דו"ח קופות שבורות – 4.4.2004

שלום אחיי ואחיותיי, מה
המצב? הכל טוב? יופי, טוב
לדעת. ואיך האישה, והילדים?
כבר ביערתם חמץ לכבוד חג
החירות שמשמש ובא? אה, אתם
רוצים כבר את הדו"חקו שלכם –
עסוקים מדי בהכנות לחג מכדי
להתעכב על פסקאות שנכתבות כאילו אני מדבר אליכם. יופי לכם, כי לי אין באופן רשמי שום דבר לעשות בחיים. זה כבר היום השלישי שאני מעביר מתחילתו ועד סופו מול מסך המחשב הזה. למען השם, התחלתי להגיב באתר של הצופים. ואם זה לא סימפטום של שעמום קליני, אני לא יודע מה כן. אבל לא הטרחתם את עצמכם להיכנס לדו"חקו על רק כדי לשמוע את קיטורי גיל ההתבגרות האינפנטיליים שלי, נכון? קופות, זה מה שיש לכם בראש כל היום!

בניגוד אלי, לאמריקאים לא היה משעמם בכלל השבוע. למעשה, היה להם דווקא מאוד מעניין. לא פחות מארבעה סרטים חדשים התנפלו על הטבלה בהפצה רחבה (שניים מהם – אפילו רחבה מאוד) בשבוע האחרון, מחלקם אפילו היו לי ציפיות.

מי שכבש את המקום הראשון הוא לא אחר מ-'Hellboy'. 'הלבוי' מבוסס על סדרת קומיקס פופולרית (ככה אומרים) המספרת על יצור שטני ששוחרר מהשאול על ידי הנאצים כדי לזרוע הרס בעולם ולצווח "מואה-הא-הא-הא!". היצור מאומץ ומתחנך בידיו המסורות של פרופסור ברום ומצטרף ליחידה סודית למלחמה בכוחות הרשע. כוחות הרשע, מצידם, מנסים להחזיר אותו לצד האפל. הסרט הרוויח 23.2 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון שלו, שזה אולי מעט ביחס לסרטי סופר הירו'ס מהזמן האחרון, אבל כשמסתכלים על עלויות ההפקה, 60 מיליון דולר, ונזכרים שאפריל הוא לא חודש טוב במיוחד לסרטים, זו גם לא ממש אכזבה. אם הסרט יתחמק מנפילה דרסטית, הוא עוד יכסה את העלויות ויתעלה עליהם.

כמעט כל המבקרים אהבו את 'Hellboy'. לדעתם רון פרלמן ('בלייד 2', 'שם הורד') מצליח לרגש בתור השד מהגיהינום, והסיפור עצמו מורכב ואפל יותר משל סרטי קומיקס ממוצעים. גם הבמאי, שם-פרטי-בלתי-ניתן-לאיות דל טורו, עושה עבודה מצוינת, אם כי הוא מתלהב קצת יותר מדי מהאפקטים המיוחדים שעומדים לרשותו, ואני יכול להבין ללבו.

'The Rock', סרטו החדש של "ווקינג טול" (ולהיפך), הגיע השבוע למקום השני. העלילה לא מסעירה – חייל משוחרר חוזר לעיירת הולדתו. אך אבוי! כנופיה אכזרית מנסה להשתלט עליה. "דה רוק", שעונה בסרט לשם יותר נורמלי, כריס למשל, מחליט לקחת את החוק לידיים. שאני אגיד שהמבקרים קטלו? המבקרים קטלו. הם אמרו שהסרט מופרך לחלוטין ושהוא מאוד לא חינוכי. א-הא.

'Walking Tall' היה אמור להיות הימור בטוח מצידה של חברת MGM, אבל כמו אנג'לינה ג'ולי, גם האריה השואג סובל מבחירת סרטים לא מוצלחת. מילא שהסרט הרוויח 15.5 מיליון דולר. זה עוד נחשב סביר. הבעיה היא שהוא עלה 56 מיליון, וכרגע, בהסתמך על ההכנסות הממוצעות של סרטיו של ד'ה רוק, לא עושה רושם שהוא יוכל לכסות את העלויות.

במקום הרביעי והמאכזב נמצא 'Home of the Range', סרטם האחרון של דיסני באנימציה מסורתית. הסרט הזה מציב בפניי דילמה קשה מנשוא: מצד אחד, הסיפור על נפילתה של דיסני הוזכר כאן באתר בכל כך כתבות, ביקורות, יומיות ותגובות, שלדבר עליו שוב יהיה חסר טעם לחלוטין. ובכל זאת, אי אפשר לדבר על הסרט מבלי להזכיר את הנושא הכאוב. אז על מנת שלא לייגע, אספק לכם את תקציר הפרקים הקודמים בצורה מתומצתת: דיסני. אייזנר. סרטים. פיקסאר. דרימוורקס. אנימציה. תהילה. מפלה. נוסטלגיה. פוליטי. תקליטי.

הסרט עצמו הוא מערבון קומי על מאבקה של חבורת חיות, בראשותה של פרה חביבה (רוזאן, 'רוזאן'), נגד נוכל עשיר שרכש את החווה האהובה שלהם. למרות שעל הפוסטרים שלו מצוין במפורש "מהיוצרים של 'היפה והחיה' ו-'בת הים הקטנה'!" (ואלה היו בערך מאמצי השיווק היחידים לסרט), הוא אמור להיות הרבה יותר אלים וקריקטוריסטי.

המבקרים חצויים אמנם בדעתם, אבל אם מתעלמים מהמבקרים שפשוט לא אוהבים את ז'אנר המצוירים, ומאלו שציפו לסרט דיסני מסורתי וקיבלו משהו אחר (ואולי מעוד כמה ביקורות רעות שבטח יש להן תירוץ טוב מספיק), אז הסרט לא ממש רע. אבל אף אחד לא יצא מגדרו, בטח שלא הקהל, והסרט, שעלה למעלה מ-100 מיליון דולר (ושמישהו שכח אותו בדרך למשרד הפירסום), נחל מפלה: 14 מיליון דולר. אפילו 'אחי הדוב', הניסיון הקודם שלהם בקופות, עקף את 'מרד החיות' בהכנסות לסוף השבוע הראשון. אם דיסני קיוותה לעזוב את עולם האנימציה בכבוד, היא נכשלה ובגדול. אלינו יגיע 'מרד החיות' ב-29 ליולי.

ג'וליה סטיילס היא סטודנטית אמריקאית מרדנית וקשה להשגה. לוק מייבלי ('28 יום אחרי') הוא נסיך דני שבורח לארצות הברית כדי למרוד בהוריו המלכותיים. הם מתאהבים כנגד כל הסיכויים ומרוויחים כמעט 10.0 מיליון דולר בקופות. סיפור די סטנדרטי יש
ל-'The Prince and Me', וכך גם הביקורות שלו. הן טוענות שהוא נוסחתי מדי, שהוא משתמש ביותר מדי קלישאות, ושהדבר היחיד שהיה יכול לגרום לו להיות גרוע יותר, היה לו היו מלהקים לתפקיד את קייט הדסון. את הביקורות של 'The Prince and Me' שמענו כל כך הרבה פעמים בדו"חקואים כאלה ואחרים, שאני מתפתה לתמצת אותן ל"קומדיה. רומנטית. מבקרים. לא". ותסכימו איתי שככה יותר טוב.

'הפסיון של ישו', הסרט שבא עלינו לכלותינו, נכנס השבוע לרשימת "עשרת הסרטים המצליחים בכל הזמנים בארה"ב", תוך שהוא מעיף משם 'פורסט גאמפ', הכופר. מגיע לו שלמרות התוספת במספר הקולנועים, הוא ירד למקום החמישי (אבל בשבוע הבא מגיע ה-Easter, והוא יתחזק שוב). עוד ביורדים: 'לחסל את הליידי' של הכהנים, שירד ממקום שני לשביעי, ו-'Dawn of the Dead', שספג ירידה חדה במיוחד של 59% וירד למקום התשיעי. מי שלא שפר עליו מזלו הוא
'Eternal Sunshine of the צ'ארלי קאופמן' שכמעט ניצל בנס מירידה מהטבלה, אבל אז אנג'לינה ג'ולי נלחמה בשיניים, והוא ויתר לה.

בשבוע הבא, בהוליווד הבנויה: 'איזו מין שכנה'? הבת של ג'ק באוור! שהיא גם כוכבת פורנו, מסתבר. 'אלאמו', דרמת מלחמה שהחטיאה את עונת האוסקרים. 'The Whole Ten Yards', המשך לקומדיה 'ללכת על הכל', ו-'Ella Enchanted' על ילדה מכושפת שחיה בעולם שמזכיר את העולם של 'שרק' באופן חשוד מדי.


הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך סוף השבוע האחרון בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.

1. Hellboy – 23.2 (23.2)
2. Walking Tall – 15.5 (15.5)
3. Scooby-Doo 2: Monsters Unleashed – 14.8 (49.7)
4. Home on the Range – 13.9 (13.9)
5. The Passion of the Christ – 10.6 (330.9)
6. The Prince and Me – 9.4 (9.4)
7. The Ladykillers – 7.1 (23.5)
8. Jersey Girl – 5.1 (15.8)
9. Dawn of the Dead – 4.6 (51.8)
10. Taking Lives – 3.5 (27.5)