ביקורת: יחידת המתאבדים

איך לכל הרוחות אפשר לעשות כל כך הרבה טעויות טפשיות ביקום קולנועי אחד?

הבעיה עם היקום הקולנועי של ‏DC‏ היא לא הבימוי. היא גם לא הליהוק, או השאפתנות, או העובדה ‏שהם מנסים לעשות בתוך שנה את מה שמארוול בנו בשבע שנים, או אפילו המעורבות של זאק ‏סניידר. ליקום הקולנועי של DC יש בעיה שמתחילה מלמעלה: קבלת החלטות. לפני שמצולם ‏פריים אחד, לפני שנכתב תסריט, מישהו צריך לשבת ולאשר או לדחות רעיונות בנוגע לכיוונים ‏שאליהם הסרטים האלה הולכים. אני לא יודע מי זה בדיוק, אבל אני יודע שהוא לא צריך להיות שם. ‏אחרי האסון של "באטמן נגד סופרמן", שהיה הסרט הלא נכון בכל כך הרבה דרכים, מגיע "יחידת ‏המתאבדים", עם עוד רצף ארוך של החלטות שגויות, תמוהות ואידיוטיות.‏

‏"יחידת המתאבדים" עוסק בקבוצה של נבלים, ש-‏

עצרו רגע, כי אפילו בחצי-המשפט הזה נתקלתי בשתי בעיות לפחות.

הבעיה הראשונה: קבוצה. זה אמור להיות סרט על חבורה של דמויות. אתם יודעים, כמו "שומרי ‏הגלקסיה", שהסרט הזה לא מנסה בכלל לחקות, מה פתאום. "יחידת המתאבדים" הוא לא סרט על ‏חבורה. יש בדיוק שלוש דמויות שלסרט הזה אכפת מהן: הארלי קווין (מרגו רובי), דדשוט (וויל ‏סמית) ואמנדה וולר (ויולה דייויס). ואתם יודעים מה? שלושת הדמויות האלה ממש אחלה. אמנדה ‏וולר – בוסית-על בעלת לב קרח – היא דמות לא שגרתית ומסקרנת. וויל סמית הוא וויל סמית. ‏מרגו רובי היא הארלי קווין מצוינת. סרט שעוסק בשלוש הדמויות האלה היה יכול להיות לגמרי ‏סבבה, אבל נראה שמישהו עיקם לתסריטאי את היד והכריח אותו להכניס לסרט עוד כ-27 דמויות, ‏שכמות זמן-מסך ותשומת הלב המוקדשת לכל אחת מהן היא בין חמישית לבין 1/33 ממה ‏שמוקדש להארלי קווין. למרות שראיתי את הסרט, אני לא יכול לתת לכם רשימה של כל החברים ‏האחרים ביחידה, שמותיהם והיכולות המיוחדות שלהם בלי להיעזר באינטרנט; הם פשוט עברו ‏מהר מדי. אני יודע לומר שהחבורה כוללת את ההוא עם פרצוף הקרוקודיל, את זה שמוציא אש ‏מהידיים, ואולי גם את המכשפה, לא ממש הבנתי אם היא אמורה להיות חלק מהיחידה או לא. סרט ‏ה"חבורה" הזה כל כך לא מאוזן, שלגבי שתי דמויות שונות הייתי בטוח שהן אילמות, שקטות-‏‏אבל-‏חזקות-אני-גרוט כאלה, עד שהתברר שהן בעצם יכולות לדבר – הסרט פשוט לא טרח לתת להן ‏אף ‏שורת ‏טקסט בשעה הראשונה שלו.‏

הבעיה השניה: זה אמור להיות סרט על קבוצה של נבלים. ולא סתם נבלים: הגרועים שבגרועים, ‏כך מבטיחים לנו. הם ‏מסוכנים ומופרעים ורצחניים. זה מה שהופך אותם שונים מכל קבוצת גיבורים ‏אחרת; העובדה שהם לא ‏גיבורים. רק שזה בולשיט מוחלט. אלה גיבורים סטנדרטיים לגמרי, ‏שמתנהגים בגבורה קולנועית ‏סטנדרטית לגמרי, ומגלים שהם בעצם רוצים לעשות את הדבר ‏הנכון, ושהם בעצם ידידי נפש של חבריהם לקבוצה שאותם הם פגשו לראשונה לפני כחצי שעה, ‏בדיוק ברגע הצפוי. נבלים, עלק.‏

הארלי קווין – שבואו נודה בזה, היא הסיבה העיקרית שאני או אתם התעניינתם בסרט הזה – היא ‏הפספוס הגדול שלו, ודווקא משום שהיא אחת הדמויות המוצלחות ביותר בו. אני בהחלט מאמין ‏שמרגו רובי היא הליהוק הנכון לדמות הזאת: היא מקסימה, כריזמטית, יפהפיה, וכן, יודעת ‏לפעמים גם להקרין טירוף. גם עיצוב הדמות לא רע בכלל. הייתי שמח מאוד לראות עוד מההארלי ‏קווין הזאת, אבל בסרט שבו באמת עושים איתה משהו. כי על הארלי קווין, בסרט הזה, אמנם ‏אומרים לנו שהיא פושעת מטורפת מסוכנת, אבל לא הבנתי מה הופך אותה למטורפת, או מסוכנת, ‏או פושעת. כח-העל שלה, אם הבנתי נכון, הוא לעשות תרגילי אקרובטיקה וללבוש מעט, ואם אני ‏לא מאוד טועה בהגדרות שלי, לזה לא קוראים "נבלת-על" אלא "חשפנית".‏

הארלי היא החברה של הג'וקר (שאוהב אותה בכל ליבו וללא סייגים, במקרה שתהיתם), ולכן ‏הג'וקר נדחף לסרט, כי זה בדיוק מה שהיינו צריכים, עוד דמויות. הוא נמצא שם זמן קצר למדי, לא ‏הרבה יותר מהופעת אורח (וגם הופעות אורח הן לא דבר שהסרט סובל ממחסור בו). הסצינות ‏הבודדות שבהן הוא מופיע גם מיותרות לגמרי – הוא חסר כל השפעה ממשית על העלילה – וגם ‏מביכות, כי ג'ארד לטו הוא הג'וקר הכי גרוע אי פעם, ואני כולל בכך גם את הגירסה של "באטמן" מ-‏‏1966. הוא לא מטורף, הוא לא מפחיד, הוא לא מצחיק, הוא לא כלום. הוא ערס עם שיער ירוק.‏

יש עוד דמויות בסרט שהיו יכולות אולי להיות טובות אלמלא היו נאלצות לחלוק את המסך עם כל ‏כך הרבה דמויות אחרות. ההוא עם האש בידיים, למשל. או המכשפה. בסיפור רקע שמסופר בתוך ‏פחות מדקה, נאמר לנו שהמכשפה "חזקה יותר מכל מטא-אנוש שהכרנו אי פעם" – כלומר, הרגע ‏הציגו לנו דמות חזקה יותר מסופרמן, מתברר. זאת דמות שלקוחה מסרט אימה, עם סיפור רקע ‏שלקוח מאינדיאנה ג'ונס ונקודת חולשה שלקוחה מאגדות האחים גרים. בתחילת הסרט, היא ‏נראית מעניינת, והסצינות איתה משתמשות ברעיונות ויזואליים מגניבים. אבל לפני שאתם ‏מספיקים להגיד "מה – רגע- היא יכולה…? – אבל למה היא – מתי – רגע, היא מהטובים או – מה ‏קרה פה הרגע? – ווטאבר, ממילא שום דבר פה לא הגיוני", היא כבר הופכת לדמות קלישאית מס' ‏‏56.‏

הסרט ערוך באופן מזוויע. סצינות האקשן חשוכות, ומורכבות מהרבה אנשים שיורים על יצורים ‏אפלים. העריכה גרועה מספיק כדי שאנשים שלא מבחינים בעריכה בדרך כלל היו שואלים מה ‏לעזאזל הקטע עם הקצב המוזר של הסרט הזה, אלמלא הם היו עסוקים בלשאול מה בשם כל ‏השדים הקטע עם הפסקול של הסרט הזה. הצפיה ב"יחידת המתאבדים" מלווה בהרגשה שמישהו ‏שכח לסגור את הדלת לאולם השכן, שבו מתנהלת כרגע איזו מסיבה עם טעם מוזיקלי דווקא לא ‏רע, רק למה הם חייבים להשמיע את זה כל כך בקול רם? כל סצינה מלווה בשיר, חדש או ישן, ‏שככל הידוע לי נבחר מתוך המאגר של ספוטיפיי באקראיות מוחלטת ובנוכחות רואה חשבון. יש ‏אמינם, יש ווייט סטרייפס, יש קרידנס קלירווטר רביבאל ואין קשר בין השירים לבין הסצינות שבהן ‏הם משובצים. המוזיקה לא רק שלא עוזרת, היא מפריעה לשמוע מה הולך בסצינה ולפעמים ‏סותרת את האווירה שלה. רמת הכשל בעריכה המוזיקלית של הסרט הזה מדהימה, בעיקר משום ‏שידוע לי עובדתית שיוצרי הסרט הזה מכירים מישהו שמבין מעולה בעריכת פסקול: ההוא, או ‏ההיא, שערכו להם את הטריילר המבריק של הסרט הזה ממש, זה עם "רפסודיה בוהמית" ברקע. ‏DC ‎‏ יקרים, אתם, כאילו, ראיתם את הטריילר של עצמכם? שמתם לב איך שיש התאמה בין ‏המוזיקה לבין מה שמתרחש על המסך? שמתם לב, למשל, איך שהקטע עם הפסנתר הקופצני ‏מגיע בדיוק כשהארלי קווין מציגה את עצמה, וכך מסייע להגדיר את האישיות שלה, הקופצנית ‏באותה מידה? שמתם לב איך שהסתערות הגיטרות החשמליות מגיעה בדיוק עם האקשן הגדול ‏שבסוף, ומחזקת אותו? שמתם לב איך אפילו היריות מסונכרנות עם הקצב של השיר? מה דה פאק ‏היתה הבעיה שלכם להביא את אותו העורך/ת, שיעשו את אותו הדבר גם בסרט עצמו, במקום ‏לתת את העבודה לאייפוד על שאפל? וכן, אני יודע שב"שומרי הגלקסיה" זה עבד, אבל גם שם היו ‏כמה דברים שרצוי לשים לב אליהם – למשל איך ששם לפסקול התקופתי היתה הצדקה עלילתית ‏וקשר בין מצב הרוח שהשירים מעוררים לבין הסצינות שבהן שומעים אותם. ‏

בסוף הסרט מגיע סוף הסרט, וזו הנקודה שבה ה"באמת, ‏DC‏? אתם רציניים?!" שוברת שיאים ‏חדשים. ‏סצינת השיא של הסרט, תקלטו את זה, היא של נבל שבאמצע עיר כלשהי מקים מין ‏מכונה-מקדש-דבר ‏כלשהו שהורס את העולם, על ידי מין קרן אור שפונה מעלה אל השמים. נשבע ‏לכם. גם אני חשבתי ‏שהזיתי, אבל לא, זה באמת שם. מכל הדברים שאפשר היה לגנוב ממארוול, ‏הם בחרו בזה? הקלישאה ‏הזאת שהיתה משומשת במידה מביכה עוד לפני ש"ארבעה מופלאים" ‏השתמשו בה, ועכשיו היא דבר ‏שאף סרט שמכבד את עצמו לא היה נתפס מסתובב איתו בציבור?! ‏מי בשנת 2016 חשב על הגרוטאה העלילתית המשומשת הזאת והחליט שזה בדיוק מה שהוא ‏צריך בתור הדובדבן שעל הסרט שלו?! בעצם, אני מניח שהפעם זו לא קרן אור אנכית וישרה, ‏אלא ‏מעין ברק קבוע, אז זה לא אותו הדבר בכלל. הידד לחדשנות, או משהו.‏

תשמעו: "יחידת המתאבדים" הוא לא הסרט הגרוע בעולם. רחוק מכך. אנשים נוטים להגזים, ‏והדברים ששמעתם, כאילו זה סרט גיבורי-העל הגרוע ביותר שנוצר אי פעם ואיך שהוא גורם ‏ל"גרין לנטרן" להיראות כמו יצירת מופת – אלה הן הגזמות. בשביל הפרוטוקול, ומכיוון שבוודאי ‏עוד ישאלו אותי את השאלה הזאת, לדעתי "יחידת המתאבדים" פחות גרוע מ"באטמן נגד ‏סופרמן"; לפחות כאן אין הרגשה כאילו הסרט נוצר על ידי אנשים ששונאים אישית כל אחת ‏מהדמויות. זה לא סרט שאין בו בכלל דברים שאפשר ליהנות מהם. אבל לעזאזל, המקומות שבהם ‏הסרט הזה נופל הם כל כך בסיסיים, הטעויות שלו כל כך אידיוטיות, שקשה להבין איך זה קרה ‏ואת מי צריך לפטר. מה שברור ללא כל ספק כרגע הוא שהיקום הקולנועי של ‏DC ‎‏ מנוהל על ידי ‏אנשים שאין להם שמץ של מושג מה הם עושים. גל גדות, בהצלחה.‏