משום מה אנשים נוטים לשכוח בכל פעם מחדש שוויל סמית הוא כוכב ענק. ממש ענק. ולא ממש משנה, מתברר, באיזה סוג של סרט הוא משתתף. במשך הרבה זמן הוא נחשב לכוכב של סרטי אקשן, שבאמת הצליחו בזה אחר זה גם כשלא הגיע להם. לפני שנה וחצי הוא כיכב ב'היץ", שהפך לאחת הקומדיות הרומנטיות המצליחות בכל הזמנים. ועכשיו הוא עושה דרמה לחגים, וכובש את המקום הראשון. וכולם מופתעים, כי הם הימרו על אראגון ושרלוט.
ממספר לא גדול של 2,800 קולנועים, 'המרדף לאושר' – במקור זה 'The Pursuit of Happyness', עם שגיאת כתיב מכוונת – השיג 27 מיליון דולר. הסרט מספר על עלייתו מאשפתות ומהומלסיות לעושר (ואושר, יש להניח. זה ספוילר?) של אב חד-הורי. את הילד משחק ג'יידן סמית, בנו בחיים של וויל. הסרט בסדר, המבקרים אומרים, פיל-גוד קיטשי כזה – אבל וויל סמית גדול. אוסקר עכשיו! לא, רגע, יש את פורסט וויטקאר. אז אוסקר אחר כך.
אני לא יודע אם אתם זוכרים, אבל בשבוע המקביל בשנה שעברה היינו מאוכזבים. היינו מאוכזבים כי 'קינג קונג' הכניס רק 50 מיליון דולר, ולא שבר שיאים כמצופה ממנו. 'נרניה', שיצא שבוע לפניו, היה במקום השני, עם 31 מיליון דולר. כלומר, אם 'המרדף לאושר' היה יוצא שנה קודם, הוא לא היה במקום הראשון אלא בשלישי. בשנים האחרונות נוצרה משבצת קבועה ל"הבלוקבאסטר שלפני חג המולד", או אם להיות יותר ספציפיים, "בלוקבאסטר הפנטזיה המבוסס על ספר מתוך סדרה מפורסמת שיוצא לקראת כריסטמס". 'שר הטבעות' ייסד את המסורת הזאת, אבל היא המשיכה גם אחרי תום הטרילוגיה, ואפילו הסרט הפחות מצליח בשרשרת – 'סדרה של צרות' – פתח עם 30 מיליון דולר וסיים את דרכו עם 119 מיליון (אגב, המסורת תימשך גם בשנה הבאה – 'המצפן הזהוב', הראשון בטרילוגיית 'חומריו האפלים', יוצא בתחילת דצמבר 2007).
השנה, שני סרטים ניסו להמשיך את השרשרת, ולא ממש הצליחו. 'אראגון' אולי נראה על פניו כמו ממלא מקומו הטבעי של 'שר הטבעות', אבל בואו לא נשווה ברצינות את אחד הספרים החשובים של המאה העשרים למשהו ששירבט איזה ילד בן 15. הספר הוא, על פי השם שיצא לו, חיקוי זול של 'שר הטבעות'. הסרט הוא בלי ספק כזה. אוקיי, המילה "זול" קצת פתוחה לפרשנות – התקציב המדווח של הסרט הוא 100 מיליון דולר, אבל אני לא ממש מאמין לזה – או שתהרגו אותי, אני לא מבין לאן הלך הכסף. כשנשאל למה לקח את התפקיד בסרט, ג'רמי איירונס אמר, ואני מצטט – "קניתי טירה באירלנד והיא דורשת הרבה שיפוצים". אפשר להניח שהמניעים של כל שאר אנשי הצוות לא היו שונים בהרבה, גם אם אין להם טירות באירלנד. על המבקרים אי אפשר לעבוד כל כך בקלות, והם לא התקשו לזהות את הסרט כמוצר חקייני ועלוב. ובכל זאת, דרקונים (ומסע פרסום אגרסיבי) מוכרים כרטיסים, והסרט הכניס השבוע 23 מיליון דולר, מה שהביא אותו למקום השני – אבל 'שר הטבעות' זה ממש לא.
'חוות הקסמים' ('Charlotte's Web') מבוסס על ספר טי-פה יותר מכובד – קלאסיקה לילדים מאת א. ב. ווייט (מחבר 'סטיוארט ליטל', אם כבר עוסקים בסרטים) שפורסמה ב-1952. כמו כל כך הרבה סרטים אחרים השנה, זה סרט על חיות שמדברות בקולות של סלבריטיז, אבל הפעם הוא (ברובו) לא מונפש אלא מצולם, כשהחיות מדברות בנוסח 'בייב' – והדמיון בין הסרטים מודגש עוד יותר בכך שגם הפעם הגיבור הוא חזיר. ג'וליה רוברטס מדובבת את העכבישה שרלוט, והגיבורה האנושית היא דקוטה פנינג, שבגיל השקול והמהורהר של 12 וחצי החליטה כנראה לקחת הפסקה קטנה: זה הסרט היחיד שלה שיוצא השנה, אחרי שבשנה שעברה השתתפה בערך בכל סרט שני. מבקרים חיבבו את הסרט, או ליתר דיוק, ציינו שהוא הצליח לא להרוס את הספר יותר מדי. אבל בקופות הוא אכזב: 11.5 מיליון דולר הם בלי ספק פחות ממה שהמפיקים קיוו לו, אם כי חופשת הכריסטמס המתקרבת תאפשר לו לסגור קצת פערים.
העובדה שגם 'אראגון' וגם 'חוות הקסמים' לא עומדים להיות ה'נרניה', או אפילו ה'קינג קונג' של השנה, משמעה ש'תזיזו ת'רגליים' – שנמצא השבוע במקום הרביעי – הוא רשמית הלהיט הגדול של החורף, עם הכנסות כוללות במרחק נגיעה מ-150 מיליון דולר (בשבוע הבא אמנם 'לילה במוזיאון' ינסה לגנוב את הכתר, אבל זה הכל). זה גם אומר שלאורך כל החצי השני של שנת 2006, לא היה אפילו סרט אחד שהגיע ל-200 מיליון דולר. אז הקולנוע בשפל? מתברר.
אם עקבתם היטב עד עכשיו, בטח שמתם לב שעוד לא הזכרתי את 'אפוקליפטו', שהיה במקום הראשון בשבוע שעבר. זה משום שהשבוע הוא נמצא במקום השישי, אחרי ירידה גדולה לעונה של 47% בהכנסותיו, בעוד שאר הסרטים הותיקים סופגים לא יותר מממטרים פזורים.
מתחת לעשירייה, שני סרטים מסקרנים בהפצה אולטרה-מצומצמת יצאו. הראשון ביניהם הוא 'הגרמני הטוב' של סטיבן סודרברג, עם ג'ורג' קלוני, קייט בלאנשט וטובי מגוויר. סודרברג הוא במאי פורה אבל לא אחיד, וכמעט על כל הצלחה ('טראפיק', 'אושן 11') יש לו גם כשלון ('עירום חזיתי', 'סולאריס'). הסרט החדש הוא לא אחד המצליחים יותר שלו. המבקרים, שאוהבים לאהוב את סודרברג, לא נהנו הפעם: הסרט עושה עבודה טובה באווירה ושיחזור היסטורי, הם אומרים, אבל מה עם הסיפור? ברשימות "10 הסרטים של השנה" והמועמדויות לפרסים שמתחילות להתפרסם, 'הגרמני הטוב' לא מוזכר.
המחזמר 'נערות החלומות', לעומת זאת, מוזכר גם מוזכר. הסרט הזה סומן כטוען רציני לאוסקר עוד לפני שנה, כשהוא עוד לא צולם. נבואות מוקדמות כאלה נוטות להתגלות בהמשך כמופרכות – לא נשכח את 'אלכסנדר' – אבל במקרה הזה, עברה שנה ושום דבר לא השתנה: גם אחרי שצולם, יצא, נצפה ובוקר, 'נערות החלומות' שביים ביל קונדון עדיין נחשב למועמד ודאי לפרס "הסרט הטוב ביותר" באוסקר, ובלי שום ספק ייצא מהטקס עם פסלון אחד או שניים לכל הפחות. זה עיבוד למחזמר המבוסס באופן חופשי על מאוד על תולדות להקת הסופרימס, ומאוכלס באול-סטאר של שחקנים שחורים – אדי מרפי, ביונסה, ג'יימי פוקס, דני גלובר וג'ניפר האדסון, שהתחילה את הקריירה ב'אמריקן איידול' וכאן מקבלת תפקיד בסרט בפעם הראשונה, וקוצרת על זה תשואות שחבל על הזמן.
'נערות החלומות' השיג 360 אלף דולר – משלושה בתי קולנוע. כלומר, ממוצע הכנסות לקולנוע של 120 אלף דולר. זה מספר שנשמע טוב מכדי להיות אמיתי – והוא באמת כזה. ב-10 דולר לכרטיס, אולם קולנוע בן 300 מושבים יכול למלא חמש הצגות ביום במשך שלושה ימים, ועדיין לא להתקרב אליו. הטריק – שמדגים שוב, אם מישהו היה צריך הסבר נוסף, את הבעייתיות בכך שאנחנו סופרים דולרים ולא צופים – הוא שהזכות לצפות ב'נערות החלומות' לפני כולם, בעשרת הימים הראשונים להקרנתו (כולל סוף השבוע הזה וסוף השבוע הבא) עולה 25 דולר. ובכל זאת, הסרט מפומפם ומבוזבאזז מספיק כדי שהאולמות יתמלאו גם במחיר הזה, מה שהביא אותו לממוצע ההכנסות המטורף הזה. בעוד שבועיים הפצתו תתרחב ל-800 קולנועים, ומחירי הכרטיסים ירדו לרמה נורמלית.
בשבוע הבא – כלומר רגע לפני כריסטמס – יגיע 'לילה במוזיאון', קומדיית הפעלולים עם בן סטילר וחברים; 'רוקי בלבואה', הקאמבק המיותר של סילבסטר סטאלון, ו'הרועה הטוב', דרמת הריגול של רוברט דה נירו.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.
- המרדף לאושר
- אראגון – ביקורת
- חוות הקסמים
ראיתי בקולנוע את הטריילרים ל...
לילה במוזיאון ולהרועה הטוב.
הרועה הטוב נראה ממש גרוע- דה נירו של שנות האלפיים וג'ולי של שנות האלפיים.
למה אני מריח כישלון קופתי מובטח?
דווקא לילה במוזיאון נראה די מצחיק, אולי יצא מזה משהו.
העובדה שיש בדו''חקו סרט בשם 'הגרמני הטוב' ו'הרועה הטוב' הזכירה לי
בדיחת שואה שבדיוק שמעתי:
שני כלבים בגטו רבים על עצם.
אחד אומר לשני: "תיזהר, אני רואה גרמני".
אם כבר משחקי מילים בטעם רע
אם קיאנו ריבס יילך בעקבות מל גיבסון, ישתכר ויכריז על שנאתו ליהודים, אז הכותרת הראשית בכל העיתונים תהיה "ניאו נאצי!"
שלי היה בטעם רע יותר (הא)
אם כבר משחקי מילים בטעם רע
ובוא לא נשכח את הזמרת הנאצית שושנה דם-ארי
אם כבר משחקי מילים בטעם רע
והמאפייה הכי מפורסמת בגטו – באגטו.
תהיה בקשר לאראגון
האם יעשו בסופו של דבר סרט על הספר השני?
הרי הסרט לא מי יודע מה מצליח, אבל אם התקציב הוא מאה מיליון הוא דווקא כן יהיה רווחי במידה מסוימת בסופו של דבר.
עוד מוקדם לדעת.
אם הסרט היה להיט ענק, האולפן היה בטח מכריז ממש היום על כך שהסרט הבא בתור כבר בדרך. אבל הוא לא (תודה לאל), ואם התקציב שלו הוא באמת 100 מיליון דולר, בכלל בכלל לא בטוח שהוא יהיה רווחי (שוב, תודה לאל. סרטים גרועים צריכים להיענש). הם בטח יחכו עוד כמה שבועות לראות איך הוא ממשיך מכאן, ועד כמה הוא יצליח מחוץ לארה"ב, לפני שמקבלים החלטה על סרט המשך.
אני מהמר שנצטרך לסבול פעם נוספת...
לפחות אם אני לא אראה את הסרט השני – אז אראה את הטריילרים הדוחים שיגרמו לי להקיא
ומהי בדיוק המטרה בשגיאת הכתיב
בשם של הסרט?
ובאותו נושא:
השגיאה בשם המקורי מכוונת, אבל האם גם השגיאה בעברית מכוונת?
(אין דבר כזה בעברית "מרדף ל…", רודפים אחר משהו)
אוי ואבוי. הרעיון של ''כרטיס במחיר מיוחד''
נראה לי כמו רעיון רע שהמפיצים ישמחו לאמץ.
היוקרה
אולי לא המקום לשאול אבל לא מצאתי אחר …. האם הסרט "היוקרה" לא היה אמור לצאת השבוע בארץ ??
לא השבוע, אבל בקרוב
כמו שאפשר לראות כאן:
http://www.fisheye.co.il/static/future.html
פיסקה 9, שורה 7 - ''על'' אחד מיותר.
לעורכים שלום.
שלחתי ביקורת לפני יומיים, בערך, ותהיתי אם קיבלתם אותה.
בל נשכח,
קיבלנו, התשובה בדרך.
סאבטקסט
סאבטקסט
<לעצמו> "מעניין איך אבא יגיב אם אני אקבל מועמדות לאוסקר והוא לא."
<לעצמו> "אני אהרוג אותו אם הוא יקבל מועמדות לאוסקר ואני לא."
את האמת, אני כבר לא בטוח שוויטקאר יזכה
בהתחלה הייתי בטוח שהוא יזכה השנה, אבל בזמן האחרון מתגלים לו מתחרים רבים אחרים. אםן וויל סמית' באמת טוב כמו שכולם אומרים, הוא יכול להיות מתחרה אמיתי עם וויטקאר על האוסקר. על סשה ברון כהן הרעיפו סופרלטיבים עוד מתחילת השנה כמעט, אבל לא נראה לי שמישהו החשיב אותו כמתמודד אמיתי על הפסלון. אבל פתאום הוא מועמד לגלובוס הזהב, ושוב יש לי הסתייגויות. גם פיטר אוט'ול מועמד לגלובוס הזהב, והגיע הזמן שהאקדימיה תיתן לו כבוד. וויטקאר אולי עדיין פייבוריט, אבל אני לא בטוח שהוא יזכה. נחיה ונראה.
סאב-טקסט
"תקעת נוד?"
האתר Ghibli World עורך תחרות עם פרסים מגניבים
האתר Ghibli World, שהוא ללא ספק אתר האינטרנט הטוב ביותר לענייני סטודיו ג'יבלי (הבית של מיאזאקי ושות') עבור אלה שאינם דוברי עברית, עורך תחרות עם הרבה מאוד פרסים שווים, שעל רובם אי-אפשר לשים יד בדרך אחרת. כל מה שצריך זה לשלוח למנהל האתר את רשימת שלושת סרטי ג'יבלי האהובים עליכם בתוספת נימוקים (משכנעים!) לבחירה. פרטים כאן:
http://www.ghibliworld.com/give_away_contest_2006.html
לא ראיתם מספיק סרטים של ג'יבלי עד היום? אז הגיע הזמן. הדד-ליין הוא ה-31 לינואר.
מזל טוב?
(אתה באמת בן 29 רק היום או שרק עכשיו אתה חושב שאתה צעיר יותר?)
היום, ועד ל-19 בדצמבר 2007.
תודה.
מזל טוב, סבא
מזל טוב!
אם זה מעודד, הייתי בטוחה שאתה צעיר בעשור לפחות
רז - בן 29, מרגיש בן 1-
מגה גלופלקס, כי לגוף אין חלקי חילוף.
מזל טוב, שירבו שנות חייך כגרעיני הרימון!
שלום. אני כאן באישור ההנהלה, עובר מדלת לדלת לאסוף תרומות לצופי קולנוע מתוסכלים. אז ככה דגים חמודים:
מחר (רביעי) ב-12:00 אני סוגר את משאל סרטי השנה שלי (סרטים שייצאו אחרי מחר ייכנסו למשאל 2007). אם אתם לא עוקבים אחרי האתר שלי (http://www.cinemascope.co.il), הנה עדכון: אחרי שחימרתי בקוראיי בשבת לשלוח את הבחירות הגיע מבול חדש של מיילים ועשה סמטוחה שלמה בסקר: במקום שני סרטים צמודים יש לי עכשיו שלושה סרטים בתיקו. זה עכשיו בידיים שלכם לאוץ למייל שלי ולבחור את סרט השנה שלכם. הקול שלכם יכול להשפיע. ויש בסך הכל 16 שעות לנעילת הקלפיון. קדימה, מספיק להתמהמה, ביחרו את הסרט הכי טוב שראיתם (בלי קשר אם רציתם לראות עוד הרבה סרטים אחרים). מה הסרט הכי טוב שראיתם השנה בקולנוע? שילחו את הבחירה למייל הזה: mailto:2006@cinemascope.co.il רשימת כל סרטי 2006, למי שזקוק לרענון הזכרון, נמצאת כאן:http://cinemascope.co.il/?page_id=316
תודה.
יאיר רוה
נ.ב1: תוצאות הסקר יתפרסמו ביום רביעי הבא במדור שלי ב"פנאי פלוס" ובפרויקט סיכום השנה שלי באתר.
נ.ב2: נדמה לי, למרות שטרם איששתי את זה בכתובים אז אולי אני עושה כאן צחוק מעצמי, ש-happyness אמנם נראה כטעות בימינו, אבל שזה למעשה האופן העתיק בו נכתבה המילה, וכך היא מופיעה בחוקה האמריקאית, המבטיחה לכל אזרחיה את הזכות לרדוף אחר האושר.
בהכרזת העצמאות, לא בחוקה.
ולא, כבר במקור היה כתוב Happiness:
(פסקה שניה)
לפי תקצירים של הסרט
הטעות היא הצורה שבה מישהו כתב את המילה בגן של הילד, או משהו כזה. כמו 'בית כברות לחיות'.
קוראי 'הארץ', הישמרו!
היום פורסם במוסף 'גלריה' של עיתון 'הארץ' ראיון בין אורי קליין לבין הבמאי דניאל פורמן, שסרטו החדש "לה פמיליה" הוקרן לפני כמה ימים בסינמטק. הראיון מכיל ספוילרים קשים לסרטו הקודם של פורמן, "החיבוק האבוד", ואני מזהיר את כל קוראי 'הארץ' שלא ראו את הסרט, לשמור מרחק.
ואם כבר ''הארץ''-
במוסף הספרים שלהם היום ישנו פרויקט מיוחד שמוקדש לספרים וקולנוע. את המאמרים והביקורות אפשר לקרוא גם באינטרנט, פה:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/LiArtSR.jhtml?objNo=59961
ואם כבר המוסף של ''הארץ''-
בעלי הגדיר אותו 'כל-כך אורי קליין' ואני לא יכולתי שלא להסכים…
נראה לי שהוא יעניין בעיקר סטודנטים לקולנוע וחובבי קולנוע צרפתי.
דווקא קובי ניב (כן, הוא) אומר כמה דברים יפים.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=802572&objNo=59961&returnParam=Y
דווקא קובי ניב (כן, הוא) אומר כמה דברים יפים.
היוצא מהכלל שמעיד על הכלל?
נכון!
כן, זה בדיוק מה שאנחנו צריכים
שניצקליין זקן שמתרעם על מחסור בשניצקליינים צעירים. תודה, אבל לא תודה.
גם המאמר כתוב רע. חוזר עוד פעם ועוד פעם על אותן הנקודות. היה לו רעיון שיכול למלא פסקה והוא ניפח אותו לתריסר פסקאות.
נו מל, למה כבר ציפית מאיזה יהודי?
אוקיי,
יש נקודה בה בדיחות מל גיבסון מפסיקות להצחיק.
לדעתי הנקודה הזאת הגיעה.
עשיתם טעות כתיב
כותבים happiness, לא happyness. הטעות גם בתמונה למעלה וגם ברשימת עשר הסרטים.
קראת את הדו''חקו והתגובות?
על איזה סרט צופים לפורסט אוסקר?
'המלך האחרון של סקוטלנד'.
המלצת - ''גולם''.
"גולם", סרט אנימציה ישראלי קצר ונהדר, שהיה אחד מסרטי הגמר ב-"בצלאל" בשנה שעברה, הוקרן באייקון (ובפסיטבל חיפה גם) עלה ליוטיוב וניתן לצפות בו כאן:
http://www.youtube.com/watch?v=T12bJ2mNrfo
אלון בורודה, אחד מבמאי הסרט, היה "קורא ראשון" של ביקורות האנימה שפורסמו פה באתר לפני מיליון שנה על ידי הח"מ.
ושכחת לציין
שהוא זכה במקום הראשון בקרב סרטי הסטודנטים בפסטיבל הקומיקס והאנימציה באוגוסט.
לא ידעתי. בהחלט מגיע לו.
נורא ואיום.
http://www.apple.com/trailers/fox/epicmovie/
היו צריכים לפרוש בשיא
שזה אומר, לדעתי, אחרי מת לצעוק הראשון ולדעת רבים אחרים, לפני.
אלוהים ישמור.
איך לעזאזל סרטים כאלה ממשיכים לצאת?
למה אף אחד לא עושה כלום?
ווא, זה נראה מפגר
מפגר כל כך שזה עוד להצליח.