוע שהוא עשוי מברונזה וצריך כוח פיזי שלא נראה לי שלכל ילד בגיל של דוני ( לפחות לא אני) ובמיוחד דוני שנראה כמו ילדה קטנה יש כוח לעשות זאת, מה שמוכיח שלדוני יש כוח על-טבעי והוא גיבור על. במהלך הסרט פרנק משכנע את דוני לבצע כל מיני דברים שיביאו אותו למצב שבו דוני ישתכנע לתקן את החור בזמן וגם להאמין בכך שאתה לא מת לבד. פרנק גורם לו לפוצץ את הצינור מים מה שגורם לו לפגוש את גרטשן ולהתחיל לצאת איתה. לשרוף את הבית של הפדופיל, מה שגורם לאמא של דוני לטוס עם בתה לתחרות במקום המורה שהייתה צריכה ללכת לתמוך בפדופיל. וכך לדוני התאפשר לעשות מסיבה שהובילה למוות של גרטשן והמפגש עם פרנק, מה שנתן לו דחיפה אחרונה לתקן את החור בזמן. לגבי הסוף לא נראה לי שהכלי שאיתו דוני חזר בזמן זה היה הרכב שלו. לי נראה שכל מה שהיה צריך לעשות זה להחזיר את המנוע למימד הראשוני, מי ששם לו המטוס שבו טסה אמו של דוני היה אמור לנחות משעות הבוקר בשדה תעופה באזורו של דוני ובדיוק בשעות הבוקר נפל המנוע מהמטוס של אמו של דוני. שזה אותו מנוע שנחת בחדרו של דוני. גם באותו הזמן הייתה סערה שאליה נסע דוני, וכידוע מה שנדרש בשביל ליצור פורטל זה רוח ומים(לפי ספרה של רוברטה) כנראה שלדוני הייתה השפעה על כך והוא פשוט יתעורר כשהוא זוכר הכול. בספרה של רוברטה גם צוין שכל מי שהיה קשור לאותו אובייקט, ברגע שהכול יחזור לקדמותו הם יקבלו כל מיני זיכרונות שמבחינתם הם סתם חלומות, בגלל זה בסוף הסרט אנו רואים את כל מי שקשור לדוני נזכר באותם רגעים למרות שמבחינתם הם לא קרו. לסיכום זה סרט מדהים ולפחות בשבילי זה הסרט הכי טוב שנעשה אי פעם. מקווה שכל מה שרשמתי נרשם בצורה ברורה ומובנת ואם שכחתי משהו אז תזכירו לי.

		הבעיה שלי היא עם הנחות המוצא שלך. לונג ג'ון (יום ראשון, 05/08/2007, שעה 10:59) תגובה 306722  בתשובה לגיא חיימי ספוילרים, כמובן. אתה יוצא מנקודת הנחה שדוני יכול לבחור כמה אחורה הוא רוצה לחזור בזמן ולאן. אז לא, ככל שאני הבנתי מהסרט הפורטלים מובילים אותך למקום קבוע מראש ולכן מבחינתו זה או לחזור למיטה שלו - או כלום; שנית, אתה מניח שהוא יכול לעצור את אמא שלו ואחותו על המטוס, ולא לאפשר להן לעלות עליו. אבל כשדוני לומד שהמנוע עומד ליפול - הן כבר נמצאות על המטוס אז הוא לא יכול לעשות כלום. וגם אם איכשהו היה לו את הידע לפני כן - אתה צריך לזכור שהסרט לא מתרחש בהווה, אלא כשעוד לא היו טלפונים סלולריים. אפילו אם הוא מאד היה רוצה, לא היה לו איך להודיע להן שהמטוס עומד להתפוצץ (שלא לדבר על זה שאמא שלו מן הסתם לא היתה מאמינה לו, ומבחינתה, כמי שמלווה את המשלחת של הבנות, זה סיפור לא נורמלי להתחיל לבטל כרטיסים לכל הקבוצה ביחד ולתאם להן טיסה אחרת).

		הבעיה שלי היא עם הנחות המוצא שלך. גיא חיימי (יום ראשון, 05/08/2007, שעה 16:52) תגובה 306752  בתשובה ללונג ג'ון אתה צודק לגמרי הוא באמת מוגבל בלבחור לאיפה לחזור בזמן, לדעתי רק המנוע חזר בזמן עם עזרה מיניטורית אם בכלל של דוני. דוני פשוט התעורר עם כל הזכרונות שלו 28 יום קודם לכן. והוא כן היה יכול להציל את המשפחה שלו, כנראה פיספסת את זה שרואים בתיחלת הסרט לאחר שהמנוע מהעתיד נופל בחדרו הריק של דוני, אפשר לראות לאחר מכן את כל משפחתו של דוני בריאה ושלמה. וגם בסוף הסרט אחרי שדוני מת רואים את גרטשן עושה שלום לאימו של דוני.

		פספסת אותי. לונג ג'ון (יום ראשון, 05/08/2007, שעה 16:59) תגובה 306754  בתשובה לגיא חיימי אני מתייחסת למה שאתה כתבת: ''אם הייתי יודע שאחותי הייתה עולה על מטוס שעומד להתפוצץ, כמה שאני שונא אותה לא הייתי נותן לה לעלות עליו. ככה שסיפור על הקרבה עצמתי בשם האהבה זה לא בדיוק''. מה שאני טוענת: הוא לא ידע מראש שהיא עומדת לעלות על מטוס שיאבד מנוע, וגם לו היתה לו יכולת לדעת את זה מראש - לא היתה לו דרך להזהיר אותה לא לעלות על המטוס הזה (אני מדברת על קו הזמן המקורי, זה שבו מתחיל הסרט. לא בסצינה הסופית שבו הוא בוחר להשאר במיטה).

		את שוב צודקת גיא חיימי (יום שני, 06/08/2007, שעה 20:28) תגובה 306920  בתשובה ללונג ג'ון לא חשבתי על זה,הוא באמת לא היה יכול לדעת שזה המטוס שלהם. בכל מקרה הדעה שלי הייתה שהוא לא הקריב את עצמו בשביל אף אחד, המוות של גרטשןופרנק אמנם דירבן אותו להחזיר את המנוע לזמן המקורי אבל לא היה הסיבה למוות שלו. עכשיו שאני חושב על זה משהו לא מסתדר לי...... אם הסיבה שהעולם היה אמור להיכחד בגלל שאובייקט מסויים יצא ממנו. אז מה קורה אם יש באותו מימד אובייקט אחד יותר מדי, הרי בסוף הסרט אחרי שדוני מת על ידי המנוע מהעתיד. מה שאומר שיש שני מנועים אחד המקורי שעדין נמצא על המטוס והמנוע מהעתיד שהרג את דוני. ?

		ביקורת שלי על הסרט מעיין (שבת, 11/08/2007, שעה 11:09) תגובה 307446 צפיתי בסרט אתמול ואפילו פעמיים. נכנסתי לאתר לקרוא פרשנויות אליו. פעם ראשונה שלי שאני כותבת באתר. קראתי בו מספר לא מבוטל של פעמים ואף פעם לא רשמתי תגובה אבל הפעם לא התאפקתי. ומכוון שאני רואה שיש פה תגובות מהזמן האחרון החלטתי להרשות לעצמי. אני מודעת לעובדה שיש סיכוי רב שאף אחד לא יקרא את זה, אבל זה מסוג הדברים שחייבים לפרוק, ולא באמת אכפת אם מישהו באמת יקרא את זה :) את הביקורת אכתוב תוך השוואה לסרט ''אפקט הפרפר'' ותוך כדי גם תבינו למה. ההודעה מכילה ספויילרים גם לסרט דוני דרקו וגם לאפקט הפרפר. בזמן הצפייה בדוני דרקו לא יכלתי שלא להשוות אותו לאפקט הפרפר משום ששני אלה הם מסוג הסרטים שלאורכם יש המון דברים לא מסוברים עד שמגיע הסוף לכאורה סוגר את כל הפינות ומסביר את כל הדברים. ראיתי המון סרטים כאלה, ולא דוני דרקו ולא אפקט הפרפר מצטיינים באספקט הזה. בשניהם יש המון חורים, בשניהם הסוף לא מניח את הדעת ולא מסביר את כל הדברים וגם הדברים שמוסברים לא מציגים פיתרון או טוויסט באמת מבריק לטעמי. למעשה, ממה שאני ראיתי, הסרט היחיד שעושה את זה בצורה גאונית- רק מהבחינה של הרמזים והסוף והעדר חורים וכו' הוא ''ממנטו'' (גם שם יש חורים מעטים, אבל הפתרונות מבריקים והעריכה גאונית). אבל, ההשאווה בין שתי הסרטים היא לא רק מבחינה צורנית. אלא גם מבחינה רעיונית. בשני הסרטים יש גיבור בעל יכולות לחזור אחורה בזמן (או לעשות מניפולציות בזמן, איך שלא תרצו להגיד את זה). בשני הסרטים הגיבור חוזר אחורה בזמן כדי לשנות משהו בעתיד, בשניהם הוא עושה את זה בין היתר כדי לעזור לאהובתו. ובשניהם הוא בסוף מגיע למסקנה ה''הו כה טרגית'' שעליו להקריב משהו כדי לגרום לאהובתו לאושר. באפקט הפרפר אשטון קוצ'ר- בסוף מבין שאם אהובתו תכיר אותו - החיים שלה יהיו רעים והוא חוזר אחורה בזמן וגורם לכך שהם לא יפגשו והיא לא תכיר אותו, ובכך לא רק מקריב מערכת היחסית שלהם בכך שגורם שהם לא יהיו ביחד, אלא הוא גורם לכך שהוא ימחק לגמרי מהזיכרונות שלה, שהיא לא תכיר אותו אפילו, מה שהופך את כל הסיפור לעוד יותר עצוב. בדוני דרקו העניין דומה- דוני חוזר אחורה בזמן, הורג את עצמו לפני שהכיר את אהובתו גרטשן ובכך מעניק לה חיים טובים- באותו אופן גם מוחק את הזיכרונות שלו מהראש שלה. (ההבדל היחיד שדוני בניגוד לאפקט הפרפר- גם מת- אבל בכל זאת הרעיון דומה) ובשני הסרטים יש גם רמיזה לאיזה היכרות תת תודעתית של דמויות שלא אמרוות כביכול להכיר אחת את השנייה. בדוני יש את הניפוף של גרטשן לאמא בסוף בסרט, כרמיזה לכך שהם מכירות אחת השנייה באופן תת תודעתי, ולי הסצינה הזאת הזכירה באופן כ''כ מדוייק את אותו מבט שעבר בין אשטון קוצ'ר לבין אהובתו באפקט הפרפר בסוף הסרט, כשהוא חולף על פניה והיא לא מכירה אותו, אבל רואים בעניה איזה זיק של הכרה לא מובנת. אם כך, מה ההבדל בין שני, הסרטים. ההבדל הוא חוויתי ותו לא. מובן שחוויה היא סובייקטיבית, לכן אין באמת מדד אוביקיטי מבחינתי להסביר למה את אפקט הפרפר כ''כ אהבתי ומדוני כ''כ התכזבתי. אוכל רק לתאר את החוויה. כשראיתי את אפקט הפרפר, החוויה הייתה כ''כ מיוחדת והתחברה אלי באופן כ''כ עמוק. הזדהתי עם הדמויות, במיוחד עם הגיבור, שמחתי בשימחתו כשהצליח, כאבתי בכאבו כשנכשל, הייתי במתח לראות מה הצעד הבא שלו. רציתי שיצליח, הייתי חרדה עבורו. הזזדהתי איתו, אפילו הזלתי דימעה עבורו באחת הסצינות, וכניראה לכן כניראה גם הרגשתי את הצביטה הקטרזית בלב בסוף הכ''כ טרגי ומצמרר(שלא הייתי משנה אותו בכלל- כי כך הסיפור היה צריך להיגמר). התובנה של הסוף הייתה כ''כ כואבת ופגעה בנקודה הכי רגישה עבורי, לטובת אהובתו הוא מוותר על ההיכרות שלה אותו. לעומת זאת בדוני, זה פשוט לא עשה לי את זה. לא מספיק התחברתי לדמות. לא מספיק היה אכפת לי ממנה. הסיפור אהבה שלו היה נראה לי שיטחי ולא נגע בי. למען האמת לאורך הסרט פשוט לא היה אכפת לי אם הוא וגרטשן יהיו ביחד, גם לא היה אכפת לי מה יקרה לו או למשפחה שלו. למה לא הזדהתי? אין לי סיבה, אולי זה בגלל הציפיות המוגזמות שהיו לי מהסרט כשבאתי לראות אותו, אולי כי לדמויות לא היו מספיק עומק לדעתי. מצטערת, דוני לא הצליח להעביר לי את כל החוויה של ילד משוגע ודיכאוני שהוא היה אמור להעביר לי. הוא סתם נראה לי כמו איזה תיכוניסט מוזר וחרמן שרוצה להזדיין. ס''כ הסרט היה סרט מתח מעניין, כן רציתי לדעת מי זה לזאזעל הארנב המוזר הזה, וגם שהבנתי בסוף שהוא למעשה הקריב את עצמו למען אחרים, זה היה נראה לי נחמד, אבל לא העביר לי את אותה תחושה מצמררת של ה''אפקט''. פשוט למען האמת לא היה אכפת לי אם הוא ימות או יחיה, וכשאתה לא מזדהה עם הגיבור באיזה רמה לדעתי פירוש הדבר שהסרט נכשל. לאחר הסרט החלטתי לתת צ'אנס לקרוא פרשנויות ואכן חלק מהפרשנויות שקראתי בשירשור הזה, גרמו לי להסתכל על הסרט באור אחר. חלק מהפרשנויות היו מבריקות וציממרו אותי לחלוטין, בעיקר הפרשנות המבריקה לאנטי טזה ל''חיים נפלאים''. אבל דעתי בשלה נשארה, דוני דרקו הוא סרט מתח טוב ותו לא. אם הפרשנות גרמו לי להתרגש יותר מהסרט- כניראה שהסרט לא כזה טוב. יש סרטים שעושים לך את זה מאוד, ויש סרטים שאתה רואה אותם, אומר נחמד, ועובר הלאה, ודוני הוא מהסוג השני.

		אני מטיה את האשמה על ג'ייק מיקה (יום ראשון, 12/08/2007, שעה 19:25) תגובה 307640  בתשובה למעיין הוא פשוט היה מקריפ ומאוד לא מעורר הזדהות. אגב, כדאי לך לראות את אפקט הפרפר בגרסת הבמאי, עם הסוף האחר. בעיני זה הרבה יותר עמוק, מוצלח ומצמרר. נראה לי שתאהבי.

		לא ראיתי את גרסת הבמאי של אפקט מעיין (שבת, 18/08/2007, שעה 11:40) תגובה 308167  בתשובה למיקה אבל שמעתי עליה (על הסוף האלטרנטיבי הכוונה). היא נראת לי מעניינת אם כי אבסורדית באופן מגוחך, מה שמוריד קצת את האפקט הריגשי של הסוף. נראה לי לפי מה ששמעתי על הסוף האלטרנטיבי שהסוף הנוכחי עדיף.

		אל תסתפקי בשמועות, אם כך מיקה (יום ראשון, 19/08/2007, שעה 11:27) תגובה 308291  בתשובה למעיין תראי בעצמך ותשפטי. כי לא היה שום דבר אבסורדי בגרסה שאני ראיתי, והיא גרסת הבמאי. ממליצה לך לקרוא באתר בביקורת על הסרט עצמו.

		סוף אלטרנטיבי של אפקט הפרפר מעיין (יום שישי, 07/09/2007, שעה 1:42) תגובה 310066  בתשובה למיקה ראיתי עכשיו ברשת שני סופים אלטרנטיבים של אפקט הפרפר לא יודעת לאיזה את התכוונת. אחד מהם הוא זה ששמעתי עליו ועל השני לא שמעתי. שניהם פחות טובים מהמקורי לדעתי. (אחד מהם באמת לא אבסורדי אבל פחות יפה רעיונית מהסוף המקורי, השני דומה רעיונית לסוף הנוכחי, אבל אבסורדי) וקראתי כבר את הביקורת לסרט עצמו, תודה על ההמלצה :)

		מוזר מוכמי מוכמי (יום שני, 20/08/2007, שעה 10:03) תגובה 308357 ''דוני דארקו'' הוא אחד הסרטים האהובים עליי, ונראה שאני אף פעם לא שובעת מלקרוא ביקורות וניתוחים עליו. כנראה מפני שאני אף פעם לא באמת מבינה אותו אלא מפנימה אותו בפרגמנטים. בקשר לגורל ולבחירה החופשית של דוני שהוזכרה כאן, זה בא לידי ביטוי כבר בהתחלה כשגרטשן התלמידה החדשה נכנסת לכיתה והמורה אומרת לה לשבת ליד הבחור שהיא חושבת שהוא הכי חמוד. דוני מסתכל עליה, היא רואה את המבט שלו ומתיישבת. לכאורה, לא הוא בחר שגרטשן תשב לידו, לא הוא בחר מי עומדת להיות האהבה שתגאל אותו מהבדידות, אבל הוא כן שותף לגורל הזה, כי הגורל הוא חלק מהחיים ולא מחוץ להם, ולא נקבע על ידי כוח חיצוני למרות שזה נדמה כך. כי בסופו של דבר הקול החיצוני הוא הקול הפנימי. פרנק הוא דוני. אבל יש משהו שנראה לי מוזר בסרט (כולו נראה לי מוזר, אבל זה עניין עקרוני:) דוני מתנהל במשך רוב הסרט בתוך הפחד מהמוות, הפחד מהבדידות, הפחד מגורל לא-נודע. הוא מתוודה בפני הפסיכולוגית שלו שהוא פוחד למות בודד. הפתרון שהסרט מציע לו כנגד הפחד המוכר כל כך הזה הוא לשלוט בגורל, לשלוט במוות - לא להתנגד לו, אלא לבחור בו, וזאת באמצעות האהבה. הוא בוחר למות כשהוא מציל מישהי שהוא אוהב, וכך הוא לא מת בודד, וכך לחייו יש משמעות. א ב ל - זה בדיוק מקטב את הסרט לשתי קצוות - אהבה ופחד, שזה בדיוק מה שהמורה להתעמלות וקאנינג האידיוט אומרים כל הזמן, זה בדיוק משרת את הסקאלה הדוגמטית שהם שרטטו! אז מה מוסר ההשכל? LIKE DUH!

		לא כדי לבטא דעה על מה שאמרת ככלל Boojie (שבת, 25/08/2007, שעה 21:14) תגובה 308994  בתשובה למוכמי מוכמי אבל נקודתית לפסקה האחרונה: יש הבדל בין אהבה אמיתית לבין אהבה כסיסמה צבועה של מטיפים אופנתיים מטעם עצמם.

		אחרי שיטוט קל בימד''ב, פנטלימון (שבת, 25/08/2007, שעה 21:16) תגובה 308995 ראית שאלי רות' קיבל קרדיט בתודות של הסרט הזה, יש למישהו מושג על מה ולמה?

		אין לי מושג על מה התודה רד פיש (שבת, 25/08/2007, שעה 22:49) תגובה 309008  בתשובה לפנטלימון (ומעניין ש'דוני דארקו' יצא עוד לפני הסרט הראשון של איליי רות') אבל על פי ראיונות, רות' וריצ'ארד קלי הם חברים, ואפילו היו אמורים לעבוד ביחד על התסריט של 'הקופסה'.

		איגבי (יום שלישי, 28/08/2007, שעה 12:50) תגובה 309312 אני יודעת שאולי זה ישמע מפגר אבל לדעתי כל הקטע עם פרנק זה בעצם הרצון של פרנק לא למות בעצמו, הרי אם דוני ימות פרנק ישאר בחיים. הוא מוביל את דוני לחזור בזמן ולמות, למרות שבכללית זה נשמע מוזר כי פרנק קרא לדוני וככה דוני לא מת על ההתחלה.אבל פרנק שמוצג שם הוא פרנק שכבר מת מה שאומר שבזמן שהוא דיבר עם פרנק מהעתיד אי שם הסתובב לו פרנק מהווה שעדיין חי, מה שלא היה ברור לי זה למה כשהוא פגש את פרנק האמתי הוא ירה בו { נכון שהוא דרס את אהובתו} אבל פתאום יציר דמיונו כביכול עומד מולו כאדם אמיתי וזה נראה כאילו זה לא מזיז לו. אשמח לשמוע דעה של מישהו בקשר לזה : )

		my take רות (יום ראשון, 23/09/2007, שעה 3:18) תגובה 311186 אני חושבת שהמסר העיקרי שהבמאי מנסה להעביר בסרט הוא המסר הנוצרי בו דוני דארקו הוא ישו מה שמתבטא בהרבה רמזים למשל: מה שמתחיל את כל שרשרת האירועים הוא דבר (מעין מסר) שנופל מהשמיים, הרבה סמלים נוצרים (לדוגמא הצלב שמעל בית הספר), דוני במסיבה בתנוחה של ישו הצלוב כשהוא ''משתגע'', כשהארנב שואל את דוני למה הוא לובש את תחפושת האדם הטיפשית הזאת (כלומר הוא לא אנושי) הכרזה של הפיתוי האחרון של ישו כשדוני יוצא מבית הקולנוע לשרוף את הבית של ג'ים (לדעתי רומז על הפיתוי לבחור בדרך ההרס ולא האהבה), הנתיב האלוהי שמוזכר לאורך כל הסרט, דוני הוא 'הנבחר' בעל החזון המשיחי שהעולם הולך לההרס בקרוב. גם בשיר שהוא קורא בכיתה ועל המסר מפרנק שאומר שהוא זה שיציל את העולם וישמור עליו מהרוע. עוד דבר מוזר, שדוני נמנע מאלימות לאורך כל הסרט (חוץ מפרנק) לא נאבק עם הבחור עם הסכין והפעולות שהוא עושה גורמות להרס באמצעים כמו מים ואש (סימני אזהרה אלוהיים?). בנוסף ניתן לראות (לפחות בגיסאת הבמאי) את ההערה של הפסיכולוגית שהוא לא אתאיסט אלא אגנוסטיקן ובקיצור הרבה מהסרט לדעתי מתמקד בחיפוש שלו אחר אלוהים. דבר מעניין נוסף הוא כשהוא מנסה לשבור בסכין את המחיצה בינו לבין פרנק - מצד אחד אפשר לפרש את זה כאילו הוא מנסה להרוג אותו ומצד שני כאילו הוא מנסה לשבור את זה ולהגיע אליו. בסוף כמובן הוא בוחר באהבה ומחליט להקריב את עצמו במקום לגרום למוות של גרטשן, של פרנק,למוות של אמא שלו ואחותו בגלל שגרם למאסר של ג'ים קאנינגהם, לפיטורים של המורה בעקיפין בגלל שהציף את בית הספר. אפשר להתפלסף על זה עד אינסוף.. רק הערה אחרונה לגבי הסוף לדעתי (המאד אופטימית), הפרק האחרון של הסרט (לפי גירסאת הבמאי לפחות) נקרא חלומות וכך מערער מעט את האפשרות שהמוות שלו הוא הסוף האמיתי ולא אשלייה. כשדוני מתעורר במגרש הגולף הוא מאד מבולבל ולא יודע מה עשה שם ולעומת בסצנת הפתיחה של הסרט הוא מחייך זאת בעצם סצנת הסיום שבה הוא לא מת ומתחיל בעצם פרק שלישי.

		תוספת רות (יום חמישי, 27/09/2007, שעה 0:58) תגובה 311556  בתשובה לרות עוד תוספת לתיאוריה חלקית: (ואז אני מפסיקה!!) הגורל של דוני היה למות.זה מתאים למה שריצ'ארד קלי אמר (שזה היה הגורל שלו). מתאים לשיחה של ההורים במלון אחרי נפילת המנוע בפעם הראשונה, שיחה שנראתה לי בהתחלה כמו סתם שיחה משעממת שלא ממש מקדמת את העלילה אבל שם האבא מזכיר את פרנקי מהתיכון שנהרג ושאמרו שזה היה הגורל שלו ושזה גם היה הגורל של דוני אבל הוא הצליח לחמוק מזה. בכל מקרה הגורל של דוני היה למות ולא רק למות אלא למות ממשהו חסר הגיון כמו מנוע מטוס שנופל לתוך החדר שלו. עכשיו לדעתי כל הרעיון בסרט הוא שבעצם כשאנשים מתים נגיד בתאונה בצורה פתאומית (לא ממחלה וזקנה) - אין לזה הגיון.סיבה ותוצאה. אף פעם אי אפשר להגיד הוא עשה את איקס ובגלל זה הוא מת בצורה וואי. הסרט בעצם מראה מדוע דוני היה צריך למות כשתוך כדי הסרט פרנק (עדיין ישות אלוהית כלשהיא)וכך שאר הדמויות בסרט מובילות אותו להבנה מדוע הוא צריך להיות 'מוקרב' למען המטרה הגדולה והצלה של האנשים מסביבו. ולכן כשדוני חוזר בזמן הצחוק שלו הוא לא צחוק של שיגעון ועצב לדעתי אלא צחוק של השלמה, של הידיעה שהוא עדיין יכול לצאת מהחדר ולהינצל אבל אז כל האנשים הקרובים אליו יפגעו ולכן הוא נשכב במיטה ומסתובב לצד השני והולך לישון. נ.ב. אני עדיין לא מבינה מדוע הוא כל כך מאושר בתחילת הסרט, זה לא משהו שאמור לקרות כשאתה מתעורר על הכביש במקום זר. (ואכן לא קורה כשהוא מתעורר במגרש גולף)

		נראה לי שעליתי על כינוי מגניב (יום שני, 29/10/2007, שעה 22:42) תגובה 315594 חור או פאק עלילתי, או איך שלא תקראו לזה, בקשר למסע בזמן שיש בסרט. עליתי עליו רק עכשיו, קראתי פעם את כל התגובות, אבל אין לי כוח לקרוא אותם עכשיו אז אני מתנצלת עם הנושא עלה, בכל זאת אם מישהו יוכל לעזור לי ליישב את הנושא הזה אני אשמח. בסרט יש 2 תפיסות שונות של מסע בזמן. 1. יש לולאת זמן של מנוע המטוס. (חוזר אחורה, גורם להשתלשלות אירועים שגורמת לדוני להחזיר את המנוע בזמן וחוזר חלילה) 2. מצד שני יש פרדוקס שמצביע על יצירה של יקומים מקבילים. (דוני חוזר אחורה בזמן בסוף הסרט, הורג את עצמו-מה שמונע ממנו לחזור אחורה בזמן, כלומר הוא יוצר עתיד חלופי) איך יכול להיות קיים בסרט גם פרדוקס וגם לולאה? מישהו ממסנגרי הסרט רוצה לפתור את הבעיה הזו? ואם כבר, אשמח אם תוכלו לענות לי על עוד שאלה, אני יודעת שזה דובר פה אבל עדיין לא הצלחתי למצוא תשובה שתספק אותי, למה לעזאזל דוני הרג את עצמו?

		נראה לי שעליתי על lonesome zora (יום שלישי, 30/10/2007, שעה 3:04) תגובה 315605  בתשובה לכינוי מגניב נראה לי שכדאי שבכל זאת תנסי לקרוא את התגובות בעמוד הזה שוב... מה שאת שואלת זה פחות או יותר ''מה לעזאזל המשמעות של הסרט'' - השאלה הראשונה די נובעת מהשאלה השניה ודנו בזה כבר המון בעמוד הזה...

		נראה לי שעליתי על כינוי מגניב (יום שלישי, 30/10/2007, שעה 21:54) תגובה 315680  בתשובה לlonesome zora איך הגעת לזה ששאלתי על משמעות הסרט? השאלות שלי טכניות לחלוטין ולא קשורות בשום צורה למשמעות/מסרים/סאב טקסט או איך שלא תקרא לזה. בנוסף, איך השאלה השניה קשורה לראשונה? לא מובן לי. השאלה הראשונה מציינת אי הגיון בתפיסת הזמן בסרט, השאלה השנייה שואלת להגיון הפנימי מאחורי מעשה של הדמות. (אני לא שואלת מה המשמעויות הנובעות מכך שדוני הרג את עצמו, אני שואלת מה הסיבה המיידית שהוא הרג את עצמו, סיבה עלילתית נטולת משמעות או סאב-טקסט).

		כי זה סרט שההפרדה בו לא כזו ברורה... lonesome zora (יום רביעי, 31/10/2007, שעה 1:37) תגובה 315704  בתשובה לכינוי מגניב השאלה איך בדיוק עובד המסע בזמן בסרט ולמה דוני עושה את מה שהוא עושה בסוף היא כל המהות של הסרט, לא הייתי קוראת לזה סאבטקסט, כי כמו שאמרת - זה על פני השטח, אבל התשובה לשאלה הזו היא בניתוח של כל מה שהסרט הזה מנסה להעביר. אני באמת חושבת שאם תקראי שוב את התשובות תמצאי את כל התשובות לשאלות האלה.

		קראתי כבר פעם כינוי מגניב (יום רביעי, 31/10/2007, שעה 15:17) תגובה 315748  בתשובה לlonesome zora את כל התגובות, ואתמול שוב עברתי על דיי הרבה, לפחות אלא שעסקו בצד הטכני של העלילה, ולא הבנתי, לא הבנתי את תיאורית היקומים המקבילים. כלומר הבנתי בערך וזה לא הגיוני בשום צורה. האם מישהו מוכן לעשות לילדה מסכנה טובה ולהקדיש לי 5 דק' להסביר לי את תיאורית היקומים של הסרט. לא מבקשת ניתוח ספרותי מעמיק, לא על הצד הנוצרי נבואי של דוני, לא על מי זה פראנק הארנב, לא מסרים דתיים. מה תכלס הלך שם מבחינת הזמן, מתי הזמן התפצל ל-‏2 יקומים שונים ומתי הוא חזר ליקום אחד (או מתי יקום אחד נהרס)? מה גרם לו להתפצל ומה החזיר אותו חזרה? זהו, לא מעבר. לא משמעות ולא כלום.

		בנסיון לפשט כמה שיותר lonesome zora (יום רביעי, 31/10/2007, שעה 15:28) תגובה 315751  בתשובה לכינוי מגניב הזמן התפצל לשני יקומים שונים ביום שבו נפל המנוע. יקום אחד הוא זה בו דוני היה במיטה ומת ואנחנו לא באמת רואים מה מתרחש בו בהמשך, והיקום השני הוא זה בו דוני לא מת וזוכה לעשות את כל הדברים שהוא עושה עד שהוא מגיע להבנה שהוא היה צריך למות כדי שלאנשים שהוא אוהב יהיה יותר טוב. הוא מגיע לזה כשהוא עומד עם הגופה של גרטשן ורואה את הפורטל בשמיים נפתח, ואז היקום שבו הוא נשאר חי (שהוא יקום שלא היה צריך להתקיים מלכתחילה, והסיבה בגללה הוא כן התקיים היא חזרה לניתוח הסרט שאת לא רוצה לדון בו) מתקפל לתוך היקום המקורי ודוני נשאר במיטה כפי שהיה אמור. השאלה מה גרם לו להתפצל ומה החזיר אותו אחורה היא לא שאלה עלילתית טכנית, היא השאלה הגדולה של הסרט ושוב, חוזרת לניתוח הספרותי, לצד הנוצרי נבואי, וכו' ואת לא רוצה לשמוע על זה. קצת קשה לנתק את הדברים שקורים בסרט הזה מהאלגוריה שהעלילה של הסרט מעבירה.

		בנסיון לפשט כמה שיותר כינוי מגניב (יום חמישי, 01/11/2007, שעה 10:29) תגובה 315836  בתשובה לlonesome zora זה לא שאני לא רוצה לשמוע על זה, זה פשוט שדיי הבנתי את זה, היקום השני (זה שדוני חי בו נוצר כדי לתת לו הזדמנות כדי לתקן את העוול או משהו) זה הבנתי פחות או יותר, אשמח לשמוע יותר לעומק אבל גם נוצר לי הרושם שאתה לא ממש רוצה לפרט על זה, ובכל מקרה יותר חשובים לי הפרטים הטכנים שאותם לא הבנתי. הבעיות שלי בעיקר טכניות- 1. המנוע שנופל בתחילת הסרט, מאיפה הוא מגיע? האם מאותו יקום שבו דוני חי (ששולח אותו אחורה בזמן 28 ימים אחר כך כפי שרואים בסוף הסרט), או שמע מהיקום השני? ואם מהיקום השני אז מאיזה זמן? גם מ-‏28 ימים יותר מאוחר? 2. מה הכוונה היקום מתקפל לתוך עצמו? האם היקום ''נהרס'' מעצם החזרה בזמן של המנוע? אם כך, מדוע היקום הראשון לא נהרס כי גם בו הייתה חזרה בזמן של המנוע (וכתוצאה מכך המוות של דוני). או שמע ליצירת/הרס היקום החלופי אין קשר למנוע, רק לסיבות אלוהיות? ואז אם כך, מה המטרה של החזרת המנוע בזמן? 3. לאן שולח דוני את המנוע בסוף הסרט? לאותו יקום או ליקום אחר? 4. אם דוני שמת ודוני החי הם שני ''דונים'' שונים משני יקומים שונים, איך לדוני המת יש ידיעה על כל מה שעבר על דוני החי? הוא לא אמור להיות אותו אדם כי הוא מיקום שונה.

		בנסיון לפשט כמה שיותר NeXoS (יום חמישי, 01/11/2007, שעה 14:32) תגובה 315860  בתשובה לכינוי מגניב 1. המנוע מגיע מהיקום ה''זמני'', לא הראשי, ומזמן של 28 ימים בעתיד. 2. היקום הזמני הוא, נו, זמני, אז הוא מתקפל לתוך עצמו, בעיקרן היקום הראשי גם יתקפל לתוך עצמו אם ישובש מה שאמור לקרות, ומה שאמור לקרות זה שהמנוע יעבור מהיקום הזמני לראשי, המנוע מסמן את יצירת היקום הזמני, ויוצר פרדוקס שחייב להיות מיושב בכדי שהזמן יחזור לכנו. 3. כפי שציינתי ב-‏2, ליקום הראשי. 4. בנקודת ההתחלה/סוף כלומר בזמן נפילת המנוע ''שני הדונים'' מתקפלים לאחד, הקרע בזמן נפתר, ודוני עצמו, שקיבל ביקום החלופי את הכח לשלוט בחומר ובזמן, נותר גם עם הזכרונות, ככה זה פשוט עובד. זה פחות או יותר ההסברים לפי הספר של רוברטה ספארו (אין קשר לג'ק), הפילוסופיה של מסע בזמן, זו האמת היחידה שהסרט מבסס עליה את עקרונות הזמן והיקומים, השאר פתוח לדיון.

		בנאדם אתה סותר את עצמך כינוי מגניב (יום שישי, 02/11/2007, שעה 9:32) תגובה 315899  בתשובה לNeXoS בוא נעשה סדר. האם העולם התפצל ל-‏2 אחרי נפילת המנוע? ואז יש מנוע אחד שמגיע ממקום אחד? כי אני הבנתי שהעולם מתפצל לפני נפילת המנוע- יש שני מנועים שניהם מגיעים מ-‏2 מקומות שונים: 1. יקום אחד- דוני חי, רואה ארנב 2. דוני מת. בתשובה לשאלה 1 אמרת שהמנוע בתחילת הסרט (המנוע של היקום החלופי) הגיע מהיקום החלופי (כפי שרואים בסוף הסרט), ב-‏2 אתה טוען שהמנוע מסוף הסרט עובר ליקום הראשי- אבל ב-‏1 טענת שהוא עובר ליקום הזמני. אני לא מבינה, המנוע בסוף הסרט, לאיזה יקום הוא עובר? מה הפרדוקס שהמנוע יוצר? שבכנו נגרם פיצול העולמות?

		יש מנוע אחד. לונג ג'ון (יום שישי, 02/11/2007, שעה 11:17) תגובה 315902  בתשובה לכינוי מגניב הנחות עבודה: • א. היקום מתפצל בפרולוג לסרט: פרולוג A - דוני מתעורר באמצע הלילה ויוצא מהבית; פרולוג B - דוני ממשיך לישון. • ב. נפילת המנוע תתואר כאן כמתרחשת בשעה X. • ג. מיד בתחילת הסרט אנחנו עוקבים אחרי היקום החלופי (זה שבו דוני לא מת). המנוע מגיע מהיקום החלופי, אבל יוצא שהמנוע עושה שתי חזרות בזמן: 1. המנוע נופל מהמטוס עליו נמצאות אמא של דוני ואחותו הקטנה, נשאב עצמאית אחורה בזמן עד ציון זמן X (קצת אחרי תחילת קיומו של היקום החלופי), שם הוא יוצר את שרשרת האירועים של יקום זה (ולא הורג את דוני). 2. בחזרה השניה בזמן, שמתרחשת כרונולוגית לאחר מה שתואר בסרט, המנוע נשאב *ביחד* עם דוני [1] ליקום המקורי, ושם - בשעה X (שמתקיימת ביקום המקורי קצת אחרי נקודת הפיצול) הוא מרסק את דוני. [1] היקום החלופי מכיל מעצם קיומו חור תולעת שמחזיר אותו אחורה בזמן לנקודה בה נופל המנוע (שעה X), ומאחד אותו עם היקום המקורי. אבל כיוון שהפיצול התרחש לפני כן, בנקודה בה דוני מתעורר, היקום החלופי לא מתאחד עם היקום המקורי בדיוק בנקודה ממנה הכל התחיל, אלא כמה דקות אחר כך.

		מצטערת אני לא מצליחה להבין כינוי מגניב (יום שני, 05/11/2007, שעה 12:41) תגובה 316126  בתשובה ללונג ג'ון איך מה שתיארת שונה מכל מסע בזמן אחר. הרי בכל מסע בזמן, ברגע שאתה חוזר אחורה לנקודה מסויימת ומשנה משהו, אתה בעצם כאילו ''מוחק'' את כל מה שקרה עד עכשיו (מה שאתה מכנים יקום חלופי שמתקפל לתוך עצמו) ויוצר כביכול מציאות חדשה (מה שאתם מכנים יקום חדש). מה השוני פה ממסע זמן רגיל? לא ברור לי

		לרגע לא טענתי ששונה, לונג ג'ון (יום שני, 05/11/2007, שעה 13:32) תגובה 316133  בתשובה לכינוי מגניב אם כי צריך להבחין: יש מסעות בזמן שלא משנים את העבר (לדוגמה, '12 קופים') אלא מוודאים שהוא יתרחש כפי שהתרחש.

		אה, סבבה. כינוי מגניב (יום שני, 05/11/2007, שעה 14:32) תגובה 316147  בתשובה ללונג ג'ון אז מסע רגיל בזמן. מה שמחזיר אותי לשאלה הראשונה שלי: מצד אחד בסרט יש לולאת זמן של המנוע [מנוע חוזר בזמן (זה של תחילת הסרט)- גורם לשרשרת אירועים שגורם לחזרת המנוע בזמן, וחוזר חלילה (כמו ב-‏12 קופים)] מצד שני חזרה בזמן שכן משנה את העבר- (דוני חוזר, הורג את עצמו- ובכך מונע את כל שרשרת האירועים שמביעה לחזרת המנוע בזמן שמביעה להריגתו של דוני- פרדוקס) גם לולאת זמן בסרט (של המנוע), וגם פרדוקס (שינוי העבר ע''י החזרה בזמן ומניעה של מה שקורה בעתיד.) איך יתכן?

		האם יהיה פה עוד דיון כמו על שליחות קטלנית? lonesome zora (יום שני, 05/11/2007, שעה 15:10) תגובה 316164  בתשובה לכינוי מגניב המנוע הוא פריק. הוא הדבר היחידי שדטרמיניסטי.

		כפי שאני רואה את זה, אין פרדוקס. לונג ג'ון (יום שני, 05/11/2007, שעה 15:23) תגובה 316168  בתשובה לכינוי מגניב מה שמכונה בדיון הזה ''היקום החלופי'' לא חוזר על עצמו שוב ושוב. הוא מתרחש פעם אחת - ומתמזג עם קו הזמן הראשי. קו הזמן הראשי לא משנה את האירועים אלא מתקיים במקביל אליהם. או יותר נכון: מבחינה כרונולוגית ''נטו'' (תאריך, שעה וכו') נראה שהוא מתקיים במקביל אליהם, אבל מבחינת הסרט הוא מתקיים רק אחרי שהאירועים בקו הזמן החלופי התקיימו. אם לשרטט בגסות, זה אמור להיראות ככה: \'/...| | |...| | |...| | |...| | |_| |...... |__| ......| מה שנמצא משמאל זה קו הזמן הראשי. בשלב מסוים חל פיצול, וממנו נוצר קו הזמן החלופי - מוטציה שלא היתה אמורה להתקיים, ובה דוני חי (בשרטוט: הציר הימני). אבל גורלו של דוני היה למות וכיוון שקו הזמן החלופי צריך בסופו של דבר להתאים את עצמו לציר הזמן הראשי, דוני צריך להעלים את נוכחותו מקו הזמן המשני. הוא עושה את זה באמצעות חזרה בזמן לרגע ש''התקלקל''. בשרטוט יצרתי פער בקו הזמן הראשי כדי להדגיש את זה שהוא מתרחש רק אחרי האירועים בקו הזמן החלופי, אם כי בפועל מדובר בפער בן שבריר שניה, כך שלמתבונן מן החוץ - כמו אמא של דוני או השכנים - נראה שקו הזמן הראשי מתקיים בצורה רציפה. אין לולאת זמן כי התהליך לא חוזר על עצמו: דוני חי רק פעם אחת ומת רק פעם אחת.

		כפי שאני רואה את זה, אין פרדוקס. רועי אחירון (יום שני, 05/11/2007, שעה 15:41) תגובה 316174  בתשובה ללונג ג'ון בגרסת הבמאי יש הסברים להכל. אני מוכן לשתף את זה איתכם אם זה ממש חשוב.

		איפושהו באחד הפתילים למעלה, היה מי שהציג את גרסת הבמאי (המעפנה) לונג ג'ון (יום שני, 05/11/2007, שעה 15:45) תגובה 316176  בתשובה לרועי אחירון ולכן הדגשתי: ''כפי שאני רואה את זה''.

		אשמח אם תשתף, כינוי מגניב (יום שני, 05/11/2007, שעה 15:51) תגובה 316177  בתשובה לרועי אחירון מצטערת אני פשוט לא מצליחה להבין את השתלשלות האירועים. וכן זה דיי חשוב לי. (כלומר זה לא באמת חשוב לי, כי זה רק סרט, אבל האישיות המעט מטורפת שלי לא נותנת לי להניח לדברים מסויימת שאני לא מבינה ואני ממש רוצה להבין). אז כן, זה יעזור אם תסביר (בבקשה). אפשר במייל אם זה קריטי לך..

		לא קריטי בכלל. רועי אחירון (יום שני, 05/11/2007, שעה 16:06) תגובה 316181  בתשובה לכינוי מגניב בגרסת הבמאי לכל אורך הסרט יש קטעים מהספר של האשה ההוא. יש שם בעצם הסברים, על זה שלפעמים, נוצר יקום מקביל, אותו קו זמן שבו דוני נשאר בחיים. ביקום הזה יש שליח, ומשיח, השליח זה מישהו דמיוני, מין מדריך על טבעי, כאמור פרנק, והמשיח, זה מי שאמור לסדר את העניינים, כי אם לא ימנע ההיווצרות של היקום החילופי הוא יקרוס וישמיד את כל היקום. המשיח כאן הוא דוני. לונג ג'ון טוענת שהקיום של היקום הזה הוא מילי שנייה- אני לא חושב שזה ככה. אני חושב שהוא נמשך כמה שהוא נמשך, ואז בסוף הסרט, דוני פשוט חוזר אחורה בזמן למילי שנייה אחרי שהיקום נוצר, וקרס לתוך עצמו[וככה נוצרה כמעט לולאה בזמן- יותר מן צורה של מפרט בקט הזמן, יענו הוא מתחיל וחוזר לזמן ההתחלה שלו, אבל לא חוזר חלילה. יענו: http://screencast.com/t/C0gePpjNaaC בקריסה והתיקון של הקרע בזמן, המשיח יחזור ויזכור הכול, וכל השאר, יתכן שיזכרו מעט, חלקיקים, מין תחושה של דזה וו או של חלום שלא ממש זוכרים, מהיקום המקביל. אם עדיין לא הבנת, תגידי, אבל תהיי ספציפית.

		הבנתי + שאלות כינוי מגניב (יום שני, 05/11/2007, שעה 16:25) תגובה 316184  בתשובה לרועי אחירון הבנתי את כל הקטע של המשיח + יקום חלופי + לתקן את העיוות בזמן. שאלות טכניות: מתי נוצר היקום החלופי? האם לפני הווצרות המנוע בשמי הארץ? או אחרי. כלומר- איזה מבין 2 התרחישים הוא הנכון: א. נוצר מנוע בשמי הארץ (היקום עדיין אחד), שניה אחרי היקום מתפצל ל-‏2: -באחד דוני יוצא החוצה וחי - בשני דוני נשאר במיטה ומת ב. היקום מתפצל *לפני* הופעה המנוע ונוצרים 2 יקומים: - באחד- נוצר מנוע, דוני יוצא החוצה וחי - ביקום השני, הזמן ''כביכול'' עומד מלכת עד סוף הסרט בו נשלח המנוע לייקום השני ומשם הזמן ''כביכול'' ממשיך מאותה נקודה עם המנוע שנשלח מהיקום הקודם? תענה על זה, נמשיך משם..

		העלת כאן אפשרות שלא חשבתי עליה. רועי אחירון (יום שני, 05/11/2007, שעה 16:35) תגובה 316187  בתשובה לכינוי מגניב http://screencast.com/t/q8mQyesU תביני מזה מה שתביני. מה שעכשיו עליתי עליו, זה שהיקום המקביל נוצר רק יום אחרי ליל כל הקדושים. אבל הוא נוצר מהסוף להתחלה- יענו הוא הולך קו זמן אחורה, לא קדימה. אז בעצם עכשיו אני מבין למה אמרו בסרט שהיקום החילופי קורס לתוך עצמו- אין כאן ממש לולאה- לא כמו בציור שלי- נוצר קו זמן חילופי זמני, שמתחיל ומסתיים- ככה שהוא לא ממש קו זמן, כי זמן אמור להיות אינסופי- דבר אחד שעדיין לי לא מובן- זה הנונאישו של הסרט. לכל הקו זמן חילופי אין סיבת קיום בלי זה שפרנק מקבל כדור בראש- אבל פרנק עצמו גורם להשתלשלות האירועים שמביאים את דוני לירות לו בראש. ממש לא מובן העניין.

		אע?? סיבכת הכל יותר כינוי מגניב (יום שני, 05/11/2007, שעה 20:57) תגובה 316222  בתשובה לרועי אחירון ולא הבנתי כלום. (ובקישור שהבאת אין שום שירטוט). נסיון נוסף. שאלה אחרת: המנוע בתחילת הסרט- מאיפה הוא מגיע? האם זה אותו מנוע מסוף הסרט?

		כן, זה אותו מנוע. לונג ג'ון (יום שני, 05/11/2007, שעה 21:00) תגובה 316223  בתשובה לכינוי מגניב והוא מגיע משום מקום. אמנם בסוף הסרט אנחנו רואים מאיפה הוא מגיע, אבל הדמויות בסרט לא יכולות לעשות את הקישור הזה וככל שזה נוגע להן, המנוע צנח מהשמיים ללא כל הסבר.

		אני לא שואלת מבחינת כינוי מגניב (יום שני, 05/11/2007, שעה 21:06) תגובה 316224  בתשובה ללונג ג'ון הידע של הדמיות. ברור שהם לא יכולות לעשות את הקישור. מבחינת המציאות של הסרט- אם מדובר על אותו מנוע, איך יתכן שאותו מנוע מסוף הסרט (שחוזר בזמן)- גם חוזר ליקום החלופי (מה שאנחנו רואים התחילת הסרט) וגם מגיע ליקום המקורי (היקום של סוף הסרט) איך זה יתכן?

		אלוהים אדירים! NeXoS (יום שני, 05/11/2007, שעה 21:13) תגובה 316226  בתשובה לכינוי מגניב לאף אחד אין תשובה טובה לזה, זה בעיקרון אותו המנוע, אבל השאלה הבאה שלך תהיה ''איך?'' והתשובה היחידה זה ''ככה!'', ככה זה עובד בסרט, פשוט תקבלי את זה. אם תרצי, זה הפרדוקס, אם תרצי זה הפתרון לפרדוקס, אם תרצי, זה חור בעלילה ואם תרצי זה חור תולעת, או חור בראש. לא מתכוון להיות גס רוח אבל הדיון הזה עשה יותר לולאות מדוני והמנוע ביחד...

		לא מבינה מה העצבים כינוי מגניב (יום שני, 05/11/2007, שעה 21:25) תגובה 316228  בתשובה לNeXoS אם אין לך תשובה שתיישב את הבעיה שלי בסדר. אולי למישהו אחר יש, ואם למישהו אחר אין אז גם בסדר, אבל מה העצבים על זה שאני שואלת? זה אחרי הכל אתר לדיון על סרטים. ואם כל תשובה על כל שאלה על כל סרט הייתה ''ככה, ככה זה עובד בסרט'', אז זה היה לא רק משעמם, אלא מבטל אולי 50% מהפונקציה של האתר הזה. אין לך תשובה מספקת? בסדר. אתה לא צריך תשובה מספקת כי ''ככה זה בסרט, ולמי אכפת מהגיון בסיסי, אם הסרט מציג לי משהו אני אקבל אותו למרות שהוא סותר כל חוק פיזיקה אפשרי''? בסדר. אבל מה העצבים על זה שאני שואלת עדיין לא הבנתי?

		מתנצל שוב NeXoS (יום שני, 05/11/2007, שעה 21:40) תגובה 316230  בתשובה לכינוי מגניב אני פשוט מצד אחד לא יכול להפסיק לעקוב אחרי הפתיל הזה, ומצד שני אני לא רואה לו סוף, מכאן התסכול. ולפעמים אני מרגיש טוב יותר כשאני מוציא את זה החוצה, אני מתנצל, זה באמת לא אישי. ואגב, אני ממש לא מקבל כל דבר כי ''ככה זה'', התכוונתי ספציפית לסרט הזה, מנסיוני, וביקורי בכל פורום שאי פעם נפתח בנושא, זה סרט מרתק וכיף להתפלסף עליו, פשוט אף פעם לא מגיעים להסבר אחד מספק, שמתיישב עם כל חוקי הפיזיקה, בעיקר כי א. מדובר במסע בזמן - כאן כמעט תמיד יש סתירות, ואין לנו עובדות מדעיות מבוססות איך זה באמת עובד ב. מדובר בתיאוריה שפותחה ספציפית לסרט הזה ומפורטת בספר ''הפילוסופיה של מסע בזמן'', היא לא מחוייבת לגמרי למציאות, ויש בה גם יסודות דתיים מיסתיים. ג. מדובר בסרט, ולפעמים יש חורים בעלילה, ובהגיון הפנימי. לכן ספציפית לסרט הזה, אני חושב שצריך לשים גבול לרמת החפירה, להשלים עם זה שיש חלקים שאי אפשר להבין לגמרי, לפחות לא חד משמעית, ולהנות מכל השאר, כי יש כל כך הרבה להנות ממנו. כמובן, זו רק דעתי והיא לא מחייבת אף אחד.

		דבר ראשון זה בסדר כינוי מגניב (יום שני, 05/11/2007, שעה 22:06) תגובה 316236  בתשובה לNeXoS קורה גם לי לפעמים לכולנו :) לגבי מה שאמרת, מה שמצחיק הוא שדווקא על הסרט הזה אני מתעקשת יותר מכל מיני סרטי מסעות בזמן למינהם שמחוררים לחלוטין- שבסופו של דבר הם סרטים קטנים ונשכחים שכנראה מראש לא הושקע זמן ביצירת תסריט חכם ומספק. אבל דווקא על דוני אני מתעקשת מהסיבה שדווקא לו יצא שם של סרט מאוד מהודק, מאוד מחושב לפרטים ונטול חורים, ואני פשוט מנסה להבין מה אני מפספסת פה (שבעוד שהרבה סרטים אחרים של מסע בזמן, מראש ידועים ככאלה שצריך לקחת כערבון מוגבל את כל מה שקשור להגיון ופרדוקסים בהם, אז אני מקבלת את החורים ולא מתעסקת בהם), זאת הסיבה שדווקא בסרט הזה קשה לי לקבל את החור הזה, כי לא ברור לי לאור החור, איך יצא לסרט שם כזה. לגבי א'- אני לא מסכימה איתך שאי אפשר לעשות סרט מסע בזמן בלי חורים. ועובדה היא של 12 קופים. הכוונה היא לא לסרט שמסביר את הפיזיקה של מסע בזמן, אני מקבלת את המסע בזמן גם בלי שהוא יהיה מציאותי, הכוונה היא שמבחינתי כל עוד למסע בזמן יש חוקיות מסויימת והסרט שומר על אותה חוקיות לאורך כל הסרט- אז אין חורים. זה שאין כמעט סרטי מסע בזמן בלי חורים זה לא אומר שאי אפשר- זה רק אומר שזה מאוד קשה, כי צריך לשים לב להמון פרטים ומה לעשות, יש תסריטאים עצלנים שלא בא להם להתאמץ. כמו שאמרתי, בסרטים קטנים, אני כבר מקבלת שכניראה יהיו חורים ולא מנסה לפתור אותם, אבל אצל דוני, לאור השם שיצא לו, החלטתי להתאמץ יותר ליישב את הבעייה. לגבי ב'- כמו שאמרתי- חור מבחינתי הוא לא פרט לא מציאותי. זה לא חור שיש חזרה בזמן, שדוני משיח, או שהוא רואה דמות נבואית לא מציאותית. החור נגרם כאשר יש משהו מנוגד לחוקיות הפנימית של הסרט- וזה הבעיה עם המנוע שניסיתי ליישב קודם, זאת בעיה שלא מתיישבת עם החוקים של תיאורית המסע בזמן (כפי שהבנתי אותה) ג'- ברור, וכמו שציינתי, בהרבה פעמים אני מסספנדת, אבל אצל דוני החלטתי להתאמץ קצת יותר, שוב, לאור השם שיצא לו כסרט מופת. ולי ספציפית אגב לא יצא לחפור כ''כ הרבה על הסרט, כך שעדיין לא הגעתי לסוף רמת החפירה שלי, כך שכל עוד יהיה מישהו שיענה לי אני אמשיך את הדיון (או עד שאגיע לתשובה מספקת)

		סבבה לגמרי NeXoS (יום שני, 05/11/2007, שעה 23:54) תגובה 316259  בתשובה לכינוי מגניב אני, לעומת זאת, מעולם לא שמעתי על דוני דארקו שהוא סרט מהודק ללא חורים, שמעתי שהוא יצירת מופת, שמכאן אפשר להסיק שהוא מושלם, ומכאן שאין חורים בעלילה. אך לא כך הדבר. כלומר אני לא טוען שיש ממש חורים, אני פשוט טוען שזה לא העיקר כאן, הסרט הוא אכן יצירת מופת, בגלל האווירה, בגלל הצילום, הפסקול, המשחק, הבימוי, העומק, האינטיליגנציה ועוד דברים, בגלל איך שהוא חודר לך ללב וגם לראש, איך שהוא מפתיע ואיך שהוא מעורר דיונים מעניינים. גם אם יש חורים בעלילה, צריך לחפור עמוק בשביל להגיע אליהם, וגם אז לא תוכל להוכיח לאף אחד שזה באמת חור, כי אלה חורים ברמה פילוסופית ומדעית, לא ברמה העלילתית הבסיסית, לא כמו בסרטים קטנים עם תסריטאים עצלנים. אני בכל מקרה מבין את הרעב שלך לחפור עוד ועוד, אני מאחל לך בהצלחה, ולא נוטש את הפתיל בינתיים :)

		דווקא לא, כינוי מגניב (יום שלישי, 06/11/2007, שעה 1:35) תגובה 316272  בתשובה לNeXoS לא נכון שצריך ''לחפור עמוק'' למצוא חורים. את החור הזה-לא חפרתי עמוק כדי להגיע אליו. זה דווקא כן חור ברמה עלילתית, שקשור במקרה לחזרה בזמן. דווקא חור דיי צורם לדעתי. (אבל זו רק דעתי). לגבי הדעה שלך על הסרט, אני לא חולקת אותה, אני חושבת שהסרט קצת אוברייטד. כלומר הוא סרט מתח טוב, אבל לא ממש מעבר, כך שלפחות ציפיתי שלא יהיו בו חורים משמעותיים. וכניראה שלא כך הדבר, עד שמישהו יוכיח לי אחרת לפחות.

		איבדתי את סדר התגובות אז אגיב כאן רועי אחירון (יום שלישי, 06/11/2007, שעה 3:04) תגובה 316274  בתשובה לכינוי מגניב http://screencast.com/t/6wJmxF8USQa SAY NO MORE SAY NO MORE

		סחטיין על ההשקעה כינוי מגניב (יום שלישי, 06/11/2007, שעה 12:22) תגובה 316315  בתשובה לרועי אחירון דבר ראשון כדי להיות בטוחה, צריך להסתכל על השירטוט שלך מלמטה למעלה? (כלומר מה שהכי למטה- הכי מוקדם, מה שהכי למעלה הכי מאוחר?) אם ככה, מה שבעצם השירטוט שלך אומר שהמנוע מתחילת הסרט והמנוע מסוף הסרט הם לא אותו מנוע. המנוע מתחילת הסרט מגיע מהעתיד של היקום המקורי, והמנוע של סוף הסרט עובר מהעתיד של היקום החלופי לעבר מקורי. יש בזה הגיון דיי רב- אם היקום הנוסף נוצר כי משהו נעלם מהיקום המקורי- והתפקיד של דוני היה להחזיר אותו- אז זה בעצם מה שקורה, הוא מחזיר מנוע ליקום המקורי (לא *אותו* מנוע בדיוק- אבל מנוע). הבעיה היחידה בהסבר הזה היא כזאת: הרי דוני בכל המעשים שלו ביקום החלופי מעצם מבטיח את המשך קיום היקום המקורי, בעצם, עד שדוני לא מחזיר את המנוע אחרי 28 יום ביקום החלופי ליקום המקורי, היקום המקורי כביכול ב''סטנד ביי'', היקום המקורי לא יכול להתקדם מרגע הפיצול. אז איך הגיע המנוע מהעתיד של היקום המקורי, המנוע שיצר את היקום החליפי, אם היקום המקורי לא יכול להתקדם בזמן עד הריסת היקום החליפי?

		סחטיין על ההשקעה רועי אחירון: מעריץ את מייקל ביי (יום שלישי, 06/11/2007, שעה 14:18) תגובה 316338  בתשובה לכינוי מגניב אני לא יודע. גם את לא יודעת. וזהו. יש גבול כמה אפשר לטחון את הנושא.

		אם אתה מנסח את זה ככה: אדם קלין אורון (יום שלישי, 06/11/2007, שעה 12:27) תגובה 316316  בתשובה לרועי אחירון אז מה קורה בקו הזמן הרגיל בחודש שבו קו הזמן המקביל מתקיים? האם דוני מת בתחילתו, ואז חוזר להיות מת בסופו? איפה נופל בו מנוע המטוס שהורג את דוני, בכלל, בהתחלה של החודש או בסופו?

		הלולאה לא מתייחסת לדוני כינוי מגניב (יום שני, 05/11/2007, שעה 16:09) תגובה 316182  בתשובה ללונג ג'ון אלא למנוע. בתחילת הסרט נופל מנוע (ביקום החלופי) נפילת המנוע גורמת לדוני (באמצעות הארנב) לצאת החוצה, להמנע ממוות, אחר כך מגיע השתלשלות אירועים שגורמת לדוני להחזיר את המנוע אחורה לאותה נקודת זמן- לולאה- תהליך שחוזר על עצמו.

		אמרתי שלא אעשה זאת, אבל בכל זאת. רועי אחירון (יום שלישי, 30/10/2007, שעה 3:04) תגובה 315604 קודם כל, אני לא ממש יודע אם אהבתי את הסרט. נהנתי ממנו, אבל התחושה שלי לגביו לא ברורה. כמו הסרט עצמו. אז קודם כל פרנק: פרנק הוא החבר של האבא והאמא מהתיכון שמת בתאונת דרכים, פרנק הוא הילד שמתחפש לארנב בליל כל הקדושים ודוני דופק לו כדור בעין, פרנק הוא הילד הלא מאושר בגלל שפחדיו משתקים אותו. פרנק של האבא והאמא- HE HAD IT COMING - היה לו עתיד שכולם ידעו שיקרה. בדיוק הדילמה של הזמן, מניעתו, התרחשותו- הכל ידוע והרשות נתונה- הדילמה של דוני. יש את פרנק הארנב- נער שמת ומפחד מהמוות ומהלא נודע. הוא מהעתיד, אותו עתיד שדוני צריך להגיע ממנו, הוא גם אותו הפרנק שמשותק מהפחדים שלו. הוא חוזר בזמן, או פשוט לא ממשיך קדימה בזמן[לגן העדן של הנוצרים?], כדי למנוע את מותו, הפחד משתק אותו. כל זאת למרות ש HE HAD IT COMING- הצדק היה חייב להיעשות, מאחר שהוא דרס את גרטשן, דוני לא היה יכול לעבור על זה בשתיקה. כאן נכנס הפרדוקס של החזרה בזמן- ברגע שדוני חוזר בזמן ומת, אין לו בכלל סיבה לחקור את החזרה בזמן, או להסתכל על הזמן ככה, הוא חושב על מסע בזמן רק אחרי שפרנק מודיע לו שהוא מהעתיד.ואם דוני לא הורג את פרנק, פרנק לא חוזר בזמן, פרנק לא ניצל, דוני לא צריך להרוג את עצמו. כאן הפרדוקס האמיתי- פרנק הורס את אחידות הזמן. הוא גורם למוות של עצמו בפעם הראשונה, כשהוא כבר מת, אבל הוא גם מציל את עצמו. אני כרגע הגעתי להבנה של התיאוריה של הסרט, של הכל נתון והרשות נתונה- הרשות נתונה רק אם אפשר לראות את העתיד. אבל במובן של לראות את העתיד, ולחזור חזרה בזמן ולשנות אותו. בקו זמן המקורי, הקו זמן של פרנק הנער עם האובססיה לארנבים, נגמר בכך שהוא נהרג על ידי דוני. פרנק נע בקו זמן של אלוהים, לא דוני. פרנק מציל את עצמו על ידי הקרבה של מישהו אחר. ובקשר לאנשים שהחיים שלהם ניצלו- אין לדעת. זה היופי הגדול בסרט- יכול להיות שבעקבות הטרגדיה אחותו הקטנה פורשת מהקבוצת ריקוד. אף אחד לא מתעמת עם הפדופיל, ככה שהוא ממשיך עם ההטפה שלו עד שהוא מטריד מישהו מינית וככה סיפורו מסתיים. כדי להבין את הסרט באמת, צריך לכתוב את כל המחשבות והמסקנות ממנו. רק ככה עכשיו הגעתי להבנה של גדולתו של הסרט. ומה עוד נשאר לי להגיד? לילה טוב.

		ביקורת משובחת מאי (יום חמישי, 01/11/2007, שעה 0:06) תגובה 315808  בתשובה לרועי אחירון הביקורת מתארת בדיוק את חווית הסרט שלי (ושל עוד מספר חברים תלמידי קולנוע גם שאיתם צפיתי בסרט) ח''ח.

		תודה רבה. רועי אחירון (יום חמישי, 01/11/2007, שעה 5:22) תגובה 315823  בתשובה למאי כבר יומיים אני מתייבש שאפחד לא מגיב לי.

		לא צריך להתייבש. MuchRejoicing (יום חמישי, 01/11/2007, שעה 12:46) תגובה 315850  בתשובה לרועי אחירון זו ביקורת ישנה. רוב האנשים שראו את הסרט הספיקו לעבור בה, לקרוא כמה מאות תגובות ולדון בכל נקודה שחשבו עליה שוב ושוב, לעייפה. ככה זה כשמעירים פתיל ישן - הסיכוי לקבל תגובה הוא קטן יותר. לא צריך להיעלב או משהו.

		לא צריך להתייבש. רועי אחירון (יום חמישי, 01/11/2007, שעה 19:58) תגובה 315877  בתשובה לMuchRejoicing זה ברור לי, אבל אני לא כותב הרבה סיכומי מחשבות כאלה. לא נעלבתי ממש.

		עכשיו קלטתי שאת וחבריך סטודנטים לקולנוע, אני בכלל מוחמא. רועי אחירון (יום חמישי, 01/11/2007, שעה 6:50) תגובה 315825  בתשובה למאי זה נותן לי הרגשה כאילו אני ממש מבין. זה לא קורה לי הרבה בכל הקשור לקולנוע. אולי הגיע הזמן להסבה מקצועית?

		כרגע צפיתי בגרסת הבמאי רועי אחירון (יום שישי, 02/11/2007, שעה 10:26) תגובה 315900  בתשובה לרועי אחירון מסקנות יגיעו בעוד 8-10 שעות, אחרי שאני אשן. חוצמזה- זיהיתי בסרט את סת רוגן, כשהוא היה לא נראה בן 30+. אני ממש גאה בעצמי שזיהיתי אותו. לכל התוהים- זה הסיידקיק של סת'[הבריון עם הסכין].

		אני חושב שכל הדיון כאן מפספס קצת את הסרט... אורן לוטן (יום ראשון, 06/04/2008, שעה 16:56) תגובה 331582 ראיתי את הסרט לראשונה אתמול, ונשארתי עם הרגשה כהה כזו, שאני לא בדיוק יודע מה היא או מה לעשות איתה. היא חוברת לעוד כמה הרגשות שהיו לי במהלך היום, ליצור הרגשה קודרת מהורהרת כזו. אני חושב שזו היתה המטרה. אני לא חושב שהסרט הזה התכוון שנחשוב עליו יותר מדי חזק. אני לא חושב שמבחינת הגיון, הסרט הזה מחזיק מים. יותר אמורים להבין אותו באינטואיציה. לנסות לכתוב מה קרה שם באופן מדויק הוא כמו לנסות למסמר ערפל לקיר. הביקורת של לונג ג'ון היא כ''כ מוצלחת כי היא לא מנסה להבין מה קרה אלא מה הוא גרם לה להרגיש (מזכיר לי קצת את ''מדעי החלום'', שאמרו עליו שזה סרט שצריך לראות בהצגת חצות אחרי משקה או שניים). זה לא סרט על מסע בזמן, הסרט הוא על דונית בחור שאף אחד לא מבין, ופחות מכולם הוא עצמו, ועל המסע המוזר שהוא עובר, ואין בו היגיון, כי בעולם שלו, העצוב והמוזר, אין היגיון. הוא חולה, ולאורך כל הסרט ריחמתי עליו, פחדתי ממנו וחיבבתי אותו, בו זמנית. אין ספק שהחיוך שלו הוא החיוך הכי מפחיד ומעורר אמפתיה שראיתי. המוזרות של דוני משתקפת בעולם כי הוא רואה אותו דרך העיניים שלו, אבל כנראה גם בגלל שהעולם קצת מוזר. אני לא בטוח מה כתבתי פה, אני לא בטוח שזה כתוב באופן ברור, או רהוט או הגיוני. זה כנראה בהשפעה של הסרט.

		בעיקרון אתה צודק NeXoS (יום שני, 07/04/2008, שעה 0:42) תגובה 331625  בתשובה לאורן לוטן אני אישית לא יכול להפסיק לנסות ולהבין סרט שאני אוהב עד הסוף. אני קראתי את כל התיאוריות וכל הפורומים, ואני לגמרי מבין את האובססיה של אנשים לנתח את הסרט. אבל בנקודה זו, כל מי שאני עושה לו היכרות עם הסרט, ישר פונה אלי אח''כ ושואל אותי כל מיני שאלות, (כי אני האותוריטה בעניינים שכאלה) אז אני עונה על מה שאני יכול, אבל אני תמיד מסייג ואומר להם שאין צורך בכל התשובות, ואי אפשר בכלל להבין את הסרט לגמרי עד הסוף, זה לא יסתדר אף פעם לגמרי, וזה גם לא צריך, זה מיותר, הסרט עושה לך בדיוק מה שהוא צריך, וכל המוסיף גורע. שורה תחתונה, יש איזה הגיון לסרט, זה לא דיוויד לינצ', הוא לא תלוש לגמרי ולכן הוא כן מחזיק מים, אבל רק מים כאלה שיוצאים מהחזה ומרחפים בחדר... כלומר יש גבול להגיון, והוא בדיוק מספיק רחוק בשביל שהוא לא יפריע להנות מהסרט הנפלא הזה, ואכן הדבר העיקרי בו זה האווירה שהוא משרה עליך לכל אורכו, ובעיקר בסופו.

		תודה שכתבת את מה שרציתי להגיד, רק ברור יותר אורן לוטן (יום שלישי, 08/04/2008, שעה 17:45) תגובה 331796  בתשובה לNeXoS ואני באמת מתקן את עצמי, כי קצת הקצנתי- יש היגיון מסוים בסרט, אבל כמו דוני, הוא על הקצה...

		שאלות, אם למישהו יש כח... ג'יזברה (יום שישי, 11/04/2008, שעה 18:04) תגובה 332129 סיימתי לראות את הסרט בפעם השנייה ולקרוא את כווווווווול הדיונים בעין הדג (לקח קצת זמן). ההסברים פה ממש עזרו לי להבין את הסרט כמעט לחלוטין חוץ מאי אלו נקודות קטנות. ראיתי את גירסת הבמאי ודי עיצבן אותי החלקים מהספר שהם שמו באמצע הסרט. כאילו, להסביר לנו בכתב את כל מה שקרה. לדעתי, או שמסבירים בסרט או שנותנים לצופים להבין, אבל לא מסבירים בדפי טקסט על המסך. האם זה היה כך גם בגרסה המקורית? ואם למישהו יש כוח להסביר לי אחרי כ''כ הרבה שנים: 1.מה קרה במסיבה שדוני נכנס להיסטריה כזאת והרגיש צורך ללכת לבית של סבתא מוות? זה נראה כאילו הוא פתאום קלט מה קורה, אבל אם כך, מדוע היה צריך להרוג את גרטשן כדי לגרום לו לפעול? 2. האם היית משמעות לכך שאמו ואחותו היו במטוס ממנו הוא לקח את המנוע? זה שינה משהו? הרי הוא לא ידע את זה... 2 דברים חמודים ששמתי לב אליהם: 1. לפני שדוני רואה את הווקטורים, אבא שלו רואה משחק בטלוויזיה,ואז הקריין אומר על השחקן:''מעניין מה העתיד טומן בחובו בשבילו'', שנייה אח''כ דוני רואה מה טומן העתיד בחובו בשביל כולם. 2. כשהמורה לספרות אומרת להם שהם יתחילו ללמוד את הספר על הארנבים היא אומרת:''חבל, אף אחד לא מינה אותי למלכת הייקום, לכן אני צריכה לציית לחוקים''. אבל הייקום המקביל הזה נוצר רק בשביל דוני, רק כדי שיימלא משימה, לכן הוא כן מלך היקום והחוקים לא חלים עליו. לכן הוא יכול לתקוע פטיש בתוך ברונזה, ולנתק מנוע ממטוס בכח המחשבה בלבד.

		קצת תשובות NeXoS (שבת, 12/04/2008, שעה 19:10) תגובה 332196  בתשובה לג'יזברה בגרסה המקורית אין את הדפים מהספר, ולדעתי חבל שראית קודם את גרסאת הבימאי, כי היא בסדר, אבל אפילו הוא עצמו טוען שצריך קודם כל לראות את הגרסה המקורית. לגבי מה שקרה במסיבה, כמובן זה לא ברור לגמרי, ובעיקרון הוא הבין משהו, אבל הוא הבין רק מה הצעד הבא שהוא אמור לעשות, הוא הבין שיש ארוע משמעותי שצריך לקרות והוא חייב ללכת למרתף של רוברטה ספארו, מן הסתם הוא לא ידע שגרטשן תמות כתוצאה מכך, אחרת לא היה עושה זאת, גרטשן מתה, ואז דוני ירה בפרנק, זה היה חייב לקרות בכדי שרוחו של פרנק תוכל לחזור לעבר ולהנחות את דוני (וכאן, כמובן, פרדוקס שעליו אפשר לעשות דיון אינסופי). ובנוסף ללגרום לדוני להרוג את פרנק, מותה של גרטשן גם ''הכריח'' את דוני לסיים את היקום הזמני, זה מה שנקרא ''INSURANCE TRAP'' בספר. בקשר להיות אימו ואחותו על המטוס, זה ממש לא מוסבר אם הוא יודע את זה או לא, אבל זה לא ממש משנה מכיוון שיש לו כבר סיבה לבטל את העיוות בזמן, ובכלל, זה יותר הגיוני שהימצאותן על המטוס דוקא תמנע ממנו להחזיר את המנוע לעבר, כי הוא בעצם גורם להתרסקות המטוס (כנראה, זה לא ממש מובן אם בכל מקרה קורה למטוס משהו) לכן לדעתי או שהוא לא יודע, או שהוא יודע אבל זה כבר לא משנה כלום. מקווה שעזרתי, ואחזור על מה שכתבתי בפוסט לפני כמה ימים - זה כיף לנתח את הסרט, אבל אל תצפי להבין אותו לגמרי עד הסוף, זה פשוט לא ילך :)

		עכש (יום שלישי, 28/10/2008, שעה 12:06) תגובה 358236 משו אחד שלא הבנתי הבנתי שדוני בעצם מציל את העולם מלקרוס בגלל היקום המקביל שנוצר בכך שהוא מחליט למות... אבל האם כל זה לא היה נפתר מראש אם דוני היה מת במקום להנצל מלכתחילה?

		תשובה ג'יזברה (יום שלישי, 28/10/2008, שעה 13:19) תגובה 358240  בתשובה לעכש אם דוני לא היה חוזר, אז מאיפה הגיע המנוע שנפל לו על הבית? כל הסיבה לחזרתו הייתה לספק את המנוע שצץ משום מקום. הוא השתמש בכח המחשבה כדי להעביר את המנוע מהמטוס לתוך חור התולעת.

		אנשים, בחייכם - תסמנו ספוילרים כשיש כאלו. אדם קלין אורון (יום שלישי, 28/10/2008, שעה 13:23) תגובה 358241  בתשובה לג'יזברה זה לא מסובך, ובהחלט חיוני.

		סורי שלא סימנתי קודם עכש (יום שלישי, 28/10/2008, שעה 22:45) תגובה 358321  בתשובה לג'יזברה הרי דוני מההתחלה ניצל מהמנוע של המטוס כבר בתחילת הסרט,אז במקום להנצל פשוט הארנב לא היה קורא לו ואז הוא היה כבר מת והעולם היה ניצל?

		סורי שלא סימנתי קודם ג'יזברה (יום רביעי, 29/10/2008, שעה 8:15) תגובה 358333  בתשובה לעכש הוא ניצל מהמנוע של המטוס. מאיפה המנוע בכלל בא? שים לב שהם מציינים שלא עבר שום מטוס מעל הבית... העולם לא ניצל כי דוני מת. העולם ניצל כי דוני סיפק את המנוע מאיפשהו (זאת בעצם הייתה המטרה של החיים ''המושאלים'' שלו) ובכך מנע מהעולם להיכנס למצב של חוסר ייתכנות (מנוע שצץ יש מאין). אחרי שדוני סיים את תפקידו העולם חזר למסלולו הרגיל, כולל המוות של דוני. זה ממש מסובך לי להסביר, יצא מובן?

		עוד משו ששכחתי עכש (יום שלישי, 28/10/2008, שעה 12:09) תגובה 358237 מה עם אמא של גרטשן והבריונים האלה? לאדע,הם לא ממש תרמו לי לעלילה,אולי חוץ מזה שהם דוחפים את גרטשן לכביש ובעקבות זה היא נדרסת אגב,גם לי הסרט הזכיר את אפקט הפרפר גרסת הבמאי..

		ומה עם הסמים של דוני? מוטי (יום שני, 03/11/2008, שעה 22:15) תגובה 358804 דוני הוא מסומם. הזוי ופסיכי על כל הראש. לא היתה חזרה בזמן ולא נפל מנוע משום מקום. דוני הוא פסיכופת שרוצח את חברתו וכו'. שנרדם בשנתו ממנת יתר. טוב נו, הבנתם את הרעיון. אין הגיון בסרט הזה. הוא כישלון עלילתי וכל כולו בא רק להעביר איזשהוא מסר חברתי, ערכי, עם שמאלץ של מדע בדיוני לא מוצלח במיוחד. החורים בעלילה הם רבים מאד. ולכן הסרט מעורר כל כך הרבה תגובות כי חושבים שאולי יש להם הסבר. אני גם משוכנע שגירסת הבמאי היא רטרואקטיבית מלאת הסברים לדברים שיוצרי הסרט עצמו לא חשבו עליהם ונחשפו אליהם רק אחרי הדיונים בסרט שהוכיחו והצביעו על חורים בעלילה. לא כל חידה היא חידה אלא אם כן יש לה פתרון. הסרט הזה הוא חידה ללא פתרון ולכן איננו חידה. הוא סתם בלבול מח שעטוף ברעיונות חברתיים ואמירות פסבדומדעיות.

		ואו. העט המרקד (יום רביעי, 05/11/2008, שעה 17:25) תגובה 358916 עד עכשיו, הסרט הכי לא ברור שראיתי היה ''שמש נצחית בראש צלול''. אבל אין ספק שדוני דארקו עכשיו לוקח, בלי ריצה ובלי טיפת זיעה את המקום הראשון. לא הבנתי כלום מהסרט (כנראה זה קשור לעובדה שראיתי אותו בלי כתוביות, אבל אני מניח שגם אם הוא היה בעברית הייתי מונח מול הטלוויזיה מנסה להבין מה לעזאזל קורה כאן), מה שלא מנע ממני לאהוב אותו. נראה לי שנונין כתב את ההרגשה שלי לסרט הזה בצורה הכי טובה (דווקא על מלהולנד דרייב): ''אני לא חושב שהבנתי את הכל. אני יודע שהרגשתי את הכל''. הסרט הזה ריגש אותי. ממותו של דוני בשבייל להציל את אהובתו, מאיך שחיכיתי לתגובה של אימו למוות שלו, ובסוף היא נשענה על העץ, עשנה סיגריה, מהעובדה שזיהיתי את סת' רוגן בסרט (שבדיעבד הוא הכוכב הכי גדול שיצא מהסרט הזה, מבחינה כלכלית), מהמשחק הנפלא של כל המשתתפים. אחרי שאני משחזר את כל הסרט בראש שלי, כל פריים ופריים בסרט, אני מתחיל להבין אותו. ובכלל לא ניסיתי.

		אדון האופל (יום שלישי, 11/11/2008, שעה 17:28) תגובה 359643  בתשובה להעט המרקד הסרט, לכל אורכו היה ברור לחלוטין, או לפחות ברור כמו שסרט מסתורי אמור להיות ברור אך אז בא הסוף ודפק לי את העניינים, ומהסרט הזה אני לא מבין כלום! כלום! נאדה! לא משנה כמה אני חושב על זה, שום דבר לא מתקשר לי, גרוע מזה, התחלתי לקרוא תגובות ומשום מה נראה לי שכולכם מגיבים כאן לסרט אחר שלא דומה בשום דבר שראיתי, התגובות שלכם מרגישות כאילו סותרות אחת את הניה, כל אחד מסביר את הסוף כאילו הוא ראה סוף שונה מהשאר, והכוונה היא שונה בהתרחשויות! כמובן שאת הסרט אהבתי, סרט מעולה, הפסקול, הצילום, וכל מה שנאמר כה בעבר, אם רק מתעלמים מהעשרים הדקות הראשונות (והזוועתיות! דווקא חשבתי שאני בדרך לשנוא סרט סוף סוף!) אז כל סצינה היא מדהימה, רק הסוף. ווא, כאילו הסרט שינה ז'אנר וכאילו הדביקו סוף ללא כול קשר לסרט, הסרט גונב מ''מדריך הטרמפיסט לגלקסיה'' את תואר הסרט עם הסוף הכי ברור אי פעם, עד שאבין ממנו משהו (הללואי ויכולתי להצביע על משהו לא מובן, אבל *כל* הסוף לא מובן, נראה שהדרך היחידה היא למצוא הסבר שלם לכל מה שהתרחש בסוף).

		אדון האופל (יום חמישי, 13/11/2008, שעה 20:55) תגובה 359828  בתשובה לאדון האופל טוב, אחרי שנרגעתי, אני יכול לנשום עמוק ולספור את הדברים שלא הבנתי, או בקיצור ''השאלות'' אבל לפני זה רציתי להגיד דבר אחד מנהרה באוויר!? ככה המנוע של המטוס חזר בזמן, זה כל כך מגוחך, ולמע האמת זה מפחית מערכו של הסרט בעיניי, ואני חשבתי שבגלל שהמנוע ירד בהירות רבה, רבה מאוד, הוא הגיע למהירות האור ולכן חזר בזמן, זה לא בדיוק בגיוני אבל זה יותר גאוני מסם מנהרה בשמיים. ולשאלות : 1- איך דראקו בכלל יכל לראות את פראנק? כלומר, מה היה הפראנק הזה? הזיה? רוח רפאים? ואיך הוא אומר שהוא בא מעתיד? הרי פראנק מהעתיד מת. זה לא מסתדר לי בשום צורה. 2- מה בכלל היתה המטרה של פראנק? 3- איך דוני חזר בזמן? הבנתי שיש את המנהרה הזו, אבל איך דוני בכלל הגיע אליה? 4- למה הוא היה צריך למות? הא לא יכל פשוט לצאת מהחדר ולהציל את עצמו? רק כמובן בלי לשמוע לפרנק.

		Mr.Pink (יום חמישי, 13/11/2008, שעה 21:10) תגובה 359830  בתשובה לאדון האופל 1) דוני כבר היה בעתיד, פרנק הוא התת-מודע שלו. 2) מה המטרה? כנראה לחשוף את הכיעור של העיירה. 3) המסע בזמן של דוני, הוא מעין מימוש קולנועי לתיאוריה פיסקאית, קרא בויקי על ''חור תולעת''. 4)אתה יודע, זה סרט.

		תודה, רק אם אפשר פירוט אדון האופל (יום חמישי, 13/11/2008, שעה 21:25) תגובה 359832  בתשובה לMr.Pink לגבי השאלה הראשונה, לא ממש הבנתי איך זה.

		תודה, רק אם אפשר פירוט Mr.Pink (יום חמישי, 13/11/2008, שעה 22:15) תגובה 359836  בתשובה לאדון האופל כנראה שקיים קושי מסויים לתפוש את משמעות הזמן בו דוני נמצא. וזה לגיטימי. הסבר: למעשה דוני בתחילת הסרט חוזר אל פרק זמן שהוא חי בו כבר קודם לכן. משמעות: התת מודע שלו יודע מה הולך להתרחש. התת-מודע מופיע בדמותו של פרנק. דמות מפתח בהתרחשות שקרתה כבר בחייו שלו דוני אבל לא קרתה בזמן של הסרט, כאמור דוני חוזר אחורה. דוגמא: - היום A הלך מכות. וB נפצע קשה. - A חזר בזמן ליום שלפני. - מחר A ילך מכות. - במשך היום (שלפני) B מופיע בדמיונו של A. - A מקשיב לB ולא הולך מכות יום למחרת.

		נדמה שעכשיו זה ברור יותר אדון האופל (יום חמישי, 13/11/2008, שעה 22:46) תגובה 359843  בתשובה לMr.Pink אבל בזמן שלפני תחילת הסרט, מה בדיוק קרה (זה עלול לקשר בין החוטים)?

		אמנם בצורה שונה, אבל פחות או יותר מה שקורה בסוף. Mr.Pink (יום שישי, 14/11/2008, שעה 12:34) תגובה 359888  בתשובה לאדון האופל

		כלומר, כשדוני אדון האופל (שבת, 15/11/2008, שעה 15:00) תגובה 359991  בתשובה לMr.Pink חוזר בזמן גם שאר הדמויות כאילו חוזרות בזמן? ולכן בסוף, בין חברתו של דוני לאמו הייתה מין תחושה של היכרות? מהתת-מודע שלהן? אם כי עדיין ישנו משהו שלא מסתדר, הרי כשמישהו חוזר בזמן, מוחו לא חוזר בזמן איתו, נכון? כלומר כשדוני חוזר בזמן בתחילת הסרט הוא אמור לזכור את הזמן שממנו בא, לא? או שאלי בסרט הזה תהליך החזרה בזמן משפיע גם על המוח ומוחק ממנו את זיכרונות הזמן שבו הוא היה?

		אדון, נראה לי שמשקל גופך הוא רק שאלות... העט המרקד (שבת, 15/11/2008, שעה 19:34) תגובה 360003  בתשובה לאדון האופל גרטשן נופפה לאמא של דוני כי היא ראתה אותה ולא ידעה מה להגיד לה, כי אף אחד לא יודע מה להגיד לאם שכולה, בין אם אתה מכיר אותה ובין אם לא. אמא של דוני, לפי מה שראיתי, נרגשה מהג'סטה שלה ונופפה לה גם. אני, אגב, חושב (וכבר אמרתי את זה) שזה מאוד נוגע ללב שכל מה שאמא של דוני עשתה לאחר שגילתה שהוא מת הוא לעשן סיגריה ולהשען על העץ, כאילו מה שהיא אמרה לנו זה ''אני יודעת מה אתם חושבים. אני אם שכולה אז אני ארוץ ואבכה אחרי גופתו? לכו לעזאזל. אני פשוט אשב כאן באבלי, אעשן סיגריה על העץ.''

		אדון, נראה לי שמשקל גופך הוא רק שאלות... אדון האופל (שבת, 15/11/2008, שעה 19:48) תגובה 360004  בתשובה להעט המרקד זה היה רשום בוויקי, שביניהם היתה מין תחושה של היכרות, ובכלל לפי ההסבר של *שכחתי לבדוק איך קוראים לו אבל אני ממש מודה לו* אז שתיהן אמורות להכיר אחת את השניה בתת-מודע שלהן, אם כי אתה לא בדיוק התייחסת לשאלה שלי (כן, כן, אני מרבה לשאול), כשדוני חוזר בזמן בתחילת הסרט, הוא לא זוכר את הזמן שממנו בא?

		לא יודע, ההסבר הזה לא נראה לי. העט המרקד (שבת, 15/11/2008, שעה 20:06) תגובה 360005  בתשובה לאדון האופל נראה לי שהנפנוף היה רק ג'סטה. לפעמים סיגר הוא רק סיגר (למרות שבדוני דארקו, סיגר יכול להיות גיטרה).

		אם ככה, איך תסביר לונג ג'ון (יום שני, 17/11/2008, שעה 23:34) תגובה 360252  בתשובה להעט המרקד סצינה אחת לפני, את הקטע שבו המורה לספורט מתעוררת באמצע הלילה ונראית מוטרדת? יש משמעות לכך שהיא התעוררה, וההסבר ההגיוני הוא שבתת-מודע שלה היא קלטה מיהו הגורו שלה באמת.

		אממ... העט המרקד (יום שלישי, 18/11/2008, שעה 15:46) תגובה 360322  בתשובה ללונג ג'ון (האממ הושאר אך ורק בשביל שהכותרת לא תהיה מספילרת, אגב). אני לא דיברתי על סצינת ה''מאד וורלד'' (טכנית, כן, כי אותה סצינה שאני והאדון דנו עליה התרחשה בערך 40 שניות אחרי המאד ורלד). אני דיברתי על סצינת הנפנוף של גרטשן לאמא. אני לא מוצא סיבה למה הן צריכות קשר תת מודע בשביל לנופף אחת שנייה. אחרי הכל, בשעה ה-‏25 (ספוילר קטן, שיהרוס לכם סצינה מקסימה עד מאוד) הייתה סצינה שילד שחור קטן מנופף למונטי מהאוטובוס. לא נראה לי שהיה להם קשר תת מודע. גרטשן פשוט הסתכלה אל האמא, האמא הסתכלה עליה, וגרטשן לא מצאה למתאים להתעלם מאם שכולה שמסתכלת עליה, ולכן נפנפה.

		אממ... ג'יזברה (יום שלישי, 18/11/2008, שעה 16:09) תגובה 360330  בתשובה להעט המרקד אבל הסצינה הזאת לא באה בנפרד. היא באה אחרי סדרה של סצינות בהן אנשי העיר מציגים רגשות לדברים שלא קרו (בוכים בלילה, מחייכים) כאילו התת-מודע שלהם משדר להם משהו. כל אחד מהם ניתן להסבר רציונאלי, נגיד, הפדופיל מתעורר בלילה עם ייסורי מצפון, לילדה השמנה יש מצב רוח טוב וכו'. אבל כל האנשים פתאום מרגישים דברים בדיוק באותו הלילה... והנפנוף הוא פשוט המשך של זה, מן מציאות שלא התקיימה שמושיטה יד.

		לא יודע. העט המרקד (יום שלישי, 18/11/2008, שעה 16:21) תגובה 360333  בתשובה לג'יזברה סצינת ה''Mad world'' באה להראות שלמרות מה שרוברטה ספארו אמרה, דוני לא מת לבד, כי בזמן שהוא מת, כולם חשו עצב בלתי מוסבר. סצינת הנפנוף נגעה יותר לאמא של דוני מאשר לדוני, והנפנוף היה רק קוואנטום קטן של נחמה. אה, ולצ'ריטה לא נראה שהיה לא מצב רוח טוב. יותר רוגע, מאשר מצב רוח טוב. היא חייכה, נכון, אבל חיוך קטן ומינימלי הוא לא בהכרח מצב רוח טוב. לא יודע, ראיתי את הסרט רק פעמיים, בלי תרגום, מה אני יודע.

		לא יודע. ג'יזברה (יום שלישי, 18/11/2008, שעה 16:53) תגובה 360339  בתשובה להעט המרקד למה שהפדופיל ירגיש עצב בלתי מוסבר? הוא דיבר איתו חצי פעם בקושי...

		עוד דבר אחד אדון האופל (יום שלישי, 18/11/2008, שעה 17:37) תגובה 360346  בתשובה לג'יזברה בסצינה שמראים את פראנק אחרי שדוני מת, אנו רואים אותו מעביר יד על עינו, בהתחלה חשבתי שזה מעשה די מטומטם שאין לו קשר אבל לאחר הסבר ה'תת-מודע', זה אכן נשמע הגיוני יותר.

		נכון, אבל עדיין. העט המרקד (יום שלישי, 18/11/2008, שעה 18:06) תגובה 360355  בתשובה לג'יזברה ייתכן שגם אנשים שלא דיברו עם דוני אף פעם חשו את העצב הבלתי מוסבר הזה, משהו בסנון ה''כל בני האדם עצובים על מותו של מי שהציל את העולם''.

		סכיזופרניה אחד (יום חמישי, 19/03/2009, שעה 20:26) תגובה 373462 אני עובד עם סכיזופרנים על בסיס קבוע בתור מדריך שיקומי והורדתי את הסרט הזה כי שמעתי שהוא על נער סכיזופרן. אני חייב להגיד שדוני ממש לא מתנהג כמו סכיזופרן בסרט. סכיזופרנים זה אנשים חרדים מאוד, הם לא מאגניבים כאלה שאומרים מה שהם חושבים מול אולם מלא באנשים או מול כיתה או מול מורה. הם אנשים שמסתגרים בביתם והוזים את הפרנוייות והפחדים שלהם לבד. ועוד דבר חשוב הם לא אנשים אלימים. הניסיון לצייר את דוני כסכיזופרן פסיכופת הוא תואם את הסטיגמה של רוב האוכלוסיה על סכיזפורנים. האמת היא שיש יותר סיכוי לאדם נורמלי להיות אלים כלפי מישהו אחר מאשר לסכיזופרן. האלימות העיקרה שהם מפנים היא כלפי עצמם בצורה של אובדנות. הפרשנות היחידה של הסרט שאני מתחבר אליה היא שכולו הוא למעשה הזיה פסיכוטית של דוני.

		נאמר בסרט שדוני הוא סכיזופרן? אדם קלין אורון (יום חמישי, 19/03/2009, שעה 21:05) תגובה 373467  בתשובה לאחד

		לא. רד פיש (יום שישי, 20/03/2009, שעה 2:38) תגובה 373502  בתשובה לאדם קלין אורון

		אאל''ט, כן נאמר שהוא סכיזופרן מיקה (יום שישי, 20/03/2009, שעה 19:38) תגובה 373570  בתשובה לאדם קלין אורון אם לא מפורשות, אז באמצעות התרופות שהוא לוקח, שהן תרופות לסכיזופרנים. אלא אם כן אתם מתכוונים שהסרט משאיר את הפרשנות בידי הצופה - האם אתם חושבים שפרנק באמת קיים, או שדוני שומע ורואה דברים שלא נמצאים שם (שזו ההגדרה הקלינית, פחות או יותר, לסכיזופרן). אבל אגב, להגיד שסכיזופרנים ואלימות זה חד משמעית לא נכון - זו טעות. אני אישית מכירה סכיזופרן שלא מסתגר בעצמו, לא מפחד לדבר מול קהל, ותקף את אמא שלו עם סכין כי הקולות אמרו לו שזו לא אמא שלו, אלא שד/שטן שהתחפש אליה.

		מעיון בתסריט ז'ניה (יום שישי, 20/03/2009, שעה 21:43) תגובה 373582  בתשובה למיקה הצירוף schizo לא מופיע אפילו פעם אחת, והתרופות שדוני לוקח הן פלסיבו. http://www.script-o-rama.com/movie_scripts/d/do...

		מעיון בתסריט שמוליק (יום ראשון, 11/10/2009, שעה 5:42) תגובה 394513  בתשובה לז'ניה בגרסת הבמאי, בפגישה של הפסיכולוגית עם ההורים, לפני שהיא מבקשת להגדיל את מינון התרופות, היא אומרת שהתנהגות כשל דוני מוכרת בקרב חולים פסיכוטיים פרנואידיים.

		אתה מדבר על סכיזופרניה כאילו זה דבר אחד, Boojie (יום שישי, 20/03/2009, שעה 21:54) תגובה 373583  בתשובה לאחד בזמן שזו משפחה שלמה של הפרעות שלכל אחת מהן מאפיינים שונים. סכיזופרנים פרנואידים, למשל, דווקא יכולים להגיע לרמות די גבוהות של אלימות, והם אלה שבדרך כלל מופיעים בסיפורת. אני חושבת שלהציג את כל הסכיזופרנים כאילו הם מקשה אחת זה סוג של סטיגמה שמפתיע אותי שמגיע מאדם כמוך שכביכול בא לפה למחות על סטיגמה.

		את יודעת, מיקה (יום שישי, 20/03/2009, שעה 22:03) תגובה 373584  בתשובה לBoojie זה גם מה שאני חשבתי, אבל אז חשבתי על הצד שהוא מגיע ממנו. אני לא חושבת שהוא מנסה ליצור סטיגמה אחרת, אלא רק להציג את הקשת הרחבה של ההפרעה, ורק יוצא לו קצת ''הפוך על הפוך''.

		פרנק/הארנב סתם אחת (שבת, 30/05/2009, שעה 21:03) תגובה 379041 קודם כל וידוי מביך שמה שהביא אותי סוף סוף לראות את הסרט המהולל הזה זו העונה האחרונה של אמריקן איידול (מי שראה מבין). סיבה דבילית, אכן. ברור שלא הבנתי את הסרט בצפיה ראשונה (קראתי קצת מהתיאוריות פה), אבל בעיני הוא מדבר בעיקר על בדידות. בעיקר הבדידות של גיל ההתבגרות, וגם בכלל. עכשיו למטרת הודעתי: אני מחפשת הסבר בעניין פרנק/הארנב, או יותר נכון הקשר בין פרנק האמיתי לפרנק שבהזיות. פרנק הוא בעצם אחד הנערים מבית הספר של דוני שהכין לעצמו את תחפושת הארנב. למה דווקא הוא זה שמופיע בהזיות של דוני? מה הקשר שלו אליו, ולמה תחפושת הארנב? זה מסמל משהו?

		פרנק/הארנב רד פיש (יום ראשון, 31/05/2009, שעה 0:18) תגובה 379074  בתשובה לסתם אחת פרנק, כאמור, הוא נער מהעיר של דוני שעשה לעצמו מסכת ארנב להלווין. (בהערות הבמאי ורמזים במהלך הסרט ניתן להבין שפרנק הוא החבר של אחותו של דוני, אבל זה לא נאמר במפורש בסרט וחסר משמעות בכל מקרה). הקשר שלו אל דוני הוא, כמובן, שבעולם שבו רוב הסרט מתרחש, דוני הרג אותו. באופן כלשהו הפעולה הזאת משחררת את רוחו של פרנק - שעדיין נמצא בחליפת הארנב שלבש כשהוא מת - לנוע אחורה בזמן כדי להשפיע על דוני לעשות את המעשים הנכונים (מבחינתו) כדי להחזיר את העולם למסלולו הנכון. חלק מאותה השפעה היא לגרום לדוני להרוג את פרנק ובכך לשחרר את רוחו של פרנק וכו'. לולאה שגורמת לעצמה. כמו כל דבר שקשור להסברים של הסרט הזה, ההסבר הנ''ל הוא רק נקודת השקפה אחת ולא בהכרח מבטא את מה שהיוצרים התכוונו/מה שקרה באמת.

		פרנק/הארנב סתם אחת (יום ראשון, 31/05/2009, שעה 0:48) תגובה 379078  בתשובה לרד פיש עשית לי הרבה סדר בראש עכשיו. תודה!

		את ס.דארקו מישהו ראה? אוריאל (יום שני, 22/06/2009, שעה 1:02) תגובה 381045 ס.דארקו,סרט ההמשך שמספר על האחות הקטנה סמנתה 7 שנים אחרי סוף הסרט הראשון. בדיוק סיימתי לראות אותו וכמות הבלאגן שהוא עשה לי בראש משתווה רק לכמות הבלאגן שהסרט הראשון עשה לי בראש,מישהו ראה אותו?

		האזרחית א' ראתה אותו. רד פיש (יום שני, 22/06/2009, שעה 1:27) תגובה 381047  בתשובה לאוריאל ניתן לומר שהיא לא ממליצה. http://www.fisheye.co.il/story_4457#378580