ביקורת: XXX – הילוך גבוה

וין דיזל חוזר, מכיוון שסדרה אחת שעוסקת בקטעי אקשן מופרכים לחלוטין עם עלילה זניחה שמחברת בינהם לא מספיקה לו
שם רשמי
xXx: הילוך גבוה
שם לועזי
xXx: The Return of Xander Cage
סרט מס' 3 בסדרת xXx

ממבט מהיר באתרי הקולנוע השונים תגלו שבקושי יש קומדיות כרגע בקולנוע. ‏‏"מסיבת השנה" ו"השכנים של ג'ונס" אמורים להיות קומדיות. הסרט הצרפתי ‏‏"להתאהב מעל הראש" בנוי כולו על הקונספט הקורע מצחוק של אישה גבוהה ‏המתאהבת בגבר נמוך. ואני מניח ש"מר תשע נשמות" יצחיק אתכם אם אתם בגיל ‏חד-ספרתי. אז אם אתם רוצים ללכת לקולנוע כדי לצחוק, תקשיבו טוב – הקומדיה ‏הכי טובה שמוקרנת כרגע בבתי הקולנוע היא סרט אקשן עם וין דיזל. אני רציני ‏לגמרי.‏

לפני 15 שנים, ב"‏xXx‏", דיזל גילם את זאנדר קייג', פושע וחובב ספורט אקסטרים ‏שמגוייס על-ידי ה-‏CIA‏ להציל את המולדת. ב-2005 יצא סרט המשך, הפעם בכיכובו ‏של אייס קיוב. הוא נקטל בביקורות ובקושי כיסה את התקציב שלו ונראה היה ‏שהפרנצ'ייז הזה מת. אבל בעקבות הפופולריות של דיזל בסרטי "מהיר ועצבני", ‏האולפנים החליטו להציע לו לחזור לעוד סיבוב, כי למה שיעשה פעלולים מגוחכים עם ‏כלי רכב רק בסדרת סרטים אחת? בכל מקרה סרטי "‏xXx‏" ו"מהיר ועצבני" נראים ‏כמעט זהים. למעשה, אני די בטוח שאפשר לקחת סצינות מכאן ולשים אותן ב"מהיר ‏ועצבני 8" ואף אחד לא ישים לב.‏

כמו ב"מהיר ועצבני", העלילה היא דבר שולי שמשמש לגישור בין קטע אקשן מגניב ‏אחד לאחר. יש איזה מקגאפין שכבר שכחתי את השם שלו, שבאמצעותו ניתן לרסק ‏לוויינים על מקומות ספציפיים, כי כנראה לבצע פיגועי טרור רגילים זה לא אקסטרימי ‏מספיק. מובן מאליו שבמקרה כזה רק פושע שמומחה בספורט אקסטרימי יכול לעזור, ‏אז כמובן שצריך לקרוא שוב לזאנדר קייג'.‏

‏"רק רגע אחד", אתם אולי אומרים, "בסרט השני זרקו איזה משפט בצורה סופר-‏אגבית על כך שזאנדר קייג' נהרג. איך הוא חי פתאום?". התשובה ההגיונית לכך היא ‏‏"למה לכל הרוחות אתם זוכרים משהו מהסרט השני?". זה גם מה שהסרט חושב, כי ‏הוא לא טורח להתייחס או להסביר את זה בשום צורה. זאנדר קייג' פשוט שם. מוות? ‏איזה מוות? אין לסרט מושג על מה אתם מדברים. בכל מקרה, מספר הדברים ‏התמוהים שמתרחשים בסרט בכל דקה הופכת את ההתעלמות ממותו של הגיבור ‏הראשי לאחד הדברים היותר הגיוניים בו. רק בדקות הראשונות שלו יש סיקוונס ‏קרדיטים שנראה כאילו גם אותו עשו ב 2002, רפרנס ישיר ל"הנוקמים" והופעת ‏אורח של כדורגלן מקצועי שמונע שוד בחנות בכך שהוא בועט קופסת מפיות אל ‏הראש של השודד. ומשם זה הולך ונעשה יותר מטופש ויותר מהנה.‏

סצינות האקשן כאן לא פורצות דרך או יצירתיות במיוחד, אבל הן כל-כך ‏מופרכות ‏שאי אפשר שלא לצחוק. קרב במטוס בלי כח כבידה? צ'ק. מרדף ‏אופנועים ‏שגולשים על הים? צ'ק. אהבתם את דוני ין ב"רוג אחת"? מה הוא כבר עשה ‏שם, ‏הרביץ לכמה סטורם-טרופרס עם מקל? אתם לא אוהבים אותו באמת עד ‏שתראו ‏אותו הולך מכות עם וין דיזל באמצע כביש סואן בזמן שמכוניות ‏מתהפכות ‏מעליהם בהילוך איטי. זה מטומטם לגמרי וקורע מצחוק.‏

זה סוד היופי של "‏XXX‏: הילוך גבוה" – זה סרט מגוחך שמודע לעובדה שהוא מגוחך ‏ולא מתנצל על כך לשניה אחת. הוא לא נופל לקלישאות וסטריאוטיפים, הוא מנופף ‏בהם בגאווה. הוא יודע טוב מאוד שכל סצינת אקשן בו עומדת בסתירה לשלושה ‏חוקים פיזיקליים שונים לפחות, והוא מאמץ את זה לחיקו והולך עם זה עד הסוף. ‏במבט ראשון זה עשוי להיראות כמו סרט שנעשה בלי מחשבה, אבל לא, בהחלט ‏הושקעה בו מחשבה. ממש יכלתי לדמיין את התסריטאי חושב לפני כל שורת דיאלוג ‏‏"מה הדבר הכי מגוחך ו/או צ'יזי שהדמות הזאת יכולה להגיד עכשיו?" ואז כותב את ‏זה.‏

עשור וחצי עבר מאז הסרט הראשון, אבל הסרט החדש יכול היה לצאת שנה לאחר ‏מכן. האופן שבו זה בא לידי ביטוי באופן קצת יותר צורם הוא הדמויות הנשיות בסרט, ‏שנכתבו לפי תבניות שהיו פופולריות ב 2003. ישנה הפאנקיסטית המגניבה ששפת ‏האם שלה היא סרקזם ובדיחות מיניות. ישנה החנונית שמתעסקת עם טכנולוגיה ‏ומפחדת מרובים, והיא גם מרכיבה משקפיים, למקרה שתשכחו שהיא החנונית. וישנן ‏הבחורות חסרות-השם שנופלות בקסמיו ואל מיטתו של וין דיזל פשוט כי הן לא ‏יכולות לעמוד בוין-דיזליות המתפרצת שלו. גם שתי הבחורות הראשונות דלוקות עליו ‏ומעריצות אותו, כי כמובן.‏‎ ‎

ולמרות הכל, זה ללא ספק הסרט הכי מצחיק ומבדר שראיתי כבר זמן מה. יש בו ‏מינימום היגיון אבל מקסימום הנאה. האופן שבו הוא מסתיים רומז לכך שזאנדר קייג' ‏חזר כדי להשאר, ואם גם הסרטים הבאים יהיו מהנים באופן מטומטם כמוהו, אני ‏בסדר גמור עם זה.‏