מרד החיות

במקור: Home on the Range
תסריט ובימוי: וויל פין וג'ון סאנפורד
קולות (אנגלית): ג'ודי דנץ', רוזאן, ג'ניפר טילי, קובה גודינג ג'וניור
קולות (עברית): רבקה מיכאלי, ענת וקסמן, רמה מסינגר, ליאור אשכנזי

עצבים עם בתי הקולנוע האלה. מילא תקלות ההקרנה והסאונד, אליהם כבר התרגלתי, אבל הפעם הם באמת עברו כל גבול. ביום שבת האחרון הלכתי שמח וטוב לבב להצגה יומית, אבל במקום 'מרד החיות', עליו שילמתי מחיר כרטיס מלא, המקרין שם בטעות את 'מרד החיות 2: ההרפתקה הגדולה במערב'. אתם יודעים, אחד מאותם המשכוני וידאו לגיל הרך, שדיסני מוציאה פעם בכמה חודשים על מנת לסחוט עוד קצת כסף מבלי להשקיע באנימציה או עלילה. כמובן, מיד פניתי נזעם לסדרן וביקשתי שהעוול יתוקן ומהר, אך הוא ניסה להתחמק בתירוצים קלושים כמו – ואני מצטט – "אין בכלל המשכון כזה. עדיין. זה הסרט הנכון". אי לכך, החלטתי להחרים את בית הקולנוע למשך כל חודש אוגוסט, ושלחתי מכתב בהול בנושא לגדעון רייכר. אבל עד שאקבל ממנו תשובה, אני אאלץ לצאת מנקודת ההנחה שדיסני אכן הוציאה חלטורה כזו לקולנוע.

הסיבה שהסרט נראה כמו שהוא נראה היא, אני משער, העובדה שהוא סרט הקולנוע האחרון של אולפני דיסני באנימציה דו ממדית. לאף אנימטור אין חשק להשקיע כשהוא יודע שעוד כמה דקות מעיפים אותו לעזאזל מהעבודה שלו ז"ל. אז מתוך אקט של תסכול, כנראה, האנימטורים כיערו את הסרט ככל יכולתם – החל משפיצים מוזרים שנוספו לדמויות במקומות מוזרים עוד יותר, וכלה בשימוש צורם ומיותר לחלוטין באנימציה תלת ממדית עבור חפצים כמו דלתות וגרגירי חול. הם אמנם קצת פישלו עם הנופים המדבריים, שעשויים בצורה יוצאת מן הכלל, אבל בשאר הסרט, שיטת החירטוט עבדה להם מצוין. אפילו הטריילר ל'אל סיד' נראה לא רע ליד מה שהולך בסרט הזה.

מגי הפרה היא סטייק מהלך וגאוותן בקולה של רוזאן בר. או יותר נכון, בגרסה המקורית היא מדובבת בקולה של רוזאן בר. זו כבר ממילא אינה מוקרנת בקולנועים, כך שתצטרכו לבחור בין המתנה ל-DVD, או הסתפקות בענת וקסמן. בכל מקרה, לאחר ששודד מתועב גונב את כל העדר שלה, היא נמכרת לחווה פסטורלית בשם "פיסת גן העדן". כדי שתהיה לכם נקודת ייחוס כלשהי, אציין שכל זה קורה תוך פחות משתי דקות מתחילת הסרט.

בשניות הבאות, בעלת החווה הקשישה מגלה שיש לה שלושה ימים בלבד לשלם את חובה לבנק, או שהחווה תימכר במכירה פומבית. מגי יוצאת העירה בחברתן של שתי פרות נוספות – מרת קאלווי המיושנת, ופרה בלונדינית, לפחות ברוחה, בשם גרייס. התוכנית שלהן להשגת הסכום הדרוש כוללת את לכידתו של י. ודל, גנב הבקר המסוכן, וזכייה בפרס על ראשו. והן לא לבד – גם קאובוי מפורסם וסוסו העלוב חושקים בפרס ודולקים בעקבותיו של השודד במטרה להגיע אליו לפני צוות הפרות החביבות. גם כל ההתרחשויות האלה לא לוקחות יותר מכמה דקות, ובשלב זה הספק השירים עומד כבר על שלושה או ארבעה.

אולי זה רק אני, אבל כמות הזמרה בסרט הזה נראתה לי בלתי הגיונית, אפילו יחסית לסרט של דיסני. יכלו בקלות לוותר על גרסת היודל לשיר ההיפנוזה של קה ב'ספר הג'ונגל'. גם על שיר התדמית של 'פיסת גן עדן'. אתם יודעים מה? אפשר לוותר על כולם. הם לא מועילים בכלום, ואותי, אישית, הם סתם עיצבנו. כן, היו לדיסני כמה שירים גרועים יותר במהלך ההיסטוריה, אבל אני זוכר את הטובים שבהם, מה שרק מגביר את תחושת האכזבה.

רוב ההומור בסרט מתבסס על זה שיש דברים חדים במערב, ואפשר להיתקע בהם. בהרבה מאוד מקרים זה יכול להצחיק, במקרה הזה זה פשוט לא. לראות סתם מישהו נתקל בקקטוס זה משעמם, ולראות מישהו נתקל עשרות פעמים בקקטוסים, אבנים ופרות זה משעמם עוד יותר. את מספר הפעמים שצחקתי בסך הכל אפשר לספור על פרסה אחת, וגם זה רק אם מחשיבים מחווה אחת ל'להרוג את ביל', שכנראה קיימת בדמיון שלי בלבד. למען ההגינות אני חייב לציין שחבורת בני השש שבאולם חלקה עלי, וממש נמרחה על הכיסאות מרוב צחוק, כשאיזה סוס דפק את ראשו בעמוד, התרסק על הרצפה או בעט בחבורת שודדים. יכול להיות שתסכימו איתם יותר, אם כי במקרה הזה, אני מציע לכם לחפש אנשים נופלים ברחוב. זה לא כל כך נדיר, וזול בהרבה.

אין שום דבר שאני יכול לזקוף לזכות 'מרד החיות', אבל אני יכול לזקוף לזכותו את מה שאין בו. דמות הסייד קיק, למשל. כן, יש בסרט המון דמויות מוטרפות (סליחה, מווווווווו…טרפות!) שאמורות להצחיק, אבל אף אחת מהן לא נופלת להגדרה של "החיה הקטנה והחמודה שמלווה את הגיבור" שנמצאת כמעט בכל סרט של דיסני בעשור האחרון. זוהי הקלה עצומה לשונאי התבנית הדיסני-ית הממוחזרת והמשוחזרת. דבר נוסף שאין בסרט הזה הוא מוסר השכל, וזה כבר ממש מעורר חשד. אפילו אני הייתי מנסה לדחוף מסר על צמחונות בסרט שעוסק בחבורת פרות. מה גם שכיום הטרנד החדש הוא סרטים ותוכניות על שמירת משקל ורמת כולסטרול תקינה. נראה שדיסני פשוט נתקפו בחרדה פן מסר כזה לא ישתלב היטב עם הוצאת בובות מהסרט כהפתעות במק'דונלדס. אבל בכל זאת, העובדה שאין בסוף הסרט שום הטפה לשלום עולמי וכאלה מפתיעה לטובה.

אני יודע שהחופש הגדול עוד לא הסתיים, והילדים הקטנים צריכים פופקורן כדי לסתום איתו את הפה, אבל חוץ מ'מרד החיות' יש לפחות עוד חמישה סרטים מדובבים לעברית בבתי הקולנוע. אם הם ראו כבר את כולם, הם יכולים לקרוא ספר – שמעתי שזה מפתח את האוצר של הזה. מה רע? קצת קולטורה. אם הם לא יודעים לקרוא (ולכן צריכים סרטים מדובבים לעברית) הם יכולים לעשות תיאטרון צלליות עם הידיים. אם אין להם ידיים אתם בבעיה. כנראה בכל זאת תאלצו לראות את הדבר הזה בקולנוע. אבל אפשר להתעודד: יש רק עוד כמה ימים עד לסוף החופש (לא כולל שביתות, זאת אומרת).