חודשי הקיץ של השנים האחרונות הרגילו אותנו כל כך לבלוקבאסטרים, עד שנראה לנו טבעי ששיאי הכנסות נשברים פעם בשבועיים, ושטבלת "הסרטים המצליחים בכל הזמנים בארה"ב" מתעדכנת כמעט מדי שבוע. כתוצר לוואי לבלוקבאסטריאדה, בדיחת "______ 2 התעלה השבוע על פורסט גאמפ" נשחקה מרוב שימוש. נדמה שנהיה הרבה יותר קל להיות שובר קופות בעולמנו המר.
זו הסיבה שבמבט ראשון, הכנסות סוף השבוע הראשון של 'ואן הלסינג' נראות מאכזבות. 54.2 מיליון דולר זה אמנם סכום שהייתי שמח לבזבז על אייס ונילה, אבל 'אקס-מן 2', הסרט שפתח את הקיץ הקודם, עשה יותר. הרבה יותר. 30 מיליון דולר יותר. את הכנסות סוף השבוע שעשה הסרט שפתח את הקיץ שלפניו, 'ספיידרמן', אני אפילו לא מסוגל לבטא בקול, אז אני אכתוב: 115(!) מיליון(!) דולר(!). לעומתו, ההכנסות של 'ואן הלסינג' נראות כמו סרט ישראלי. ואם זה לא מספיק, הפקת 'ואן הלסינג' עלתה לאולפני יוניברסל סכום אסטרונומי של 170 מיליון דולר, וכרגע הסיכוי שלו לכסות את ההשקעה נע בין 'לא סביר' לבין 'לא קיים'. אז מה? שוב הקיץ נדחה?
לא, למרות שזה לא נראה ככה, הקיץ הגיע. 54.2 מיליון דולר זה המון כסף, פשוט שכחנו את זה במבול השיאים שנחת עלינו בזמן האחרון. 'ואן הלסינג' עדיין עשה השבוע יותר כסף מכל שאר הסרטים בטבלה ביחד, כך שנראה שבכל זאת אי אפשר לתבוע את יוצרי הפוסטר הישראלי ("שובר הקופות שפותח את הקיץ!") על פרסום שקרי. זה שהוא עשה פחות בוכטות מ'המומיה 2' זו בעיה של יוניברסל, לא שלנו. אנחנו עדיין יכולים לצאת בקריאות "הגיע הקיץ! הגיע הקיץ! לא עוד סרטים קטנים שלא מעניינים אף אחד! מעכשיו רק מנפצי קופות והרבה סימני קריאה!" ולהניח שצלבים פשוט מושכים הרבה יותר קהל בימינו כשהם משמשים למיסמור קדושים מעונים מאשר כשהם מרחיקים ערפדים מוצצי דם.
המבקרים כתשו, אבל למי אכפת מהם? סביר להניח שכבר ראיתם את הסרט ואתם יכולים לכתוש אותו בעצמכם. ואם לא, יש ביקורת עליו ממש מתחת לדו"חקו הזה. הכל תודות להמצאת המאה: בכורות כלל עולמיות. אם עד עכשיו בכורות כאלו נשמרו לאירועים גרנדיוזים כמו 'שר הטבעות', 'מטריקס' או 'פרק הסיום של סיינפלד' , הרי שהשנה הן התרחבו גם לשוברי קופות רגילים למיניהם. ו'ואן הלסינג' הוא לא הסרט היחיד שאנחנו נהנה ממנו (או שלא) יחד עם האמריקאים: בזכות מהלך מבורך זה, גם 'היום שאחרי מחר' שיגיע בסוף החודש יוקרן במקביל בארץ ובארה"ב. ועל זה אמרו חז"ל: "ייפפפפיייייייי!".
אבל קיץ או לא קיץ, אי אפשר לכתוב דו"חקו שלם על סרט אחד. אז ברשותכם אעבור לסוגיה אחרת: האחיות אולסון. למרי-קייט ומרי-קייט אולסון יש שיטה. אי שם בסביבות 1991 הן צילמו סרט וידאו דבילי על תאומות זהות שפותרות תעלומות כמו מבוגרים, כאשר אחת מתעניינת בבגדים, בנים ובאיפור והשניה בספורט, מכוניות מרוץ וכובעי בייסבול. מאז, כל שנה מוציאה הבלונדינית המשובטת לוידאו את אותו הסרט בדיוק, כאשר רק שם הסרט משתנה מפעם לפעם (וגם בזה אני לא ממש בטוח). השנה הן קראו לסרט New York Minute, והפעם, לפני שהוא מגיע לוידאו, הוא מוקרן גם בבתי הקולנוע.
לא כל מה שהולך בוידאו הולך גם בקולנוע. הסרט עשה רק 6.2 מיליון השבוע, וקרוב לוודאי שההכנסות שלו יצנחו בגדול שבוע הבא. 'בנות אכזריות', שנמצאות מעליו ברשימה, זורעות מלח על פצעי הבגרות של האולסוניות ומשוויצות שהסרט שלהן הרוויח בשבוע השני שלו בערך פי שניים. אבל לאולסוניות זה לא מזיז. הן ממילא יוציאו את הסרט הזה שוב בשנה הבאה.
המבקרים קטלו. הם אמרו שהסרט נדוש, הבדיחות שחוקות ולא מצחיקות, המשחק של התאומות מזוויע לחלוטין ושבאופן כללי הסרט מחורבן. לא שבדקתי, או משהו. יש לי פשוט תחושה חזקה ובלתי מוסברת שזה מה שהם אמרו. טוב, היות ואי אפשר לפרסם דו"חקו על פי תחושות, אני נאלץ לבדוק. חכו רגע. כן, הם תיעבו כל רגע ורגע בסרט הזה. בדוק. באחריות.
הסרטים הוותיקים בטבלה מקבלים קשה מאוד את הקיץ. 'Godsend' חטף השבוע ירידה דרסטית של 60 אחוז בהכנסותיו וצנח למקום השמיני. 'המעניש' הגדיל לעשות וירד ב-65%, למקום העשירי בטבלה. מעליו נמצא 'Envy' שירד ב-57.8% ועשה השבוע רק 2.6 מיליון דולר. אבל עם כל הכבוד להם, גביע השמחה לאיד שמור השבוע ל'מרד החיות' שנפרד מהעשירייה כשבכיסו 47.0 מיליון דולר – פחות מחצי מסכום העלויות שלו.
בשבוע הבא, צמד התאומות הבלונדיניות אורלנדו ובראד הולכים (הולכות?) להלחם למען האהבה ב'טרויה', אפוס מלחמה עם טוויסט, ומקווים לשבור בעזרתו איזה שיא או שניים, כי אחרת בשביל מה יש קיץ? וגם ייצא 'Breakin' all the Rules', סרט השחורים הייצוגי.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך סוף השבוע האחרון בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.
- ואן הלסינג – הביקורת
- New York Minute
נו, אז מה חדש ??
לדעתי,זה כל כך ברור, ששובר הקופות הראשון של הקיץ יחשב בעיניי רבים, כפלופ אחד גדול, כסרט בעל תסריט גרוע במיוחד, אפקטים ממוחשבים יותר מדי ואפילו משחק קלוש.. (ועל זה עוד אפשר להתווכח). לי יצא לצפות בסרט, ונדהמתי מהתסריט הגרוע והאפקטים הממוחשבים למינהם.. אני מקווה שספיידרמן, הארי, היום שאחרי ושאר החברים לא יאכזבו.
ולעניין אחר לגמרי, הגיע הזמן שנתאחד ונדרוש ממפיצי הסרטים השונים, לכבד את הכסף שלנו, ולהשקיע קצת יותר, החל מהקניית שמות זהים לשמות הסרטים המגיעים מחו"ל, עוד מומלץ להקרין סרטים שידועים מראש, כבלוקבאסטרים.. סמוך למועד הקרנתם בארצות הברית (לדוגמא: שרק 2, אלפנט וכו…) ועוד…
מעוניינים להצטרף לפרויקט ??
ויום לפני כל העולם
כבר לא טוב?
ובכן...
אם לומר את האמת, ואן הלסינג לפני כל העולם, זה לא הכי כבוד.. אבל שטויות.
אני מתכוון לסרטים, שידועים בגדר להיטים, או סרטים שהמפיצים יודעים, שקהל המעריצים רק מחכה לסרט, אז למה להקשות, למה לא להקל, וליצור מהפכה גם בתרבות הצפייה בסרטים ??
שמחתי לגלות הרבה סרטים שאכן יוקרנו בארץ בסמוך ליציאתם בחו"ל, אך עם זאת, יש הרבה סרטים שעלינו להמתין להם כמו לביאת המשיח…
המצב שלנו
מבחינת הגעת סרטים לארץ הוא מצוין יחסית לרוב העולם. המפיצים כבר הבינו שלהביא סרטים מוקדם משרת את האינטרסים שלהם, ובין הבלוקבאסטרים יש רק מעטים מאוד שעבורם אנחנו נאלצים לחכות הרבה זמן. יש עוד חברות מסוימות שמביאות סרטים באיחור, אבל אלה לא בלוקבאסטרים. אין טעם "להתאחד". אנחנו כבר מאוחדים.
איפה נרשמים?
אלפנט ידוע מראש כבלוקבאסטר?
ספיידרמן
הכניס 111 מליון לא ספיידרמן 2
סביר להניח שואן הלסינג יכסה את ההשקעה אם תוסיף את ההכנסות מכל העולם ולא רק מארה"ב.
בדיוק חשבתי על זה
הוא כבר עשה 107.2 מיליון בכל העולם.
http://www.boxofficemojo.com/articles/news/?id=…
עד כמה זה משחק תפקיד עבור האולפנים והתעשייה? האם ברגע שמצרפים את הסכומים מכל העולם אל הסכומים שמתייחסים לצפון אמריקה (הם כוללים גם את קנדה, לא?) גם צריך להתחיל לבחון את המדדים הקיימים? האם עכשיו צריך למדוד מגמות של הצלחת סרטים שיוצאים בכל העולם, בטוח שכל מי שמשחק את המשחק הכלכלי מאוד מתעניין בזה.
ההכנסות הכלל עולמיות לא רלוונטיות.
הדו"חקו עוסק בהכנסות של סרטים בארה"ב, אלא אם כן ההכנסות הכלל עולמיות שלו עושות משהו מיוחד. ההכנסות הכלליות של 'ואן הלסינג' לא עושות שום דבר מיוחד. אפילו קפה הן לא יודעות להכין.
אבל זה משנה את כל
הגישה הזאת של 'האם הוא יכסה את ההוצאות' כי עד עכשיו זה די ברור שהוא כן יכסה אותם.
אה... לא.
החישוב הוא הרבה יותר מסובך ממה שאנחנו רוצים להאמין.
א. הוצאות:
כשאומרים לנו שסרט עלה 150 מיליון, זה לא כולל עלויות פרסום ושיווק (שלפעמים עולות כמעט כמו הסרט – או אפילו יותר) וגם לא כל מיני הפרשות באחוזים (כנ"ל).
ב. הכנסות:
האולפנים שיצרו את הסרט לא מקבלים את כל הכסף. מן הסתם גם הקולנוע צריך להרוויח, גם חברת-ההפצה ועוד כל מיני. השורה התחתונה: מההכנסות בארה"ב האולפן מקבל בדר"כ רק 50 אחוז. מההכנסות בחו"ל – 33 אחוז.
מצד שני, יש גם הכנסות ממרצ'נדייז, וידאו, DVD, זכויות שידור בטלויזיה ועוד. סרט יכול להמשיך להרוויח גם 50 שנה אחרי שהוא יצא.
בקיצור:
כל הסיפור של "הסרט כיסה את הוצאותיו" הם קשקוש מקושקש. אף אחד, כולל רואה-החשבון של האולפן, לא ממש יודע אם הסרט כיסה את הוצאותיו. כל המשחק של "הסרט עלה 150 והכניס 170" הוא בדיוק זה – משחק. במקרה הטוב, הוא יכול לשמש כהערכה גסה מאוד.
ואם כבר נכנסנו לזה...
יש גם הוצאות כלליות שלא קשורות לסרט מסויים.
לאולפני יוניברסל יש מנכ"ל ומועצת-מנהלים. לכל אחד מהם יש מזכירות ונהגים ושוליות למיניהם. ההנהלה כוללת גם בעלי תפקידים אחרים: מרואי חשבון ועורכי-דין ועד מנקים. כל אלה מקבלים כסף. *הרבה* כסף.
הכספים האלה לא משוייכים לסרט מסויים, אבל הדרך היחידה להחזיר אותם היא מההכנסות של הסרטים. אז תוסיף גם את זה לרשימה.
כמובן, זה עוד לא הכל. האולפנים מקיימים גם אירועים שונים, מסיבות וכיו"ב. הם גם צריכים לדאוג לכוכבים שלהם (הסעות, בגדים, בתי-מלון וכו'). ויש גם פארקים, ואטרקציות תיירותיות, והאולפן עצמו (המבנה, הציוד וכו'), ויש כספים שמושקעים במחקר ופיתוח, ויש סרטים שלא מגיעים לשלב ההפקה אבל עדיין עולים כסף.
אין לזה סוף…
אבל לא הכל שחור, כי תמיד יש את הצד השני:
בשנים האחרונות, הכנסות ממכירת DVD מתקרבות ולפעמים אף עולות על ההכנסות מקולנוע. אנחנו מסתכלים על הדוחק"ו של הקולנוע, רו"ח יוניברסל יתעניין לא פחות בדוחק"ו של אמזון. ולא לשכוח שזה הכנסות מ*מכירת* DVD – לא כולל השכרות ו-וידאומטים. תוסיף לזה גם מאות תחנות טלויזיה ברחבי העולם שמשלמות כסף טוב על זכויות שידור, ואל תשכח לקחת בחשבון שכל הדברים האלה ממשיכים להכניס כסף *הרבה* אחרי שהסרט ירד מהאקרנים, ותתחיל להבין למה התמונה היא ממש לא כ"כ פשוטה.
אבל...
הדברים שצריך לשלם לשחקנים ולעובדים בחברת הפקת הסרטים לא צריכים להכלל קצת בהוצאת סרט כלשהו. אם אנו יודעים שההוצאות הן 150 מליון אז מהם שילמו לכל העובדים, ולתפאורה, ולשחקנים. וזהו…
נו, אבל זה בדיוק העניין
ש-150 מיליון היא ההוצאה *הישירה* על הסרט, בלי הוצאות עקיפות, שהן – מה לעשות – עדיין הוצאות.
ולא רק זאת
הייתה לפני כמה שבועות כתבה על דיוידי, והיה כתוב בה שבין כל הסרטים שיצאו בעשר השנים האחרונות או משהו כזה (יותר מאלף, בכל מקרה), רק שמונה כיסו את ההשקעה בהם בקולנוע. אז המספרים בטח שגויים, ולא יודע מאיפה הם השיגו את המידע שלהם, אבל כן- מעט מאד סרטים מכסים את הוצאותיהם בעצמם.
כמובן שהן רלוונטיות.
רק לא לנושא הדיון שלנו בדרך כלל, שהוא הכנסות בארה"ב.
זה *בדיוק* מה שכתבתי.
לא?
''אלה החוקים, אין מה לעשות'' - מקרה שקרה:
הזמן: יום ראשון, 22:00.
המקום: קולנוע גלובוס בגרנד קניון בחיפה.
מספר חברים רצו להכנס לראות סרט. לא היו תיקים שצריך לחטט בהם, אבל לאחד מהם, נקרא לו ק', היתה מצלמה.
הבחורה בכניסה ביקשה ממנו להפקיד את המצלמה, כי אסור להכניס מצלמות לאולם הקולנוע. ק' טען שזו מצלמת סטילס, ולא הגיוני שהוא יצלם את הסרט כולו, תמונה אחרי תמונה, רק כדי להעלות אותו לאינטרנט. הבחורה: "אלה החוקים, אין מה לעשות".
ק' הציע לתת לה את הבטריות. היא לא הסכימה. הוא ביקש לדבר עם האחראי. בחור שעמד בסמוך הזדהה כאחראי. גם הוא לא היה מוכן לקבל את הבטריות, ואמר שיש להפקיד אצלו את המצלמה, או לשים אותה באוטו. ק' לא רצה לרדת לאוטו כי מדובר היה במצלמה יקרה מאוד, מה גם שהפרסומות כבר התחילו, והדרך לאוטו ארוכה היא.
לאחר ויכוח עקר, ק' הציע פשרה: הוא יפקיד את המצלמה אצל אותו אחראי, ואחראי המשמרת, בתמורה, ייתן לו מסמך כלשהו בכתב יד, המאשר שהופקדה אצלו מצלמה. האחראי: "אתה לא סומך עלי?".
ק: "גם אתה לא סומך עלי, ואני הרי לא מכיר אותך, אז למה שאסמוך עליך?".
לאחר ויכוח עקר נוסף שאל האחראי את ק' אם הוא מעדיף לא לראות את הסרט ולקבל את הכסף בחזרה. ק' ענה בחיוב. אלה שאיתו הכריזו כי גם הם מעדיפים ללכת. האחראי משך בכתפיו.
"זו זכות לתת שרות", חייכה הבחורה בקופה, כשהחזירה לשישה אנשים את מחיר הכרטיסים.
אני לא רוצה להיות קטנוני,
אבל למה לעזאזל הוא היה צריך מצלמת סטילס בקולנוע? (ואפילו אי אפשר לתרץ את זה בזה שהיא נשארה בתיק עוד מהטיול בכנרת, כי הרי לא היה לא תיק).
טוב, אולי אני כן רוצה להיות קטנוני.
ארמדילו היקר
לאחר תקופה כה ארוכה שאני קורא את הערותייך, אני שמח לענות לך.
אולי במקרה הם חזרו מטיול בצפון הארץ, ושם הם הצטלמו מול נופים. אולי הוא הגיע ממסיבת יום ההולדת של ביתו…
מה שחשוב ובעיקר מעצבן, מה מצלמת סטיילס, יכולה לעשות…
הוא יצלם פריים לפריים ? נו, באמת..
במקום שנחשב כעיר הסרטים, כמוביל הסרטים ואולמות הקולנוע בישראל, חשוב שיהיה הגיון לדברים, חשוב שיכבדו את הלקוחות, שמשלמים במיטב כספם עבור הכרטיס וכו..
ולסיומת, הייתכן שהוא רכש את המצלמה בקניון ארנה, ומשם ישירות הגיע לקולנוע ??
איך אני ?? :)
קולנוע גלובוס?!
בגרנד קניון?!
עיר הסרטים?!?
ואם הוא קנה את המצלמה בהרצליה, למה שייסע עד לחיפה ישירות לסרט, ולא יעצור בבית קודם?
אם מתלוננים על קולנוע,
אז ברור מאליו שזה סינמה סיטי, לא?
(לא. זה לא היה בשום עיר סרטים, סתם קולנוע של גלובוס. מה שלא הופך את התופעה למקובלת יותר).
היא נשארה אצלו בעבודה
עוד מהטיול לכינרת, ופעם בכמה חודשים מגיע הזמן להחזיר הביתה דברים שנשכחו (כמו שאצלי פעם בכמה חודשים מגיע הזמן לקפל את ערימות הכביסה שהצטברו). כיוון שלמצלמה היה נרתיק משלה, לא היה צריך בשבילה תיק מיוחד.
למי אכפת?
מה זה עניינו של בית הקולנוע למה יש לו מצלמה? ואם הוא היה רוצה להיכנס עם כובע ים, אסור היה לו להיכנס, כי מה יש לו לעשות עם כובע ים בקולנוע?
הבעיה כאן היא לא השאלה איך הגיעה מצלמה לקולנוע, ואפילו לא העובדה שמדיניות הקולנוע אוסרת על מצלמות מכל סוג, אפילו סטילס (את זה אפשר עוד איכשהו לתרץ בכך שקשה לדעת ממראה איזה סוג של מצלמה זו בדיוק). הבעיה היא הגישה המטומטמת של ה"אחראי", שמעדיף לוותר על לקוחות במקום לעשות צעד הגיוני, פשוט ולא כואב. הציעו לו לקחת את הסוללות של המצלמה. הוא סירב. הציעו לו לקחת את המצלמה בתמורה לדף נייר שעליו הוא מאשר שהיא אצלו. הוא סירב שוב (לכל הרוחות, למה? מה היה לו להפסיד כאן?).
לאורך כל השיחה אותו "מנהל" לא התנהג – כפי שניתן היה לצפות – כאילו המטרה שלו היא למצוא דרך לרצות את הצדדים ולתת שירות, אלא כאילו העדיפות העליונה שלו היתה להעיף את האנשים הלא רצויים האלה לכל הרוחות. זה עבד.
אם מישהו היה כותב כאן הודעה
על מישהו שבא עם כובע ים לקולנוע הייתי שואל למה לעזאזל הוא עשה את זה. זה אולי לא עניינו של בית הקולנוע, וגם לא ממש ענייני, אבל זה מה שאני עושה כשבא לי להיות קטנוני.
לי, חוץ מזה, אין שום אינטרס שתקנו ממני כרטיסים, אז מותר לי.
מה זאת אומרת ''מה היה לו להפסיד''?
נייר עולה כסף, חביבי.
הבנאדם מיזער ראש.
ההתנהגות הזו מוכרת לכולנו – הוא לא מקבל כסף על לשמור אצלו פריטים אישיים של לקוחות, ולפיכך זה לא נמצא בין הפונקציות האפשריות שלו. מהתיאור נשמע שהוא לא התייחס אל הקבוצה בתור אנשים בכלל, מאץ' לס לא רצויים.
אבל אני לא מקבל גם את תירוץ ה"קשה לדעת מאיזה סוג". ומה, כאשר לרוב המכשירים הסלולאריים תהיה מצלמת וידיאו, יצטרך כל מבקר בקולנוע להשאיר את הסלולארי שלו באוטו? עוד פתרון טכנופובי לבעיה טכנולוגית.
כאות מחאה, בביקורי הבא בקולנוע, אני מתכוון לבוא עם נייר וטושים ולתעד את כל מאורעות הסרט למטרת הפצה פיראטית. לא שאי פעם הייתי בגלובוס בגרנד קניון, או שאהיה שם בזמן הקרוב, או שכשרון הציור שלי בחושך, או בכלל, הוא איי-יאי-יאי, ובכ"ז.
מסתבר שהשאלה היא לא לאיזה קולנוע תלך
אלא לאיזה סרט.
מטלפון בירור קטן עם הדוברת של 'גלובוס' מסתבר שההגדרות לגבי מה שמותר ואסור להכניס לקולנוע משתנות לפי סרט, ולפי הנחיות שהם מקבלים "מגבוה", כלומר, מהאולפנים בארה"ב. במקרה של 'ואן הלסינג', ההוראה היתה פרנויה מוחלטת: איסור מוחלט על הכנסות כל סוג של מצלמה, כולל פלאפונים הכוללים מצלמות. הסיבה לזה היא מין הסתם ש'ואן הלסינג' מוצג בארץ בבכורה עולמית, ועדיין יש להם מה להפסיד מהפצה שלו לרשת. במקרה של סרט שמגיע לארץ חודשיים אחרי שהוקרן בארה"ב, זה משנה הרבה פחות.
זה, כמובן, לא מסביר את הסירוב של "האחראי" לקבל את המצלמה תמורת התחייבות להחזיר אותה. כאן, כמובן, מדובר בחוצפה (וטפשות, אם יורשה לי) של האיש הספציפי הזה, לא של הרשת כולה. בכל זאת, דוברת 'גלובוס' הבטיחה לחזור אלינו עם תשובה בקשר למדיניות הרשת בעניין הפקדת מצלמות והתחייבויות בכתב. תשובה סופית עדיין אין.
אממ...פור דה רקורד,
אני כמעט תמיד מסתובבת עם מצלמה בתיק.
המקרה הזה נשמע לי ממש נורא. אני יודעת שזה רק אולם קולנוע ושצריך לקחת הכל בפרופורציות, אבל כזאת התייחסות ללקוחות היא מאוד מקוממת.
זה שיא הלשחק אותה ראש קטן לדעתי.
אפילו לא התחייבות בכתב, ממש לא יפה.
(:
בגלל ההעתקים הפירטיים
אם תצלם 24 תמונות בשנייה, במשך 130 הדקות של הסרט, תוכל להרכיב בסופו של דבר עותר פיקטי ולהפיץ אותו בקאזה.
לא ככה?
זאת הייתה ?
או שאתה מתכוון לזה ברצינות?
למה? לעותר הפיקטי?
לא
לרעיון של ליצור עותק פיראטי מצילום של 24 תמונות סטילס בשנייה במשך 130 דקות של סרט…
(בהתחלה חשבתי להגיב, ולהגיד בכמה רמות שונות זה בלתי אפשרי, אבל אז החלטתי שבעצם אולי זה נאמר ב. מכאן השאלה..)
האצבע הולכת לכאוב לו.
אה, וגם לא יהיה סאונד.
הוא יכול
לאסוף כמה חברים מהשכונה ולעשות דיבוב. אתה יודע, פוסט פרודקשן.
נו, באמת
גועל נפש!
גם מאיתנו פעם ביקשו להפקיד משהו בקניון חיפה. אני לא זוכר מה, אבל אי אפשר לצלם עם זה סרט.
טוסטר?
אקדח?
נשמע מוכר
לי קרה מקרה דומה לפני שנים (1997, נדמה לי) בקולנוע פאר בתל אביב. הייתה לי מצלמה בתיק, ונאסר עלי להיכנס איתה, לא לאולם, אלא למתחם בית הקולנוע עצמו. מישהו צעיר מאנשי הקולנוע הסכים לנעול את המצלמה בכספת המשרד, ואף התחייב להזכיר לי בצאתי מהקולנוע. מיותר לציין שזה לא קרה, והמצלמה נשארה בקולנוע.
באותה תקופה גרתי דיי רחוק מת"א, וכל בקשותיי הטלפוניות ממנהל הקולנוע לשלוח לי את המצלמה בדואר או לתת אותה לחברים תל אביביים עם ייפוי כוח נענו בשלילה.
כעבור חודשיים הזדמן לי לעבור בקולנוע התל אביבי שוב. מנהל הקולנוע בכבודו ובעצמו ביקש ממני תעודת זהות, נזף בי על רשלנותי והיה דיי מגעיל באופן כללי. כששאלתי אותו מדוע בעצם אסור להכניס מצלמות לקולנוע, הוא אמר שיש חשש שיצלמו את (שימו לב) הפוסטרים של הסרטים שעומדים מחוץ לאולם. נשמע לי מגוחך, אך שיהיה.
יצאתי מהקולנוע לרחוב וביקשתי מחבר שהיה איתי לצלם אותי על רקע הקולנוע, בשביל האלבום. פתאום יצא מנהל הקולנוע, צעק עלינו שאנחנו מצלמים את הפוסטרים היקרים שלו דווקא, ואיים להוציא לי את הפילם מהמצלמה. איימתי בחזרה להגיש נגדו תלונה במשטרה על תקיפה אם הוא יעשה כן. הוא התקפל, ואני נשבעתי באוזניו שלא לדרוך בקולנוע שלו יותר (שבועה שהופרה פעמיים – פעם כשחבר הזמין אותי לסרט מבלי לומר לי איפה, ופעם כשהלכתי להקרנת עיתונאים מטעם עין הדג).
זה בטח היה טירוף של בעל בית הקולנוע
הספציפי הזה. אם היום אני יכול להבין (אך לא להצדיק) את המצלמופוביה של בתי הקולנוע, ב-1997 לא היתה לזה שום סיבה בעולם.
וככה סתם בשביל האירוניה
כמה שעות אחרי שדליתי את האנקדוטה העתיקה הזו על קולנוע פאר המוחרם, התקשר אלי חבר והציע ללכת ל"אלפנט". אלא שהסרט מציג כרגע רק ב"פאר"…
בסוף הלכנו. סופו של חרם?
אגב, על הקופה ועל דלת הכניסה הודבקה מדבקה בולטת עם אייקון של מצלמת סטילס, שלשונה "הכנסת מצלמות מכל סוג שהוא אסורה בהחלט!".
וככה סתם בשביל המקריות-
הלכתי לפני יומיים לראות (סוף סוף ובשעה טובה) את קיל ביל II. לגמרי במקרה הייתה עליי הדיגיטלית המקסימה שלי שחזרה בבוקר מתיקון, ואני, נלהבת לחלוטין מהאיחוד המרגש, הסתובבתי וצילמתי כל מה שזז ולא זז בקרבת הקולנוע. (הזהו שבדיזנגוף, ליד הכיכר. שכחתי איזה. רב חן אולי?) כשנכנסנו, האיש-בכניסה-לקולנוע בדק את התיקים ושאל לגבי נשק/אוכל/מצלמות. כשחייכתי במבוכה ואמרתי ש"הממ, דווקא מצלמה יש", הוא פשוט צחק ואמר ש"כן, ראיתי כבר את המצלמה שלך בפעולה"…
אבל היא נשארה אצלי. פלוס מבוכה קלה.
_________
העלמה עפרונית ותגובות נטולות משמעות.
בואו נקווה שואן הלסינג לא יחזיר את ההשקעה
או לכל היותר יחזיר אותה בדיוק וישאיר את האולפנים בלי רווח.
אולי זה יציל אותנו מהפלופ הבא.
כמובן, עלול להיות לזה אפקט הפוך. הם עלולים לחשוב שהסרט לא מספיק אידיוטי, ולנסות לשבור את רף התסריט הגרוע.
(דעתי מסתמכת על קריאת הביקורות השונות. אני לא עומדת להעניש את עצמי ולצפות בו).
לפי מה ששמעתי
אם ואן הלסינג לא יצליח אולפני יוניברסל יפשטו את הרגל ויסגרו וזה ממש לא רצוי (במיוחד לאור העובדה שעדיין לא ביקרתי בפארק).
שטות מוחלטת
יוניברסל לא עומדים בפני פשיטת רגל, ובוודאי שחוסר ההצלחה היחסי של 'ואן הלסינג' הוא לא אסון מבחינתם.
זה מה שקראתי
ב "7 לילות" לפני שבועיים.
היה רשום שם שעתיד האולפנים תלוי בסרט זה.
טוב
אני מניח שאם הסרט לא היה מוכר אף כרטיס, הם היו בבעיה. במובן הזה, נכון לומר לגבי כל סרט בתקציב של 150 מיליון דולר שעתיד האולפן תלוי בו.
שני דברים:
1. למדתי לא להאמין לכל מה שקוראים בעתונים. במיוחד במדורים שעושים קופי-פייסט לידיעות מחו"ל, וגם את זה הם לא ממש עושים טוב.
2. ובוא ונאמר שכן, אולפני יוניברסל יפשטו את הרגל. למי זה טוב? לחברת ג'נרל אלקטריק, הבעלים של רשת NBC. החברה הביעה ענין לרכוש את האולפנים (שחטיבת הטלוויזיה שלהם מפיקה את סדרות "חוק וסדר" המצליחות, עבור NBC. אנשי החליפות חישבו שיהיה פשוט יותר זול לרכוש את האולפנים מאשר לחתום על חוזה לעונות נוספות. כך ההפקה של הסדרות תהיה IN-HOUSE ויחסכו עלויות. אנא, אל תחפשו הגיון בהודעה. [לשלם כמה מיליארדים כדי לחסוך כמה מיליונים])
האולפנים פושטים רגל? ג'נרל אלקטריק משיגים מחיר טוב, האולפן ממשיך לשרוד. אין מה לדאוג.
ואם כבר מדברים על רכישות
מדברים בשבועות האחרונים על זה שחברת סוני (שהם כבר הבעלים של 'קולומביה' ו'טריסטאר' ז"ל) נמצאים במו"מ מתקדם לרכישת MGM בכמה מיליארדים. אם זה יקרה, ייתכן שהאריה השואג יילך בדרכו של הפגסוס וייכחד.
גם וורנר מעונינים באריה
מה שיתרום – במידה וזה אכן יתממש – בסגירת מעגל: טד טרנר רכש בעבר את הסרטייה הקלאסית של (עם סרטים כמו חלף עם הרוח, בן חור ועוד רבים רבים אחרים), מה שעזר לו להקים ערוצים כדוגמת TCM שהצליחו ועזרו לאימפריית התקשורת שלו לגדול. טיים-וורנר רכשו את החברה של טרנר וכעת הסרטייה נמצאת ברשותם. רכישת MGM תשלים להם את מלאי הסרטים שלהם.
ולפחות במקרה אחד האריה ימשיך לשאוג: סרטי ג'יימס בונד ימשיכו להיות מופקים תחת מותג האריה השואג.
מעוניינים, מעוניינים,
אבל כנראה שזה יהיה סוני או כלום.
http://www.hollywoodreporter.com/thr/article_display.jsp?vnu_content_id=1000506776
חבל מאוד.
לאולפן שהפיק סרט כמו "ואן-הלסינג" מגיע לפשוט רגל בגללו. שילמדו לקח.
אולפני עדיין לא פשטו רגל
גם לא לאחר ב____ ור____
יונייטד ארטיסט פשוט רגל לאחר "שערי החופש".
אוריון, למרות שלל אוסקרים מ"שתיקת הכבשים" וסרטים מצליחים נוספים רבים, גם לא הצליחו להמנע מפשיטת רגל.
מה לעשות, בהוליווד סרטים טובים נעשים באולפנים שעתידים לפשוט רגל.
__________________________________________________
אנקדוטה קטנה: סרטי יונייטד ארטיסט נבלעו לתוך
ספריית סרטי אוריון נרכשה ע"י
ועכשיו גם עומד להמכר. אם סוני- אכן ירכשו את האולפן, שיזהרו… הם יקבלו נדוניה עם קארמה רעה.
מה הקשר?
לא אמרתי שיוניברסל הולכים לפשוט רגל בגלל "ואן-הלסינג". אמרתי ש_מגיע להם_ לפשוט רגל בגללו.
הבנתי
סתם הבאתי דוגמת "מה-אם".
ולא צריך לדאוג יותר ליוניברסל – הושלם המיזוג עם NBC:
http://tv.zap2it.com/tveditorial/tve_main/1,1002,271|88084|1|,00.html
יונייטד ארטיסטס לא פשטו שום רגל
אחרי "שערי החופש". הסברתי לפני כמה חודשים מה קרה שם, אבל אין לי כוח להתחיל לחפש את הפתיל הרלבנטי. הגרסה הקצרה היא שהאולפן הפסיד בוחטה של כסף על הסרט, אבל נשאר עם בוחטה עוד יותר גדולה בבנק. חברת האם מכרה את יונייטד ארטיסטס כי נמאס לה מכאב הראש המלווה את השואו-ביזנס.
'סדר
אוקי,
כמו שכבר אמרו למטה, הדבר היחיד שנכון בעיתון הוא התאריך. מה לעשות, העיתונאים בארץ לא מצליחים לשמור על אובייקטיביות בזמן כתיבת הכתבה, מה שמפר את כלל האתיקה של העיתונאים, ומוסיפים תבלינים לא נכונים ושקריים ומטעים.
דבר שני, רק תסתכל ברשימה של הסרטים המצליחים ביותר בשנה האחרונה ותראה כמה סרטים של יונברסל יצאו והצליחו. עכשיו גם תסתכל בטריילרים שהאתר הזה פרסם ותראה כמה סרטים הם מפיצים השנה. לא נראה לי שואן הלסינג כל כך ישנה להם משהו.
מצאתי את הידיעה
שאולי הם הסתמכו עליה:
http://www.cnn.com/2004/SHOWBIZ/Movies/05/09/box.office.reut/index.html
רשום שהחברה בתהליכי מכירה:
כנראה שב"ידיעות אחרונות" הפכו את זה לפשיטת רגל.
קרה מקרה שגם התאריך לא היה נכון
בידיעות בראשון לאוקטובר לפני שלוש שנים, כתבו "01.01.2001" במקום 01.10.2001". אבל נסלח להם.
הטריילר שאולי היה גורם לכם להאמין שזה סרט טוב (אם לא היו משחררים טריילרים גרועים לפניו):
http://www.apple.com/trailers/fox/i_robot/internetexclusive2/
איך בין א? רא?בא?ט
יש איזשהו קשר לספר המקורי של אסימוב, או שלקחו את השם, הדביקו את וויל סמית, ואמרו נעשה איזה "גברים בשחור" כזה, הרבה מכות והרבה כסף?
וראוי שהמתרגמים יכנו את הסרט "איזה מין רובוט". עניין של טעם אישי.
למעשה לא, אין קשר
ולפרטים ר' יומית בעניין:
כתבה מספר 2045
כן, סרט טוב(?)
כל עוד אתה משנן לך לאורך כל הטריילר את המנטרה "אלה לא רובוטים, זאת לא סוזן קלווין, זה לא אזימוב"
הסרט כסרט אקשן-מד"ב נראה חביב, אם רק הוא לא היה קשור בשום דרך לשום דבר שקשור לאזימוב…
זה נראה לי כמו מקום טוב לזה:
http://www.bash.org/?271540
לזכר הסקר הקודם
דווקא יש סיכוי שהיום שאחרי מחר יכול להיות שובר קופות ממשי. כי יש תא כל הטקע של הסטר יוצא נגד בוש
וכל אוהדי איכות הסביבה יראו את זה
ואנישם יצאו דווקא נגד בוש כשיראו את הסרט הזה
הם בטח יגידו:בוא ככה נפגין מול בוש"
האמריקאים האלה ממש מפגרים, לא צריך לסמוך על הרשימה הזאת יש להם טעם דפוק,
כל מי שצפה היום בסטאר וורלד את אמריקן איידול עונה 3 טופ 7 תוצאות. וראו מה קרה שם מבין שהאמריקאים האלה ממש טיפשים
אבל 'היום שאחרי מחר' לא יוצא נגד בוש.
זה בוש שברוגז עם הסרט.
כן אבלן דווקא בגלל זה.
קודם כל בוש לא כל כך אהוד במיוחד עשכיו.
דבר שני, כל אוהבי הסביביה יראו את הסרט,
הם ינסו לגייס עוד ועוד אנישם
כמו בפסיון ככל שהייתה התנגדות יותר גדולה ליציאת הסרט ככה ראו יותר.
והישראלים בכלל מטומטמים
ראית איזה תכניות יש להם בטלויזיה? דודו טופז, טלנובלות, הכל זבל. הם גם מדובבים את "בננות בפיג'מות", מה הם לא יודעים אנגלית?
בבקשה בבקשה
בבקשה תגיד לי שזאת הייתה ציניות! בבקשה!
בהמשך לפתילון על מחוות בסדרות אנימציה
כתבה מספר 1539
היום ראיתי בסדרה "ספייסד אאוט" מחווה מפתיעה לספרות זולה. הסדרה עוסקת במשפחה שנשלחת לחיות בתחנת חלל. ההורים במשפחה הם ג'ורג' ומוניקה מרטין. באחד הקטעים, מוניקה משאירה פתק ל"ג'ורג', פמפקין" ומסיימת אותו ב"האני-באני שלך, מוניקה."
תגידו, טרויה זה של ג''ג?
אני מאוד מקווה שלא..(מצטער ששאלתי פה, לא מצאתי מקום אחר :O)
מצטער, זה כן.
למה אתה שואל ולמה אתה מקווה?
רד, טרויה יהיה מוגבל בגיל?
גונבו לאוזניי שמועות מדאיגות שהרשעים בחברת ההפקה (או האירגון הזה שמחלק את הברטים לדירוגים של גיל) החליטו שהסרט הזה הוא R והוא יוקרן בארץ תחת הכותרת לגיל 18 בלבד. יש אמת או לא?
אה ועוד משהו…
לאור היחסים הגרועים שפיתחנו אני והאינטרנט במחשב שבבית אימי אני כותבת הרבה פחות בשבוע האחרון, וזה ימשיך להיות ככה עד שהאינטרנט יתוקן. (מי שלא יודע את גודל הצער שבניתוק של שבוע מאין הדג לא ידע צער מימיו.)
נדמה לי שלא
הסרט באמת קיבל בארה"ב דירוג R, אבל במידע שקיבלנו מהמפיצים בינתיים לא מוזכרת הגבלת גיל. ואלימות אמנם לא חסרה בו, אבל לא משהו קיצוני, לטעמי.
תודה. עוד שאלה.. (תמיד יש עוד שאלה)
הולך לצאת סרט על יוגי הו?
(אני לא חושבת שאני אוכל לעמוד בזה)
עוד תשובה
כן.
שלא תדעי עוד צער.
אוי
כמה שטויות… (ויש שם כמה וכמה טעויות, "מרי קייט ומרי קייט.." ?)
איך אתה יכול לפרסם כזאת ביקורת על התאומות אולסן (ד"א, לא אולסון!), מבלי בכלל לדעת מה מצב הפופולריות וההצלחה שלהן בארה"ב ובעוד מקומות בעולם?! אני לא איזושהי מעריצה גדולה שלהן, אבל בהחלט יש לי מה להגיד בעניין. אחד מהדברים שאני פחות אוהבת, זו ביקורת בלי בסיס. אולי הסרט שלהן לא הצליח, אבל זהו הסרט הקולנועי הראשון שלהן. ואולי הוא שווה רק 6 מיליון דולר, אבל כל אחת מהן, בגיל 17, שווה "רק" 150 מיליון דולר. כל אחת.
יש להן אמפריה שלמה (שמגלגלת כמליארד דולר בשנה..), והיא לא מתבססת סתם על הגימיק שלהן. הרי אי אפשר להקים אמפריה רק על טריקים כמו גימיקים למיניהם. אז כדאי לברר עוד קצת פרטים עליהן, ואז לכתוב.
וגם פריס הילטון
גאונית לא קטנה, יש לה מיליארדים, ואז מה אם היא חשפה את הציצים שלה לכל העולם?
מרי קייט ומרי קייט, זו כנראה טעות מכוונת (ושיתקנו אותי, אם אני טועה). והאחיות אולסן חיות על בדיוק, אבל בדיוק גימיק אחד. העובדה היא שיש מספיק אנשים שקונים אותו.
פריס הילטון, אם זה מעניין בכלל..
הופכת לסוג של שחקנית וכבר בחודשים הקרובים היא תעטר שלושה סרטים:
"לגדל את הלן" עם קייט האדסון.
"בית השעווה", המבוסס על סרט אימה משנות ה-50.
ו"The Hillz", שנשמע כמו פרוייקט של טרומה, אבל הוא לא.
אגב, היו שטענו שהסרט הביתי בכיכובה של הילטון היה גימיק תקשורתי שנועד להעצים את אחוזי הצפייה בתוכנית המציאות שלה "The Simple Life"
מרי קייט ומרי קייט
לשניה לא חשבתי שזאת טעות :)
אז על מה בדיוק האימפריה שלהן
מתבססת? כשרון משחק? תכנים פילוסופיים שהן מעבירות בסרטים? ברור שהן עובדות עם אנשי שיווק מאוד מוצלחים, שמצליחים להחזיק אותן כמותג כבר הרבה שנים, אבל זה כל מה שיש בזה – מותג. מותג שמתבסס על גימיק אחד חזק – תאומות בעלות מראה חיצוני אטרקטיבי.
מעבר לזה, זה מותג אפילו יותר ריק ממותגים אחרים, אם אפשר להגיד דבר כזה, כי בתכל'ס הן לא מוכרות כלום. כוכבות פופ, למשל, מוכרות שואו מסוים. את קונה כרטיס בגלל הפופיק של בריטני ומקבלת איזושהי מוסיקה בתמורה. אצלן אין את זה. את נכנסת לסרט בגלל הפרצוף שלהן וזה כל מה שתקבלי – את הפרצוף. אפילו התמימות המנחמת שהן יענו אמורות למכור מתמסמסת, כי הן לא מפסיקות לרגע להתמזמז זו עם זו בתמונות (אם כי לא מספיק כדי לשדר משהו ארוטי באמת). הן אשכרה כלום. עם כסף מסביב.
אה, ותסלחי לי שאני לא נותנת להן יותר מדי קרדיט על ניהול האימפריה השיווקית של עצמן, כן? בהתחשב בזה שהעסק הוקם כשהן היו בנות חודש-חודשיים.
וואו. בזאת הקדשתי הרבה יותר מדי מחשבה לתופעה האמריקאית המפחידה הזו.
אז על מה בדיוק האימפריה שלהן
אוקיי, א- האמפריה שלהן הוקמה כשהן היו בנות 4-5, כשהן "אשכרה" התחילו לשחק במקומות אחרים מחוץ לסדרה "צער גידול בנות".
ב- מוכרות מבחינת מה? אם דברים כלשהם, אז אין לך מושגגג עליהן! יש להן קו בגדים שהן מעצבות לילדים, יש להן מוצרי קוסמטיקה (וכן, רק השם שלהן עליהם, אבל הן מנהלות ובוחרות את מה שהן אוהבות), ויש להן ספרים, קלטות, וכל דבר שהשם שלהן, כמו כל כוכב הוליוודי, מופיע עליו. אז נכון, הן עובדות עם אנשי שיווק מעולים, שהעורך דין שלהן אחראי עליהם. אבל עכשיו, כשהן יהיו בנות 18, כל האמפריה תנוהל רשמית על ידן, והן יהיו אחראיות על כולה. מעניין אם היא תצנח? לא נראה לי. בכל מקרה, אני לא אומרת שהן השחקניות הכי טובות בהוליווד, ממש לא. אבל יש להן משהו, יש להן כשרון. חוץ מזה, עכשיו הן נרשמו לאוניברסיטה בניו יורק- שם הן הולכות ללמוד עוד משחק ולשפר את עצמן.
תאמיני לי שלא חסרה להן חוכמה, ראיתי אותן בראיונות, והסרטים שלהן- הם בעצם מה שהקהל האמריקאי רוצה. למה שהן יעשו סרטים שאף אחד לא מתעניין בהם? עובדה שהן מצליחות כמעט בכל העולם, הן חזרו מיפן, ששם הן הצליחו בצורה מעולה. ופשוט אין, אין כזה דבר להחזיק או להתבסס בהוליווד, ככוכב, רק על מראה חיצוני וגימיק במשך 17 שנים. צריך עוד משהו חוץ מזה. ואם לא היה להן את ה"משהו" הזה, הן כבר מזמן לא היו נמצאות בכל מקום.
תסבירי לי מה זה ה''משהו'' הזה,
או אם הן מוכשרות – אז במה, ואני אוכל לומר לך אם אני מסכימה איתך או לא.
תסבירי לי מה זה ה''משהו'' הזה,
ה"משהו" הזה, הוא כנראה כשרון. ולא רק זה, יש להן קסם. מדי פעם כשיוצא לי לראות סרט שלהן, אני נזכרת למה פעם ממש רציתי לראות כל סרט שיצא להן. כי יש בהן פשוט חן ומן קסם כזה שקשה להסביר. הן שובות, וגם בלי כושר משחק בין הגדולים, פשוט כיף להסתכל עליהן ועל הסרטים שלהן.
כמובן שאלו סרטים רק למי שאוהב את הסגנון הזה, לכל אחד הרי יש טעם שונה, ועל זה אי אפשר להתווכח. אני לא מבקשת שתסכימי איתי, זו דעתי.
אז על מה בדיוק האימפריה שלהן
אה, ועוד משהו, למה הן צריכות לדבר על דברים פילוסופיים?! הן בסך הכל נערות שחושבות כמו כמעט שאר הנערות בעולם. הן ממש לא צריכות לעשות איזשהו סרט על החיים ועל משמעות המילה "חיים" ועל כל היקום. גם אין להן את הנסיון חיים הזה..
אולי כשהן יהפכו כבר ממש לנשים, בגיל נורמלי ומספיק משמעותי כדי לעשות סרט "פילוסופי", אולי הן באמת יעשו אחד כזה. בינתיים הדבר ההגיוני לחלוטין יהיה לעשות סרטים על מה שהן חושבות. על מה שנערות בגילן חושבות. לא?
אף אחד לא אמר שהן צריכות לדבר על דברים פילוסופיים.
יש הרבה מאוד שחקניות צעירות שמסתדרות טוב מאוד בלי זה, למשל ג'וליה סטיילס, קירסטן דאנסט, ג'ניפר גארנר, ויש עוד הרבה אחרות. אבל מבחינת הכרה – והערכה – הוליוודית, נדמה לי שיש הבדל גדול בין השחקניות הנ"ל לבין התאומות המקפצות.
אף אחד לא אמר שהן צריכות לדבר על דברים פילוסופיים.
אף אחד לא אמר? תסתכלי קצת למעלה. את זה כבר אל תשאלי אותי.
קראתי את הדוחק''ו ואת הפתיל הזה חזור וקרוא,
ואני עדיין לא מוצאת איפה אמרו שהן צריכות לעסוק בדברים פילוסופיים.
קראתי את הדוחק''ו ואת הפתיל הזה חזור וקרוא,
זה לא הם אמרו, זו מישהי שהגיבה.
כן, נו. קראתי גם את הפתיל,
ועדיין בין התגובות לא מצאתי אף תגובה שאומרת משהו כזה. אשמח לקבל הפניה לתגובה הרלוונטית.
כן, נו. קראתי גם את הפתיל,
תסתכלי על התגובה של "מישהי עם ניק מתחכם". כמה תגובות מעליי.
היא רק נתנה דוגמה.
הטענה של מישהי עם ניק מתחכם היתה שהאחיות אולסון לא מבססות את האימפריה שלהן על כשרון משחק, אלא על גימיק. כדי לחדד את דבריה, היא נתנה רשימה של מספר דוגמאות נוספות, שגם עליהן האחיות התאומות לא מבססות את האימפריה שלהן. באותה מידה היא היתה יכולה להגיד שהן לא מבססות את המותג שלהן על האכלת ילדים רעבים באפריקה, על לימודי רפואה, או על שירה בציבור עם שרהל'ה שרון. זה עדיין לא אומר שהיא חושבת שזה מה שהן צריכות לעשות.
ולעניין "היה כתוב בעיתון" – אם מחר יהיה כתוב בכל העיתונים שאני עומדת לרוץ לכנסת, זה ישר יגרום לך להאמין שאני מכהנת כשר הבטחון?
אז הן נרשמו לאוניברסיטה. ביג דיל. הן עוד לא התחילו את הלימודים, ובטח שעוד לא סיימו אותם בהצלחה, או שלא בהצלחה. אז אני בשלי: כשאני אראה אותן מקבלות את התואר בטקס סיום האוניברסיטה – רק אז אני אאמין.
היא רק נתנה דוגמה.
אני לא מבקשת שתאמיני. ובטח שגם הן לא. אין לי שום בעיה עם הדעה שלך.
הן לא מוכרות כלום.
כמו שאמרת בעצמך – יש להן קו מוצרים שהשם שלהן מופיע עליו. אבל זה לא נחשב למכור משהו (למיטב הבנתי, ניקי לא התכוונה מכירה במובן הפיזי, אלא מבחינת ערך אומנותי), כי זה משהו נלווה שחייבים לעשות כדי שיזכרו אותך לאורך כל השנה, וממילא יש את זה גם לכל השאר.
אפשר לקחת כהשוואה את ג'ניפר לופז – היא החליטה שהיא רוצה להיות שחקנית, אבל מעבר לזה יש לה קו בגדים על שמה (גם היא טוענת שהיא מעצבת אותם), ובושם, ועוד כמה דברים. אלה מוצרים נלווים שאנשים קונים בגלל השם שלה. אבל ברמה הראשונית היא מוכרת להם את כשרון המשחק/שירה/ווטאבר שלה, וכל השאר זה תוספות.
אז התאומות טוענות שהן מעצבות בגדי ילדים. ברור שזה מה שהן תטענה. לא ציפית שהן תאמרנה שיש מישהו שמעצב את זה בשבילן, נכון?
הן עובדות עם אנשי שיווק, והן תמשכנה לעבוד איתם גם אחרי שהן תהיינה בנות 18, בדיוק כמו כל סלבריטי אחר. כי כשרון המשחק לא משחק פה כמעט תפקיד (לפחות, לא איפה שנמצא הכסף הגדול). מה שחשוב זה השיווק, כמה מכירים אותך, ועד כמה יכולים לדחוף אותך לכל מקום. ורק בשליפה מהשרוול, אני אתן דוגמה טובה אף יותר: קיאנו ריבס. אין לו כשרון, אבל יש לו את המראה הנכון ואת איש השיווק הנכון (כנראה). איש השיווק הזה דחף אותו ל'מטריקס', שהיווה עבורו את הפריצה הגדולה, ולמרות שההמשכים של הסרט היו על הפנים, קיאנו עדיין ממשיך לעשות סרטים בהוליווד ומקבל על זה משכורות ענק. לתאומות אין אפילו את זה.
מה גם שאם להיות קטנונית, אשלי ומרי קייט אולי מחזיקות באימפריה מצליחה, אבל הן לחלוטין, אבל לחלוטין לא מבוססות בהוליווד, ולא מוכרות שם ככוכבות. מקסימום בתור ה"אה, התאומות האלה, שיחקו ב'צער גידול בנות'. שמעתי עליהן".
הן לא מוכרות כלום.
בסדר, תקחי את הדוגמה של ג'ניפר לופז. את חושבת ש-מה שהיא מוכרת שווה משהו? כל המבקרים (לא שיש לי כל כך הרבה הערכה אליהם) קטלו אותה לגמרי מבחינת הבשמים שהיא כביכול שיווקה, וראו את זה גם במכירות, שישר ירדו. אז כן, היא מוכרת את הכשרון שירה שלה. והתאומות מוכרות את המשחק שלהן. אין כזה דבר כשרון משחק מושלם. כי אין כזה דבר מושלם. אבל הן בהחלט יודעות לשחק, והן גם הולכות ללמוד עכשיו.
בכל מקרה, הן כן כוכבות הוליוודיות, והן כן נחשבות כאלו, אם לא ידעת או שמעת או משהו, הן קיבלו רק עכשיו כוכב בהוליווד. שזה הישג אדיר בפני עצמו, בשבילן. בגיל 17 לקבל כוכב הוליוודי. לי זה נראה בהחלט כ"מבוססות" בהוליווד.
והן לא טוענות שהן מעצבות. הן גם מראות את זה. עשו עליהן תוכנית בערוץ E ולא פעם אחת הראו את המשרד שלהן ואת העיצובים שחתומים על ידן. (כלומר, עיצובים שהן עיצבו). אז בבקשה, אם יש לכם משהו לרשום, תתבססו על עובדות שאתם יודעים.
עובדה שאני יודע:
אף סרט של האולסניות לא הצליח מעולם. אני לא מקבל את תירוץ "הם הצליחו בוידאו" היות והוא לא נכון: סרטים שמגיעים ישר לוידאו הם סרטים שאין להם סיכוי להרוויח סכום מינימלי בקולנוע. האימפריה של התאומות מתבססת על מרצ'נדייזינג ותו לא. למען האמת, הסיבה היחידה שהסרטים הללו יוצאים היא כדי להצדיק את בגדי אולסן, תיקי אולסן, משחקי אולסן, טמפוני אולסן, מחדדי אולסן וקוטלי חרקים אולסן.
עוד עובדה שאני יודע:
אי אפשר לקרוא לשחקניות שלא הוציאו סרט אחד מצליח במהלך חייהם "מבוססות בהוליווד". וכוכב בשדרת הכוכבים לא שווה את הבלטה עליה הוא נחרט.
דעה שיש לי:
התאומות אולסן, לא רק שהן לא שחקניות, הן גם לא בנות אדם, אלא מותג מהלך שמנוצל על ידי אנשי עסקים ציניים. ורק הידיעה שהן יגדלו להיות מבוגרות פתטיות, מכורות לאלכוהול וגרושות פעם שביעית משאירה אותי בחיים.
הסרט היחידי שלהן שראיתי
הוא "מותק, הילדות התחלפו!"
לפני אולי איזה 8 שנים.
הוא לא היה מוצלח?! (כי אני זוכר שלפחות בארץ הוא יצא בקולנוע).
אתה מבלבל נושאים שונים.
קודם כל, האם הערכה בהוליווד זה באמת מה שיגרום לך לכבד שחקן כלשהו או לא? כמה זבל יש בהוליווד, אתה יודע? מבחינתי התאומות אולסן הן בהחלט מותג מצליח – הן מרוויחות (המון!) כסף, והן מפורסמות בשוק. לא בהוליווד, אבל זה לא השוק היחיד לסלבריטיז.
וגם לא משנה לי איך הן כבני אדם. מבחינתי שיהיו ילדות מדהימות שכותבות רומאנים פוסט-מודרניים ומצילות הומלסים בזמנן החופשי, זה עדיין לא מתבטא בתדמית הציבורית שלהן, אז זה לא מעניין אותי.
ההצלחה שלהן לא מטרידה אותי כהצלחה שלהן אישית – שירוויחו כסף, סבבה מבחינתי. היא גם לא מטרידה אותי כשאני מסתכלת על החובבים שלהן כבודדים, כמו שש: כל אחד וטעמו, נו. אני רואה פוקימון. אבל זה שיש כל כך •הרבה• חובבים שלהן, זה כבר…מוזר. זה כבר מזכיר שטיפות מוח בסגנון "ג'וזי והפוסיקאטס".
נו באמת, זו סתם פרנויה
האחיות אולסן הצליחו בזכות עצמן, לא בזכות איזו טכניקת שטיפת מח מפוברקת.התאומות אולסן הן הכי מגניבות ביקום! הן מוכשרות ויפות! כולם רוצים להיות איתן! כולם רוצים להיות כמוהן! כולם רוצים יומן לתלמיד שלהן! כשאני אהיה גדול אני רוצה להיות אשלי אולסן! התאומות אולסן עשו את הכל לבד! הסרט של האחיות אולסן הוא הסרט הכי טוב בעולם! שתו פפסי
, אני חייב ללמוד איך עושים את זה
פפסי אולסון הוא הפפסי באקהם הבא?
אה? אפשר לעשות טקסט מוסווה בעין הדג?
גם אני רוצה! גמני! גמני!
אה? אפשר לעשות טקסט מוסווה בעין הדג?
ברור! לא! אי אפשר לעשות טקסט מוסווה! שלא יספרו לכם אחרת. זה סוד שמור שלא יתגלה לעולם! מסווי הטקסט התאחדו!
סתם רעיון
אולי אפשר להשתמש בזה כדרך להסוות ספוילרים?
הטקסט המוחבא יסומן משני צדדיו באמוטיקון ובאמצע טקסט שרק מי שרוצה יקרא.
סתם רעיון.
רעיון מצוין
למי שרוצה להשתמש בזה, הסימן הוא ! שטיפתמח ! (בלי רווחים, כמובן) לתחילת הטקסט המוסתר ו-! מחשטיפת ! לסיום.
אני ממליץ להשתמש בשיטה הזאת רק לסימון סנל"לים (ספוילרים קשים במיוחד). למשל: הרוצח הוא השליח של הפיצה! יהיה מאוד לא נח אם כל ספוילרון קטן יהיה בלתי נראה, ובשביל זה יש את תגיות ה"ספוילר" הרגילות, אבל כדי להגן על עיניהם של עוברי אורח תמימים מדברים שעשויים להרוס להם סרט שלם, זאת שיטה טובה.
אוי לא.
עכשיו אני אצטרך לסמן כל הודעה קטנה שאני רואה. אבל זה לא אומר שאסור לי להתלהב מזה בעצמי, נכון?
תלוי.
על המסך שמולו אני ניצב כרגע, אחרי מאמץ קל אפשר גם לקרוא את טקסט שטיפת המוח, מבלי לסמן אותו. לא שאני מעודד שימוש מוגזם או חסר היגיון בשיטה. Warning – Don't flush corrosives down the waste tunnel.
איזה מגניב!
לא ידעתי שאפשר לעשות את זה. מותר לי לנסות?
אני מנסה
זה עובד גם בכותרת?
כנראה שכן.
ולי?
בואו נבדוק:
סנל"ל ל"ג'ילי":
בסוף לא קורה כלום! אל תראו את הסרט הזה!
סוף
לא בדיוק.
ספוילר לג'ילי, כמובן:
בהתחלה ג'ניפר לופז היתה לסבית, ובסוף הסרט היא לסבית ששכבה עם בן אפלק.
אני לא מבלבל שום נושא.
שש טענה שהתאומות מבוססות בהוליווד. אני טענתי שלא. לפי התגובה שלך אני מבין שגם את אומרת שהן לא מבוססות בהוליווד. מה הבעיה פה?
השנאה שאני רוחש לאחיות היא כבר דעתי האישית (אפילו הדגשתי את זה) והיא נובעת מזה שהן מצליחות בשוק הסלבריטיז בלי שום כשרון משחק, כריזמה או כל כשרון אחר. ושכל סרט שלהם נעשה בלי השקעה מינימלית ונועד להרוויח כסף בלבד.
אוקיי. לפי איך שאמרת את זה
חשבתי שהאי-הצלחה שלהן בהוליווד זה חלק ממה שיש לך נגדן.
עובדה שאני יודע:
אל תקבל איזה "תירוץ" שאתה רוצה/לא רוצה, אני לא באה לשכנע אותך, או אפילו לנסות להסביר לך, כי עם כזאת תגובה לא רצינית וסתם טיפשית, אין לי אפילו ל-מה להתאמץ.
הן אינן בנות אדם? אתה אפילו לא מכיר אותן! ואתה יודע מה? גם אני לא. אבל תהיה בטוח שהן בנות אדם. ועוד דבר- אתה חוזה את העתיד? לא ממש נראה לי. אתה לא יכול לדעת איך הן יחיו בעוד כמה שנים.
ולכל הקנאים למיניהם- קצת פירגון לא הרג עוד אף אחד.
ההודעה שלי לא טפשית.
זאת אומרת, יכול להיות שהיא כן, אבל עד שלא יבואו ויסבירו לי למה אני לא אדע.
בקשר לסוגיית "בנות האדם": אני ממליץ מקרב לב לקרוא את כל המשפט כדי להבין למה התכוונתי.
בקשר לכישורי החיזוי שלי: אני מכריז חגיגית שאם אחד מהסעיפים הללו יתברר כשגוי אני מתכוון לנשק את רגליו של כל אחד ואחד מהכותבים של "עין הדג". את יודעת מה? גם את של מבקרי "המסך המפוצל".
''אין כזה דבר כשרון משחק מושלם''
רק לי זה הזכיר את הסרט "סימון"?!
פרה פרה:
1. נושא הדיון הוא לא האם מה שג'ניפר לופז והאולסניות מוכרות שווה משהו, אלא האם הן בכלל מוכרות משהו. לופז מוכרת משהו, בין אם זה שירה או משחק, וזכותם של אחרים לאהוב (או לא), ובעקבות זה לקנות (או לא) מוצרים נלווים. לעומת זאת, האולסניות לא מוכרות כלום. עדיין לא שכנעת אותי שהחל מגיל 5, אנשים קונים את הסרטים שלהן רק בגלל כשרון המשחק שלהן, ולא בגלל שהן תאומות וזה נורא חמוד (או משהו). לדעתי, לו הן היו מנסות למכור כשרון משחק, הן היו עושות עוד כמה דברים חוץ מסרטים על תאומות (כשאגב, יש כמה זוגות תאומים בתעשייה שלא מסתמכים על הגימיק שלהם אלא פונים איש איש לדרכו. ככה זה כשאתה טוב).
2. כמו שאמרו לפני, כוכב בהוליווד לא נחשב כלום. אני גם אסביר לך למה: כי הכוכבים בהוליווד הם ארוע מסחרי לגמרי, שעובד בצורה מסחרית. יושבת ועדה, ובכל שנה מעריצים/הורים/אחים/סוכנים שולחים אליה בקשות לתת כוכב למישהו. אחרי זה הם משלמים לועדה (נדמה לי שהסכום עומד על 11 מיליון דולר), וזהו. יש כוכב.
3. סליחה, אבל אם האולסניות עסוקות כל כך במשחק, איך יש להן זמן לעצב? זה שהראו את זה בטלוויזיה עוד לא אומר כלום. מחר אני הרי יכולה לנסוע למשרדים של טום פורד, להזניק צוות צילום, לקשקש את החתימה שלי על כמה ציורים, וזהו. אז מה, זה אומר שאני עיצבתי את הדברים שהוא עשה?
אני בטוחה שיש להן משרד, אבל אני מאוד בספק אם את עבודת העיצוב השחורה הן עושות. לי דווקא נראה הגיוני שאחרים עושים את זה בשבילן (כמו בכל עסק גדול. גם מעצבים מפורסמים מעסיקים אנשים אחרים שיעצבו להם), ואולי הן רק מאשרות את זה בשלב הסופי.
4. דבר אחרון: אני נורא נורא מצטערת, אבל זו תמימות לחשוב שללמוד משהו באוניברסיטה זה תווית איכות למשהו. קודם כל, יש אוניברסיטאות מקומיות, כך שלא ברור אם ה"אוניברסיטה בניו יורק" היא אחת הנחשבות או לא. שנית, היה להן מספיק זמן עד עכשיו ללמוד משחק בקורסים שונים ובסדנאות שונות. הן לא היו חייבות לחכות עד לאוניברסיטה. ושלישית, אני אאמין בזה רק כשאראה את זה.
נדמה לי
שבאחת מהיומיות שיבחתם את כישרון המשחק של התאומות.
רק שתבינו שהאחיות אולסן מעניינות אותי כקליפת השום שנקטף אחרי השלג מלפני שנתיים, אבל אי אפשר לשבח משחק במקום אחד ולקטול אותו במקום אחר.
לא, לא, לא.
שים לב שלא אמרתי שהן לא יודעות לשחק. אמרתי שכשרון משחק הוא לא מה שיגרום לאנשים ללכת לסרטים שלהן.
ובטריילר, אגב, זה באמת היה נראה כאילו הן השתפרו מבחינת משחק, מה שעדיין נותן לנו סרט *אחד* כזה, לעומת הרבה סרטים שבהן הן לא הפגינו יכולת דומה.
פרה פרה:
את תאמיני רק מתי שתראי? תפתחי כל עיתון אמריקאי היום. חפשי את השם- אולסן, ותקבלי שלל כתבות על האוניברסיטה שהן הולכות אליה, ועל העובדה שהן קנו שם דירה (בניו יורק) כדי להיות קרובות יותר. והאוניברסיטה, אם אני לא טועה (ולא נראה לי), היא אחת מהיוקרתיות והטובות בניו יורק.
בקשר לשאר התגובה- אין לי כוח לענות. מצטערת. אני גם לא חושבת שזה שווה את זה.
חמודה שלי, תסלחי לי שאני לא נוטה לסמוך
על העיתונים והמגזינים האמריקאים שכולם מלאי יחסי ציבור זולים. וואו, אז התאומות אולסן קנו דירה! והן הולכות לאוניברסיטה היוקרתית בניו יורק.
את יודעת איך הן התקבלו לאוניברסיטה הזאת? בגלל שהן מפורסמות והמנהלים של האוניברסיטה חשבו שאם הן ילמדו שם זה יהפוך את המקום שלהם ליותר נחשב ויוקרתי, לא בגלל החוכמה של הבנות, תאמיני לי.
התאומות אולסן הן כבר לא שחקניות, הן מותג, אימפריית פרסום שמושתת רק על יחסי ציבור ותו לא. ואם את הלכת אחרי הפרסום הזה ולא חיפשת לעצמך תחומים יותר טובים ויותר אמיתיים להתעמק בהם מזוג תאומו בלונדיניות יפות שהכובע שלי משחק יותר טוב מהם אז זו הבעיה שלך.
חמודה שלי, תסלחי לי שאני לא נוטה לסמוך
א- בבקשה אל תקראי לי "חמודה שלי", כי אני לא מכירה אותך, ואני לא סובלת את הסגנון דיבור המתנשא הזה.
ב- למה את חושבת שקיבלו אותן *רק* בגלל הפירסום? אולי הן גם היו תלמידות טובות בתיכון? אה, נכון, איך שכחתי, הן שחקניות, לכן הן לא יכולות להיות טובות בלימודים. ולמה שאני לא אאמין אם הן אמרו בכל הראיונות איתן שהן הולכות ללמוד שם? בעצם, מה אני מנסה להסביר לך? מה אכפת לי? תמשיכי לחשוב כמו שאת רוצה, בצורה מקובעת. וטיפת פירגון, כמו שאמרתי, עוד לא הרגה אף אחד. זו זכותי "להתעמק" בכל מה שמעניין אותי, ואני לא חייבת לך שום הסברים. המממ.. מעניין, מי נמצא בויכוח על התאומות אולסן איתי? גם את.
(אני כבר לא. וכל מה שנכתב לא היה בכעס. תודה.)
טוב. לא אמרתי שלא קיבלו אותן
אני מקבלת את העובדה שהן הולכות לשם. תמיד קיבלתי. כל מה שאני אומרת זה שאם היה מנסה להתקבל לאותה האוניברסיטה מישהו עם הרבה יותר שכל וציונים טובים, סביר הניח (מה זאת אומרת סביר להניח? הם בפרוש לקחו את מקומם של שני תלמידים חכמים יותר שיכלו ללמוד שם) שהאולסניות היו מתקבלות ולא הוא. למה? כי הן מפורסמות ומעניקות שם ויוקרה למוסד שבהן הן ילדמדו, זה למה.
אני מאוד מפרגנת, לאנשים שמגיע להם פירגון. לשחקנים טובים, לכותבים מוכשרים ויוצרים מוכשרים, לא למעצמות יחסי ציבור. תודה.
עם כל הכבוד לתיאוריה הזו
זה דבר שאנחנו פשוט לא יכולים לדעת!
נכון שזה הגיוני להניח שהן התקבלו בזכות השם שלהן והיוקרה שלהן ולא בזכות כישרון – אבל אנחנו לא יכולים לדעת את זה.
זה בהחלט בגדר האפשר שהן עברו את הבחינות בהצלחה בזכות עצמן. נכון שזה לא הוגן לפסול אותן רק מפני שהן מפורסמות?
מאחר שאף אחד מאיתנו לא היה בצוות הבוחנים – אנחנו פשוט לא יכולים לדעת אם הן התקבלו ביושר או לא.
אני ממש לא מבין את הויכוח
הן הולכות לאוניברסיטה, ביג דיל! אני מכיר הרבה אנשים שהולכים לאוניברסיטה.
הדרך שבה הן התקבלו ממש לא מעניינת אף אחד, שילמדו וישגשגו.
מותק, בובה, האני-באני, צפיחית בדבש
אני באמת לא חושב שתגרמי לאנשים לענות לך ברצינות אם תאשימי אותם כל הזמן בהתנשאות. הסיבה לכך פשוטה: כולנו מתנשאים, זה חלק מהווי הדיונים באתר. העניין הוא שברוב המקרים אין כוונה לפגוע, אלא פשוט להעמיד בפרופורציות. אם את מתעקשת לנהל ויכוחים בליווי איומי השבתה, את רק גוררת יחס פחות מכובד.
אני לא כותב את זה כדי לפגוע, אלא פשוט למנוע אי-הבנות. כולנו אוהבים להתדיין ולהפגין ידע חסר תועלת. אחרת לא היינו כאן. כדי להשתלב היטב בדיון, אולי עדיף שלא תקחי הכל כל-כך ברצינות.
שתאשים אותי בהתנשאות. אכפת לי?
אני לא נוטה להעלב מדברים כאלה קטנוניים שאומרים אנשים שמעריצים אימפריות של שיווק חכם ויחסי ציבור מהלכות על שתיים. אה!
*שש, אם לא הבנת, ההודעה הזאת נכתבה בהתנשאות בכוונה.*
שתאשים אותי בהתנשאות. אכפת לי?
אני אמרתי שאני *מעריצה* אותן?? ממש לא.
מצטערים,
פשוט אנחנו רגילים שקרבות בלימה כל כך טעונים רגשית נעשים על ידי מעריצים שמסרבים לבחון מחדש את הנחות היסוד שלהם למרות שכל שאר האנשים חולקים עליהן.
מותק, בובה, האני-באני, צפיחית בדבש
אני לא מאיימת בהשבתה, והסיבה היחידה שאני עונה לדברים האלו, זה כדי להסביר ל-מה אני מתכוונת, אני כבר מזמן מחוץ לויכוח הזה, אתם מתווכחים עם עצמכם.
בכל מקרה, אני דווקא לא חושבת שכולנו מתנשאים, וזו פעם ראשונה שלי באתר הזה, הגעתי לכאן דרך קישור כלשהו. ואם כל הווי הדיבורים שלכם כאן מתבסס על התנשאות, אז זה חבל ואני ממש מצטערת בשבילכם. אני מבינה שאין כוונה לפגוע, כי אני מאמינה שאתם לא אנשים רעים, וגם אני לא. אני גם לא כזאת שלוקחת הכל ברצינות, אבל יש נושאים, שכשאני אני מעלה את הדעה שלי, ואנשים מתנגדים לה בצורה מגוחכת ובחוסר התחשבות ורצינות בסיסית, זה כבר מעצבן ובאמת חסר תועלת.
''התנשאות היא חלק מהוויי הדיונים באתר''
פינגווין: בפעם הבאה שאתה רוצה לעשות יחסי ציבור לאתר, אל.
''התנשאות היא חלק מהוויי הדיונים באתר''
וזה ממי שטען שבישראל לא כל-כך נורא כי יש חרא גם במקומות אחרים.
איך זה קשור?
סתם, נזכרתי בסלוגן מן העבר.
אפשר חבר טלפוני?
תשמע, יש לי דברים אחרים לעשות חוץ מלנסות לפענח חידות, אז אם אתה רוצה להגיד לי משהו, פשוט תגיד (אפשר גם במייל).
וכשאתה אומר ''כולנו'' אתה מתכוון ''אני''.
תתפלא, אבל יש פה אנשים שמטרתם היא לדבר, לא להפגין בכל פתיל שני את ההערכה העצמית הגבוהה מדי ואת חוש ההומור הגרוע שלהם. אתה האחרון שצריך להטיף למגיבים חדשים איך להתנהג.
את יודעת שקיים טון מתנשא בתגובה שלך, נכון?
זה לא מפריע לי כי יש הרבה מאוד תגובות באתר שמתנשאות. יש התנשאות שנעשית בחוסר רצינות ויש שנועדה לפגוע. כן, כשאני כותב "כולנו" אני מתכוון קודם כל אלי, אבל לא רק. יש מספיק דוגמאות רק בביקורת אחת כדי להראות שמדובר בדבר מקובל (כל עוד הוא לא נעשה במטרה לפגוע). למה אני האחרון שצריך להטיף למגיבים חדשים איך להתנהג? אני ברצינות רוצה שאת תעני לי ישירות ולא שיווצר פתיל נפרד מכיוון שאת העלת את הטענה.
לא הבנתי למה התכוונת במשפט האחרון.
בכל אופן, הריני עונה ישירות. שש העלתה טענות רציניות, ואתה הגבת בלהעביר דאחקות על חשבונה. ודי להיתמם: אתה יודע שכשאתה מתנשא ככה זה כן פוגע, לפחות במגיבה חדשה. לא כי מגיבה חדשה עוד לא יודעת שככה זה פה, או וואטאבר, אלא כי מגיבה חדשה לא מכירה פה אף אחד, והיא פגיעה, ומהירידות שלך היא עשויה לקבל את הרושם שכולם נגדה.
אם אתה לא יכול להפסיק עם הדאחקות האינסופיות, לפחות אל תעשה אותן כשזה ממש ביצ'י.
הסבר
הנטיה שלי היא להגיב בהתאם לאופי התגובות הקודמות. במקרה הזה, שש הרגיזה אותי בכך שאמרה ל-WOW שלא תקרא לה מותק כי היא לא מכירה אותה. גם אם "מותק" נראה פוגע, התגובה של שש הייתה תוקפנית באופיה והרגשתי שצריך להגיב בצורה שתחזיר את הפתיל לפרופורציות. אם זה עבד? כנראה שלא, אבל זו הייתה הכוונה. אני מניח שהתרגלתי לענות לכותבים קבועים שמבדילים בין תגובות ציניות ורציניות מתוך הרגל. לכן, כשמישהו נפגע מהערה שולית, אני מקבל רושם שמנסים סתם להיות ברוגז עם כולם. בכל אופן, סליחה משש אם הבינה לא נכון את התגובות שלי, אבל הביקורת בהן היא בונה לחלוטין. רוב הכותבים באתר נוקטים בהתנשאות קלה על בסיס כמעט קבוע, אבל לא מתוך כוונה לפגוע. אני לא מאמין שמישהו באמת רוצה סתם לעצבן כאן, אבל צריך גם לדעת לקבל ביקורת. אני יכול להפסיק, באותה מידה שאני יכול להפסיק לגלוש באתר. באותה מידה אפשר לבקש שהעורכים לא יתעקשו על כל פרט קטן בביקורות ששולחים להם, כי זה מפריע להתבטא. ברור שזו השוואה מוגזמת, תפקידם של העורכים הוא לדאוג שהביקורות עומדות בתקן האתר ומייצגות אותו בכבוד. אם את לא רוצה שאני אכתוב "דאחקות", זה חבל, כי זו צורת ההתבטאות שלי ואין לי כוונה להימנע ממנה. אני מקפיד לא לכתוב כשאין לי מה לכתוב ותמיד לדאוג לבסיס לטענותי. אם אני מפרסם תגובה, זה מתוך מחשבה שהיא מתאימה. אין לי עורכים אישיים שדואגים שלא אכתוב משהו שעלול להתפרש לא נכון ולכן אני צריך למלא את התפקיד. כמו שאני חושב שאחרים מגיבים לפעמים בצורה מעצבנת, או לא מתאימה, ככה אני מקבל גם ביקורת מאחרים. אני רק מבקש שהביקורת תהיה מבוססת ויהיה אפשר להסיק ממנה מסקנות.
בנוסף, אף "דאחקה" לא נכתבה על חשבונה של שש, אלא בהתיחסות לפרטים שונים שהוזכרו בתגובות. התגובה על אוניברסיטת ניו-יורק נובעת מתוך פרודיה על הסטודיו למשחק ולא מתוך זלזול בתאומות אולסן. לעומת זאת, אני עדיין טוען שלא ניתן לשפוט אותן בצורה רצינית לפני שהן עצמן יתחילו לנקוט גישה פחות ממוסחרת ויותר מקצוענית לסרטים שלהן. בכל אופן, זו דעתי ומעולם לא התיימרתי לייצג מישהו אחר.
הבקשה שלי הייתה לתגובה ישירה ממך. הכוונה היא לא לפתוח פתיל חדש בו כל גולש יהפוך את האתר לפגישה אצל פסיכולוג, אלא פשוט שאת תסבירי את הכוונה בתגובה שלך. בעיני, זו הייתה תגובה פוגעת, לאו דווקא בגלל תוכנה, אלא מפני שהיא לא הסבירה את עצמה ונראתה כאילו יצאת למסע צלב. אני יודע שאת לא באמת ככה ולכן רציתי שתרחיבי בעניין.
הסבר
מצטערת אם התגובה שלי הרגיזה אותך. אבל זו זכותי להגיד את דעתי. מה שכתבתי בסוגריים, היה לחלוטין ברצינות, ובלי שום ציניות, זה שהבנת את זה הפוך, זו כבר לא אשמתי. מותר לי גם להעיר אם אני לא רוצה שיקראו לי בצורה זו או אחרת. לא כל דבר חייב חייב להתפס כשלילי. אמרתי לה שאני לא רוצה שתקרא לי ככה, כי אני לא הכי מתה על הכינויים האלו.
רק לרקורד,
אני תומך בך בנושא של ה"חמודה שלי". גם לי זה נראה מאוד מתנשא להגיד דבר כזה, ומעצבן באופן כללי.
מה שכן, אני לא מבין את מטרת הויכוח הזה, במיוחד שכולם חוזרים על עצמם שמונים פעם (ולא, אל תתחילי עם זה שוב, בבקשה).
אם הן אמרו בכל הראיונות שהן הולכות ללמוד שם,
אז הן מפרסמות את הקולג' ואת העובדה שהן הולכות ללמוד שם.
אם הן לא היו הולכות לקולג', הקולג' לא היה מקבל את הפרסום הזה.
זאת לא הוכחה לוגית, אבל זאת מספיק הוכחה בשבילי.
לשם שינוי, אני מסכים עם שש על משהו
את באמת לא יכולה לדעת האם הן התקבלו לאוניברסיטה (בהנחה שבאמת נרשמו ולא מדובר רק בשמועות) על סמך כשרון או על סמך פרסום ואולי תרומת אגף חדש לספריה. מצד שני, לזה בדיוק התכוונתי בכך שהתאומות מוכרות כמותג ולא יותר. אנשים רואים בהן גימיק ולא מסוגלים לשפוט אותן לפי אמות מידה מקצועיות יותר.
:-) איי, אנשים, אנשים...
אוניברסיטת ניו יורק (אגב, זה השם שלה) היא אכן אחת האוניברסיטאות הנחשבות והיוקרתיות ביותר בארה"ב, למרות היותה אוניברסיטה צעירה וחרף אי השתייכותה לליגת הקיסוס היוקרתית.
המקום היחיד בניו יורק בו לימודי המשחק נחשבים יותר, הינו ג'וליארד, שמקבל רק מחוננים, ואוניברסיטת קולומביה, שהיא ליגת קיסוס.
בנוסף, האוניברסיטה הזו היא אחד המוסדות היותר עשירים על פני הפלנטה, אז הדבר האחרון שהם צריכים מהאחיות אולסן (או הילטון, שכן ניקי הילטון לומדת שם גם היא) זה אגף חדש בספריה. יש להם כל כך הרבה כסף, שהם פשוט קונים בניינים באיזורים הכי יקרים בניו יורק (הם חולשים על פני הווילג' והסוהו בניו יורק) ואז הם משפצים את הבניינים האלו שוב ושוב. הבעיה היא, שבשביל לשמור על היוקרה, הם לא יכולים להשתמש בכסף הזה כדי להוזיל את שכר הלימוד למשל.
אשר לאחיות אולסן עצמן, מה לעשות, הבחורה (שש) צודקת.
הן אולי לא הכי מוכשרות בעולם אבל בניגוד לילדים חמודים אחרים, הן אכן הצליחו להתבגר חמודות (הילד המעצבן ההוא מהנסיכה הקסומה די כשל במשימה למשל). לשתיהן יש המון כריזמה (שנובעת ככל הנראה מהגימיק החמדמד שלהן) ואם תסתכלו על כל זוגות התאומים החמודים שצצו בסדרות יותר או פחות קיטשיות בעולם – אף אחד לא הצליח לגדול לתופעה כשל האולסניות הקטנות. למעשה, רובם ככולם של אותם תאומים חמודים נעלמו לתהומות הנשייה, כך שלפחות מגיע להן ההישג של "גדלו מילדות כוכבות למתבגרות נורמליות בלי בעיות יוצאות דופן, תוך שהן שומרות על מעמד הסלבריטי שלהן".
בעניין קריירת העיצוב שלהן, אז הכל התחיל כשהן קיבלו סדרה משל עצמן בגיל צעיר, ולא אהבו את הבגדים שנתנו להן ללבוש. הן הקימו קול צעקה, ולמעשה הצביעו על בגדים של מבוגרים שמצאו חן בעיניהן, ותופרת כלשהי (או צוות של תופרות) פשוט יצר את הבגדים האלו למידתן. יותר מאוחר הן פשוט הסבירו מה הן רוצות, בחרו בדים ודוגמאות וכדומה, וכשלמערכת החלו להגיע מכתבי "איפה מוצאים בגדים יפים לילדים כמו בסדרה" מישהו עלה על הפוטנציאל השיווקי והחל לשווק אותם.
אז נכון שהן לא למדו עיצוב וגזרות, או ציור אופנה או לא יודעת מה, אבל לפחות למשך תקופה ארוכה היה להן חלק פעיל מאוד בקו הבגדים שלהן, וזה היה עיצוב בשיתוף עם הסטייליסטית שלהן, והן מודות בזה בפה מלא.
אין ספק שהן לא שחקניות הדור. הן אפילו לא ממש שחקניות אלא דוג-שחקניות שכאלה (חרף גובהן המינימלי) אבל הנכונות שלהן ללמוד משחק בNYU היא מרשימה בעיני. כי הן כן כוכבות מוכחות. אולי לא כוכבות הוליוודיות, אבל כוכבות. הן כמעט הכי סלבריטי שיש בארצות הברית כבר כמה שנים טובות. עד כדי כך שבחדשות טרחו להודיע שהן כבר בנות שמונה עשרה ולכן חוקיות (שזו כמובן הבעיה של החדשות פה, שהן לא מספיק מלאות באסונות ונתונים חשובים כמו בארץ).
וארמדילו חצי צדק.
מרי קייט אכן אושפזה לאחרונה במוסד גמילה, והדעות חלוקות האם זה בגין אנורקסיה או בגין שימוש יתר (?) בהרואין.
מצד שני, לונג ג'ון – שחקניות צעירות וג'ניפר גארנר באותה נשימה? ג'ניפר חצתה את השלושים. היא לא שייכת לליגת הצעירות סטייל קירסטן דאנט וג'וליה סטיילס שהחלו כילדות/נערות. אם כבר,נטלי פורטמן, כריסטינה ריצ'י, קיירה נייטלי וסקארלט ג'והנסון שייכות לנישה הזו.
אני מוחה על עניין הגיל.
א. ג'ניפר גארנר לא שחקנית ותיקה (אני עייפה מדי מכדי לפתוח את כל הפתיל ולבדוק באיזה הקשר דיברתי על "צעירה", וכרגע פשוט מנחשת שהכוונה היתה ל"לא ותיקה").
ב. אני מוחה באופן עקרוני על הגישה שכל מי שחצתה את שנות ה-20 או ה-30 אוטומטית נחשבת למבוגרת. נכון, בחברה שלנו דוגמניות עושות קריירה בגיל 16 ופורשות בגיל 22, אבל זה לא גורם לנשים בנות 30-35 להיות לא צעירות. הן צעירות, רק לא צעירות מאוד כמו כמה מהפרגיות האחרות.
פרה פרה:
1. דני דה ויטו וארנולד שוורצנגר?
אח, לונג ג'ון
אחרי תגובה מפורטת ושקולה כזאת, אין לי מה להוסיף חוץ מ- מילים כדורבנות, כל מילה בסלע, וכד' וכו'.
לימודי משחק בניו-יורק
זאת אומרת שעוד 20 שנה נראה אותן בסטודיו למשחק?
ליפטון: מה המילה האהובה עליכן?
מרי-קייט: אשלי.
אשלי: מרי-קייט. למרות שאלה בעצם שתי מילים.
(הקהל צוחק)
ליפטון: מה המילה השנואה עליכן?
מרי-קייט: "שנאה"… וגם "עצירה".
אשלי: משהו אחר לגמרי. המילה השנואה עלי היא "פרזנו".
(הקהל צוחק)
ליפטון: לא יכולתי להסכים יותר, פרזנו היא אכן מילה לא נעימה. מה מדליק אתכן?
מרי-קייט: ג'ון סטיימוס.
אשלי: ג'ון סטיימוס.
ליפטון: מה דוחה אתכן?
מרי-קייט: שאנשים מתבלבלים ביני לבין אשלי.
אשלי: שאנשים מתבלבלים ביני לבין אשלי.
לימודי משחק בניו-יורק
אני לא מבינה מה מצחיק בזה, כי זה רק מראה עד כמה באמת לא יודעים עליהן, כאן בארץ יש הרבה פחות מודעות אליהן מאשר בחו"ל.
מה שכתבת זה סתם זלזול שלא במקום.
פעם שניה באותו פתיל שלא הבנת בדיחה
(הראשונה לקוחה מהביקורת). לעומת זאת, ניצלת את התגובה כדי לסנגר על התאומות בלי להסביר איפה הפגיעה. מה זה מראה שלא יודעים עליהן, שהן תאומות? שאנשים מתבלבלים ביניהן? שיש להן חוש הומור? שהן שיחקו בצער גידול בנות? שג'יימס ליפטון לא אוהב את המילה "פרזנו"? איפה הזלזול?
אם זה מקל עליך, יש לי הערכה מסויגת לאולסניות. יש להן חוש עסקי טוב והן יודעות לשווק את עצמן כמותג מבלי לאבד פרופורציות. לעומת זאת, אני מסכים עם כל מי שטען שהן לא מבוססות בהוליווד. אין להן אף סרט שהצליח כלכלית בקולנוע והביקורות רחוקות מלהתלהב מהן. שדרת הכוכבים בהוליווד מראה שיש להן קהל מעריצים מספיק גדול כדי להשיג כוכב, זה לא אומר דבר על איכות המשחק שלהן.
פעם שניה באותו פתיל שלא הבנת בדיחה
עזוב, כבר אין מה להסביר אפילו, נראה לי שאני נמצאת בויכוח טיפשי ומגוחך. הכל עניין של טעם. זו דעתך? ובכן, זו דעתי.
בכל מקרה, אני ממש, אבל ממש לא מתייחסת לביקורות, כי רמת ההערכה שלי למבקרים שואפת לאפס.
*את* לא צריכה להתיחס לביקורות
אבל כדי להיות "מבוסס בהוליווד" צריך לזכות לאהדה או מהקהל או מהמבקרים ואם אפשר, משניהם. במקרה של התאומות אולסן, הן זוכות לאהדה מקהל מעריצים כמותג. הן מצליחות (אני חושב) בטלויזיה, אבל בעולם הקולנוע אין להן השפעה רצינית. לא חשוב כמה הן מצליחות כלכלית (וכבר ציינתי שאני מעריך את החוש העסקי שלהן), הן לא הגיעו למעמדן בזכות כשרון משחק, אלא בזכות שיווק נכון. כנ"ל לגבי כוכבים כמו ג'ניפר לופז שמצליחים בזכות יחצ"נות טובה, אבל לא מתבלטים מבחינת כשרון נטו. כדי שבאמת נוכל להעריך את יכולת המשחק של האולסניות, הן צריכות לקחת על עצמן תפקידים יותר רציניים ואולי לנסות גם להיפרד קצת. ההופעה של שתיהן ביחד יוצרת להן סטיגמה של גימיק משומש ואנשים נמנעים מלבחון אותן כמשהו מעבר לכך.
בלי קשר, כשמסיימים דיון בהכרזה שאין מה להסביר, כל הפתיל נראה מאוד לא רציני. אם הפתיל נראה לא רציני, גם את לא יוצאת באור חיובי ויהיה קשה לקחת אותך ברצינות. טענת שהתגובות לא מבוססות על עובדות, אז תביאי דוגמאות סותרות. אני לא מתכוון לידיעות מעיתונים שאספת במקרה (אותן צריך לקחת בערבון מאוד מאוד מוגבל). תביאי נתונים, שמות ומקורות מידע מהימנים שיוכיחו את צדקתך.
*את* לא צריכה להתיחס לביקורות
למה לי? אני לא יודעת אפילו למה נכנסתי לויכוח הטיפשי הזה, אבל מה שאני כן יודעת, זה שכל איש ואמונתו יחיה, במקרה הזה אפשר לשנות את זה ל- כל איש ודעתו יחיה. או לחילופין- על טעם ועל ריח, אין מה להתווכח.
פעם שניה באותו פתיל שלא הבנת בדיחה
אה, ד"א, זו לא פעם שניה שלא הבנתי בדיחה, את שתיהן הבנתי, והן לא הצחיקו אותי.
או.קיי, אז תסבירי אותן
ככה אני אוכל לשפוט אם באמת הבנת, או שאת סתם מתגוננת. באותה הזדמנות, אני אשמח לדעת מה היה פוגע בהן, בצורה מפורטת ובליווי דוגמאות, אם אפשר.
(בונוס יוענק למי שיכין שקופיות )
זה בסדר, את לא לבד.
לא רק את לא צוחקת.
ראה תגובתי לניקי.
אוההה... אל תדאג פיני.. אני צחקתי...
האימפריה מכה שנית!
והרי ידיעה שהתפרסמה זה עתה.
כותרת הידיעה: Mary-Kate Olsen in Car Crash.
אדם מן היישוב יסיק כי מדובר במשהו רציני, במיוחד לאור השורה הפותחת את הידיעה: Teen actress Mary-Kate Olsen was left in a serious state of shock…
אבל מה, ההמשך כבר מרגיע הרבה יותר – הנערה ביצעה בלימת חירום, שומר הראש שלה לא, ולכן הוא נכנס ברכב שלה. אף אחד לא נפצע, ומרי קייט נרגעה מיד (ממצב השוק החמור שהיתה נתונה בו) בשתיית 'דיאט ד"ר פפר'.
את הידיעה המלאה ניתן למצוא כאן (כרגע זו הידיעה הראשונה בעמוד): http://www.imdb.com/name/nm0001581/news
מן הסתם בקרוב זה יגיע גם לשאר אתרי החדשות (ימד"ב פרסמו את זה בעמוד הראשי שלהם).
אז למה טרחתי לכתוב את זה? אני פשוט מתרשמת מהיכולת שלהן להפוך כל ארוע בחייהן למשהו רווחי.
בהתחשב ביצירתיות של כותבי הכותרות בארץ
אני מניח שמחר תופיע בוואלה הידיעה "התאומות אולסן ניצלו מתאונה קטלנית", או משהו דומה.
ואחד מהדברים הביזאריים ביותר
באשר לד"ר פפר –
את יכולה לבקש מהעורכים שיתקנו ל''אשלי ואשלי''.
עם כל הכבוד
לפריס הילטון ויש כבוד היא ירשה את המיליונים שלה היא לא הרוויחה אותם ביושר כמו התאומות אולסן ואם יש לכם בעיה עם הסרט שלהם אני לא שואלת אתכם אתם אפילו לא ראיתם אותו אז מה אתם יודעים?!
למי יש כבוד לפריס הילטון?
לבאטלר שלה?
זה שהוא מקבל ממנה משכורת
לא אומר שהוא מכבד אותה. אתה חושב שהוא לא צוחק עליה מאחורי הגב?
לפי סרטון מסוים, מישהו אחר עושה משהו מאחורי הגב שלה
כנס אנימציה: ממיקי מאוס ועד גולום - דמות האנימציה בקולנוע
ביום רביעי, 19.05.04, החל מ-18:30 בערב, יתקיים בסינמטק ת"א כנס בנושא "דמות האנימציה בקולנוע". בכנס ירצו כמה מבכירי האנימטורים בישראל אודות ההיבטים ההיסטוריים, הטכנולוגיים והאמנותיים של הנושא.
ההרצאות ילוו בהקרנות של סרטוני אנימציה מהארץ ומהעולם .
בסיום הערב תיערך הקרנת בכורה בישראל של סרט האנימציה זוכה האוסקר לשנת 2004 "הארווי קראמפט" – סרטו הביוגרפי של האנימטור האוסטרלי אדם אליוט, אודות אדם ביש-מזל המצליח, למרות מגבלות רבות, למצוא אהבה, חופש ועירום, ואת המשמעות האמיתית של להיות אנושי.
פרטים נוספים:
http://asifa.net/israel/filmchar.html
בקשר לעוד סרט קיץ
מישהו יודע מתי אלכסנדר אמור לצאת ואם יש לסרט טריילר?
'אלכסנדר' הוא לא סרט קיץ
הוא אמור לצאת בנובמבר, כמו שאפשר לראות ב'לא סופי':
http://www.fisheye.co.il/static/future.html
עוד לא יצא לו טריילר.
ראיתם את התוספת
ל"ללכת על הכל 2" בשם ה"מקורי" של הסרט-
מה הקשר של ה"2"?
כשיהיה אושן 12, הם יכתבו
הם כנראה לא הבינו שהעלאת המספר מnine לten, מסמנת שזה סרט ההמשך. דווקא התרגום "ללכת על הכל 2" הוא בסדר, כי מה הם כבר יכתבו "ללכת עוד על הכל". אבל באנגלית זה כן עובד, והתוספת של ה"2" ממש דבילית.
איפה השם ה''מקורי'' השגוי מופיע?
אני ראיתי אותו
בעיקר בפרסומים לסרט בידיעות אחרונות, במוסף "24 שעות". אבל אם אני לא טועה, היה רשום כך גם בעיתון סוף השבוע. (ב7 לילות).
בכל הפוסטרים והפרסומים הרשמיים של הסרט.
נו טוב
זה יותר טוב מ"Never Play with Strangers".
למה מה עשו ל''Never Play with Strangers''?
שום דבר
רק שלסרט קוראים Joyride.
רגע,
אז אתה אומר ש-NEVER PLAY WITH… זה לא השם המקורי של הסרט באנגלית?
(:
אה, כן.
זה מה שאני אומר.
אה, כן.
dont play with strangers היה אחד מה-taglines של הסרט, בוא לא נזקוף את זה לזכות הדמיון המפותח של המתרגם.
הסרט הזה נקרא גם roadkill.
!!
ווי….
אבל הוא מוכר בתור
"הסרט שנראה שיש לו שני שמות".
היה אותו ב''ענק הוידאו''
בלי תרגום (זון 1) בשם "JOYRIDE" כחצי שנה לפני ש"אל תשחק עם זרים" יצא לקולנוע, וראיתי אותו כשהוא היה בDVD.
כשיצא הסרט לקולנוע, באופן מסתורי נעלמו העותקים של הסרט מהספרייה. והם טענו שזה סרט אחר לגמרי ושאין להם אותו. רייט.
וואו
קונספירצי'ה מאצ'?
(: