ארבעת המופלאים: עלייתו של הגולש הכסוף

במקור: Fantastic Four: Rise of the Silver Surfer
במאי: טים סטורי
תסריט: דון פיין, מרק פרוסט, ג'ון טורמן
שחקנים: יואן גריפית, ג'סיקה אלבה, כריס אוונס, מייקל צ'יקליס, ג'וליאן מקמהון

בשנת 2005, ואחרי גל שכלל בערך 2005 סרטים על גיבורי-על, הגיחו למסך ארבעה מדענים ורשע אחד, שלפו כוחות-על מאיזו ערפילית קוסמית רווית קרינה ו… זהו. חותם לא הושאר, שיערות לא נתלשו והעולם לא היה זקוק להצלה – ארבעת המופלאים (ורשע אחד) קיבלו מעמד של "נו מילא, עוד סרט קומיקס". שנים ספורות אחרי, החיים נכנסו לשגרה נעימה בבית משפחת פנטסטיק: ריד ריצ'רדס, איש הגומי, יושב במעבדה המצוידת שלו וממציא דברים שיגרמו להתקדמות רצינית בתחום המדע; סו סטורם (ג'סיקה אלבה) הבלתי נראית אחראית על תשלום החשבונות ("המשטרה ביקשה תשלום על שלוש ניידות שזרקנו במשימה, אבל אני זוכרת שהשתמשנו רק בשתיים"); ג'וני סטורם מביא ספונסרים ומשתעשע בהתלקחות עצמית; ובן גרים (מייקל צ'יקליס) נשאר גוש אבן.

בזמן שעבר מאז הסרט הראשון קרה עוד שינוי חשוב אחד: סו סטורם וריד ריצ'רדס – המכונה בקיצור רידס – הפכו לסוג של יעל בר זוהר וגיא זוארץ, וכל המי ומי שריינו לעצמם הזמנה לחתונה שלהם ואם צריך, הם ינסו להתפלח. כנראה זה האופי של סו שמושך את רידסי, כי השנים לא היטיבו עימה: היא התפחמה לגמרי עד כי עורה קיבל גוון חרוך, ונראה כי שפתיה נעקצו על ידי דבורים. בקיצור, הבחורה הפכה לבובת בראץ עתירת תווי פנים ומעוטת יכולת להשתמש בהם.

בכל מקרה, חתונתם של השניים אינה עולה יפה: החתן הוורקהוליק מושך אליו אויב עצבני הנישא על כנפי הרוח. ג'וני, שנשלח לטוס אחריו וחוזר קצת מקולקל, טוען שמדובר באיש כסוף על גלשן מעופף, ורידס, שמיד מחשב כה וכה עבור כולם, מודיע כי העולם יגיע לקיצו בעוד שמונה ימים בדיוק (לא ברור בדיוק למה, אבל כדאי מאד שתאמינו לו: הוא מדען. וחכם. ותמיד צודק). הפור נופל והפנטסטיק פור יוצאים למשימה להצלת העולם כשאליהם מצטרף – או יותר נכון, מצורף בכוח – חבר ותיק מימים עברו: ויקטור פון דום. הרביעייה מתייחסת אליו בחשד השמור למי שחזר מהמתים – אולי בגלל שנראה שהוא אימץ את הקיסר מ'מלחמת הכוכבים' כמודל לחיקוי, ואולי בגלל שהוא באמת חזר מהמתים.

בלי יותר מדי יומרות או מסרים חברתיים ומדיניים, 'ארבעת המופלאים 2' הוא סרט אקשן קיצי, לפי הספר. הפעלולים מושקעים ברמה זו או אחרת, כשעיקר הכסף הלך על גולש הכסף, שסופג אנרגיה וסופח אותה – או רוטט אותה החוצה, ועל הבורות המפחידים שהוא פוער בנקודות שונות ברחבי העולם, בקואורדינטות שרק הוא מבין את ההיגיון שמאחוריהן. אנחנו מדברים פה על בורות בקוטר של כ-200 מטר כל אחד, עגולים לגמרי, חלקים לגמרי – ושחורים משחור. לא ברור איך הוא יוצר אותם או מה העומק שלהם, אבל הסרט מעביר היטב את התחושה שהם לא משהו שתרצו ליפול לתוכו. גימיקים ויזואליים נוספים הם, כרגיל, קצת ממר פנטסטיק הנמתח והנמרח (אייייכס!), כמה מרדפים אוויריים, והסצינה המתבקשת עם אזרחים שצריך להציל. כאמור, יעיל, אבל לא משהו מיוחד.

בכלל, גולש הכסף הוא דמות כל כך חמודה ומוצלחת, שחבל שאין יותר ממנו: הוא שקט מאד, יעיל, קטלני כשצריך, והאפקטים מהם הוא עשוי משווים לו תנועה פועמת וחיננית. כנהוג לאחרונה, גם הגולש עשוי בטכניקת לכידת-תנועה, אלא שמי שמספק לו את גופו הוא לא אנדי סרקיס (שהיה גולום וקינג קונג), אלא הכוכב העולה דאג ג'ונס (שגילם הן את הפאון והן את האיש החיוור ב'המבוך של פאן'). את מעט המילים שלו הוא אומר בקולו העמוק של לורנס פישבורן. אין ספק, כזה חבר הייתי רוצה. גם ג'וני סטורם חמוד בדרכו: חסר כל אחריות, מפזר את חיוכיו ברוחב לב ואנטיתזה נהדרת לרידס החנון. הוא גם אחראי לרוב הבדיחות בסרט, גם אם בעקיפין, ומי שלא ראה אותו מבעיר בטעות את אחותו, לא ראה הפוגה קומית מימיו. אין ספק, כזה חבר הייתי רוצה.

באופן כללי, זה היה יכול להיות סרט פופקורן מושלם, אלמלא חומרי הגלם של התבשיל נשרפו, או שוזפו הרבה יותר מדי. נראה כי כל דמות כמעט מסרבת למלא את תפקידה ועושה משהו שנוגד את אפיונה, וכמעט כל מאורע מסתיים במהלך מטופש, שמוחק כל טעם של עוד. בן גרים, שכבר בסרט הקודם השלים עם העובדה שאף סילית לא תוריד ממנו את האבנית, החליט פתאום שדווקא מתאים לו יותר להיות ג'וני; סו סטורם, שהאל חנן אותה לא רק בגוף פצצה אלא גם בשכל ובאינטואיציה רגשית, שוכחת בסצינה אחת לקח שלמדה רק חצי סרט לפני כן, ועושה טעות איומה. ורק רידס החנון יודע תמיד לעשות את הדבר הנכון ברגע הנכון – מה שמעצבן אפילו יותר.

בדומה לסרט הראשון, גם כאן תמצאו הרבה קלישאות ופתרונות צפויים: בחורה לחוצת חתונה – יש; סצינת חתונה (שמעתיקה קצת מ'הנסיכה הקסומה') – יש; חרדת נטישה של שאר החבורה – יש; רשע עקשן בצורה לא הגיונית – יש; איום חסר תקווה – יש; הופעת האורח הבלתי נמנעת של סטן לי – יש ויש. בדיוק כמו 'ארבעת המופלאים' המקורי, גם 'עלייתו של גולש הכסף' הוא סרט ממוצע מאד.

בסופו של דבר, זו לא האווירה הקלילה של הסרט שהופכת אותו לבינוני, אלא הביצוע. ל'ארבעת המופלאים 2' היה את התקציב המתאים, היו דמויות בעלות פוטנציאל והיתה את ההבנה שלא כל בעלי כוחות העל מתייסרים תחת כובד האחריות, ושכמה מהם עדיין רק רוצים לכייף. אבל בשלב הביצוע הסרט איבד גובה: מרוב שהוא ניסה להיות מגניב, הוא הוציא את המיץ והעניין מהדמויות, ומרוב שניסה להיות מפתיע ורב ממדי, הוא נפל לממלכת הקלישאות הבנאליות וגם התפלקו לו כמה מסרים רכים בסוף. וחוץ מזה, שמישהו ייפטר כבר מריד "מיסטר פרפקט" ריצ'רדס הזה.