סרט רע ילדה (יום רביעי, 15/10/2003, שעה 4:55) תגובה 135222 רובו, לפחות.לא שרדתי עד סופו. עלילה משעממת ורוויה ברעיונות נדושים במיוחד, אשר מעט קטעי הפעולה המשובצים בה (על אף היותם סבירים) אינם מחפים על עליבותה. עיקר הבעיה, כך נראה לי, היא הפער הגדול בין זעקתו הנרגשת של הסרט ''יש לי מה לומר!'' (כפי שגם בביקורת נאמר) לבין העובדה המצערת כי, ובכן, אין לו. לעומתו, המטריקס נראה כמו תזה בפילוסופיה. בקיצור: מומלץ בחום רב. לוותר עליו.

		סרט רע madog (יום רביעי, 15/10/2003, שעה 8:56) תגובה 135223  בתשובה לילדה במקרה ראיתי את הסרט לפני יומיים (ככה שהטראומה עוד טריה ודוחפת אותי להגיב). הסרט עשוי לעילה. כל פיפס קטן בו מקצועי להחריד. חבל רק שהתסריט הוא ברמה שלא היתה מביישת את הקולנוע הישראלי במיטבו - זוועה חיה מהולה בשעמום מחץ היסטרי. השאלה העיקרית שהיתה לנו (בעיקר לצד הנשי הייצוגית) במהלך כל הסרט - מה לעזאזל עושה בו אמילי וואטסון. בקיצור, קצת מזכיר את השילוב של נערת ליווי וקוק - מקצועי, מענג את הצד הגברי, ונטול כל שבב של רגש או עניין אמיתי. מומלץ לבני 17 ומטה ומצביעי ליכוד בלבד.

		שובינזם גאי נסער ונרגש (יום רביעי, 15/10/2003, שעה 10:26) תגובה 135228  בתשובה לmadog יש כאן רמיזה שבנות צריכות פוצי מוצי בשביל לראות סרט? שוביניזם! יש כאן רמיזה שמצביעי ליכוד מטומטמים? מפא''יניקיזם!

		זה לא הסרט, זו שלי רעה! רעה! assafTV והאסוסיאציות שלו (יום רביעי, 15/10/2003, שעה 16:25) תגובה 135278  בתשובה לילדה

		מטופש עד אימה, אבל ליאופולד (יום רביעי, 15/10/2003, שעה 9:00) תגובה 135224 מישהו יודע מאיפה עותק הפילם שהוקרן בסינמטק, ואם כבר יש אחד כזה, למה לא לתרגם ולהפיץ מסחרית בבתי הקולנוע? מטופש עד אימה, אגב.

		ההקרנה בסינמטק ravy and firebird 0.6.1 (יום רביעי, 15/10/2003, שעה 11:28) תגובה 135232  בתשובה לליאופולד הייתה, עד כמה שהבנתי, טרום-טרום בכורה, מה שאומר שהסרט יופץ בזמן הקרוב.

		מץחיל עם רעיון... Ross (יום רביעי, 15/10/2003, שעה 10:35) תגובה 135230 אבל נגמר כסרט אקשן מטופש? נראה לי שהמטריקס כבר יכולים לתבוע על הפרת זכויות יוצרים

		אפשר לשאול ravy and firebird 0.6.1 (יום רביעי, 15/10/2003, שעה 11:27) תגובה 135231  בתשובה לRoss למה העתקת מילה במילה את הפסקה הלפני אחרונה?

		הם דיברו על האפקטים Ross (יום רביעי, 15/10/2003, שעה 11:30) תגובה 135233  בתשובה לravy and firebird 0.6.1 בתור זכויות יוצרים לפי מה שהבנתי. אני מדבר על כל הרעיון של המטריקס, סרט שהתחיל פילוסופי ומסתורי, והדרדר לסרט אקשן נטו בסוף

		וואלה, לא שמתי לב לקונטקסט ravy and firebird 0.6.1 (יום רביעי, 15/10/2003, שעה 11:36) תגובה 135236  בתשובה לRoss אבל עדיין, אני די בטוח של''מטריקס'' אין זכויות יוצרים על תופעה שקיימת לפחות כמה עשרות שנים.

		לא, זה לא יכול להיות! הפינגווין (יום רביעי, 15/10/2003, שעה 11:58) תגובה 135238 ביקורת של טווידלדי שאני מסכים איתה לגמרי? שערוריה! הצילום והבימוי באמת עושים עבודה טובה. קשה להאמין שהסרט נעשה בתקציב כל-כך נמוך (יחסית). לא רק קטעי הקרב, אלא כל עיצוב התלבושות והתפאורה, יוצר תחושה של עתיד משובש ובחירה לא נכונה של הדורות הבאים. סה''כ ההופעה של אמילי ווטסון היא פחות מחמש דקות, אבל אלו חמש דקות מדהימות. יש במבט שלה בלבד כל-כך הרבה עוצמה שממש הצטערתי שאין לה יותר זמן מסך. טיי דיגס, שנראה לאחרונה גם ב''שיקגו'' ו''רק נשיקה'' הוא שחקן משובח ומדויק בהופעה שלו. אני מציב עליו מעקב בתקווה שיהפוך לאחד השחקנים הגדולים של השנים הקרובות. כריסטיאן בייל בעל פני האבן הוא אחד השחקנים האחרונים שהייתי מלהק לתפקיד אדם שמגלה לראשונה את רגשותיו. רוב הסרט הוא מסתובב עם פרצוף רציני (גם לאחר שלא לקח את המנה שלו) וכשהוא מנסה להביע רגשות זה נראה די מזויף. כשהוא בוכה, זה נדמה כאילו מישהו פשוט טפטף קצת מים על פוסטר שלו והוסיף קולות חניקה ברקע. כמה שהמשחק של הילד מרשים, נראה לי שמיצו לזמן הקרוב את רעיון הילד שיודע מה שאחרים לא יודעים. מאז החוש השישי, כל ילד שני רואה אנשים מתים, או מכיל רוח של צרפתי מת, או מתנשא מעל מבוגרים בטענה שהם לא ממלאים הוראות. טוב, הבנו. נכון שרוב עלילות המד''ב הטובות כבר תפוסות, אבל זה לא תרוץ להעתיק מכל סרט א-אוטופי שנעשה אי פעם. הקרבות ממטריקס, רעיון האח הגדול מ''1984'', החברה הכמו רובוטית ממטרופוליס, המרידה של גורם בכיר בממסד ממיינוריפורט. קורט, סידרת כאלה צילומים יפים, למה לא להיות מקורי גם בעלילה? החורים, אוי החורים. בתחילת הסרט הם עוד קטנים ונסלחים, אבל בחצי השעה האחרונה, נראה כאילו קורט ווימר נכנס לסכסוך עבודה עם עצמו. כתוצאה מכך, קורט עזב את העבודה על התסריט והשאיר לדונלד... סליחה, לקורט להשלים את הסרט בלי תסריט מוצק. יש בסיום כל-כך הרבה חורים, שכבר ציפיתי למצוא את ג'ון ווייט וסיגורני וויבר מחלקים מים.

		אגב, ג'גואר לא רצה לכתוב ביקורת על הסרט? הפינגווין (יום רביעי, 15/10/2003, שעה 12:27) תגובה 135241

		כתבתי, אבל לטווידילדי הייתה ביקורת יותר טובה. Jaguar (יום רביעי, 15/10/2003, שעה 13:34) תגובה 135248  בתשובה להפינגווין אני לא הבאתי השוואה מסרטים אחרים, וכתבתי מה שהרגשתי במהלך הסרט. לפי דעתי סרט מצויין להעביר בו שעה וחצי ואפילו להנות בו מאוד. כמו שאמרתי יש קטעים בהם הכמרים מגלים מן רגשות וזה לא הגיוני, אבל נשמע לי הגיוני שהכמרים לא ידעו שפרסטון לא לוקח את המנה כי הוא יודע טוב מאוד להתנהג כאילו הוא על מנה. קירצ, סרט נחמד לראות עם חברים שמאוהבים בואן דאם וסטיבן סיגל וחושבים שקיאנו רבס צריך לזכות באוסקר על המשחק המחורבן שלו ב'משחק חזק'. הם יתלהבו ממנו... נ.ב: אולי לעורכים יש איפשהו את הביקורת שלי, כי איבדתי אותה. אם אתם יכולים לשלוח לי אותה באימייל או לפרסם אותה אני אהיה אסיר תודה...אסיר תודה לשמש, לכוכבים ולעורכים.

		מי צריך חישובים מסובכים על מנת להתחמק מכדורים? fledermaus (יום רביעי, 15/10/2003, שעה 13:44) תגובה 135249 כל מי שראה את Remo יודע שמספיק להקשיב לשרירי האצבע על ההדק. (מצד שני, כל מי שראה את Nemo יודע שדגים בורחים דרך הביוב) ________ שיר ללא פעלים: אני ואת על הבלט- ה. הערב פה ואני לא.

		הוא את שמות עצם? הפינגווין (יום רביעי, 15/10/2003, שעה 14:24) תגובה 135254  בתשובה לfledermaus

		באטמן ufo (יום רביעי, 15/10/2003, שעה 15:39) תגובה 135265 כריסטיאן בייל כבאטמן? מישהוא יכול לשפוך קצת אור על הנושא? או שעדיף לא לדעת

		'באטמן 5'. לונג ג'ון (יום רביעי, 15/10/2003, שעה 16:00) תגובה 135269  בתשובה לufo כפי שהוזכר, כריסטיאן בייל יגלם את תפקיד באטמן. הבמאי של הסרט (אלא אם כן יהיו שינויים) הוא כריסטופר נולאן, זה מ'ממנטו'. יומית שהיתה בנושא: http://www.fisheye.co.il/story_1744

		הו, כמה עדין המסר Preacher ו- frogger (יום רביעי, 15/10/2003, שעה 23:08) תגובה 135318 מעילים נאצים, ארכיטקטורה נאצית, דגל כמו-נאצי, רכבים... טוב, נו, רכבי עזר משדה התעופה (למי שתהה מהם המשוריינים הלבנים האלה, גורר מטוסים ומשאית כיבוי). מגבלות התקציב. כך דופק לו פטיש-המסר על ראש הצופה. נאום של המנהיג על זוועות העבר בצירוף תמונה של כיכר טיאננמן, והופה, מעבר להווה, ותמונה של אזרחי אקוויליבריה עושים טאי-צ'י בחליפות מאו. חסרה קצת מניפולציה רגשית? בואו נאיים על גור כלבים ברצח. זה כבר יעורר את הקהל! היה שווה לראות את הסרט רק בשביל לגלות את כל הציטוטים שהיו מסרטים אחרים. כשג'ון פרסטון (רק לי זה הזכיר אחד, ג'ון אנדרטון?) מפיל את כדור השלג, לא יכולתי שלא לצעוק ''רוזבאד!''. אבל מה, אמילי ווטסון באמת טובה מאוד. וקטעי האקשן מדהימים. תלושים מהמציאות, אבל מדהימים.

		הייתי רוצה לחזק את דברי כותב הביקורת... Noybee (יום רביעי, 15/10/2003, שעה 23:14) תגובה 135319 בכך שבעצם המסר של הסרט הוא- כריסטיאן בייל היה צריך לשחק את ניאו, בעוד שקיאנו ריבס אכן היה מוצא בסרט זה אמצעי מושלם לבטא את חוסר יכולתו ליצור הבעת פנים כלשהי... אני אישית ממש לא קונה את הרעיון המרכזי של הסרט, הוא פשוט נראה לי מגוחך,אבל חובבי האקשן בהחלט ימצאו כמה וכמה חידושים בחלק מהסצינות. בהחלט היו בסרט כמה הברקות, אך בסיכומו של דבר הסרט, לטעמי, רע.

		תחרות האיזכורים הגדולה! ליאופולד (יום רביעי, 15/10/2003, שעה 23:25) תגובה 135321 זה רק אני או שאקוויליבריום הוא זרז האיזכורים הקולנועיים / ספרותיים הגדול ביותר מזה זמן? הנה רשימה חלקית, אתם מוזמנים להוסיף עליה כיד הדמיון הטובה: סרטים: מאטריקס דו''ח מיוחד מטרופוליס החוש השישי ספרים: 1984 עולם חדש מופלא פרנהייט 451

		בלייד ראנר - הספר סולוצו (יום חמישי, 16/10/2003, שעה 10:17) תגובה 135347  בתשובה לליאופולד (או בשמו המקורי - ''האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות''). בספר נעשה שימוש במכונה, הקרויה ''עוגב נפש'' (בתרגום העברי, בכל אופן), אשר מאפשרת למתשמש בה לשלוט על הרגשות שלו (במובן- איזה רגש הוא ירגיש).

		למרות שלא קראתי גאי נסער ונרגש (יום חמישי, 16/10/2003, שעה 16:41) תגובה 135378  בתשובה לסולוצו אני מנחש שהכוונה היתה ל''איבר הנפש'' (organ= עוגב או איבר) במקור והמתרגם עשה מניח רעפים נוצרי משלו.

		מניח רעפים נוצרי fledermaus (יום ראשון, 19/10/2003, שעה 12:01) תגובה 135756  בתשובה לגאי נסער ונרגש ראיתי את בננות בסינמטק ותוך כדי שיחה על פילוסופיות מזרחיות הוזכר הספר ''אני צ'ינג''

		בלייד ראנר - הספר BoR|S (יום חמישי, 16/10/2003, שעה 17:55) תגובה 135385  בתשובה לסולוצו יותר כמו להזמין בטלפון הרגשה מסויימת או מצב רוח מסויים...

		אפל- פרסומת(ספויילרים כאילו דה) אורי עייף (יום שישי, 17/10/2003, שעה 18:28) תגובה 135473  בתשובה לליאופולד לא זוכר מה השנה, אבל רואים בדיוק את השורות של האנשים שיושבים מול המסך הגדול, ואיזה מישהו זורק משו על המסך ושובר אותו. כמובן שזה נבע מ1984..אך עדיין.

		כמובן שגם ביים אותה הבמאי של ''בלייד ראנר''... אך עדיין ravy (שבת, 18/10/2003, שעה 3:03) תגובה 135539  בתשובה לאורי עייף

		אפל- פרסומת(ספויילרים כאילו דה) סולוצו (שבת, 18/10/2003, שעה 11:37) תגובה 135569  בתשובה לאורי עייף אם השאלה היא ''מה השנה בה שודרה הפרסומת'', הרי מדובר ב-‏1984 כמובן... הפרסומת שודרה פעם אחת בלבד(אם אני לא טועה), במשחק הסופרבול של 1984. המסר של הפרסומת בסוף היה - ''אפל תגרום לכך ש-‏1984 לא תהיה כמו '1984'''. ללא ספק פרסומת ענקית.

		אפל- פרסומת(ספויילרים כאילו דה) אורי עייף (שבת, 18/10/2003, שעה 11:40) תגובה 135570  בתשובה לסולוצו חשבתי כך..אך לא הייתי בטוח

		חשבתי שזיהיתי בסרט רד פיש (שבת, 18/10/2003, שעה 12:41) תגובה 135580  בתשובה לאורי עייף ציטוט (ויזואלי) מדויק ומכוון מאותה פרסומת, אבל יכול להיות שזה סתם קרה בטעות, עם כל ההיסחפות לעניין החברה טוטאליטרית, כולנו אותו דבר, הידד לאח הגדול וכו'.

		לא ראיתי את הפרסומת אורי עייף (שבת, 18/10/2003, שעה 12:45) תגובה 135581  בתשובה לרד פיש במלואה אאז''נ.. אבל ראיתי קצת ממנה..וישר בקטע הראשון של השורות חשבתי עליה

		1984 fledermaus (יום ראשון, 19/10/2003, שעה 12:17) תגובה 135757  בתשובה לאורי עייף http://www.apple-history.com/noframes/body.php?...

		איזה כיף שיש אורי עייף (יום ראשון, 19/10/2003, שעה 14:25) תגובה 135788  בתשובה לfledermaus פה אנשים כל כך מועילים. תודה רבה.

		ויש פרסומת לאייפוד אריאדנה (יום שני, 17/10/2005, שעה 20:16) תגובה 222715  בתשובה לאורי עייף שהיא כולה טייק מבריק על הפרסומת ההיא: http://www.theroyalwe.org/royal_we_1984.mov

		סרט די חלש BoR|S (יום חמישי, 16/10/2003, שעה 0:32) תגובה 135329 מנסה להיות קצת מהכל, ועקב זאת נכשל בניסיון לבנות עלילה עקבית והגיונית. האמת, לשם שינוי כאשר רואים אותו על מסך גדול, הוא נראה קצת יותר טוב, אבל עדיין, עלילה מלאת חורים כמסננת, חלק מהסצינות צפויות מראש עד כדי טמטום וכן חוסר הגיון מוחלט בכל הנוגע להצגת הרעיון של ביטול הרגש.

		שנה פיטר (יום חמישי, 16/10/2003, שעה 19:34) תגובה 135395 אולי זה טיפה מוגזם לבקש, אבל זה יהיה נחמד אם תוסיפו בראש הכתבות (בעיקר כתבות ''מה היה'') את השנה בה הסרט יצא.

		אחלה ביקורת, טווידל. JackSmith (יום שישי, 17/10/2003, שעה 14:19) תגובה 135449

		תודה! טווידלדי (יום שישי, 17/10/2003, שעה 15:11) תגובה 135453  בתשובה לJackSmith

		עזבו אתכם מאמירה, Boojie (יום שישי, 17/10/2003, שעה 16:43) תגובה 135463 כל אמירה שיכולה להיות לסרט הזה משומשת כבר מזמן, ונראה לי שיוצריו ידעו את זה טוב מאד. אני לא חושבת שהם ניסו לחדש משהו. לא יתכן שאנשים שמכירים כל כך טוב את החומר (וזה ברור שהם מכירים אותו, לאור הציטוטים והמחוות המרובים שיש לאורך הסרט) לא שמו לב שהם חוזרים בדיוק על מה שנאמר בצורה טובה יותר כבר המון פעמים קודם. כלומר, אני *מאמינה* שלא יתכן שהם לא שמו לב. נכון? אבל למי אכפת. ויזואליה מרהיבה, קרבות מדהימים ביופיים, משחק סביר (אם כי גם אני חוויתי בדיוק את אותם גליצ'ים שתוארו בביקורת - לטעמי, בכלל לא נעשתה עבודה מעמיקה מספיק כדי לתאר בצורה משכנעת אנשים חסרי רגשות ואנשים שמגלים את הרגשות בפעם הראשונה) ואווירה נהדרת. שהמסר לעוס כמו מסטיק ישן, ולא מחדש שום דבר? למי אכפת מהמסר. סצינות הקרבות מספיקות. אגב, סתם תהייה שלי - לכריסטיאן בייל *יש* אפשרות להציג הבעות פנים? כי אותה (לא) הבעה שהייתה לו באמריקן פסיכו הייתה לו גם כאן, מה שבהחלט מעורר את התהייה אם אין לו איזה שיתוק של שרירי הפנים או משהו. מה שכן, מאד מתאים לו.

		כל הכבוד. Kipod (שבת, 18/10/2003, שעה 1:37) תגובה 135523  בתשובה לBoojie לא כי אמרת את מה שחשבתי, כי לא חשבתי כך. כל הכבוד כי הצלחת לשכנע אותי, וזאת אינה מטלה קלה. אז בקיצור, מש''א.

		וואו, אני מוחמאת. Boojie (שבת, 18/10/2003, שעה 5:20) תגובה 135554  בתשובה לKipod אני לעולם לא ארחץ את הביקורת הזאת, או משהו.

		אני די בטוח שב''אימפריית השמש'' היו לו כמה ravy (שבת, 18/10/2003, שעה 3:05) תגובה 135540  בתשובה לBoojie

		ולא רק שם Sloppy_Words (שבת, 18/10/2003, שעה 10:41) תגובה 135560  בתשובה לravy גם ב'ילדי החדשות' (או איך שלא תרגמו את Newsies) ובמטרולנד (וגם שם ציוותו אותו, ד''א, עם אמילי ווטסון).

		וב-The Machinist הוא היה מצויין. Sabre Runner מסית (יום רביעי, 07/12/2005, שעה 10:33) תגובה 229152  בתשובה לSloppy_Words וחבר המושבעים מתבקש להתעלם מהסרט שלו העונה לשם ''Reign of Fire''. הסרט הנ''ל ימחק מהפרוטוקול.

		היה לי ויכוח קטן עם טווידל רד פיש (שבת, 18/10/2003, שעה 12:49) תגובה 135582  בתשובה לBoojie בתהליך עריכת הביקורת. אני טענתי שהסרט לא לוקח את עצמו ברצינות רבה מדי - הוא לא לוקח את עצמו ברצינות בכלל. שהרעיון הבסיסי שממנו הסרט מתחיל הוא כל כך מופרך, שהוא לא יכול ולא מנסה לדרוש מהצופה להתייחס אליו ברצינות, אלא בתור מין חצי-פארודיה על דיסטופיות. טווידלדי טען (וטוען) שהסרט מנסה להיות רציני. אני מניח שבשני המקרים הסרט לא מצליח במיוחד (פארודיה שרבים מתקשים לזהות אותה כפארודיה לא יכולה להיות מוצלחת). דוגמה לחוסר-רצינות: בסצינה הראשונה בסרט, המונה ליזה (המקורית) נשרפת, לאחר שזוהתה בודאות כציור המקורי על ידי המכשיר לזיהוי מונה-ליזות מקוריות(TM), אבל בלי שמץ של הסבר לשאלה למה צריך להזיז לכהנים האם הציור הוא מקורי או לא (הם היו שורפים אותה אחרת אם זה היה פוסטר?) מלבד, כמובן, כדי לבדוק את המכשיר לזיהוי מונה-ליזות מקוריות(TM) החדש שלהם. הם לא התכוונו שאני אקח את זה ברצינות, נכון? נכון?

		אני ממש לא יודעת. Boojie (שבת, 18/10/2003, שעה 13:53) תגובה 135593  בתשובה לרד פיש אין לי מושג למה הם התכוונו. מצד אחד, הסרט יותר מדי בנוי כמו סרט שלוקח את עצמו ברצינות (כולל המכשיר לזיהוי מונה-ליזות מקוריות, שמן הסתם מבוסס על מאגר מידע לגבי מאפייני הציור של ציורים מסוימים). מצד שני, אני לא יכולה לראות איך יכול היה להידמות ליוצרים שהם עושים כאן משהו חדש, אומרים כאן משהו בעל משמעות. אני די בטוחה שיש כאן הקצנה מכוונת של סרטי דיסטופיות. מה היתה המטרה, מה היתה האמירה שהתכוונו אליה (אם היתה כזאת), מה היה הרעיון שמאחורי הסרט - אין לי מושג.

		זיהוי המונה ליזה המקורי Preacher ו- frogger (שבת, 18/10/2003, שעה 20:00) תגובה 135645  בתשובה לרד פיש היה בדיוק מאותה סיבה שירו בכלבים, מאותה סיבה שאיימו על גור קטן וחמוד (וכולם ביחד: ''אווווו...'') ושרפו את אמילי ווטסון: כדי ליצור תגובה רגשית אצל הצופים. בכל צורה שרק אפשר.

		נראה לי שהקהל היה על החומר ההוא, Boojie (שבת, 18/10/2003, שעה 20:34) תגובה 135651  בתשובה לPreacher ו- frogger מה שמו, הנוגד רגשות, כי בקטעים עם הכלב כולם צחקו.

		ניטפוק: מי שעל החומר, לא צוחק ללא גירוי פיזי הפינגווין (שבת, 18/10/2003, שעה 20:43) תגובה 135654  בתשובה לBoojie

		לא בסרט. Boojie (שבת, 18/10/2003, שעה 21:44) תגובה 135665  בתשובה להפינגווין בסרט, כבר ראינו, אנשים צועקים, מגיבים באלימות ואפילו מגחכים כשהם על החומר ההוא. שהסרט לא עקבי? טוב, זה אמרנו כבר קודם...

		סרט משעמם וצפוי נדב (יום שישי, 17/10/2003, שעה 18:31) תגובה 135475 בחיי שמזמן לא ראיתי סרט כל כך מאכזב. את אקוויליבריום ראיתי לפני מספר חודשים בדי וי די והוא סרט משמים. כל המוטיבים משוחזרים מסרטים קודמים. התלבושות צפויות וחסרות דמיון. קטעי האקשן טובים אבל אני תמיד מעדיף לראות שוב את שליחות קלטלנית 2 בשביל זה ולא סרט שמתאים לשעה 16:00 בערוץ הסרטים באמצע השבוע.

		כתבתי לפני ואכתוב שוב ravy (שבת, 18/10/2003, שעה 3:10) תגובה 135541 לא אכפת לי ממסרים שחוקים, לא אכפת לי מחורים בעלילה ולא אכפת לי מהמשחק של כריסטיאן בייל (אותו אני אגב מאוד אוהב). הסרט היה משעמם, הקרבות היו מגוחכים (אני מוכן לקבל את זה שאפשר ליישם את הרעיון בצורה טובה, אבל זאת לא הייתה הצורה), הדמיון שהבמאי הפגין גם ברמה הוויזואלית (בנוסף לעלילתית) היה אפסי. כן, הסרט נראה מרשים יחסית לתקציב שלו. לא, הוא לא נראה מרשים אבסולוטית. הצילומים היו סתמיים, התלבושות דביליות, האפקטים בינוניים-מינוס.

		לך לא אכפת? נורטון (שבת, 18/10/2003, שעה 21:17) תגובה 135659  בתשובה לravy ממסרים שחוקים וחורים בעלילה? אז על מה התווכחנו כל שבוע שעבר?

		לך לא אכפת? ravy (שבת, 18/10/2003, שעה 21:40) תגובה 135663  בתשובה לנורטון תלוי באיזה סרט. אם זה סרט ז'אנר כלשהו, אני מעדיף שהוא קודם כל יעבוד בתור סרט ז'אנר, ורק אח''כ נדבר על מסרים ושטויות. ''אקוויליבריום'' לא עשה לא את זה ולא את זה. הסרט ההוא מהשבוע שעבר (שעדיין לא בדיוק נגמר), הוא סרט שמנסה לתת לנו שעורים במוסר, סוציולוגיה, הנדסת אנוש, ומה לא, ובכך שם בעצמו את המסרים והעלילה בראש סדר העדיפויות. אמרת בעצמך שהוא שילוב של הרבה ז'אנרים, לא צריך לעקוב כמו כלב אחרי אף אחד מהם ולכן חלק מהגאוניות שלו הוא בלהפתיע את הצופים וכל מיני כאלה, לא?

		מקבל. נורטון (יום ראשון, 19/10/2003, שעה 0:55) תגובה 135697  בתשובה לravy אגב, את אקווילבריום (או מה שהשם של הסרט לא יהיה), לא ראיתי, ולכן אני יסכים. הפעם.

		*רץ בטירוף* החתול המחייך והשעון (יום ראשון, 19/10/2003, שעה 10:37) תגובה 135746  בתשובה לנורטון *אסכים. סליחה.

		SIGS (יום ראשון, 19/10/2003, שעה 13:24) תגובה 135769 אני לא יודעת עם משהו כבר עלה על זה אבל נוסף לכל הרעיונות שכתובים כבר בביקורת יש כאן גם משהו דומה לאחד הסיפורים הקצרים של אורסון סקוט גארד ''סונטה ללא לווי'' שם גם יש את הענין של המשגיחים שאמורים לדאוג שכולם יהיו מרוצים ואת זה שרואה שהמצב הנוכחי לא משהו כל כך (''THE GIVER?''של לואיס לאורי) כך שמפה נובעת ישירות השאלה יש משהו מקורי וחדש בסרט הזה?

		אולי.. Psycho-Chihuahua (יום ראשון, 19/10/2003, שעה 13:51) תגובה 135776  בתשובה לSIGS האקדחים?

		SIGS (יום ראשון, 19/10/2003, שעה 14:03) תגובה 135780 למה? מה מיוחד באקדחים?

		ספוילר קטלני Preacher (יום ראשון, 19/10/2003, שעה 18:11) תגובה 135830  בתשובה לSIGS טוב, לא ממש, אבל זה בכל זאת הדבר המקורי היחיד בסרט. לגיבור יש אקדחים עם טעינה אוטומטית של מחסניות מהשרוול, ועוד כל מיני גדג'טים יותר קשים לתיאור.

		זה החלק הפחות מעניין, דווקא. Boojie (יום ראשון, 19/10/2003, שעה 19:25) תגובה 135855  בתשובה לPreacher החלק המעניין זה אמנות הלחימה שהם מפתחים שם, שמבוססת על בחירה במיקומים שבהם ההסתברות להיפגע מכדורים נמוכה ביותר, והאפשרות לפגוע ביריב גבוהה ביותר. רעיון ענק וביצוע יפהפה.

		אוקי בסדר SIGS (יום ראשון, 19/10/2003, שעה 20:24) תגובה 135871  בתשובה לBoojie תגידו מישהו פה קרא את סונטה ללא לווי של סקוט גארד? רק בשביל לראות אם באמת יש דמיון

		כן, ממש לפני יומיים, Sloppy_Words (יום ראשון, 19/10/2003, שעה 20:36) תגובה 135874  בתשובה לSIGS אין דימיון, לפחות לא דימיון רציני שיזכיר לי את הסרט בזמן הקריאה.

		מצד שני, אני נזכרתי ב''רמו''. Boojie (יום ראשון, 19/10/2003, שעה 20:39) תגובה 135876  בתשובה לSloppy_Words

		להזכיר את רמו זה קל fledermaus (יום שלישי, 21/10/2003, שעה 13:35) תגובה 136076  בתשובה לBoojie (בעיקר לזקנים כמוני) http://www.fisheye.co.il/story_1798#135249 החכמה האמיתית היא לכתוב שיר ללא פעלים. שיר ללא פעלים: יש אנשים עבורם העולם הוא קשקוש בָלבוש. לאחרים הוא הכל, או אולי הוא לא כלום. למיטב ידיעתי אין חשיבות לדיון על מהות העולם כל עוד יש שמש וים ופצצות נפלם

		קארד. תמי (יום חמישי, 30/10/2003, שעה 8:43) תגובה 137101  בתשובה לSIGS card בלעז.

		ביזיון. רד פיש (יום שלישי, 11/11/2003, שעה 17:16) תגובה 139018 הדי.וי.די של 'אקוויליבריום' יצא בהדפסה ישראלית. (מה שמחסל, אני מניח, את השמועות על הפצתו העתידית בקולנועי הארץ). את הדיסק עצמו לא ראיתי, אבל העטיפה שלו היא כל כך ביזיונית שהייתי צריך לבדוק פעמיים שהשם 'פורום פילם' אכן מופיע עליה כדי לוודא שלא נתקלתי במקרה בהוצאה פיראטית. שמו העברי של הסרט, במקרה שתהיתם, הוא 'שיווי משקל'. בסדר. על הצד הקדמי של העטיפה מופיעים שמות שני שחקנים: טייב דיגס (כן, טייב) ודומיניק פורסל (מי זה?). בדיקה בימד''ב העלתה שדומיניק משחק את ''סימוס'', שהוא, אני מניח, דמות שולית כלשהי בסרט. אולי השותף הראשון של הדמות הראשית, אני ממש לא זוכר. בכל מקרה, שמו של כריסטיאן בייל, השחקן הראשי בסרט, לא מופיע. כנראה שהוא לא חשוב לעומת כוכב העל דומיניק פורסל. אם זאת רמת ההשקעה של פורום פילם (''גולומב'') בעטיפות, שאמורות למכור את הסרט, אין מה להתפלא על כך שהסרטים עצמם הם באיכות עלובה, שלא להזכיר את התרגום. בקיצור: עברו לאזור 1.

		או איזור 2 לא ישראלי. שלמקו GRAS (יום שלישי, 11/11/2003, שעה 17:45) תגובה 139025  בתשובה לרד פיש

		זה אומר שתצטרכו לשנות את שם הביקורת? הפינגווין (יום שלישי, 11/11/2003, שעה 19:53) תגובה 139036  בתשובה לרד פיש

		ביזיון. Xslf (יום חמישי, 13/11/2003, שעה 23:14) תגובה 139343  בתשובה לרד פיש למען האמת, צפיתי עכשיו בדויד של אזור 2 (מושאל מבלוקבסטר), והתרגום דווקא היה באיכות סבירה. מה שכן, זה אחד הדויד הדלים ביותר בפיצ'רים שראיתי כבר הרבה זמן- פשוט אין כלום חוץ מהסרט עצמו.

		מי זה דומיניק פרסל? אנטי (שבת, 15/11/2003, שעה 12:51) תגובה 139485  בתשובה לרד פיש גם הוא היה רוצה לדעת. http://www.10.tv/inner.asp?chapterid=24127&...

		ביזיון. תרגומון (יום שישי, 17/12/2004, שעה 22:24) תגובה 185173  בתשובה לרד פיש גם אני לא יודע מי זה דומיניק פורסל. הדבר היחיד בהקשר הזה ששמתי לב אליו הוא שרשימת המשתתפים היא לפי סדר ההופעה, כך שמן הסתם מדובר במנהיג המחתרת המקומי - זה שבמהלך סצינת האקספוזיציה הספיק להגיד בערך 5 מילים לפני שחיסלו אותו יחד עם המונה ליזה. אכן דמות שולית.אבל לחשוב שהוא ''השותף הראשון של הדמות הראשית''?! כאילו, הדבר הראשון שקפץ לי לראש היה ''הי! מה בורומיר עושה כאן?'' אה, ותודה ליס שהקרינו את הסרט במסגרת חנוכה-מד''ב. מי ייתן ויבינו שם שאפשר להקרין מד''ב בפול-טיים-ג'וב ולא רק בחגים (או בחופש הגדול, ראו מקרה הוט).

		שווה צפיה גדי מ. (שבת, 29/11/2003, שעה 21:03) תגובה 141258 סרט פעולה מעולה בסוגו. מזמן לא ראיתי סרט פעולה ששווה לראות אותו . לא עוד אפקטים מטומטמים אלא מענינים וחדשניים. קורט ווימר עשה עבודה טובה. למרות שהקונספט קצת לא הגיוני אבל מי יודע בעולם שלנו שום דבר לא הגיוני... הכל יכול להיות. בכל מקרה שווה השאלה בהחלט למי שאוהב סרט פעולה ובידוני.

		לא היית הרבה בקולנוע השנה, נכון? הפינגווין (שבת, 29/11/2003, שעה 21:19) תגובה 141260  בתשובה לגדי מ.

		או בשנה שעברה, או בזאת שלפניה, Boojie (שבת, 29/11/2003, שעה 21:49) תגובה 141267  בתשובה להפינגווין או בזאת שלפניה, או בחמש השנים שלפניה, או בחמש עשרה השנים שלפניה...

		די, אנשים יחשבו שאקוויליבריום לא מקורי הפינגווין (שבת, 29/11/2003, שעה 21:50) תגובה 141268  בתשובה לBoojie

		האמת, ''מקורי'' היא פשוט לא מילה רלוונטית Boojie (שבת, 29/11/2003, שעה 22:04) תגובה 141273  בתשובה להפינגווין לסרט הזה. הוא מצטט במכוון מכל כך הרבה סרטי דיסטופיות קודמים, שמקוריות זה לא מה שצריך לחפש בו.

		מעיר מתים ומקיץ ישנים אדם קלין אורון (יום ראשון, 23/01/2005, שעה 14:22) תגובה 190146 אחרי שנות אור, סופסוף ראיתי את הסרט. תגידו, גם ''עיר אפלה'' לא הופץ בארץ? כי נראה לי שלמפיצים הישראלים יש משהו נגד סרטי מדע-בדיוני טובים. אז ככה, אם מישהו קורא: הסרט יוצא מהכלל. זאת אומרת, הוא לא הגיוני במיוחד, אבל לא חסרים בו ניואנסים, הוא אסתטי ברמות יוצאות דופן, וקטעי הפעולה יוצאים מהכלל. פשוט שווה כל רגע.

		גם 'עיר אפלה' לא הופץ בארץ. רד פיש (יום ראשון, 23/01/2005, שעה 16:02) תגובה 190164  בתשובה לאדם קלין אורון

		ואני אשחזר גם כאן את מה שכתבתי Boojie (יום ראשון, 23/01/2005, שעה 20:01) תגובה 190188  בתשובה לאדם קלין אורון בדו''חקו: ''חרא סרט. מרהיב מבחינה ויזואלית, כן. אחלה אקשן, כן. אבל דורש אידיוטומט אולטרה אם הצופה מתעקש גם להתייחס לעלילה. ובסרטי מד''ב, מה לעשות, יש לצופים איזושהי התעקשות מוזרה שגם תושקע איזושהי מחשבה בסרט. או לפחות לי. אולי לצופים אחרים לא.'' קופי ופייסט זו המצאה נפלאה.

		פייסט זו המצאה מופלאה. רד פיש (יום ראשון, 23/01/2005, שעה 20:36) תגובה 190196  בתשובה לBoojie קופי כשלעצמו הוא לא משהו. הידעת שהקופי הומצא כבר בשנת 1645 ע''י גוטנברג, אבל נכנס לשימוש רחב רק אחרי המצאת הפייסט ב-‏1972?

		ואותי לימדו שמה שגוטנברג המציא Kipod (יום ראשון, 23/01/2005, שעה 20:44) תגובה 190199  בתשובה לרד פיש היה ה''פייסט''. אבל אולי אתה מדבר על בן דוד שלו? אם כן, חבל שהם מעולם לא נפגשו ואיחדו את הידע.

		אז תחליף את השם למיכטנברג רד פיש (יום ראשון, 23/01/2005, שעה 20:55) תגובה 190201  בתשובה לKipod עכשיו בסדר?

		מישהי עם ניק מתחכם (יום ראשון, 23/01/2005, שעה 20:55) תגובה 190202  בתשובה לרד פיש

		מהסיבה הפשוטה שזה סרט. NeUrotic (יום ראשון, 23/01/2005, שעה 22:48) תגובה 190224  בתשובה לBoojie היי היי היי, כמו שהמרצה שלי באוניברסיטה היה אומר: ''אם אתה כבר גונב, תגנוב מטיפאני'ס''. כלומר, אם כבר אתה עושה סרט מדע בדיוני שאין בו שום דבר חדשני באמת, לפחות תצטט את הטובים ביותר. 1984, עולם חדש מופלא, פרנהייט 451, מטריקס ומה לא. ואם זה עבד פעם אחת, אין סיבה שזה לא יעבוד שוב אם תשקיע קצת מאמץ. חוץ מזה, לסרט יש את אחת מרצועות הבמאי הטובות ביותר (הוא כתב, ביים והפיק את הסרט), והוא מדבר על השיקולים של העלילה, הצילום והסאונד במסגרת התקציב המוגבל (למשל, למה מצלמים בלי חלונות? כדי לחסוך באפקטים ממוחשבים). חוץ מזה הוא הפנה את תשומת לבי לכמה דברים מגניבים באמת ברמה האומנותית. הרבה יותר טוב מבדרך כלל, כשיושב כל הצוות של הסרט ומריץ צחוקים. היה לי כיף, אבל אני חננה של סרטים. של מדע בדיוני. ובכלל. מה, להתבייש עכשיו או אחר כך?

		וואלה, כנראה שאני אדיוט אדם קלין אורון (יום שני, 24/01/2005, שעה 10:31) תגובה 190276  בתשובה לBoojie כי בעיני זה דווקא לא היה חרא סרט. את יודעת מה? יש סיכוי לא רע שאפילו היה ניתן לקרוא את זה בין השורות של מה שכתבתי במקור. ככה שכנראה ההסבר הזה לא חמק ממני סתם ככה. ולעניין - הסרט אולי מכיל חורים בעלילה, אבל הם מתרבים בעיקר לקראת הסוף (להוציא אחד די בולט בהתחלה), ובכל מקרה עלילה היא לא הנקודה המרכזית בסרט (ולא, גם לא אקשן). ובכל זאת, במחשבה לאחור, קשה לי לראות למה חשבת שלא הושקעה מחשבה בסרט, או שהעלילה דבילית במיוחד. רוצה לפרט?

		עבר זמן רב מדי מאז שראיתי אותו, Boojie (יום שני, 24/01/2005, שעה 11:19) תגובה 190281  בתשובה לאדם קלין אורון (משהו כמו שנה וחצי, ראיתי אותו באייקון 2003) ואני לא זוכרת מספיק פרטים - היו המון דיונים בנושא בזמנו בפורום אורט וכאלה, אם אני אמצא משהו אני אקשר. בכל מקרה, זה סרט שהוא יותר מדי ''בואו נכניס את כל הרעיונות הדיסטופיים שהופיעו בקולנוע אי פעם'' (אכן, כמו שצוין כאן, הסרט הזה הוא ערימה מדהימה של מחוות, בעיקר ויזואליות, פחות רעיוניות, לדיסטופיות קודמות כמו 1984, עולם חדש מופלא ועוד). הסרט הזה, ברמה הרעיונית, נראה כמו עבודה של אנשים שלא באמת מבינים במדע בדיוני, או שמכירים מדע בדיוני ברמה השטחית. הרעיונות לא מפותחים כראוי, הספקולציה לא נחקרת עד הסוף, הצגת המציאות כמציאות ש''אין בה רגש'' והדמויות במחתרת כמי שזה עתה גילו את הרגש ועמלים להסתיר את זה בעולם של לא מרגישים כל כך לא משכנעת שזה כואב (אולי זה היה טיפה יותר משכנע אם מה-שמו לא היה עושה בדיוק את אותו תפקיד שהוא עשה באמריקן פסיכו) - וזה נובע נטו מחוסר חשיבה מספקת. המון פרטים שהיו יכולים לשכנע הושמטו, והאמצעי היחיד, פחות או יותר, שנעשה בו שימוש בסרט כדי להעביר ''עולם ללא רגש'' זה רובוטיות מסוימת אה-לה-החומה של הפינק פלויד. המשחק לגמרי לא משכנע, אבל קשה לי להאשים בזה את השחקנים - נראה לי שהם עשו מה שהם יכלו עם התפקיד כמו שהוא הופיע בתסריט שהם קיבלו. הרעיונות פשטניים להחריד ודי בהם כדי לעשות כאב ראש לכל אדם שנחשף לשתיים וחצי יצירות מד''ב רציניות בחייו, וגם מעט הרעיונות שכבר יש שם לעוסים עד דק ומוגשים בכפית. הוויזואליה מרהיבה. על זה באמת אין לי ויכוח. מאד נהניתי מהסרט הזה, אבל לא כסרט מדע בדיוני. כסרט אפקטים. ביקורת של גרומיט על הסרט, מפורום אורט: http://forums.ort.org.il/scripts/showsm.asp?whi...

		עבר זמן רב מדי מאז שראיתי אותו, אדם קלין אורון (יום שני, 24/01/2005, שעה 16:26) תגובה 190316  בתשובה לBoojie תראי, התסריטי אינו ריי ברדבורי, ובטח שהוא לא ג'ורג' אורוול. לא מדובר ביצירת מופת נרטיבית בשום קנה מידה. _אבל_, וזו הנקודה, מדובר בסרט, לא בספר. והבמאי יודע היטב לנצל את המדיום שלו - ואני לא מתכוון שהסרט יפה עד כדי כאב (והוא יפה מאוד - אבל גם The Chronicles of Riddick יפה להפליא, ובו אין לכך שום ערך מוסף), אלא שהיופי שלו מתאים למסר של הסרט. במלים אחרות, חוסר הרגש מבוטא יותר מכל בסרט בכך שהבניינים חסרי רגש, הצבעים חסרי רגש, הארכיטקטורה של העיר חסרת רגש וכדומה. אז נכון, בהקשר לחוסר הרגש של האנשים הסרט לא בדיוק מחליט מה הוא רוצה להגיד, אבל מצד שני, האינדוקטרינציה של ''אבא'' בכל מדיום אפשרי היא מאוד מושכלת, מלאת עובדות וכבדת-ראש: לא מדובר בשטיפת מוח רדודה, כנראה בגלל ההנחה (הסמויה, ועל כך תודתי לסרט) שברגע שמנתקים לאנשים את הרגש, הם מסוגלים לחשוב רציונלית, וזאת הרמה שאליה צריך לפנות. אבל, ואני חוזר לנקודה המרכזית שלי, חוסר הרגש של הסרט מבוטא ברמות אחרות, בעיקר בקונטרסטים: שון בין מזיז את העיניים לכיוונו של כריסטיאן בייל בזמן הפשיטה הראשונה על המורדים, אבל בייל מסתכל ישר קדימה; אשתו של בייל זועקת ''אל תשכח אותי'', הוא רק נראה מופתע; המורדים מבוהלים עד אימה לקראת כל פשיטה בה טובחים בהם למוות, החיילים מעולם לא מפגינים אפילו חשש קל, אלא רק (וגם זה קיצוני ופעם יחידה), הפתעה. וברמת העשייה הקולנועית, המסר מועבר בצורה מתוחכמת, לא בוטה ולא גסה: בייל מוףתע ומבוהל כשהלב שלו דופק, וכשהוא רואה את נוף העיר בזריחה (שקודם נראה מדכא ואפור, ופתאום הוא נורא הוד) הוא כמעט מזריק לעצמו אל-רגש שוב, מרוב אימה; הסרט מכיל הקלטות-קול מדוקדקות מאוד, כי חיוני שהצופים יבינו שבייל נחשף פעם ראשונה לסקאלה של תחושות: אתה יכול ממש לחוש את הסרט של ווטסון בין ידיך כשבייל ממולל אותו. עכשיו, אין לי ספק שלסרט יש חולשות: הלבוש-הפשיסטי-עד-גיחוך של כל כוחות הבטחון מוגזם מאוד, הקטע בסוף (ולמי שלא הבין, זה ממש ) שבו בייל מחסל את המנהיג כמעט ולא ניתן לסיספונד (למה, לעזאזל, הוא נמצא במרחק של מאה מטר מחדר החקירות בכלל?), ההתאהבות בין בייל לווטסון לגמרי לא ברורה; וטיי גיבס מפגין הרבה יותר מדי רגש לגבי מישהו שאין לו רגשות (אבל הוא היחיד). אבל על זה אני מוכן לסלוח לסרט, לא כי קטעי הפעולה היו מגניבים - והם היו מאוד, מאוד מגניבים, ברמת כיראוגרפיה של ''נמר, דרקון'' או ''מטריקס'' - אלא כי המסר המרכזי שלו מועבר היטב על-ידי הסרט והשחקנים. ובכל מקרה, את החולשות של הסרט היה ניתן לתקן עם ווימר היה מבין שהוא לא צריך לעשות הכל לבד, ולוקח מישהו שיעזור לו (קצת כמו דוד דאור: מתי הוא יבין שעדיף שהוא לא יכתוב לעצמו את השירים?) בקטעים שבהם הוא חלש. אבל, בקטעים שבהם הוא חזק, הוא חזק מאוד, ואין לי צל של ספק שהוא השקיע הרבה, הרבה, הרבה חשיבה בסרט. נראה לי שבמידה מסוימת את מצפה מהסרט להיות יצירת מופת בכל קנה מידה, ומניחה שבגלל שהוא נכשל באלמנטים מסוימים (למשל מקוריות ברעיון של חוסר-רגש או בהתייחסות ליצירות אומנות כמסוכנות ושריפתן), הוא נכשל בכולם. אני לא מקבל בחינה שכזו, היא נראית לי לא הוגנת ולא הגיונית. ויזואלית, הרעיון של חברה שמדכאת רגש ותהליך גילוי הרגש לא שורת טוב יותר על-ידי אף סרט קולנוע שאני יכול לחשוב עליו. אגב, סיבה נוספת שאני לא מקבל את הביקורת-הכוללת הזו, היא שאם זה קנה המידה שלך, היכולת שלך להנות מסרטים בכלל, ומסרטי מדע-בדיוני בפרט, תוגבל לסרט בכל שני-עשורים, פחות או יותר. הרעיון הבסיסי של ''קיוב'', למשל, מופיע כבר ב''ליל המתים-חיים'', ב''גברים במלכודת'' ובעוד עשרות סרטים שעשו את זה לפניו, ורובם טוב ממנו. אז זהו? ''קיוב'' צריך ללכת לזבל? ואגב, לא ראיתי את ''אמריקן פסיכו'', ככה שיכולתי רק להתפעל מהמשחק של בייל, שלא לדבר על שוט הסיום המצוין של הסרט.

		שמע, אני נאלצת לשאול שאלה Boojie (יום שני, 24/01/2005, שעה 16:52) תגובה 190320  בתשובה לאדם קלין אורון אחת פשוטה. אמרת: ''המסר המרכזי שלו מועבר היטב על-ידי הסרט והשחקנים''. אוקיי. *מה* המסר המרכזי? אני אשמח לגלות את זה, סוף סוף. ובבקשה תשתדל שזה לא יהיה משהו כמו ''משטר טוטאליטרי זה רע'' או ''רגשות זה דבר חשוב''.

		העלמה עפרונית (יום שני, 24/01/2005, שעה 21:20) תגובה 190367  בתשובה לBoojie אבל רגשות זה לא דבר חשוב! רגשות זה לרכרוכיים. _________ העלמה עפרונית, ורק עוד 164 עמודים לקרוא.

		אוי, באמת, הפרטים הקטנים אדם קלין אורון (יום שני, 24/01/2005, שעה 21:58) תגובה 190369  בתשובה לBoojie נקודה מצוינת, ובחירת מילים מוטעית מצידי. לסרט אין ממש מסר - ואם יש לו, הוא די שבלוני (''למה אתה חי? אני חיה כדי להרגיש!''). כוונתי לומר שהסרט משרת היטב (בכמה רמות) את הרעיונות של הסיפור, ובעיקר הרעיון האחד - איך תיראה חברה נטולת רגש, ואם לצטט את עצמי, הרעיון של חברה שמדכאת רגש ותהליך גילוי הרגש. המסר עצמו די שבלוני (מצד שני, גם המסר של ''חוות החיות'' וגם המסר של ''פרנהייט 451'' די שבלוניים).

		אז זהו, שאני לא מסכימה איתך. Boojie (יום שלישי, 25/01/2005, שעה 1:59) תגובה 190420  בתשובה לאדם קלין אורון ואני חושבת שהייצוג בסרט הזה לחברה חסרת רגש לוקה בהמון, המון, המון רמות. דיון קצר בין כמה חובבי מד''ב, מייד אחרי הסרט, העלה לפחות עשר נקודות שונות שבהן הסרט פישל (שלל דוגמאות לתגובות רגשיות אצל אנשים שכביכול לא חווים רגש, שלל דוגמאות להתמודדות לא סבירה של אנשים שזה עתה נפגשו עם הרגש, כביכול, העדר כל שינוי במוסדות החברתיים מבוססי הרגש, כמו נגיד מוסד המשפחה, וכולי). הסרט הזה שואל ''איך תהיה חברה חסרת רגש?'', אבל לא לוקח את הספקולציה מעבר לרמת הוויזואליה. ושים לב שגם הדוגמה הקודמת שהתייחסתי אליה (1984, משנת 49) וגם שתי הדוגמאות שנתת הן דוגמאות *ישנות* (פרנהייט משנת 51, חוות החיות מ-‏46), מהתקופה שהז'אנר הדיסטופי היה בחיתוליו. מיצירה שנעשתה בשנים האחרונות אני מצפה לקצת יותר תחכום, כי נעשו שניים-שלושה דברים מאז. ו''פרנהייט'', אגב, עדיין מפגין תחכום רב בהרבה (אני מדברת על הספר, לא על הסרט שלא סבלתי).

		אז זהו, שזה הדדי אדם קלין אורון (יום שלישי, 25/01/2005, שעה 8:15) תגובה 190457  בתשובה לBoojie יש בסרט רק אדם אחד שכרגע נפגש עם הרגש - בייל. ההתמודדות שלו, לדעתי, מוצגת בצורה מצוינת. כל שאר הדמויות מגלות-הרגש בסרט כבר נחשפו אליו בעבר, לא ברור לנו מתי. לגבי גילויי רגש אצל אנשים נטולי-רגש, שוב, חוץ מהדמות של גיבס, אנא ספקי דוגמא. לגבי מוסד המשפחה, צודקת. אני מניח שהסרט היה מכנה את זה Vestigial Institution, אבל אכן העיסוק של הסרט בנושא הוא שבלוני ולא מספק. הייצוג של חברה חסרת רגש בסרט אכן לוקה בכמה רמות, אבל וודאי שהוא אינו אדיוטי או שטחי, וברמת העשייה הקולנועית (לא רק הוויזואליזציה, גם זוויות הצילום, עריכת הקול, העיצוב, בחירת הרקעים לסצינות ספציפיות וכדומה) הוא מתוחכם ומוצלח מאוד. ואנא, ספקי יצירה דיסטופית מהשנים האחרונות - בתחום הקולנוע, במטותא - שמפגינה יותר תחכום מהסרט הזה. תראי, זכותך להחזיק בדעתך, אבל קשה לי לקבל את השלילה הגורפת שלך של הסרט - היא פשוט נראית לי מבוססת על דעה קדומה כלשהי, או על האחזות בצדדים החלשים יותר בסרט, תוך עיוורון מכוון לנקודות החיוביות שבו. ואגב, גם אני חובב מדע-בדיוני. אז מה? זה לא אומר שהדעה שלי על הסרט יותר או פחות מבוססת מזו של כל צופה אחר.

		אז זהו, NeUrotic (יום שלישי, 25/01/2005, שעה 21:35) תגובה 190598  בתשובה לאדם קלין אורון אני מסכים. הדיסוטופיה מתה. כלומר, זה היה נורא אופנתי פעם, כשהמדע הבדיוני היה בחיתוליו, להביע עמדות רציניות ונחרצות לגבי עתיד החברה האנשוית והעולם. השימוש המדע בדיוני היה אחד האמצעים הטובים ביותר לייצר את העולם שיכול היה להיות (יוכל יהיה להיות), אבל בסופו של דבר המדע הבדיוני היה כלי על מנת לספר סיפור חברתי. ברבות השנים, המדע השיג את הבדיוני. מי שיקרא היום אסימוב, קלארק, ואחרים (או יראה את אנוכי הרובוט, אודיסאה בחלל וכו') לא ימצא את עצמו עוצר אפילו לשניה אל מול פלאי הטכנולוגיה המתוארים שם. זה כבר לא בדמיון - זו עובדה שטרם התגבשה. לגבי החברה הדברים עדיין פתוחים, אבל לגבי הטכנולוגיה... בכל אופן, יחד עם הדעיכה של המדע הבדיוני לז'אנר (הו כה מגניב - אבל פחות מקודם) שבו מספרים סיפור לשם הטכנולוגיה ולא להפך, עלה גל חדש של ''דיסוטופיה בת זמננו''. הכוונה היא שתחושת הניכור נובעת מהתפתחות הטכנולוגיה והחברה (תרבות ה-MTV?)ומאפיינת את הצעירים בני זמננו (והכוונה היא לגל ההתאבדויות/רציחות מתוקשרות בארה''ב כמו גם בארץ). אנחנו נמצאים במצב שבו אף אחד לא מסוגל/ רוצה להסתכל מעבר לכאן ולעכשיו ולהתבונן קדימה. דוגמא לסרטים מסוג זה: מועדון קרב. (ולא ''אלפנט'', ולא ''bowling for columbine''). הדיסוטופיה היא עכשיו, כי עכשיו הוא הזמן הגרוע ביותר להיות בו. מה שזה מותיר לנו הם כמה סרטים בודדים השייכים לז'אנר של מדע בדיוני אפל (כלומר, שהסרטים הם חשוכים... :) ) דוגמת ''מטריקס'', ''עיר אפלה'' וכן ''שיווי משקל''. ככה זה. לא אומר שצריך לחיות עם זה, אבל אם רוצים משהו אחר - צריך לעשות זאת בעצמנו. מי לוקח על עצמו לכתוב תסריט על ישראל ב-‏2048, ערב יום העצמאות? מדינה בת מאה, נער אחד וכפר וירטואלי בשם ''שלמות'' אליו בורחים האנשים כדי להתחמק מהמציאות הגאו-פוליטית שלא התקדמה הרבה בחמישים שנה, מהעוני, מהזקנה ומעצמם...

		אני בטוחה שיש לך נקודה מעניינת מישהי עם ניק מתחכם (יום שלישי, 25/01/2005, שעה 21:48) תגובה 190603  בתשובה לNeUrotic שם איפשהו, אבל היא אבדה בין האמירות המפוצצות-אך-ריקות-מתוכן. אני מציעה לך להקדיש קצת יותר מחשבה לתוכן על חשבון הניסוח. 1. זרקת הרבה הכללות לא מבוססות על מדע בדיוני, מן הסתם מחוסר ידע. דיסטופיות היו אז ויש עכשיו, סיפורי טכנולוגיה עתידנית מרשימה היו אז ויש עכשיו. נהוג דווקא לומר שזמנו של מה שנקרא מד''ב קשה (טכנולוגי) עבר, והאופנה נוטה לכיוון מד''ב רך (חברתי). 2. להגיד שהטכנולוגיה של היום היא יותר ''עתידנית'' מהטכנולוגיה של אז מראה על צרות אופקים. הרי כל דור מאז תחילת העידן המודרני בטוח שהוא הדור הכי מתקדם שאפשר, ובו בזמן כל דור מסתכל קדימה בתקווה וחשש (מה שמשתנה בין דור לדור זה המידות היחסיות של התקווה והחשש). *מן הסתם* הטכנולוגיה של אסימוב לא תוציא מהקורא של היום קריאות פליאה: הרי חלקה התגשמה והשאר מוכר לכולנו בתור חלומות טכנולוגיים ישנים. למד''ב חדש יש חלומות טכנולוגיים חדשים.

		רך/קשה אדם קלין אורון (יום שלישי, 25/01/2005, שעה 22:59) תגובה 190631  בתשובה למישהי עם ניק מתחכם רק הערה קטנה: מד''ב ''קשה'' אינו בהכרח לא-חברתי: אסימוב, היינליין, קלארק ואפילו ניבן (בדרכו הלא-מבריקה) עסקו הרבה מאוד בחברות אנושיות, בדרכים שבהן טכנולוגיות ישפיעו עליהן, ובכלל באופיין ובהתפתחותן. המממ, ולמרות הכותרת, אין פורנו בהודעה.

		רך/קשה מתילדה (יום שלישי, 25/01/2005, שעה 23:09) תגובה 190637  בתשובה לאדם קלין אורון אני מצטערת אם לא נכנסתי לקרב ההגנה על הסרט עד עכשיו. ראיתי אותו רק פעם אחת, אז בסך הכל מאוד התלהבתי מהרעיון הכללי ובעיקר מהקרבות, לא התעמקתי יותר מדי... צריך צפיה שניה בשביל זה. אבל אם אתה צריך עזרה (ונראה שאתה מסתדר טוב גם בלעדיה) אז אל תהסס לקרוא לה! אני אבוא for the rescue

		אני בטוח שיש לי נקודה מעניינת NeUrotic (יום רביעי, 26/01/2005, שעה 0:47) תגובה 190651  בתשובה למישהי עם ניק מתחכם אשמתי. כתמיד. אני אנסה למקד: 1) דיסוטופיות - אני מסוגל לחשוב על יותר דיסוטופיות מדע בדיוני קלאסיות מאשר חדשות, וגם אז החדשות נראות כמו חיקוי חיוור של משהו אחר. למה? קשה לי להאמין שנגמרו הרעיונות. אני חושב שהעוצמה של הז'אנר התפוגגה. תיאור העתיד המפחיד כבר לא מפחיד אותנו כמו שההווה מפחיד אותנו. זה עושה שינוי בסוג הסרטים והספרים שיוצאים (הן בתחום המדע הבדיוני פרופר, והן בתחום של דיסוטופיות). 2) ''עתידנות'' - קצב התפתחות הטכנולוגיות עולה בצורה מעריכית מאז המצאת פצצת האטום. עד אזור שנות החמישים, הקצב היה ליניארי (לא המצאה שלי. אני חושב שזה נמדד על ידי כמות הפטנטים שנרשמו, אבל אני לא בטוח. המקור שלי הוא מרצה באוניברסיטה). מה זה אומר? כעיקרון זה אומר שאם היית חייה בשנות העשרים, והיית חושבת על העתיד היית אומרת (או כך זה נראה מהספרים) - העתיד יהיה כמו עכשיו רק יותר. אסימוב, למשל, מתאר רובוטים עם מוחות פוזיטרונים, אך לא הצליח לעשות את הקפיצה הלוגית הנדרשת לגבי שאר הטכנולוגיות. לראיה - הדמויות שלו לא משתמשות במחשבון אלא בחשבוניה. מחשבון היה קונספט ''מופרך''. הטענה שלי היא שהיום המגבלות הוסרו. אין רעיונות מופרכים. הרעיונות הטכנולוגים האדירים ביותר שניתן לחשוב עליהם הם רק עניין של זמן. זה ההבדל. הם היו צריכים לדמיין. אנחנו רק צריכים לחכות. וזה עושה הבדל לגבי האפקט המתקבל מסיפור מדע בדיוני. בגלל זה הז'אנר השתנה הרבה בארבעים השנים האחרונות, ופנה למדע בדיוני ''רך'', עם יותר בדיוני ופחות מדע, יותר סיפורת ופנטזיה ופחות אמירה (לטעמי). מי שמעוניין קצת על ההבדל, יכול לפנות להקדמות של אסימוב והארלן אליסון ב''חזיונות מסוכנים''. עוד הפעם יצא לי נאום. אני מתנצל מראש - אני מתבדר. אף פעם לא הייתי וכחן טוב, ויש כל כך הרבה דברים להגיד... ואף אחד מהם לא מספיק חשוב כדי להיות ראשון. בשתי מילים: ''תרגשו אותי.'' אם אקווליבריום, חלש ככל שיהיה, דגדג לי בעצבים ואהבתי אותו, אז הוא נכנס אצלי ברשימת המיעוט המוצלח והנדיר מהתקופה האחרונה.

		משהו שקצת צרם לי. ולנסיה (יום רביעי, 26/01/2005, שעה 1:49) תגובה 190666  בתשובה לNeUrotic אתה אמרת: '' ופנה למדע בדיוני ''רך'', עם יותר בדיוני ופחות מדע, יותר סיפורת ופנטזיה ופחות אמירה (לטעמי). '' אין בקיום אמירה עניין של טעם. ספרים יכולים להכיל אמירה או שלא להכיל אחת. אתה יכול שלא להבין את האמירה, או לחשוב שהיא פשטנית, אבל לא להחליט שלא קיימת אחת. מלבד זאת, משתמע מדבריך שמד''ב ''רך'' הוא יותר עלילתי ופחות ''עם אמירה'' וזה צורם לי בשני אופנים - קודם כל מד''ב ''רך'' נוטה להיות לא פחות ''בעל אמירה'' מאשר מד''ב טכנולוגי ולפעמים אפילו יותר, כי אין לו את הטכנולוגיה למלא בא את עולמו של הספר ומלבד זאת אפשר להיות מאוד עלילתי (בניגוד לאוירתי, אני מניחה) בלי לפגוע בדבר מהאמירה והערך המוסף. מעבר לכל זאת, גם היום ישנו מד''ב קשה, רק שהוא סטה מהטכנולוגיות של רובוטים-חלליות-מחשבים שכל כך הלהיבו את כותבי ''תור הזהב'' לכיוון של יותר ביולוגיה-ביוטכנולוגיה, הכיוון שאליו נשבה הרוח המדעית.

		משהו שקצת צרם לי. NeUrotic (יום רביעי, 26/01/2005, שעה 7:55) תגובה 190675  בתשובה לולנסיה אז במה עוסק המדע הבדיוני הקשה החדש? אני לא זוכר הרבה דוגמאות למדע בדיוני שבו פיתחו רעיון של חברה טכנולוגית חדשה וניסו להסביר ברצינות איך הטכנולוגיה עובדת, ואיך זה משפיע על החברה. זה תמיד הרקע לסיפור והוא רלוונטי לסיפור רק במעט. בדרך כלל אפילו לא מסבירים לך את העולם. תבינו לבד... זה ''רך'' - כשלא צריך להתמודד עם הטכנולוגיה. וזה אומר שהדרך שבה החברה מתמודדת עם הטכנולוגיה נהיה לא מעניין. ראיתי לא מזמן סרט בשם ''תקנה 46'' שמתאר עולם שבו יש הנדסה גנטית, ומגבילים ילודה של מי שמכילים 25% ומעלה של DNA משותף (''קרובי משפחה''). הסרט מספר סיפור אהבה בלתי אפשרי. ה''דיסוטופיה'' מופיעה כבדרך אגב (המשטר המגביל, מצלמות מעקב, פיקוח רפואי הדוק ופולשני, עוני בפרוורים, שני מעמדות - עליון ותחתון). יש שם הכל, אבל הסרט בוחר במודע שלא להייחס לאלמטים הללו ליותר מרגע. ההנחה היא שכל צופה ממוצע יוכל להבין את האמירה בלי שיתעקבו עליה - היא לא העיקר. העיקר הוא סיפור האהבה הקטן והמוזר שמתפתח בין שני אנשים. אותו סיפור היה נראה אותו דבר גם אם הסרט היה ממוקם בדרום אפריקה של האפרטהייד, בתקופה של רומאו ויוליה ובימינו אנו. וזו הנקודה שלי: אנשים לא מתעסקים עם הנושאים ה''כבדים'' כמו פעם, כי הם כבר מוכרים. הם לא מעניינים. הם לא מפחידים. הדיון נהיה מיותר.

		אז לא מדובר בסרט מדע-בדיוני אדם קלין אורון (יום רביעי, 26/01/2005, שעה 9:11) תגובה 190678  בתשובה לNeUrotic ראה, לדוגמא, ''גוטיקה'' (''משהו קרה בגוטיקה'', אם אתה מתעקש) - נכון שהסיפור על השגיות אנושית ועל התגברות על מכשלות סופר עוד בימי דיקנס (וכמובן, הרבה קודם), אבל העולם של הסרט הוא חלק מהותי מהסיפור כאן: האמירה היא לא רק על כוחו-של-היחיד, אלא גם על כוחה-של-החברה, וגם על הציות העיוור למדע, וגם על הנדסה גנטית, וגם על סגידה ליופי, וגם... וזאת הנקודה: מדע-בדיוני טוב מאפשר לסופר לשחק עם המשתנים הבסיסיים בהם ''לכוד'' סופר רגיל - משתני הרקע של העולם. תיאורטית, זה מאפשר לייצר אמירות מקוריות, או להציג אמירות מוכרות בצורות מקוריות במיוחד. אגב, The Diamond Age של Neal Stephenson הוא ספר מדע-בדיוני ''קשה'' שיצא בעשור האחרון (טוב, בקצה הרחוק שלו) ושמזכיר את אסימוב בסגנון ה''הנה המצאה טכנולוגית - בוא נראה איך היא משנה את העולם''.

		You're so bias! (sic) מישהי עם ניק מתחכם (יום רביעי, 26/01/2005, שעה 9:51) תגובה 190681  בתשובה לNeUrotic מהדורות הקודמים אתה לוקח את אסימוב וקלארק ומהדור הנוכחי אתה לוקח סרטי קולנוע. הקולנוע המד''בי לא מייצג את כל עולם המד''ב, להיפך - יש לו טרנדים משל עצמו, שנובעים מזה שהוא הרבה יותר מסחרי, ומיועד לקהל שלאו דווקא יגדיר עצמו חובב מד''ב (ולפיכך לאו דווקא יש לו כוח לאקסטרפולציות מד''ביות עמוקות). במיוחד בשנות התשעים. כמו כן, אתה מעוות את ההגדרות של מד''ב רך/קשה כדי שיתאימו למידע שזה עתה תרמתי לך (שנכתב היום יותר מד''ב רך מקשה), וזה לא לעניין. סיפור מד''ב רך הוא כזה שמתמודד עם התפתחויות חברתיות, בין אם הן כתוצאה מטכנולוגיה או לא, וההבדל העיקרי הוא בכלל אצל הקוראים - אנשים שלא מתים על פיזיקה, מתמטיקה, ביוטכנולוגיה וואטאבר יעדיפו את הרך כי הוא דורש פחות מחשבה מדעית. בכל אופן, לא המד''ב הקשה ולא הרך יצאו לפנסיה כי ''המציאו כבר הכל'' (אמירה המיוחסת לאיש משרד הפטנטים האמריקאי בשנת 1899, אגב). אם אתה רוצה מד''ב שעושה בדיוק את מה שייחסת לאסימוב וקלארק - ממציא טכנולוגיה מהפכנית ומראה איך היא תשנה את העולם - קרא את גרג איגן (באמת קרא את איגן, הוא מצוין), או גרג בר, או כמה אחרים ומוכרים וטובים, אבל אל תחפש את זה על המסך. לדיונים נוספים אתה מוזמן לפורום מד''ב באורט.

		I'm so Bias (Sick) NeUrotic (יום רביעי, 26/01/2005, שעה 20:31) תגובה 190811  בתשובה למישהי עם ניק מתחכם אני לא מאמין ששכחתי את גאטקה! אכן, אחד מהטובים. אני מוכן לזרוק פנימה גם את ''שליחות קטלנית'' אם תרצו. וכאות לפשרה, אני אמתן את הטענה: יש ויש קולנוע וספרות מדע בדיוני חדשים, טובים ונוקבים. אבל רב היצירה שייכת רק לקבוצה הראשונה. (וזה, אם תרצו, הכשל הלוגי שלי. מהדברים הישנים שרדו רק הדברים הישנים והטובים, הלא כן? אז ברור שאני לא מכיר את כל הזבל שנכתב. אני אכן כל כך בייס. אוף.). אני אסביר את הסיבה לדוגמאות: המדיומים להמונים (בין אם זה הקולנוע או הטלוויזיה) הביאו בדיוק לשינוי הזה: [ציטוט]יש לו טרנדים משל עצמו, שנובעים מזה שהוא הרבה יותר מסחרי[סוף ציטוט]. הדוגמאות שלי מסכימות עם הטענה הזו. אני אומר שזה השפיע גם על העולם הכתוב. (למשל, אם מסתכלים על זה טוב, גם מייקל קרייטן הוא ''מדעיסט'' בדיוני.) אה, וגרג בר עצבן אותי. פחות ב''מוסיקת דם'' (שהיה נחמד) אלא וב''קונצרט האינסוף'' (שבכלל היה פנטזיה ). אני ברוגז איתו. ואת ''הסגר'' של איגן יש לי בבית. דווקא לא התלהבתי יותר מדי. האחרים שלו יותר טובים? עזבו, עזבו. זה באמת דיון שיותר מתאים לפורום אחר. אני לא אלעיט אתכם יותר בזה.

		אם לא אהבת את ''הסגר'', מישהי עם ניק מתחכם (יום רביעי, 26/01/2005, שעה 21:42) תגובה 190828  בתשובה לNeUrotic ממילא אין לי מה לדבר איתך.

		אם לא אהבת את ''הסגר'', NeUrotic (יום חמישי, 27/01/2005, שעה 0:04) תגובה 190842  בתשובה למישהי עם ניק מתחכם אני חושב שזה בגלל הקורס בקוונטים באוניברסיטה. קוונטים עושים לי סיוטי בלהה. וגם !צמרמורת! (למרות שהיו שם כמה רעיונות נחמדים - במיוחד הבחירה המוטעית בנתיב שמתבטל בפסקה שאחרי. משהו כמו, ''על כל נסיון מוצלח, יש אלף נסיונות גרועים''.)

		שמע, לא נגיע להסכמה, Boojie (יום שלישי, 25/01/2005, שעה 21:44) תגובה 190602  בתשובה לאדם קלין אורון אז בוא נשאיר את זה ככה. כפי שכבר אמרתי, כדי לתת לך דוגמאות אני צריכה לראות את הסרט שוב (כי עבר יותר מדי זמן מהפעם האחרונה שראיתי אותו), וכרגע יש לי בהמתנה שניים-שלושה דברים קצת יותר חשובים שמתחרים על זמני הדל. היו דוגמאות. מיד אחרי הסרט חרשנו אותן כהוגן. אבל באמת אי אפשר לצפות שאני אזכור אותן במשך שנה פלוס.

		חכי, אני כבר מגיע אדם קלין אורון (יום שלישי, 25/01/2005, שעה 23:03) תגובה 190634  בתשובה לBoojie ראיתי את הסרט היום בצפייה שניה, ואני חייב להודות שבצפייה ראשונה הויזואליה הנהדרת קצת סימאה את עיני לכבדות-היד של התסריט, חלק מהמשחק, ובערך כל הפסקול. במלים אחרות, בשביל סרט שמתאר עולם חסר רגש, יש הרבה יותר מדי פאתוס בכל פינה. מצד שני, אני עדיין חושב שמדובר בסרט שהוא יותר טוב מאשר רע, והמשחק של בייל - כמו גם הדמות שלו בכלל - נשארים מצוינים, כמו גם העשייה המדוקדקת בתחום הוויזואלי.

		אבל רגשות זה דבר חשוב. נורטון (יום שני, 24/01/2005, שעה 22:19) תגובה 190372  בתשובה לBoojie ומשטר טוטליטארי זה רע. לא כל סרט חייב לחדש ברעיון הבסיסי, כל עוד הוא שומר על אמינות גבוהה, הגיון בסיסי, ובעיקר פרטים קטנים שמייצרים רלוונטיות לאותן רעיונות בסיסיים. עולם חדש ואמיץ - טוטליטריות זה רע. 1984 - טוטליטריות זה רע. ברזיל - טוטליטריות זה רע. ועם זאת - אני לא מאמין שקיים בן אדם שלא יגיד שיש הבדלים עצומים בין שלושת היצירות.

		אני לא חושבת שאפשר לסכם את היצירות האלה כך. ולנסיה נדחפת (יום שני, 24/01/2005, שעה 23:51) תגובה 190393  בתשובה לנורטון לגבי ברזיל אני אסתייג ואומר - לא יודעת, לא ראיתי. לגבי שני הספרים שציינת, על 1984 עוד אולי אפשר לומר שזה ה''מסר'' שלו (למרות שהוא אומר גם דברים אחרים), אבל ''עולם חדש מופלא'' עוסק הרבה יותר בקפיטליזם ובחופש מול אושר מאשר ב''טוטליטריות זה רע''. אם יש סרט שבאמת אפשר לצמצם את כל מה שהוא אומר לכדי האמירה הזו ולא לאבד דבר, מדובר בסרט די שיטחי, בלשון המעטה. והסרט המדובר? לא יודעת, לא ראיתי אותו, אני סתם נדחפת.

		1984 נכתב ב-‏48. Boojie (יום שלישי, 25/01/2005, שעה 1:49) תגובה 190417  בתשובה לנורטון הוא אחד מאבות ז'אנר הדיסטופיה. אנא סלח לי אם אני מצפה ממנו לפחות מורכבות ולפחות חדשנות מכפי שאני מקווה מיצירות שיצאו יותר מחצי מאה מאוחר יותר. הזמן חולף, העולם מתקדם ויצירות חדשות יותר אמורות להיבנות על גבי מבנים קודמים. וברזיל... לא, אני אפילו לא אתחיל עם זה. אני פשוט כל כך לא מסכימה עם התיאור הפשטני הזה שזה יקח הרבה יותר מדי מילים להבהיר למה.

		שלום. מישהו בבית? אריאדנה (יום שני, 17/10/2005, שעה 20:40) תגובה 222720 למען האמת, די אהבתי את הסרט. לא אלאה אתכם בדברים שנאמרו כבר, רק אציין נקודה נוספת לזכותו של הסרט, שטרם הועלתה כאן: עיצוב התלבושות מרהיב. התלבושות לא רק יפות, אלא מדוייקות; מישהו שם עשה את שעורי הבית שלו: את העם יש להלביש ב''צבעי פועלים'' שיבדילו אותו מהאליטה (העם לובש אפור וכחול בעוד האליטה לבושה שחור); מורדים חיים בשולי החברה ולכן הלבוש שלהם מסמורטט; לבוש חגיגי הוא לבן; אסור להלביש כושים בשחור (זה פוליטיקלי קורקט לכתוב כושים? כי כתבתי בהתחלה ''שחורים'', אבל זה סרבל את המשפט) (ואכן, הכהן/כומר היחיד שלובש אפור הוא הכושי); צווארון סיני הולם בצורה מושלמת את קו הלסת המרהיב של כריסטיאן בייל. חג שמח!

       

.מערכת "עין הדג" אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו ע"י קוראים ולקולה שנשפכה על המקלדת

| תנאי שימוש | כתבו לעורכים | צוות האתר | מילון האתר | שאלות נפיצות | חנות האתר | RSS

©כל הזכויות שמורות