מרי כריסטמס, וגם פיפין,
סאם ופרודו לכולם! אם
השתתפתם במבצע טוטו-שרה
שנערך כאן לא מזמן, סביר
להניח שאתם עומדים להיות
מאוכזבים מאוד. שבו. תשתו
משהו. אני יכול להסביר הכל.
מה שלומכם? איך היה הסרט? מה חשבתם על ליב טיילר? גם אתכם תקף החשק לקרוא "אלהומורה!" בשערי מוריה? יופי, יופי. איזה כיף, לשם שינוי, לא לכתוב דו"ח קופות שבורות על סרט שיגיע לארץ בעוד חודש, לא בעוד שבועיים ולא בזמן ערטילאי כלשהו בעתיד הקרוב, אלא בשבוע שעבר, 24 שעות בערך אחרי תחילת הקרנתו בארה"ב. ותודה לאל שזה כך, כי אם הייתי צריך לנסות לתאר כאן את 'שר הטבעות: אחוות הטבעת', עלילתו, הדמויות שלו, סיפור הרקע שלו והשחקנים לא היה נשאר לי מקום וכוח לכתוב על הסרטים האחרים שיצאו השבוע – והיו רבים כאלה.
אוקיי, אז על מה ולמה 'שר הטבעות' אתם כבר יודעים, ואם לא, אתם יכולים לקרוא בביקורת עליו. מה שאתם אולי לא יודעים זה לאילו רמות הגיעה ההתלהבות מהסרט הזה. זה לא רק עניין מקומי של 'עין הדג' ועתון העיר. רבותי, הסרט הזה זכה לביקורות הנלהבות ביותר שקיבל בלוקבאסטר פוטנציאלי כלשהו בעשור האחרון, או אולי מאז ומעולם. הביטוי 'אחד מעשרת הסרטים הטובים בהסטוריה' הוזכר יותר מפעם אחת, וכך גם 'מלחמת הכוכבים' משום מה. ב-IMDb הוא דילג בקלילות למקום הראשון בדירוג סרטי כל הזמנים, עם ציון בלתי אפשרי של 9.6 מיותר מעשרת אלפים צופים.
רק מה? כל ההתלהבות הזאת, ואף אחד משיאי הקופה שקבע 'הארי פוטר' לפני פחות מחודש לא התעקם אפילו. 'שר הטבעות' יצא לאקרנים בארה"ב ביום רביעי, והכניס באותו יום 18 מיליון דולר – סכום יותר ממכובד, בעיקר בהתחשב באורכו של הסרט, אבל לא מציב תחרות ל'אימת הפנטום' שעשה 29 מיליון דולר ביום צאתו לשוק. הסרט המשיך להציג מספרים יפים אך לא מדהימים גם בימים שלאחר מכן, ואת סוף השבוע (שישי-ראשון) הוא סיים עם הכנסות של כ-45 מיליון דולר – בדיוק חצי מהכנסות הסופ"ש הראשון של 'הארי פוטר'.
מאכזב? האמת, לא ממש. לחברת ההפקה 'ניו ליין', שהמשך קיומה כחברה עצמאית תלוי בהצלחת הסרט הזה, אין על מה להתלונן. ראשית כל, סוף השבוע הזה הוא רק ההתחלה: בהמשך השבוע מגיע כריסטמס עצמו (הו הו הו! וכל זה), ואחריו ראש השנה האזרחית. זוהי התקופה הטובה ביותר בשנה לסרטים, השקולה לסוף-שבוע אחד ארוך, ועד שתפרוש עלינו שנת 2002 הסרט כבר יהיה הרחק מעבר לקו 100 המיליון. שנית, עם כל הקהל הנלהב והמבקרים הנלהבים עוד יותר, מאוד לא סביר שהסרט יסבול גם בהמשך מירידות בנוסח קללת ה-50%. למעשה, קברניטי 'ניו ליין' בודאי אוהבים להזכר בימים אלה בסרט שיצא לפני ארבע שנים בדיוק, שבוע לפני כריסטמס, ושמו 'טיטאניק'. גם הסרט ההוא היה ארוך במיוחד, וגם לסרט ההוא לא היתה פתיחה גדולה מדי – טיפה מתחת ל-30 מיליון, זה הכל – אבל גם בשבוע שלאחר מכן הוא הרוויח סכום דומה, וגם בשבוע שאחר כך. לקח ל'טיטאניק' 15 שבועות להיפרד מהמקום הראשון בטבלת שוברי הקופות, והסוף ידוע.
לידיעת המהמרים: כל הטווח שבין 50 ל-90 מיליון היה צפוף כמו 'רב חן' בהקרנה המיוחדת של האגודה למד"ביסטים, טולקינאים וואלאיסטים, אבל רק שני מנחשים העזו ללכת נגד הזרם ושלחו הימורים שבין 40 ל-50 מיליון – ג'יי האמיתית ומ. השור. המרוץ בין שניהם צמוד, ורק עם פרסום התוצאות הסופיות – מחר, כנראה – יתברר מי מהם זכה.
חוץ מ'שר הטבעות', סוף השבוע היה כריסטמסי אופייני, מה שאומר – לוקחים את הילדים. כמעט כל מה שלא מוגדר כ"לכל המשפחה" עף החוצה: 'מאחורי קו האויב', 'משחק ריגול', 'האביר השחור', 'הפנטזיה של הל' ו'אמלי'. רשימת המודחים היתה ארוכה עוד יותר אלמלא חטפו מפיצי 'קייט ולאופולד' את אימת הטבעת ברגע האחרון, ודחו את הפצת הסרט בכמה ימים.
הכניסה הגבוהה ביותר – פרט ל'שר הטבעות', כמובן – שייכת ל'ג'ימי ניוטרון: ילד גאון', סרט האנימציה הממוחשבת הראשון של חברת ניקלודאון (האחראית בין השאר על סרטי 'רגראטס'). זהו גם כנראה סרט האנימציה הממוחשבת הבינוני הראשון: הוא נעשה בתקציב לא גדול, הוא לא מתיימר לריאליזם ("פריצת דרך בתחום האנימציה!") אלא קריקטוריסטי במופגן, והוא לא עובד קשה מדי כדי לקרוץ למי שגילו מעל 10. אבל גם אם הסרט לא יתחרה ב'שרק' ו'מפלצות' על האוסקר המונפש השנה, צריך לקחת את הילדים לאנשהו: את 'הארי פוטר' הם כבר ראו והפסטיגל, אבוי, לא מציג במיאמי, כך ש'ג'ימי ניוטרון' הגיע להכנסות סופ"ש של 14 מיליון דולר. סרט משפחתי אחר, 'Joe Somebody' עם טים אלן, נכנס למקום התשיעי בלבד, ומטעמים של חוסר במקום ועניין לציבור לא נפרט עליו. ממילא הוא ייעלם בשבוע הבא.
שני סרטים נוספים הצליחו להשתחל בין סרטי המשפחה. 'How High' (תרגום אפשרי: 'לא רק מסטולים') הוא שחזור מדויק של 'לא רק בלונדינית', כשהבלונדינית מוחלפת בשני בחורים שחורים עליזים חובבי גראס, שמגיעים גם הם, איכשהו, לאוניברסיטת הרווארד (ולחשוב שפעם הסטנדרטים של האוניברסיטה הזו היו גבוהים!). כוכבי הסרט הם Method Man ו-Redman (אין קשר משפחתי), שהם, כמובן, כמו כל יתר שחקני הקולנוע האפרו-אמריקאיים בשנה האחרונה, ראפרים במקור. אני לא שמעתי עליהם, אבל מסתבר שהם מכרו אי-אלו מיליוני דיסקים באמריקה, ויש להם מספיק מעריצים כדי להביא את הסרט להכנסות מכובדות (באופן יחסי, כמובן) של שבעה וחצי מיליון דולר.
האכזבה של השבוע נמצאת במקום השמיני. המאזן של הבמאי פרנק דרבונט עד היום היה ללא רבב: שני סרטים הוא ביים, ושניהם היו מוצלחים, מצליחים ומועמדים לאוסקר – 'חומות של תקוה' ו'גרין מייל'. אבל לא לעולם חוסן, והשבוע הוא נחל את הכשלון הראשון שלו: 'The Majestic', סיפורו של תסריטאי (ג'ים קארי, עדיין מנסה לקבל הכרה כשחקן רציני) בשנות החמישים, שנקלע לתאונת מכונית, מאבד את הזכרון ומתיישב בעיירה קטנה בקליפורניה, שבה הוא נחשב בטעות לבן העיירה שחזר באיחור מהמלחמה. למרות דרבונט, למרות קארי ולמרות הפטריוטיות הנושבת מהסרט, רוב המבקרים לא התלהבו, ורוב הקהל לא בא. הסרט עשה 5 מיליון דולר בלבד.
הסרט ההוא עם ה-11 בשם – 'שחק את המשחק' או 'אושן 11', מה שיחליטו – עמד בכל התחרות בגבורה וניצב איתן במקום השני. לעומתו, 'ונילה סקיי' הלא פופולרי נפל מהמקום הראשון לרביעי, תוך דעיכה של מעל חמישים אחוז – וגם המועמדות ל'גלובוס הזהב' שקיבלה קמרון דיאז על תפקידה בסרט לא עזרה. ל'הארי פוטר' (263 מיליון דולר הכנסות עד כה) ייקח עוד יום-יומיים לעקוף את 'שרק' (267 מיליון) ולהפוך רשמית לסרט המצליח ביותר השנה בארה"ב, בעוד שבשאר העולם התואר כבר שייך לו רשמית (היפנים, כך מסתבר, מטורפים על הילד הבריטי הזה מעבר לכל פרופורציה הגיונית).
במשך השבוע הבא הצפיפות רק תגבר, עם הצטרפותם של 'קייט ולאופולד' (הפעם באמת) ו'עלי', עם וויל סמית בתפקיד מוחמד. אף אחד מהם לא צפוי להוריד את האחווה מהמקום הראשון, אבל השאלה החשובה נשארת: סרט טיטאני, או סתם עוד סרט גדול?
הרשימה המלאה: הסכומים מייצגים הערכה על הכנסת הסרט בסוף השבוע האחרון בארה"ב, במיליוני דולרים; הסכומים בסוגריים מייצגים את הכנסתו הכוללת של הסרט עד היום.
- ביקורת על 'שר הטבעות'
- ג'ימי ניוטרון
- How High
- The Majestic
- Joe Somebody
ברכות לג'יי האמיתית ולמ. השור
על זכיית אחד מהם בטבעת עין הדג (אה, סליחה, חולצת עין הדג). מי יתן ויהי זה טיטאניק 2.
כי אני קראתי את הדו"חקו, וכשהגעתי לקטע על הטוטו חלפה במוחי המחשבה שהיות ושניהם העיזו והלכו נגד הזרם, והיות והם רק שניים, אפשר אולי לזכות את שניהם בט… (only one master can own the ring! או משהו כזה) בחולצה.
האם תקציב הפרסים של עין הדג יכול לעמוד בזה?
כל הקטע זה מי ניחש הכי קרוב.
הרבה יותר מאתגר לנסות לזכות כשידוע שרק אחד זוכה בחולצה, והרבה יותר שווה לקבל חולצה שאתה יודע שרק אתה קיבלת, ולא מישהו שהיה נורא קרוב אבל כמעט. ואם פעם החברים בארה"ב יחזרו מחופשת הכריסטמס שלהם, ויפרסמו סופסוף את תוצאות האמת, אז גם נוכל לדעת מי באמת זכה.
בתור חסיד לא קטן של שרה
אני לא מודאג. המבחן של הסרט יהיה בכלל ההכנסות, ושם אני חושב שהוא ינצח את הארי בהפרש לא קטן.
אגב, העפתי עכשיו מבט אצל מוג'ו במובילי ההכנסות ברחבי העולם מהשנה המסתיימת, וגיליתי את פרל הארבור במקום השלישי עם 450 מיליון דולר. מסתבר שהם החזירו את ההשקעה המפלצתית אחרי הכל. וגם הרוויחו לא מעט.את המקום הראשון אתם יכולים לנחש לבד…
המממ... המקום הראשון...
אסקימו לימון, לא?
יותר יפני מיפני.
אחרי צפיה בסרטונים המוצלחים "ארוחת-בוקר טוקיו" וב"יאטטה!", אני באמת לא חושבת שאני יכולה עוד להשתומם מכל עובדה, ביזארית שלא תהיה, על היפנים (פולחן אישיות להארי פוטר נכלל בהגדרה).
הטריילר של "קייט וליאופלד" היה מטופש לטעמי. האמנם אזלו הרעיונות לקומדיות רומנטיות דלוחות עד כדי שנאלצו לשלוף בהוליווד תסריטי מגירה בדירוג ח'?
הטריילר של ''קייט וליאופולד''
הוקרן לפני שרה ואני מסכים עם סרין לכך שהוא נראה כמו סרט נוסחאתי מדרג ח' שכבר עשו מיליון כמוהו. או כמו שדיוויד מאנינג היה אומר עליו: "מדהים! הסרט של העשור! פסגת היצירה הקולנועית!"
''קייט וליאופולד''
עורר בי את הרושם שאפילו הכינוי "נוסחתי" יהיה מחמאה בשבילו. אני מוכנה להשתמש במילים "מביך" ו"אווילי".
לא היתה כבר עלילה כזו פעם, בכיכוב ג'ודי פוסטר וריצ'ארד גיר? טוב, קרוב. סומרסבי, קראו לזה? דווקא היה סרט ממש טוב.
'סומרסבי' גם הוא, כרגיל
רימיייק אמריקאי לסרט צרפתי 'שובו של מרטין גר'.
סומרסבי- סרט טוב?
אני מקווה שההערה נאמרה בציניות. זה היה סרט שהברזתי מבית הספר, ועוד היו סרטי צהרים בירושלים, ואני וחברתי היינו היחידות באולם. כשהגיעה ההפסקה, אמרנו בקול- (דיברנו כל הסרט- יתרון כשאתה לא מפריע לאף אחד), שאנחנו לא רוצות הפסקה והמקרין ביטל את ההפסקה. זה היה נחמד. אבל זאת החוויה הנחמדה היחידה הזכורה לי מהסרט הזה, גרוע וקלישאי במיוחד.
כן, סרט טוב.
לא, לא בציניות. לא, אני לא חושבת שהוא מיועד לאנשים שמבריזים מבית הספר. לא, זה לא ה"מבריזים" שמפריע לי.
ראית את המקור?
כי אם כן, אז אני ממש לא מבין איך עדיין יכולה לטעון שסומרסבי הוא סרט טוב.
יחסית למקור, הוא חיוור ועילג והמשחק עלוב ממש.
אם לא ראית, אז כמו שאמר פעם יהודי חכם, הכל יחסי
מת'וד מן הוא חלק מחבורת הראפ המיתולוגית וו טנג קלן. יצא אלבום חדש שלהם השבוע תנסו ותהנו.
שמעת אותו כבר?? אני מת להשיג אותו אומרים (אייל רוב) שהוא די מוצלח.
בקורת בלינק המצורף
http://www.thedsc.com/reviews.html?reviewid=164
עוף ברוטב
לא הייתי קורא להם הרכב מיתולוגי….
אין ספק לגבי השפעתם הרבה של חברי וו טאנג על מוזיקת ההיפ-הופ, אך לטעמי יש טובים מהם.
אין שום ספק, כי ישיבתו של הבסטרד בכלא פגעה בלהקה קשות.
''אלוהמורה בשערי מוריה''
אמרתי לכם שהוא יעשה 45? אמרתי ואמרתי!
רק שאמרתי את זה מאוחר מדי
אבל לא נורא, לי כבר יש חולצה (כלומר תהיה לי, ברגע שתגיע לתיבת הדאר שלי).
אז מתי תחרות ההימורים הבאה?
בבקשה, פעם אחרונה וזהו...
כמה?
45 מיליון!
ודי.
קייט וליאופולד דווקא נשמע סרט מעניין למחצה- יש בו מסע בזמן.
יש לי רק 4 מילים בשבילך -
שים לב.
מעניין למחצה זה לא אומר שזה מעניין הוביטים. זה אומר שיש פוטנציאל לעניין, אבל צריך להוכיח אותו…
ומעלה את השאלה: האם הטבעת מעניינת-למחצה או לא-מעניינת-למחצה?
יש לי רק 4 מילים בשבילך -
לא משתין אפילו על 'שוטר הזמן'.
יותם.
גים קארי המלך ניפגע רק בגלל שר ה
גים קארי הוא הכוכב הכי גדול היום בהוליווד ובטח שאיזה אחד עם עיינים כחולות וטבעת (אגב סרט נהדר) לא יעצור את הקריירה המרשימה של שוברי קופות כמו המופע של טרומן, אייס ונטורה ,המסכה ,טיפשים ללא הפסקה ,שקרן שקרן ,הגרינץ ועוד ושכול סרט מהם עבר את הקו המוקדש ל100 מיליון ושלא נדבר על הגרינץ שהוא עבר את ה 300 מיליון והוכתר לסרט המצליח של 2000 פשוט גים קארי הוא מלך מלך הבקומדיות בקרוב הוא חוזר עים קומדיה מדליקה בכיכובו ובכיכוב ניקול קידמן
גים קארי הכן מלך
גים קארי הכן מלך ואין עירעור בזה
ג*'*ים קארי
אם אתה כל כך מעריך אותו, תן לו את הכבוד המינימלי ביותר וכתוב את השם שלו כמו שצריך. זה גרוע כמעט כמו גקי צאן. אגב, גם סימני פיסוק עלולים לעזור לנו להבין את ההודעות שלך יותר טוב. אנא שקול שימוש בהם, ממ'קיי?
ג*'*ים קארי
מצטער גבר
ג*'*ים קארי
אשה, למעשה.
לא הבנתי דבר אחד...
היי דג, תגיד התכוונת שאין קשר משפחתי בינך ובין REDMAN או בינו לבין METHOD MAN, או בכלל גם וגם?? זה היה מאוד מבלבל, אני אומרת לך, וזה לא יכול להמשך ככה יותר! אני מציעה שבפעם הבאה תחשוב על זה מראש ולא תשאיר קטקטים מבולבלים לבדם מול מחשבותיהם. ויפה שעה אחת קודם.
לעולם לא אגלה.
את סודי אני לוקח עמי אל הקבר.
רגע רגע...
לפי החישובים שלי:
או שאתה קרוב של Redman
או ש-Redman קרוב של Method Man
או שאין קירבה בכלל
לא יתכן ש- Method Man קרוב שלך (אלא אם הוא החליף שם משפחה)
לא יתכן ששלושתכם קרובי משפחה (לפי הודאתך המקורית).
מסקנה: 33.33% שאתה קרוב משפחה של Redman.
אפשר לקבל שליש חתימה מהאיש האדום?
(אוף, הפסיכומטרי הזה שכמה קטקטים כאן באיזור מכריחים אותי ללמוד משפיע עלי קשות )
ברוס קמפל מופיע במג'סטיק!!!
לא שזה מעניין פה מישהו חוץ ממני, אבל שווה לנסות…
מי זה?
השחקן סרטי ב' ותפקידים משניים
המצליח ביותר. מישהו פה באתר אמר עליו ונכון שהוא השחקן היחידי שאפשר להגיד עליו שיש לו קרירה מצליחה שבנויה כמעט כולה על תפקידים משניים ו\או בסרטים משניים.
הוא האיש שאף אחד אף פעם לא מזהה, אבל כולם מכירים.
חבר טוב משכבר הימים של סם ריימי ומצליח להתקע כמעט בכל סרט שלו, בעיקר בקלאסים (בהתחשב בעובדה שהוא עשה איתו את כל הסרטים לפני שהנ"ל הצליח) כגון "Evil Dead" לדורותיו (השלישי יודע גם כ- Army of Darkness), הוא שיחק גם ב- (רשימה חלקית ומזערית של סרטים שחשבתי שאולי אנשים באמת יכירו) דארקמן (1990 עם ליאם ניסן), המהירים והמתים (1995 עם ג'ין הקמן, שרון סטון וליאו דיקפריו), למרות שהוא לא בדיוק *הופיע* בסרט, בימד"ב יהיה כתוב "סצינה מחוקה" אבל זה לא מדויק… זה בעצם סצינה שלא צולמה מעולם כדי להשתיק איזה שחקן קוטר, שעבדו עליו והשתיקו אותו כש"כאילו" צילמו אותה, וברוס היה האיש שבמקרה נקלע בדרכו של סם (בא לבקר אותו בס) כשהוא חיפש איזה מסכן להתעלל בו), קונגו (לחמש דקות בהתחלה), הבריחה מלוס אנג'לס (למרות ששכחתי אישית איפה, ראיתי את הסרט הרבה לפני שהכרתי את ברוס), לאב באג (המחודש, סרט חמוד כזה), הוא מופיע בספיידרמן (החדש) של סמי (ריימי), ובקרוב הוא הולך להופיע בתפקיד ראשי כאלוויס פרסלי בסרט "בובה הו-טפ" (2002).
אני בטוח שכל זה עדיין לא אומר לכם כלום, אז עוד קצת. הוא היה בדמות קבועה ב- "זינה: הנסיכה הלוחמת" ו- "הרקולס" כאוטוליקוס, הופיע ב"אלן" כבוס החדש של החנות, הופיע ב"לויס וקלארק" בתור הבן של המרשע הגדול שניהל את אינטרגנג או משהו כזה, שכחתי כבר, היה הבד-גיי בסרט האקשן הגרוע וחסר התכלית "Ice Breaker" (שלטים עם הפרצוף שלו, בקרחת, ועם אקדח ביד התנוססו בכל רחבי הארץ שלו לפני שהסרט שודר ב AXN), ועכשיו אפילו משדרים את הסדרה שלו (מבית היוצר של ריימי וטאפרט) "ג'ק המרגל" (Jack of all Trades) בערוץ 2 בימי שישי בשתיים ורבע בלילה או משהו כזה, תכנית חצי קומית על מרגל אמריקאי בצרפת שמשתף פעולה עם מרגלת בריטית בתקופת המהפיכה (כל הסדרה נראית כמו פרק אחד קומי ארוך של הרקולס, ואם היא לא היתה רק חצי שעה, היה לה פוטנציאל בתור סדרה כמעט קומית ולא חצי קומית חצי מטופשת) מיד כהמשך לתכנית מאותו בית יוצר ואותה תקופה, "קליאופטרה 2525", תכנית מד"ב בינונית מינוס.
אה, ולמקרה ששכחתי, הוא פרסם ספר שנה שעברה, ספר שהגיע למספר 11 של ה- New York times Bestsellers, אוטוביוגרפיה מעולה שנקראת If chins could kill: Confession of a B movie actor.
מה שמיוחד באוטוביוגרפיה הזאת היא שבכל עמוד יש תמונה, וזה לא כבד ורציני כמו הביוגרפיות השמנות של כל השחקנים והבמאים שמדברים על עצמם או נותנים למישהו לכתוב עליהם, ותוקעים את התמונות באמצע, אלא שזה קליל, חברותי, ולא מדבר על עצמו והחיים שלו "הלכתי לאכול שם ואז הלכתי לשם וכו' וכו"' אלא על העבר המקצועי שלו בעיקר, ואפילו יותר מזה – על הלקחים שהוא הפיק מתוך עבודה יחד עם רוב טאפרט וסם ריימי (שהתפרסם הכי הרבה מבין השלושה) במשך העשרים שנה האחרונות, ונסיונותיהם החוזרים ונשנים להפיק סרטים, להשיג מימון, ולעשות מה שהם אהבו – סרטי אימה. הפקות פרטיות של לא יותר מעשרים איש, שלושה עד חמישה שבאמת היו מעורבים בהפקה בצורה רצינית (לכל אחד יש בקרדיטים איזה שבעה תפקידים)… ההפקות האלה, שהיו חובבניות בערך, צולמו בשמונה מילימטר, מימון מינימאלי מעשרים אלף מקורות שתרמו בקושי אגורה כל אחד, ההפקות האלה נהיו קאלט!!!
מי היה מאמין שעשר שנים אחרי שהסרט "יצא", ואף אחד לא שם עליו או שמע עליו, הוא נהיה קאלט, ומבקרים של היום קוראים לו "הסרט ששינה את פני ג'אנר האימה" או "הסרט שממנו הכל התחיל" במה שנוגע לסרטי אימה מודרנים.
אה, אוטוליקוס! אז תגיד...
אה, אוטוליקוס! אז תגיד...
אלה היו
שישים שניות על השחקן ברוס קמפל.
ועכשיו רק נשאר לקוות,
שהקומנדר לא תעקוב אחרינו עד כאן כדי לריב איתך על זה…
למזלי זה אתר אחד
שהיא עוד לא קילקלה לי בו את הכיף.
אני חושב שזה הייתי אני
אבל יכול להיות שאני טועה.
זה מרצה זה?
שכחת את פסגת הקריירה של ברוס (פרט לטרילוגית Evil Dead כמובן): הסדרה המופלאה "הרפתקאותיו של בריסקו קאונטי ג'וניור".
וגם מרטין לנדאו
האיש בעל 1000 הפרצופים (אבל שכיום מקפיד להופיע בתור איש זקן)
בדיחה תפלה לשעת לילה מאוחרת:
בסופ"ש הקרוב יגיע אלינו 'האחד'. יחד עם עוד אי אלו סרטים שמציגים בקולנוע אני כבר יכולה לשמוע שיחות של אנשים לקראת היציאה:
– לאיזה סרט נלך?
– יש את 'האחד' הזה, או את 'האחרים'.
– ברור שהולכים לסרט אחד ולא לכל האחרים, לא?
– לא. אה, או 'או'.
– או מה?
– או 'או'. רגע, בקופה אומרים שיש רק שניים ל'אחד' ואחד ל'אחרים'.
– כרטיס אחד לכל הסרטים האחרים? למה אתה בא לשגע אותי?
– או 'או'.
– "או או או או" הוא אומר לי… כזה וואחש.
– eh-uh. כבר אין יותר 'או'.
– גררר.. Why You Little…!
מזכיר לי
פעם אחותי לקחה מספריית הוידיאו את הסרט הבריטי החמוד "משהו יפה". אחרי שהיא חזרה הביתה, התנהל הדיאלוג המשעשע הבא בינה לבין אמא שלי:
אחות: לקחתי סרט.
אמא: איזה סרט?
אחות: משהו יפה.
אמא: כן, אבל מה?
אחות: משהו יפה!
אמא: אני בטוחה שהוא יפה, אבל איך קוראים לו?
אחות (עם אדים מהראש): משהו יפה!!
מזכיר לי
את הדיאלוג עם הספרנית כשביקשתי את 'משהו קרה' של ג'וזף הלר.
והדיאלוג הקלאסי:
קראת את זה?
את מה?
את זה!
את מה?
זה! זה של סטיבן קינג!
איזה של סטיבן קינג?
וגו'.
אגב סטיבן קינג
בדוח הוזכר הבמאי פרנק טנוברד
שביים שני סרטים ושניהם הצליחו, ושהחדש שלו, למרות שהגיע לדוח הוא אכזבה.
מישהו שם לב ששני הסרטים האילו, גם חומות של תקווה וגם גרין מייל מבוססים על ספרים של סטיבן קינג?
על פי מה שאני יודעת אולי בגלל זה ההצלחה שלהם מכיוון שיש הרבה אנשים שילכו לסרט שקשור לספר של קינג. מכיוון שעל פי מה שהבנתי מה שהיה טוב בשניהם היו התסריט והשחקנים ולא הבמאי (לא שהוא היה במאי רע, פשוט לא במאי יוצא דופן) מצד שני את חומות של תקווה לא ראיתי אלא רק סיפרו לי עליו(ואני מתכוונת להשלים) ואת גרין מייל מאוד אהבתי בלי קשר לעובדה שהוא מבוסס על ספר (למרות שאני לא זוכרת בימוי מדהים). ככה שאולי נשארתי בלי נקודה חוץ משני ספרי סטיבן קינג.
חומות של תקווה הוא סרט מצויין
והוא סרט שמבויים היטב. כן, יש בו מידה קצת לא בריאה של קיטש, אבל הוא נמצא כל כך הרבה מעבר לכל סרט אחר שעוסק באותו הנושא (האסיר הטוב בכלא
הרע) שזה נסלח לו.
והוא מבוסס על סיפור קצר של קינג, לא על ספר. וככלל, מבין הסרטים הרבים מ-א-ד שנעשו על פי יצירות של קינג, אלה שהצליחו הם בעיקר סרטים טובים,
ולא רק סרטים שמבוססים על ספרים מצליחים – הניצוץ, מיזרי, אני והחברה, גרין מייל וחומות של תקווה.
וזה לעומת קארי, קריסטין, הנרדף (טוב, הוא לא היה כישלון, אבל זה יותר בגלל ארני), מכסח הדשא, לבבות באטלנטיס ועוד כמה וכמה וכמה שלא ממש הצליחו.
חומות של תקווה הוא סרט מצויין
חומות של תקווה (וגם אני והחברה) אמנם מבוסס את סיפור קצר אבל אין שינויים והוספות משמעותיים במעבר מהספר לסרט, בניגוד לגרין מייל ששונה הרבה (כל העלילת משנה המאד מוצלחת בוטלה לגמרי וחבל)
לדעתי הסיבה שדווקא הספרים האלה הם אלה שהפכו לסרטים מצליחים הם בגלל שקשה לקחת את המושג של הרוע המושלם אותו מציג קינג ברוב ספריו ולהפוך אותו לקולנועי בעוד שדרמה קל יותר (מי יודע, אולי יקום הבמאי שיהפוך את העמדה\נדודי שינה\דברים שצריך לסרט מוצלח. ועל זה אני אוכל להגיד רק אמן!!)
אל תתחילו לנטפק אותי ולהגיד שכבר נעשה סרט על פי העמדה כי זה אמנם נכון אבל אני מנסה להתעלם מזה, הספר הוא מעולה (הטוב של קינג לדעתי) והסרט אכזב אותי קשות…
איני סבור כך.
אמנם לא הייתי במלוא הכרתי כאשר "אני והחבר'ה" הופץ, אבל לפחות בקרדיטים שלו מוצנעת היטב העובדה שהוא נעשה ע"פ סיפור של קינג.
אם איני טועה, גם "חומות של תקווה" לא הופץ כסרט של סטיבן קינג.
אלו פשוט סרטים טובים, למרבה הצער.
הראשון של דרבונט
פרנק דרבונט ביים סרט לפני העיבודים של קינג, וסרט לא רע בכלל. הוא נקרא Buried Alive, זה מותחן על בעל ואישה ש.. טוב, השם של הסרט אומר הכל, ואם אני לא טועה משחקת בו ג'ניפר ג'ייסון לי, בין השאר.
דרבונט הוא גם תסריטאי (ככה הוא התחיל) ונדמה לי שהוא עזר לכתוב את התסריטים לרימייק של the blob ול"סיוט ברחוב אלם 3"
הוא התחיל בסרטי אימה, אולי זה מקור החיבור לסטיבן קינג???
והדיאלוג הקלאסי:
על אותו ספר (קרה לי):
זה פה?
מה פה?
זה!
מה?
זה נו זה פה?
יש לי הרבה זה איזה מהם את צריכה?
את זה!! הספר
אה, כן הנה זה…
וכל אלה וריאציות
על הקטע הקלאסי Who's on first של שלישיית קומיקאים אמריקאית ידועה.
זה גם מזכיר לי (סיפור אמיתי) כשלקחתי מידידה שלי שני ספרים, וכשבאתי להחזיר לה אותם צעקתי מולכיתה שלמה: "הבאתי את 'המאהב' שלך ואת 'בתו'!"
ועוד הערה: אף אחד לא הגיב על התחפושת של ג'ורג', ואני חושב שהפעם היא הייתה ממש מצוינת.
אולי בפורים אני אבוא מחופש למר וושינגטון?
וושינגטון.
ראית, ראית שזה לא רק הזקן והכובע – הדבקנו לו גם את *האף* של גנדלף!
שלושת הסטודגים
לארי קרלי ומו
ולא לשכוח את המחווה הנהדרת בהאחים וורנר :
סלאפי שואלת את סקיפי
הוא מערכון של אבוט וקוסטלו ולא של הסטוג'ים
אם אני לא טועה, יש גם קטע דומה ב"טיסה נעימה" בקטע הראשון בתא הטייס.
משהו כזה, בכל אופן…
נזכיר גם את המערכון המצויין ההוא ב"זהו זה", כשהם הביאו עולים (-"רות, סוף". -"קראת לי?" -תעופי מפה!!!").
בעעעעעע.
מהתקופה של'זהו זה' נגמרו הרעיונות והם התחילו למחזר (שלא להגיד לגנוב) רעיונות של אחרים. אם עושים חיקוי של הקטע ב'טיסה נעימה' עם רוג'ר – אונגר – אובר – דאן, אפשר לפחות לנסות לחשוב על משהו יותר מתוחכם מ"רות".
אורי כאן!
בעעעעעע.
נכון שמדובר בהומור לא מתוחכם במיוחד, אבל אני נפלתי על הרצפה מצחוק (מילולית) כשהוא צעק עליה "תעופי מפה כבר!". ואח"כ הרצנו את הקלטת אחורה כדי לראות את זה שוב ושוב ושוב, אבל זה כבר סוג של פרברטיה.
כמובן, הדיון היה יכול להיות
הרבה יותר מעניין אילו היו מוצגים גם 'Scary Movie' ו-'Not Another Teen Movie'. ואם לא היו משנים את השמות שלהם בעברית.
דרך אגב
וואלה כבר פירסמה את השם הזוכה??
נו, אז מי זכה בטוטו לוטר?
לא שאני זוכרת כמה ג'יי האמיתית ומ. השור ניחשו (אין לי כח לבדוק), ולא שאני יודעת מאיפה השגת את המידע הזה (מאיפה באמת?), אבל באתי לכאן להתלונן:
רגע לפני שהקלפיות נסגרו שקלתי לשנות את הצבעתי מ80 ומשהו ל48.6, שזה היום הולדת שלי בהפוכה. משום מה במקום לכתוב הודעת "עדכון בהימור" יצא לי "האם כדאי לי לשנות את ההימור? (לא)" וככה הפסדתי הזדמנות קרובה מאוד לזכות.
לא נורא, מחר נקנה עוד אבוקדו.
גם אני מתעצלנת לבדוק
בגלל זה שאלתי מי זכה.
לגבי מאיפה אני שואבת את הנתונים – אז אני לקחתי זאת ממוג'ו http://www.boxofficemojo.com/daily/
ועכשיו שמתי לב שזה כמובן estimate והנתונים הסופיים יפורסמו רק מחר כנראה.
אז סליחה על ההתפרצות.
סתם שאלה ועופות
בטח פיספסתי משהו (ממ"א, אתם יודעים) אבל מייפל, למה את רושמת את הדואל של גל בהודעות שלך? לקח לי רגע להבין למה גל מתייחס לעצמו בלשון נקבה…
בלי קשר, אני מעכבר תמיד ביד שמאל (אולי בגלל שאני שמאלי). זה נוח מאוד.
ועכשיו לפינתי הקבועה – עוף השבוע:
מישהו אולי יודע מה המילים של שיר השינאה שסת' מאמריקה X שר באוטו עם הקלטת שלו? אני צריך לברר אותם בדיוק. כל מה שאני זוכר זה שהסוף הוא משהו בסגנון:
חיפשתי קצת ולא מצאתי אותם בשום מקום, גם לא בתסריט…
צאר-הטבעות שמח לכולם,
צל-אפור
זאת לא מייפל,
זה גל (מזל"ט על המאסטר) מדבר כמו בת.
אה, עכשיו הכל ברור (NOT)
מאסטר גל, הכצעקתה? (מזל טוב!)
(קשה, קשה עם הממ"א הזאת. מה עם לינק להסבר?)
צל-אפור, מאותגר מתמשכית
כאן זה התחיל
כתבה מספר 721
עכשיו אין לך ברירה,
בפורים.קון את צריכה לבוא מחופשת כמאפילת לוח.
יופי! אז אני לא צריכה לבוא
רטובה במי מלח ומכוסה במדוזות ואצות.
למישהו יש portable לוח להשאלה?
עם כל הדיבורים על תחפושות
לא נשאלה השאלה- למה אני יכול להתחפש? או שאני סתם אבוא כמו שאני…
עזרה לאדם במצוקה
אתה, כמובן, תתחפש לאדם שרוצה שישלמו לו בקווים במקום בשקלים!
סטרבלוור, גאה בעצמה.
מאפילי לוח ושאר ירקות
1. לא ברור לי: מה היה ההקשר שגרם לגל להאפיל לוח?
2. גל יקירתי, אולי תפסיקי עם זה? שנו אנשים כבר התבלבלו. או שלפחות תכתבי בכותרת 'גל (לא מייפל)'
3. אחרי שסטארבלואר עזרה לשלמקו להתחפש (עזרה? לזה קוראים עזרה?) נשאר רק לשאול איך היא מתכוונת להתחפש למפוצצת כוכבים (ואיך אני מתחפש לנונין?)
מאפילי לינקים ושפני ירקות
כמו שיש שפן אור, כך נולד מאפיל לוח.
סטארבלוור
יכולה להתחפש למדונה…
לאור בקשות הקהל, אכתוב שוב
בלשון זכר. אבל זה אתם, לא אני :-)
שאלה מצויינת.
אני מניחה שאני תמיד אוכל להתחפש ל-death star, אחרי הכול היתה שם איזו אפליקציה מגניבה של פיצוץ כוכבים תמימים. אני, אגב, מעדיפה את התרגום של "נושפת בכוכבים". יותר אלגנטי.
ולא, לא מדונה, בשם האל. זה יהפוך את הקון ל- x-rated.
ושפנפנת עור זה וולט דיסני?
שתי בעיות:
1. הDeath star הוא planet blower, לא star blower.
2. תחפושת של Death star תהיה נורא, אבל נורא, לא נוחה.
לא הבנתי, אבל לא נורא.
אני אתחפש למהנדס מזון ואנתח לכולם את האוכל.
שלמקו --> שלם קו
כלומר, שלם – ציווי לפועל ש.ל.ם (שילם כסף, pay)
קו – קווים, נו.
לדעתי החיבור של זה (לשלם בקווים) אומר שאתה פשוט צריך להתחפש לברקוד.
אה! אה?
אני רק מפחד שאם אני אתחפש לברקוד, אנשים לא יחשבו שברחתי מהכלא…
תקשור סביבך חוטי חשמל וכאלה,
כדי שאני לא ארגיש כל כך טפשי.
שלמקו יכול להתחפש למזון
לפי בחירתו, ואתה…
יש לך רעיון יותר טוב?
למצוא את המילים של השיר
היה פיסת עוגה (בשביל מה יש גוגל?). הרבה יותר קשה היה למצוא אתר שמכיל את השיר הזה ושהוא לא אתר נאצי. בכל אופן, המילים המלאות הן:
ואם כבר עיוותים של
"המנון הקרב של הרפובליקה,
הנה הגרסה החביבה בהרבה, מבית היוצר של צנחני ארה"ב במלחמת העולם השנייה (מי שראה "אחים לנשק", זכה לביצוע מרהיב-אוזן של זה) זהירות –
אה, שיר נהדר
שבא להוכיח שיש סיבה לזה שאנשים נורמליים נולדים, חיים ומתים על פני הקרקע.
"אופטופיק, אופטופיק, איזו דרך לפרסם תגובה
אופטופיק, אופטופיק, איזו דרך לפרסם תגובה
אופטופיק, אופטופיק, איזו דרך לפרסם תגובה
הוא כבר לא יפרסם אהרו"כ יותר"
למה לא?
תודג לדג
תודג על המילים. הייתי ממש נעול על Zion Machine ולכן גוגל לא מצא לי כלום.
אולי עכשיו השיר יצא לי סוף סוף מהראש…
אה, לאחר בירור קצר – ZOG זה ראשי תיבות של Zionist-Occupied Government, שהרי ידוע שהיהודים הציונים שולתים!!1 בממשלות העולם ובתקשורת העולמית.
הסבר מוסמך באתר מענין וגרפי על סמלי שנאה:http://www.adl.org/hate_symbols/acronyms_zog.html
צל-אפור, שונא שנאה.
אני לא מצליחה לפתוח את זה
ניסיתי את האתר שצירפת ונפתח לי עמוד עם הודעה שאומרת
האם הבעיה אצלי בדפדפן או טעות בלינק?
יש טעות קטנה, בערך:
הנקודותיים (:) של "שנאה:" נתפסו בקישור.
נסי את אותו לינק, רק בלי הנקודותיים בסוף:
http://www.adl.org/hate_symbols/acronyms_zog.html
והחולצה הולכת ל...
סופסוף חזרו כולם מחופשת הכריסטמס והביאו איתם שי: נתוני האמת. מה שאומר שסופית, עבור הסופ"ש של 21-23/12 'שרה"ט' עשה $47,211,490.
מוש השור, ברכותי!!!
ברכות למוש השור על זכייתו!
"מוש אשר עובד וטוב לו…"
פתאום שמתי לב...
שמלא תכניות ילדים מעבירות מסר קומוניסטי!
הדרדסים… אל תגרמו לי להתחיל אפילו, כי זה לא יסתיים.
ומוש השור – מישהו "חזק כמו שור" שהערך העליון אצלו זה עבודת האדמה ("עובד וטוב לו").
מה, לא ידעת? לא שמעת?
דרדסבא הוא קומוניסט ידוע, אפילו ראשי התיבות של smurf הן:
כל השאר ב:
http://www.geocities.com/CapitolHill/Lobby/1709/
לא רק דרדסבא!!!
דרך אגב, גרגמל הוא יהודי (שכחתי איך קוראים לו במקור, אבל לחתול שלו קוראים ישמעאל). הם גרים בכפר שכל מה שהם עושים בו זה לעבוד (עם איזה שיר בתור תוספת), יש להם חלוקת תפדיקים ברורה, כשהאישה היחידה בכל הכפר היא בלונדינית (ומיותר לציין, המזרון של הכפר), המנהיג הוא האבא של כולם, והוא לובש אדום. מה עוד, שהם גרים בפטריות, ולדרדסבא יש מעבדה פרטית בחדר האחורי שהוא מכין בה שיקויי קסם (אז מה היה לנו פה? אנטישמיות, קומוניזם, סקס סמים ורוקנרול).
טעות שלי, זה בעצם ''יזרעאל''
ולא ראיתי שיש באתר הזה *עוד* מידע :)
טעות שלך.
"עזריאל"
אמאל'ה, איזו התרגשות
ווי, תודה, באמת תודה, תודה לכולכם, אתם לא יודעים איזה אושר זה בשבילי.
אני רוצה להודות לכל כך הרבה אנשים אז הכנתי לי רשימה קטנה (שיואו, איזו פדיחה אם היא נפלה לי בדרך לבמה), או, הינה, אז ככה:
קודם כל תודה לסוכן שלי – ג'וני אתה נפלא – אני מת עליך.
תודה לכל החבר'ה של עין הדג: לדג, ללונג ג'ון ולכולם, לכל הצוות הטכני – טל כהן (גבר!) וכל מי שאחראי על הקטע הזה.
לחבר'ה הנחמדים שקניתי מהם את המודם – תודה גדולה, אוהב אתכם. תודה למייפל שעלתה לי על ההימור והכריחה אותי להחליף (נא עלייך!), סחטיין מייפל!
תודה לבחור הנחמד שהמציא את נול האריגה, תודה למי שהמציא את תהליך ההדפסה על חולצות, תדעו שאני אוהב את כולכם (אפילו שאתם מתים, איזו פדיחה).
טוב, זהו.
אה, כן, אמא ואבא, אחלה גנים – תודה (תראו, אני בטלוויזיה!).
מוש דארלינג,
אם לא תענה על האימייל שהדג שלח לך ותתן לנו את כתובת הסנייל שלך – איך נשלח לך חולצה?
אני יודע, אני יודע
אני רק צריך לברר מה השם והכתובת של החווה הזו שאני עובד בה (וטוב לי!). בעצם, אתם יכולים לשלוח אותה ישר לחינוכית אם אתם רוצים.
אקיצר, אני אענה לאימייל ואפילו בקרוב.
כתובת סנייל?....
על משקל E-Mail.
כתובת הדואר הרגיל (עם סמל הצבי).
לדוגמה, כתובת הסנייל של האתר היא קרן היסוד, חיפה.
אבל סנייל זה חלזון.
נכון.
וגם הדואר לא מגיע כ"כ מהר. במיוחד לא אם משווים אותו לאימייל.
אהההה.
אמנם סנייל זה חלזון,
אולם הביטוי, מעצם היותו באנגלית, לא הומצא בארץ, ומה לעשות שהסמל של הדואר שלנו הוא דווקא צבי, ולכן לנו זה לא כל-כך מסתדר.
לפי מה שאני זוכר, הסמל של דואר ארה"ב גם הוא לא חלזון (איזו מדינה תרצה להביע בסמל הדואר שלה "איטיות"?). מה שהסמל בא לתאר זה את האיטיות של הדואר הרגיל על-פני דואר שנשלח באמצעות סיבים אופטיים (דואר אלקטרוני).
תודה על התשובה המפורטת
אבל אני חושבת שרוב הגולשים בארץ, מתחברים עדיין דרך קווי טלפון פרלליים.
אולי הכללתי יותר מדי.
ואם כן – סליחה.
בכל אופן, מה שהתכוונתי היה שמשלוח דוא"ל מהיר בעשרות מונים מדואר רגיל (או אווירי, או ימי, או תת-ימי).
אבל זה כבר ברור וידוע לכל, ואם לא לכל – אז לפחות למי שקורא את שורות אלה.
''אבל זה חלזון מירוצים!''
(הסיפור הזה רודף אחרי היום. זה לא יגמר אף פעם?)
אני מכיר אותך מאיפשהו?
כי הסיפור בחילזון מרוצים מוכר לי, לא זוכר מאיפה.
נ.ב. ובלי קשר – אין צבי בסמל של דואר ישראל. יש סוג מסויים של אייל, ודווקא האייל הספציפי הזה הוא בעל חיים איטי למדי.
הסיפור שלא נגמר
באתר של ''רשות הדואר''
מסבירים כי הסמל הוא *איילה* דוהרת, והסוג הנדון הוא איילה שלוחה (כנראה), שלפי המקורות מסמלת מהירות:
http://www.postil.com/postunit.nsf/(def)/who13_6#israel
(הלינק הוא *כל* השורה, ולא רק החלק התכול).
וחוץ מזה, איך לעזאזל אפשר להבחין בסוג האייל אם הציור מקווקו?
אלמטרי, מיי DEER ווטסון
האיילה הזו אולי דוהרת לפי המקורות, אבל לא לפי הזואולוגים. ואגב, בספר סראשית שבט נפתלי מושווה לאיילה שלוחה, אבל אף פעם לא שמעתי שיש סוג כזה בקטלוג היונקים. איילה שלוחה היא איילה ממהרת, זה הכל.
ואיך אפשר לזהות את הסוג? או (גניחה של כאבי פרקים). בגילי המתקדם…
מי שזקן מספיק וזוכר את טלפוני האסימונים, או את התקופה שבזק לא הייתה קיימת וכל הטלפונים היו באדיבות רשות הדואר (ולכן לקח להם שנים להגיע), יכל לראות איילות מפלצתיות ולא מקווקוות בכל פינה.
ואיך אני יודע שהאייל הזה איטי? כי קראתי, לא זוכר מתי, לא זוכר איפה, אבל יותר ממקור אחד. יש בני אדם שיש להם סבלנות לברר דברים כאלה.
את האסימונים אני זוכר היטב,
אבל מגיל 4 (אבל אל תתפסו אותי במלה). לכן, לא היו לי אז את המשאבים לחפש מהו בדיוק טיבה של האיילה. הייתי יותר עסוק בלברר מי העז לקחת לי את הציור היפה שציירתי בגן (אל דאגה – מצאתי אותו בסוף, והאחראי הוענש כהוגן).
מכל מקום, בקשר לאסימונים, אני בטוח (כמעט. אי-אפשר להיות בטוח במדינה הזו) שהאסימונים היו בגודל מטבע לערך, והאיילות שצוירו עליהם היו קטנות ומחוסרות פרטים.
לגבי התקופה הטרום-בזקית – אינני בקיא בה, ואני חושב שזה טוב. לבטח משם אתה זוכר איילות מפלצתיות.
על כל פנים, או זכרוני בוגד בי (כרגיל) או שיש עוד משהו הנסתר מעיניי ולכן אני אשתוק.
אפרופו איילים
אני נדהמתי לגלות היום בעיתון שיש "אייל קורא"!
עכשיו משחק המילים נראה לי משעשע מתמיד… :-)
עינת
אני, בעוונותי, מגיל ארבע
זוכרת בדיוק דבר אחד: ילדה אחת בגן הרביצה לי עם פטיש על הראש באיזה יום שעשינו מלאכת יד עם פטישים (נדמה לי שכזה שתוקעים מסמרים בלוח ומעבירים ביניהם חוטים צבעוניים).
חוץ מזה, אני לא זוכרת כלום מאותה תקופה. מעניין אם יש קשר בין השניים…
אירוע זה מסביר כנראה למה
את מסתובבת עם דלי על הראש :-)
יו גל,
עכשיו אפשר ללהק אותך באופן רשמי לפרסומות עם מומחי השמרים של עוגות אוסם!
יו לונג ג'ון, מי גל!
אני ביולוגית, לא מהנדסת מזון.
יו מאסטר, מי שלמקו!
לכל הרוחות גל, אני מהנדס מזון, לא פוטוגני!
ושמרים זה כלום. עובשים זה כיף לא נורמלי. גיאוטיכיום שולת!!!1
אה כן, מזל טוב
על התואר, והכל.
אולי עכשיו כשיש לך מאסטר, תפסיקי לדבר בלשון נקבה? ארר, תפסיק.
זה הגיע גם אליי.
צריכה עזרה.
מישהו יכול להביא לי בבקשה אתר עם תסריטאים של סרטים?
תודה!
אם הכוונה היא לתסריטים,
http://www.script-o-rama.com/snazzy/table.html
אולי תוכל לעזור גם לי..
לפעמים אני שם לב שבקרדיטים של סרטים יש גם
האם זה קרדיט שונה מהקרדיט של התסריט? האם יש בעצם מישהו שעובד על הרעיון הכללי לסיפור, ואחד שהופך את זה לתסריט?
בתודה מראש
אידיוט
כן.
מה שאמרת. או, לפעמים התסריט עובר שינויים משמעותיים כל כך במהלך העבודה עליו עד שהוא כבר לא דומה לתסריט המקורי, והתסריטאי המקורי מקבל רק קרדיט על "סיפור". או שהסרט מבוסס על רעיון (פיץ') של מישהו, שלא היתה לו שום נגיעה לתסריט בהמשך, אבל גם לו מגיע קרדיט.
תודה
עכשיו לך תמצא איפה אפשר לקרוא את התסריט המקורי של מולראטס…
או גם
הסיפור של הסרט הוא פחות או יותר העלילה- כלומר הרעיון הכללי, מה קורה והכל. התסריט הוא מה שהופך את הרעיון מסיפור לסרט- דיאלוגים, העמדות, סצינות, וכל העסק שבלעדיו סרט לא יראה כמו סרט, ואיתו תסריט לא ניתן לקריאה.
כן, כמובן,
הקטע של לאשר את ההודעה, לא הומצאה סתם, באמת יש לו פואנטה.
ותודה!
עוף מוקפץ קטן
יש עוד 47 שעות בשביל שיקרה משהו שקשור למונוליטים.
הייתי צריכה לזכור
שאתה גם טרקי…
טרקי, בכל צורה שפויה,
הוא עדיין טרקי.
והאמת שאני כבר פחות טרקי, וסתם מאמין ב47.
עוד תריסר שעות למונוליטים
דרך אגב, הבנתי משהו מאד מטריד. שנת 2001 באמת נראתה כמו סרט של קובריק!
סרט של קובריק?
הדגם, פרט ונמק?
הסבר, פירוט ונימוק?
דברים מוזרים ולא הגיוניים שקורים, התפרצויות אלימות, התחושה שהבמאי הוא שונא אדם, העובדה שהשנה השאירה בפה טעם מאד רע? זה לא יכול להיות סרט של שפילברג, זה בטוח.
סרט של קובריק?
יש משהו בזה
( לד"ר סטריינג'לאב!)
מישהו רוכב על פצצה מעופפת עצומה… מזכיר משהו?