 |
||
| סטיבן הוקינג, אליל הבנות בעל המבט הממיס, יופיע סוף סוף בסרט משלו – ולא סתם סרט, אלא איימקס 3D, כדי שנוכל לחוות את כסא הגלגלים המדבר שלו כאילו עמד ממש לידנו. הסרט מתואר כ"'לקום אתמול בבוקר' פוגש את 'מסע בין כוכבים"'. |
17.10.2006
|
|
יומית
סטיבן הוקינג, אליל הבנות בעל המבט הממיס, יופיע סוף סוף בסרט משלו – ולא סתם סרט, אלא איימקס 3D, כדי שנוכל לחוות את כסא הגלגלים המדבר שלו כאילו עמד ממש לידנו. הסרט מתואר כ"'לקום אתמול בבוקר' פוגש את 'מסע בין כוכבים"'.
סטיבן הוקינג, אליל הבנות בעל המבט הממיס, יופיע סוף סוף בסרט משלו – ולא סתם סרט, אלא איימקס 3D, כדי שנוכל לחוות את כסא הגלגלים המדבר שלו כאילו עמד ממש לידנו. הסרט מתואר כ"'לקום אתמול בבוקר' פוגש את 'מסע בין כוכבים"'.
או...קי...
זו ללא ספק היומית ההזויה ביותר ככל שיכולותיו המוגבלות של זכרוני מגעות.
הולי ג'יזס און אה בייסיקל,
הניסוח+התמונה של היומית פשוט…מבריקים. (הסרט עצמו לא נראה משהו.)
ביל מורי כבר הסכים להשתתף?
סתם. "לקום" סרט כייפי, "מסע" סידרת קאלט, סטיבן אייקון המדען המודרני. מה יכול להשתבש?
זה נשמע לי משעמם עד כאב.
אם בסרט הוקינג יקפוץ מכסא הגלגלים, ויעשה סלטות עם לייטסייבר ביד,
א-לה יודה – אני אלך לראות את זה.
המתקן דיבור של הפרופסור כבר נשמע כמו הכלאה של טריפאו וארטו דיטו, אז יש מקום לאופטימיות.
קריינות
כתוב שם שהוא גם יקריין את הסרט, שזה כבר מוגזם, בכל זאת, אתם יודעים…
למה מוגזם?
לשיר ראפ, כידוע, הוא כבר יודע.
http://www.mchawking.com/
בכלל לא חדש,
לפני זמן מה צפיתי בתכנית בהנחיית סטיבן הוקינג באחד מערוצי המדע, שהייתה בקריינותו. מילא הקריינות מעצבנת עם קול אלקטרוני – הייתי צריכה לבהות בו דקות שלמות בוהה בי בחזרה בפנים חסרות ניע, כשמדי פעם שלוליות רוק מנצנצות מתוך פיו.
לא שאין לי כבוד כלפי האדם הזה, הוא פשוט צריך לשקול לא להופיע בסרטים שלו. קצת מסיח את הדעת.
בתור אחד שלמד אצל מי שניצח את הוקינג בויכוח מפורסם,
אין לי הרבה מה להגיד על הסרט ההזוי הזה, אבל סתם רציתי להשוויץ.
אני צריך לנסות את המשפט הזה על בחורות פעם. קשה לי לראות איך זה יכול להיכשל.
ויכוח על מה?
ויכוח עתיק יומין
אם גבר אומר משהו באמצע היער, ואין אף אישה שתשמע אותו, האם הוא עדיין טועה?
על אנטרופיה של חורים שחורים.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%91%D7%A7%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F
ואתה בטח חשבת שלדברים שקשורים להוקינג אין סקס-אפיל.
אני מציע טקטיקה אחרת
תגיד שיש לך מספר ארדש 3
אתה חושב שעוד לא ניסיתי את זה?
בחורות בימינו לא מעפעפות בכיוון הכללי של מי שיש לו יותר מ-2.
בתור אחד שניסה שורה דומה על בחורות
לא כדאי לך.
וגם לא להשוויץ על שליטתך במשוואת שרדינגר.
זה לא מגנט בחורות כמו שבטח הבטיחו לך במהלך התואר.
אני מרגיש מרומה.
אבל אין בעולם מגזר שהתדמית שלו לא תשתפר פלאים בעקבות סרט על אדם נכה שכיסא הגלגלים שלו מדבר בקול של רובוט.
ואני היחיד שזה נשמע לו רעיון טוב?
הלינק שניתן פה הוביל...
…אותי למסע לינקוק בנושא חורים שחורים, ואני פשוט חייב לחלוק את המסקנה שלי:
חורים שחורים זה לייק כזה סו קול!!
תודה על ההקשבה.
בעייתי מאוד
מצד אחד, לאור סרטים כמו "בליפ"[1] והצלחתם היחסית, נדרש אולי מוצר תרבות פופולרי שמסביר את המדע בצורה שווה לכל נפש ובעיקר נכונה.
מצד שני, סרט דמוי-עלילתי? בעייתי מאוד. אני לא ממש רואה איך מצליחים להעביר באמת את הרעיונות הפיזיקליים הללו, המורכבים למדי, בצורה "קלה" במסגרת סרט. בטח לא באופן מוצלח ומעניין. היה לי פעם מיני דיון עם למינג פה באתר על זה (בביקורת על "הוכחה") – אני כלל לא בטוח שאפשרי ליצור בסרטים ייצוג פופולרי נאמן של רעיונות מדעיים מורכבים (בניגוד לספרים).
ככה שלסרט הזה יש פוטנציאל בעייתיות יותר מדי גדול מכדי שאפשר יהיה לתלות בו תקוות.
[1] לא ראיתי. אבל קראתי מספיק על הסרט וראיתי מספיק קטעים מתוכו (שחברים שלחו לי במייל) כדי שאוכל לקבוע, בסבירות יחסית גבוהה, שמדובר בחרטא מושלם.
בעייתי למקוטעין
מצד אחד, 'בליפ' לא היה כזה חרטא איום ונורא כמו שאתה מציג אותו. לדעתי הוא היה אפילו די נחמד, אבל בתור סרט שמנסה לשלב בין פיסיקה מודרנית לניו אייג', הוא מהווה מטרה נוחה לביקורת מכל הכיוונים. כל מי שקצת ממבו-ג'מבו ניו אייג'י גורם לאיי קיו שלו להתאבד, כמו שתיארת בביקורת (המעולה) שלך ל'מחילות', יפסול אותו מראש. בנוסף, כל מי שכילה את מיטב שנותיו בשיטוט נואש במסדרונות האוניברסיטה במטרה למצוא ממי להעתיק את התרגיל במרוכבות, רק כדי להיות מסוגל להבין ניסוח פורמלי של משפטים כמו "האלקטרון לא ממוקם במרחב, אלא מיוצג ע"י פונקציית הסתברות" (תודה שהקישור לניו אייג' הוא די מתבקש), חזקה עליו שירגיש פראייר בסרט כזה. רבאק, שלוש שנים של קריעת תחת, ואיזה חירשת מגובה ב-CGI זול מגיעה לאותן תובנות, מבלי שתצטרך אפילו פעם אחת לפתור את משוואת שרדינגר?! זו שערוריה.
ממצד שני, אני דווקא חושב שאפשרי להציג בסרט רעיונות מדעיים מורכבים באופן לא רע. ברור שסרט של שעתיים לא באמת יוכל להחליף ידע אמיתי, או אפילו ידע שנקנה דרך קריאת ספרי מדע פופולרי, אבל העזרים הוויזואליים שהוא מעניק ליוצרים ולצופים שלו הם לפעמים יתרון לעומת גישה מתמטית/טקסטואלית יבשה. אני אפילו מוכן להרחיק לכת ולומר שמבחינות מסויימות ב'בליפ' עושים את זה בצורה די משביעת רצון.
ובנוגע ל'הוכחה', אני מאמין שידע פיסיקלי הוא מתאים יותר מידע מתמטי למדיום הקולנועי.
בעייתי אנליטית
קודם כל – כן. אני אחד מאלו שלא יכול לסבול אפילו קצת ממבו-ג'מבו ניו-אייג'י. בטח לא כשהממבו ג'מבו הזה טוען שהוא מבוסס על פיזיקה.
כפי שאתה יודע, הקישור למציאות המקרוסקופית של העובדה שמיקום חלקיק מוגדר על ידי פונקציית צפיפות הסתברות (בהצגת המקום) צריך להתבצע בעדינות מאוד יתרה. הניו אייג' לא ממש טורח לעשות את זה, למיטב הבנתי ולפי מה שראיתי.
כפי שאמרתי ללמינג – אני מקווה שאתה צודק שאפשר להציג רעיונות מדעיים מורכבים באופן "לא רע", אבל אני אישית לא מצליח לחשוב על דרך כזו (ואני אשמח לשמוע איזה רעיונות יש לך – נשמע מעניין). אם כי אני מסכים שרעיונות פיזיקליים יותר קל להציג מאשר מתמטיים.
בעייתי במידה שווה
יש תעשיה שלמה של abuse של תוצאות והנחות של הפיסיקה המודרנית, הן בתחום הניו אייג' והן במדעי החברה והרוח. למיטב זכרוני, ב'בליפ' (שאני לא יודע כמה יש טעם להתדיין עליו אם לא ראית אותו) טיפה עושים את זה, אבל באופן נסלח מבחינתי. אם נסתכל על הדוגמא שהבאת, אז התיאור הפיסיקלי של המציאות המיקרוסקופית בסרט הוא מאוד וויזואלי, ועוזר להמחיש להדיוטות, כמו גם למי שיודע איך נראית פונקצית גל, כמה עקרונות. המעבר הלא-אחראי למציאות המקרוסקופית כבר שייך מבחינתי לתחום הניו-אייג', והוא לא מתיימר להישען על הפיסיקה לבדה. ככזה, אין לי בעיה לקבל (או, אם תרצה, לסספנד) אותו כדי לראות מה יש לסרט להגיד.
העניין הוא שלפיסיקה המודרנית יש הרבה השלכות לא אינטואיטיביות, שמאוד מזכירות באופיין קביעות ניו אייג' תמוהות, אבל יש לה שני יתרונות מהותיים. דבר ראשון, היא נשענת באופן מאוד יציב על פורמאליקה מתמטית. זה עלול להוביל להנחה השגויה, שלפיה מי שלמשל לא יודע מה זו התמרת פורייה, לעולם לא יוכל להבין את עיקרון אי הוודאות. דבר שני, בניגוד לניו אייג', הפיסיקה עובדת. כל מבנה החומר כמו שאנחנו מבינים אותו מושתת על הנחות מופרכות לגמרי, ובכל זאת המחשבים שלנו פועלים. אבל שני היתרונות האלה לא מבטלים לדעתי את אפשרות הסינתזה עם הניו אייג', כל עוד היא לא נעשית מתוך כיפוף יתר של עקרונות פיסיקליים.
בעייתי במידה שווה
אוי ואבוי.. מה הקשר בכלל בין התמרת פוריה לעיקרון אי-הוודאות?
(למדתי הרבה יותר מתמטיקה מפיזיקה, אבל כרגע אני חושש שלא הבנתי את עיקרון אי-הוודאות… או את התמרת פוריה… או את שניהם!).
זה בסדר - אין קשר
למרות שאת הדוגמה הידועה ביותר לגבי עקרון אי הודאות (זו לגבי מקום/תנע) נהוג להדגים באמצעות שימוש בהתמרת פורייה (וכך לעבור מהצגת המקום להצגת התנע).
אבל עקרון אי הודאות הוא עקרון כללי יותר, שמבוסס על יחסי חילוף (סוגרי פואסון) של אופרטורים הרמיטיים.
אז יש קשר
אני זוכר שכשלמדנו את עקרון אי הוודאות, הציגו לנו את זה דרך טרנספורם פורייה של פונקציית הגל ומעבר ממרחב המיקום למרחב התנע, כמו שהזכרת. זה היה כרוך במשהו שאף פעם לא הבנתי בנוגע למומנט השני שאמור לייצג את רוחב הגאוסיאן או משהו כזה.
בהמשך נתקלנו גם בעקרון אי הוודאות דרך סוגרי פואסון, וגם בעוד כמה הקשרים. אני לא יודע איך הייזנברג עצמו ניסח את זה, אבל אם אתה אומר שזה נובע באופן יסודי מיחסי חילוף של אופרטורים הרמיטיים, אז אני אאלץ להאמין לך, לפחות עד קוונטים 2 הבא עלינו לטובה (?).
ודרך אגב, עקרון אי הוודאות הוא דוגמא מצויינת ל-abuse שעושים לרעיונות פיסיקליים. לא פעם השתמשו בו כדי לקבוע שאין מציאות אובייקטיבית, כי כל מדידה שאנחנו עושים משפיעה על האובייקט הנמדד. אבל כל זה לא אומר שחייבים להכיר את כל התכונות של אופרטורים הרמיטיים (או את טרנס' פורייה) כדי להבין באופן בסיסי מה זה עקרון אי הוודאות. ואם למשל יהיה סרט שיעשה את זה (יציג את עקרון אי הוודאות לקהל הרחב מבלי לשקוע עמוק מדי בתיאוריה של אופרטורים דיפרנציאליים), תמיד יהיו מי שיזדעקו בטענה שהוא שטחי. מה שאני מנסה להגיד, זה שאני לא אהיה אחד מהם, אפילו שיש לי קצת יותר רקע בנושא מאשר לאדם הסביר.
מש''א לגמרי
לא ישנתי דקה הלילה, ולכן נדמה לי שאני רואה באתר הקולנוע החביב עליי ביטויים כמו "אופרטורים הרמיטיים".
אני אלך לישון קצת וכשאחזור אווכח שאכן היה כתוב כאן "אופטימוס פריימים".
(סוף סוף אני מבין את הסיפורים על דאלי שלא ישן לילות כדי ליצור יצירות סוריאליסטיות. זה באמת עובד)
אני לא מאמין שנכנסתי לכזה אוף טופיק
טוב – שלושה-ארבעה משפטי הבהרה פיזיקליים ואז נחזור לטופיק:
הניסוח שלי לא היה זהיר מספיק – עקרון אי הודאות הוא תכונה של הטבע. *ההצגה המתמטית* שלו קשורה בלבדית ליחסי חילוף בין אופרטורים. כפי שכתבתי – טרנספורם פוריה משמש להדגמה, וגם היא לא ריגורוזית במיוחד (מי אמר שגאוסיאן הוא הצורה היעילה ביותר לארוז פ"ג?). רק כהוכחה – עקרון אי הודאות תקף גם לגבי תכונות שלא ניתן להציג בהצגת המקום (כגון ספין), וברור שטרנספורם פוריה לא רלבנטי לגביהן.
עכשיו לטופיק: נכון – עקרון אי הודאות משמש לרעה כל מני שרלטנים – במיוחד בתחומי הניו אייג' ומדעי החברה/רוח, שלא מבינים אותו עד הסוף ולכן עושים טעויות גסות בשימוש בו. השלכה של העקרון הזה למציאות היום-יומית המקיפה אותנו צריכה להתבצע בזהירות ובעדינות אין קץ. אבל אני מאוד אתרגז מסרט שיתיימר להיות מדעי ויציג מסקנות הנובעות מהעקרון הזה שבברור אינן נכונות.
אני מסכים איתך שניתן להציג בסרט מדעי את העקרון בצורה אמינה יותר, ומובנת יותר, בלי להזדקק ליחסי חילוף בין אופרטורים. אני עדיין מתקשה לראות איך יעשו את זה בצורה מעניינת – ואני עדיין אשמח לשמוע רעיונות.
האמת היא שאין לי רעיונות,
אבל ברגע שאני אצליח לחשוב על כמה אני אסע להוליווד למכור אותם ואתעשר (זה ללא ספק שימוש טוב יותר בתואר שיהיה לי מאשר כל דבר אחר שאני יכול לחשוב עליו).
אני רק יכול לצטט מ'בליפ' (לא כדאי לך לראות – אתה תתרגז). ממחישים שם, למשל, סופרפוזיציה של מצבים של מערכת וקריסה למצב ספציפי בעקבות מדידה. אני לא בדיוק זוכר, אבל אאל"ט יש שם הרבה כדורי סל שקופצים על מגרש בכל מיני מקומות, תדירויות וגבהים, עד שמישהו מסתכל והם הופכים לאחד. ברור שזו הצגה בעייתית – קודם כל זו מערכת מקרוסקופית, ודבר שני היא עלולה לגרום לצופה לחשוב שהכדור מתפצל להרבה כדורים שנמצאים בהרבה מקומות, בעוד מדובר בכדור אחד בלי מיקום מוגדר. אבל איך שלא יהיה, אני הרגשתי בסרט שהעקרון מומחש בצורה לא רעה ולא עד כדי כך חוטאת למציאות כמו שאנחנו מבינים אותה דרך הפיסיקה המודרנית.
ולכל הקוראים המבולבלים – עמכם הסליחה, אבל תודו שאין הרבה הזדמנויות ללהג על נושאים כאלה באתר, אז כשכבר יש לפעמים קשה להתאפק. אני אישית מאוד נהנה לקרוא פתילים על הסטוריה, למשל, אם כי אני חייב להודות שזה לא בדיוק אותו דבר..
שמעתי פעם הסבר פשטני להחריד לעקרון אי הוודאות.
יש חלקיק שנע במהירות מסוימת. אם נחשב את המהירות שלו, לא נוכל לדעת את המקום שבו הוא נמצא, כי בשביל לחשב מהירות צריך למדוד אותו בשתי נקודות. ואם נמצא את המיקום שלו, לא נוכל לחשב את המהירות- כי על מנת להישאר במקום אחד, הוא צריך לעצור למהירות אפס.
אבל זה נכון גם לגבי מכונית, או בן-אדם, או קנגורו מוטנט.
זה נשמע לי פשוט לא נכון...
אם האמירה הזו נכונה אז זה לא רק שאי אפשר לחשב מהירות של עצם כלשהו וגם את מיקומו, זה אומר שאי אפשר לחשב מהירות בכלל, ונראה לי שאפשר, חטפתי על זה דו"ח פעם…
או - הנה דוגמה מצוינת
מוזר שלא התייחסת למה שהכי הפריע לי בתיאור הזה את רעיון קריסת פונקציית הגל – ההצגה של מדידה כ-"מישהו מסתכל".
באי ההבנה של מושג המדידה (מושג המדידה, אגב, גם לא נהיר לחלוטין לפיזיקאים. ועדיין – אנחנו יודעים מספיק כדי להבין ש-"מישהו מסתכל" זה תיאור מאוד גרוע) טמון הפתח הגדול ביותר לשימוש לרעה בעקרון הזה, לדעתי. זה גם מה שהפריע לי בקליפ ששלחו לי מהסרט שתיאר את ניסוי שני הסדקים.
המסתכל המתסכל
האמת היא שאני לא בדיוק זוכר, ויכול להיות שהדוגמא בסרט לא דיברה ממש על מישהו שמסתכל, אלא על משהו קצת אחר.
בכל מקרה, זה לא מוזר שלא התייחסתי להצגת המדידה כ"מישהו מסתכל", בהתחשב בעובדה שאין לי מושג למה זה בעייתי. אשמח אם תאיר את עיני בנושא. אם נראה לך שאנחנו גולשים יותר מדי למחוזות העוף, זה יכול להיות גם במייל (למרות שאני מניח שאתה עדיין שוקד על קיצור תולדות עקרון אי הוודאות, אז אני אבין אם אני אאלץ לחכות קצת).
עקרון הודאות:
ודאי לי שלא הבנתי את משפטי ההבהרה שלך.
אפשר הסבר לטובת איש מדעי הרוח?
תלוי למה אתה מתכוון
אם אתה מבקש הסבר ללא מתמטיקה או פיזיקה מסובכת לעקרון אי הודאות – אני יכול לעשות את זה, אבל זה יהיה אוף טופיק שערורייתי ממש (עורכים?). דבר כזה אני אשלח לך במייל.
אם אתה רוצה להבין למה אני מתכוון כשאני כותב על שימוש לרעה בעקרון במדעי הרוח/חברה ו/או ניו אייג', אז אולי זה קצת יותר און טופיק, אבל אני גם כן לא בטוח. אולי גם במייל?
תלוי למה אתה מתכוון
אני חושב שהוא התכוון לשאול איך לדעתך טרנספורם פוריה משמש להדגמה, ולמה לעזאזל היא לא ריגורוזית?
את השימוש לרעה אני יודע.
אפילו ידיעותי המוגבלות במתמטיקה ופיזיקה מספיקות לי כדי לדעת מתי אני נתקל בשטויות גמורות של מישהו שיודע עוד פחות ממני (חצאי שטויות כנראה יצליחו לעבוד עלי).
השאלה שלי הייתה לגבי חציה הראשון של ההודעה.
תודה!
ובנימה רצינית יותר,
אם אתה מצליח בחיבור הסבר בשפה מדוברת, אתה מוזמן להעביר גם אלי עותק.
בשביל זה יש את ויקי
למשל,
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%99-%D7%94%D7%95%D7%95%D7%93%D7%90%D7%95%D7%AA
ושאר הערכים סביבו.
וסתם דוגמא לאחד מהעיוותים היותר חמורים של בליפ:
על פי תורת הקוונטים נוכחות הצופה משפיעה על תוצאות הניסוי. (בניסוי שני הסדקים, בהעדר צופה, תוצאות הניסוי הן כאילו האלקטרון עבר דרך שני הסדקים בו זמנית, יחד איתו נראה שהאלקטרון עבר רק בסדק אחד.)
מבליפ השתמע שהצופה *קובע* את תוצאות הניסוי (הוא מחליט באיזה סדק האלקטרון יעבור) ובהמשך נטען שהצופה קובע אירועים גם ברמה האטומית ואפילו ברמה היומיומית. בסדר הגדול הזה גם תורת הקוונטים טוענת שהשפעת (שוב, לא קביעת) הצופה שואפת לאפס.
בהמשך נעשה ברדק בין "חשיבה חיובית" כמו שהיא מתבטאת בבטחון עצמי, מה שבאמת יכול להביא לשיפור תחומים מסוימים בחיי החושב, לבין חשיבה שתוביל את החושב לזכייה בלוטו.
ולסקירה יותר מקיפה:
http://en.wikipedia.org/wiki/What_the_Bleep_Do_We_Know%21%3F#Controversial_aspects_of_the_film
אני חושב שבשלב זה אני אשעה את עצמי מהתפקיד
של "האדם היחיד שאהב את 'בליפ', ושחושב שהוא יכול לסנגר עליו מההיבט הפיסיקלי", לפחות עד לצפיה נוספת בסרט (תראו מה אני מוכן לעשות בשביל העם).
אני מקווה שבמעשה זה אני אהווה דוגמא לאישי ציבור רבים במדינה, המתעקשים להתקשות להיפרד מכסאותיהם.
זה לגמרי לגיטימי להיקשר לחפצים דוממים.
אני שואלת: למה לא לאפשר לאנשים האלה, שמבלים כל כך הרבה זמן עם כיסאותיהם ובונים איתם קשרים אמיצים, לקחת אותם הביתה וזהו? למה לבוא ולהפריד?
זה בורג 16 מחבר כיסאות לרצפה,
זה אי אפשר מפריד בכלים יש לי.
אני לא לגמרי מבינה את ההבחנה.
למה הסבר פורמלי הוא לא אוף והסבר בשפת העמחא (להלן אני) יוכלו להבין הוא כן? סוג של אפליה…
בעייתי במידה שווה
אלוהים אדירים, אין לי שמץ של מושג מה אתה אומר.
בעייתי במידה שווה
שירות לציבור:
בניגוד לטענות שהועלו לעיל, חשוב לי מאוד לציין ש"בליפ" הוא דווקא כן חרטא מוחלט, חרבוש טוטאלי גם מבחינת הפיזיקה וגם מבחינת הניו-אייג', ובמיוחד זוועה מבחינת ה"עלילה".
אני לא יודע מה זה חרבוש טוטאלי מבחינת ניו אייג',
כי אני לא חושב שיש לתחום הזה איזה שהם סטנדרטים מוסכמים שעל פיהם אפשר לשפוט טקסטים או יצירות. מבחינת הפיסיקה, ברור שיש בו הרבה הפשטות, ואולי אפילו כמה חוסר דיוקים, אבל אני לא זוכר שום דבר שקפץ לי כחרטא מוחלט.
בנוגע לעלילה קשה לי לחלוק עליך – היא אכן צולעת. אבל זה לא סרט עלילתי במובן המקובל של המילה, ואם מישהו הגיע אליו בשביל הסיפור, הוא רשאי לדעתי לדרוש ולקבל את מלוא כספו בחזרה.
חבל שאתה לא מנהל את קולנוע ''לב''
כי אז הייתי יכול לקבל את הכסף חזרה…
באתי לסרט בגלל שחשבתי שהוא סרט עלילתי, שנוגע בהשלכות הפילוסופיות של תורת הקוואנטים. אם לסרט היתה עלילה, או עומק פילוסופי, לא היה איכפת לי בכלל שהוא חוטא לפיזיקה – את הפיזיקה אני יודע. ציפיתי לסרט כמו 'דוני דרקו' או 'דלתות מסתובבות' או 'להיות ג'ון מלקוביץ' – משהו שבוחן בצורה עלילתית אפשרויות שנרמזות מהפילוסופיה (ובעקיפין מהפיזיקה).
במקום זה קיבלתי סרט תעמולה, שעל חלקו העלילתי אין מה להרחיב את הדיבור, וכולו מורכב מגרפיקות מחשב לא-ברורות ומהמון אנשים (שלא ברור מי הם) שאומרים אמירות מאוד כלליות בהתלהבות עצמית עצומה. אילו התנוססה בסופו חותמת של איזה גורו, והמספר למשלוח תרומות – לא הייתי מופתע.
דרך אגב, זה לא אומר שאי-אפשר לחבר פיזיקה מודרנית ופילוסופיה מזרחית או ניו-אייג'ית. יש דווקא כמה חיבורים מעניינים, וכמה ספרים שיצאו בנידון, שהם עמוקים בהרבה מהסרט המטופש הזה.
רק סיימתי לקרוא את התגובה שלך,
ומיד צץ לו איזה יין-יאנג בפרסומת למטה.
מ-ענ-יין.
תלוי בשביל מי.
אני מניח שהייתי נהנה לנהל את קולנוע "לב", ואולי גם אתה היית שמח אם זה היה ככה, אבל ככל הנראה הרשת הייתה יוצאת נפסדת כתוצאה ממדיניות הפיצויים השערורייתית שהייתי מנהיג.
האמת היא שאם אתה אומר שהפיסיקה בסרט הייתה בסדר מבחינתך, ואתה גם לא נרתע מניו אייג', כאן מסתיים תפקידי כסנגור הסרט. על העלילה או המשחק אני לא אוכל להגן יותר מדי. מה שכן, אם מעניין אותך לדעת מי הם אותם אנשים שלא ברור מי הם, אתה יכול לקרוא עליהם כאן:
http://www.whatthebleep.com/scientists/
וקצת על מי שמאחורי הסרט, וגם על הסרט עצמו
http://skepdic.com/channel.html
מש''א
אני וחברתי לא הצלחנו להתאפק מלצחוק (במובן השלילי) במהלך כל חציו הראשון של הסרט הזוועתי הזה.
את חציו השני כבר בילינו באכילת קרפ ב"הנרי'ס".
סרט נוראי, ולא רק מבחינת הרעיונות הפילוסופים הפשטניים (המוגשים בעטיפה ניו אייג'ית מקושקשת לא פחות, שעיקר סמכותם נובעת מהסארי של אחת המרצות והמבטא ההודי של אחר), אלא גם מבחינת המשחק (המביך) ונסיונות ההצחקה הפתטיים להחריד (סצנת המסיבה תיזכר לדראון עולם כאחד הקטעים המביכים ביותר שחוויתי בקולנוע).
יש סדרת ספרים מאוירים בשם X for Beginners
שדווקא עושה את זה, בחלק מהמקרים, מצוין. עד היום Einstein For Beginners הוא אחד החביבים עלי.
אני דווקא מעדיף את ''צ'אפלין למתחילים''.
ומה עם ''אחמנדינג'ד למתחילים''?
שמע,
אני אפילו ראיתי 'צ'ה גווארה למתחילים'.
שמע,
יש על הספר הזה תמונה קפיטליסטית מסריחה של הפנים שלו, המו?כ??רו?ת ממרצ'נדייזינג רב שקצרה היריעה מלהכיל?
לא חשבתי על זה, אבל עכשיו שאתה אומר את זה, כן.
משעשע.
צ'ה גווארה למתחילים:
תרצח הרבה אנשים אבל תיראה טוב בברט.
אם כבר פיזיקה ואסטרונומיה וכל אלה – מישהו כאן ראה אל the wild blue yonder? נדמה לי שהוא הוקרן באייקון האחרון. אני ראיתי אותו היום, ובחיי שלא הבנתי הרבה מהבבל"ת האסטרונומי הזה (אם יש לו בכלל פשר, ואני בספק בקשר לכך), אבל הסרט די… המממ…. איך לעזאזל אני אמור להגיב לסרט הזה? ואני עוד מכיר את המוזרויות של ורנר הרצוג! לפחות הצילומים יפים…