דו"ח קופות שבורות – 28.1.2007

הוא מחופש לג'וני דפ! מצחיק!אחד העיסוקים הכי לא בריאים לנפש הוא לקחת ללב הצלחה של אנשים שזה לא מגיע להם. אם תתעצבנו בכל פעם שבה איזה פוליטיקאי עצלן מרוויח משכורת שמנה או איזה עקיבא גולדסמן מקבל מיליונים על תסריט מחורבן, תהפכו לאנשים עצבניים מאוד, אבל הם לא יהפכו לעשירים פחות. עדיף לקבל את זה בשלוות זן, או אם חייבים, לחשוב על העונש שיצפה להם בעולם הבא (לצפות בגרסה מאד-מאד-מורחבת-ביותר של 'צופן דה וינצ'י', שאורכה אינסופי). ובכל זאת יש מקרים שבהם קשה שלא לשחרר איזו נחרת זעם קטנה. יש בעולם אלפי, אם לא מיליוני, אנשים שהיו מתים לצ'אנס אחד לביים סרט הוליוודי. רובם הגדול לא יזכה לכך לעולם. אהרון זלצר הוא אחד מברי המזל שכן עשו את זה. הוא ביים בשנה שעברה את 'Date Movie' ('מת לדייט'). לא סרט מוצלח, בלשון המעטה. בלשון פחות מעטה, יש הסכמה גורפת שזה אחד הסרטים המחורבנים ביותר של 2006. אוקיי, יכול להיות שזלצר ושותפיו לכתיבה הם אנשים נפלאים, אבל לעשות סרטים הם לא יודעים. קורה. בעולם אידיאלי, אף אחד לא היה נותן להם להתקרב שוב למצלמה. אבל בעולמנו הלא אידיאלי, מישהו נתן להם מצלמה ותקציב כדי לעשות עוד פעם בדיוק את אותו סרט. כלומר, לא בדיוק, הפעם קוראים לו 'Epic Movie'. הסרט לא הוקרן למבקרים, אבל בקרב המעטים שראו אותו בכל זאת יש הסכמה גורפת שזה בלי ספק יהיה אחד הסרטים המחורבנים של 2007. איזו הפתעה.

יהיה מי שיגיד שהאולפנים עובדים לפי הגיון כלכלי טהור: אני אולי לא אוהב את זה, אבל 'מת לדייט' הרוויח כסף (למרות שלהיט ענק הוא לא היה). אלא מה, לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שמי שהלך ל'מת לדייט' למרות הטריילרים המזוויעים שלו לא עשה את זה בגלל כישורי הכתיבה המבריקים של זלצר וחבריו, אלא משום שאלה האנשים שהולכים לכל סרט ששמו נגמר ב-Movie, וממש לא משנה מי עשה אותו. ומכיוון שזלצר כבר הוכיח שהוא ממש, אבל ממש גרוע בזה, לא היה עדיף לקחת הפעם לתפקיד, סתם לצורך הדוגמה, כל אדם אחר בעולם?!

אבל נחזור לשלוות הזן שלנו. בשביל הרקורד, 'Epic Movie' (שייקרא בארץ 'אוכלים סרטים' – שם הרבה יותר טוב מהשם המקורי) הוא, כמובן, עוד פארודיה בנוסח 'מת לצעוק' ואחיו, הפעם עם ציטוטים מסרטים אפיים, כמו 'שודדי הקאריביים', 'נרניה', 'אקס-מן', 'בוראט' ו'נאצ'ו ליברה'. תשאלו את יוצרי הסרט מה בדיוק אפי ב'בוראט', והם כנראה יבעטו לכם בביצים. למורת רוחם של אנשים בעלי טעם כלשהו ברחבי העולם, הסרט נמצא במקום הראשון השבוע, עם קצת פחות מ-19 מיליון דולר – כמעט בדיוק כמו 'מת לדייט' בשנה שעברה.

יש גם סרטים נוספים השבוע, אבל מכיוון שאנחנו עדיין בינואר, אל תצפו למצוא כאן חביבי מבקרים. אל המקום השני נכנס 'Smokin’ Aces', שנראה כמו זריקה לווריד למי שמתגעגע לגאי ריצ'י של פעם: סיפור על העולם התחתון, עם המון דמויות, עריכה היסטרית, סיפור מסובך, ועוד המון דמויות. הסיפור: מאפיונר קטן מחליט להלשין, והבוסים שלו, כצפוי, מחליטים שהוא חייב למות. הם מוציאים חוזה בשווי מיליון דולר על ראשו, מה שמושך אל בית המלון בלאס וגאס שבו הוא שוהה מגוון גדול של מחסלים מקצועיים מכל סוג, מין וצבע, וכולם רוצים להיות זה שיחסל את השפן הקטן. חלק מהפרצופים בסרט מוכרים למדי – למשל בן אפלק, אנדי גרסיה, אלישה קיז וג'רמי פיבן מ'הפמליה'. אוקיי, זה אולי לא 'אושן 11', אבל זאת התחלה. למרות שהמבקרים לא נוטפים ארס בקרבת הסרט הזה, רובם מסכימים שהסרט מסובך מדי, מתחכם מדי, טרנטינו מדי, ולא מספיק מקורי.

מאחורי 'לילה במוזיאון' שממשיך לגרוף כספים (עוד 10 מיליון לאוסף) ו'לרקוד מהלב' (שהגיע ל-50 מיליון דולר בהכנסות כוללות, וזה בוודאי הרבה יותר מכפי שמישהו בהפקה העז לקוות) נמצא סרט חדש שלישי: 'Catch and Release', קומדיה רומנטית עם ג'ניפר גארנר ('זהות בדויה') וטימותי אוליפנט, שהוא שחקן שהופיע בסדרה 'דדווד'. ג'ניפר מנסה להתמודד עם העובדה שהחבר שלה ובעלה לעתיד מת, ועם הסודות שהשאיר אחריו, כמו למשל העובדה שהיה לו חשבון בנק סודי עם המון כסף, או שהוא היה אבא לילד. קווין סמית וג'ולייט לואיס עוזרים לה להתמודד. זה לא נשמע בדיוק כמו הקומדיה הרומנטית האופיינית, אבל הטענות נגדה בהחלט אופייניות – דמויות משעממות ועלילה מופרכת.

בחצי התחתון של הטבלה, להלן החצי האיכותי, שם המשחק השבוע הוא "למי יש יותר מועמדויות לאוסקר". 'נערות החלומות' מועמד אמנם לשמונה פרסים, אבל קופח בקטגוריות הסרט הטוב ביותר, וירד ב-17%, למקום השישי; ל'המרדף לאושר' יש רק מועמדות אחת – של וויל סמית בקטגורית השחקן – והוא ירד ב-20%; 'המבוך של פאן' זכה לשש מועמדויות די מפתיעות, ובעקבות זאת הכנסותיו השבוע נשארו זהות לשבוע שעבר; ו'המלכה' המועמד לשישה פרסים כולל הסרט הטוב ביותר עלה ב-18%. מצעד המועמדים ממשיך גם מתחת לעשיריה: 'השתולים' כבר כמעט ירד מהמסכים, אבל בעקבות חמש המועמדויות שקיבל הוחזר לכ-1,500 בתי קולנוע וקפץ חזרה אל המקום ה-12; 'בבל' חזר גם הוא לעלות, ונמצא במקום ה-13; ו'מחברות הסקנדל', שעדיין לא מוקרן אצלנו (עם ג'ודי דנץ' וקייט בלאנשט, המועמדות שתיהן לאוסקר) עלה למקום ה-14. דווקא המועמד המפתיע ביותר לפרס הסרט הטוב ביותר, 'מכתבים מאיוו ג'ימה' נשאר רגוע; הפצתו הורחבה רק במעט, והוא ממשיך לעשות סכומים צנועים יחסית במקום ה-17 – כאילו מפיצי הסרט מחכים לאיזה אירוע יותר גדול מהמועמדויות לאוסקר שיקרה לו בעתיד. הם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים?

אגב, בין כל סרטי האוסקר האלה בעשיריה השניה מתחבא 'דם ושוקולד', סרט אנשי-זאב שמזכיר בעלילתו את 'מלחמת האופל', ונכשל לחלוטין. איזה בזבוז של שם מוצלח לסרט.

מי שמחפש את האור בקצה המנהרה, קרוב לוודאי שלא ימצא אותו גם בשבוע הבא. קומדיה בשם 'Because I said So' עם דיאן קיטון ומנדי מור, וסרט האימה 'The Messengers' יהיו הסרטים החדשים היחידים שינסו לנתק כמה אנשים מהסופרבול. לפחות אפשר לקוות לכמה טריילרים שווים.


הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.

1. Epic Movie – 18/6 (18.6)
2. Smokin' Aces – 14.6 (14.6)
3. Night at the Museum – 9.6 (216.8)
4. Stomp the Yard – 7.7 (50.5)
5. Catch and Release – 7.7 (7.7)
6. Dreamgirls – 6.7 (86.8)
7. The Pursuit of Happyness – 5.0 (153.0)
8. Pan's Labyrinth – 4.8 (16.5)
9. The Queen – 4.0 (41.3)
10. The Hitcher – 3.6 (13.4)