דו"ח קופות שבורות – 6.8.2006

עובדה ידועה היא שכוכבי קולנוע הם דפוקים בשכל, אבל הדפיקות באה בצורות רבות. כשמישהו מפורסם מתחיל לקפוץ על מכשירי אולטרסאונד ולקנות ספות, או להיפך, התגובה המקובלת היא הרמת גבה ושחרור בדיחה ארסית באינטרנט. אבל כשהבנאדם מערב דת, זה נהיה אישי. מה עושים עם מל גיבסון? כשהאשימו את 'הפסיון של ישו' שלו באנטישמיות, מל טען להגנתו שהוא בסך הכל הביא את כתבי הברית החדשה כלשונם, שהוא לא כזה, שהוא אוהב את בני כל הדתות והעמים במידה שווה ושכמה מחבריו הטובים ביותר הם יהודים. עכשיו, אחרי שתחת השפעת בירה אחת או שבע יותר מדי הוא השמיע הצהרות בנוסח "היהודים המחורבנים אחראים לכל המלחמות בעולם" – מה כבר יש לו לעשות? לטעון שדבריו הוצאו מהקשרם?

הבוץ שמל גיבסון הכניס אליו את עצמו הוא לא רק הבוץ הפרטי שלו. כשהוא אמר שרבים מידידיו הם יהודים, הוא התכוון לזה: אי אפשר להיות איש חשוב בהוליווד בלי להכיר הרבה יהודים. ועכשיו היהודים האלה קצת בבעיה. למל יש סרט חדש שאמור לצאת בדצמבר, 'אפוקליפטו'. כיוון שהוא מתרחש בדרום אמריקה בקרב בני המאיה, מתישהו לפני גילוי אמריקה, קרוב לוודאי שהסרט לא אנטישמי. אבל זה כבר לא משנה. הבעיה עכשיו היא לא הסרט, אלא הבמאי. מה יעשו אנשי חברת דיסני – שבלי לבדוק, אני מוכן להמר שביניהם מספר לא קטן של יהודים – עם הסרט הזה? ובעיה גדולה יותר: מה יעשו מפיצי הסרט בארץ? יקרינו – יאשימו אותם במשת"פיות עם העולם שכולו נגדנו. לא יקרינו – יפסידו, ככל הנראה, הרבה כסף.

וויל פרל, ככל הידוע לי, לא נתפס מעולם בהערות אנטישמיות, והוא גם מסתובב די הרבה עם החבר'ה של בן סטילר. אבל כנראה הוא בכל זאת עשה משהו מאוד לא טוב ליהודים, אחרת קשה להבין למה הסרטים שלו באופן קבוע לא מגיעים לארץ (וכשהם כבר מגיעים, הם 'סמנתה'). 'Elf' הכניס 150 מיליון דולר בארה"ב, אבל בארץ לא הוקרן בבתי הקולנוע אלא הגיע ישר לדי.וי.די (שם קיבל את השם 'קטן עליו'). 'Anchorman' ('והרי החדשות') הכניס 85 מיליון דולר, וכנ"ל. וגם 'Old School' ('מועדון החברים'), 'בועטים וצורחים' ו'ג'ורג' הסקרן'. ונשאלת השאלה, WTF?

על כל פנים, פרל הגיע ממש עכ-שיו לשלב בקריירה שלו שבה כבר אי אפשר להתעלם ממנו, אפילו אם בשעות הפנאי הוא קורא קריקטורות אנטישמיות ונהנה מ'מעוף הדרקונים'. הסרט החדש שלו, 'Talladega Nights: The Ballad of Ricky Bobby', הכניס השבוע 47 מיליון דולר. זה הרבה. זה ממש הרבה בשביל קומדיה, עוד יותר הרבה בשביל קומדיה שהיא לא סרט המשך, וזה באמת המון בשביל קומדיה שהיא לא המשך ולא בהשתתפות ג'ים קארי. יכול להיות שהסרט הזה יסמן את הפיכתו של פרל לכוכב קומי קופתי בדרגת קארי או אדם סנדלר.

'לילות טלאדגה' (צפו לשינוי שם קיצוני כשהסרט יגיע לארץ) הוא פארודיה על סרטי ספורט, שבה פרל מגלם את הנהג מספר אחת באמריקה, בעוד ג'ון סי. ריילי הוא מס' 2 הקבוע שלו. על שלטון הברזל של ריקי בובי מאיים נהג חדש שהוא יותר גרוע מיהודי – הוא צרפתי שמשוחק על ידי יהודי (סשה ברון כהן). מכאן מתחילה עלילה לא כל כך חשובה, כל עוד היא מצחיקה. המבקרים לא שכחו להעיר על כך שהסרט טיפשי, אבל הרשו לעצמם לצחוק. זה קורה לפעמים.

אל המקום השני נכנס 'Barnyard', סרט האנימציה הממוחשבת ה-2,079 של השנה, שנראה, כמובן, דומה להפליא לכל היתר, אבל עם פרות. או יותר נכון, פרים טרנסג'נדרים. גיבורי הסרט הם אמנם פרים ממין זכר, אבל מישהו בעיצוב הדמויות לא היה חזק באנטומיה של הבקר והדביק לכולם עטינים. זה מטריד, ומטריד אף יותר שמוכרים את זה בתור סרט ילדים. אחרי הפאדיחה האיומה של 'גיבור על נמלים' בשבוע שעבר (8 מיליון), הסרט הזה הגיע מראש בכוננות ספיגה, אבל בסופו של דבר השיג תוצאה חביבה הרבה יותר – 16 מיליון דולר, והמקום השני. איך שהזמנים משתנים: לפני שנה בדיוק, 16 מיליון היה סכום ראוי לציון בתור אחת הפתיחות הגרועות ביותר אי פעם לסרט אנימציה ממוחשבת. עכשיו פתאום אותו סכום הוא הפתעה נעימה.

בשבוע מספר חמש של הסרט המצליח של הקיץ, 'שודדי הקאריביים: תיבה של איש מת', השאלה היחידה שנשארה פתוחה היא האם הוא יצליח להגיע להכנסות כוללות של 400 מיליון ויעקוף את 'ספיידרמן', או לא. כרגע, עם 380 מיליון, זה נראה גבולי. מיקום נוכחי בטבלת כל הזמנים בארה"ב: 8 (וכתוצאה מכך, 'הפסיון של ישו' נדחק אל מחוץ לעשיריה הגדולה של כל הזמנים. קארמה, אני אומר לכם, קארמה). מיקום נוכחי בטבלת כל הזמנים בעולם כולו: 23 (עדיין מתחת ל'צופן דה וינצ'י'). מצד השני של הסקאלה, 'מיאמי וייס' השתדרג מסרט ממוצע לכישלון. אחרי הפתיחה הסבירה בשבוע שעבר, הוא נפל השבוע ב-60%.

אל המקום החמישי נכנס 'The Descent'. אם תשאלו את המבקרים, הם יאמרו לכם שזה אחד מסרטי האימה הטובים ביותר של השנים האחרונות. אבל למה לכם לשאול אותם? תשאלו אותי. זהו אחד מסרטי האימה הטובים ביותר של השנים האחרונות. זה גם סרט שהגיע לארה"ב באיחור, ולכן הוא זמין כבר עכשיו ב-DVD, אם מחפשים מספיק טוב. הסרט הבריטי הזה יצא במולדתו לפני כשנה, אבל לא הגיע לאמריקה, בין השאר בגלל דמיון רב מדי לסרט אימה אחר (וגרוע) – 'המערה'. שני הסרטים עסקו בצוות של חוקרי מערות – ב'Descent' מדובר בצוות על טהרת המין הנשי – שנתקעים בתוך מערה לא מוכרת, ומגלים שהם אינם לבדם שם. עכשיו, אחרי ש'המערה' כבר נשכח לגמרי, אפשר היה לתת גם לאמריקאים ליהנות ממנו, אבל לא לפני שהסרט עבר טיפול הטפשה: Lionsgate, המפיצה האמריקאית, החליטה שסוף הסרט (המצוין לגמרי, יש לציין) טוב מדי בשביל הקהל האמריקאי, ולכן קיצצה ועיקרה את הסוף בגרסה האמריקאית, כשהיא מוציאה מהסרט את הפאנצ'ליין שלו, וגם את ההגיון. לו אני הייתי במקום ניל מרשל, במאי הסרט, הייתי מוצא את האחראי לכך והופך את חייו לסרט אימה.

אחרון ודי בקרב החדשים הוא 'מאזין הלילה', שבו רובין וויליאמס חוזר ליוזמתו לתמיכה בבמאים צעירים על ידי גילום תפקידים קריפיים. הפעם הוא שדר רדיו שמקבל לידיו ביוגרפיה של ילד בן 14 (רורי קולקין), ניצול של התעללות מינית. הוא מתחיל לנהל שיחות טלפוניות עם הילד – שהוא גם המעריץ מספר אחת שלו – ומגלה עליו "דברים מטרידים", כפי שמתנסחים התקצירים המסתוריים, וגורמים לי לקוות שזה לא צפוי כמו שזה נשמע. בהפצה צנועה ועם ביקורות פושרות, הסרט הגיע רק למקום העשירי, עם 3.5 מיליון דולר.

בשבוע הבא, אוליבר סטון ינסה לעשות כסף תוך ניצול הטראומה הלאומית ב'מגדלי התאומים'. ייצאו גם רימייק-האימה-היפני 'Pulse'; שידור חוזר של 'תיכון בהיי' בשם 'Zoom' וסרט הריקודים 'Step Up'.


הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.

1. Talladega Nights: The Ballad of Ricky Bobby – 47.0 (47.0)
2. Barnyard – 15.8 (15.8)
3. Pirates of the Caribbean: Dead Mans' Chest – 11.0 (379.7)
4. Miami Vice – 10.2 (46.3)
5. The Descent – 8.9 (8.9)
6. John Tucker Must Die – 6.1 (28.7)
7. Monster House – 6.0 (57.0)
8. The Ant Bully – 3.9 (18.2)
9. You, Me and Dupree – 3.6 (66.8)
10. The Night Listener – 3.6 (3.6)