במקור: Charlie’s Angels:
Full Throttle!ימין!
במאי: מק'ג'י
תסריט: ג'ון אוגוסט, קורמק
וויברלי, מריאן וויברלי
שחקנים: דרו בארימור, לוסי ליו,
קמרון דיאז, דמי מור, לוק ווילסון, מאט
לבלאנק, ג'ון קליז, ברני מאק, קריספין
גלובר, רוברט פטריק, ג'סטין ת'רוקס
הופעות אורח: ברוס ויליס, קארי פישר, אשלי
ומרי קייט אולסן, ג'קלין סמית', פינק
איזה סרט כיפי. אחד מאלה שיוצאים ממנו עם חיוך עצום על הפרצוף.
לא סרט מתוחכם מדי, ואפילו אין בו שרשרת בדיחות שאינה נגמרת (תנוח דעתכם – יש בדיחות, אבל לא בכל שניה ושניה). סתם, מין סרט כזה שרואים שהיה נורא כיף לעשות אותו, ושמחת החיים הזו שלו משפריצה החוצה, אל מעבר למסך. ובין כל הצהלות האלה, מצאו 'המלאכיות של צ'ארלי' זמן להשתולל עם המון רבדים נסתרים וסאב-טקסטים. כן, מה ששמעתם. רבדים סמויים וסאב-טקסטים. אף אחד הרי לא קבע שסאב-טקסט חייב לעסוק ביחסי אבות ובנים או בנושאים אחרים שברומו של עולם. הרבה יותר משעשע להכניס סאב-טקסטים שבדיוק כמו הסרט, אינם מתיימרים להיות עמוקים מדי, אלא דווקא כיפים ודביליים להחריד, למשל: "לך חפש מי ינענע אותך" או "אפשר לוותר על אקדחים כי הם לא נראים טוב עם עמידת התקיפה הקלאסית של המלאכיות".
ובכן, על מה כל הג'אז הזה?
אלכס, דילן ונטלי (לוסי ליו, קמרון דיאז ודרו בארימור), שלוש המלאכיות, נרגשות מאוד עת נטלי עוברת לגור עם פיט (לוק ווילסון, האח של זה עם האף השבור), אותו הכירה בסרט שעבר. גם לאלכס מצפה הפתעה: אבא שלה (ג'ון קליז, שעל אף משחקו הסביר, הוא די מיותר בסרט) מגיע כדי לראות מה שלום הילדה הקטנה. בתוך כל המהומה הזו נקראות המלאכיות לחלץ מן השבי המונגולי את ריי קארטר (רוברט פטריק, לשעבר איש כספית), איש רם-דרג בממשל האמריקאי. הסיבה לחטיפה שלו מתבררת כשסנטור בשם וויליאם רוס ביילי נרצח, והטבעת שהיתה ברשותו נלקחת. שתי הטבעות – של הסנטור ושל קארטר – הן הימד"ב של תוכנית הגנת העדים האמריקאית: כל העדים, כל הזהויות החלופיות, כל מקומות המסתור. הו, Precious.
כשאחד מעדי המדינה נמצא מת, ברור למלאכיות שהוא נרצח (בידי מישהו שמשתמש בג'ל אננס), שהוא רק הראשון ואחריו יהיו עוד גוויות, ושמי שגנב את הטבעות, ימכור אותן לכל המרבה במחיר.
המלאכיות מנווטות במומחיות בין תהומות העלילה שסיפור המסגרת מכתיב, תוך פליק פלאקים לאחור וקפיצות לוגיות שספיידרמן היה יכול רק להתקנא בהן (אחרי הכל, הוא לא ממש קופץ. הוא בעיקר תלוי מחוטים). אבל כיוון שהסרט כה משעשע וחינני, לא אכפת היה לי שאין שום היגיון או עקביות בדברים שהמלאכיות יכולות לעשות. איך אפשר בכלל להספיק לנטפק, אם כל בעיה פיסיקלית הסרט פותר מייד בהופעת אורח של מפורסם זה או אחר (הזמרת פינק, התאומות אולסן, ג'קלין סמית' המלאכית, ברוס הגדול מכולם, ועוד ועוד), ובמחוות לסרטים שונים או סדרות טלוויזיה עכשוויות?
דוגמאות? לא חסר: סמוך לתחילת הסרט, כאשר הבנות יוצאות לחקור את מקרה הרצח הראשון ומגיעות לביתו של הקורבן, משתנה המוסיקה שברקע לנעימת הנושא של 'זירת הפשע CSI', וכמוה גם תנועות המצלמה. קצת אחר כך מגיעה 'פסגת הפחד', וגם מקומם של 'פלאשדאנס' ו'האחים בלוז' (קארי פישר!) לא נפקד.
אבל כל המחוות הללו, וכל הופעות האורח שאינן מותירות אף רגע דל, לא יכולות להאפיל על המלאכיות המגניבות – לוסי ליו, kick arse כתמיד, מדגימה בשמחה איך נעלי עקב יכולות לשמש נשק קטלני, דרו בארימור היא דרו בארימור (וזה נאמר בצורה הכי חיובית שיש. למדתי לחבב את הבחורה) וקמרון דיאז נשארת נאמנה לתחתוני הספיידרמן שלה. כולן ביחד, וכל אחת לחוד, ממשיכות – בדיוק כמו בסרט הראשון – להחליף בגדים בקצב, ומה שיותר טוב – הפעם ויתר להן מק ג'י, הבמאי, על הניסיונות להפוך אותן לשפוטות של מישהו, או משהו, והבין שהן יכולות להישאר סופר נשיות אפילו אם תלבשנה סרבלים מוכתמים בשמן ותכרזנה על בואן בקול נפיחה רמה כשהן מחטטות באפן במרץ.
יש רק אחת שיכולה להתעלות על המלאכיות, ואף עושה זאת – דמי מור, כמלאכית לשעבר, היא מסמר המסיבה. מור היא מלאכית פרקטית, היא יודעת מה היא רוצה, ובזכות עבודתה הנפלאה בעבר, נרשמו כמה שיפורים באמצעי ההגנה שמסופקים למלאכיות, כמו גם בהכשרתן. כיוון שעברה אי אלו עשורים בחייה, היא כבר לא עושה חיינדעלאך – היא לא צריכה. יש לה מבט מהפנט, וניסיון חיים שמאפשר לה לחזות מהלכים מראש, עד שהיא מראה לבנות מאיפה משתין הנימו. מה אני אגיד לכם, It’s raining white women.
כל התזזיתיות הזו – העריכה ההיסטרית, מוסיקת הרקע שעושה שמייח בלב, והבנות עצמן, שמתגלגלות מצחוק – יוצרת סרט נטול קלוריות לחלוטין, עם ערך תזונתי שואף לאפס, אבל עם חיוך תירס ענק על הפנים. איזה עולם נפלא!
איך הסבירו בסרט
את ההחלפה של בוסלי בשחקן אחר? ושחור?
לא הסבירו.
כמו הרבה דברים בעלילת הסרט, מדובר בחור שנפתר בהבהרה כי מדובר ב"בוזלי חדש", או משהו כזה.
הם אחים.
חצי הסבירו.
יש מאמא בוזלי, והיא אחראית על גידול הבוזלים. בוזלי הנוכחי הוא אח של בוזלי הקודם, והסרט גם רמז על הבוזלי הבא (כלומר, ברגע שהוא יגדל מספיק).
מוסד הבוזלי.
אחד מהמיותרים מהעניינים בסרט. לא בראשון, ולא כאן, לא הצליחו הבוזלים להצחיק. הם מעוררים רחמים עד כדי כך, שכנראה דחפו אותם שם כדי להוות אנטי-תיזה לבנות הקוליות ומוצלחות-עד-בלי-די.
כן, סרט כיף.
חסר כל הגיון או עקביות, אבל כיף. איך אפשר לבוא בטענות לשלוש הבנות, המנצלות כל תירוץ כדי לפצוח שוב בריקוד המורכב בעיקר מנענוע עכוזים?
ובכלל, עכוזים הם תימה מרכזית בסרט. לאחת הדמויות יש שם ישבני, דבר הגורר שרשרת בדיחות, שהדבר הטוב ביותר שניתן לומר עליה היא שהיא מתחת לכל ביקורת. הן יכלו להיות רציניות, ותחת זאת, הן ירדו לבדיחות תחת. אבל אני לא יכול לבוא בביקורת לבנות הללו, כי, מה לעשות, יש-בן משהו מיוחד.
ככלל, כאמור, סרט ממש כיף. פעלולים חביבים, וקרבות נאים. אם כי, אשמח אם מישהו יסביר לי מה היה הקטע הפוטושופי במרוץ האופנועים. האם הם מנסים לגרום לסצינות מסויימות להראות במכוון כמו משחק מחשב?
האם הסרט מציע משהו מיוחד? לא ממש. אין חדש תחת השמש, אבל אני נהנתי.
ואחרי שסיימתי לצפות עכשיו בקומנטרי הבמאי
שהיה משכיל ומהנה ביותר (יש גם קומנטרי של התסריטאים שהוא משעמם פחד ומיהרתי לנטוש אותו) אני מוסמכת לומר בשמו שכן, סצינת האופנועים אכן נראית במכוון כמו משחק מחשב. חלק מהסצינות שנראות לא אמיתיות (מסך ירוק / CGI וכו') הן דווקא אמיתיות לחלוטין (לטענתו) וזה נראה קצת מלאכותי כשהם משחקים עם הצבעים או מעבירים בהילוך איטי.
לא נהניתי
סרט איום.
עוד בהגיענו לסינמה סיטי ניסינו (אני וחברים) לבחור בין המלאכיות לבין 2מהיר 2עצבני.
אני טענתי שהראשון קיבל ציונים טובים יותר מהשני,
וזו נראה לי הפעם האחרונה שהם סומכים עליי בקטעים האלה.
לא יודע
אם בסופו של דבר ראית את "2 מהיר" או לא, אבל מצפייה בשני הסרטים אני מוכרח לציין ש"המלאכיות" הרבה יותר טוב מהסרט עם המכוניות המהירות.
"המלאכיות" הוא סרט עם עלילה מטופשת במכוון, עם כוונה תמידית לעשות פאן, גם אם זה בא על חשבון ההיגיון (דבר שאיפיין גם את הסרט הראשון). "2 עצבני" לוקח את עצמו כל כך ברצינות שזה פשע. סרט הרבה פחות כיפי, הרבה פחות טוב.
לא ראיתי
לא ראיתי את שני ההמשכים, אבל אני מצטרף לברק. אם אתה (פונה לנזיר חסר שם) ראית את שני הסרטים הראשונים (מהיר ועצבני, המלאכיות של צ'ארלי 1)אתה בהחלט תבין את ההבדל בין סרט אקשן קליל ומהנה באופן יחסי לבין זוועה שלא קשורה לכלום.
הו! אני כל כך נהניתי!
סרט קיץ מושלם!
האדיוטומט נוצל עד מלוא תום האשראי, שלושת הגרציות הינן כל כך חינניות שהן היו יכולות מצידי להביע תמיכה בחמאס בכל סצינה ואני עדיין הייתי נותר עם חיוך גדול על הפנים.
סרט כיפי-כיפי-כיפי.
ונעבור כעת לביקורת האולם בו צפיתי:
רב-חן 2 באשדוד.
אז ככה, שוטטתי לי בקניון, השעה היתה מעט אחרי עשר בבוקר, והמלאכיות קרצו לי מהפוסטר באולם הקולנוע (שזה ראוי לציון, אאל"ט, הן מצולמות מהגב).
אך שוד ושבר! בעוד בשעות הערב הסרט מוקרן באולם 1 המדוגטל, ביומית הוא מופקר לטובת גרסתו המדובבת של נימו בעוד המלאכיות מושלכות לאולם 2.
למרות זאת, החלטתי לשלשל 25 ש"חים לקופת הרב-חן ובתמורה קיבלתי גם דיאט קולה חינם. (רב חן פלוס).
נכסנתי לאולם בחמישה ל-11, האולם היה ר י ק ! ייפי! הקרנה פרטית! (ככה זה כשכל הילדים הולכים לנימו באולם הסמוך) גם מראה הרמקולים התלויים על הקירות עודד אותי שאולי בכל זאת יהיה סראונד.
הקרנה פרטית לא קיבלתי, שני גברים ממוצא אוריינטלי מלווים בילדה קטנה התיישבו בשורה מולי. אבל עדיין, הקרנה סמי-פרטית.
הסרט התחיל באיחור של דקותיים, ללא טריילרים וללא פרסומות. וללא סראונד.
ואם אני כבר בניטפוקיישן אז גם המקרן לא היה מכוון טוב והתרגום היה מוסתר בחלקו (השורה התחתונה היתה למטה מדי).
לאחר כמה דקות המקרין כנראה הבחין בטעות ותיקן זאת.
ניצלתי את ההזדמנות כאשר אחד הסדרנים נכנס לאולם והתרעתי בפניו על היעדר הסראונד. הוא יצא, קרא לעוד מישהו, ההוא נכנס, הקשיב לסאונד, יצא.
מה קרה? נהיה סראונד?
לא.
חלפו כמה שניות והסאונד חזר, נדמה לי שהיה חזק יותר אבל סראונד? אין.
נו שוין, אני כבר פה, הסרט התחיל ואיך אפשר לוותר על בארימור/דיאז/ליו?
אז כן, נהניתי, ההקרנה היתה בתנאים כמעט אופטימליים (אין ילדים, אין פרסומות אבל גם אין סראונד ויש הפסקה) ובסך הכל נכונותם של הסדרנים לבדוק את ענין הסראונד ולא לפטור אותי ב"אתה לא שומע טוב נודניק!" או משהו דומה מקנה להם איזו נקודה קטנה.
אז בקיצור: לכו לראות, והלוואי שלכם יהיה גם סראונד.
ענק
תראו, כל הדיבורים האלו על הסרט באמת נחמדים אבל לא ניראה לי שמי שחשב על הסרט באמת התכוון שתנתחו אותו. כי אין מה !!!
זה סרט שמיועד כדי שנשב באולם, נאפסן את המוח לשעתיים ונמשיך הלאה .
אז פשוט תהנו מהאפקטים, הישבנים ושלל האטרקציות האחרות שיש לסרט להציע לנו.
יבוטל הקיץ
יבוטל הקיץ, החום, אפילו הבריכה, השדות המצהיבים והעיקר סרטי הקיץ המפגרים. (מה ? איך נסתדר בלי השדות המצהיבים!!)
הקדמתי אותך
http://azuma.co.il/show_petition.pl?id=444
חבל שכבר סגרו לי את העצומה בינתיים, אבל קיבלתי הבטחה מלמעלה שתוך כמה חודשים מסדרים לי חורף. אוקטובר-נובמבר ככה, מתאים לך?
זה פשוט קורע (על הרצפה, פרקדן, מרייר ומכה בארגופים מכות בקצב הסטקטו) לקרא את הביקורות הקוטלות על וי דיזל ושניה אח"כ על סרט פעולה זהה לחלוטין שכל ההבדל שלו הוא שהוא מעלה על נס גירל פאואר, ובמרכזו במקום גיבור מגודל שרירים כמה שרלילות שחמושות בתנועות בלט סודיות, אוסף חזיות פוש אף ומבחר ויברטורים (חפשו ותמצאו, אני מצאתי) שמסתתרים שמסתתרים בתוך מבחר כלי משחית שהיו משרים על הטורף (כן מהטורף) גניחות הנאה, וכן כמה שורות מחץ ממוחזרות.
פתאום,פתאום זה סרט עם משמעויות נסתרות, סב-טקסט וכו… היה מצחיק אלמלא זה היה קורע.
מסתבר שאם מחפשים מספיק תמיד אפשר למצא. כל דבר.
הי ויברטורים זה ממש מסוכן
ראית מה אפשר לעשות עם דילדו ב"אני עצמי ואיירין"
ואני לא רוצה לפתח את הנושא
אני לא יודעת אם שמת לב,
אבל הובאו דוגמאות מפורשות לסאב-טקסטים המדוברים, והובהר שהם דביליים במתכוון. להגיד על המשמעות הנסתרת "לך חפש מי ינענע אותך" שהיא משמעות עמוקה שחיפשתי בכוח זה קצת… אה… מוזר.
מעבר לכך, הסרט על וין דיזל (שבכלל לא נקטל. להגיד על סרט שהוא בסדר זו לא קטילה) לא דומה בכלל ל'מלאכיות של צ'ארלי'. קודם כל, הוא לוקח את עצמו ברצינות, והוא בחיים לא היה יורד על עצמו. שנית, אין לו מוסיקה מגניבה או התייחסויות לכל מיני מוטיבים בתרבות האמריקאית (סדרות טלוויזיה, סרטים, קלאסיקות) וגם אין לו הופעות אורח שאמורות לעצור אותך באמצע הסרט כדי שתגיד "שיואו! הנה ברוס ויליס! איזה קטעים!" (או כל אחד אחר שהופיע שם). ודבר אחרון, לסרט של וין דיזל היה הרבה יותר הגיון פנימי. והוא סרט פעולה סטנדרטי, בעוד ש'צ'ארלי' הוא סרט אקשן fun.
בדיוק
צ'ארליות 2 כאילו בא ואומר לקהל: "אנחנו יודעים שאין אצלנו הרבה הגיון בעלילה, או עלילה, אבל באנו לספק לכם מפלט נעים ונטול מחשבה מעיקה בחום והלחות הנוראים. לא שצריך חום ולחות כדי להנות, אפשר גם בערב חורפי מדכא לצפות בסרט נטול יומרות מלבד פאן-פאן-פאן. אז התרוחו לכם בכורסאות, קחו לגימה מהקולה, חופן פופקורן, מלאו את האידיוטומט (או בעצם: רוקנו אותו לחלוטין) ותהנו. את ההגיון – תשאירו בחוץ".
אני לא יודעת אם שמת לב,
כנראה קראתי את הביקורת שלך בצורה קצת מרפרפת, לכן החמצתי את ההסתייגויות הוירטואוזיות מרובות ההברות שלך למילה סבטקסט. ואבל גם מעבר להבחנה זו. שמתי לב תופעה שכל מיני סרטי empowerment נשיים זוכים להצלחה (תלמה ולואיז) וסרטי סהגמוניה גבריים קלאסים זוכים לתווית בסדר אבל שגרתי. (אם הם שגרתיים) לא שאני מתלוננן זה ממש בסדר. צריך לרענן מסרים. טוב אז אם החמצת את ההתנצלות, היא בסב טקסט :-)
אוה,
אבל סרטי ה"נשים יכולות להיות בדיוק כמו גברים" שזוכים להצלחה (בביקורות, או בקופות, או באף אחד מהם) הם דווקא הסרטים השונים, אלה שחורגים מה"בום בום טראח טראח" הרגיל. סרטי נשים שנעשו בדיוק לפי השטאנץ (ע"ע 'טומב ריידר') מקבלים אותן ביקורות כמו סרטי אקשן גבריים. כנראה זה אומר שבסרטים, אנשים רוצים גיוון מדי פעם. איזו מסקנה מפתיעה.
איזה קשר אתה רואה בין הסרטים?
שבשניהן יש אקשן? מצטער, לא מספיק כדי לפתח דיון. יש המון סרטים בהם יש אקשן.
ובכלל, אפילו האקשן הוא לא אותו אקשן. באחד, מחוספס וריאליסטי, ובשני – גרנדיוזי, עתיר פעלולים, והומוריסטי במידה.
הסרטים הללו הם שתי חיות שונות לחלוטין. האחד, "דווקא בסדר", והשני "מטופש אבל מגניב".
לא שמינו אותי או משהו
אבל לונג ג'ון היא בת.
אז מה, גם היא drooling על בנות.
או שלדעתך זה סתם אקט פמיניסטי, מה שאומר שבת יכולה להיות בעד סרט כוסיות בגלל הקטע הפמיניסטי, בן יכול להיות בעד סרט כוסיות בגלל הdrooling . אבל אף אחד לא יכול להיות בגלל סרט בנים.
וביקורת על זה יכולה לבוא בעיקר ממקום אחד – שובניזם נסתר.
או שפשוט לא ידעת שלונג ג'ון היא בת.
תיקון
בגלל סרט בנים – בעד סרט בנים
בקשה להבהרות
כן ידעתי.
drooling זה מרייר בעברית
ומה הכוונה בשוביניזם ניסתר?
זה מזכיר לי – שנים לא קראתי ספר בעברית. היום לקתחי לשניה ממישהי ספר חדש למבוגרים של סמדר שיר. זכרתי אותה בתור סופרת ילדים, ומסתבר שהיא כבר מגלגלת רב מכר חמישי למבוגרים.
אחרי שלוש וחצי משפטים שבהם הגיבורה בילבלה באישוניה, התרפקה על זרים ועיקצצה בזיעתה, העברית הפרוזאית נראיתה לי מה זה מסורבלת.
בכל מקרה, אם יש מושגים אקווילנטיים בעברית שווה להשתמש. סתם הערה.
שובניזם נסתר
סתם, תחשוב לדוגמא על מפלגת זכויות הגבר (או משהו כזה). במילים אחרות גם סרט עם כוכב בן יכול להיות כיפי קליל ולא מחייב – קח לדוגמא את אוסטין פאוורס 3 או את כל אחת מקומדיות ג'ים קארי/ברוס וויליס/מל גיבסון, חלקם אפילו טובות. אבל כשאתה בא לבקר סרט כיפי קליל ולטעון לאפליה לעומת סרט כבד ודבילי הרבה יותר זה לא הוגן. ההשוואה ההוגנת היתה המלאכיות מול אוסטין פאוורס לא המלאכיות מול וין דיזל.
השוואה כזאת יכולה לנבוע גם משובניזם, או במילים אחרות מפרספקטיבה לא עניינית
ובקשר לעברית, מצטער. אבל מרייר נשמע כל כך רע.
שובניזם נסתר
מפלגת זכויות הגבר זה באמת משהו קליל כיפי ולא מחייב (ראית את תשדירי התעמולה שלהם???).
שובניזם נסתר
כן אבל לפעמים נחמד מאוד לירות לכל הכיוונים ממש ללא סיבה, וזה פשוט היה המקום, הזמן, והקזוס בלי שלי. לגברת לונג ג'ון סילבר פשוט איתרע מזל להיות במקום, בזמן, ובפורום הלא נכון. וחוץ מזה כבר הספקתי להתנצל, לחזור בי, להסתייג מהחזרה, לטעון לסב טקסט יודיצלי.
שוביניזם ניסתר עוד לא היה לי, ועל כך אני מודה לך. כמו שאמרתי קודם/תמיד – האמת היא בעיני המתבוננן, וגם המתבונן.
'מרייר' נשמע מצויין
"אז מה, גם היא drooling על בנות" נראה ממש רע וצורם לעין, כשבאמצע משפט בעברית אתה משבץ סתם כך מילה באנגלית בלי שום סיבה מיוחדת. נתקלתי ב'מרייר' די הרבה, אני אפילו משתמשת במילה מדי פעם. אח"כ אתה מתווכח איתי על זה שלמילים הלועזיות שאתה משתמש בהן אין מקבילות עבריות תואמות… יש, אתה פשוט לא אוהב להשתמש בהן.
נ.ב.
לכל קוראי המתמשכים – לא הייתי כותבת הודעה כזו ממרחק הזמן אלמלא כבר כתבתי הודעה אחרת בעמוד שתקפיץ אותו למתמשכים בכל מקרה.
טכנית, לוסי לו צהובה
למה, איפה היא נדבקה?
אילו רק הסרט היה טוב כמו הביקורת
אבל הסרט מטופש, כל כך מטופש, שזה כואב. וזה כל כך כואב, עד שלבסוף אין למוח ברירה אלא לכבות את עצמו באופן זמני כדי לא להישרף.
אוקיי, אין לי כל כך את מי להאשים אלא את עצמי, כי ידעתי בדיוק למה אני נכנס, אבל בכל זאת קיוויתי. קיוויתי שאולי לאחר הסרט הקודם מקג'י סופסוף למד להכיר את הדבר המוזר הזה, המלבני הזה, נו אתם יודעים, שיש לו חורים בצד (או סיכות, או ספירלה, אבל אני כבר סוטה), זה שכתוב עליו מקדימה "תסריט". אז זהו, שלא. וכך שוב קיבלנו סרט נטול כל עלילה ונטול כל הגיון.
ובהקשר הזה שתי הערות:
(זהירות, ון): כל הכבוד למי שאחראי לטריילר\טיזר הראשון (זה עם המסוק). קודם כל הוא מספיילר רק את הסצינה הראשונה של הסרט ולא יותר. ומעבר לכך, עשו אותו כך, שהדמות של רוברט פטריק לא מופיעה בו בכלל, מה שמקטין את הספוילר עוד יותר. כמובן שהשאלה אחרת היא האם הדבר נעשה בכוונה או בטעות.
הציקה לי העובדה שהסרט כאילו מסתיר את הזהות של הרשע האמיתי עד לרגע שבו המלאכיות גילו אותה, כאשר גם הטריילר, גם הכתבות, גם הראיונות וגם הביקורת הזו עצמה, כולם צועקים בראש חוצות את שם השחקן. אז מה הרעיון?
גם ב'תא טלפון' אמרו מה השם של הרע ואיזה קול יפה יש לו
ובכל זאת ניסו לעשות טוויסט בסוף הסרט.
ג'ואל שומאכר?
בקשר לטיזר טריילר...
אני חושב שסצינת המסוק שממנה הוצא רוברט פטריק הופקה מחדש למען טיזר. אני חושב שהסצינה הופקה מחדש בלעדיו. לא יודע אם זה קשור, אבל בסרט [ספוילרון קטון] עצמו שקמרון דיאז עולה להפעיל את המסוק היא לא אומרת כלום, אבל בטיזר היא אומרת "יש לי רעיון". או שאני סתם טועה, והייתי יותר מדי עסוק בסצינה.
סרט כיפי.
זה קורה הרבה
ששורות שהופיעו בטריילר לא מגיעות לסרט, או שמופיעות בו בצורה שונה. הרבה פעמים זה קורה עם מילים לא יפות. למשל, בטריילר של 'המלאכיות' ברני מאק אומר "I've got sand in my butt, I can hardly walk!". בסרט עצמו הוא אומר את אותו משפט, אבל עם המילה Ass במקום Butt. "ישבן" היא מילה מספיק יפה כדי להגיד אותה בטריילרים, "תחת" לא.
אני לא חושב שאף סצינה לא הופקה מחדש לצרכי הטריילר, אבל הן בהחלט נערכו מחדש, וזה מה שנעשה בסצינה עם המסוק, ועם או בלי רוברט פאטריק.
הרבה פעמים מוציאים טריילר לפני תום העריכה
מה שיכול להביא לשינויים (במעומעם אני זוכרת איזשהו סרט שבו קטעי סצינה מהטריילר כלל לא היו בסרט עצמו). כיוון שמצלמים את אותה סצינה כמה פעמים, אפשר לבחור בהתאמה טייקים אחרים לסרט ולטריילר (אם כי בדר"כ לא מקובל לעשות זאת).
במקרה של עידון השפה אני מאמינה שזה נעשה במכוון, כפי שהמפרסמים בארץ כבר למדו לצלם 2 גירסאות לפרסומות "בעיתיות": אחת פרובוקטיבית שתעשה הרבה רעש עת צופים זועמים יפנו לרשות השניה, והשניה המרוככת, אותה יוכלו להקרין אם אכן תיפסל הגירסה המקורית.
איך זה שונה באיחור אלגנטי
ממה שאמרתי?
זה לא בא לסתור, זה בא להרחיב
ואני גם חושבת שהיתה לי איזושהי הבנה שונה במקצת של חלק מהטקסט, שבקריאה שניה מתפרש לי טיפה אחרת. עזוב, לא משנה.
בקשר לטיזר טריילר...
זה נכון, אבל בכיוון ההפוך – הסצינה עם המסוק צולמה ממש בהתחלה כדי שהיא תוכל לשמש כטיזר עוד לפני שהסרט כולו צולם. הבמאי מציין בקומנטרי שזו סצינה יקרה בטירוף שאישרו להם לצלם כיוון שהתכוונו להשתמש בה כטיזר, ובשלב בו היא יצאה כטיזר פטריק פשוט עוד לא שולב בה (אלה דמויות CGI ממוחשבות שנשתלו בה).
מציאות מול סרט טוב
תראו אני מודה שהסרט הזה מכיל בערך את אותו כמות ריאליסטיות שבעלילה של מאטריקס. המהלכים והקרבות שנעשים בהילוך איטי הם מוגזמים וחסרי כל קשר לחוקי ניוטון ודומיו. אבל (כן, כן…תמיד יש אבל) אני מוכן להתעלם מהעובדה הזו רק בגלל שהסרט לא לוקח את עצמו ברצינות רבה מידי (כמו שרואים בסיצנת הריקוד בסלון) ומצליח באמת לבדר ולגרום לערב די מהנה של סינימטוגרפיה. הסרט הנה לא מוגדר אצלי כ- awesome (שפרושו למי שיש לו בעיה בשפה האנגלית- משרה פחד וסקרנות עזה), אלא כסרט קצת מעל הממוצע שיכול לבדר את אלה שרואים סרטים בשביל מה שהם ולא מבקרים כל היבט קטן שבו. הייתי נותן לו ***…כי ארבע נראה קצת יותר מידי
אוקיי, די, אני חייבת לשאול.
מה זה "חיוך תירס"??? חיוך של מישהו עם שיניים צהובות שנראות כמו תירס? חיוך של מישהו שאכל תירס ויש לו מלא שאריות צהובות בין השיניים? מה???
נדמה לי
שהכוונה היא לחיוך ממש גדול כמו קלח של תירס ארוך.
בדיוק.
נשואים פלוס
פג: אל, יש לך תירס בשיניים
אל: התירס הזה הוא השיניים שלי!
אה, טוב, את זה לא הכרתי.
יצא לי לצפות אולי בחצי פרק של 'נשואים פלוס'.
זה סרט שמתבסס על כוסיות
איך אפשר לדבר כלכך הרבה על סרט שהמטרה שלו היא להביא לנו עוד כוסיות למסך (כאילו שאין מספיק מזה)
מישהו קם בבוקר וחשב לעצמו "וואוו כבר הרבה זמן אף אחד לא עשה סרט כוסיות טוב שמורכב מכוסיות, כוסיות ועוד קצת כוסיות" עכשיו לאיש לא באמת היה כוח לחשוב על רעיון לסרט אז הוא אמר "היי לא היתה פעם סדרת טלויזיה על 3 כוסיות שנלחמות בכל מני אנשים רעים???, אפשר לעשות מזה סרט רק עם שחקניות צעירות יותר (וכוסיות יותר) ועם טקסטים מטומטמים לאללה!"
את מתייחסת לזה כאל דבר רע?
שכנעת אותי!
אני הולך לסרט הזה ומיד!
זה סרט שמתבסס על כוסיות
כוסיות זה לא כ"כ P.C
אבל זה עושה טוב בעיניים.
חוץ מכאשר חברה שלך נותנת לך אגרוף כי הסתכלת עליהן, כמובן.
יש כוסיות שהן כן PC
הנה אחת:
http://divxstation.com/comm/thread.asp?i=16&t=25160&r=0
אווו
בהמשך לפתיל שהתפתח
בדף של "2 מהיר 2 עצבני" – יש לי כמה דברים להגיד על "המלאכיות" כתופעה (שוב – בלי לראות את הסרט השני. הרי ראיתי את הראשון ואני לא עד כדי כך מזוכיסטית). לא ביג דיל, כל העניין, אבל נורא מפתיע אותי שאנשים לא רואים כמה צורת השיווק של הסרטים האלה דוחה.
בכל אופן, אחרי שכתבתי את ההודעה הראשונה שם נתקלתי בדף הבא, שהוציא לי את המלים מהפה:
http://www.fametracker.com/fame_audit/barrymore_drew.shtml
ואני מצטטת: ברור שבארימור תתאר את זה כסרט על בחורות שהן גם סקסיות וגם כסאחיסטיות…
וגם
תודה.
הנושא הזה עולה בכל פעם מחדש
בכל סרט שיש בו בנות שמרביצות. אז נכון, יכול להיות שמק ג'י הכניס את סצינות הבעיטות כדי להשתיק את דרו והבנות, בבחינת "הנה, אתן kick ass, עכשיו שימו עליכן את בגדי העור הצמודים", אבל מצד שני, אני בטוחה שלו היו בסרט בנות לא יפות, או בנות שמרביצות כשהן לבושות בטרנינגים, מייד היתה קמה קול זעקה בטענה שבכל פעם שאישה מפגינה כוח, היא מוצגת כלא נשית (בעיה שהצביעו עליה ברפרוף בלינק שציטטת). אני לא חושבת שבכלל ניתן להגיע לפשרה בין שני הנושאים האלה (למרות שבסרט החדש למלאכיות כן יש כמה רגעים שבהן כיערו אותן ללא הכר), ולכן באופן אישי, אני לא מתרגשת מצעקות בנושא "היא מתפקדת על תקן בארבי ייצוגית", כמו שאני לא מתרגשת מצעקות "איך יכול להיות שבחורה חזקה לא נראית כמו אישה".
ובכל מקרה, מעניין אותי איך ההתלהמות הזו מתיישבת עם סרטי לארה קרופט למשל, בהם לא רק שהיא נראית טוב (חוץ מרפידות החזה המוזרות האלה), היא גם מרביצה לכולם, יורה בהם, וגם מפעילה את המוח. בטח בסרט השני גם נלמד שהיא מבשלת הכי טוב בעולם (מה שייתן לה יתרון ברור על פני המלאכיות, כי הרי רומזים לנו שהם חכמות נורא, גם אם הדבר מוצג בצורה מוקצנת ופארודית. אבל לבשל הן לא יודעות. לפחות לא לוסי ליו, שהכי נחשבת מבחינתי).
מה הקשר בין המלאכיות ל''כוח''?
שלוש נשים מבוגרות שמתנהגות כמו ילדות בנות 3 (לא רק בסרט, גם בהופעות של השחקניות לצורך קידום הסרט) אמורות לייצג איזשהו סוג של כוח?
כוח פיזי, נו.
הדבר הזה שצריך לסספנד בסרטים ושגורם לאגרוף הכי קטן להעיף מישהו עשרה קילומטרים באוויר, היישר לתוך ריכוז מדוזות בלב ים.
מה שכן, הדיון הזה שלח אותי לביקורת על 'זולנדר' בגלל שני אספקטים: קודם כל, כיוון שלא ראיתי את 'זולנדר', לא זכרתי אם הוא אמור בסוף, חוץ מלהיות יפה, גם להרביץ ולהיות קול באופן כללי. שנית, נתקלתי שם בדיון ששואל האם לבן סטילר יש בכלל זכות לשחק דוגמן בהתחשב במראה הלא-כ"כ-מצודד שלו. אז בבקשה, הנה עוד נקודה למחשבה: אם היו לוקחים שלושה גברים ומלבישים אותם בבגדים צמודים (כן, כמו בסרטי 'באטמן'), נותנים להם להחליף עשרות תלבושות ומאפשרים להם להשתמש ביכולת הכיבוש שלהם כדי להשיג את מטרתם – האם גם אז היתה מופנית אליהם ביקורת כמו זו שמופנית למלאכיות? ואם היו לוקחים שלושה בן סטילרים (אם נתעלם לרגע מהטראומה שתגרם לאנושות כתוצאה מצעד כזה)?
אממ. חה חה?
אממ. איפה תגובות הזכרים בכל הדיון המרתק הזה?
חיכינו לך.
אני לא נחשב
אני זכר רק בדיפולט.
תירוצים, תירוצים.
לא, באמת
רוצה לראות את הדיפולט שלי?
ברגע זה הפכת
לזכר בדיפולט ללא אפשרות בחירה.
עסוקים בלהזיל ריר, בשקט, בצד?
באמת?
לא יודע, הסרט הזה טיפשי ובוטה מכדי להזיל ריר עליו, לפחות לטעמי (חוץ מהקטעים בהם מופיעה דמי מור). אה, וכן, בסרט יש פשוט *יותר מדי* תחת. הרבה, הרבה יותר מדי.
כמה וכמה אנשים שאני מכירה
טוענים בתוקף ש"אין כזה דבר יותר מדי תחת". לי אישית אין דעה בנושא, אבל אני מביאה דברים בשם אומרם.
גם כשכל התחת מחובר לאותה הבחורה?
לפחות לגבי אחד מהם, כן.
אבל עזוב, זה לא נושא לדיון כאן.
נו, הרי ידוע
שהמין הזכרי כל כך אוהב את התחת, שכשאלוהים המציא אותו, הוא היה חייב לשים אותו מאחור, כדי שלא נסתכל עליו כל היום.
נו, הרי ידוע
כמה שעות ביום אתה מבלה בבהייה בתחת של עצמך?
עם כל החסרונות הידועים שלי,
"הו, ג'פרי" אני עדיין לא.
לא יודע מה עם תחת
אבל אני חייב להודות שהתמונה בראש הביקורת די מהפנטת.
אכן, מאז 'משפחת בתחת'
לא נראה סרט עם כזה דגש על אלמנט התחת.
הם לא ראו את הסרט
__________________________
אפסאלון, זכר, לא ראה את הסרט.
למה? לא זכר-ת?
מלאכיות שולטות!!
למעשה הלכתי לראות את הסרט לפני יומיים עם חברה שלי ולמען האמת מזה אהבתי אותו!!! ההתחלה הייתה ממש יפה ומצחיקה אבל בוא נודע בזה שום דבר בסרט הזה לא הגיוני!! כל סצינות האקשן האלה הם קישקוש אחד גדול, כלומר איך שהן לחצות מכל מצב, זה פשוט לא הגיוני!!! עצה אחת יש לי בשביל הסרט הזה: תחליפו את התסריטאי!
זה לא כל כך
יעזור עכשיו להחליף את התסריטאי.
ולמה לא?
(לפחות שההקרנות הבאות ישתפרו…?)
אכן סרט משובב נפש
לקחנו לפני שבוע מבלוק-באסטר לצפיה של החבר'ה בשישי בערב, משהו שלא יצריך ריכוז את נקשקש בסלון תוך כדי הצפיה, ובלי מאמץ מוחי, חלילה.
כמו שכתבו מעלי – FUN, FUN, FUN!
לא היה תרגום עברי לדויד, רק כתוביות באנגלית, מה שמנע ממני להבין קטעים קטנים פה ושם (בעיקר טכנו-באבל) – אבל מה זה משנה? הבנת העלילה לא באמת הכרחית כאן (אני לא משוכנעת שאפילו התסריטאים הבינו אותה עד הסוף) ולא פגמה במאום בהנאה שלי.
הבו לי סרט צ'ארלילות כזה כל קיץ (או חורף, סתו, אביב – אני לא קטנונית) ואצפה בו בהנאה גדולה.
סיימתי לצפות בקומנטרי של הבמאי
משובב לא פחות מהסרט עצמו (למי שקומנטריז עושים לו את זה, ונהנה מהסרט). משום מה חששתי שהקומנטרי של הבמאי יהיה מעיק כמו שהוא היה בסרטונים (שיש בתוספות) אז התחלתי דווקא מהקומנטרי של הכותבים. הוא התגלה מהר מאד כמשמים ומיותר, וכפי שקורה לא פעם נשמע יותר כמו העלאת זכרונות משותפת של העוסקים במלאכה (תוך צחקוקים תכופים) ולא ממש כמו ערוץ פרשנות.
עברתי לערוץ הבמאי, שלא רק סיפר, אלא גם הדגים על הסרט (בסימונים לבנים, באופן שמזכיר שידורי ספורט) את הפרטים עליהם הוא מדבר. פעם ראשונה שאני רואה כזה… הוא דיבר מאד מהר, אבל היה ברור למדי רוב הזמן. למרבה השמחה הוא לא מילא את רוב הזמן בהתפייטות על המוגמר ובהתמוגגות אין קץ מהשחקניות (אם כי גם זה היה לא מעט) אלא דיבר בעיקר על עניינים טכניים בלי להיות טרחן ומשעמם – פירט מחוות לסרטים, מה היה מאחורי המחשבה לצלם סצינה מסויימת באופן כזה או אחר, סיפר על מה הוא מתחרט וממה הוא מרוצה בדיעבד, איפה אפשר לראות פשלות קטנות, מתי זה צילום אמיתי ומתי אלה אפקטים ממוחשבים, איך ביצעו אפקטים מסויימים וכו'. במידה מסויימת אפשר לומר שזה היה קומנטרי "ג'וס ווידוני" ברוחו (רק שהוא לא גאוני כמו הג'וס, פחות מצחיק ממנו, וגם מדבר הרבה יותר מהר, עד כמה שזה נשמע בלתי אפשרי). השכלתי, נהניתי, ואפילו הצלחתי להבין סוף סוף חלקים מהעלילה (כן, יש כזו!) שלא הצלחתי להבין מהצפיה עצמה (אני קשת תפיסה כשמדובר בחיבור הרמזים וההקשרים, וכיוון שבסרט הזה זה לא באמת חשוב, גם לא ממש התאמצתי).
בהזדמנות זו אני רוצה להמליץ על ההוצאה הישראלית של הדויד (אני לא יודעת אם מוכרים אותה, קניתי אותה משומשת מהשכרה ב-30 ש"ח, שווה כל שקל). פורמט מסך רחב, כתוביות בשלל שפות (הכי חשוב – יש עברית ואנגלית) וכמות תוספות מרשימה ביותר (בפרט בהתחשב בעובדה שזה דיסק בודד) – סרטוני מאחורי הקלעים, פירוט על הופעות האורח המגניבות שיש בסרט, פירוט על בחירת השירים לפסקול ועוד. מומלץ בחום לאוהדי הסרט.
סימונים על המסך
ברצועת הבמאי של 'מוצאים את נמו' היו סימונים על המסך אם אינני טועה. מעבר לזה, זה אחד מהקומנטרי'ס המשובחים שיצא לי לראות. אמנם קצת ילדותי בהתחלה (ואיזה ילד יצפה בכלל ברצועת במאי?), אבל מעניין מאוד ואף משעשע לפרקים. אהובים עליי במיוחד החלקים בהם מראים פרטים קטנים שהוחבאו במהלך הסרט, כדוגמת ספינות שקרויות על שם סרטונים של פיקסאר, או נופי סידני שלקוחים מעיירת הולדתו האמריקאית של הבמאי (ראיתי את הDVD די מזמן, כך שאני לא ממש זוכר איזו. אולי פרו). בקיצור, ארוך אבל שווה.