דו"ח קופות שבורות – 19.11.2006

מאת
דורון פישלר
– פורסם ב 21 בנובמבר 2006Posted in: חדשות

אני יודע שהשבוע כולם רוצים לשמוע על קרב בונד נגד הפינגווינים, אבל לפני כן אני רוצה להתייחס לתופעה אחרת. משהו באמת מוזר קורה, וזה נמשך כבר כמה שבועות. אני מדבר, כמובן, על המזימה לסמם את כל מבקרי הקולנוע של ארה"ב בסם משמח כלשהו, מה שגורם להם לחייך, לראות את הטוב שבחיים ולתת ציונים גבוהים מהרגיל. או זה, או שעוד ועוד סרטים יוצאים, מגיעים למקומות הראשונים, והם טובים. כלומר, תראו איזה מצב מופרך: בשלושת המקומות הראשונים השבוע נמצאים קומדיה נמוכה בתכלית, סרט אקשן וסרט אנימציה על פאקינג חיות מדברות – וכל שלושתם זכו מהביקורות לצל"שים כאילו היו איזו דרמה איראנית על ילדים יתומים. יותר מזה: מבין עשרת הסרטים המובילים (אם מדלגים מעל היצור המוזר שבמקום העשירי, אליו עוד נגיע), לשמונה סרטים יש ציון עגבניות של מעל 70. מה לעזאזל קורה כאן? מה קרה לקטילות? היכן הייאוש? לאן נעלם הנתק הבלתי ניתן לגישור בין טעם הקהל לטעם הטוב? האם נגזר עלינו לצפות בסרטים טובים בלבד מעכשיו ועד קץ הימים, או לפחות עד קץ השנה?

מכיוון שאין לי שום תשובה לשאלות האלה, אני אחזור למה שאנחנו כן יודעים. הקרב המרכזי של השבוע התרחש בין שני יריבים לובשי טוקסידו: מצד אחד בונד, ג'יימס בונד, ומצד שני פינגווינים, הרבה פינגווינים. שניהם התגלו כיריבים חזקים, והקרב לא היה פשוט בכלל: בסיומו של יום שישי בונד הוביל בתוצאה של 15:12 (מיליון, כמובן). אבל בשבת ובראשון, כדרכם של סרטי ילדים, הפינגווינים נתנו זינוק והשאירו את בונד מאחור. בסופו של דבר, ההפרש היה קטן מאוד, ולא הניצחון היה חשוב, אלא ההשתתפות. אבל אם בכל זאת מדקדקים בקטנות, הפינגווינים הם אלה שלקחו את המקום הראשון.

'Happy Feet', שנקרא בעברית 'תזיזו ת'רגליים', הוא סיפורו של פינגווין קטן שלא יודע לשיר, דבר שהופך אותו ליוצא דופן בקרב קהילת הפינגווינים שבה הוא חי, שמבלה את רוב זמנה בשירת להיטי עבר. כדי לכפר על חוסר הכשרון שלו הוא מפתח כשרון אחר: הוא רוקד סטפס. באופן לא שגרתי עבור סרטי אנימציה, הסרט מזוהה לא עם האולפן שיצר אותו (WB) אלא עם במאי: ג'ורג' מילר, שכשהוא לא עושה סרטי אקשן עתידניים ואלימים ('מקס הזועם') עושה סרטי ילדים מקסימים ('בייב'). מבחינת קולות, לא שזה משנה, אבל יש מאחוריו צוות שחקנים מאוד מרשים: רובין וויליאמס, ניקול קידמן, יו ג'קמן, הוגו וויבינג ואלייז'ה ווד – מה שאומר כנראה שהוא עומד לזכות בסקר סרט השנה של עין הדג (רק עוד חודש ומשהו! כבר התחלתם לחשוב על המועמדים שלכם?).

'תזיזו ת'רגליים' פתח עם הכנסות של 41 וחצי מיליון דולר. היו זמנים, אי אז בערפילי העבר הפרה-היסטורי הנשכח, לפני שנה, שבהם מספר כזה היה נחשב לדי סטנדרטי עבור סרט אנימציה ממוחשבת. אבל שנת 2006 תיזכר כשנה שבה החיות המדברות הפכו למגפה, וסרטי האנימציה הממוחשבת הם פתאום כבר לא הצלחה אוטומטית. ובסטנדרטים של השנה הנוכחית, הפתיחה של 'תזיזו ת'פינגווינים' ענקית: מבין סרטי האנימציה של השנה היא מדורגת במקום השלישי, מאחורי 'מכוניות' של פיקסאר ו'עידן הקרח 2', ולפני 'מעבר ליער' של דרימוורקס. ומה שעוד יותר מפתיע בעידן זה של סרטי אנימציה ממוסחרים וגרועים הוא שהביקורות, כאמור, מצוינות. לא מעט מבקרים מכתירים אותו כסרט האנימציה הטוב של השנה. ואם לא הטוב ביותר, לפחות האחרון. תודה לאל.

כמה מאות אלפי דולרים בודדים מאחורי הפינגווינים, במקום השני והמכובד בהחלט נמצא 'קזינו רויאל', הסרט ה-21 בסדרת ג'יימס בונד, ובלי שום ספק הסרט החריג ביותר בסדרה. בפעם הראשונה בהיסטוריה של הסדרה הותיקה ביותר בקולנוע, המפיקים לא מחזרו את הנוסחה שוב אלא לקחו כמה סיכונים: הסרט מציג שחקן חדש בתפקיד בונד, דניאל קרייג, מחזיר אותו לתחילת הקריירה, כשזה עתה זכה ברשיון להרוג, ומוותר על כמה מהמאפיינים הכי ברורים ומוכרים של סרטי בונד. מצד שני, הסרט מתהדר בבמאי מרטין קמפבל, שלא ביים את בונד מאז 'גולדן איי', והקרדיט המוזר ביותר – בין התסריטאים שעבדו עליו נמצא גם זוכה האוסקרים הסדרתי פול האגיס. בקיצור, זה היה הימור, אבל ההישגים הקופתיים של הסרט השבוע מראים שהוא הצליח. הסרט הכניס 40.8 מיליון דולר; לא הפתיחה הגדולה ביותר אי פעם לסרט של בונד (השיא הזה שייך ל'למות ביום אחר', שהכניס 47 מיליון, היום לפני ארבע שנים) אבל לא מאוד רחוק מזה. ואם שואלים את המבקרים – הסרט הזה הוא הדבר הכי טוב שקרה לבונד מאז שון קונרי, לא פחות.

בין בונד לבין הפינגווינים לא נשאר הרבה קהל בשביל שאר סרטי השבוע, וכולם ספגו השבוע נפילות רציניות – אפילו אלה שעד היום הראו עמידות מרשימה מאוד, כמו 'השתולים' שירד למקום התשיעי, ו'יוקרה' שיצא מהעשירייה (עם הכנסות שנושקות ל-50 מיליון). אפילו 'בוראט', אחרי שבועיים של היסטריה, התחיל השבוע להתנהג כמו סרט נורמלי, כשבמקרה הזה התנהגות של סרט נורמלי משמעה נפילה של כ-50% בהכנסותיו. זאת למרות שהוא ממשיך לקבל פרסום חינם מכל התביעות (הצפויות) וההיעלבויות שניתכות עליו בימים אלה. בוראט המסכן ייאלץ לחכות עד לשבוע הבא כדי להגיע לקו 100 המיליון. Oh well.

במקום העשירי נמצא דבר שהוא לא בדיוק סרט, אלא מין פרוייקט ניסיוני שלפי כל שיקול הגיוני לא היה צריך להיכנס לטבלה, אבל לא אני זה שקובע. שמו המלא של היצור הוא 'After Dark Horror Fest: 8 Flms to Die For'. הרעיון הוא שבמשך סוף שבוע אחד בלבד, מוקרנים בכ-500 בתי קולנוע תשעה (ולא שמונה, למרות הכותרת) סרטי אימה שונים, קטני תקציב ופרופיל, שבלעדי הפרוייקט הזה בוודאי היו נשלחים ישר ל-DVD. עכשיו, מה הקץ'? שלכל אחד מהסרטים האלה היה צריך לקנות כרטיסים בנפרד, במחירי כרטיסים רגילים. אז יופי שהפרוייקט הצליח, אבל למעשה מדובר בתשעה סרטים ולא באחד, אז להיכנס למקום העשירי זו לא חכמה כזו גדולה.

השבוע הבא מציב אתגר אמיתי בפני טרנד שמחת החיים של המבקרים: אחרי שנדחה אלף פעם, 'המעיין' של דארן ארונופסקי יוצא סוף סוף, וכמוהו 'דז'ה וו' של טוני סקוט ו-'Tenacious D in: The Pick of Destiny', הקומדיה של ג'ק בלאק ולהקתו.

הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.

1. Happy Feet – 41.5 (41.5)
2. Casino Royale – 40.8 (40.8)
3. Borat – 14.6 (90.8)
4. The Santa Clause 3: The Escape Clause – 8.3 (51.7)
5. Stranger than Fiction – 6.6 (22.9)
6. Flushed Away – 6.6 (48.6)
7. Saw III – 2.9 (75.0)
8. Babel – 2.9 (12.0)
9. The Departed – 2.6 (113.9)
10. After Dark's Horror Fest: 8 Films to Die For – 2.3 (2.3)
תגיות: