האבק שקע. עכשיו צריך להתחיל לספור.
בדברי ימי הקולנוע, 'רובוטריקים: הנקמה' כנראה לא יירשם בתור ציון דרך היסטורי כלשהו, מלבד בתחום אחד: זה כנראה יהפוך בשנים שיבואו לדוגמה האולטימטיבית לנתק בין סרטים "טובים" לבין סרטים מצליחים, נתק שמתואר בדרך כלל כ"המבקרים הסנובים האלה לא מבינים מהחיים שלהם" מצד אחד, או כ"הציבור הנבער מדעת מעוניין רק בג'אנק הפונה למכנה המשותף הנמוך ביותר" מצד שני. כמובן, לקהל הרחב מעולם לא היה אכפת מה המבקרים אומרים. הוא מאז ומתמיד העדיף אקשן, אלימות וממתקים לעיניים, בלי הרבה תחכום, על פני דמויות מעוצבות למופת ודיאלוגים מושחזים. ובכל זאת, כשמסתכלים על רשימת הסרטים המצליחים ביותר, אין בה הרבה סרטים גרועים. רוב הסרטים שם הם כאלה שגם לדעת המבקרים הסנובים, לפחות ביצעו את תפקידם – לבדר – כמו שצריך. 'רובוטריקים: הנקמה', כפי שסוף השבוע הזה הבהיר, עומד להיות בקרוב מאוד לא רק הסרט המצליח של השנה, אלא הסרט הכי אידיוטי בין עשרת הסרטים המצליחים ביותר אי פעם.
נתחיל מההתחלה, יום אחרי יום, שעה אחר שעה, בדרך אל הקלפיות. אליך יונית: הסרט השני של 'רובוטריקים' יצא לאקרנים בארה"ב ביום רביעי שעבר, או ליתר דיוק, בהקרנות חצות של יום שלישי. באותן הקרנות לבדן הוא הכניס 16 מיליון דולר. ב-24 השעות הראשונות להקרנתו הוא הגיע ל-60.6 מיליון. הסכום הזה הוא לא הגדול ביותר שסרט הכניס אי פעם ביום בודד – 'האביר האפל' עדיין מחזיק בשיא הזה, עם 67 מיליון דולר – אבל הוא עדיין מטורף. הלאה: ביום חמישי הסרט הכניס עוד 28.6 מיליון דולר. במהלך שלושת ימי סוף השבוע – עוד 109 מיליון דולר. אין צורך להוציא את המחשבונים: בסך הכל הכנסותיו של הסרט אחרי חמישה ימים עומדות על 200 מיליון דולר.
איך שלא מסתכלים על המספרים האלה, 'רובוטריקים' הוא לא הכי גדול אי פעם – אבל הוא ממש ממש קרוב. סוף השבוע שלו אמנם מדורג "רק" במקום השביעי של כל הזמנים, אבל אם מתייחסים אל שלושת הימים הראשונים להקרנתו הוא עולה למקום הרביעי. מבחינת הכנסות במהלך חמשת הימים הראשונים להקרנתו, הסרט נמצא במקום השני של כל הזמנים, בהפרש קטן מאוד מ'האביר האפל' (עם 203 מיליון דולר). בהתחשב במספרים האלה, סביר מאוד שאילו הסרט היה יוצא ביום שישי ולא ברביעי הוא היה שובר את שיא הסופ"ש של 'האביר'.
לכל זה הגיע 'רובוטריקים 2' למרות הסכמה רחבה מאוד על כך שהוא, איך אומרים, לא סרט כל כך טוב. אולי קשה לראות את זה מכאן, אבל תגובת הביקורת על 'רובוטריקים' הראשון, שיצא רק לפני שנתיים, היתה דווקא חיובית. על הסרט החדש לא. הוא מקבל בעיקר קטילות. אתם מכירים את הפזמון: דמויות קרטוניות, סיפור דבילי וסצינות אקשן שאי אפשר להבין מה קורה בהן. אבל על המבקרים, כבר אמרנו, אף אחד לא שם, לא כשמדובר בסרטים של מייקל ביי. רק שהפעם גם בקרב הקהל התגובות לסרט החדש גרועות ביחס לסרט הראשון: הציון הממוצע ב-IMDb של 'רובוטריקים' הוא 7.4, ואילו 'רובוטריקים 2' עומד כרגע 6.7, ויורד במהירות. אבל זה לא משנה, כי את הכרטיסים הם כבר קנו.
לאן 'רובוטריקים' ממשיך מכאן? תיאורטית כמעט אין גבול לסכומים שהוא יכול להשיג. אחרי שבמשך חמישה ימים הביצועים הקופתיים שלו היו שווים בפועל לאלה של 'האביר האפל', היה אפשר להאמין שהוא עומד לתת לבאטמן פייט על תואר הסרט המצליח של העשור. זה כנראה לא יקרה, כי עם כל הכבוד ל'רובוטריקים', 'האביר האפל' הוא לא. בשבוע השני והלאה, הביקורות מתחילות לשנות. 'האביר' הגיע לאן שהגיע לא רק בזכות הסופ"ש הראשון הגדול ביותר אי פעם, אלא בזכות זה שהוא היה סרט מעולה. 'רובוטריקים: הנקמה' הוא לא כזה. ובכל זאת, קשה לראות מצב שבו הוא יעזוב את בתי הקולנוע עם פחות מ-400 מיליון דולר, ולכן הכניסה שלו לרשימת עשרת הסרטים המצליחים בכל הזמנים כבר מובטחת.
דברים שהם לא 'רובוטריקים' שקרו השבוע: 'למעלה' הכניס עוד 13 מיליון דולר, ובכך עבר שתי נקודות ציון – את קו 250 מיליון הדולר בהכנסות כוללות, ואת 'סטארטרק' (עם 246 מיליון). 'למעלה' הוא, נכון לרגע זה, הסרט המצליח של השנה, אבל זה תואר בלי הרבה משמעות כיוון שהוא עומד לאבד אותו בעוד ימים בודדים.
'רובוטריקים' פגע בכל הסרטים בעשיריה, שספגו נפילות קצת יותר גדולות מהמקובל. 'ההצעה', המקום הראשון של השבוע שעבר, איבד 45% – ירידה גדולה יחסית עבור קומדיה רומנטית; 'פרה-היסטרי' (Year One) צנח ב-70%. בתוך שדה הקטל הזה, סרט אחד הצליח לעמוד מול הרובוטים מהחלל באופן די מכובד, וזה היה הסרט הכי לא רובוטריקי שיכול להיות: 'שומרת אחותי', דרמה סוחטת דמעות בכיכובן של קמרון דיאז ואביגיל "סאנשיין" ברסלין. הסרט מבוסס על רב המכר של ג'ודי פיקו, על ילדה שבאה לעולם בהפרית מבחנה כדי לסייע בתרומות מח עצם לאחותה הגדולה החולה בסרטן, ועל מה שקורה כשנמאס לה להיות בנק איברים מהלך. ניק קסבטס ('היומן') ביים. הביקורות על הסרט היו פושרות: הוא הואשם בהולמרקיות יתר, אם כי השחקניות דווקא קיבלו תשבחות.
הסרט נכנס למקום החמישי עם 12 מיליון דולר, תוצאה מכובדת עבור סרט אנטי-קיצי שיוצא באמצע הקיץ.
אל המקום העשירי השתחל 'יוצאים לדרך' ('Away We Go'), שמוצג כבר שבוע שני בהפצה מצומצמת (כ-500 בתי קולנוע), ומשיג תוצאות לא רעות בהתחשב בהפצה הצנועה. הסרט הזה הוא מה שסם מנדז עשה כדי להתאושש מהדכאון של 'חלון פנורמי': גם הוא סיפור על זוג נשוי שמתלבט בהמשך דרכו, אבל באווירה קלילה פי 352 בערך. ג'ון קרסינסקי ('המשרד') ומיה רודולף (SNL) מחפשים מקום לגור בו ולגדל את בנם שעומד להיוולד, ופוגשים את מה שנקרא בביקורות "שורה של טיפוסים צבעוניים".
בשבוע הבא, או יותר נכון כבר ביום רביעי הקרוב, ייצאו שני סרטים להתחרות ברובוטים – 'עידן הקרח 3', וסרט המאפיה 'אויבי הציבור' עם ג'וני דפ.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.
לאויבי הציבור יש את אחד הקאסטים הכי OWNAGE שהיו אי פעם.
בהחלט מסכים, וצופה לו גדולות
שילוב של ג'וני דפ עם כריסטיאן בייל (בלי לפגוע בשאר הקאסט שלא הזכרתי), כשמייקל מאן אחראי על הבימוי – זה מתכון לא רע להצלחה (גם קופתית וגם ביקורתית).
הדבר היחיד שיכול לדעתי לעצור את הסרט מלהיות שובר קופות מטורף ולתפוס את המקום הראשון בארה"ב בשבוע הבא זה דירוג ה-R שהוא קיבל. אבל אם יש משהו שהאמריקאים ממש אוהבים זה סרטי מאפיה, אז אני מניח שהם יגיעו בהמוניהם.
אני אדיש.
בשנה שעברה, בימים שהאביר האפל יצא, ממש התרגשתי לפתוח את מוג'ו. ביקרתי שם אחת לכמה שעות, נכנסתי לבורד בימד"ב וגם לבלוגים של ניקי פינק וכמובן גם פה היתה חגיגה; שמחתי שהאביר מצליח ותשובה לגמרי קוהרנטית מדוע אין לי. בכל הנוגע לרובוטריקים אני אדיש; אפילו לא טרחתי לספיילר לעצמי את הדוח"קו. באחת היומיות בפברואר כתבתי שהוא יכניס 125 מיליון בסופ"ש הראשון; לקו ה-200 מיליון תוך חמישה ימים היה ברור שהוא יגיע כבר מתחילת הקיץ הנוכחי. ואולי בעצם פה נעוץ ההבדל, האביר גדל וגדל וממש התפוצץ על הקופות ואילו נתוני הקקפוניה של ביי היו צפויים מימים ימימה.
דווקא להפך.
להכנסותיו של 'האביר' הייתי כה אדיש, בעוד מהכנסותיהם של הרובוטריקים אני די מתרגש. נראה לי הסיבה לכך היא שמהכנסותיו של באטמן לא ממש הופתעתי וההייפ העצום שהיה סביבו הכין אותנו למכת ההכנסות שהוא נתן, בנוסף לכך שאני לא ממש הבנתי ממה אנשים מתרגשים. בעוד, בניגוד לך, מהרובוטריקים לא ציפיתי לשבירת קופות גדולה, והופתעתי לגלות את הסכומים האדירים שהוא הביא, מה שריגש אותי יותר. אם כי, ייתכן שאני רץ לראות כמה הוא הכניס בכל יום ויום בתקווה שהפעם, אולי הפעם, הוא יתרסק ואולי לא יעבור את ה-350 מיליון הכנסות.
אין לי מושג על מה אתה מדבר.
התחזיות ל"אביר האפל" היו אופטימיות ובכל זאת הוא ניפץ את הקופות בעוצמה שרוב האנשים לא חזו (אתה יכול לחזוק לדוחקואים של השנה שעברה בשביל סימוכין). להבדיל, נתוני הקופות של "רובוטריקים: בום בום טראח טראח" היו ברורים לכל בר דעת (שוב, עשה סיבוב בארכיון של אתרי הבידור המרכזיים בחצי השנה האחרונה ובדוק את התחזיות שלהם. עניין של כמה דקות).
את ציפיותיהם של הדוחקאים אני לא מכיר.
דיברתי על ציפיותיי האישיות, ולא היה לי מוסג של"רובוטריקים 2" יש סיכוי להגיע למקום השני בכל שיא אפשרי מיד לאחר "האביר האפל". בקשר לאביר עצמו, אני לא זוכר מה ציפיתי ממנו בזמנו, אבל אני זוכר שההייפ סביבו היה ממש ענק וכשהוא שבר את כל שיאי העולם שום דבר לא ריגש אותי. בכלל. למען האמת, אם ישאלו אותי מהו הסכום הכי גדול לסוף שבוע ראשון או ליום ראשון אז אענה שאין לי מושג, אני לא זוכר, אבל אי כן זוכר שספיידי במקום השני עם 151 מילון. אין לי מושג בדיוק למה.
רובוטריקים הכניס ביומו הראשון 62 מיליון
בתוצאות האמת רובוטריקים הכניס 62.0 ולא 60.6 מיליון וההצעה הכניס 18 ציליון ולא 45 מיליון בסוף השבוע
ירד ב45%, לא הכניס 45 מיליון.
אולי בכל זאת באמפ?
סה"כ רוב הסרטים שציפו מהם להיות סרטי האקשן 'הגדולים' אכזבו (חוץ מסטארטק, אם כי במידה מסויימת הוא תפקד יותר על תקן האנדרדוג המפתיע מאשר בתור שובר קופות פוטנציאלי),
ובכל זאת היה באמפ גדול מאוד שנצבר עוד מהחורף, והוא היה חייב לפרוק עול מתישהוא…
ואין כמו לפרוק עול על סרט שאין בו כלום, לא צריך להתאמץ ולו לשניה, ואפילו מותר לרייר בגאון (בין אם בעקבות שחקנים בשר ודם שברור שלא נבחרו על סמך יכולות המשחק ובין אם בגלל רובוטים שגם הם רחוקים שנות אור מלהיות 'סאני').
קשה לטפול את האשמה בקהל, אחרי שהמפיקים מצליחים לנתץ כל פעם מחדש סרטים עם פוטנציאל (ווטצ'מן,וולברין,טרמינייטור,מלאכים ושדים), זה עלול להוביל את הצופים לסרט עם הסיכוי הנמוך ביותר לאכזב (ולו מכיוון שמדד הציפיות לגביו אינו מאפשר אכזבה רבתי וקיים פקטור גבוה it does deliver את כל שהצרכנים מצפים ממייקל ביי).
אבל זה עדיין לא אומר שהקהל ימשיך להגיע לבתי הקולנוע בהשלמה תהומית. עם אפס replayability value אחרי שרובם יקבלו את ה'מנה' שלהם, הביקורות הקוטלות יחלחלו ואני לא רואה סיבה שרובטריקים לא יצנח לתהומות הנשיה להן הוא ראוי, יעלם במהרה מהעשיריה ובתוך כך גם מרשימות הסרטים המצליחים בכל הזמנים.
ובתקווה שלכשיצא רובטריקים 3 יהיו לו מתחרים ראויים שישאירו אותו לאכול אבק ולמנוע מאיתנו את הסיכוי שמייקל ביי יספק משתתף בגרסא מאוחרת של הסקר הנוכחי.
לפני שאפילו קראתי את הכול...
כמעט בכל כתבה שקשורה לרובוטריקים מצוין עד כמה באי הוא גרעו בסצינות אקשן, אז המסקנה היא שלא רק שהקהל לא יודע להבדיל בין סרטים רעים לטובים מבחינת דיאלוגים ועלילה, אלא הוא גם לא יודע להבדיל בין סצינות אקשן טובות ורעות?! (ולא משנה אם העלילה והדיאלוגים טובים).
זו רק דעתי
אבל לדעתי הייתי על סף התקף אפילפטי בכל פעם שהאקשן התחיל.לא שסצנות הדיבורים לא היו מביכות ומגושמות והזכירו את כל הרגעים הגרועים של קומדיות "אמריקן (הכנס שם כאן)", אבל לפחות בהן היה אפשר להבין מה קורה ומי מדבר עם מי.
בחיאת
מספיק כבר. מנקודת המבט שלי, רובוטריקים 2 הוא אחלה סרט. נהניתי מכל רגע, וזה משהו שאני לא יכול להגיד על אף סרט קיץ אחר שיצא בחודשים האחרונים. אז כן, לא ממש ברור למה כל השקרניקים נראים אותו הדבר, ולפעמים לא ברור מה הולך, אבל מה שבטוח, שזה סרט כיפי, כמו שאמור להיות סרט קיץ.הומור, אפקטים וכוסיות, חבל שלא שתיתי בירה לפני.
מחשבה שעברה לי בראש בעקבות צפיה בקורליין ובעיר הגחלת: האם הסרט הזה באמת מתאים לילדים? משווקים אותם כסרטי ילדים, אבל הם בהחלט לא מיועדים לילדים קטנים. זה לא רק כי הם מפחידים, אלא גם בגלל רעיונות מסוימים שמוצגים בהם ודורשים השלמת פרטים שילדים לא בהכרח מורגלים בה. לפני שנה, כשראיתי את וול-E, ישבה בשורה מאחורי ילדה שלא הפסיקה לשאול את אבא שלה מה קורה בסרט (זה בחלק האלם של הסרט). בשלב מסוים, הפסיקה לשאול, הבטתי לאחור וראיתי שהילדה פשוט נרדמה. זה לא חדש שיש סרטים שמשווקים בצורה מטעה כמתאימים לילדים, כך שמבוגרים יצפו בהם רק כמלווים. אלא שהורים שלא עושים תחקיר לפני קניית כרטיסים, יכולים למצוא עצמם בסרט שמתאים להם יותר מאשר לילד.
עכשיו, כל הורה צריך לדעת מה מתאים לילדים שלו ומה לא. חלק מהאחריות של ההורים זה לשמש ועדת צנזורה מטעם עצמם. המצב משתנה מילד לילד. האחיין שלי (בן 5) רואה סרטים של פיקסאר וזוכר אותם בעל פה. טוב, ככה זה כשרואים סרט חמישים פעם. הוא יכול לראות סרטים מפחידים יחסית ולישון טוב אחרי זה. לא פעם אני מייחל שיוכל כבר לקרוא כתוביות כדי שיבוא איתי לסרטי ילדים לא מדובבים. כשאני הייתי בגילו, הייתי הרבה יותר רגיש למראות בסרטים. עד היום אני זוכר סרטון של פופאי (אאז"נ) בו הוא תופס תנין מהזנב והופך אותו מפנים החוצה. עד היום רודפות אותי תמונות מסרט פלסטלינה שראיתי בגיל 7*. רבאק, נשארתי פעם ער חצי לילה בגלל פרק של מוש השור.
אז אני הייתי קיצוני. לא ראיתי סרטי אימה עד גיל מאוחר יחסית, אבל מצאתי תמונות מטרידות גם בדברים שאושרו לבידור ילדים. מה שמעניין זה שדווקא בסרטי דיסני, לא הייתה לי שום בעיה עם סצנות מפחידות (חוץ מהדרקון ביפהפיה הנרדמת, אבל הוא מפחיד אותי עד היום). זאת, אגב, לא הנקודה שלי.
הנקודה האמיתית שלי היא שלפעמים הורים עושים קיצורי דרך לא נכונים. במקום להכיר את הילד ולדעת מה מתאים לו, נותנים למפיצים להחליט בשבילם לאן לקחת את הילדים. במקום להדגיש שקורליין הוא סיפור שנכתב במוצהר כאימה לילדים, מוסיפים לשמו את המילים התמימות "ודלת הקסמים" ומציגים אותו כסיפור על ילדה שנסחפת לעולם קסום ומופלא והעיקר, לא מפחיד. קשה למצוא סרט שגם ילדים וגם מבוגרים יהנו ממנו (חכו לפוניו). לפני כמה חודשים, שדרו בטלויזיה את "סופרמן". האחיין שלי השתעמם כי יש הרבה קטעים בלי אקשן. כשסוף סוף היה אקשן, אחותי בקשה להעביר ערוץ, כי זה מפחיד מדי בשביל הילדים. כשהלכתי לראות את "סוס המים", אחותי לא הסכימה שהבן שלה יבוא איתי, כי היא קראה ביקורות באינטרנט ונראה לה שהסרט מפחיד מדי. אחרי הצפיה, התקשרתי להודיע לה שצדקה, הסרט הזה באמת לא מתאים. ההורים שלוקחים את הילדים לקורליין ומתפלצים מכמה שהסרט לא מתאים, מעצבנים אותי. מותר לתת לילד לפחד, כל עוד הוא מסוגל להבין שזה רק סרט, אבל אחריותכם היא לבדוק מראש אם הסרט והילד שלכם מדברים באותה שפה.
התקטננות
"חכו לפוניו"?
אין לי מושג איך 'פוניו' ייראה לילד קטן, אבל אותי הוא הטריד.
לא יודע לגבי ילדים קטנים
נתתי אותו כדוגמה לסרט שגם הורים וגם ילדים יכולים להנות ממנו. היו בהקרנה הרבה ילדים, בגילאים שונים, והתרשמתי שכולם נהנו. אני חושב שזה סרט שיטריד מבוגרים הרבה יותר מאשר ילדים.
הבעיה היא לא להכיר את הילד – הבעיה היא להכיר את הסרט (או הספר, או ההצגה).
הורים – כמו כל צרכן בכל תחום, רק שבמקרה הזה האחריות היא כלפי הילדים שלהם – צריכים לקבל החלטות על סמך מעט מדי מידע. זה נכון גם לגבי בחירת בית ספר, התייחסות כזו או אחרת לדפוס התנהגות כזה או אחר של הילד ו/או החברים שלו, ובוודאי לגבי סרטים.
הדרך היחידה לדעת בוודאות אם סרט הוא באמת מתאים לילד שלך היא לראות אותו בעצמך קודם. אבל זה מסובך – לרוב ההורים זה עינוי תרבותי (הם לא רוצים לראות 'עידן הקרח', בעיקר כשהם יודעים שהם יראו אותו אחר-כך 300 פעם בבית שוב), וזה דורש זמן, כסף ומאמץ שלהורים קשה לפנות גם ככה.
לכן הורים – שוב, כמו כל צרכן – עושים קיצורי דרך. הם שואלים חברים שלהם איך בית הספר והם מבררים עם הורים אחרים בגן איך הילד מתנהג ליד החברים שלו כשהם לא בסביבה. והם רואים טריילרים, לומדים משעות ההפצה ושמות הסרטים, שואלים חברים ומתייעצים בעין הדג.
כשמנגנוני איסוף המידע הללו – שמופעלים לרוב בצורה די חלקית וחפוזה – כושלים, הורים נוטים להאשים את הגורמים בהם התייעצו ולא את עצמם. אני מסכים איתך שזה כבר לא רציונלי, אבל נו, גם הורים הם בני אדם.
נתתי את אחותי כדוגמה
היא לא ידעה כלום על "סוס המים", אז היא בדקה באינטרנט והתמקדה במציאת ביקורות ותגובות של צופים שציינו האם הסרט מפחיד לילדים. גם מה שאתה עושה זו התנהלות נכונה לדעתי. מה שמפריע לי אלה ההורים שסומכים בעיניים עצומות על המפיצים ולוקחים את הילדים לסרט רק כי הוא משווק כסרט ילדים. זה כמו שבשנה שעברה, מקדונלדס חלקו בובות של האביר האפל בארוחות ילדים, למרות שהסרט בפרוש לא מתאים לילדים קטנים. מרגיזים אותי הורים שלא משקיעים זמן בבדיקה, שומעים על סרט במקדונלדס, או רואים פרסומת בערוץ 2 ומאמינים שזה שמשווקים סרט לילדים, בהכרח הופך אותו מתאים לילד שלהם.
ובכל זאת,
הורה מגיע עם ילדיו לקומפלקס, רואה פוסטר לסרט (שנראה) מצוייר, עם דיבוב לעברית ועם שם הכולל את צמד המילים "…"ודלת הקסמים". לצפות ממנו לבצע תחקיר מעמיק באינטרנט לפני הצפיה זו בקשה לא ריאלית.
את התחקיר צריך לעשות לפני היציאה מהבית
אין זמן? מתייעצים עם הקופאים או עם חברים שראו את הסרט. אי אפשר לקבוע שסרט מתאים לילדים רק על סמך פוסטרים ופרסומות.
אי-אפשר, נכון - אבל זה די סביר שזה יקרה
אחרי הכל, למה למפיצים לשקר? זה יעשה להם יותר נזק מתועלת, וגם פותח פתח לתביעות נגדם.
תראה, אם אתה הולך לחנות ספרים ורואה ספר עם עטיפה צבעונית ומתוקה שנמצא באזור ספרי הילדים, זו הנחה סבירה שמדובר בספר ילדים. אין סיבה ממשית שזה לא יהיה המצב גם עם סרטים (מה גם שכמעט כל סרט מצויר שיצא בעשורים האחרונים והופץ בארץ היה סרט ילדים).
סרט לילדים - כן. סרט לכל הילדים - לא.
כשאני בחנות ספרים ומחפש משהו לקנות לאחיינים שלי, אני מדפדף וקורא קצת בעצמי לפני שאני בוחר מה לקנות. ככה אני מחליט אם השפה, התוכן והאיורים מתאימים. עם סרטים זה יותר בעייתי, כי הפוסטר מגלה רק את מה שהמפיצים רוצים שיחשבו על הסרט. בדרך כלל, הם רוצים שיחשבו שהסרט הזה מתאים לכל ילד, בלי לציין שהוא יכול להיות מפחיד, או מסורבל מדי לילדים קטנים יותר. אפילו דואגים לדבב כמעט כל סרט אנימציה כדי שילדים שעוד לא קוראים כתוביות יוכלו לצפות. אולי אם היו מדבבים רק סרטים שבאמת מתאימים לילדים קטנים, היה להורים קל יותר לעשות בעצמם סלקציה, אבל הדבר נוגד את האינטרסים הכלכליים הן של המפיצים והן של המדבבים.
לכן אני אומר שאם אין זמן לבדוק מראש, אפשר לשאול את הקופאים על מה הסרט ואם לדעתם הוא מתאים לילדים מתחת לגיל X. זו לא שיטה הכי אמינה, אבל היא יותר בטוחה מהימור על עיוור.
אפרופו עטיפות, מעשה שהיה:
לפני כמה שנים הייתי בארה"ב, ובדיוק נולד לחברים שלי בן. החלטתי לקנות איזה משהו. בשבת לפני הטיסה חזרה התארחתי במקום על גבול אחת משכונותיה החרדיות של ניו-יורק רבתי, ובערב שבת הלכתי לקנות דברים ברחובות המאוד יהודיים שם. נכנסתי לחנות, ראיתי ספר קומיקס נאה לילדים, על משפחת עכברים שמגיעה לארה"ב. עלעלתי בדפים הראשונים – הטקסט סביר למדי, הציורים יפים.
אחרי שחזרתי לארץ ונתתי את המתנה, קיבלתי טלפון מופתע מעט מהורי הפעוט: "תגיד, אתה יודע מה בדיוק הבאת?"
אמרתי שכן, ספר ילדים נחמד.
"קראת אותו עד הסוף"?
הודיתי שלא.
התברר שמדובר בספר נוצרי פאר-אקסלנס, שבסופו משפחת העכברים מתכנסת בכנסיה להודות לישו על יישובם בעולם החדש.
מוסר השכל:
לפעמים, גם אם יש ספר מצוייר, וגם אם נראה לך שהמקום (במקרה הזה, חנות חרדית) מעיד על עצמו, אי אפשר לסמוך על זה.
אבל נכון, אי אפשר לצפות מהורים לבדוק הכל כל פעם.
ראית את 'פייבל והחלום האמריקאי'?
גם הוא סיפור על משפחת עכברים שמהגרת לארה"ב, אבל העכברים הם יהודים כשרים. טוב, אולי לא כשרים.
ראיתי, ואף מצטט ממנו מדי פעם.
זכרונות מאטלנטה חלק ג' ואחרון
(אלא אם כן אני אזכר בדברים מעניינים נוספים)
במהלך הכנס, הוצגה תערוכה המוקדשת לעבודותיו של הבמאי דון בלות'. לאורך השנים, בלות' סחב אתו ערימה של חומרים מסרטיו השונים – במיוחד את כל ציורי-הצלולויד מאותם סרטים – ובשלב מסוים הוא הגיע למסקנה שזה יקר מדי, מסובך מדי ובעיקר מסוכן מדי (צלולויד הוא דבר דליק). לכן הוא תרם את כל האוסף שלו ל-SCAD שבו אורגן הכנס, והם מתגאים בעובדה שהם אחד מהמוסדות המעטים שמחזיקים את אוסף הצלולויד השלם לא מסרט אנימציה אחד – אלה מכמה וכמה כאלה.
למרבה הצער, דווקא שניים מהלהיטים הגדולים שבלות' היה מעורב בהם – "פיבל והחלום האמריקאי" ו-"Land Before Time" לא יוצגו בתערוכה – החומרים שקשורים לסרטים האלה הוחזקו בכספת ביוניברסל, עד שהם הושמדו כדי לפנות מקום לדברים אחרים (טרגדיה אמיתית, מסתבר – פירוט בהמשך). בכלל, רוב הדברים שהוצגו בתערוכה היו מהפקות סוג ג' ו-ד' כמו "אצבעונית" ו-"טרול בסנטרל פארק", עם מעט מאוד דברים מעניינים (היו שם צלולוידים וסקיצות מתוך "Secret of NIMH" ומשחקי המחשב "Dragon's Lair" ו-"Space Ace" ובשלב מאוחר יותר גם גיליונות של מגזין אנימציה לקהל הרחב שהאולפן של בלות' הוציא).
אבל התערוכה לא היתה האטרקציה האמיתית – האטרקציה האמיתית היתה אורח הכבוד, גרי גולדמן, שותפו הבכיר של בלות' עוד מימי דיסני. גולדמן סיפר המון סיפורים, משעשעים ועצובים גם יחד – בין היתר על עשר דקות תמימות (!) שלוקאס וספילברג חתכו מתוך "Land Before Time" בטענה שמדובר בדברים מפחידים מדי (הסצנות האלו, כאמור, נקברו במחסן של יוניברסל לפני שהשמידו אותן), על סיפור דומה, פחות או יותר, שקרה עם סרט אחר שלהם, "גן עדן לכלבים" – שם סצנות נחתכו מתוך הסרט כשהוא כבר היה גמור (גולדמן שמר עותק של הסרט המלא, עם הסצנות החסרות – אבל העותק הזה נגנב), על תסריט בשם "כוכב המטמון" שהסתובב באולפני "פוקס" והיה אמור להיות גרסה עתידנית של "אי המטמון", לפני שהוא עבר שינויים והפך ל-"כוכב הקרחונים" ובסופו של דבר ל-"טיטאן AE", ועל הצעה לעבוד על "עידן הקרח" – שבתסריט המקורי שלו, אי-אז בשנת 96', היה סיפור קודר ועגום בהרבה – שהוא ודון בלות' דחו. הוא הראה שם גם את הגרסה החדשה של "Dragon's Lair" לגאדג'ט נייד חדש (והיא נראית מצוין), ובסוף קיבלתי ממנו חתימה על ה-DVD של "Land Before Time" (מדהים כמה הייתי צריך להתרוצץ ברחבי אטלנטה כדי למצוא אותו. אם הייתי יודע מראש שגולדמן יגיע לכנס, הייתי מביא את הדיסק של "Dragon's Lair"…).
מה דון בלות' עושה היום, אגב?
לפי ימד"ב, מאז 'טיטאן AE', לפני תשע שנים, הוא לא עשה כלום. וזה בטח לא מדויק.
הוא ביים את קטעי האנימציה בקליפ ''Mary'' של הסיזור סיסטרז
עבד על קטע הפתיחה של משחק מחשב שאני לא זוכר את שמו, היה מעורב גם ביצירת "Dragon's Lair 3D" (שנחשב לגרוע), ומנסה כבר כמה שנים להרים סרט אנימציה באורך מלא על פי "Dragon's Lair" המקורי.
כן, את זה גם אני קראתי בויקיפדיה
חשבתי שאולי לך יהיו יותר פרטים.
מי אמר שבדקתי בויקיפדיה? הכל מידע אישי
טוב, אפשר לומר שכמעריץ אני עוקב אחרי הקריירה של האיש מקרוב.
וואו
מכל ההודעה המעניינת הזו דווקא הפרטים הכי טריוויאליים הכי מרגשים עבורי.
פייבל והחלום האמריקאי, גן עדן לכלבים ו-the land before time היו הסרטים האהובים עליי כילדה, ועד עכשיו לא היה לי מושג שהם כולם פרי ידם של אותם יוצרים. חצר לי רק ברנרד וביאנקה כדי להשלים את הסריה.
אם ב-''ברנארד וביאנקה'' אתה מתכוון ל-''The Rescuers''
אז כן, בלות' וגולדמן היו מעורבים גם בסרט הזה (בתור אנימטורים) כשהם עבדו בדיסני.
אני בחורה, ו.. כן, לזה התכוונתי. רק שאני חושבת שהסרט שאהבתי כילדה היה ההמשך, ברנרד וביאנקה באוסטרליה או משהו כזה.
הנה גיליתי שאני מעריצה של בלות' וגולדמן.
ברנרד וביאנקה במבצע אוסטרליה, אאל''ט.
אם את מתכוונת לזה עם הציפור.
אכן.
לא סתם ציפור, אלבטרוס! (משם למדתי את המילה)
ויש שם גם עכבר אינדיאנה ג'ונס.
זכרונות מאטלנטה חלק ג' ואחרון
היה לדיסני סרט של כוכב המטמון, לא?
כן, עוד מקרה של מקוריות מפוקפקת?
כן, הקטע הוא
שבשלב מסוים מישהו ב-"פוקס" אמר לעצמו "'אי המטמון' בחלל זה רעיון לא-משהו" (גם בלות' וגולדמן חשבו ככה כשהציעו להם את התסריט בפעם הראשונה) וכך התסריט התחיל לעבור מיליון ואחד גלגולים עד שהוא הפך בסוף ל-"טיטאן AE" (ונחת שוב אצל הצמד, אחרי שהוא עבר כמה ידיים אחרות).
בינתיים, בדיסני, מישהו עלה על הרעיון המבריק "הי, בואו נעשה את 'אי המטמון' בחלל!"
(לא ציטוט מדויק, אבל זה פחות או יותר הסיפור שגולדמן סיפר בכנס).
ואיך, אגב, Titan AE?
פיספסתי אותו לגמרי כשהוא יצא, ועכשיו אני מתלבט אם כדאי לקחת אותו ב-DVD.
זכה לביקורות מאוד מעורבות עם צאתו
זכור לי כלא-רע בכלל, אבל כבר עבר הרבה זמן (כמעט עשור) מאז שראיתי אותו, אז קשה לדעת.
מה שכן זכור לי בבירור, הוא שמאוד התלהבתי מרוח משחקי המחשב ששיחקתי בהם בנעורי ובלות' היה מעורב בהם (במיוחד Space Ace) ששורה על הסרט הזה.
חסוך את זה מעצמך.
מהנה, אם זכרוני אינו בוגד בי.
ואני חשבתי שזה ייגמר אחרת
ושתגלה שקנית לו את "מאוס"
. אם כי העטיפה שלו לא נראית ילדותית במיוחד.
גם אני חשבתי על זה
נזכרתי שפעם רציתי לקחת את "מאוס" מהספריה והספרנית, נוצלת שואה, הזדעזעה כשאמרתי שאני מחפש קומיקס על השואה. כמו שיש אנשים שחושבים שכל סרט אנימציה הוא בהכרח לילדים, יש כאלה שמקשרים כל קומיקס לעלילה שטותית ומזלזלת.
בואנה, רד, אתה אובססיבי...
בדוחקו אחד טענת שרובוטריקים 2 הוא סרט מחורבן שמונה פעמים בוואריאציות שונות (ספרתי).
לא אהבת אותו. הבנו. תוכל לרדת ממנו ולכסח קצת סרטים אחרים? כי סרטים גרועים באמת שלא היו חסרים השנה. מה, לא נתקלת במשחק ממש דפוק משחקנים טובים למשל? או באפקטים גרועים במיוחד?
אני מסכים עם ASAF-TV, אנשים הגזימו עם הקטילה בדיוק כמו שהגזימו עם התשבוחות להא"הא.
לא נראה לי שספרת טוב.
אם אני אומר שהדעה הכללית גורסת ש'רובוטריקים 2' הוא סרט גרוע, זה לא כמו לומר שלדעתי הוא סרט גרוע. אחד מהם הוא דעה אישית, השני הוא פשוט דיווח על עובדות. הרעיון בדו"חקו הוא להצביע על תופעות מעניינות, כשהן קורות: סרט כל כך לא אהוד שעושה כל כך הרבה כסף הוא בהחלט תופעה מעניינת. על מה עוד יש לדבר?
על מה עוד יש לדבר?
למה שנאת את 300 וקטלת אותו – הבנתי (גם אם לא לגמרי הסכמתי), את זה אני לא תופס. מה הנימוקים האובייקטיבים (קרי: משחק/בימוי/עלילה/אמינות/אפקטים/פסקול) לדעתך שהסרט רע?
אני לא רד אבל הייתי רוצה לענות על זה ברשותך..
אז ככה:
משחק – גרוע,
בימוי – מחפיר,
עלילה – איזו?
אמינות – אין,
אפקטים – יפים,
פסקול – רועש.
אז מזל של ביי שאנשים באים בשביל אפקטים.
אבל זה לא העניין
אתה קורא את הדו"חקו. לא ביקורת על הסרט. אלה שני דברים שונים. ביקורות נועדו לחוות דעה על הסרט. הדו"חקו נועד למטרה אחרת, והיא: להצביע על מגמות במכירות סרטים בקולנוע.
ההמטרה של רד לא היתה להעביר ביקורת על הסרט. המטרה שלו היתה להצביע על מגמה: סרט שמצד אחד נשחט בביקורות ומצד שני מאוד מצליח בקופות.
על זה רד דיבר. דעתו האישית על הסרט הרבה פחות רלבנטית כאן, ובטח שזה לא המקום להתחיל לפרט את הסיבות לדעה כזו. בשביל יש ביקורות לסרטים.
אבל כל הסרטים הגרועים האלה
לא נעשים בתקציב של 200 מיליון דולר ומכניסים 200 מיליון דולר בארצות הברית לבדה תוך חמישה ימים+ מסע יח"צ נרחב מאוד כולל התייחסות מספר פעמים במספר תוכניות(!) של קונן אוברייאן וג'ימי פאלון לדוגמא…
והאביר האפל הוא כנראה סרט גיבורי העל הטוב בהיסטוריה בעוד שביחס של תקציב-תוצאה הרובטריקים הוא כנראה הגרוע בהיסטוריה..
הטעות שלך: רד לא טען ש-''רובוטריקים 2'' הוא סרט מחורבן *לדעתו*
הוא טען שזה סרט מחורבן לדעתם של מרבית המבקרים. עם הטענה הזאת באמת אי אפשר להתווכח: קפוץ ל-"עגבניות רקובות" ותבדוק את הביקורות שם.
ואגב, "באטמן מתחיל" הוא לא פריקוול.
הוא כן. לא לדעתי כמובן,
איך אמרת? לדעתם של מרבית המבקרים:
http://www.thaindian.com/newsportal/sports/batman-begins-voted-best-prequel-of-all-time_10075826.html
http://www.contactmusic.com/news.nsf/article/batman%20begins%20named%20best%20prequel%20ever%20in%20new%20poll_1075351
http://entertainment.oneindia.in/hollywood/top-stories/scoop/2008/batman-begins-best-prequel-280708.html
http://news.oneindia.in/2008/07/25/batman-begins-voted-best-prequel-time-1216980420.html
שנמשיך?
מה אתה מנסה להגיד, ומה הקשר למבקרים?
מישהו עשה סקר על "הפריקוול הטוב ביותר". הוא כלל בו את 'באטמן מתחיל' בטעות, מכיוון ש'באטמן מתחיל' הוא לא פריקוול. הידיעה על הסקר פורסמה במספר אתרים ברחבי העולם. כל הידיעות האלה עוסקות, כאמור, באותו סקר יחיד, שלא הביע את הדעה של מבקר כלשהו.
והנקודה שלך היא?
שמרבית המבקרים צודקים, ו-''באטמן מתחיל'' הוא פריקוול.
או שמרבית המבקרים טועים, ו-"רובוטריקים 2" הוא סרט טוב.
הייתי אומר שהוא נמצא בין הפטיש לפריקוול.
תודה.
תודה.
זה לא קצת בעיה לעשות השוואה בין עובדות לדעות?
הכל התחיל כשהוא החזיר לי!
כל זה התחיל כשטענו כלפי הטענות שלי שרד פיש הביא את דעת הקהל/המבקרים ולא את דעתו.
אני טענתי שזה לא משנה.
האמת? הצלחתי לבלבל את עצמי בשלב הזה, אז אני פורש לשבת בפינה בחושך. אתם יכולים להמשיך בלעדי.
לא, אני לא הולך לדבר על הסרטים הללו (אם כי שניהם מומלצים בחום) אלא על ה-3D שלהם.
לא יצא לי עד כה לצפות בסרטי 3D והנה, נקרתה בפני ההזדמנות לצפות בשני סרטים כאלו ועוד יום אחר יום.
אלא שגם עכשיו פוסט-צפיה מסתבר שטרם חזיתי ב-3D.
מסתבר שאין לי ראיית עומק, אף דמות לא קפצה עלי מתוך המסך והדבר היחיד שאני צריך לקחת בחשבון בבואי לצפות בסרטים כאלו בעתיד זה שעדיף לבוא עם עדשות ולא משקפיים כי אז זה יהיה נח יותר.
רציתי פשוט לפרוק עובדה אומללה זו. תיהנו לכם עם השלושה מימדים שלכם, אני אשאר בחושך, עם משקפי תלת-מימד מיותמות.
וואלה?!
יש לך מושג איך ולמה? עד לרגע זה הייתי בטוח שכל מי שיש לו שתי עיניים תקינות – יש לו ראיית עומק. לא ידעתי שיש דבר כזה שאין דבר כזה. אני מניח שאם אחת מהעיניים שלך היתה לא-תפקודית היית מגלה את זה בשלב כלשהו במהלך החיים שלך – ובכל זאת אתה לא רואה עומק בכלל?
יש לי שתי עיניים תקינות
אבל עקב הפרש גדול בין שתי העיניים התרגלתי "להשתמש" רק בעין אחת.
כשכולם סביבי באולם פולטים "וואו!" מהפריים הראשון אני רואה עוד סרט דו-מימדי סטנדרטי.
אני מקווה ומניח שזה משהו שניתן לתקן (כן ילדים, כשאומרים לכם בגיל 6 להסתובב חודש עם משקף סגור בעין אחת ואתם מסרבים דעו שיהיו לכך השלכות בהמשך).
היתה לי אותה הבעיה, ופתרתי אותה.
(זה נקרא, אגב, עין עצלה) מגיל צעיר היה לי מספר 6 בעין ימין ו4 בעין שמאל. בכתה י' שמעתי על תרגילי ראייה שעובדים וחשבתי, WHAT THE HELL, קניתי ב60 שקל (סטימצקי) את הספר "ראייה משופרת ללא משקפיים" של דוקטור בייטס והורדתי את המשקפיים לגמרי תוך חצי שנה בלי שום ניתוח.
עברתי בדיקות לצורך רשיון נהיגה ובמבדקי טייס ובשתי הפעמים האופטימטריסטים לא האמינו שהיו לי משקפיים אי פעם. ברצינות לגמרי – זה עובד.
אפשר לתקן גם כל עין בנפרד בשיטה הזו ולהגיע לסימטריות – כדי שתוכל לראות סרטי תלת מימד.
כדאי אגב, להזדרז, שמעתי שהחדש של קמרון שווה 3D.
יש אחוז קטן מהאוכלוסיה שלא מסוגל לראות ''סטריאוסקופית''
כלומר, בעזרת טכנולוגיית התלת מימד שמשתמשים בה כיום בקולנועים. לא ידעתי שיש אנשים שאין להם תפיסת עומק בכלל (נשמע לי קשה מאד להסתדר ביום-יום) אבל יש כמה אנשים שעשויים ללכת לקולנוע תלת מימד ולגלות ששילמו לחינם.
לא נשמע לי שקשה להסתדר
במציאות של היום שבה אנחנו לא צדים ציפורים למאכל או בורחים מנמרים בג'ונגל, אין הרבה שימוש בחיי היומיום לראייה מרחבית. אלא אם כן אתה משחק טניס.
באיזושהי רמה זה אמור גם למנוע ממך להתקע בעמודי חשמל ובאנשים
כן... אבל לא בהרבה.
רובנו יודעים להבדיל בין אדם שנמצא במרחק חצי מטר מאיתנו לבין אדם שנמצא במרחק 50 מטר מאיתנו גם עם עין אחת סגורה. זה לא שאנחנו חושבים "רגע, האיש הזה נמוך וקרוב אלי, או שהוא רחוק ומאוד גבוה?".
חלקנו גם יכולים להתקע בעמודי חשמל אפילו אם יש לנו שתי עיניים. לא שאני מדבר מניסיון אישי או משהו.
אז דיוק קטן
הסיבה שאתה יכול לעצום עין אחת ועדיין להבדיל בערך מה קרוב ומה רחוק הוא שהמוח מסוגל בכל זאת, על סמך נסיון העבר, להשלים את המידע החסר מהתמונה הדו מימדית שהוא מקבל. היכולת הזו, אבל, מתנוונת עם הזמן, אם זכרוני אינו מטעני (וכמובן שאינה קיימת אצל אנשים שבהם זה מצב מולד).
הדברים שהזכרת
(בן אדם קטן יראה רחוק ולהיפך) נקראים רמזים "חד עיניים". כלומר זו ראיית עומק שיש לנו בכל עין בנפרד על סמך חוויות נלמדות.
לעומת זאת ישנה ראיה תלת מימדית (סטריאו) שאותה ניתן להשיג רק בראיה דו- עיניית תקינה. היינו, אנשים שהיו פוזלים בילדותם או כמו אסף שיש לו עין עצלה בגלל הפרש בעיניים, אין להם ראיה כזו (או שיש להם רק בדרגה נמוכה יותר).
או נוהג.
עוד לא ראיתי סרט תלת-מימד בקולנוע [מקווה לעשות את זה עם קורליין], אבל לפי מה שהבנתי זה לא ממש כמו התלת-מימד בדיסנילנד ואטרקציות כאלה, שבהם הדמויות יוצאות מהמסך ונראות במרחק נגיעה ממך, אלא פשוט עם עומק ומישורים [ותקנו אותי אם אני טועה].
בקרוליין הן כן יוצאות.
רק לאיזה סצנה אחת או שתיים חפצים ממש מתעופפים לעבר הקהל, וגם אז לא כזה קרוב, אבל הן בהחלט "קופצות" מהמסך.
בעניין 'עידן הקרח', אולי זה לא רק אתה
ראיתי את הסרט היום, בתלת-מימד, ולהפתעתי הוא היה די… איך לומר, שטוח. זה לא שרימו אותי ומכרו לי כרטיסים להקרנה דו-מימדית: בהחלט היה "עומק" לסרט, אבל הוא היה מאוד "רדוד", אפילו בהשוואה לטריילרים שהוקרנו לפניו. בשום שלב של הסרט שום דבר לא בלט או שקע יותר ממטרים וירטואליים ספורים מהמסך. נזכרתי שלפני כמה שבועות ראיתי סרט תלת-מימד אחר באותו מקום, ובין הטריילרים שלפניו היה גם הטריילר של 'עידן הקרח 3' – וכבר אז התפלאתי על כך שהתלת בו היה כמעט בלתי מורגש.
אם זה היה סרט מצולם הייתי מסביר לעצמי את זה בקשיים טכניים, אבל זה סרט אנימציה, ואם כבר עושים אותו בתלת-מימד, אני לא מבין למה לא ללכת עד הסוף. אולי הסרט נוצר עבור הטכנולוגיה המתחרה (Real-D, כמו בגלובוס, ולא דולבי 3D, כמו בפלאנט)? אולי ההקרנה לא היתה תקינה איכשהו? מכל מה שאני יודע על 3D, אף אחד מההסברים האלה לא נשמע הגיוני, אבל מה אני כבר מבין.
כנראה שזאת החלטה מודעת של היוצרים, אבל למה – באמת שאני לא מבין. עד היום על סרטי האנימציה התלת-מימדיים שראיתי טענתי ששווה לראות אותם בתלת אם יש לכם הזדמנות, אבל לגבי 'עידן הקרח' אני לא בטוח שזה שווה את העשרה שקלים הנוספים ואת אי-הנוחות היחסית של המשקפיים.
ואיך הסרט? להנמיך ציפיות?
בסדר.
כלל נקוט בידך:
תמיד טוב להנמיך ציפיות. גם לפני סרט של פיקסאר וגם לפני סרט של נולאן.
בכל מקרה, לדעתי הסרט מהנה במידה, לא התגלגלתי מצחוק אך צחקתי יותר פעמים משאני יכול לספור על עשר אצבעות. סקראט וסקארטה דווקא סיפקו לי הרבה צחוקים ודמעות צחוק. במיוחד זכור לי קטע של ריקוד מסוים שלא אסגיר מה הוא – זה כ"כ הצחיק והפתיע אותי!
מומלץ במיוחד למי שיכול לסספנד את המבוגר האחראי-והיודע-כל שבו.
רק שאלה אחרונה, למי שניסה :
בבקשה תרגיעו אותי ותגידו שהדיבוב לעברית טוב ומצחיק לא פחות מהמקורי. כי כדי לראות את זה בתלת מימד אני נאלץ לראות מדובב ):
דרך אגב, אני אהבתי את הדיבוב לעברית של "עידן הקרח" הראשון. אפילו יותר מהמקורי.
רק שאלה אחרונה, למי שניסה :
אני ראיתי באנגלית בתלת מימד בגת בת"א.
א. מגניב (אבל זה סרט התלת הראשון שאני רואה).
ב. אין תרגום (מצד שני גם אין טקסטים ממש מסובכים)
אז אולי כדאי להבהיר מראש שגם ב-UP
האנימציה התלת-מימדית היא לא דבר מאוד משמעותי בסרט. כן, יש תלת-מימד, אבל גם שם "בשום שלב של הסרט שום דבר לא בלט או שקע יותר ממטרים וירטואליים ספורים מהמסך".
לכמה מטרים וירטואלים היית מצפה
יותר מחמישה והתלת מימד כבר יחלוף 'מעל' לראשיהם של הצופים.
למעשה, אלא אם כן אנחנו מצפים למשהו בסדר גודל של הכריש הוירטואלי מבחזרה לעתיד 2, נראה לי שכמה מטרים זה הגבול העליון. בליטה גדולה יותר מחוץ למסך לא מתאימה לצפייה פרונטלית (בקורליין, למשל, יש מחט שבולטת מחוץ למסך למרחק לא גדול, ועדיין חשתי אי נעימות מכיוון שהיא 'התקרבה' אלי), ונראה לי שגם עומק רב יהיה לא נעים לצופים.
ראיתי כבר סרטי תלת מימד.
ה"עומק" ב'עידן הקרח 3' היה פחות מב'קורליין', 'בלאדי ולנטיין', 'בולט', 'מפלצות נגד חייזרים' או 'הקרב על הכוכב'.
עכשיו יותר ברור?
אכן, התלת מימד ב''עידן 3'' היינו מאכזב ומיותר לחלוטין
ועוד היה להם פוטנציאל גדול. הסרט עצמו מצוין, ומאוד משעשע. גם בדיבוב לעברית (אבל רק אני הרגשתי שהחליפו את המדבב של מני באחד ממש גרוע?).
זה היה טוביה צפיר בראשון, ומישהו בלתי נסבל בשני,
שלפי דבריך כנראה המשיך גם לשלישי (אני לא יודע, ראיתי באנגלית)
מעניין איפה ראית מה
את "קורליין" ראיתי באולם 2 בלב. את "עידן הקרח 3" ראיתי בקולנוע גת. משני הסרטים הייתי מצביע דווקא על עידן הקרח כעל הסרט בו התלת ממד בולט יותר (ושניהם יותר מ"בולט"
).
האם זהו האולם, או שמא הנמכת הציפיות בעקבות "קורליין" ו"בולט" גרמו לי להנאה רבה יותר מ"עידן הקרח"?
ראיתי ביס פלאנט.
אולי זו באמת טכנולוגית ההקרנה שמבדילה בינהם? יכול להיות. כדי לבדוק צריך לראות את אותו סרט בכמה בתי קולנוע.
ההנחה שאנשים באים בשביל אפקטים היא תרוץ קל בשביל אנשים שלא מסוגלים להבין איך סרט שהם חושבים שגרוע מרוויח כל כך הרבה – המחשבה שאולי הם פשוט טועים לא עוברת להם בראש.
בכל מקרה, זה באמת סרט טוב ומתחבר לאנשים ולרגשות הכי בסיסיים שלהם. נכון, זה היה יכול להיות משהו אחר, זה אפשרי, ואולי אפילו סרט שמבחינה קולנועית, תרבותית יותר טוב, אבל העובדה היא שהסרט הזה טוב וכיף לצפות בו. ואגב, בעוד שדעות המבקרים קוטלים את הסרט, הדעה הרווחת בעיני רוב הצופים היא דווקא שונה; רובם נהנו מהסרט.
''העובדה היא שהסרט הזה טוב וכיף לצפות בו''?
בוא נדבר רגע על הגדרות. מה ההגדרה שלך ל"עובדה"?
''העובדה היא שהסרט הזה טוב וכיף לצפות בו''?
מה ההגדרה שלך ל"הגדרה"?
בהתחלה קראתי את המשפט שלך ככה:
ההנחה שאנשים קוטלים את הסרט כי הם לא מבינים היא תרוץ קל בשביל אנשים שלא מסוגלים להבין איך סרט שהם חושבים שטוב מקבל כל כך הרבה ביקורות רעות – המחשבה שאולי הם פשוט טועים לא עוברת להם בראש.
בהתחלה קראתי את המשפט שלך ככה:
טוב שזה היה רק בהתחלה, כי זה בכלל לא מה שכתבתי. אני שמח שהבנת בסוף :)
בהתחלה קראתי את המשפט שלך ככה:
נראה לי שאתה איש יחסי ציבור של המפיצים של הסרט בארץ.
אוקיי, תרגעו.
אני לא מכיר את סארפ, אבל זה שהוא אהב את הסרט זו לא הוכחה שהוא שתול מטעם מישהו. אנשים שאוהבים את 'רובוטריקים 2' קיימים.
מוצדק לחשוד במי שהפציע פתאום וכותב הודעות על נושא אחד בלבד, אבל כדי לפסוק "סמוי!" צריך ראיות יותר חזקות מזה.
זה הרבה יותר מחשד סביר
להלן ציטוטים נבחרים.
הודעה שהופיעה בסקר:
"הסרט נהדר, חוויה קולנועית מדהימה. אם לא ראית עדיין, חבל – רוץ לראות! די.וי.די לא יכול להעביר את זה באותה צורה."
מאשכול הביקורת על הסרט:
"באמת נראה לי שהמבקרים לפעמים לא טורחים לראות את הסרט בכלל. רק יושבים בקולנוע וכותבים את הביקורת בראש בלי להתייחס."
-על זה יש לי להגיד – חשבתם על חרם מבקרים? אה רגע, אולי משהו סטייל דודו טופז מתאים יותר?
"אם נשאר לכם ילד פנימי (שכן ברור שלמבקר לא נשאר אחד כזה) לכו לסרט ותהנו."
סארפ הפציע היום והשתתף אך ורק בדיונים על הסרט בשלושה מקומות שונים. בכל אחד מהם הוא הרעיף על הסרט סופרלטיבים מפה ועד הודעה חדשה, יצר קונטרסט בין הציבור למבקרים ערלי הלב שלא מבינים שהסרט בעצם טוב או שלא טרחו לראות אותו וגיבשו את דעתם בטרם הצפייה.
זה הרבה יותר מחשד סביר
סתם מעריץ פנאטי, לצערי:-)
למי שראה את ''למעלה'':
האם אני היחיד שחושב שהוא סרט בסדר אבל לא יותר מזה.
שדי דומה לסרטי המסע של פיקסאר(למעט החלק בהתחלה).
לטעמי יש בסרט הזה בדיוק חמש דקות מצויינות והשאר די סטנדרטי.
אבל לפי הביקורות בעגבניות נראה שאני היחיד…
בגדול, UP הרגיש לי כמו שני סרטים לא קשורים שמחוברים יחד
אבל בקרוב הוא מגיע לארץ ותעלה ביקורת מסודרת. אני בטוח שאז יהיה אפשר לנהל דיון יותר רציני עליו. ובתור סרט של פיקסאר, אין לי ספק שדיון כזה בוא יבוא.
סופר המדע הבדיוני ג'ון סקאלזי מציג:
דירוג סרטי מדע-בדיוני על פי איכות הפיצוצים.
http://blogs.amctv.com/scifi-scanner/2009/07/scifi-movie-explosions.php
עזרה:
קיבלתי ליום הולדתי את שלושת הפסקולים של סרטים טרנטינו: ג'קי בראון, ספרות זולה (אני טחנתי לחברים שלי בראש כל כך הרבה זמן על הסרט הזה, שכבר שלושה מהם נתנו לי את הפסקול שלו) ולהרוג את ביל. השניים הראשונים כולם בסדר ומונחים עמוק בתוך ה-MP4 שלי, אבל להרוג את ביל יותר מסובך. כשאני מנסה להכניס אותו למחשב שלי, הוא רק מראה את הטריילרים שלו. גימיק נחמד, אבל אני גם רוצה לשמוע את הפסקול עצמו. איך אני יכול לעשות שאני גם ממש *אשמע* את הפסקול של הסרט?
זה כבר מתחיל ליהיות עצוב...
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3741249,00.html
בקצב הזה YNET צריכים לבטל את עיניין הטוקבקים..
מה זה ההודעות האלה? לא האהבתם את הסרט? סבבה. אבל למה לקלל את המבקר? להגיד שהוא לא מבין?
למה זה טוב?
מה חדש? זה תמיד היה ככה
ובעניין הטוקבקים, וואינט לא צריכים לבטל אותם אלא להשגיח עליהם – או יותר נכון, היו צריכים לעשות את זה כשייסדו את האתר. הם בחרו להיות בית מחסה למטומטמים – שיחיו עם זה. זה בטח טוב לרייטינג.
עדיין, יכול להיות ויש יותר גרוע.
לדוגמא, וואלה.
ברור שהם היו יכולים להקפיד יותר על סינון תגובות, אבל זה המון כוח אדם, וכן, גם היה פוגע ברייטינג. בכל זאת, לדעתי מצב הטוקבקים יותר נובע מהעובדה שהאתר הזה מאוד פופולרי, ושהישראלי הממוצע מאוד טיפש וקולני.
מצב הטוקבקים נובע מכך שלא משגיחים על הטוקבקים.
למה התגובות ("טוקבקים") בעין-הדג איכותיים פי 86 (ביום רע) מאלה של וואינט? אנחנו לא נמצאים באותה ישראל?
אנחנו לא פונים לאותו קהל יעד.
דהינו, כולם. ובכיוון ההפוך, כמובן, אנחנו הרבה, הרבה פחות פופולריים.
אנחנו קטנים יותר, כן.
אבל לא פונים לאותו קהל – באיזה מובן? קח את מדור הקולנוע של וואינט – הוא הרבה פחות "עממי" מעין הדג. אם כבר, הוא היה אמור להיות האליטיסטי מבין שנינו. למה הוא מלא בטוקבקים מפגרים, ואצלנו אין כאלה? סיבה אחת פשוטה: כי אנחנו מוחקים טוקבקים מפגרים. אם וואינט היו עושים את אותו הדבר, גם אצלם היו דיונים אינטלינגנטיים ומעניינים.
אנחנו קטנים יותר, כן.
אבל תגובות בעין הדג וטוקבקים באתר חדשות זה לא ממש אותו הדבר.
זאת אומרת, פה יש לך אינטרס לסנן את התוכן כי כל המהות של האתר זה שיווצרו פה קהילה ודיונים בנושאי הכתבות והביקורות. בווינט אין להם שום כוונה כזו – הם לא מנסים ליצור קהילת חובבי קולנוע וכשביקורת שמופיעה שם יורדת מהעמודים הראשיים אף אחד לא יחפש אותה יותר. טוקבקיסטים בווינט באים לצעוק את דעתם ולהתחפף, 95% מהם לא מחפשים תגובות על דעתם ויצירת שיח.
בגלל שמדור הקולנוע שלהם הוא חלק מוואינט,
אז נכנס אליו כל מי שכבר שם ממילא והרגע כתב לפוליטיקאי המושחת התורן שהוא שמח שהוא הצביע למישהו אחר. אז על הדרך הוא כותב שהסרט הזה נראה מפגר טילים חוץ מזאת שכוסית ברמות.
לעומת זאת, לכאן מגיע מי שבא לאתר על קולנוע.
כי פה זה אתר איכותי עם אנשים איכותיים.
בין היתר, זה גם עניין של כמות.
בכל הכתבות שעולות שם כל יום, יש פי כמה וכמה תגובות מאשר כאן. אני לא בטוח אם יש גם MODים פי אותו מספר.
ואני גם לא חושב שזה המקום בו הם צריכים להשקיע את הכסף. אם הייתי אחראי על השכר שם, הייתי משקיע יותר בכותבים הרבה לפני שהייתי שופך כסף על עוד MODים. כי הטוקבקים שם הם סתם משהו שנלווה לכתבות, שמאפשר אולי במודע לאנשים לשפוך זעם כדי להעלות רייטינג, אבל הוא ממש לא העיקר. כאן, עם כל החשיבות של הכתבות והיומיות, הטוקבקים הם האתר.
זו לא פונקציה של ישראליות, לדעתי
תסתכל פעם על התגובות באתר של הגרדיאן (במיוחד על כל כתבה עם נושא פמיניסטי) אם אתה ממש רוצה להתחלחל מהטפשות והבהמיות של המין האנושי.
לדעתי מדובר פה פשוט בתוצאה של מספר הקוראים. ווינט הוא אתר מאוד פופולרי שפונה לקהל רחב מאוד. אחוז האידיוטים שבין קוראיו אולי לא גבוה במיוחד מאלה המגיעים לעין הדג, אבל זה עדיין אומר שיש להם הרבה יותר אידיוטים.
אותי תמיד מעניין כמה מהמגיבים הם אנשים אמיתיים וכמה יחצ''נים.
אוי, פתאום הדוחקו הזה קפץ למתמשכים
ונזכרתי: העליתי את התמונה שבראש הדו"חקו בניסיון לראות כמה זמן ייקח עד שמישהו ממעריצי הרובוטריקים ישים לב שמשהו לא בסדר איתה.
מתברר שהתשובה היא, ככל הנראה, לעולם לא.
אפשר לשים לב לדברים ולהיות מעריץ של הרובוטריקים בו זמנית?!
זה רובוטריק בתמונה? לי זה נראה כמו כתם ממבחן רורשאך.
הוא שמן ויש לו ארבע ידיים?
לא, הוא סתם הפוך.
אז מה זה הדבר שנראה כמו ראש?
אשכים?!