עוד קולנוע נסגר, ועוד אחד

שני בתי קולנוע ייסגרו לצמיתות בסוף השבוע: קולנוע דיזנגוף וגלובוס הקונגרסים בחיפה

השנה האחרונה היתה דלה יחסית בחדשות על בתי קולנוע שנסגרים, בעיקר משום שלא נשאר הרבה מה לסגור. אבל עכשיו, עם סגירת השנה, ייסגרו גם שני בתי קולנוע ותיקים.

הראשון הוא קולנוע דיזנגוף בדיזנגוף סנטר (זה הטחוב שנמצא במרתף, לא קולנוע לב המצליח מאוד שבקומה העליונה). זה לגמרי לא מפתיע: הקולנוע הזה נמצא על סף סגירה כבר הרבה זמן, והיה ראוי שייסגר עוד הרבה זמן לפני כן. הוא מיושן (כמה מיושן? כל כך מיושן), השורות בו צפופות באופן מעיק ממש ובשניים משלושת האולמות שלו המסכים קטנים באופן מעליב. באולם השלישי המסך סתם קטן. בנוסף, בתור קולנוע הבית של סרטי שפירא – חברת הפצה קטנה – די נדיר למצוא בו סרטים בעלי רלוונטיות או חשיבות כלשהי (אם כי עכשיו, בימיו האחרונים, דווקא מוקרן בו 'דרייב'). אין שום סיבה לדמעות, אבל הסגירה שלו משאירה את העיר תל אביב עם מספר אולמות קולנוע זעום מאי פעם. המצב הזה היה די מגוחך כבר קודם: תושבי העיר שאמורה להיות המרכז התרבותי של ישראל צריכים לצאת ממנה כדי לראות סרט באופן נורמלי. בזמן האחרון התבשרנו (בראיון של מנהל הרשת בכלכליסט) שקולנוע לב באותו דיזנגוף סנטר יפתח בקרוב 10 אולמות חדשים על הגג; זה בהחלט ישפר את המצב.

הקולנוע השני שנסגר, ביום חמישי הקרוב, הוא גלובוס מרכז הקונגרסים בחיפה. זה קומפלקס עם היסטוריה הפכפכה – הוא נולד בתור חלק מ"גלובוסיטי", עבר לרב-חן, נסגר, נפתח מחדש בתור קולנוע של גלובוס, ועכשיו שוב נסגר. פעם זה היה אחד מבתי הקולנוע החביבים עלי, אבל מאז הסטנדרטים השתנו. המצב של חיפה היום לא שונה בהרבה מזה של ת"א: ישנו אמנם יס פלאנט בצ'ק פוסט (ובאותו אזור צפויים להיפתח איזה מיליון קומפלקסים בקרוב, או לפחות ככה הבטיחו לנו), אבל בעיר עצמה כמעט שלא קיימים אולמות קולנוע בכלל: הקונגרסים היה המולטיפלקס האחרון, ומלבדו נשארו רק הסינמטק והאולמות השכונתיים הותיקים שאיכשהו עדיין שורדים, עממי ומוריה.

יהי זכרם – בערבון מוגבל – ברוך.

(תמונה למעלה: Somaya Langley, Flickr, CC-BY-SA)

תגיות: