דו"ח קופות שבורות – 2.12.2003

בסוף השבוע הייתי בתורנות.
התורנות כללה להגיע לבסיס
ביום שישי בבוקר, לחזור
הביתה ביום ראשון בצהריים,
ובאמצע לעשות כמעט שום דבר.
למעשה, בין שעת מנוחה אחת
לשנייה, היה לי תפקיד אחד
מאד חשוב: קצין ממטרות. מצד שני, יש יתרון בשעות תורנות ארוכות וחסרות אירועים. הן משאירות לך הרבה זמן לחשוב.

אבל שישי ושבת של חשיבה לא הספיקו על מנת לקבל תשובה על השאלה הבוערת הנוכחית שמציקה לי. לכן יצאתי, לפני כתיבת הדוחק"ו, להליכה מהירה. בשלב מסוים, אני חושב שזה היה בתחילת הקילומטר הרביעי, היה נדמה לי שמצאתי את התשובה. זאת הייתה סתם התכווצות שרירים.

התוצאה? עוד שעתיים אני חייב ללכת לישון, הדוחק"ו לא כותב את עצמו, ואותה שאלה עדיין מנקרת בראשי, ללא תשובה: מה לכל הרוחות האמריקאים מוצאים ב'חתול תעלול'? האם יכול להיות שמדובר בסרט טוב, וכל המבקרים טועים? אחרת, איך יכול להיות שהוא נשאר במקום הראשון גם השבוע?

אה, רגע, הסתכלתי על הטבלה הלא נכונה. זה מה שקורה כשבזמן שאני דופק משמרות אינסופיות ואוכל חמין צבאי, האמריקאים נפגשים עם בני משפחותיהם כדי לחגוג את חג ההודיה על גבי גופות תרנגולי הודו צלויות. לחגים אמריקאיים, שתמיד נופלים ליד סוף השבוע (הם כנראה לא שמעו על גשר) יש נטייה ליצור שתי טבלאות שוברי קופות: טבלת שלושת ימי סוף השבוע הרגילה, וטבלת חמישה ימים חגיגית, הכוללת גם את ימי רביעי וחמישי החגיגיים. מייק מאיירס ניצל את העובדה שאף אולפן שפוי לא יוציא סרט עם פוטנציאל לשבירת קופות בחג שבו מרבית האמריקאים אוכלים ומעכלים (הידעתם? בהודו יש המון בקר), והצליח לתפוס בשיניים את המקום הראשון בטבלת שלושת הימים, לאחר שאיבד רק שליש מהכנסותיו יחסית לסוף השבוע שעבר (ובעצם, אולי זה לא "רק" – זאת הירידה הגדולה ביותר בעשיריה). אבל המאבק בין המקום הראשון לשני הוא צמוד. כל כך צמוד, שאם מסתכלים על טבלת חמשת הימים, המקומות מתחלפים. וזה לא כולל את קולות החיילים שפגשו השבוע את בוש.

במקום השני השבוע (או הראשון, תלוי על איזו טבלה אתם מסתכלים, כבר אמרנו) נמצאת 'הטירה המכושפת', עוד מתקן שעשועים בדיסנילנד שקם לתחייה כסרט של דיסני. מעשה באדי מרפי, איש עסקים ממולח, שקיבל הצעה שאי אפשר לסרב לה: לרכוש אחוזה גדולה ומבודדת, ששווה בוודאי מיליונים. מכיוון שלא ראה אף סרט אימה בחייו, הוא מחליט לבדוק את האחוזה בזמן סופת רעמים. לאחר שהסופה מנתקת את האחוזה מהעולם, אדי מרפי ומשפחתו מגלים שבאחוזה יש עדיין כמה דיירים שמסרבים להתפנות: 999 דיירים מתים, ליתר הדיוק. אבל לא בעיה, מדובר בקומדיה, אחרי הכל.

או יותר נכון: מדובר בקומדיה רעה. על פי תגובות המבקרים, הדבר הטוב ביותר שניתן לומר על 'הטירה המכושפת' הוא שזה כנראה סרט פחות גרוע מ'חתול תעלול'. האחוזה הרדופה אמורה להיות מפחידה? היא לא. היא אמורה להיות מצחיקה? היא לא. כל מה שחשבתם שסרט שמבוסס על מתקן בלונה פארק יהיה, ו'שודדי הקאריביים' הצליחו לשכנע אתכם ההיפך, מתגשם בסרט הזה. אבל יש הרבה אפקטים מיוחדים, ואיפור שבוצע על ידי ריק בייקר, אלוהי האיפור ההוליוודי.

וויל פרל, בינתיים, מסתכל על מאבק האיתנים בין מייק לאדי מלמטה, ומגחך. 'קטן עליו' הוא השם העברי שהוענק ל-'Elf', והוא מתאר במדויק את מצב הסרט כרגע: יושב בנוחות במקום השלישי, במרחק ממש לא גדול משני המקומות הראשונים, וצוחק כל הדרך אל הבנק. 'קטן עליו', שזה לו השבוע הרביעי בבתי הקולנוע, הוא הסרט היחיד שהכנסותיו עלו השבוע (בכ-15%), וזאת למרות ירידה במספר הקולנועים שבהם הוא הוקרן. בינתיים הוא הגיע להכנסות כוללות של כמעט 130 מיליון דולר, הסרט המצליח ביותר בעשיריה בלי שום מתחרים, וזה עניין של יום-יומיים עד שהוא – תחזיקו חזק – יעבור את 'מטריקס Revolutions' (שבינתיים עף מהעשיריה) בהכנסותיו. אם הייתם מנחשים בתחילת נובמבר שזה יקרה, היו מאשפזים אתכם.

חג ההודיה הוא הזמן הטוב ביותר לסרטי חג מולד. אם 'Elf' לא הוכיח את זה, בא 'סנטה רע' בבימויו של טרי זוויגוף חביב הביקורת ('העולם שבפנים') והבהיר את הנקודה – עם מסע פרסום בחסות חברת בירות. בילי בוב ת'ורנטון הוא סנטה של חנות, בטלן חוצפן ורע-לב, שמחלטר במהלך עונת החגים בחליפה אדומה וזקן מלאכותי, ונותן מתנות לילדים שהוריהם קנו מספיק בחנויות הקניון. אבל לבילי-בוב יש מטרה אחרת בחגים: הוא הולך לשדוד את הכספת של החנות, ביחד עם הגמד שלו. גם ג'ון ריטר ז"ל וברני מאק נמצאים, ויש גם ילד קטן שמאמין שהוא סנטה האמיתי, למרות הכל.

קומדיה שחורה כפחם. ומצחיקה. מאד. המבקרים מסכימים: לא כל אחד יוכל להתחבר לקומדיה, שנראית כמו הגרסה המיזנתרופית של כל סרט חג מולד קלאסי. אם אתם לא אוהבים את חג המולד, זה הסרט בשבילכם. מעניין כמה זמן ייקח עד שבארץ יבינו את הפוטנציאל של הסרט במהלך חנוכה. הפוטנציאל בארצות הברית? מקום חמישי, וסיכוי סביר לכסות את העלויות במהלך השבוע הראשון.

במקום השביעי נמצא 'The Missing', מערבון של רון הווארד, זוכה האוסקר על 'נפלאות התבונה'. קייט בלאנשט מתאחדת עם אביה, טומי לי ג'ונס, בניסיון נואש למצוא את בתה שנחטפה, לפני שחוטפיה יעברו את הגבול למקסיקו. משחק טוב ובימוי מוצלח (גם אם לא יוצא מגדר הרגיל) יצרו מערבון טוב. קלישאי לפעמים, אבל סוכריה למי שמרחבים גדולים ושזופי שמש הם כוס התה שלו. הסרט היה אמור להיכלל אוטומטית ברשימת הסרטים המועמדים-להיות-מועמדים לאוסקר, אבל זה כנראה לא יקרה, עקב הביקורות הככה-ככה. בקופות הסרט השיג כמעט 11 מיליון.

וכמובן, בלי כישלון מוחץ אי אפשר. 'קו זמן', על פי ספרו של מייקל קרייטון, נמצא במקום השמיני בלבד עם כ-8.5 מיליונים. בכלל לא טוב עבור סרט שהפקתו עלתה 80 מיליון. מעשה בחבורת סטודנטים לארכיאולוגיה, שמגלים פריט מוזר במהלך החפירה האחרונה שלהם – הודעה מהפרופסור שלהם, שנשלחה אליהם מהמאה ה-14. בשילוב של מסע בזמן, ארכיאולוגיה, וקרבות אבירים ריאליסטיים למחצה, הסרט מלווה חבורה של אנשי המאה ה-21 במהלך מלחמת מאה השנים, במהלך קרבות שיגרמו לקפטן ג'ק לפרוס מפרש ולברוח. גם הצופים צריכים לברוח מבתי הקולנוע. הביקורות לא חיבבו את הסרט, בלשון המעטה: מרעיון טוב יצא סרט רע. מאז 'מסע הכזבים של ביל וטד' לא היה סרט מסע בזמן כל כך מופרך.

וואו. תראו מה השעה – הגיע כבר הזמן לישון. להוציא שאריות מהמקרר, לנוח, כי החג נגמר ומחר יום עבודה. בשבוע הבא יאפשר יהיה לראות את טום קרוז כסמוראי האחרון, קצין אמריקאי שלומד את קוד הכבוד של הלוחמים היפניים ומקבל מועמדות לאוסקר. ויותר חשוב, לא משנה על איזו טבלה אתם מסתכלים, 'חתול תעלול' לא יהיה במקום הראשון.


הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסות הסרט בסוף השבוע האחרון (ימי שישי עד ראשון בלבד) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.

1. The Cat in the Hat – 24.5 (75.8)
2. The Haunted Mansion – 24.3 (34.0)
3. Elf – 21.6 (129.0)
4. Gothika – 12.9 (41.3)
5. Bad Santa – 12.3 (16.8)
6. Master and Commander: The Far Side of the World – 12.0 (66.6)
7. The Missing – 10.8 (15.2)
8. Timeline – 8.4 (12.4)
9. Love Actually – 8.2 (43.4)
10. Brother Bear – 4.9 (77.7)