סטיבן ספילברג היה פעם במאי של סרטים כיפיים. עד אמצע שנות השמונים, הוא לא עשה סרטים על שואה או על עבדות, ולא ניסה לזכות באוסקר: הוא עשה סרטים בשביל הכיף. היום, ספילברג עושה סרטים חשובים, בעיניו לפחות, אבל מדי פעם עדיין זוכר לעשות גם סרטים כיפיים. "טינטין" הוא סרט כזה, ומהבחינה הזאת טוב לקבל את ספילברג בחזרה. זה הוא הסרט הכי אינדיאנה-ג'ונסי שספילברג עשה מאז 1989 (וזה כולל את "אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח"). לא תמצאו פה מסר גם אם תחפשו היטב. זה סרט בשביל הכיף בלבד. וטוב שכך.
הסרט מבוסס, כידוע, על ספרי הקומיקס של הרז'ה, על נער שמשוטט ברחבי העולם ועובר הרפתקאות. וזאת, פחות או יותר, כל האקספוזיציה שתקבלו. טינטין (המגולם כאן על ידי בובת שעווה המגולמת על ידי ג'יימי בל) מוצא דגם של ספינה בשוק פשפשים, ומאותו רגע אנשים מנסים לשדוד אותו, להרוג אותו או לספר לו את קורות משפחתם. הוא רודף, נרדף, משוטט באחוזות מאיימות בלילה עם פנס, מחפש רמזים, נלחם בביריונים, מטיס מטוסים ואומר הרבה פעמים "נחשי נחשים!" כי זה סרט ילדים ואסור להגיד מילים גסות כמו "גרייט סקוט".
כל זה נחמד וכיף, ועוד יותר נחמד וכיף כשספילברג בסביבה. תגידו מה שתגידו על ספילברג, סצינות אקשן הוא יודע לעשות. כאן, משום שמדובר בסרט אנימציה, הוא חופשי להתפרע: אף אחד לא יגיד לו שאי אפשר לצלם מרדף בשוט אחד באורך של כמעט עשר דקות, או להסיע בניינים על טנקים, או לערוך קרב-חרבות עם מנופים.
אלא שהפעם מדובר בהרפתקה לילדים, אינדיאנה ג'ונס ג'וניור ג'וניור. אף פעם אין שום תחושה אמיתית של סכנה. אפילו אם הגיבורים תקועים על סירת הצלה בודדה בלב הים בלי אוכל ושתיה, הם מתייחסים לבעיה הזאת כמו שהייתם מתייחסים לכוס תה עם מספר לא נכון של כפיות סוכר. ומה בעצם עומד פה על הפרק? אינדיאנה ג'ונס ניסה למנוע מהנאצים למצוא את ארון הקודש, וגורל העולם החופשי היה תלוי על הכף. כאן, טינטין אפילו לא יודע מה הוא מחפש עד שעוברים שני שליש מהסרט, וגם אז, מתברר שמדובר במקגאפין מהסוג הכי נדוש שיש. מצוות האול-סטארס הבריטי של התסריטאים – סטיבן מופאט, אדגר רייט, וג'ו קורניש, המופלאים כל אחד בדרכו – אפשר היה לצפות ליותר מהתגלגלות נעימה וקטעי קומיק-רליף בינוניים וצפויים.
אף פעם לא הבנתי את טינטין, לא בקומיקס ולא בסרט. אני לא יודע בן כמה הוא אמור להיות – הוא נראה כמו ילד, אבל הוא נודד בעולם בלי שאף אחד ישאל אותו איפה אמא; הוא טוען שהוא עיתונאי, אבל קטעי העיתונים שתלויים בבית שלו מספרים כולם על הרפתקאות שהוא עצמו עבר. כנראה שהמקצוע שלו זה לדווח על עצמו, כשהוא עושה דברים מעניינים בלי שום סיבה מיוחד מלבד היי, יש לכם משהו יותר טוב לעשות? זה מסביר את העובדה שטינטין – בסרט, כמו בקומיקס – הוא חור שחור של אופי, שרוב הטקסט שלו מורכב ממשפטים כמו "איך לא חשבתי על זה?" ו"מה זה, סנואי? מה גילית?". הוא לא ממש דמות, הוא סלע שהעלילה תוכל לזרום מסביבו. קפטן האדוק (אנדי סרקיס, שלא מחמיץ שום הזדמנות לגלם דמות וירטואלית בלכידת תנועה) קצת יותר מעניין – לפחות יש לו סוג של אופי, ויש לו בעיה קשה להתגבר עליה: אלכוהוליזם. סרט ילדים, אמרנו, כן?
הסרט נעשה כולו בטכנולוגית לכידת-הופעה – כלומר, אנימציה בלי אנימציה, שבה תנועות הדמויות הממוחשבות מבוססות על הופעתם של שחקנים עטויים חיישנים. כל סרט שנעשה באופן כזה הוא הישג טכנולוגי מרשים, אבל לא נראה שחל בטכנולוגיה שיפור ניכר מאז "ביוולף" או "אווטאר". הדמויות עדיין נראות כמעט-אנושיות-אבל-לא-ממש. הקופים ב"כוכב הקופים: המרד" היו משכנעים הרבה יותר מבני האדם ב"טינטין". התלת-מימד כמעט חסר משמעות. אבל האכזבה האמיתית מהטכנולוגיה היא שהסרט לא מנצל את העובדה שהוא עשוי באנימציה. בסרט כזה אין שום מגבלה על גודל ההפקה: טינטין וחבריו היו יכולים להעלות את אטלנטיס מהמצולות, לחרב את פריז או לטוס לירח עם הכלב, בלי שהיתה לזה השפעה על תקציב הסרט. קצת מאכזב לראות שהסרט מסתפק בשיט בים התיכון וביקור בצפון אפריקה. בשביל זה לא היה צריך להמציא את הקולנוע מחדש.
"הרפתקאות טינטין" בסדר, אבל לא מדגדג את המעמד של "שודדי התיבה האבודה" בתור סרט ההרפתקה הספילברגי האולטימטיבי. נחמד שספילברג עושה דברים בשביל הכיף, אבל היה יכול להיות יותר נחמד אם הוא היה עדיין לוקח את הכיף שלו ברצינות.
פורסם גם ב-nrg..
ה"נחשי נחשים" זה הדיבוב העברי ל"גרייט סקוט"?
ומה זה לעזאזל אומר?
לא, טינטין אשכרה אומר Great Snakes!, ככה עוד מהמקור (או לפחות – מהתרגום האנגלי למקור) – מין הצהרה מוזרה כזו שבאה להחליף מילים שפעם היו נחשבות גסות/ מחללות קודש והיום אף אחד לא זוכר למה הם היו פעם כזה טאבו.
מן הסתם שבמקור זה ביטוי בצרפתית
אולי שם יש קריאת הפתעה שקשורה בנחשים?
אני חושב שזו סתם קריאה מומצאת
סופרים ותסריטאים צריכים משהו שהדמויות שלהם יוכלו להגיד כשהם מופתעים או נדהמים, ואסור להם (במקרים רבים) לקלל, אז ממציאים ביטויים שאין להם משמעות. כמו "Holy something whatever, Batman!" או "ג'ימיני ג'יליקרס!". יש המון כאלה. גם לקפטן האדוק ב"טינטין" יש קריאה אופיינית – הוא אומר "Barnacles!".
לתומי חשבתי ש"Sacrebleu"
או שמה זה רק בדיבוב העברי של הסדרה המאוירת ששודרה בטלוויזיה לפני שנים מספר?
בלגיה!
(ל"ת)
ואני חשבתי שאני היחידה שמשתמשת בזה
(ל"ת)
בזבוז של סרט
הוא לא משעמם, אבל אחר כך יש הרגשה של "על זה בזבזתי שעתיים?".
מה שהפריע לי הוא מה שרד הזכיר – טינטין הוא חור שחור של אופי. אין אצלו פיתוח דמות. יש לו קצת יותר אופי מהקומיקס, אבל עדיין לא מספיק בשביל להחזיק סרט.
וגם הוא לא צריך להזהר משום דבר. הוא ילדון שמכניס את עצמו לצרות ולא מפחד מכלום כי הוא יודע ששום דבר לא יקרה לו, בגלל שהוא הדמות הראשית.
גם להאדוק לא התחברתי. הוא לא מעניין, אבל הבעיה הגדולה יותר היא שהוא נראה ומתנהג כמו הראש צוות שלי לשעבר, שהוא מתכנת בהמתי שאוהב אלכוהול וקללות (פיטרו אותו אחרי שהוא גרם לעובדת אחת לבכות).
ובאמת מפריע שאין שם בנות, חוץ מזמרת האופרה שגם לא נראית נשית במיוחד.
מה שכן, האנימציה מאוד יפה. טיפשית ולא הגיונית, אבל מאוד יפה. למרות שהצורה שהדמויות זזות שם, מאוד מזכירה את הדמויות של הטייוואנים שונאי הסינים מ-NMAtv.
אינדיאנה ג'ונס שונא נחשים
אז אולי זה קשור?
בכל מקרה, אני מסכים עם הדעה שלך ב100%, סרט נחמד ולא יותר.
מסכימה פחות או יותר לגבי הביקורת שלך
למרות שההתרשמות הכללית שלי הייתה טיפה יותר חיובית
וטינטין אכן נסע לירח פעם בקומיקס
ממתי אתה כותב ב-nrg ??
(ל"ת)
כיף זו המילה
נראה שספילברג הגיע לסרט כדי לשחק. השימוש באנימציה מאפשר לבנות את תנועות המצלמה, החיתוכים וסצנות האקשן הכי פרועים? אז בואו נראה עד כמה אפשר לנצל זאת. כל הסרט פשוט מישמש ארוך של סצנות מרדפים, בים, באוויר וביבשה (לפי הסדר), ושל אקשן בלתי נגמר והכל משובץ עם המצאות ויזואליות מענגות. יותר מכל הסרט הזכיר לי את הפתיחה האדירה של אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור בו ספילברג זפזפ עבורנו בין מיוזיקל, קרב יריות, מרדף במכונית, התרסקות מסוק ושיט בנהר סוער, כשהעיקר הוא לא המתח מה יקרה לגיבורים, אלא האדרנלין ובדיקת הגבולות והאפשרויות הקולנועיות.
וטינטין? הוא בכלל לא הגיבור. הוא סוג של קולב חיוור שמסביבו נעים הטיפוסים הצבעוניים שבאמת עושים את הסרט. גיבור הסרט הוא האדוק. הוא זה שמשתנה במהלכו, והוא זה שמתגבר על מכשולים. טינטין שם כדי לתת תמיכה ולא להפריע יותר מדי.
יופי של ביקורת (כמו תמיד)
רק ניטפוק קטן: טינטין עיתונאי צעיר – לא נער. לפחות כך זה בקומיקס (את הסרט טרם ראיתי) :]
ןעכשיו ראיתי שבעצם התייחסת לזה
וסתם יצאתי חמור קופץ בראש..
עיתונאי
בתקופה שטינטין נוצר היו עיתונאים שכתבו בעיקר על ההרפתקאות שלהם, בבחינת תחליף לחדשות חוץ. המינגווי למשל, או האנטר ס תומפסון, אם רוצים דוגמה אקטואלית יותר.
(ל"ת)
תהיה לגבי תאריך היציאה שלו
מה קרה שהסרט יוצא כל כך מאוחר בארה"ב יחסית לשאר העולם? בכל זאת, סרט של ספילברג – לרוב לא משחקים ככה עם תאריכי יציאה של סרטים כאלו גדולים.
יש התייחסות לעניין הזה בדף הסרט:
http://www.fisheye.co.il/?p=15844&comNum=427856#li-comment-427856
שראיתי את רשימת התסריטאים היו לי תקוות גדולות
מופט ואדגר רייט ביחד – מה יכול להשתבש מסתבר שמספיק לפי הביקורות.
עדיין לא ראיתי כנראה אגיע לזה אבל אחרי דרייב והשוטר
ולא לשכוח
את ג'ו קורניש.
זה רק אני או ששוטים ארוכים כמעט תמיד זוכים לשבחים? מעניין שהם עוד לא הפכו לקלישאה.
זה כמו סולו גיטרה
כל עוד הוא מבוצע טוב, הוא לא יהפוך לקלישאה.
טינטין
טינטין חברים הוא סוג של בלש או חוקר פרטי שעובד תחת כיסוי של עיתונאי חוקר
אם אתה בא למקום שמנסים להסתיר בו משהו ואומר היי אני בלש ובאתי לבדוק בקשר למשהו סביר להניח שלא יכניסו אותך ולעומת זאת אם אתה עיתונאי אז יכניסו אותך שהרי עיתונאי לא יוכל לעלות על העיניין.
ונראה לי שהוא בן 25-30 משהו כזה
ממתי?
לא אומרים את זה בשום מקום בספרים, אפילו מעריצים שרופים כמו אבא שלי לא שמעו על הרעיון הזה אף פעם ובסרט ובקומיקס , הוא ממשיך "להעמיד פנים" כביכול גם כאשר הוא לגמרי לבד (חוץ מהכלב שלו, והצופים)
לא, הוא באמת עיתונאי חוקר
בלש פועל מטעם מישהו, או המשטרה או לקוח ששוכר אותו. טינטין לפעמים משתף פעולה עם המשטרה ולעיתים המשטרה דווקא רודפת אחריו אבל הוא לא שייך למשטרה ואין לו אף קליינט ששוכר אותו וכמו שכבר נכתב, הרבה פעמים הוא בכלל לא יודע מה הוא מחפש, הוא רק הולך אחרי האינסטינקטים שלו. התכונה הכי בולטת שלו היא הסקרנות, הוא חייב לחטט ולחפור ולהיות מעורב וכמובן שהוא חסר פחד ויש לו מזל בלתי רגיל. הוא גם לא שייך לעיתון מסויים, הוא סוג של פרילאנס ועיתונאי סלבריטי שאנשים בכל העולם קוראים על הרפתקאותיו.
הגיל שלו לא ידוע וגם אין לו משפחה או היסטוריה.
אני בהחלט יכולה להבין למה לאנשים קשה להתחבר לדמות או לספרים, לי עצמי קשה להסביר מדוע אני כל כך אוהבת את טינטין מפני שגדלתי עליו ומבחינתי יש לספרים האלו קסם שלא התנדף עם השנים.
אותי זה בלבל, הילדים נהנו
זה היה מבלבל כי האנימציה המוזרה לא מאפשרת לך להבין אם מדובר באנשים רגילים – שזזים ממש מוזר ויש להם פרצופים בלתי אפשריים – או בדמויות מצוירות – שרמת הפירוט שלהן בלתי אפשרית. וזה היה עוד יותר מבלבל כי לרגע לא מפסיקים לקרות דברים, אבל אין מאחוריהם שום הגיון או חוט מקשר, כמו גם מאחורי האופי של רוב הדמויות או הקשרים ביניהן.
בקיצור, היכולת שלי ליצור קשר רגשי עם מה שקורה על המסך נפגמה.
לילדים, לעומת זאת, זה בכלל לא הפריע – אולי כי הם ילדים, ואולי כי הם רגילים יותר להתרחשויות לא-המשכיות של דמויות לא-אחידות (כמו שאמר על עצמו סקיפר באחד מפרקי סדרת הטלוויזיה של הפינגווינים ממדגסקר: "אני פוסט-מודרני?!"). הם דווקא נהנו מאוד, ולא השתעממו לרגע.
אשתי, אגב, פשוט חשבה שזה נורא מכוער.
ועוד מתסריט שנכתב על ידי סטיבן מופט הגאון
ושופץ על ידי אדגר רייט וג'ו קורניש הגאונים לא פחות… זה פשוט מוזר ששלושת התסריטאים הגדולים בבריטניה הוציאו תחת ידם תסריט שהוא כל כך בינוני וצפוי.
ממש התאכזבתי.
הוא לא צפוי - הוא מוזר. אחרת זה לא היה מבלבל.
אבל כן, הוא גם לא טוב.
הבדיחות
התכוונתי לבדיחות…
אני רוצה לראות את הסרט הזה קולנוע אבל יש לי בעיה
והיא שהסרט, אחרי בערך 3 שבועות באקרנים, כבר כמעט ולא מוצג באנגלית ואם הוא כן מוצג אז בשעות לא שעות. בסדר, אני מבין שמדובר בעיקר בסרט לילדים/משפחה – אבל לעזאזל, זה ספילברג! יהיו אנשים רבים שילכו לסרט הזה רק בגלל השם שלו. כמוני. אבל אני לא אלך בשום פנים ואופן לראות את הסרט בגרסתו העברית.
לעזאזל אתכם מפיצים דבילים.
אהמ
הקטע של ה"לעזאזל איתם מפיצים דבילים מה הם מבינים" הוא *לפני* שהסרט יוצא לאקרנים. "טינטין" כבר יצא, הוקרן בעברית וגם באנגלית, ועכשיו הוא לא מוקרן באנגלית (כלומר הוא כן – אבל מעט מאוד). אני מוכן לנחש שהסיבה היא שלהקרנות באנגלית הגיעו מעט מאוד אנשים. אם ההקרנות באנגלית היו מלאות – הם היו מוסיפים עוד. עכשיו כבר אי אפשר להגיד "יהיו אנשים רבים שילכו לסרט רק כי…" – כי זה כבר לא בזמן עתיד – האנשים האלה כבר *היו*, וכנראה שלא היו רבים מספיק. זאת לא ספקולציה, אלה התוצאות בשטח.
טינטין מוקרן בכמות כזו קטנה של הקרנות ומקומות
שבמובן מסוים הוא לא מוקרן בכלל. המקום שהכי נוח לי לראות אותו מכל האופציות (שוב, המאוד בודדות) הוא ביס פלאנט בר"ג אבל מקרינים אותו שם רק בסביבות 6 אחה"צ וזו שעה בעייתית. מה גם שזו השעה היחידה בה הסרט מוקרן.
בכל מקרה, אפשר לדעתי לסכם את כל העניין הזה ב"בלאט" אחד גדול.
אבל זה לא היה המצב בשבועות הראשונים שלו.
הסרט הוקרן באנגלית, בדי הרבה מקומות, בערב. אילו ההקרנות היו מלאות באנשים, הסרט היה עדיין מוקרן, ואולי ההפצה שלו היתה אפילו מתרחבת. מכיוון שבאו מעט אנשים, ההפצה הצטמצמה. ככה זה עובד, תמיד. אפשר להתלונן על דברים אחרים שהמפיצים עושים, אבל לא זה שהם מנהלים הפצת סרט מסוים בדיוק כמו הפצת כל סרט אחר.
אבל תוך שבועיים להוריד אותו לכל כך מעט הקרנות?
סתם מעצבן.
א. שלושה שבועות
ב. בפעם השלישית:
זה משום שבאו לראות אותו מעט אנשים.
שוב: זה לא אומר שזה לא מעצבן.
(ל"ת)
זה אומר שאין לך סיבה אובייקטיבית להתעצבן.
סובייקטיבית, אתה יכול להתעצבן ממה שבא לך.
לך תראה אותו עכשיו בשעה הלא נוחה לפני שגם את זה לא יהיה יותר. טין טין הוא לא מהסרטים ששוה לראות בדיוידי.
לאחר שקיטרתי על התלת הנוראי בבני אלמוות, רציתי לציין ש"טין טין" הוא דוגמא מצויינת לאיך כן צריך להיראות תלת מימד איכותי. (מי שרואה בדו מימד מפסיד) ומכיוון שיש לי נטייה לשפוט סרטים לפי איך שהם נראים ומבויימים יותר מאיך העלילה שלהם – אז לטעמי טין טין הוא סרט אחד הטובים ביותר שראיתי.
מש''א לגבי התלת מימד
(ל"ת)
90% מהסרט היה דו מימד...
אני שונא סרטים שהתלת מימד מתווסף במהלך הפוסט פרודקשן…
ולטעמי, הסרט היה ממש חביב, אני וחבר שלי ראינו ומאוד נהנינו מהסרט, מהדמויות וגם מה"נחשי נחשים" וכדומה.
וכמובן שראינו אותו באנגלית.
אני ממש לא חושבת שהדו מיימד הוסף בפוסט
לא רק שהוא נראה ממש טוב וטבעי, אלא גם יש מספר של דברים אשר "קופצים" מן המסך – סימן ברור שהם ידעו שהסרט יהיה בתלת.
תלת יכול להיות מעצבן, אבל אני לא חושבת שהוא היה מעצבן כאן
תלת, תלת מימד
לא דו, אני מפגרת
לא הייתי אומר שהסרט מרגיש דו מימדי
אבל התלת בסרט הוא יותר כמו הגישה של פיקסאר לתלת מימד , שנותן יותר עומק מאשר דברים שקופצים החוצה (שנחשב השימוש היותר גימיקי ) למרות שגם כאלה היו מעט.
אין שום סיבה שסרט כזה יעבור המרה לתלת בפוסט , הוא נוצר במחשב , למעט אולי חלק מהאפקטים המסויימים שמוסיפים בקומפוזיטינג אחרי הרינדור, אבל זה לא משהו ששמים לב אליו.
בכל מקרה כמו שאמר דודו פה קודם. העלילה של הסרט אולי לא הכי מדהימה ומתוחכמת, אבל הבימוי מפצה על זה בענק, ומביא את הדברים הכי מעניינים ויזואלית ששפילברג עשה אולי מאז הפתיחה של להציל את טוראי ריאן. סצינת המרדף , המעברים בין הפלאש-בקים של האדוק והמעברים ביניהם , וסצינת הקרב הסופית הם בין הדברים הכי מגניבים שיצא לי לראות בקולנוע בשנים האחרונות.
מעט
ראיתי הערב את הסרט ביס פלאנט ר"ג. על הסרט אין לי הרבה מה להוסיף לביקורת – האנימציה מרהיבה, ואף יותר מכך, השימוש שעושה הבמאי בכלי האנימציה ובחופש שהם נותנים לו הוא מושכל ולעיתים מפעים, אבל התסריט חסר יחוד, העלילה מלאה חורים, והדמות המעניינת היחידה מוקצנת יותר מדי. אבל בסוף הסרט הופתענו מכך שלא עמד סדרן ביציאה שאסף את משקפי התלת מימד, וכשחזרנו לבית הקולנוע אמרו לנו שאפשר להשאיר אותם אצלנו. כשבחנו את המשקפיים ראינו שהם באמת הרבה יותר פושטיים מהמשקפיים שניתנו לנו בעבר – הזגוגיות עשויות מפלסטיק דק ולא קשיח, והמסגרת גם באיכות נמוכה יותר.
מבחינת חווית הצפיה לא ממש משנה לי באיזה משקפיים משתמשים (אם כי דקות הזגוגיות מכתיבה צורה ישרה למשקף, במקום הקיעור של המשקפיים הישנים, מה שהופך אותם לאפילו פחות נוחים לאלו שכבר מרכיבים משקפי ראייה), אבל זה נראה כמו בזבוז משווע להפוך אותם למצרך חד-פעמי. סך הכל מדובר פה במשהו יותר משמעותי ממשקפי הקרטון עם צלופן אדום וכחול משנות השמונים, ואם כל פעם שאלך לקולנוע כמות כזו של פלסטיק בעצם תיזרק לפח (או תשב אצלי במגירה) זה מוריד לי את המוטיבציה ללכת לסרטי תלת אפילו יותר.
נראה לי שזה בזבזני כך או כך
כשמחזרו משקפיים, הם היו מגיעים בשקית ניילון כזו שהיה צריך לפתוח בכל פעם. זה לא הרבה יותר חסכוני או טוב לסביבה. ככה לפחות יש את התקווה שבפעם הבאה שתלכי לראות תלת, תביאי את המשקפיים מהפעם שעברה ותחסכי לקולנוע כסף ולסביבה נזק.
אז איך הדיבוב?
בגלל צבא, עוד לא יצא לי לראות את הסרט למרות שרציתי ואוד, ועכשיו כל מה שנשאר זו הגרסה המדובבת.
מישהו יכול לתת חוות דעת איך היא? היא מספיק טובה כדי שאם חבורת אנשים בוגרים ילכו לסרט, הם יתעסקו בו ולא בכמה יותר טוב הוא היה יכול להיות עם הדיבוב המקורי?
בסדר, אבל לא מדהים.
כולם עושים את עבודתם נאמנה, אבל משהו מרגיש טיפה מאולץ. ויש לי גם תחושה שחלק ממשחקי המילים (בעיקר בקטעים עם תומפסון ותומסון) הלכו לאיבוד.
תודה. "בסדר" זה מספיק לי בימים שחונים אלה.
(ל"ת)
העלילה מבוססת על ספר מסוים
אמנם הגעתי לדיון באיחור של 3 חודשים, אבל לאור כל הבקורות על העלילה, אני חייב לציין שהסרט מתאר את העלילה של אחד הספרים של טינטין. והוא יחסית מאד נאמן למקור.
סרט מבדר ומהנה. הרבה יותר מ"הוגו" המלא חשיבות עצמית.
סביר
לא היו לי ציפיות מיוחדות מהסרט וטוב שכך. הסרט הוא אכן מעיין גרסת מיני ג'וניור ל'אינדיאנה ג'ונס'. הוא לא בזבוז זמן אבל הוא לא מספיק טוב או כיפי כמו, נניח, 'אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון' (האינדיאנה האהוב עליי). אבל כשאני מסתכל על רשימת האנשים שהיו מעורבים בסרט, אני לא מבין איך כול כך הרבה כישרונות התבזבזו על סרט סתמי וסביר. נו, נסתרות הם דרכי הוליווד.