דו"ח קופות שבורות – 25.12.2005

מאת
לונג ג'ון
– פורסם ב 27 בדצמבר 2005Posted in: חדשות

Jim Carrey is being a Dick.ההכנות לקון תופסות תאוצה עד שצוות העורכים הרשה לעצמו דקה אחת של חיוך רחב לנוכח היעילות המופלאה בה דברים מתנהלים. כמובן, בהיותנו למודי קרבות אנו רק מחכים למכה שתנחת, מרחרחים את האוויר כדי לנסות לנחש מאיפה זה יבוא לנו. האם זה יהיה סרט שברגע האחרון יאזל ממדפי ספריות הוידאו? צינור שיתפוצץ ויציף את הבית כשלא נהיה בו? סופגניה עם הרבה יותר מדי ריבה? אבל כל הדאגות האלה הן כסף קטן מול משחקי הכוח שהפגינו השבוע שני ענקי הדו"חקו הנוכחיים: 'קינג קונג' ו-'סיפורי נרניה'. ראש בראש הם צעדו, לאורך כל סוף השבוע, עד שלא היתה ברירה והיה צריך להכריז כבר על מנצח.

במקום הראשון זכה, ממש על חוט השערה, 'קינג קונג'. אם מישהו ציפה לראות את פלא העולם השמיני, חזקה עליו שיתאכזב. 21.3 מיליון דולר לסוף שבוע של שלושה ימים, ומדובר בירידה תלולה של 57.5% לעומת סוף השבוע הקודם של הקונג. נכון, זה לא מעודד, אבל לפחות הקוף הענק עבר את קו 100 מיליון הדולר. וחוץ מזה, יש מקום לאופטימיות: ערב החג חל על אחד מימי סוף השבוע, כך שמבחינת ספסרי הדו"חקו, זה סופ"ש עם יום אחד "מבוזבז", כזה שבו כולם נשארים עם המשפחה ולא טורחים לצאת לקולנוע. כמו בכל מה שקשור ל'קינג קונג', לא נותר אלא להיאחז בכל שביב תקווה קלוש, הנידף כפתית שלג ברוח. כולם הרי יודעים שסוף השבוע בו חל כריסטמס חלש למכירות, אבל בעצם מדובר בסוף שבוע ארוך, שנמשך עד ערב השנה החדשה, ומרגע שצולחים את הכריסטמס עצמו, הדו"חקו יכול רק לעלות. או לפחות זה מה שתשמעו ממני כרגע. בסוף השבוע הבא נחזור אליכם עם תירוצים חדשים.

במקום השני, 20.4 מיליון דולר בכיסו, 'סיפורי נרניה: האריה, המכשפה וארון הבגדים' מוכיח שאין כמו סיפורי גבורה משפחתיים כדי להעביר את רוח החג. בשבוע השלישי שלו על המסכים, 'נרניה' שורד יפה ואף כבש ציון דרך נוסף: הכנסות כוללות של 150 מיליון דולר. עוד 30 כאלה, והוא כבר יכסה את עלויות ההפקה שלו, מה שאי אפשר להגיד על 'קינג קונג'.

סוף השבוע של כריסטמס התאפיין גם בהרבה, אבל באמת הרבה, סרטים חדשים שיצאו למסכים. בדרך כלל מדובר בסיבה למסיבה, אבל הפעם זו מסיבה עצובה מאד, עם סרטים שזכו לציונים מחפירים, וגם ביצועיהם בקופות היו רחוקים מלאיים על 'נרניה' ו'קינג קונג'. ולראיה: כשהסרט הטוב ביותר ברשימה (מבין אלו בהפצה רחבה) הוא סרט אימה, משהו רקוב בממלכת הדוד סאם. החל מהפסקה הבאה זה עומד להיות מבלבל, כי אחד המאפיינים הנוספים של כריסטמס הוא שמפיצים מוציאים את הסרטים באיזה יום שמתחשק להם, כאילו לא היתה בריאת העולם מעולם.

ראשון לחדשים: 'דיק וג'יין עושים את זה'. לא, זו לא קומדיית נעורים רומנטית נוסח 'אמריקן פאי' (אם כי ג'ים קארי בוודאי היה שמח להעוות את פניו עם ביתוקם הפראי של בתוליו), אבל זו כן היתה אמורה להיות קומדיה פראית, מהבמאי הפריסוט – דין פריסוט – שהביא לנו את 'גלאקסי קווסט'. בסרט, קארי מגלם את דיק הארפר, שמקודם לדרגת סגן נשיא בחברה בה הוא עובד. יום לאחר הקידום, נשיא החברה נעלם עם כל הכסף, החברה פושטת את הרגל ועל דיק לשאת באשמה, ולארח את פקידי ההוצאה לפועל שלוקחים את כל מה שיש לו. הוא ואשתו (ת'יאה לאוני) מחליטים להחזיר לנשיא באותה מטבע, ולגנוב את דרכם בדרך להגשמת החלום האמריקאי. המבקרים מבכים את שמחת החג שנעלמה מהם עת צפו בסרט. לטענתם, חלקו הראשון של הסרט ארוך מדי, השני קצר מדי והשלישי סתם תמוה, כאילו הגיע מסיפור אחר. כל זה יוצר, אומרים המבקרים, סרט משעמם, שרק מוכיח שימיו היפים של ג'ים קארי נמצאים הרחק מאחוריו. גם הקהל חשב כך, מסתבר, ודיק וג'יין יצאו מהקולנוע עם 14.5 מיליון דולר (וסך של 22 מיליון, שכן הסרט יצא כבר ביום רביעי). עבור סרט שעלה 100 מיליון. אני בטוחה שלקארי יש ארסנל פרצופים שלם כדי לתאר את ההשפלה.

מתחת לקארי נמצא מצחיקול עבר אחר, סטיב מרטין, עם '12 במחיר אחד 2', סרט ההמשך ל'12 במחיר 1'. כאילו שבסרט הקודם היו פחות מדי דמויות, יוצאת הפעם משפחתו ברוכת הילדים של מרטין לחופשה שנתית. שם הם נקלעים למלחמה עם שבט משפחתי גדול, בניצוחו של ותיק-קומדיות אחר, יוג'ין לוי. כמו דיק וג'יין, גם הסרט של סטיב מרטין יצא לאקרנים כבר ביום רביעי. וכמו דיק וג'יין, אף אחד לא הניד עפעף. אולי בעצם רק המבקרים, שמקוננים על כל רגע ורגע בו צפו בסרט ומתרעמים על סטיב מרטין, שמכר את נשמתו בזול.

הלאה. 'זכרונותיה של גיישה', שהוזכר פה לפני שבועיים, יצא להפצה רחבה. וזה בערך הדבר היחיד שאפשר להגיד עליו. אפשר לפרט, אבל חבל על הסרט: 6.8 מיליון דולר בסוף השבוע הנוכחי, 9.9 מיליון דולר הכנסות כוללות, ותקציב משוער של 85 מיליון דולר לכסות עליו. גיישה, דיק וג'יין, סטיב מרטין – אני מריחה פה קנוניה. בטח קשור לתחמוני המערכת של 'המפיקים', שמתחבאים אי שם במורד הטבלה.

כריסטמס הוא כנראה זמן מתאים לכל מיני ספיישלים קומיים מבית היוצר של ג'וני נוקסוויל. אתם יודעים, דברים בטוב טעם, כמו שרק האחים פארלי יודעים להפיק. ב-'The Ringer', נוקסוויל מגלם את דמותו של סטיב, פקיד טוב לב, שלאחר תהפוכות גורל מוצא עצמו מתחרה באולימפיאדת הנכים, למרות שלפחות פורמלית הוא בריא בנפשו ובגופו. המתחרים האחרים מגלים זאת, אך מחליטים להתאחד במאבק נגד האלוף השחצן, ולאמן את סטיב כדי שזה ינצח אותו. אתם יכולים להשלים לבד את דברי הביקורות: צפוי מדי, לא מצחיק, משפיל אתלטים אמיתיים, מביא את ג'וני נוקסוויל לשפל חדש, ועוד ועוד.

המקום השמיני מביא איתו את ההקרנות המוגבלות של 'מינכן', שאמנם יגיע להקרנות אצלנו רק בעוד חודש, אבל זה לא הפריע לעתונים בארץ לשפוך עליו אלפי מילים (וספוילרים) כבר עכשיו. הסרט, אם עוד לא שמעתם, מתאר את רצח הספורטאים הישראליים באולימפיאדת מינכן, ואת התנהלות המוסד, שיצא לצוד את מי שהאמין שהשתתפו בטבח. שורת השחקנים שמפארת את 'מינכן' – אריק באנה, דניאל קרייג, ג'פרי ראש, איילת זורר, האנס זיסלר ('ללכת על המים') – כנראה הוציאה את המבקרים מפוקוס, ורובם הביעו התלהבות מהדרך בה הסרט מטפל בנושא החשוב הזה, ששופך אור על יחסי הישראלים והפלסטינים, בעבר, בהווה ובעתיד. או משהו. עם כל ההתלהבות, למבקרים היו רק שתי הערות קטנות: הלו, שפילברג, לא כדאי שתחליט איך אתה רוצה לסיים את הסרט לפני שאתה מוציא אותו? ואם כבר סופים ארוכים – סרט של כמעט שלוש שעות? התחלקת על השכל?
500 הקולנועים בהם הסרט הציג לא עשו רושם על הקהל, והשיגו 4.1 מיליון דולר. ממוצע ההכנסות לקולנוע של הסרט הוא הטוב ביותר מבין סרטי העשיריה המובילה, אבל האמת, לעומת הממוצע ש'הר ברוקבק' עשה בשבוע שעבר זה כסף קטן. נכון לעכשיו, האוסקר חומק לשפילברג בין האצבעות.

חכו, זה לא נגמר. הזכרנו סוף שבוע משוגע לגמרי, ונקנח בשני הסרטים האחרונים, שיצאו לקולנועים ביום ראשון. כן, אתמול. הראשון שבהם הוא 'השמועה אומרת ש…' – סרט שהיה לו את כל הפוטנציאל שבעולם. הסיפור מציב את ג'ניפר אניסטון בנקודת משבר בחייה האישיים, עת היא חוזרת לעיירת הולדתה כשושבינה בחתונת אחותה. כל מיני פרטי רכילות עסיסית מתגלים לה על משפחתה, כשהכל מתקשר לכדי מסקנה אחת: המשפחה שלה היוותה את ההשראה לכתיבת הספר 'הבוגר', ולסרט שאחריו. אניסטון נחושה למצוא את הגבר ששכב עם אמה ועם סבתה (שירלי מקליין), ומגלה אותו בדמותו של קווין קוסטנר. הבמאי, אגב, הוא רוב ריינר, בעל העבר המפואר ('הנסיכה הקסומה', 'כשהארי פגש את סאלי') וההווה הלא משהו ('אלכס ואמה').
אי אפשר לדבר ממש על נתוני קופות, שכן הסרט נדחף ביום האחרון של סוף השבוע ה"רשמי". בכל מקרה, המבקרים לא מתלהבים ולא מפסיקים לקטר על הפוטנציאל הלא ממומש, על אפס התובנות המקוריות, על הבימוי המחופף של ריינר ועל כל מה שנמצא בטווח עין וקשור בסרט.

הסרט השני שמאחר לפרוח הוא זה שקיבל את הביקורות האוהדות ביותר (יחסית) מבין שאר הסרטים החדשים השבוע: 'Wolf Creek'. הסרט שולח שלושה בני 20 ומשהו לחופשה במרחבים העצומים של אוסטרליה, והם מגיעים לפארק וולף-קריק כדי לצפות במטר מטאורים. כשהם רוצים לחזור, האוטו לא מניע (ובכך מניע את העלילה. פהההה), ו"במקרה" מגיע לעזרתם מיק, בושמן שחי במרחבים העצומים. מאוחר מדי מתברר שהוא לא מתכוון לתת להם לעזוב. ברוהאהאהא האהא. הביקורות מציינות שהסרט מפחיד ואפקטיבי. אבל כל השאר סר טעם – פיתולי העלילה אמנם מקוריים ומפתיעים, אבל הדמויות טיפשות ולא מסוגלות להפעיל את הראש אפילו קצת. ובכל זאת, שבים ומציינים המבקרים, זה מפחיד, ועשוי לעורר בצופים סיוטים.

בשבוע הבא נוכל לנוח קצת: בעוד סרטי השבוע יקטפו את פרות חופשת החנוכריסטמס, סרטים חדשים נוספים לא ייצאו.

הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.

1. King Kong – 21.3 (108.6)
2. The Chronicles of Narnia: The Lion, the Witch and the Wardrobe – 20.4 (153.8)
3. Fun with Dick and Jane – 14.5 (22.0)
4. Cheaper by the Dozen 2 – 9.3 (14.6)
5. Memoirs of a Geisha – 6.8 (9.9)
6. The Family Stone – 6.7 (25.9)
7. The Ringer – 5.3 (5.3)
8. Munich – 4.1 (4.1)
9. Harry Potter and the Goblet of Fire – 3.9 (260.6)
10. Rumor Has It – 3.5 (3.5)
תגיות: