דו"ח קופות שבורות – 14.1.2007

פעם החיים היו יפים יותר, הסרטים היו טובים יותר והשינויים בדו"חקואים היו איטיים יותר. השיא של כל הזמנים בשהייה במקום הראשון שייך ל'אי.טי.', שבשנת 1982 בילה שם 16 שבועות (לא רצופים). 'השוטר מבוורלי הילס' היה במקום הראשון 13 שבועות רצופים; 'שכחו אותי בבית' – 12 שבועות (כן, כן); 'טיטאניק' הפך לסרט המצליח של כל הזמנים אחרי שהייה של 15 שבועות רצופים במקום הראשון, אבל הוא טיטאניק, וכבר בזמנו שהייה ארוכה כל כך במקום הראשון היתה תופעה חד-פעמית ומדהימה לגמרי. עבור סרטים שהם לא טיטאניק, תוחלת החיים הממוצעת של סרט הלכה והתקצרה לאורך השנים, והיא ממשיכה להתקצר, ככל שהבלוקבאסטרים נוטים יותר ויותר לעשות המון המון כסף בסוף השבוע הראשון ואז להיעלם מהמפה, ולהגיח ב-DVD שלושה-ארבעה חודשים מאוחר יותר. בשנים האחרונות נדיר שסרט מחזיק במקום הראשון יותר משבועיים. גג שלושה. בימים אלה נחגג יום הולדת 4 ל'שיבת המלך', הסרט האחרון שהחזיק במקום הראשון ארבעה שבועות רצופים.

השבוע היה נדמה שהנה סרט נוסף עומד להגיע להישג הנדיר הזה. 'לילה מוטרף במוזיאון' שהה במקום הראשון בשלושת השבועות האחרונים, ושום דבר בשבוע הנוכחי לא נראה כאילו הוא עומד להזיז אותו משם. 'לילה' הוא אמנם לא הסרט המצליח ביותר בארבע השנים האחרונות, אבל הוא בהחלט סרט מצליח מאוד (185 מיליון הכנסות עד כה), ומתישהו מישהו היה צריך לשבור את חוק ה-3, נכון? אבל זה לא נועד לקרות. משום מקום מוחלט הגיח סרט שנראה זניח לחלוטין, ולהפתעת כל הנביאים והמנחשים, נכנס למקום הראשון והדיח את 'לילה מוטרף במוזיאון', מונע ממנו את התואר מלך ה-4.

הסרט הוא 'Stomp the Yard'; בעברית הוא צפוי להיקרא 'לרקוד מהלב', וכפי שניתן להבין מהשם העברי המקורי והזכיר, זהו עוד אחד בשרשרת סרטי הריקודים. הסרט עוסק ביריבות בין שתי אחוות באוניברסיטה בג'ורג'יה, שבמקום להתחרות זו בזו בפוטבול או במסיבות טוגה, כמקובל, מתמחות דווקא בריקודי-רחוב – שם יפה למשהו שנראה יותר כמו צ'ירלידינג. כמו 'סטפ אפ' לפניו, בסרט לא משתתפים שחקנים ידועים כלשהם; את העלילה שלו אני יכול לספר לכם במלואה, כולל ספוילרים רצחניים, בלי לראות אותו; והוא קיבל ביקורות איומות, ודירוג ימד"ב זוועתי בתכלית. אבל מה, יש בו ריקודים. וריקודים הם הפינגווינים החדשים. כשיש לך ריקודים בסרט, אתה לא צריך שום דבר אחר, מתברר. כשהוא מוקרן ב-2,000 בתי קולנוע בלבד, הסרט הכניס השבוע 22 מיליון דולר. ממוצע ההכנסות שלו לאולם היה יותר מפי שניים מזה של כל סרט אחר בעשיריה. את התקציב שלו, 14 מיליון דולר, הוא כיסה בתוך יומיים. אפשר היה כמעט לחשוב שזה סרט אימה.

'לילה במוזיאון' וסגנו הנאמן 'המרדף לאושר' ספגו ירידות קלות בלבד וממשיכים לגרוף את הבוחטות, ובמונחים של הכנסות כוללות הם עדיין הסרטים המצליחים ביותר בעשיריה בהפרש עצום – אבל הם ספגו מכה קלה לכבודם כשאולצו לרדת למקומות השני והשלישי. הפצת 'נערות החלומות', בינתיים, מתרחבת, והוא עולה שלב למקום הרביעי.

כדי למצוא סרטים חדשים נוספים, צריך לרדת עד למקום השביעי. שם נמצא 'אלפא דוג', סרט תמוה שהגיע גם לישראל השבוע, למרות שהקהל לא בדיוק דרש את זה. הסרט מבוסס – דווקא די במדויק, לשם שינוי – על סיפור אמיתי: בני-עשרה עשירים מדרום קליפורניה שהסתבכו במזימת חטיפה. מנהיג החבורה, שנושא את השם המאוד לא סביר אך האמיתי לגמרי ג'סי ג'יימס הוליווד, היה במשך כמה שנים האדם הצעיר ביותר ברשימת המבוקשים של ה-FBI. זה אולי נשמע כמו חומר טוב לסרט, אבל 'אלפא דוג' עסוק מדי בלהראות לנו כמה שבני הנוער האלה מושחתים ומנוונים מכדי להפוך לסרט מתח, או אפילו לסרט מסחרי. ברוס וויליס, שרון סטון וג'סטין טימברלייק מופיעים בתפקידים קטנים, אבל זה לא מספיק. הסרט השיג 6 מיליון דולר, וגם זה צריך להיחשב לניצחון.

במקום השמיני, עם כמה עשרות אלפי דולרים פחות, נמצא 'Primeval' (השם העברי: 'מחסל פראי') שהוא אולי סרט גרוע – זה מה שהמבקרים טוענים – אבל אפילו אם הוא היה יצירה קולנועית חד-פעמית ומפעימה, הוא עדיין היה נכשל, בזכות אחד ממסעות הפרסום המטומטמים ביותר בתולדות הקולנוע. אם יש לכם כמה דקות, צפו בטריילר של הסרט. הוא מבטיח סרט אימה על רוצח סדרתי מסתורי שמסתובב בערבות אפריקה. יש אפילו משפט מאיים אחד שרומז שהרוצח הוא "לא אנושי". נשמע מסקרן. אנשים שהתפתו על ידי הטריילר והגיעו לבתי הקולנוע השבוע מצאו את עצמם בסרט על צוות חדשות (בינהם דומיניק פורסל מ'נמלטים' ואורלנדו ג'ונס מ'אבולוציה') שיוצא לאפריקה כדי לתעד את לכידתו של קרוקודיל ענק. מה ששמעתם. ה"רוצח הסדרתי" שהבטיחו לכם הוא קרוקודיל. ככל הנראה, האסטרטגיה של הגאונים השיווקיים מאחורי הטריילרים היתה לשקר לקהל בפרצוף, ואז, אחרי שהם יגיעו לקולנוע, להביא להם צ'פחה בעורף, לצעוק "הא-הא! פראיירים!" ולברוח. ואם הפראיירים ילחצו אותם לפינה ויאיימו עליהם באלימות, הם יעשו פרצוף תמים ויגידו "מה אתם רוצים? הרי אמרנו לכם שהוא לא אנושי!". אין צורך לומר שקהל הצופים לא ממש מרוצה מהאסטרטגיה הזאת. לדעתי יש פה אפילו פוטנציאל לתביעה ייצוגית על הונאת הציבור. מישהו בטח יעשה מזה הרבה כסף, אבל אלה לא יהיו מפיקי הסרט.

אל המקום התשיעי נכנס 'ארתור והמינימונים' (או באמריקאית: 'ארתור והבלתי נראים'), סרט הילדים של לוק בסון שמוקרן אצלנו כבר כמה שבועות, אחרי שבצרפת היה הצלחה גדולה. אילו המפיצים בארץ היו מחכים לתוצאות מארה"ב כדי להחליט האם להפיץ אותו בארץ, לא היינו רואים אותו כאן לעולם. השם האמריקאי התברר כנבואי, כיוון שבאמת כמעט אף אחד לא ראה את הסרט. ההפצה של 'ארתור והמינימונים' באמריקה היא כישלון מוחלט, ואני לא מצליח להבין למה: הסרט הרי לא גרוע יותר ממרבית סרטי האנימציה של התקופה האחרונה. הוא אמנם לא מקורי במיוחד, אבל ממתי זה משנה. הוא אמנם צרפתי, אבל כמעט שלא רואים את זה עליו: הוא מדבר אנגלית, בקולותיהם של סלבריטיז כמו מדונה וסנופ דוג, ובקטעים הלא-מונפשים מככב פרדי היימר, הילד שכיכב ב'למצוא את ארץ לעולם לא' ו'צ'רלי בממלכת השוקולד'. ובכל זאת, בארה"ב הוא הכניס השבוע רק 4.3 מיליון דולר – פחות אפילו מהפתיחה האומללה של 'Happily N'Ever After' בשבוע שעבר.

בשבוע הבא תחזור אלינו אחת המסורות הותיקות והלא כל כך אהובות של חודשי החורף בקולנוע: רימייקים לסרטי אימה, עם הגרסה המחודשת ל'הטרמפיסט'. כמה סרטי אוסקר ירחיבו את הפצתם.


הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.

1. Stomp the Yard – 22.0 (22.0)
2. Night at the Museum – 17.1 (185.8)
3. The Pursuit of Happyness – 9.1 (136.5)
4. Dreamgirls – 8.1 (65.0)
5. Freedom Writers – 7.1 (18.4)
6. Children of Men – 6.4 (21.4)
7. Alpha Dog – 6.1 (6.1)
8. Primeval – 6.0 (6.0)
9. Arthur and the Invisibles – 4.3 (4.3)
10. The Good Shepherd – 3.9 (54.3)