ועכשיו, הופעת השנה של עין הדג לשנת 2008:
18  |
קייסי אפלק, ההתנקשות בג'סי ג'יימס על ידי רוברט פורד הפחדן |
| 79 |
חבייר ברדם, ארץ קשוחה |
| 26 |
רוברט דאוני ג'וניור, איירון מן |
| 39 |
רוברט דאוני ג'וניור, רעם טרופי |
| 23 |
ג'וני דפ, סוויני טוד |
| 105 |
דניאל דיי-לואיס, זה ייגמר בדם |
| 76 |
וול-E, וול-E |
339  |
הית' לדגר, האביר האפל |
| 30 |
וויל סמית, אני האגדה |
| 44 |
אלן פייג', ג'ונו |
מספר מצביעים: 779
הסטטיסטיקה מכה בפעם המי סופר
379 מבין המצביעים בסקר המקדים בחרו להצביע גם להופעה אחת לפחות, ובסך הכל התקבלו 885 קולות. למרות שאלה יותר מצביעים ויותר קולות מאשר בשנים הקודמות, הן התפזרו על פני שטח קטן יותר: רק 122 הופעות (לעומת 155 בשנה שעברה), של 101 שחקנים, מתוך 79 סרטים, קיבלו קולות כלשהם. הסיבה העיקרית לכך היתה כנראה שמספר עצום של קולות התנקזו לכמה הופעות בודדות (ועוד יותר מזה, להופעה מסוימת אחת). לאחרים פשוט לא נשאר.
עשר ההופעות שקיבלו את מרבית הקולות נכנסו לסקר, ואחריהם מדורגים:
11. אהרון אקהארט, 'האביר האפל'
12. קולין פארל, 'ברוז"
13. אנג'לינה ג'ולי, 'ההחלפה'
14. בראד פיט, 'לקרוא ולשרוף'
15. קייט בלאנשט, 'אני לא שם'
16. בראד פיט, 'ההתנקשות בג'סי ג'יימס על ידי רוברט פורד הפחדן'
17. ריאן גוסלינג, 'לארס והבחורה האמיתית'
18. הלנה בונהם קארטר, 'סוויני טוד'
19. פרנסס מקדרמונד, 'לקרוא ולשרוף'
20. ברנדן גליסן, 'ברוז'
• כמו בשנה שעברה, כמו בשנה שלפניה וכמו שנמאס לי לכתוב בכל פעם, העשיריה מורכבת כמעט מגברים בלבד. אלן פייג' ב'ג'ונו' היא הנציגה היחידה של המין הנשי השנה.
• זאת השנה השניה ברציפות שאל העשיריה מגיע שחקן שאינו עוד בין החיים. בשנה שעברה זה היה אלריך מיהה על 'חיים של אחרים'. השנה זה הית' לדג'ר. בשני המקרים הם קיבלו את הכבוד בזכות ולא בחסד.
• ג'וני דפ הבלתי נמנע משלים שש הופעות בעשיריה בתוך שש שנים, הישג שאף שחקן אחר לא מתקרב אליו: עדיין, אין אף שחקן מלבדו שנכנס לעשיריה יותר מפעמיים.
• שחקנים שזו הופעתם השניה בעשיריות: דניאל דיי לואיס (אחרי 'כנופיות ניו יורק' ב-2003), וויל סמית ('המרדף לאושר', 2007) והית' לדג'ר ('הר ברוקבק', 2006).
• רוברט דאוני ג'וניור הכניס שתי הופעות משני סרטים שונים לעשיריה באותה שנה. שני שחקנים עשו זאת לפניו: ניקול קידמן ב-2003 וג'וני דפ (אלא מה) ב-2005.
• הסרטים שהכי הרבה הופעות מתוכם – חמש לכל אחד – קיבלו קולות היו 'לקרוא ולשרוף' (פרננס מקדרמונד, ג'ורג' קלוני, בראד פיט, ג'יי. קיי. סימונס וג'ון מלקוביץ') ו'האביר האפל' (הית' לדג'ר, אהרון אקהארט, כריסטיאן בייל, גארי אולדמן ומגי ג'ילנהול). 'רעם טרופי', 'ארץ קשוחה' ו'איים אבודים' הניבו כל אחד ארבע הופעות שקיבלו קולות.
• השחקן שקיבל קולות על הופעותיו בהכי הרבה סרטים הוא פיליפ סימור הופמן: 'סינקדוכה, ניו יורק' (שלא היה כשיר להתחרות בסקר סרט השנה מכיוון שלא הוקרן מסחרית, אבל ווטאבר), 'מלחמתו של צ'רלי ווילסון', 'לפני שהשטן יידע' ו'לסגור מעגל'. קייט בלאנשט, ג'ק בלאק וסטיב קארל קיבלו קולות על שלושה סרטים כל אחד.
• כמה הצבעות תמוהות שקיבלנו השנה: יואן מק'גרגור על 'מלחמת הכוכבים: מלחמת המשובטים' (הוא לא משתתף בסרט), בראד פיט על 'קדימה, תריץ אחורה' (כנ"ל), ברוס וויליס על 'אני האגדה' (מה?!), קייט בלאנשט על 'ארץ קשוחה' (היא גילמה את הכלב, נכון?), הית' לדג'ר על '10 דברים שאני שונאת אצלך' (טוב, הוא היה שם, אבל זה היה לפני עשר שנים) והית' לדג'ר על 'תנחשו לבד' (הייתי מנחש, אבל ההצבעה האחרונה ההיא עירערה לי קצת את הבטחון).
הסטטיסטיקה מכה בפעם המי סופר
ושום התייחסות לכך ששוב מופיעה בסקר דמות שאינה אנושית?
זה, האמת, די שגרתי.
מלבד וול-E, הגיעו בתוך חמש שנים לעשיריות שלוש דמויות מונפשות ואחת "בובתית" (אלאן ריקמן בתפקיד הרובוט מארווין) – כלומר, זה קורה כמעט כל שנה.
אני *מת* על ''תנחשו לבד''
יצירת מופת נצחית, עם רבדים של משמעויות, סיפור מרגש והופעה בלתי נשכחת של ג'ים קארי בתפקיד סנאי חולה כלבת.
אויה, שתיים מהופעות השנה שלי בסקר!
יאללה, נבחר וול-E (סליחה ג'וני, גם אתה היית נפלא!) ונקווה לטוב.
ציינתי את זה כבר בסקר הקודם
אבל אני אנצל גם את ההזדמנות הזו להזכיר את ההופעה של צ'יווטל אג'יופור ב"חגורה אדומה". הופעה שיכולה בכבוד להכנס לרשימה הזו. שחקן נהדר.
ג'וני עם במקום אחרון עם 0 הצבעות,
האפוקליפסה קרובה מאי פעם.
רוברט דאוני!
הוא היה מצוין באיירון מן!! בלעדיו הסרט לא היה יוצא כל כך טוב! הריעו לכריזמה!
3 מתוך 3
אני טובה השנה! הענין הוא, שלא ציפיתי שרוברט דואני 'גוניור באמת יכנס עם 2 הדמויות.
עכשיו, הענין הוא כזה, ללכת עם הזרם (AKA הית' לדג'ר) או לא (AKA רוברט דואני ג'וניור – ולהחליט איפה!)
רעם טרופי.
פשוט גאון.
בקשר להצבעה שלי, רשמתי רדג' ובסרט רשמתי את שני הסרטים של הסקר, האם הצבעתי נחשבה? כי לפי הסקר הצבעתי ל4 מעומדים.
לא ידעתי שאפשר להצביא לדמויות מונפשות
לא ציינתם את זה.
חשבתי שמדובר רק במשחק של בני אדם.
אגב נדמה לי שהשם הרשמי זה
' ההתנקשות בג'סי ג'יימס על ידי הפחדן רוברט פורד' ולא 'רוברט פורד הפחדן'.
הבחור מ-10 דברים שאני שונאת וכו'
היה הית' לדג'ר??
.
.
.
זה כמו הפעם ההיא כשגיליתי מה הנושא של אחד משירי הביטלס האהובים עליי בילדותי.
זה כמו כשגיליתי שמישל מצער גידול בנות היא שתי פרחות אנורקסיות מסוממות.
זה כמו כשקראתי שלואיס קרול היה פדופיל.
אני אלך לבכות בפינה עכשיו.
!עוף! מקרקר, אבל בכל זאת - איזה שיר?
!עוף! מקרקר, אבל בכל זאת - איזה שיר?
:)
אגב, עדיין מהשירים האהובים עליי כיום.
warm gun ולא hard gun
יופי, עכשיו בגללך היא שוב תלך לבכות בפינה
יופי, עכשיו בגללך היא שוב תלך לבכות בפינה
לא נורא, הטעות באמת הייתה בלתי ראויה.
הבחור מ-10 דברים שאני שונאת וכו'
הטענה שקרול היה פדופיל היא, לכל הפחות, שנויה במחלוקת.
ואו, הית' לדג'ר מוביל. איזו הפתעה.
דה ז'ה וו
כמו שרשמתי בסקר הקודם ("הסרט הכי טוב"), גם עכשיו התחרות על המקום השני כמובן. נתתי את קולי לדניאל דיי לואיס, בלי הרבה התלבטויות (ראיתי את כל הסרטים בעישרייה הזו), סליחה, בלי התלבטויות ונשאר לי רק לקוות שהוא יקח את המקום השני. ההופעה שלו ב"זה ייגמר בדם" היא נכון לעכשיו, הופעת המשחק הכי טובה שראיתי. מאחל לו בהצלחה וסומך על החבר'ה פה שידעו להעריך את רמת המשחק הנדירה והכישרונית שלו. אגב, כל הכבוד גם להית' לדג'ר על הופעה בלתי נשכחת. ריספקט.
פעם ראשונה שראיתי את כל עשרת הסרטים המשתתפים בסקר.
וכל שלושת ההופעות שבחרתי נכנסו לסקר (קייסי אפלק, ברדם ווול-E), אבל למען האמת, אף אחד מהם לא ממש הופעת השנה עבורי, רק אחד מהם, למען האמת, נכנס לחמישיה שלי להופעות השנה. ההופעה שבאמת הרשימה אותי השנה יותר מכול הייתה של ג'וניור בסרט הקומי המאוד מוצלח "רעם טרופי", הופעה נהדרת שאף פעם לא נראתה כמותה, ובכל זאת, לא הצבעתי לו, ההצבעה שלי ישר עפה לעבר הרובוט החמוד, שלא רק כובש את ליבי מהיותו מאמי, הוול-E הזה יכול, בעזרת טכנולוגיה מתקדמת, לחשוף הבעות פנים רבות ומגווניות, בלי פנים! רק בעזרת העיניים, וזה אחד הדברים המדהימים ביותר שמישהו יכול לעשות, בנוסף, וול-E מצפצף כמו שאף אחד לא יכול לצפצף, עם הקולות המתאימים, ברגעים המתאימים, אך יותר מכול זה, אהבתי את התנועות הנהדרות שלו, את הדרך בה הוא מתנהג, בסצינה בה איב מפוצצת כמה ספינות ויושבת מדוכאת בצד, וול-E מתחיל לזמזם כשהוא מתקדם לעברה באיטיות, בסצינה זו, המילה הראשונה שעולה בראשי היא 'גאוניות'.
דניאל דיי לואיס ללא ספק.
הית' לדג'ר אמנם סופר-מגניב בתור הג'וקר, אבל דניאל דיי לואיס מוכיח שוב עד כמה שהוא שחקן נפלא. גארי אולדמן אמנם מתעלה עליו, אבל הוא לא עשה הרבה בהאביר האפל שיצדיק מועמדות לעניות דעתי.
ההופעה החביבה עליי אישית מהשנה החולפת היא זו של ג'יימי בל בהאלאם פו בו הוא בהחלט הפגין משחק מרשים לעניות דעתי.
או, נחמד
כל ההופעות שקיוויתי שיגיעו לסקר – הגיעו. מהבחינה הזאת אני מרגיש הרבה יותר בנוח להצביע מאשר בסקר הקודם, על סרט השנה. מצד שני, אני בקונפליקט די רציני – אם נפסול שוב את לדג'ר מתוך הנחה שהוא לא זקוק לקולי כדי לנצח בהפרש ענק, ואת ברדם סתם כי היה לו חוסר המזל לתת הופעה ענקית בשנה של הופעות ענקיות (מעט) יותר, אני מתלבט אם לתת את קולי לדיי לואיס שהעניק לנו את אחד התפקידים הקולנועיים המרשימים של… ובכן, של כל הזמנים, או לקייסי אפלק, שנתן גם הוא הופעה יוצאת דופן – פחות מונומנטלית אבל יותר מפתיעה – ואנדרדוגיותו משוועת לקולי. התעוצו לי עצה?
עוץ טופיק
אחרי 'זה יגמר בדם' לא נשאר אצלי הרבה ספק: דיי לואיס הוא השחקן הטוב ביותר שפועל בימינו, ואחד הטובים ביותר שפעלו אי-פעם. זה נכון שכבר ידענו את זה – ובמובן הזה, אין סיבה להצביע לו דווקא השנה – אבל הוא פשוט בליגה משל עצמו.
בשבילי, הצבעה למישהו אחר היא הצבעה מהסיבות הלא נכונות, דהינו, מסיבות חיצוניות לאיכות המשחק עצמה. בקריטריון הזה, דיי לואיס מרוויח כל הצבעה במילקש.. אה, ביושר מוחלט.
נו, בדיוק
ראיתי לא מזמן ביוטיוב את סיכום השנה של סיסקל ואברט מהשנה שבה "שואה" של קלוד לנצמן יצא. סיסקל בחר אותו לסרט השנה. אברט אמר שזה לא יהיה הוגן לא כלפי "שואה" ולא כלפי הסרטים האחרים – זה פשוט קולנוע בליגה אחרת. אז ברור שדיי לואיס נתן את ההופעה הכי גדולה – מתוך הופעות באמת-באמת גדולות – השנה, אבל לא היה לי ספק שככה זה יהיה, וזה מוציא את העוקץ מהסקר, וקצת לא הוגן כלפי האחרים. אפלק, לעומתו, הפתיע באמת. הוא נתן ביצוע שגרם לי, לפחות, לחשוב שתוך עשור או שניים הוא עוד עשוי להיות הדיי לואיס הבא. וכמעט שלא מצביעים לו! היש סיבה נכונה מזו לבחור בו למרות הכל?
גם הפעם היו התלבטויות מסוימות.
קייסי אפלק (שגם הצבעתי לו בסקר המקדים) הגיש הופעה מצוינת ב"ההתנקשות בג'סי ג'יימס", וברנדן גליסון נתן את אחת ההופעות ביותר של השנה ב"ברוז"' (אבל היא לא נכנסה לעשירייה, אז נחסכה דילמה).
הית' לדג'ר, אין ספק, הגיש הופעה מעולה שתיזכר שנים ארוכות ב"האביר האפל", אבל הוא לא הגיש את ההופעה הטובה של השנה (מה שמלמד על איכות השנה), וכך, לאחר שההתלבטות בסופו של דבר היתה בין קייסי אפלק לדניאל דיי לואיס, הצבעתי לדניאל על הופעה גדולה באמת בסרט גדול באמת. "זה ייגמר בדם" יזכר עוד שנים רבות כסרט מופתי מהרבה מאד בחינות. סיבה אחת, מרכזית, היא הופעתו של דניאל דיי לואיס שהיתה מינורית, וולגרית, צעקנית ושקטה, והכל בעת ובעונה אחת. הופעה מבריקה.
מש''א.
וכשאני אומר מש"א אני מתכוון לא רק לבחירה, אלא גם להתלבטויות.
* אגב, זוהי השנה בלתי מעורערת של בראד פיט מבחינת משחק. הוא נתן הופעות מצויינות בג'סי ג'יימס, לקרוא ולשרוף ובבנג'מין בוטון. הוא בהחלט עלה על דרך המל. מעניין אם הוא פעם יהא הופעת השנה שלי.
הבחירה ברורה עבורי,אבל...
אני חייב להודות שלמרות הבחירה הקלה שלי בהית' לדג'ר,היו כמה הופעות מהפנטות אחרות.
דניאל דיי לואיס האדיר,חאבייר בארדם,רוברט דאוני ג'ונייר ברעם טרופי ואלן פייג' בג'ונו היו מעולים כולם.
אבל לא יעזור כלום,מבחינתי הנה הזאת כולה בסימן באטמן.
קשה להתעלם מההישג והקולנוע המעולה שהיה שם.
ואגב…שימו לב שמתוך עשרת המועמדים,ישנה רק שחקנית אחת,כל השאר שחקנים זכרים.
מעניין מה זה אומר…
הבחירה ברורה עבורי,אבל...
אם תבחן את התפקידים עליהם השחקנים מועמדים תראה שהם מאפשרים לשחקנים להפגין את יכולות המשחק שלהם. אם הייתה זו אישה ששורדת אחרונה ב"אני האגדה" או אישה שהיא הרוצחת הסדרתית ב"ארץ קשוחה" סביר להניח שהיית רואה אותן מקבלות מועמדות דומה.
הבעיה אינה בשחקניות אלא בתסריטים ובתעשייה.
קשה לי לחשוב על דמות נשית כזו או אחרת מהשנה החולפת שאפשרה לשחקנית המשחקת אותה להפגין יכולות משחק של ממש. אולי נטלי פורטמן בתור אן בולין.
עוד פקטור שצריך להתחשב בו
הוא הסרטים שבכלל לא מגיעים לארץ (או מגיעים להקרנה וחצי).
אן הת'וואי ב'רייצ'ל מתחתנת' ומריל סטריפ ב'ספק' בהחלט היו יכולות לתת פייט טוב לשאר המועמדים בעשיריה.
''ספק'' דווקא מוקרן בארץ
ובכל מקרה הוא שייך לסקר של השנה הבאה.
ועדיין מקננת בי תקווה קלושה שאולי בעקבות המועמדות של האת'ווי יחליטו להקרין פה גם את "רייצ'ל מתחתנת" בהקרנות מסחריות ולא רק סינמטקיות.
דווקא לא מפתיע ש''רייצ'ל מתחתנת'' לא הוקרן פה
זה פשוט סרט משעמם, לא מוצלח, ובארה"ב הוא הוביל לבעיות קשות של בחילה (פיזית) אצל צופים רבים בגלל המצלמה הרוטטת. ספק גדול אם הוא היה זוכה להצלחה כלשהי בישראל. להערכתי המבקרים היו קוטלים ואפילו הקהל של הסינמטקים לא היה ממהר לצפות.
לאו דווקא
הבנתי שאתה באופן אישי עברת טראומה בהקרנה, ואני מסכימה איתך שהבחירה בשיטת הצילום הזו תמוהה לחלוטין.
אני גם מסכימה שהעריכה של הסרט בעייתית וברגעים מסוימים הוא נוטה להתמרח.
למרות כל זה – אני עדיין חושבת שזה סרט טוב מאוד עם משחק מצוין מרוב הקאסט, סיפור שמוצג בצורה מאוד מעניינת ואווירה מיוחדת.
בחו"ל הוא זכה להצלחה כלכלית וגם להערכת המבקרים, ואני לא רואה סיבה לכך שבארץ כל זה יתהפך ב180 מעלות.
הסינמטק שבו אני הייתי, בכל אופן, היה מלא לחלוטין בהקרנה של הסרט.
מאוד נהנינו
גם ההקרנה בה אני נכחתי היתה מלאה.
הסרט היה מעניין ומהנה והאווירה היתה מחשמלת (עם המוזיקה שהוסיפה המון לאווירה של החתונה והסרט כולו)
3 מתוך 3 הבחירות שלי נכנסו:
הית' לדג'ר -האביר האפל.
דניאל דיי לואיס- זה ייגמר בדם.
ויל סמית'- אני האגדה.
על לדג'ר אין צורך לפרט כמובן, בסמית' בחרתי כי הוא הצליח להחזיק סרט שלם לבד והצליח להשאר מגניב כל הסרט, וזה הישג שיש לכבדו.
ודי-דיי, הכריזמטיות והשנינות שופעת ממנו במשך כל הסרט, אז כמובן שהוא גם מתמודד ראוי.
במצב שבו באמת הייתה תחרות הייתי בוחר בלדג'ר, אבל מכיוון ששוב זהו סקר שמטרתו לראות מי יהיה במקום השני, בחרתי בויל סמית', האגדה.
האמת,
הית' לדג'ר. בצדק הוא עוקף את כל האחרים בכל כך הרבה, כי על האביר האפל בתור סרט עוד אפשר להתווכח, אבל הית' לדג'ר היה ענק שם בכל קנה מידה אפשרי.
קרב צמוד
בין הית' לדג'ר ודניאל דיי לואיס.
הית' נתן לטעמי את הופעת הנבל הכי טובה בהיסטוריה שלעולם תישאר איתי. ודניאל דיי שיחק דמות של חלאה שרק מדרדר עם הזמן.
באמת שהיה קשה לבחור, שני שחקנים מדהימים, שני סרטים מדהימים.
בסוף בחרתי בהית', כי הוא פשוט הצליח להתעלות על כל הציפיות(הגבוהות)שהיו לי לפני הסרט, שזה בפני עצמו הישג אדיר.
הראש אומר הית' לדג'ר
אבל הלב צועק "קייסי!". והלב כידוע, מבין ומדבר.
דיי נמאס לי מהאביר האפל הזה
תפסיקו להתלהב מהסרט הזה. תפסיקו כבר עם הג'וקר הזה. כל העולם מעריץ את הסרט הזה ומעריץ את הג'וקר וזה כבר כזה נדוש ומאוס. גם בסקר הקודם רוב ההצבעות הלכו לאביר האפל וגם בסקר הזה. וזה הפך להיות ממש ריפלקס מותנה – כל פעם שצריך להצביע למשהו טוב אז אוטומטית מצביעים ל"אביל האפל".
זה לא כזה סרט טוב. כן כן, ראיתי אותו. הוא סרט בסדר אבל רחוק מאוד ממה שעשו ממנו. העניין של להגיד שהאביר האפל הוא סרט מדהים ושהית' לדג'ר עשה תפקיד ענק בסרט הזה הוא סתם מידבק. זה סתם טרנד. אנשים פוחדים לחשוב אחרת. אבל תסלחו לי, המלך הוא עירום.
כמה נאיבי הייתי שלפני שלחצתי על הכפתור של ההצבעה חשבתי שכל ההצבעות ילכו לדניאל-דיי-לואיס! כאילו שההצבעה הקודמת לסרט הטוב ביותר לא הצליחה לנער אותי. אבל באמת הייתי מופתע שהבר של דניאל דיי-לואיס לא היה אדום. לשבריר שנייה באמת התפלאתי אבל כשעיניי נדדו קצת למטה ראיתי לאן ההצבעות הלכו – הית' לדג'ר. שוב האביר האפל. ואנחה של מיאוס יצאה מגרוני.
דיי, תעזו לחשוב אחרת. אתם לא צריכים להתבייש להגיד שהאביר האפל הוא לא כזה משהו ושכל מה שקשור בו לא כזה משהו (כולל הית' לדג'ר).
ד"א אין לי שום דבר נגד בטמן באופן כללי. "בטמן מתחיל" השאיר עלי רושם מעולה וממנו באמת באמת נהניתי. והוא הרבה (הרבה!) יותר מוצלח מהאביר האפל. אם כבר.
ולמה אתה כל כך בטוח שכל מי שמצביע לאביר האפל
טועה או שהוא חושב אחרת ומצביע רק כי הוא קונפורמי ומפחד להצביע אחרת?
לדעתי "האביר האפל" הוא הסרט הכי טוב שראיתי בכלל וההופעה של הית' לדג'ר היא by far ההופעה הכי טובה שאני ראיתי בסרט כלשהו
ותאמין לי שאני רחוק מכל סוג של קונפורמיות בכל מה שקשור לטעם באומנות.
כן, זה למה שאנשים מצביעים לאביר האפל. פחד.
ברור.
דיי נמאס לי מהאביר האפל הזה
אז אתה טוען שכדי שאנשים יפסיקו להיות קונפורמיסטיים הם חייבים להצביע בדיוק כפי שאתה מצביע (שהרי ברור לך שדניאל די לואיס חייב לזכות)?
וואו, תודה על המילים הנרגשות ונוסכות האומץ.
עכשיו ג אני יכולה לעמוד בגאווה ולהכריז – כן, האביר האפל הוא לא סרט גאוני. הוא לא ביצע מהפכה בעולם סרטי הקומיקס. הוא לא סרט מרגש, מחכים, מעורר מחשבה וגם בידורי להפליא.
תודה! בזכותך אני מעזה לחשוב אחרת!
_____________________
החסידה, שהצביעה דווקא לרוברט דאוני ג'וניר משום שהניחה שהג'וקר יסתדר גם בלעדיה, אבל לחלוטין מאמינה שהאביר האפל וגם הג'וקר הרוויחו ביושר כל טיפת הייפ והערצה.
יש דבר אחד יותר מעצבן ממעריצים פנאטיים של סרט
וזה שונאים פנאטיים של סרט.
יש דבר אחד יותר מעצבן ממעריצים פנאטיים של סרט
שכוייח.
דיי נמאס לי מהאביר האפל הזה
בכל פעם שיצירה אומנותית מקבלת אינסוף סופרלטיבים ומחמאות, מתרחשות שתי תופעות: חלק מהאנשים נוטים להיות מושפעים מביקורת חיובית עד כדי איבוד דעתם הסובייקטיבית. והחלק האחר מתחיל לבעוט ולחשוב שההערצה מופרזת.ישנם אנשים שתגובתם לתופעה נובעת מאישיותם (תסמונת העדר או תסמונת המורד) ואז הם מעצבים את דעתם על פי הקו המנחה את אישיותם בדרך כלל.
נכון שגם מורד יכול להיות לפעמים שבוי של העדר, או לחילופין, קונפורמיסט יכול לבעוט מפעם לפעם. תלוי עד כמה השינוי גורם לו להתמודד עם אופיו או עם החברה.
ברור שתגובות באינטרנט או בשיחות סלון עוד לא הפכו אף אחד מושא לשנאה או לזריקת ביצים סרוחות, אבל להיות שונה או להביע דעה שונה כרוך לפעמים בהפגנת אומץ.
רוב בני האדם אינם יכולים להיות אובייקטיביים לחלוטין כשהם שופטים את דעתם האישית. עוד לא נבראה המראה שאפשר להעמיד מולה את המוח כדי שתראה לנו אם אנחנו משקרים לעצמנו או לאו והשאה עצמית היא עדיין השקר החמקמק ביותר.
ולכן, כמו במקרה של האביר האפל שזכה לקונסנזוס מקיר לקיר, יוצא לפעמים צופה מהורהר ואומר לעצמו: סרט גאוני. אבל למחרת בבוקר, כשאדי השכרות מתפוגגים הוא שואל את עצמו ביושר: האם הסרט באמת גדול, או שלא נתנו לי את ההזדמנות לעמוד על עוצמתו לבד אחרי שקראתי ושמעתי כל מה שקראתי ושמעתי. או לחילופין: אם הייתי וול-E בעולם נטול אנשים ומדיה, האם הייתי חושב שהאביר האפל הוא סרט גאוני, או לא.
מסתבר אם כן, שכשמישהו אומר שהסרט לא באמת גדול, יכול להיות שהוא חושב כך באמת ויכול להיות שהוא אומר כך רק בגלל שכולכם מתלהבים ממנו. ואם הוא היה קורא ושומע שהסרט גרוע הוא היה אומר לכם שאתם לא נורמלים והסרט גאוני.
ולמען הסר ספק, הסרט גדול בעיני, ראיתי אותו ארבע פעמים לפחות וקטעים רבים ממנו הרבה יותר פעמים. וחוץ מזה, כמעט כל השחקנים שהופיעו בסקר הנוכחי נתנו הופעה בלתי נשכחת: כמו חאווייר בארדם, דניאל דיי לואיס וקייסי אפלק. אלא שלפעמים התפקיד עצמו הוא כל כך מופלא שהשחקן לא צריך להתאמץ הרבה כדי לבנות אותו באופן מושלם. לכן קל יותר להתפעל מהית' לדג'ר מאשר מקייסי אפלק שמשחק אדם יותר נורמלי. הרי כולנו יודעים שדמות ביזארית מזמינה משחק נפלא הרבה יותר מדמות "רגילה".
אם לא סופרים את וול-E,
אז כל שלושת השחקנים המובילים בסקר גילמו דמויות של פסיכופטים רצחניים.
אני חושב שבעולם ללא השפעות חברתיות, הייתי אומר ש"האביר האפל" הוא אולי אחד מהסרטים הטובים ביותר שראיתי בחיי. בנתיים, בעולם הזה אני מסתפק בלהודות שזה הסרט הטוב ביותר שראיתי בשנת 2008.
אז כמו אצל הרוב, גם אתה נוטה להמעיט בערכו של סרט, רק בגלל ההייפ שלו. חבל לא מבין למה.
סנדרום המורד או סנדרום הקונפורמיסט כמעט זהים.
הקונפורמיסטים מצטרפים לעדר ה… קונפורמיסטים, ואילו המורדים מצטרפים לעדר המורדים, שהם גם קונפורמיסטים, רק עם דעה נגדית.
ואף מילה על השחקן והסרט.
דיי נמאס לי מהאביר האפל הזה
תודה על התגובה המושקעת.
רק עכשיו שמתי לב שאם הייתי זוכר שיש כזאת מילה אובר-רייטד זה היה מקצר את ההודעה שלי בכמה מילים :)
מה שאני רוצה להגיד זה שאני לא מורד מטבעי וזה שאני לא מעריך כל-כך את הסרט זו דעתי האמיתית.
אני אפילו אוסיף שברוב המקרים אני דווקא הולך עם דעת הרוב (שוב כי זו באמת דעתי, לא בגלל שהם הרוב).
מצד שני, אני לא מתעב את הסרט. זה היה בידור טוב. אבל לא יותר מכך. ובטח לא סרט שראוי לשבת בראש רשימת הסרטים הטובים ביותר של ימד"ב. אפילו לא שבריר שנייה.
לגבי הית' לדג'ר. הוא עשה תפקיד טוב. אבל מה שאני יודע זה שכשראיתי את דניאל פליינוויו הייתה לי צמרמורת בגב וכשראיתי את הג'וקר זה לא עשה לי כלום.
ודבר אחרון. אני לא חושב שאי-פעם מישהו יכול לשכנע אותי שמיליארדי האנשים שמהללים את הסרט הזה או החלק מהם שחושבים שהוא טוב אבל באופן פאסיבי באמת באמת חושבים ככה.
וגם אם הם באמת חושבים ככה וממש מאמינים לעצמם שהם אוהבים אותו, אז הם לא באמת אוהבים אותו.
דיי נמאס לי מהאביר האפל הזה
לא משנה מה תגיד שום דבר לא יישכנע אותי שהערצה שלך לדניאל די לואיס לא נובעת מכל הביקורות המהללות שהוא קיבל בעיתונות (ובאתרי) הקולנוע – לא נראה לי שאתה חושב, באופן פאסיבי, שהוא באמת טוב.
סחטיין על הניתוח
למרות הרושם העז של לימודי סוציולוגיה / אנתרופולוגיה שעולה ממנו…
סחטיין על הניתוח
סחתיין, אם כבר… ותודה רבה.
לא למדתי סוציולוגיה ולא פילוסופיה ולא אנתרופולוגיה. אין לי אפילו תואר אקדמי לצערי. אבל כדי שלא תחשבו שאני סתם מצחצחת חלונות בחיי האישיים או מפעילת מכונת כביסה על בסיס קבוע, אז לא.
אבל יש לי קשר לחיי הרוח, בהחלט.
באמת שאת צריכה לבקר פה לעתים תכופות יותר.
תודה.
ובקשר לסינדרום המורד. גם הוא עושה זאת באופן שקול ומחושב. 1. הוא יטען שהאביר הוא סרט לא טוב, אבל לא יטען שהוא סרט שלא מצטיין טכנית. 2.המורד לעולם לא יגיד על סרט דבילי שהוא יצירת מופת. כי המורד הממוצע בדרך כלל חכם יותר מהקונפורמיסט הממוצע.
אבל...
גם הקונפורמיסט הממוצע לא יגיד על סרט דבילי שהוא יצירת מופת.
בגלל זה שניהם ממוצעים.
אבל...
הקונפורמיסט יענה אמן אחרי המבקרים גם אם הוא חושב אחרת. גם אם לא הבין את גדולת הסרט הוא ייסחף אחרי דעת הקהל.
המורד לא תמיד ימרוד אלא יושפע משיקול דעת. אם הסרט משופע במחמאות והוא יטען אחרת, לכל היותר הוא יוגדר כיוצא דופן בדעותיו, אבל אם הסרט נחות בעיני הכל, המורד לא יגיד שהסרט נפלא מפני שיכנו אותו מטומטם ובצדק.
לדוגמה: הסרט עירום של מייק לי הוא סרט חזק מאוד אבל קשה לצפייה, לא נעים וגם דוחה. הקונפורמיסט יגיד שהסרט נפלא מפני שכל המבקרים אהבו אותו וגם הוא יודע בסתר לבו שהסרט גדול למרות שלא בטוח שהוא יודע למה.
המורד יגיד שהוא מתעב אותו ושהסרט רע.
לעומת זאת, (וכאן אתן דוגמה דווקא מתחום הסיפרות) ספר של רם אורן, שכל המבקרים אומרים שהוא נחות, מניפולטיבי, ספר טיסה, רומן למשרתות וכו' הקונפורמיסט גם הוא יגיד ככה למרות שבסתר ליבו אולי נהנה מהספר (הוא אוהב רומנים למשרתות) אבל המורד לעולם לא יגיד שהספר מצויין כי גם לתכונת המרד יש גבול.
אבל...
אני חושבת שאת מקצינה את ההגדרה של הקונפורמיסט.
לשניהם יש שיקול דעת. זה לא שהקונפורמיסט הטמבל תמיד ינהה כמו עיוור אחרי דעת הרוב, בעוד שהמורד החכם ידע לעשות שיקול מושכל.
דעת הרוב בהחלט תסיט את הדיעות של הקונפורמיסט לכיוון הקונצנזוס, גם אם הדיעות המקוריות שלו היו יותר קיצוניות.
בהיפוך לכך – המורד אוטומטית יתרחק מדיעת הרוב, למרות שאילו הוא לא היה מושפע ממנה בהחלט ייתכן שהדיעות שלו היו יותר מתונות וקרובות לקונצנזוס.
אלא אם כן המורד גם נהנה מהספר של רם אורן
ואז הוא יגיד שהוא נהנה מהספר. בעצם, זו גם מרידה.
מרידה אינה מתבטאת רק בלומר שמשהו שכולם חושבים שהוא טוב הוא בעצם רע, אלא גם בכיוון ההפוך.
אלא אם כן המורד גם נהנה מהספר של רם אורן
יש הבדל בין ליהנות מיצירה ובין להעריך אותה.
אני מכירה פרופסור באוניברסיטה שנהנה בזמנו מצפיה בשושלת למרות שידע שמדובר בזבל.
רבים מהצופים בתוכניות הריאליטי יודעים שהגיעו למדור התחתון של היצירה הטלוויזיונית ובכל זאת הם ינהמו בזעם על מי שיפריע להם לבהות באשפה הזאת.
גם אני יכולה ליהנות מרם אורן למרות שגם אם יצמידו אקדח לרקתי, אנופף במחלפות שערי האדמוני, אעפעף בעיני הירוקות ואלחש לגבר המסוקס, המומחה ליינות וסטייק טרטר הלופת את מותני הדקיקות, כי כל ספר שנכתב עלינו הוא זבל טהור.
הטענה שלי היא שיתכנו מורדים שיעריכו ספרים של רם אורן
מורד אינו חייב להיות בעל טעם מסוים או עקבי עם איזושהי דעה. (שהרי זה לבדו היה מוציא אותו ממחוזות המרידה).
הטענה שלי היא שיתכנו מורדים שיעריכו ספרים של רם אורן
אם הבנתי אותה נכון, שירה מדברת על סוג מסוים מאוד של מורדים – אלה שבדרך כלל מכונים פריקים ולמעשה יש להם מיינסטרים משלהם עם חוקים קפדניים עוד יותר מהמיינסטרים הרגיל. המורדים האלה עושים בדיוק מה שעושים כל המורדים האחרים, מתלבשים באותה צורה ומדברים באותה צורה. למעשה, הם מאוד קונפורמיים ואפילו עשו על זה פרק בסאות' פארק.
טוב, אלה ממש לא מורדים, רק קונפורמיסטים שנראים אחרת
אני די בספק אם שירה התכוונה לאנשים מהסוג הזה ולו מהטעם הפשוט שהם לא מורדים.
תפרידי בין דעת המבקרים ודעת הרוב.
הן לא בהכרח זהות. את יכולה לטעון שיש זן של קונפורמיסטים-לרוב וזן של קונפורמיסטים-למנהיגי-דעה (ולדעתי זה גם נכון), אבל בלי ההפרדה הזו אין הרבה היגיון בתיאוריה שלך… כי אז איך את מסבירה את כל האנשים שכן מסתובבים ואוהבים, ומודים שהם אוהבים, סרטים דביליים? התיאוריה שלך לא מכסה אותם בכלל.
תפרידי בין דעת המבקרים ודעת הרוב.
אתה צודק, יש הבדל וצריך להפריד ביניהם.
אני רוצה לחדד עוד נקודה חשובה
אני לא יודעת איזה אחוז מהמגיבים באתר למדו או לומדים קולנוע ואיזה אחוז שייך לחובבים הרציניים.
אני שייכת לזן השני ולכן לא פעם למקרא התגובות אני תוהה ביני לביני: איזו זכות יש לי להביע את דעתי אם אינה נסמכת על ידע מקצועי ועל בחינה של פאראמטרים שנרכשו בכך וכך שנות לימוד. הרי החובב הרציני לבושתו יכול להשען רק על הטעם שרכש בצפייה של הרבה סרטים ( ולא אמריקן פאי 1,2,3) ועל האישיות התרבותית, נניח, שפיתח עם השנים.
לכאורה, יגיד הבוגר של המגמה לקולנוע: סליחה, אדוני החובבן, עם כל הכבוד לכל הפליני והלוסי והגרינוואיי והברטולוצ'י והזינמן והקוראסוואה והז'אנג יימו שראית בימי חייך, ההכשרה שלך במשפטים או בהוראה או במכירת מכשירי חשמל לא מקנה לך את הזכות לבקר את הסרט שזה עתה צפינו בו יחד.
ואני עצמי חובבת רצינית של מוסיקה קלאסית, יוצאת לא פעם נפעמת מהקונצרט שהרי לא הלכתי לקונצרט של שנה אלף של תלמידי המורה נורמה, אלא לקונצרט של הקמראטה ירושלים עם טובי הנגנים והסולנים המיובאים מרחוק. ולמחרת כשאני פותחת את העיתון אני מגלה שחנוך רון חושב שזה היה קונצרט איום ונורא, ושהפרשנות של הפסנתרן (שלדעתי היה וירטואוז) את שופן היתה מזעזעת.
מה אני צריכה להרגיש אז? שאני צריכה למחוק את ההנאה שלי?
ישנם תחומי אומנות שקשה לבקר אותם בלי ידע מקצועי, כמו: מחול, מוסיקה ואומנות פלסטית.
תיאטרון ספרות וקולנוע קל לבקר מפני שאנחנו מבינים את יסודות השפה שלהם גם אם לא למדנו.
אבל תמיד תמיד כשאקרא באתר תגובה מלומדת מדי, אזחול לפינה שלי ואגיד לעצמי, שירה, תמשיכי לראות סרטים ותשתקי. יש פה אנשים שמבינים יותר טוב ממך מה "טוב" ומה לא "טוב".
לא!
קשה לי עם הגישה הזאת. ביקורת אמנות לא שמורה, ואסור שתהיה שמורה, לאנשים "מבינים".
כל אחד יודע מה הוא אוהב ומה הוא לא אוהב. את נפעמת בזמן שחנוך רון חשב שהיה זוועה? אז כנראה פשוט שהטעם שלכם בשופן שונה. (ואגב, אין שום סתירה בין זה שהפסנתרן היה וירטואוז לזה שהפרשנות שלו לשופן מזעזעת. זה יכול ללכת ביחד)
נ.ב
אני עדיין מחכה למהפך הגדול שבו דניאל דיי לואיס יעקוף את לדג'ר. חכו חכו, זה עוד יקרה
לא!
ניחמתני.
דיי לואיס יעקוף אותו כי מעולם האמת הית' לדג'ר כבר לא יעשה סרטים.
גם בין מבקרים ואנשים שלכאורה ''מבינים''
אין תמיד הסכמה, כך שאת בחברה מצוינת.
פרט לזה: שווה לזכור שכמה יצירות מופת זכו בזמן שיצאו לקיתונות של קטילות או סתם ביקורות רעות בזמן שיצאו, אז לא כדאי להתרגש מהעובדה שיש מבקרים שחושבים אחרת.
החוכמה עם מבקרים היא לזהות את הטעם האישי שלך ביחס לטעם שלהם ואז ניתן לקבל תמונת מצב שמתאימה לך יותר.
היה על זה פעם דיון (לא מצאתי)
אני מסכים שיש ידע מסוים, לא בהכרח אקדמי, שצריך לצבור בכדי לכתוב או ללמד על קולנוע באופן מקצועי (כמו כל אמנות אחרת). צריך ידע אקדמי בכדי להעריך צדדים מסוימים ביצירה, אבל בהחלט לא צריכים אותו כדי להביע דעה על יצירה. כל עוד לא עושים סרטים שנועדו אך ורק למבקרים, הקהל הוא השופט. המבקר משמש לרוב כממליץ ולעיתים כפרשן, אבל הוא לא יכול לקבוע בשביל הצופה האם הסרט מצא חן בעיניו או לא.
בהקשר של סקרי סוף השנה, אני בהחלט מבין למה מעריכים את "זה ייגמר בדם". אני חושב שיש בו דברים מאוד מרשימים מבחינה רעיונית ומבין אינטלקטואלית מה מוצאים בו. רק מה, לא אהבתי את הסרט. לא משנה שאני יודע למה אחרים אהבו אותו, אני פשוט לא התחברתי אליו. זה לא אומר שאין לי מספיק השכלה בתחום, או שאני לא מסוגל להבין את הסרט באמת, רק שהסרט לא לטעמי.
זה הדיון:
כתבה מספר 4487
אני מניח שהתכוונת אליו.
זה הדיון:
נכנסתי לדיון וליקקתי אצבעות.
סקר ללא הג'וקר
מה לעשות, בשל מותו בטרם עת קשה לרבים מאיתנו להיות אובייקטיביים בקשר לזה.
אני ממליץ לעשות סקר ללא הית' לגר רק לשם השוואה.
כי אין מה לעשות ג'וקר תמיד מנצח.
סקר ללא הג'וקר
זה מזכיר לי סיפור קצר של טרי פראצ'ט על תחרות בין מכשפות – יש מכשפה אחת שתמיד, אבל תמיד, זוכה. חלק מהמכשפות מתרעמות על כך ועל וטוענות שבגלל שהיא תמיד זוכה היא צריכה להיות מוצאת מהתחרות, על זה עונים להן – "ברור שהיא תמיד זוכה, היא הכי חזקה".
אחד הסיפורים הטובים!!
עשו את זה בטכניון
בסקר המרצה הטוב (שנערך בסוף כל סמסטר בכל המקצועות) יש מרצה באלגברה (פרופ' דוד צילג) שתמיד קיבל את הדירוג הכי גבוה בהפרש משמעותי מכל השאר. לאחר שהוא קיבל את תואר המרצה המצטיין במשך מספר כלשהו של סמסטרים רצופים הוענק לו תואר "מרצה מצטיין מתמיד" והוא לא נכלל יותר בדירוג "מרצה מצטיין" אלא אוטומטית מקבל כל סמסטר את התואר המתמיד כך שעל תואר המצטיין "הרגיל" יכולים להתחרות כל שאר המרצים.
אני ממליצה לעשות סקר ללא כל הופעה אחרת פרט לזו
של קיאנו ריבס, כי ברור שכל הופעה אחרת תמיד מנצחת.
נו, באמת. חבר'ה, זה כבר מתחיל להיות פשוט מגוחך.
אה... כבר יש סקר כזה, לא?
כאילו, סקר הופעת השנה ללא הית' לדג'ר זו לא ההופעה שהגיעה למקום השני? ואם נרצה נוכל לעשות גם סקר בלי הית' לדג'ר ובלי דניאל דיי לואיס כדי לראות למי באמת באמת מגיע. ואז אפשר להוריד גם אותו מהסקר ולראות מה היתה ההופעה האמיתית הכי טובה של השנה. ואפשר אפילו להמשיך את זה הלאה.
חסכת לי תגובה.
שתי הופעות השנה שלי הגיעו, אז זאת די התלבטות. אבל לג'וני יש פחות מידי הצבעות ולדג'ר ז"ל יסתדר לבד. אז…
נראה לי שג'וני דם נכנס לשם רק בגלל שהוא ג'וני דפ
ולא בגלל התפקיד שלו, שהוא אולי התפקיד הכי גרוע שלו, וגם הוא שר בינוני ומטה (ב"נער שוליים" הוא שר סבבה דווקא).
לא הבנתי איך הוא גרם לדמות פסיכופתית כזאת להראות פשוט ממורמרת, נרגנית וסטאטית.
הוצאת לי את המילים מהמקלדת
ג'וני דפ לקח את הדמות הטובה של סוויני טוד לקווים שמאוד לא התאימו לדמות מהמחזמר, שלא אמורה להיות דכאונית ומסוגרת (ובאופן כללי – ברטונית). מי שראה את המחזמר המקורי (או כמוני, את הגירסה המצולמת עם ג'ורג' הרן בתפקיד הספר השטני) ראה את אופיה האמיתי של הדמות – נקמנית, פסיכוטית ומלאת רגש.
סוויני טוד הוא תצוגת המשחק הכי גרועה של דפ לדעתי, וחבל שאני בגזרת מיעוט בדעתי.
אם כי, גם אלן ריקמן לא ממש מתאים לתפקיד סןןיני (ובטח שג'וני לא לתפקיד ילד בן 12). אבל אנ מסכים.
דבר אחד בסרט שיצא טוב יותר מהמחזה, השירים. את הגירסאות של הסרט אהבתי טיפה יותר.
אני מחזק את ידיך (ספוילר לסוויני טוד)
אני בטוח שהמחזה אחלה ואני מתכנן לראות אותו מתישהו בעצמי – אבל דומני שפספסתם את זה שטים ברטון לא ניסה לעבד את המחזה לקולנוע "אחד לאחד" אלא ביצע במכוון שינויים סגנוניים מובהקים, שהתאימו את המחזה לסגנון הקולנועי הקבוע שלו עצמו.
בנושא הזה
גם אני לא ראיתי את המחזה, אבל טים ברטון ידוע כמי שעושה עיבודים מאוד לא נאמנים למקור. "סליפי הולו" מזכיר את הספר עליו הוא מבוסס רק בפרטים בסיסיים כמו שמות חלק מהדמויות, מקום ההתרחשות ושאלת קיומו של פרש רפאים ללא ראש. גם הבאטמנים שלו לא התבססו ישירות על הקומיקס, אלא נתנו פרשנות חדשה לסיפור ולדמויות. אפילו "אד ווד", שמבוסס על חייו של אדם אמיתי, לוקח לא מעט חופש אמנותי באחוז ניכר מהסרט.
במילים אחרות, כל מי שמתלונן על חוסר דמיון למקור, חכו ל"אליס בארץ הפלאות". ממה שנראה עד עכשיו, זה הולך להיות הרבה מעבר להענקת השורה של הכובען המטורף לחתול צ'שייר.
OK, אז אני אחדד את הטענה שלי
האדפטציה של ברטון ל"סוויני טוד" אינה איכותית או מרתקת כמו זו הבימתית (שגם היא, אגב בסך הכל אדפטציה של סונדהיים לסיפור אימה סטנדרטי).
אני מחזק את ידיך (ספוילר לסוויני טוד)
דווקא עם הליהוקים לא הייתה לי בעיה.
אומנם לא ראיתי את המחזה, אז אני לא יכול להשוות, אבל ג'וני דפ בהחלט מסוגל לגלם דמויות צבעוניות – ע"ע קרייבייבי ודוק מה-שמו (מפחד ותיעוב).
מה שהוא עושה בסוויני טוד זה פשוט בושה, הוא מביך את עצמו, בלי קשר לאיך שהדמות של סוויני טוד אמורה להיות (שזה גם לא אמור להיות פאקטור).
לגבי הב"ק, אני לא רואה איפה ה"בעיה" בליהוק, אבל זה רק אני.
רגע, מה?!
ג'וני דפ נכנס לסקר?
אין לי מושג איך הצלחתי לפספס את זה.
זה בסדר
זה לא שההופעה שלו הצדיקה מועמדות.
אני חושבת שבגלל שמדובר בג'וני דפ
והוא סיפק הופעות כל כך מרשימות ובלתי נשכחות, ההופעות האחרות שלו, שהן טובות אבל פחות מבריקות, מוארות באור פחות חיובי.
אני לא אחד מאותם אנשים
פירטתי את סיבותי לחוסר שביעותי ממשחקו של דפ בסרט.
בלי קשר לתפקידים אחרים, אותי
הוא אכזב. מסכים עם מה שנאמר לפניי.
אני כמעט אף פעם לא רואה סרט עם ציפיות לשחקנים (אולי חוץ ממריל סטריפ והסרט האחרון של הית לדג'ר שייצא השנה).
אני באמת חושב שהמשחק של השחקן תלוי בכל מיני גורמים שלא תלויים בו כמו תסריט, תאימות לתפקיד ואולי אפילו החלטות הבמאי והעורך.
אם כל הפרמטרים האחרים לא מדאיגים אותי, אני מוזמן לכסוס ציפורניים בציפייה. לפני כן, אני פשוט בוחן סרט לגופו ואולי רשימת השחקנים יכולה לשפר בקצת את הרצון שלי.
אני לא ארוץ לראות כל סרט של ויל סמית לדוגמה. (טוב נו, אני כן… זה חזק ממני. ותקראו לי פופוליסט. הוא בוחר סרטים די טובים!)
אני לא ארוץ לראות כל סרט של מריל סטריפ, למרות שהיא משחקת מצויין.
וככה גם לא אתאכזב ממריל סטריפ אם אראה סרט שלה בו היא לא משחקת מצויין.
ההופעה של ג'וני דפ ב'סוויני טוד', לדעתי, הייתה חסרה ו"ברטונית" מדיי כמו שכבר נאמר, אך אני לא מאשים את השחקן – כך הוא חשב שמתאים להעביר את הדמות.
רציתי לציין
שהפתיעה אותי כמות התגובות בסגנון:
"בחרתי להצביע לסרט X, כי האביר האפל מסתדר גם ככה…"
על איזה הגיון זה מתבסס?
סרט X ייעלב כי לא יהיו לו מספיק קולות? האביר האפל יהפוך להיות ממש סנוב כי הוא ינצח בהפרש גדול?
הרעיון בסקר הוא לדעת מה התפלגות הבחירות של אנשים בשאלה מסוימת. אם הסקר הוא על הופעת השנה, הכוונה היא שכל אחד יצביע להופעה שהוא הכי אהב במהלך השנה.
לא ברור לי למה כל כך הרבה אנשים מרגישים צורך לתת פיצוי לסרטים שברור שלא ינצחו. אם הכי אהבתם את האביר האפל- תצביעו לו, בלי קשר למה שהצביעו השאר.
זה עד כדי כך פשוט.
בול!
זה לא עניין של ''יעלב'',
זה עניין של-לדג'ר יקבל 400 הצבעות בכל מקרה, עד כמה ההצבעה שלי כבר תוסיף לו?
אז אני מוסיף את הקול שלי לויל סמית' בגלל שיחסית למספר הקולות שהוא יקבל ההצבעה שלי תשפיע יותר, וכך יהיה לו יותר סיכוי להגיע למקום יותר גבוה.
מה זה משנה כמה ההצבעה שלך תוסיף לו?
הסקר לא בודק "אילו הופעות היו טובות ב- 2008"…
מה שהוא בא לבדוק זה "כמה אנשים חושבים ש- X הוא השחקן עם ההופעה הכי טובה".
אין בכלל סיבה להסתכל בתוצאות הסקר לפני ההצבעה!
מדובר בדירוג יחסי שלך עם עצמך, לגבי מי ההופעה הכי טובה בעיניך. אין קשר לכמה הצבעות ההופעה הזו כבר קיבלה.
זה שההצבעה שלך תשפיע יותר, ויהיה לשחקן מסוים סיכוי להגיע למקום יותר גבוה זה נכון, אבל לא רלוונטי. כי לא מדובר בתחרות בין השחקנים, ולא צריך לתת את הקול למישהו שבאמת צריך אותו- אלא למישהו שלדעתך הרוויח אותו בצדק (יותר מכל השאר).
אני מסכים, אני מסכים.
אני מבין שהסקר בא לבדוק כמה אנשים אהבו אילו הופעות, אבל בסופו של דבר אנחנו רואים מהסקר גם- הופעה הכי טובה, X, הופעה שנייה הכי טובה, Y, וכו'. ולכן אני רוצה שסמית' יעלה בדירוג.
הבעיה היא
שאתה לא אמור להצביע לסקר "בכדי שמישהו יזכה", בין אם זה במקום ראשון או שני. אתה אמור להצביע למי שהכי מגיע לו לדעתך, בלי קשר למה יהיו התוצאות.
אני חושבת שהסקר היחיד שבו היה משנה מה יהיו התוצאות ושהיתה בו חשיבות לנתינת הקולות, היה הסקר על התסריט הטוב ביותר. זה היה הסקר העינדגי היחיד שאני זוכרת, שלזכייה בו היתה חשיבות מעבר ל"ככה קבע הקהל".
אם כבר, כשמילאת את השאלון ובו התבקשת לציין שלוש הופעות, שם היה המקום להשמיט את שמו של לדג'ר, כי מספיק אנשים יגידו שהוא אחת משלוש ההופעות הטובות ביותר. ככה אולי היתה מתפלקת עוד אישה לסקר, למשל.
הבעיה היא
מה היה בסקר ההוא ששונה מהסקר הנוכחי?
ועכשיו שאני חושב על זה, המקום להשמיט את שמו באמת היה בשאלון.
בסקר ההוא התוצאה הובילה למשהו ממשי
כלומר, הפיכתו של תסריט לסרט.
כאן אין כלום, למעט "נבחר שחקן זה וזה במקום הראשון, ההוא בשני" וכן הלאה.
יש! תודה רבה, הסברת מצוין את מה שניסיתי לכתוב
האביר האפל אוברייטד
הית' לדג'ר היה נהדר והביא הופעה מצויינת, אבל עם כל הכבוד, הוא מעולם מעולם מעולם לא יתקרב לרבע מהרמה של דניאל דיי לואיס.
למרות שהוא מת והכל, דיי לואיס עדיין בין השחקנים הגדולים שאי פעם צולמו לסרט, וההופעה הזאת היא בין הגדולות ביותר שאי פעם נראו בכל סרט שהוא. מבחינתי זוהי הופעת העשור, לא רק השנה…
דיי לויס מת!?
דיי לויס מת!?
חס וחלילה, התכוונתי ללדג'ר. אכן ניסוח קצת מעאפן יצא לי.
האביר האפל אוברייטד
דניאל די לואיס אוברייטד!
האחים כהן הם אוברייטד!
פול תומאס אנדרסון הוא אוברייטד!
פול WS אנדרסון הוא לא אוברייטד! – כולם יודעים בדיוק כמה הוא מחורבן!
המילה "אוברייטד!" היא אוברייטד!
הודעות עד כמה האביר האפל הוא "אוברייטד!" הן סתם משעממות.
נו, הרגשתי מחויב
http://www.youtube.com/watch?v=DCOmBCkIVss
( הקליפ הוא שיר בנושא האוברייטד)
האביר האפל אוברייטד
מייקל פיט ברימייק (המחורבן) ל''משחקי שעשוע''.
מייקל פיט ברימייק (המחורבן) ל''משחקי שעשוע''.
טוב, נראה לי שיש עוד שירה פה באתר חוץ ממני, אז איך יבדילו בינינו. נצטרך לעשות משהו בעניין. אני לא מוכנה לקחת אחריות על כל מה שאת כותבת. בקושי על מה שאני כותבת.
'השירה עם האי-מייל' והשירה שבלי'. אם תרצו, ה'שירה בכחול' ו'השירה באפור'.
הממ, טוב?
אני ממילא מגיבה פעמיים בשנה בממוצע.
הממ, טוב?
איזה מזל בשבילי!
איכפת לך כשאת מגיבה לכתוב שירה של פעמיים בשנה?
את יודעת שהמשתתפים מקבלים זהות כלשהי ואיפיון כלשהו על ידי תשובותיהם וחבל שיחשדו בי בסכיזופרניה או בריבוי אישויות.
תנוח דעתך:
את עדיין לא מספיק בולטת בשביל שמישהו ישים לב שיש פעמיים ממך.
וחוץ מזה- אם את מתכננת שהות ארוכת טווח באתר, אז תבחרי לעצמך כינוי חד-חד-ערכי. תתפלאי כמה אנשים כאן התחילו בשם המקורי שלהם, עברו לכינוי, ועכשיו אף אחד לא שם לב.
מעצבן שאנשים מצביעים ל-וו-E. על בסיס איזה הגיון מצביעים לדמות ממוחשבת, במיוחד כשיש בסקר כאלו הופעות משחק טובות, מישהו יכול להסביר לי? עלבון, מקומו של וול-E הנחמד, לא בסקר הזה.
כי הוא מצליח, להעביר רגשות בצורה אמינה
נכון שהאחראים לזה הם אנימטורים ולא שחקנים
אבל עדיין…
אני הצבעתי לוול אי, אבל לדעתי זה לא מגיע לו.
ההופעה שריגשה אותי שייכת דווקא לאיב(ה).
כמעט כל הטקסט שלה בסרט זה: "וול – אי!", ובכל פעם מרגישים מה עובר עליה ומה היא באה לומר ומזדהים איתה (אני לפחות) – והכל במלה אחת!
בקשה
ראשית, כדי להשניא את עצמי על שני הצדדים, אז הצבעתי לדיי-לואיס אבל אני כן חושב שהאביר האפל סרט מעולה והית' לדג'ר נותן שם הופעה מדהימה.
עכשיו, אם אפשר בבקשה להפסיק עם הsniping נגד האביר האפל בכל חור, זה לא שמפריע לי שאנשים לא מסכימים איתי כמו שזה פאקינג משעמם לקרוא בפעם המאתיים איך כל מי שאוהב האביר האפל (התפל, הטפל, השפל, ווטאבר) עושה את זה בגלל שהוא חלש אופי ולא מבין בקולנוע. הדבר היחיד שיותר משעמם מזה הוא כל התגובות של אלה שמסבירים להם למה זה לא נכון, אז אני אפסיק כאן, אבל באמת, בקשה כנה, אם אפשר להפסיק למתוח ביקורת על אנשים שאוהבים "האביר האפל" בכל הזדמנות, כדי שאני לא כל פעם אתאכזב כשאראה משהו חדש ב"מתמשכים", אני אשמח.
תודה.
מצטרף
אני נמצא די באמצע בנושא "האביר האפל", כלומר לדעתי הוא היה סרט טוב ומהנה אבל רחוק מיצירת המופת שעשו ממנו. זו דעתי, לאדם אחר הזכות להחזיק דעה כמו "יצירת מופת" או "סרט גרוע". וזה העניין – מפריעה לי הקוטביות המאולצת וההאשמות "אתה מורד! אתה קונפורמיסט!" שנזרקות הלוך ושוב.
זה ילדותי ולא משכנע אף אחד לחשוב כמוכם. לעומת זאת, דיון מעמיק ואינטליגנטי יכול. לראיה, דעתי על סרטים מסוימים גובשה בצורה שונה או אפילו השתנתה לחלוטין בעקבות דברים שקראתי בביקורות ובתגובות כאן באתר.
לא לג'וקר, כן לדם
דמויות קיצוניות מתקשרות אוטומטית למשחק טוב. זה יכול להיות עיוור, נכה, או מפגר (לא חסרות דוגמאות באוסקרים). הג'וקר הוא דמות קיצונית כזאת: מפחידה ושטנית, אבל די שטוחה. אין לה עבר, אין ספקות והיא לא מתפתחת. אני מודה שתחת המגבלות הנ"ל לדגר עשה תפקיד מעולה, אבל בכל זאת.
דניאל פלינוויו הוא דמות הרבה יותר מענינת. למרות שגם היא מאד קיצונית, יש לה צדדים שונים (כמו משפחתיות). אני האמנתי שדניאל הוא אדם אמיתי. הג'וקר הוא דמות מגניבה, אבל פחות אמיתית בעיני.
"זה יגמר בדם" השאיר עלי רושם עצום. בערך שנה אחרי שראיתי אותו, ומאז ראיתי לא מעט סרטים, אני משוכנע שזה אחד הסרטים הגדולים בהיסטוריה, ותצוגת משחק מהגדולות אי פעם.
מוזר, היה נדמה לי שהיו סרטים אחרים שאהבתי יותר
אבל כשהגעתי לסיכומי סוף השנה והתחלתי לעבור על השמות התברר לי שדווקא "זה ייגמר בדם" עשה עלי הכי הרבה רושם.
אחרי ההצבעה הבלתי נמנעת לדניאל דיי לואיס שנתן הופעה שקשה לי עד היום להוציא מהראש, אני עדיין רוצה לחלק שני צל"שים:
1. לפול דנו שרק יום אחרי הסרט הבנתי עד כמה הוא היה מוצלח בעצם. קשה מאוד שלא להחוויר כשהשותף שלך הוא דיי לואיס והוא בנה דמות (אפילו שתיים) מרשימה שמתמודדת בכבוד מול דניאל פליינוויו. שאפו!
2. לוויל סמית', חשבתי שהוא סתם שחקן והופתעתי מאוד באני אגדה.
מוזר, היה נדמה לי שהיו סרטים אחרים שאהבתי יותר
מסכים עם כל מילה.
אני בטוח שחבייר ברדם יעלב שוול-E עבר אותו ב-3 הצבעות :)
לא חשבתי להצביע.
פשוט כי ראיתי כל כך מעט סרטים השנה, ולא ראיתי את רוב הסרטים האלה. אבל נתקלתי אתמול ב"אני האגדה", ולפחות בחציו הראשון של הסרט – וויל סמית' מדהים בעיני. מאופק, מינימליסטי, על הקו הדק שבין טירוף לבין לשחק-בטירוף-כדי-להישאר-נורמאלי-במצב-בלתי-אפשרי… לא ראיתי אף אחד מצליח בזה כל כך טוב מאז אלן אלדה במ.א.ש., ולא נראה לי שאני יכולה לתת מחמאה גדולה מזה לשחקן. אז אולי פספסתי איזו הופעה גדולה יותר, אבל בכל זאת נראה לי שהוא קיבל את הקול שלי בזכות ולא בחסד.
זו דווקא ההופעה היחידה שלא ראיתי.
זאת אומרת, התחלתי לראות, אבל אז הגעתי למסקנה שלא בא לי לרצות להתאבד מרוב דכאון והפסקתי.
מצד שני, כשחושבים על זה, זה כנראה מחזק את מה שאת אומרת.
המשחק מכור
וכולם קלפנים! (משחקים קלפים).
הצבעתי לוולי כי אני חושב שהתפקיד שלו יותר משמעותי מאשר זה של הג'וקר יחסית לכלל הסרט.
אני רוצה להגיד משהו לגבי חבייר
הבן אדם הזה הוא פשוט שחקן מחונן. אם מישהו ראה אותו ב"ים שבפנים", אז אני מניח שהוא מבין למה אני מתכוון.
וחוץ מזה, בכל סרט שראיתי אותו הוא היה פשוט מעולה. תראו איזה תפקידים שונים יש לו ב"ים שבפנים", ב"רוחות של גויה" וב"ארץ קשוחה" ותבינו שהוא יכול לשחק כל תפקיד בעולם ולעשות את זה טוב.
גם את התפקיד בארץ קשוחה הוא עשה בצורה הטובה ביותר, אבל לא משנה כמה הוא היה עושה את זה טוב, לא הייתי מצביע לו עבור התפקיד הזה, כי התפקיד הזה מגביל לגמרי את כל ספקטרום הרגשות ששחקן יכול להעביר. ובצדק, זה מה שעושה אותו כ"כ עוצמתי. אני לא חושב שלסרט הזה היה את אותו אימפקט אם אנטון צ'יגור היה מתחרפן כמו דניאל פליינוויו.
אז זהו. רק מילה טובה לחבייר.
אני רוצה להגיד משהו לגבי חבייר
בארדם אכן שחקן בחסד עליון. ב"ים שבפנים" הוא עושה תפקיד ענק ולא האמנתי בכלל שמדובר בבנאדם צעיר. כבר ראיתי אי אלו אנשים צעירים שעשו תפקיד של מבוגרים, אבל תמיד אתה יודע מתחת לסף ההכרה שזהו המצב. ובים זה פשוט משכנע באופן מושלם.
הבעייה של חוויאר היא שבחירת הסרטים שלו (לא התפקידים, אלא הסרטים) מעוררת תמיהה. וכך אנחנו חוזים בו במלודרמות מעושות, מקושקשות ומטופשות כמו הרוחות של גויה ואהבה בימי כולירה.
ולכן כל כך שמחתי כשראיתי את ארץ קשוחה. כי בסרטים שלעיל פשוט התחשק לי לתת לו סטירה. (כן, גם לסטאלן סקארסגארד ולנטלי פורטמן).
עוד הערה קטנה: פעם הייתי מטורפת על דרמות תקופתיות (בטח נולדתי בגילגול הקודם למשפחת אצילים מפירנצה) קרינולינות, צווארוני תחרה וקפלטים היו עושים לי את זה. אבל בשנתיים האחרונות יצאו כמה מלודרמות תקופתיות שרמתן נעה בין בינונית ועד זוועתית. לדוגמה: הרוחות של גויה, אהבה בימי כולירה, אליזבת תור הזהב, נערת בולין האחרת, משמר לילה, אנג'ל ואולי עוד כמה שאני לא זוכרת כרגע.
ולדעתי אם היו משלמים קצת יותר לתסריטאי משובח במקום למעצב תלבושות ומעצב תקופה משובח היו מצליחים להוציא מהמיליונים תוצאה יותר מוצלחת.
ומה שעצבן אותי יותר מכל היה שחלק מהסרטים שלעיל נעשו ע"י פרנסואה אוזון, מייק ניואל ופיטר גרינוויי. הייתם מאמינים?
אוי, סקארסגארד. איזה בזבוז: שחקן נהדר עם בחירת סרטים מזעזעת.
יוצא הסוכן שלו להורג לאלתר.
2008
כמו שנכתב מעלי דניאל דיי-לואיס לא שייך לסקר הזה מהסיבה הפשוטה שהוא ליגה בפני עצמו.
ובתחרות בין בני האדם, מבחינתי, מנצח זה שמת. לקחת תפקיד שמזוהה בצורה כל כך מובהקת עם ג'ק ניקולסון ולהשכיח אותו לחלוטין- זה משהו שלא רואים כל יום.
נקרע ליבי
איזה יופי, שני הפייבוריטים נכנסו- וול-E ורדג'!
לא האמנתי שזה באמת יקרה. מזל שהמועמדות הכפולה של בובי ד.ג לא הייתה כמו שאני רציתי (איירון מן מול צ'ארלי בארטלט) כי אז באמת לא הייתי יודעת מה לעשות.
בכל סיטואציה אחרת הייתי מצביאה ללא ספק לוול-E אבל אין מה לעשות יש לי חולשה חסרת מעצורים לרדג'י.