'עין הדג' גאים להציג את סרט השנה לשנת 2002:
עשרת המועמדים בסקר זה הינם עשרת הסרטים שקיבלו את מירב הקולות בסקר המקדים, בו התבקשו גולשי 'עין הדג' לבחור עד חמישה סרטים המועדפים עליהם מבין כל הסרטים שהוקרנו מסחרית בארץ במשך השנה.
32  |
מפלצות בע"מ |
| 23 |
האיש שלא היה שם |
| 10 |
משפחת טננבאום |
| 22 |
מלהולנד דרייב |
| 6 |
עידן הקרח |
| 12 |
מלחמת הכוכבים, פרק 2: מתקפת המשובטים |
| 23 |
דבר אליה |
| 103 |
דו"ח מיוחד |
| 19 |
כנפיים שבורות |
124  |
שר הטבעות: שני הצריחים |
מספר מצביעים: 374
164 אנשים השתתפו בסקר המקדים השנה. בסך הכל נספרו 766 קולות, כשעשרת הסרטים הראשונים לבדם קיבלו 54% מכלל הקולות. 103 סרטים מבין 200 המועמדים הכשרים קיבלו לפחות קול אחד. רק 22 סרטים קיבלו 10 קולות ומעלה. עשרת הסרטים שקיבלו את מירב הקולות נכנסו לסקר, כאמור, והבאים אחריהם הם:
11 (במרחק של קול אחד מאחוז החסימה): נפלאות התבונה
12: אושן 11/שחק את המשחק
13: החדר
14-15 (תיקו): פארק גוספורד, ספיידרמן
16-17: סיינס, הארי פוטר וחדר הסודות
18-19: אגדות וסיפורים, דרקון אדום
20-22: לילו וסטיץ', רווק פלוס ילד, יוסי וג'אגר
ראוי לציון: 'הארי פוטר וחדר הסודות', למרות שקיימת הסכמה כללית שהוא סרט טוב יותר מהסרט הראשון בסדרה, הגיע למיקום נמוך יותר מזה שאליו הגיע 'הארי פוטר ואבן החכמים' בשנה שעברה.
האם זה אומר שכל שאר הסרטים השנה היו טובים עוד יותר?
בשנה שעברה העשיריה הפותחת היתה על טהרת האנגלית; השנה יש לנו חמישה סרטים הוליוודיים, שלושה אמריקאים עצמאיים, אחד ספרדי ואחד ישראלי. בניגוד לחששות, למצביעים יש זכרון לא רע בכלל: ארבעה מבין עשרת הגדולים יצאו כבר בשלושת החודשים הראשונים של השנה.
על פי תוצאות המדגם, העם מעדיף למות ביום אחר ולא לחיות בתמונות (ביתרון של 166%); מאמין בחשיבותה של רצינות ולא בכוחה של מילה, הנטול לחלוטין כח אלקטורלי; כמעט פי שלושה מעדיפים חתונה יוונית על חתונת מונסון; והעם מאמין בלב שלם, ברוב מוחץ של 94%, שהמעריצות של ג'וש הארטנט ראויות יותר לתואר "מפלצות בע"מ" מאשר "ממש מושלמות".
המממפפפ...
קולי הלך ל-"דו"ח מיוחד", על אף העובדה שהסרט איכזב אותי במידה מסוימת (סרט טוב? בהחלט. היצירת-מופת שעשו ממנו הבאזז והביקורות? ממש לא). שתי הערות במבט על הרשימה: בתור סרט פופקורן, מצער אותי ש-"ספיידרמן" לא נכנס לרשימה (בפירוש ראוי יותר מ-"המשובטים") וש-"לילו וסטיץ"' נותר מחוץ לה (סרט האנימציה האמריקאי הטוב של השנה, בהחלט יותר מ-"עידן הקרח" ולטעמי גם יותר מ-"מפלצות בע"מ").
נפלאות התבונה במרחק קול אחד מאחוז החסימה?
כל כך קרוב… כל כך חבל לי.
ראיתי ארבעה סרטים מעשרת הראשונים, ומתוכם התלבטתי קשות בין שניים – כנפיים שבורות ודו"ח מיוחד. בסוף בחרתי בדו"ח שרירותית.
אבל אין לי ספק שהייתי בוחרת בנפלאות התבונה אם הוא רק היה נכנס לרשימה. היה שם את השילוב של שני דברים שאני אוהבת – גם קיטש אמריקאי (איזה כיף), וגם סרט שבסופו גורם לך לחשוב על כל מה שראית.
מפלצות או כנפיים? מפלצות או כנפיים?!
באופן קצת יותר מפתיע מהצפוי, רק שני הסרטים האלו נאבקים ממש על המקום הראשון. לא ברור לי למה, איכשהו את מרבית הסרטים מעשרת הגדולים עדיין לא ראיתי.
טוב- כהרגלי בקודש, ברגע שהתחלתי לכתוב את ההודעה עבר הכרטיס-
כנפיים שבורות!
למה אתם שואלים? הו!
שאלה מצויינת!
העובדה שמצד אחד של הסקאלה קיפצץ לו סרט במיליוני דולרים מבית פיקסאר המקסימים, ולעומתו לא אחר מאשר סרט ישראלי ציוני בשר ודם, הייתה חד משמעית.
העפרונית קונה כחול לבן!
יכול להיות שזה קשור לעובדה שאת מפלע ראיתי פעמיים, אבל מזמן ובקון עצמו לא טרחתי אפילו להשאר עד לאמצע. יכול להיות שזה בגלל שבכנפיים הרגשתי משהו רטוב מוזר על הלחי, ויכול להיות שזה בגלל שברגמן הצליח לגרום לי ליותר מאשר שעתיים של כיף .
הוא החזיר לי את האמון ביצירה ישראלית מקורית.
וזה המון.
ולמפלע- נכון שזה לא נורא מקום שני? נכון שלא נורא.
________
העלמה עפרונית, סוף סוף סיימה לערוך את הפרק האחרון של עלילות הנוטבוקמן. עוד יבוא שלום עלינו ועל כולם. אמן.
שלושה סרטים שבחרתי נכנסו לרשימה
מפלצות בע"מ, כנפיים שבורות ודו"ח מיוחד. באופן טבעי אלו הם השלושה שאני הכי מתלבטת ביניהם (אם כי נראה לי שאני כבר יודעת מי יהיו השניים הסופיים), וכהרגלי אני אתן לתגובות להיערם ולתעמולה לשכנע אותי, ואחליט רק ברגע האחרון.
אבל רציתי לציין שאני מופתעת מכניסתו של 'משפחת טננבאום' לרשימה – לא היה לי מושג שכ"כ הרבה אנשים חשבו שהוא טוב (אני עוד לא ראיתי).
סרט שכן ראיתי הוא 'עידן הקרח', ולא ברור לי למה הוא נכנס לרשימה. סרט מאכזב! מ-אכ-זב! מי הצביע לקרחון, אני רוצה לדעת? גש אליי אחרי השיעור.
אני אפילו הצבעתי לו
סרט ממש איכותי. לא בומבסטי כמו כמה ממתחריו, ואולי דווקא בגלל זה הוא קיבל את קולי.
אני אפילו לא חשבתי לרגע להצביע לו
בכלל לא בומבסטי. לאאאאאא.
אני הצבעתי לטננבאומים...
אחרי התלבטות קלה בינו לבין מלהולנד דרייב ומתקפת המשובטים…
הגעתי למסקנה שהמשובטים, למרות שמאד אהבתי אותו, לא מספיק טוב, ושמלהולנד הוא אמנם סרט מעולה, אבל קשה לי לשייך אותו ל"סרטים שיצאו השנה", הוא לא משתייך אצלי לשום תקופת זמן…
אז הטננבאומים החביבים קיבלו את הקול שלי. ואם עוד לא ראית, את לא חשובת שהגיע הזמן? :)
ואגב, להוא מלמטה, דוני דארקו לא בדיוק יצא השנה…
אני הצבעתי לטננבאומים...
לא בוער לי לראות את הסרט הזה, במיוחד בגלל הסלידה שנהייתה לי בשנים האחרונות לבן סטילר וגווינת' פאלטרו. אבל אם אני אעמוד ליד הוידאומט ולא יהיה משהו יותר טוב, או שבמקרה אני אזפזפ ופתאום הוא יהיה באחד מערוצי הסינמה של הכבלים, אני לא אתנגד לראות על מה המהומה.
אל תגיד לי שלא ראית?! סרט מושלם
http://www.bttf.com/
אה, תקחי ומהר!
בן סטילר והגבינה עושים בטננבאומים תפקידים שונים לחלוטין מהרגיל, או לחילופין- הרבה יותר טובים. בכלל, אם התירוץ היחיד לא לראות את הטננבאומים הוא השחקנים- התירוץ לא תופס. השחקנים שם הרבה יותר טובים מבדרך כלל (ואני מחשיב כאן גם שחקנים טובים בדרך כלל)
אוקיי.
ומה אם יש לי עוד תירוץ, שאני כנראה לא מסוגלת לעקוב אחרי יותר מדי דמויות בבת אחת? (ניסיתי היום לראות את "פארק גוספורד" ונרדמתי באמצע.)
טוב טוב, אני אראה את משפ' טננבאום, מתישהו.
וגם כאן
יש דרגות שונות של דמויות. יש דמות ראשית אחת, מספר דמויות משנה מרכזיות, והרבה דמויות משנה-משנה נהדרות. אני בטוח שתצליחי להתאזן על מספר הדמויות הטוב ביותר בשבילך לעקוב אחריהן.
אז לקחתי (די מהר)
וצדקת ביחס לדמויות ולשחקנים – אין שם כל-כך הרבה דמויות כדי שיהיה בלתי אפשרי לעקוב אחריהן ולהבין מי הן (כמו בגוספורד פארק), וגם השחקנים שאני בדרך-כלל סולדת מהם היו טובים מהרגיל (בן סטילר היה מאמי, וגבינת עצבנה אותי רק בגלל הדמות שלה).
אבל (היה ברור שזה יגיע) – למרות הדמויות המעניינות, אחרי חצי סרט בערך העלילה מתחילה להיגרר, לשעמם, ולהפסיק לסקרן.
שתי הבנות שישבו איתי התלוננו כבר מתחילת הסרט שהוא משעמם (עוד בסיקוונס שהציג את הילדים כקטנים – קטע מצויין לדעתי), ופיהקו והתלוננו במשך כל שאר הסרט ("יותר אנחנו לא נותנות לך לבחור סרטים!"). אני הייתי קצת יותר סבלנית כלפיו, אבל כאמור, מתישהו באמצע זה התחיל להיות ממש משעמם.
ועוד משהו: הפסקול. רוב השירים בסרט היו מאוד חביבים והייתי יכולה לאהוב אותם בנסיבות אחרות (כמו שאהבתי את השירים ב'נאמנות גבוהה' למשל), אבל לא הצלחתי כמעט אף פעם להתרכז בשירים, כי כל פעם חשבתי שהגיע סוף הסרט. בכל סרט או סדרה תמיד יש שירים עם אופי מסויים שבאים לקראת הסוף, ומלווים בצילומים מסויימים ודיבורים מסויימים, שבהם כל צופה מיומן יכול להגיד "הנה, זה הולך להיגמר". במהלך הסרט אמרנו את המשפט הזה כל-כך הרבה פעמים, שזה כבר התחיל להיות מעצבן כמו קריאת "זאב זאב". נראה כאילו העורך של הסרט חשב שזה יהיה מצחיק אם הוא ישים הרבה מנגינות כאלה ויגרום לנו לחשוב שזה נגמר, ואז – לא! יש עוד חצי שעה לסרט!
מסקנה – תמיד לבדוק מראש בווידאו כמה זמן הסרט. או לקחת רק בדויד.
נכון
רק ששם זה היה אפילו יותר גרוע, כי לא הייתה מוזיקה מגניבה שליוותה את ה"כמעט סוף"ים המרובים. אם אני לא טועה, רוב הסרט היה מלא בכלל בשתיקות ארוכות.
מילא שתיקות
אני מוכנה לסבול שתיקות, במיוחד אם הן מתאימות לדמות ו/או לעלילה, אבל לפחות פעמיים ממש התכוונתי לקום והייתה לפחות עוד איזו חצי שעה!
שניים מתוך החמישיה שלי
הגיעו לסקר: מפלצות ושר"ה.
ההתלבטות היתה קשה, אבל בסופו של דבר החלטתי להצביע למפלצות.
למה?
א. כי זה סרט מצוייר.
ב. כי למרות ששרה הוא סרט טוב, ההנאה שלי – כמישהו שמאוד אוהב את הטרילוגיה הספרותית – נפגמה בשל כמה שינויים מרגיזים (בעיקר הפגיעה בדמותם של זקן עץ ופרמיר).
ג. בו!
ד. בזכות הטריילרים!
ה. היי, שר"ה זכה בסקר שנה שעברה.
ושאלה סטטיסטית – האם עוד אנשים מלבדי הצביעו לבנות הפאואר פאף ולראש בראש ?
אני! אני!
לראש בראש, כמובן… :)
הומ, ממש לא נעים לי.
יש שני קולות ל'ראש בראש' (כמו גם ל'בנות הפאוורפאף'), אחד מהם הוא של גל, והשני – במסגרת טופס-עדכון של אחד הגולשים (בלי שמות. אם הוא ירצה – הוא יחשוף את עצמו) שהוא לא את.
אני הגולש האנונימי
טופס העדכון נשלח לאחר ששכחתי את התרגום לשם הסרט… (וחשבתי גם להכניס את שר"ה, אך הוא לא נכנס)
גמני הצבעתי לפאוורפאף
דוני?
מה עם דוני דארקו?
דוני? לא יצא השנה
לא נחשב
לא הוקרן מסחרית בארץ,
אז לא היה שייך לקדם-סקר, על פיו נבחרו המועמדים.
דבר אליה
עם כל חיבתי, והנטייה המובנית לסרטי מד"ב ו/או פנטסיה, אין מה לעשות: הסרט המרגש ביותר של השנה, הטוב ביותר של השנה, המקורי ביותר של השנה, ועוד סופרלטיבים על גבי סופרלטיבים, הוא "דבר אליה" של אלמודובר. ולכן קולי בסקר הזה הלך אליו.
לו היה מותר להצביע גם לסרט אחד נוסף הייתי מתלבט קשות בין "דו"ח מיוחד", סרט המדע הבדיוני הטוב ביותר שהוצג כאן השנה (ואף יותר) לבין "משפחת טננבאום" הפרוע והמרנין.
אבל "דבר אליה" כל כך לוקח את שניהם בהליכה בלי מאמץ (לא ענין פעוט בהתחשב ששניהם סרטים כמעט מופתיים) שקולי – כן, אני אומר זאת שוב – הלך אליו.
מפלגת 'דבר אליה'
במאבק של המעטים נגד הרבים יש צורך ללכד את השורות ולכן אני מצטרף לשרוך של תומכי 'דבר אליה'. בעיקר כדי לא להרגיש לבד בדעתי שזוהי היצירה הקולנועית הגדולה והמפעימה של השנה (מישהו אמר וואו?).
כל שלושת הסרטים שבחרתי נכנסו לרשימה
ואת שאר השבעה לא ראיתי, כך שנותרתי עם ההתלבטות בין "האיש שלא היה שם", "דו"ח מיוחד" ו"דבר אליה".
הזוכה שלי הוא "דבר אליה", מכיוון שמבין השלושה הוא הסרט שגרם לי לחשוב עליו עוד הרבה זמן אחר כך, ולמרות המחצית הראשונה האיטית, הוא השלם מבין השלושה.
גם "דו"ח מיוחד" ו"האיש שלא היה שם" הם סרטים טובים שלצד היותם מעוררים למחשבה הם גם מהנים, אבל לא נתנו לי תחושה של אירוע קולנועי, של "וואוו!", כמו "דבר אליה".
הפתעה לנונין.
בשנה שעברה הכילה העשירייה הראשונה של עין הדג שישה סרטים שהיו בעשירייה שלי. השנה האמנתי שזה לא יחזור על עצמו – הרי בחרתי סרטים יחסית אזוטריים. אבל טעיתי בגדול – שבעה סרטים מהעשירייה שלי הגיעו לסקר, כולל שלושה מחמשת הראשונים. אני הייתי בטוח שאראה בסקר את לילו וסטיץ' או החתונה היוונית, והנה דווקא סרטים 'אומנותיים' כמו 'האיש שלא היה שם' ואפילו 'מלהולנד דרייב' מגיעים לרשימה. יופי לאתר.
הבחירה שלי היא, כצפוי, 'דבר אליה', אבל אני מחזיק אצבעות לדו"ח של קרוז במאבקו עם שרה"ט על המקום הראשון, רק כדי שלא יהיה שחזור של השנה שעברה.
עוד הפתעה לנונין.
חתונה יוונית לא מספיק יוצא דופן ואמנותי ? מממ… לא בטוח.
אני לא זוכרת אם
כתבתי את 'דו"ח מיוחד' בסקר של המוקדמות או לאו, אבל חוץ ממנו אולי הבחירה היחידה שלי שמופיעה היא 'דבר אליה'.
מה שטוב במצב הזה הוא שאני לא צריכה להתלבט. :)
התלבטתי
ביו דו"ח מיוחד לשני הצריחים ולבסוף בחרתי בדו"ח מיוחד כי את שר הטבעות בחרתי בשנה שעברה וזה הרי עדיין אותו סרט.
שלושה מתוך חמשת הסרטים שבחרתי נכנסו וזה מה שחשבתי שיהיה בהתחשב ששני האחרים היו סרט מלפני 20 שנה וסרט שהבנתי שאסור לי כל כך להגיד את שמו מחשש לסקילה.
אז ככה
עד כמה שאני זוכר, כל הבחירות שלי למעט "אגדות וסיפורים" נכנסו לסקר. ולאור היעדרותו של האחרון, שהיה מקבל את הקול שלי ללא שום התלבטות, הצבעתי ל"מיינוריטי ריפורט", חרף בעיותיו. אולי זאת הזדמנות טובה להיכנס סוף סוף לביקורת עליו כאן ולהתמודד עם הכמות המפלצתית של התגובות.
ובהחלט מגיעה טפיחה על השכם למצביעים – יצאה לנו רשימה מיוחדת ולא צפויה. מאוד הופתעתי מכך שהטננבאומים המצויינים הגיעו לגמר. כשהצבעתי להם בסקר המקדים אמרתי לעצמי שאני עושה את זה מתוך ידיעה שאני זורק קול לפח.
אגב, מבין הסרטים ברשימה לא ראיתי את "כנפיים שבורות" (מתוכננת הפצה אירופאית?), עידן הקרח (שהופץ בצ'כיה בגרסה מדובבת בלבד משום מה) ושרה, שעולה כאן רק עוד 6 ימים (למה?! למה?!).
איזה טמבל אני מרגיש
בין כל סרטי האיכות והפלצנות שיש פה אני מתלבט בין שר"ה למלחמת הכוכבים. קורה.
לחמישיה שלי נכנסו ספיידרמן, מלחמת, שר"ה, דו"ח, ועידן הקרח. אכן רשימה שנראית כאילו בן דוד שלי בין ה3 הרכיב. לא נורא.
ספיידרמן לא נכנס לסקר ואני מבין למה. בתור חובב קומיקס מושבע כשראיתי את הסרט התהלבתי ממנו ממש. זה היה לדעתי הסרט הכי טוב שנעשה אי פעם. עד שראיתי אותו שוב, במצב קצת יותר מפוכח. הסרט די דבילי, עלילה סתומה, villain פאוור רנג'רסי לחלוטין עם תלבושת מגוכחת ושפת גוף עוד יותר מגוכחת, דיאלוגים מביכים, וגם האפקטים לא משהו. היה יכול להיות הרבה יותר טוב. ובכל זאת נכנס לחמישיה שלי בזכות ההתלהבות ממנו בצפייה הראשונה. גם מלחמת הכוכבים הוא לא שיא היצירה, דיאלוגים טיפשיים וכו', אבל בתור אחד שלא ממש נהנה מהטרילוגיה המקורית (די השתעממתי מהאימפריה מכה שנית), זה היה שינוי מרענן. הקרבות היו מרהיבים, ואיך שצחקתי בסרט הזה לא תראו אותי צוחק באף סרט. טוב, אולי בקלרקס. עידן הקרח היה לדעתי יותר טוב ממפל"ע, שלמרות האנימציה המעולה שלו היה די משעמם. בעידן הקרח יש אנימציה לוני טונית חביבה, בדיחות סלפסטיק שאני בדר"כ לא צוחק מהן, הצחיקו אותי פה, והקיטש לא היה כזה נורא. דו"ח מיוחד היה סרט מד"ב טוב, אולי לא הכי טוב בעולם, אבל הוא היה מעורר מחשבה ומעניין. שר"ה, זה כבר משהו אחר. אווירה אפית, מיתוס נוצר בזמן אמת. ככה צריכה להראות פנטזיה. אלפים, חרבות, טרולים וגולום הפכו את הסרט הזה לאחת החוויות המהנות ביותר שחוויתי בחיי (עצוב, לא?). למרות שהסרט טיפ טיפ טיפ טיפונת נמרח ברגעים מסוימים, וטיפ טיפ טיפ טיפ טיפ טיפונית קלישאתי ודבילי ברגעים אחרים, זה אחד הסרטים היותר טובים שראיתי, ובטח אראה, בימי חיי.
אז לא יודע, אני עדיין מתלבט. לדו"ח ועידן הקרח אני לא אצביע, כי למרות שהם היו סרטים טובים, הם לא היו בומבסטיים מספיק בשבילי. ההתלבטות עכשיו היא בין שר"ה למלחמת. אחד מעולה והשני גרוע סטייל תוכנית 9 מהחלל החיצון. בשניהם נהנתי מאוד.
אני אחשוב על זה קצת.
גם אני השתעממתי מהאימפריה מכה שנית, שובו של הג'דיי הוא הכי טוב בינתיים וישאר כנראה. המשובטים הרבה יותר כיפי מהפנטום. שר"ה זה סיפור אפי ענק וכמה שאי אפשר לשחזר את גדולתו על המסך הוא עדיין חוויה ויזואלית מהנה ואסקפיזם מרהיב ואפקטיבי.
אוקיי, אז כל הנבחרים שלי לקדם (מיינוריטי, שני, כנפיים ומפלצות) פרט ל"לילו וסטיץ"' נכנסו, שזה מבחינתי רק מעיד על טעמם המשובח של המצביעים (למרות ש"לילו וסטיץ"' דווקא יותר מוצלח לדעתי מ"מפלצות בע"מ" שכן בחרתי בקדם, והרבה יותר מוצלח מהמשובטים שלא בחרתי).
הקרב הוא למעשה בין מיינוריטי ושני המגדלים. שניהם נהדרים, בשניהם יש גם פגמים. אבל בגלל ש"שני" כנראה ייקח, אני מצביע למיינוריטי, שהוא סרט מלא בזכות עצמו, ולא חלק אמצעי של סרט שהוא לא פחות מופתי. הקול שלי יילך, אינשאללה, לשר"ה בשנה הבאה.
עוד קול ל"דו"ח מיוחד". לאט לאט אנחנו סוגרים על הגמד, הערס וההומו.
מלהולנד
שניים מתוך החמישייה שלי נכנסו לסקר הסופי – "שרה" ו"מלהולנד". השלושה האחרים היו "גוספורד פארק", "אגדות וסיפורים" ו"העולם שבפנים". מבחינתי, החמישיה שבחרתי מעידה על שנת סרטים בינונית למדי, שכן נאלצתי לשרבב לתוכה את "העולם שבפנים", שהוא סרט מצויין ומומלץ מאוד, כמובן, אבל אם לא היתה רשימת כל סרטי השנה בלינק של עין הדג, אין צ'אנס שהייתי זוכר את קיומו.
מצד שני, ממש חבל לי על השניים האחרים. "אגדות וסיפורים" וכן "גוספורד פארק" הם סרטים בני זונות שחבלז לכם והיו שיקול מאוד רציני מבחינתי בבחירת סרט השנה. את "גוספורד פארק" ראיתי פעמיים ופעמיים נהניתי מכל רגע. ולא רק שזה כיף של סרט, הוא גם הישג אדיר של אומנות הקולנוע, אומנות הסיפור ואומנות בכלל. את "אגדות וסיפורים" בכלל ראיתי בדוד, רק לפני כמה שבועות, אבל היה זה מאותם סרטים שמסתיימים ואתה פשוט מוכרח לפלוט לחלל החדר הריק: "גדול!". אחרי זה ראיתי אותו עוד פעמיים, עם חברים ועם ההורים, והתגובה של כולם היתה פחות או יותר זהה. וזה עוד אחרי שהייתי אמביוולנטי לגמרי לגבי "אושר" (מה שהעצים את ההפתעה ואת החוויה האדירה בסרט הזה).
כמה סרטים ששקלתי להכניס ולא הכנסתי כן נמצאים ברשימה -"האיש שלא היה שם", "דבר אליה" או "דו"ח מיוחד". בשני המקרים הראשונים מדובר בסרטים שאני מאוד מעריך ומתרשם מאספקטים שונים בהם אבל פשוט לא עשו לי את זה. במקרה השלישי מדובר בסרט שהסב לי הנאה רבה במהלך הצפייה, אך במחשבה צלולה הערכתי אליו שואפת לאפס. עם כל הנאתי מהסחרחרת החביבה שהיא "דו"ח מיוחד", יש בי משהו שבז לטריטמנט של ספילברג לחומר הנפץ הפילוסופי הזה, לבחירה ללכת אך ורק על הקולנוע הוירטואוזי, לעלק אינטרטקסטואליות העלק מתכתבת עם בלייד ראנר והתפוז המכני בתפרים כל כך גסים, וגם, מה לעשות, לחורים בעלילה.
נשארנו עם שני סרטים, אבל אפשר לומר שנשארנו עם אחד, כי לבחור את "שר הטבעות", אני מצטער, פשוט לא בא בחשבון מבחינתי. גם כי אחרים כבר יעשו את זה במקומי, גם כי בכל זאת יותר אהבתי את הראשון, וגם כי נדמה לי שבשנת 2003 זה לא רציני לבחור סרט כל כך לא מודע לעצמו. אמירה קצת מוזרה, אני יודע, אבל מבחינתי בסרט גדול באמת מוכרחה להיות מידת האירוניה העצמית הזאת, היכולת הזאת של הקולנוע להישיר לעצמו מבט בעיניים ולהגיד "אני יודע שאני רק סרט". ב"שר הטבעות" אין את זה, מה שהופך אותו להרפתקה מאוד מלהיבה מחד, אבל נטול ערך מוסף מאידך.
"מלהולנד דרייב" הוא בשבילי סרט השנה, כי הוא נושק לנקודה המדהימה הזאת שבין מודעות עצמית לבין הרפתקה מלהיבה. מצד אחד, הוא סרט נורא מודע, מלא איזכורים ורמיזות ובדיחות וקריצות לצופה ומה לא. מצד שני, אפשר לזנוח הכל, לשים בצד את כל הפרשנויות, כל האיזכורים הרמיזות הבדיחות הקריצות לצופה והמה לא, ולהיסחף לגמרי לתוך טירוף של שעתיים. סרט שכולו עוצמות ורגשיות, ומצד שני כולו חידון בחרוזים. בדיוק בשביל זה הוא קיבל את הקול שלי.
על אף חילוקי הדיעות, כיף לקרוא אותך
כנ''ל. אני לא מסכים עם כל מה שאתה אומר, אבל כיף לקרוא אותך.
צר לי לאכזב אבל..
לא ממש התרשמתי מכל סרטי המחשבה האלה (מלהולנד , וכו') אני לא ממש רואה אותי זוכר את הסרטים האלה כאחד הסרטים שיהיה כיף לראות בשידורים חוזרים בערוץ 2.
אני הלכתי על בחירה של "העם", ועל דו"ח מיוחד, הסרט שהחזיר את הכבוד לספילברג כבמאי של סרטי אקשן (כמו בימים הטובים של "בחזרה לעתיד") עם עלילה משובחת, וביצוע חלק. אני לא רואה שום סיבה, שהסרט הזה הזה לא ימשיך להיות חלק מהחיים שלנו, בדיוק כמו "בחזרה לעתיד".
ד.א: למה לא שר"ה ? מהסיבה הפשוטה שחבל שלא לתת את הקרדיט לסרט שלם כמו דו"ח מיוחד, מאשר לתת כבוד לשליש מטרילוגיה. (או יותר נכון, שליש מסרט אחד גדול). מקומו של שר"ה כטרילוגיה הכי טובה ביותר בכל הזמנים כבר מובטח ממזמן…
שתי הערות
שפילברג לא ביים את "בחזרה לעתיד", וגם לא השתתף בכתיבתו.
"בחזרה לעתיד" הוא לא סרט אקשן.
צר לי לאכזב אבל..
את בחזרה לעתיד ביים רוברט זמקיס. ס/שפילברג תיפקד כמפיק.
צר לי לאכזב אבל..
אכן התבלבתי קצת, אבל בכל מקרה מדובר בסרט נהדר של אקשן נהדר של ספילברג, אחרי הרבה מאוד זמן.
אתה כתבת פסקה
שבה פעמיים (!!) הזכרת והיללת את 'בחזרה לעתיד' ואחרי זה אתה מבטיח לשר"ה את מקום הטרילוגיה הטובה ביותר בכל הזמנים.
זה פשוט מעבר להבנתי.
אני מסכים. למרות ששני חלקי שר"ה שיצאו עד כה היו טובים בעיניי ובעיני רבים אחרים, שר"ה לא יצליח להתחרות בשבילי בבחזרה לעתיד כטרילוגיה הגדולה מכולן (רעיון לסקר? מוקדם מדי, אני מניח).
תסבירי בפסקה אחת
את הגאוניות של "בחזרה לעתיד 3". ואז בשתי פסקאות את הגאוניות של "בחזרה לעתיד 2", חוץ מהאפקטים והסטים העתידניים.
תסביר בשתי שורות
את גאוניות שר הטבעות בתור סרט.
מי אמר שהתלהבתי מ''שר הטבעות''?
הוא לא נמצא בחמשת הסרטים שבחרתי, וגם לא בחמישייה השנייה.
נו, נו, עכשיו תסבירי בקשר ל"בחזרה לעתיד".
אין בעיות
בחזרה לעתיד 3 משתמש בבסיס שהונח מראש על ידי שני הסרטים הקודמים לו, ובו בזמן יוצר סרט שעומד לחלוטין בפני עצמו. הוא משלב בין שני ז'אנרים זרים לכאורה, כמו מערבונים ומדע בדיוני, שנים לפני שג'וס ווידון אפילו חשב על "גחלילית". ויותר מהכל, בחזרה לעתיד 3 הוא סרט שלמרות שהרוב הגדול של העלילה שלו נוגעת במסע בזמן, הוא לא מתבסס על המסע בזמן בעצמו.
עכשיו, על בחזרה לעתיד 2:
בחזרה לעתיד 2 הוא סרט שמצליח לקחת בדיחה שהוכנסה לסוף סרט ולבנות ממנה סרט חדש לחלוטין, שמלבד האפקטים והסטים העתידניים מצליח ליצור דבר שכמעט ולא נראה בקולנוע לפניו ואחריו, קרי מבט על אירועי הסרט הראשון מזווית מבט חדשה.
מלבד זאת, הסרט השני מתכתב עם הסרט הראשון ברמה שהייתה גורמת לפוסטמודרניסטים לאורגזמה אינטלקטואלית, אלמלא הם היו חושבים שסרט שיש בו את אחת מהמילים "מדע בדיוני", "אפקטים", "זמקיס" או "ג'יי פוקס" לא שווה יריקה לכיוונו.
אין בעיות
מה שהוא אמר, רק שבתור טרילוגיה שלושת הסרטים נבדלים אחד מהשני אבל בכל זאת גם משלימים אחד את השני. שר"ה לעומת זאת, הוא לא טרילוגיה, הוא סרט שמורכב משלושה חלקים.
ידעתי שלא היו לי מספיק פסקאות...
אכן פרדוקס
כעת יכול לקרות אחד משני הדברים: או ש"אני" יתעלף במקום או שיווצר קרע במרקם הזמן חלל ואז…
ואז...
ג'ון דלוריאן לא יסתבך עם המשטרה וימשיך לייצר את המכוניות שלו. ואז גם לי תהיה אחת במקום הפז'ו.
כאילו לא ידעתם
ראיתי את כל הסרטים בסקר חוץ מכנפיים שבורות ודבר אליה, כך שהם פסולים מהצבעה. ארבעה מהסרטים נמצאים אצלי ברשימת "לא לראות שוב גם אם מצמידים לי אקדח לראש. טוב למות בעד ארצנו": מלהולנד דרייב, עידן הקרח, דו"ח מיוחד ומתקפת המשובטים.
שלושה מהסרטים שהצבעתי להם נכנסו לסקר: מפלצות בע"מ, שר"ה 2 והאיש שלא היה שם (לו הצבעתי).
העשירייה שלי נראית ככה:
10.ממש מושלמות
9. העולם שבפנים
8. משפחת טננבאום
7. אינסומניה
6. החדר
5. שר"ה-שני הצריחים
4. מפלצות בע"מ
3. בחדר המיטות
2. לילו וסטיץ'
1. האיש שלא היה שם
כפי שניתן לראות, אני מאוד לא החלטי לגבי סוג הסרטים שאני אוהב. לפעמים מתח, לפעמים קומדיה, לפעמים סרטי וואו (כמו שר"ה), לפעמים דיסני/פיקסאר ולפעמים דרמה רגישה.
ביום רביעי ראיתי ''האיש שלא היה שם''
אם הייתי רואה אותו קודם הייתי בטוח מצביע לו. חבל אבל בהצלחה לווזאבסקי ולסאליבן..
מיינוריטי ריפורט הוא
ללא שום ספק, סרט השנה שלי. לא כי לסרטים האחרים לא מגיע – חלקם מצויינים בעיני (ראיתי שבעה מתוך העשרה) – אלא בגלל שהוא המרשים מכולם.
מיינוריטי גרם לי לצאת מעולם הקולנוע בלי אוויר לנשימה, משאיר אותי עם המון מחשבות ועם תחושת "וואו" אחת גדולה.
''וואו, איזה סרט מגניב לילדים בחטיבה''?
תשמע,
אני לא מזלזל בך על סרטים שאתה אוהב, אתה אל תזלזל בי על סרטים שאני אוהב. לפחות לא בלי נימוק רציני.
ואת זה אתה מוזמן לעשות בביקורת לסרט המדובר, שם הבהרתי ביותר משורה וחצי למה אהבתי את הסרט (אם זכרוני אינו מטעני ויש סבירות שהוא כן).
סורי
צודק לגמרי. אז חיפשתי בפתיל של "מיינוריפורט" וכל מה שעשית שם זה להתווכח על פרטי עלילה קטנים ולהוכיח שוב ושוב שבעצם הסרט הגיוני לגמרי. אני מסכים, הוא הגיוני לגמרי. ועדיין אין לו רעיון אחד מקורי או רלוונטי, אלא פישוט דרסטי של רעיונות שהיו לא-בדיוק-אבל-בערך חדשניים בשנות ה-50. זה רק מה ששמעתי, לא קראתי את הסיפור המקורי, ולא שום דבר אחר של פק"ד. אה, והמון אקשן מעורר תגובות "וואו" למיניהן. והסוף קצת דפוק, לא? התייחסת אליו בכלל? כי קראתי די ברפרוף את רוב התגובות שלך. אם מה שמעניין אותך באמת זה סרטים פילוסופיים, כמה סרטים פילוסופיים ללא אקשן ראית בזמן האחרון? "מטריקס" לא נחשב.
לא.
"כל מה שעשית שם זה להתווכח על פרטי עלילה קטנים…"
לא נכון. לא כל מה שעשיתי שם היה להתווכח על פרטי עלילה קטנים. ובעקבות זה שאתה חיפשת תגובות שלי שם, גם אני עשיתי זאת. ואם תבדוק טוב, תראה תגובה שלי לכתבה עצמה כשבכותרת הודעה זו מופיעה המילה "וואו".
ולא. הסוף לא דפוק בעיני. ואם אני זוכר נכון היה שם דיון לא קטן על הסוף, דיון שאני לא בטוח שהשתתפתי בו בצורה מאד פעילה, אבל הוא מיצה את הדברים שחשבתי עליו.
ומי אמר שמה שמעניין אותי זה סרטים פילוסופיים? מעניינים אותי סרטים שאני נהנה מהם. פשוט מאד.
נו ו...?
קראתי עוד אתמול את הודעת ה"ואוו". כל מה שכתבת שם זה שהיה בסרט אחלה אקשן והתסריט היה "מהודק". את זה שהתסריט היה בעצם על כלום לא הזכרת. הביקורת שלך היא לא ביקורת אמיתית, לא פירטת על כלום, כתבת רשימת מלאי.
קראתי חלקים מהדיון על הסוף. אני מסכים גם שהסוף *נורא* הגיוני. הוא פשוט מוצג בצורה מרושלת וקלוקלת. אם התסריטאים ניסו להגיד משהו בסצנות האחרונות, שפילברג דרך על הרעיונות שלהם והציג סוף שפילברגי גנרי. אבל הרעיונות קיימים. כן כן. רק לא בסרט.
אוקיי, לא מעניינים אותך סרטים פילוסופיים. מעניינים אותך סרטי אקשן עם יומרות פילוסופיות. מעניין אותך למצוא אובייקט כלשהו כדי לתלות עליו את האובססיות שלך ולהתחפר בתוכו עמוק-עמוק. ברור ש"מיינוריפורט" הוא סרט מושלם לגביך, כי בגלל שהתלהבת מסצנות האקשן אתה מוכן להתעלם מכל החסרונות של הסרט ולהציג אותם כיתרונות מובהקים. ברור שכל תפנית בעלילה היא הגיונית וברור שהסוף מתאים לגמרי ומעורר מחשבה, הרי זה הסרט שלך מהבית, אתה לא מוכן שיגידו עליו משהו שלילי.
נו ומה?
לא יודע אם שמת לב, אבל לכל אדם יש זכות לחשוב מה שהוא רוצה.
כמו כן, לכל אדם יש זכות לכתוב ביקורת על סרט או לא לכתוב ביקורת על סרט. לא זכור לי שהצהרתי שאני הולך לבקר את הסרט, או שאמרתי שנתתי ביקורת על הסרט. הביקורת על הסרט שפורסמה, משקפת פחות או יותר את דעתי, ובהודעה שלי אליה אתה מתייחס, פירטתי כמה דברים שלדעתי היה ראוי להוסיף לביקורת הזאת.
אתה רוצה לחלוק את דיעותיך על הסוף? אין בעיה – גש חזרה לביקורת על הסרט והגב שם. דיונים ספציפיים על חלקים בסרט – זה שם.
"אוקיי. לא מעניינים אותך סרטים פילוסופיים". אתה שוב מכניס לי מילים לפה. איפה אמרתי את זה? אמרתי שמעניינים אותי סרטים שאני נהנה מהם. אם אראה סרט פילוסופי שאהנה ממנו – אוהב אותו. זה עד כדי כך פשוט. אין לי מושג גם על איזה אובססיות אתה מדבר.
אני לא מוכן שיגידו על מיינוריטי דברים שליליים? שוב אחזור על קריאתי – לך תקרא את התגובות (לא שלי) בביקורת עצמה, אני מבטיח לך שתמצא כמה תגובות שאומרות שהסרט גרוע – זה לא גרם לי לתקוף אותם אישית כמו שאתה עשית וממשיך לעשות.
כן. מבחינתי מיינוריטי הוא סרט השנה. וזו דעתי. זכותך לחשוב שהסרט לא שווה את 33 השקלים שהשקעת כדי לצפות בו. זכותי, אגב, גם להחליט שתירס, זה הדבר הכי טעים בעולם, גם אם – שומו שמיים – אתה שונא תירס.
ודבר אחד אישי: הגישה התוקפנית והמזלזלת שלך נמשכת. זה לא לעניין. וכל עוד זה יימשך – זוהי תגובתי האחרונה אליך. אתה רוצה לקיים דיון "נורמלי"? תפסיק להכניס לי מילים לפה. אתה רוצה לדבר ספציפית על החורים בסרט? שוב. יש ביקורת על הסרט, יש שם גם המון המון תגובות, חלקן על החורים בסרט. זכותך לכתוב שם ככל העולה על רוחך.
שבת שלום.
ומה לגבי
סרטים על תירס? מותר לשנוא אותם?
שדה החלומות?
ילדי התירס
מה הבעיה שלך, תגיד?
על מה בדיוק אתה תוקף את ברק? על זה שהוא הצליח להנות מהסרט (שהוא ככל הנראה אחת מנקודות השפל בתרבות האנושית)? על זה שהוא העז לא להסביר למה הוא אהב את הסרט, למרות שהוא בפירוש התנגד להשמצות שלך? על זה שהנימוקים שלו לא מספיק "נאורים" לטעמך?
תקשיב, אנחנו נמצאים באתר הזה בשביל הכיף הפרטי שלנו. אף אחד כאן לא חייב לספק לך דין וחשבון על למה הוא אהב או לא אהב סרט. המטרה בביקורות קולנוע היא לא לשכנע את כל העולם שאתה צודק, כפי שאולי הוטעת לחשוב. המטרה היא לעזור לאנשים להחליט מאיזה סרט הם יהנו ומאיזה לא. התגובות של ברק, הן כאן והן בכתבה על הסרט, עונות על הדרישה הזו. שלך – לא.
לא אהבת את הסרט? יופי. אני מקווה שמצאת אושר עצום בלהשמיץ אותו בפני כל חבריך. זה אומר שלאף אחד אחר אסור לאהוב אותו? שלאף אחד אחר אסור למצוא בו דברים שאתה לא מצאת? או שמא לאנשים אסור להנות מסרטים אם הם לא סרטי איכות עמוקים?
הרי זו הבעיה שלך, נכון? ששאנשים הצליחו להנות מהסרט למרות שהפילוסופיה שלו היא "ברמה של חטיבת ביניים". הרי אסור לאף אדם לצאת עם מחשבות מסרטים שמכילים מוזיקה קצבית ויותר מפיצוץ אחד. בכלל, למה נותנים לאנשים שראו פחות משבעים סרטים פילוסופים בשנה האחרונה (מטריקס לא נחשב) לכתוב כאן? זה הרי אתר על קולנוע!
אין לי מילים לתאר כמה הגישה שלך מגעילה אותי.
יש לי שאלה: אתה רואה את כל הסרטים שאתה מדבר עליהם?
כי לפעמים יש הרגשה כאילו אתה עושה חיפוש בימד"ב ובגוגל, ואז מתקיף. אני לא רואה הרבה רווח מביקורת שכולה "בשנות החמישים עשו ככה, סקורסזה [רק דוגמה! אני לא זוכר אם הזכרת אותו או לא. תעשה סם פולר אם אתה רוצה] עשה ככה, ואם הייתם משכילים ורואים את א.,ב.,ג., הייתם חושבים ככה".
מותר לנתח סרטים, ולהתפלסף עד מחר, אבל אתה ממש עושה את הרושם שהמטרה שלך היא לא אומר משהו מועיל על הסרט – חיובי או שלילי – אלא, וצר לי על הפילוסופיה בגרוש, להשרות אווירה של "וואו, כמה אני חכם", ובמקרה הטוב "וואו, כמה גרועים הסרטים היום לעומת פעם".
יש לי שאלה: אתה רואה את כל הסרטים שאתה מדבר עליהם?
איזה סרטים הזכרתי הפעם? את "מיינוריפורט" ראיתי, וגם את "מטריקס". אם אני כותב משהו על סרט שלא ראיתי אני בד"כ אומר את זה.
הפעם לא כתבתי על שום סרט אחר, לא אמרתי שאם ברק היה רואה משהו הוא היה חושב אחרת על מיינוריטי. אמרתי שמיינוריטי הוא מסוג הסרטים שגורמים להערצה עיוורת וילדותית. ולא רק זה, אלא גם איבדתי את רוב העניין בוויכוח הזה עוד לפני שהוא התחיל והמשכתי אותו על אוטו-פיילוט בלבד. איפה הפואנטה פה?
ולא, אני לא ממש חכם, אני דווקא, אם לא שמת לב, די טמבל. ואין לי שום סיבה לחשוב שפעם עשו סרטים יותר טובים, חוץ מההסתברותית (פעם עשו יותר סרטים בשנה) וכמותית (יותר סרטים נעשו במאה האחרונה מאשר ב-2002). קראתי את הפתיל של עשרת הקלאסיקות וראיתי בדיוק מה חושבים פה על סרטים "גדולים וחשובים", ואני חושב את אותו הדבר. רוב הקלאסיקות הן מה שנקרא ג'יפה, לי יש קלאסיקות משלי.
יש לי שאלה: אתה רואה את כל הסרטים שאתה מדבר עליהם?
כוונתי, תמיד או כמעט תמיד, אחרי כל סרט שאתה דן בו, יש מייד השוואה לשניים-שלושה סרטים ישנים, ולעיתים קרובות נידחים.
יש לי שאלה: אתה רואה את כל הסרטים שאתה מדבר עליהם?
אז כן, הסרטים שאני משווה אליהם הם סרטים שראיתי. אבל זכורים לי שני מקרים, ושניהם לא היו מנותקים מהדיון כמו שאתה מתאר. היה את "להציל את טוראי ראיין", סרט שהשאיל רעיונות לפי קילו מסרטים ישנים יותר, ו"יפה במנהטן" שהיה לדעתי קומדיה רומנטית אולד-פאשנדית לא רעה, אבל אחרים מצאו אותו פחות טוב מ"אישה יפה", בלי להשוות אותו לקומדיות הרומנטיות הישנות שאותן הוא מזכיר הרבה יותר.
אבל הסרטים היום באמת גרועים...
סורי, ראיתי את Abandon לפני כמה שעות…
סורי
קשה לי לחשוב על סופר מדע בדיוני היום שטוב כמו אלו משנות ה-50, שהיו ללא ספק תור הזהב של המדע הביוני. כך שלהגיד "רעיון שהיה מקורי בשנות ה50" זה לא עלבון גדול כשמדובר במדע בדיוני. אולי רק סקוט קארד, וגם הוא הגיע לשיאו לדעתי בשנות ה-70 אם המשק של אנדר.
דו"ח מיוחד הוא סרט טוב גם מבחינת תסריט, חוץ מלאלו ששונאים את ספילברג באופן עקרוני.
-האשף הדגול
האלו, לאט עם זילאזני
"אדון האור", ספר המד"ב האהוב עלי ביותר בכל הזמנים, ואחד הספרים האהובים עלי באופן כללי, התפרסם ב-1968.
וואו.
איך אנסח את זה בצורה עדינה? אתה מה זה לא יודע מהחיים שלך.
למה?
לא אמרתי שהיום אין מדע בדיוני טוב, אבל מיטב הסופרים, שלא כמו בפנטזיה לדוגמה, כבר מתו, או מעבר לשיא שלהם. לא התקוונתי לשנות ה50 ממש, אלא גם ל60 ו70. ספרות הפנטזיה התפתחה מאוד בשנות ה80, אך המדע הבדיוני דעך, במיוחד אם מות סופרים כמו הרברט, אסימוב, זלז'ני…
ואני באמת חושב שהמשחק של אנדר הוא המוצלח שבסידרה.
-האשף הדגול
רוצה שאלה פילוסופית? קבל.
"טרול, אם הוא משתמש בטיעונים מנומקים ובניסוח נכון, האם הוא עדיין טרול"?
אמרתי שאני לא טרול? אתה רוצה להדפיס לי חולצה?
אז זה בסדר להיות טרול,
או טמבל, כמו שאמרת למעלה, כל עוד אתה מודה?
(רמז: לא.)
היי, כמעט קלעתי בול
חוץ מ"סיינס", כל הסרטים בחמישיה שלי נכנסו לסקר. הרשימה בהחלט מכובדת, למרות שהתאכזבתי קצת מנוכחותו של "האיש שלא היה שם", סרט מרהיב ויזואלית, אבל לטעמי אחד המאכזבים של האחים כהן, האהובים עליי בדרך כלל.
בכל אופן, קולי הלך ל"שני הצריחים" הסוחף, למרות הטענות שהוא זכה בשנה שעברה ושהוא חלק אמצעי מטרילוגיה. מה הקשר בכלל?
מה אתה לא אוהב תירס? או שסתם יש לך משהו נגד הודים מתעשרים?
כל החמישיה שלי נכנסה
העיניין הוא שהיה לי הרבה יותר קשה לבחור חמישה ראויים, מאשר לבחור אחד מבניהם.
מפלצות בע"מ – סרט מתוק ומצחיק באמת. חוויה מהנה ויש לי אפילו את הדוד (ואגב, קנינו אותו לחברים שנולד להם תינוק, במחשבה על מתנה שיכולה לספק את ההורים עכשיו, ואת הילד כשיגדל מעט). אבל ללא ספק, אין בו את מה שיעשה סרט לסרט השנה. כיף בלבד זה לא מספיק, מה לעשות.
מהולנדר דרייב – בעיה: סרט מטלטל, מעורר מחשבה, מעיק, מעניין… תזכירו לי על מה הוא? סרט שהוא מושלם מבחינה קולנועית, אבל למרות כל ההערכה, לא היה לי כיף. האמת שממש סבלתי. אז ניסוי מדהים בקולנוע זה לא מספיק לסרט השנה. צריך גם בסופו של דבר להינות, לא?
עכשיו השלישיה הפותחת:
כנפיים שבורות – באמת סרט טוב, ואני לא מתכוון לחזור על הכל עכשיו. זה אולי אחד הסרטים הישראלים הכי טובים (בכלל) אבל הוא לא *ה*סרט שלי השנה (חבל, דווקא דיגדג לי בעכבר לרגע, ישראלי והכל). "סתם" סרט טוב זה לא מספיק.
דבר אליה – קודם כל, ראיתי אותו בפתיחת פסטיבל הקולנוע, מה שנותן לו נקודות רבות. הפתיחה כבר באופן מסורתי יוצרת אוירה כ"כ מיוחדת, שהיא מקפיצה את הסרט שמוקרן בה בכמה מדרגות (לא אלה שיושבים עליהן במעבר). חוץ מזה, פשוט סרט מעולה ומרגש. קצת הפריע לי סגנון ה"מסיבת סיום תיכון", כלומר זה שפתאום תוקעים באמצע הסרט שיר שלם, או קטע מחול.
הזוכה שלי –
דו"ח מיוחד (דעת מיעוט) – לדעתי כל הבעיות והפילוסופיה בגרוש, הן במתן התשובות לשאלות המעולות שהסרט מעלה. הנושאים שהוא מתעסק איתם מעסיקים גם אותי, ומימילא אני לא צריך את ס/שפילברג* בשביל התשובות. בקיצור, עלילה יש, אפקטים יש, "ערך מוסף" יש – הכל טוב. בכלל, לדעתי הסרט הזה הולך להכנס לקלאסיקה הקולנועית של כל הזמנים. נכון שאין לי ידע ופרספקטיבה מתאימים, אבל זאת הייתה ההרגשה הכי חזקה אחרי הסרט: "ראיתי משהו מיוחד עכשיו, סרט שעוד תהיה לי גאווה לספר לילדים שראיתי בקולנוע".
* ס/שפילברג או ש/ספילברג? מה סוכם?
משפחת טננבאום?
רק לדעתי הסרט מתמשך מעבר לרצוי, חסר פואנטה או אפילו סצנה אחת מעניינת?
ראיתי את הסרט אתמול בדויד, שעמום נוראי.
וואו.
הטעם שלך לגבי ארבעת הסרטים מהרשימה שראיתי ממש זהה לשלי (במיוחד לגבי מולהולנד וכנפיים שבורות).
שוב גורם לי לחשוב שאני צריכה כבר לראות את "דבר אליה".
הממ לפי דעתי
הסרט הכי טוב של השנה היה דרקון אדום ואחריו אינסומיה אבל דווקא שני אלו לא נכנסו לסקר, לכן הצבעתי לשלישי ברשימה שלי שזה דו"ח מיוחד, למתענינים הרביעי היה שר"ה והחמישי מפלצות בע"מ
איך עידן הקרח נכנס?
אני לא מבין איך סרט עלוב כמו עידן הקרח, שהיה כולו חיקוי של סרטים טובים יותר כמו שרק בתוספת נדיבה של קיטש ועלילה מטומטמת נכנס לעשרת הגדולים. נראה לי שגרפיקה ממוחשבת בסרטים מצוירים גורמת לרבים לאהוב אותם בלי קשר לתוכן שלהם. בסרטים באורך מלא כדי שהאפקטים ירשימו עד כדי כך, מצפים לאיזה חידוש או שיהיו מרהיבים במיוחד, עידן הקרח גם מבחינה טכנית לא חידש כלום.
-האשף הדגול
האמת, גם לי קצת מוזר
כי לא זכורה לי שום התלהבות מיוחדת מסביב 'עידן הקרח'. אבל אם תשים לב, באמת כרגע הוא נמצא במקום האחרון בין עשרת הראשונים. כנראה שהוא היה בחירה של ברירת מחדל לגבי הרבה אנשים כשהם באו לבחור את 5 הסרטים שלהם – סרט נחמד, אין ויכוח, אבל (כמעט) אף אחד לא יבחר בו כסרט השנה.
לי דווקא זכור הייפ שלם
מכל הטריילרים עם סקראט, או איך שלא קראו לו..
מהטריילרים, כן
(זה היה אחד מהטריילרים האפקטיביים ביותר בהסטוריה, אני חושב. בלי הטריילר הידוע ההוא אין סיכוי שהסרט היה נכנס לעשיריה של השנה). אבל הסרט עצמו? תחזור לביקורת עליו ותראה אם יש התלהבות.
לדעתי יש די הרבה ויכוח
אני מודה אמנם שלא ראיתי את "עידן הקרח" (היחיד ברשימה שלא ראיתי), אבל הסיבה שלא ראיתי אותו היא שההייפ סביבו היה, למיטב זכרוני, מזעזע. אמי ואחי הקטן הלכו לצפות בו ביחד, וכששאלתי את אמי איך היה, היא אמרה שאחי הקטן צחק לכל אורך הסרט, אבל בשקט בשקט (עכשיו דמיינו את אמא שלי מתקרבת ולוחשת באוזני) – "זה היה סרט ממש גרוע."
אחרי זה, לשם השוואה, ניגשתי לאחי הקטן ושאלתי אותו לדעתו. "בעיני," אמר אחי הקטן, בדרך כלל חובב מושבע של כל דבר צבעוני זז שתשימו מול עיניו, וזה כולל את האחיות אולסן (!), "זה היה אמנם סרט מצחיק, אבל ממש גרוע."
אתם זוכרים הרבה ביקורות טובות שפורסמו עליו? משום מה אני זוכר בעיקר בוז.
בטח בזכות הביקורת של ניקי :-)
מה, כבר נגמר?
היתה לי שנה מוזרה. רוב הסרטים שראיתי היו או גרועים במיוחד או להיטים גדולים ובלוקבאסטרים. דווקא סרטים טובים ומעוררי מחשבה, שאני בד"כ הכי אוהב, פשוט לא יצא לי לראות מכל מיני סיבות שונות ומשונות. 5 סרטים מתוך העשיריה הם כאלה: רציתי ותכננתי לראות אבל לא הגעתי לזה. עולה על כולם הטננבאומים, שממנו נאלצתי לצאת באמצע, למרות שנהניתי מאוד ממה שראיתי. נו, לפחות יהיה לי הרבה מה לראות בוידאו…
ממה שכן ראיתי הצבעתי לשרה. בתור מעריץ טולקין ולאחר שאהבתי את הסרט הראשון, זה הסרט שהכי ציפיתי לו השנה, ואפילו הלכתי לבכורה, למרות שאני מתעב את הצפיפות והרעש של בכורות. ולמרות שהשינויים בסיפור עיצבנו אותי מאוד (האראגורן וסוסו, פאראמיר ואוסגיליאת) עדיין העברתי 3 שעות של כיף. גולום!
4 מתוך 5 הסרטים שלי ברשימה
היחיד שלא נכנס הוא "ראש בראש", וחבל, כי הוא מתמודד על המקום הראשון אצלי.
לבסוף הייתי צריך לבחור "דו"ח" ל"מפלצות" ("מלחמת" ו"עידן" הרבה פחות טובים).
בהחלטה הסופית בחרתי את "מפלצות" למרות
ובגלל שהוא היה פאן טהור ובגלל שאהבתי את Impostor יותר מ"דו"ח" (שגם היה טוב).
ששש, זה בסדר, לא נספר לדיסני.
מתקפת המשובטים?
הסרט הזה הוא בושה למלחמת הכוכבים. חוץ מהאפקטים שאכן היו נחמדים למדי, הסרט היה עלוב ביותר.
שר הטבעות- שני הצריחים קיבל את הקול שלי מאחר שהוא סרט איכות של ממש, סיפור טוב (מה בכלל היה הסיפור במתקפת המשובטים?) שחקנים טובים (כולל אורלנדו בלום שלדעתי לא מוערך מספיק) וכמובן- הציפייה שנתבשלה בי מאז הסרט הראשון. ומתקפת המשובטים? ציפייה או לא ציפייה, הוא היה ירוד ורדוד, וחוץ מיואן מקגרגור שנראה ממש טוב בלי הזקן המדובלל שהיה לו בסרט, לא מצאתי סיבה טובה לצפות בו כלל.
ואימת הפנטום יותר טוב?
לאאאאאא! האימפריה מכה שנית נמרח ומשעמם בחלקו (הקטע בשלג במיוחד). רק שובו ש הג'דיי יותר טוב באופן משמעותי מהמשובטים. כן, כן רק בגלל שהטכנולוגיה התקדמה רף הציפיות עלה ובאופן טבעי גם האכזבה הלא מוצדקת ברובה לדעתי.
תיקון
הציפיות ממלחמת הכוכבים היו יכולות להיות גבוהות אילולא בא הפאנטום קודם וריסק אותן לרסיסים. הסרט השני הוא סרט טוב, אבל רק בהשוואה לראשון.
לא רע, לא רע.
שלוש מתוך חמש.
השניים שלא נכנסו אצלי הם "הפסנתרן", סרט שואה חזק מאוד, שאת דעתי החיובית עליו כבר אמרתי בביקורת (כתבה מספר 948 כיותר טובה מבין אלה שכתבתי פה (העדפה אישית. נא לא להגיב בנאצות), וכתעלומה: רק 18 תגובות, והסרט רץ בירושלים כמעט שלושת-רבעי שנה, ועדיין רץ בת"א.
אם לא "שר הטבעות", זה היה סרט השנה שלי. אבל מול שר"ה… באמת אין צ'אנס לשום דבר.
אני רואה שהרוב בינתיים הצביע לשרה, אבל הסרט כמעט ולא מוזכר בתגובות פה. טוב, יש מספיק בכתבה.
אני הצבעתי בסקר המקדים ל"טננבאום", "דו"ח מיוחד" ומפלצות. אולי גם ל"איש שלא היה שם", עכשיו אני לא זוכרת. ארבעתם היו מצויינים ומהנים במיוחד, אבל קולי הלך לשרה (שעוד לא ראיתי אז).
בזמן הצפיה בשר"ה, בעודי שוקעת בסרט, היה קטע שהזכיר לי קטע מהארי פוטר (מה לעשות, אני לא רואה הרבה סרטים לאחרונה), אבל אז חשבתי לעצמי, איך אני בכלל יכולה להשוות בינהם? שר הטבעות זה אפוס כ"כ גדול ועוצמתי, וכ"כ הרבה סרטים פשוט מתגמדים לידו. הקרבות היו נהדרים, האפקטים מדהימים, העלילה סוחפת, אראגורן… הו, ואפילו אלייז'ה שממש עצבן אותי הפעם לא העיב על השמחה.
כמה ימים אחרי ראיתי מאחורי הקלעים, וקצת "הופתעתי" לראות שהשתמשו במסך הכחול להדבקת רקעים. הרי ברור שחלק ניכר מהסרט ממוחשב, אבל הכול כ"כ נראה לי טבעי.
והנה הבחירה שלי
שלושה מבין העשירייה לא הצלחתי לראות עדיין- מלהולנד, האיש שלא היה וכנפיים שבורות. הנחת הבסיס שלי היא שבכל מקרה לא הייתי מתלהב מהם במיוחד (אחרי הכל, אם זה היה המקרה הייתי רואה אותם כבר), ולכן הם לא נכנסו לבחירה שלי בכל מקרה.
בין הסרטים שכן ראיתי, דבר אליה היה סרט שלא נהניתי בו (בעיקר בגלל הפתיחה המשמימה), מתקפת המשובטים הותיר בי בחילה בכמה קטעים (למרות שהאפקטים בו עדיין מושלמים), עידן הקרח היה מצחיק- אבל לא הרבה יותר, מיפלע לא הצליח להשאיר בי חותם מיוחד, ושרה הוא עדיין לא סרט מלא.
נשארו שני מועמדים רציניים, ראש בראש: הטננבאומים והדו"ח. הטננבאומים הייתה פשוט קומדיה מושלמת, והצפייה בה הייתה קסומה. הדו"ח היה פשוט סרט שכולו סנסאוואדה אחת גדולה. שניהם נלחמו לי בראש על הבחירה, עד שהסמן של העכבר מצא את עצמו מעל הדו"ח. אבל שלא יהיה לכם ספק- מעולם לא הייתי עצוב כל כך שאי אפשר להצביע עבור שתי אפשרויות. התיקו היה כמעט מוחלט.
'טננבאום' הוא קומדיה?
אני יכול להבין את מי שאהב את 'טננבאום', למרות שאני אישית לא אהבתי אותו. אבל מה כל הדיבורים האלה על קומדיה? 'טננבאום' התיימר אי פעם להיות קומדיה? יש בו בדיחות? הוא מנסה להצחיק, ולא שמתי לב?
בסדר, תיקון טעות
"קומדיה אנושית". לפחות, זאת הייתה ההשפעה שלו עלי- אם אחרי דרמות אני מוטרד מעט, אחרי הסרט הזה התפשטה לי חמימות בלב. "קומדיה" כאן מתפקדת בתור ההפך מ"טרגדיה", ולא ההפך מ"דרמה".
ואחרי הדיונים ב"האויב שבפנים", אתה באמת רוצה לחזור על ההבדל בין "מה שסרט מתיימר להיות" ובין "מה שסרט הוא בסופו של דבר"?
אל תכניס לכאן רזידנט איבל...
'משפחת טננבאום' לא מתיימר להיות קומדיה, והוא באמת לא קומדיה. הוא בנוי בצורה שמזכירה קומדיה, אתה מצפה לרגעים קומיים שיגיעו – אבל הם לא מגיעים. אם אתה מוציא מקומדיה את הבדיחות, מה נשאר לך?
''משפחת טננבאום''.
בהתחלה הוא הוגדר כקומדיה
כשראו שאנשים מתלהבים מהעלילה והדמויות ולא מהבדיחות שציפו למצוא, הגדירו אותו כדרמה. טכנית, הסרט עושה ג'אגלינג בין שני הז'אנרים. כלפי חוץ, הוא נראה כמו קומדיה (בעיקר כשחושבים על הדמות של בן סטילר), אבל העלילה שלו היא רצינית ולמרות מבנה של בדיחה פה, בדיחה שם, ברובו הסרט די רציני.
לדעתי, יש מעט מאוד קטעים קומיים שממש זוכרים מהסרט, בעוד שהקטעים הדרמתיים הם החזקים יותר.
כנראה שכן.
אותי הוא הצחיק מאוד.
'טננבאום' הוא קומדיה, ברור!
אני נשפכתי מצחוק לכל אורך הצפייה. אם כי הייתי היחידי באולם (הכמעט ריק), ושלושת האנשים האחרים שהיו איתי הסתכלו עלי בצורה מוזרה כל הזמן (עד שלאחד מהם נמאס והוא יצא).
אני מניח שצריך להיכנס לראש של הבמאי ווס אנדרסון. זה סוג מאוד מסויים של הומור. אין בו בדיחות, אין בו פאנצ'ליינים. יש בו סיטואציות טעונות ואבסורד שמרחף מלמעלה כל הזמן. בשבילי, "משפחת טננבאום" היה ללא ספק קומדיה, ולמעשה, הקומדיה הטובה ביותר שראיתי בשנים האחרונות.
אני סומך את ידי על כל מילה.
זה בדיוק מה שאני הייתי אומר
אם הייתי פלצ"ן מתנש"א.
וגם אני סומך. סומך ומודה ירוחם?
לא סמכתי בביקורת שלך?
אולי בגלל שראיתי את הסרט בסינמטק, הרבה אחרי שהוא ירד מהמסכים.
הקטע המצחיק ביותר לדעתי
הוא כשביל מאריי מבקש סיגריות מגבינית פאלטרו. סצנה גאונית במיוחד, בגלל שלא אמור להיות בה שום דבר, אבל שום דבר, מצחיק.
זה סרט נורא מריר.
ההגדרה קומדיה לא מתאימה לו.
אבל הוא מעלה חיוך ענק-ענק על הפרצוף עם כל העצב שבו.
הפעם תורי להציע לך
לך לראות את "כנפיים שבורות", ומהר לפני שהוא יעלם (לסרטים ישראלים יש נטייה להיעלם מהמסכים ולא להגיע לשומקום נגיש, טוב, חוץ מהטלוויזיה). תראה אותו כדי להגיד לעצמך "יש דבר כזה קולנוע ישראלי טוב", אבל גם כי הוא באמת טוב, ישראלי או לא ישראלי.
ואכן
ברגע שאני אעמוד מול וידיאומט, אני אקח אותו…
(הבעיה שלי היא תקופת הבחינות המתקרבת. אבל אחריה, אם הסרט ימשיך להיות מוקרן, אני אלך לראות אותו)
ובכן….
מתוך העשירייה ראיתי חמישה (מפלצות, טננבאום, עידן, משובטים ודו"ח), אבל רק שלושה מהם הופיעו החמישייה שלי.
מפלצות בע"מ:
מה עוד אפשר להגיד שכבר לא נאמר? סרט מעולה, מצחיק, מהנה ומבדר. גרפיקה מדהימה (אני יכול להשבע שבכמה סצינות סאלי פשוט נראה כמו MUPPET). ראיתי את הסרט בקולנוע ופעמיים בדויד ובכל פעם נהניתי יותר. (דרך אגב, מי שראה אותו רק בקולנוע חייב לקחת אותו בדויד רק בשביל הקטע "Mike's new car") מועמד חזק שנכון לרגע כתיבת שורות אלו נמצא במקום שלישי אבל הרבה אחרי שר"ה ודו"ח. שיהיה לו בהצלחה….
חבל. פשוט חבל.
סרט שעורר ציפיות כל כך גבוהות, בזכות טריילר שינצח בלי שום בעיה בכל תחרות טריילרים עתידית, גרם לאכזבה גדולה אצל צופים רבים.
אבל מה אכפת לי מהם, אני נהניתי ממנו. אמנם לא יצא לי לראות אותו בקולנוע, אבל גם שתי הצפיות בבית הספיקו לי. אמנם האנימציה לא מתקרבת באיכות למפלצות אבל אחרי הכל מדובר שם בסוג שונה של אנימציה. ICE AGE הוא הרבה יותר CARTOONY מאשר מפלצות וצריך להסתכל עליו בצורה שונה. כל השוואה בין שני הסרטים היא מיותרת לחלוטין.
כרגע יש לו רק קול אחד בסקר ואני בספק אם הוא יעלה הרבה אבל אני מאחל גם לו בהצלחה.
(איזה כיף לרשום שמות ארוכים של סרטים….)
שתי מילים: MASTER YODA
למרות שידעתי שאין שום שום שום סיכוי שהוא ייבחר (האמת הייתי בספק אם הוא בכלל ייכנס לעשירייה) אבל הייתי חייב להכניס אותו לרשימה שלי בגלל שתי סיבות:
אחרי התלבטויות קשות (והן היו ממש קשות) הלחטתי לתת את הקול שלי ל….
דו"ח!
למה??
כי היה די ברור ששלושת הסרטים שבחרתי לא יתקרבו בכלל לנצחון והייתי בטוח ששר"ה ייקח, אבל כשראיתי שדו"ח מציב לו אתגר הייתי חייב לעזור לו.
הקץ לשליטת שר הטבעות!
הצטרפו אלי במאבק ויחד נראה לשרה מי כאן הבוס!!
נ.ב. – אם שר"ה לא היה יוצא בכלל אז נראה לי שלא הייתי מצביע בכלל כי מבחינתי סרט השנה הוא ההוצאה של "בחזרה לעתיד" בדויד.
תודה לאל סוף סוף !!!
אתגר?
האתגר רק עושה את הניצחון מתוק יותר!
באמת… מול שרה אין טעם בכלל להתמודד. אולי היה עדיף בכלל שהיו פוסלים אותו מלהתמודד עד שייגמר (בשנה הבאה) וככה הייתי יכולה להצביע ל"דבר אליה" המדהים שעשה לי חשק בבטן לרוץ ולראות את שאר הסרטים של אלמודובר שאף פעם לא חשבתי לראות (ספרדית? אני?…).
אתגר?
בקשר לפדרו. ראיתי שלושה סרטים של אלמודובר ("קיקה" המשעשע, "אהבת בשר ודם" ו-"נקניק, נקניק" המופלאים) בשעות ביזאריות בערוץ 2 כשהייתי בתיכון, בלי לדעת מי זה אלמודובר בכלל. כשהוא זכה באוסקר עבור "הכול אודות מי מאדרה", גיליתי מי הוא ושהוא עשה את שלושת הסרטים הספרדיים שנורא נורא אהבתי כמה חודשים לפני.
אבל אז זה כבר היה נורא אין לאהוב את אלמודובר. מה שלא מפריע לי עד היום.
ולגבי "דבר אליה", עוד לא ראיתי אותו. יש לי אותו, אבל בלי כתוביות. בעיה. וכל הביקורות החיוביות האלה לא מקילות את סבלי.
''נקניק, נקניק'' הוא לא של אלמודובר.
יש עוד במאים בספרד – לא להאמין- ו"נקניק, נקניק" נעשה על ידי אחד מהם.
''נקניק, נקניק'' הוא לא של אלמודובר.
אתה משוכנע? כי אני זוכר שקראתי תקציר במדריך הטלוויזיה של "ידיעות" ושם היה כתוב אלמודובר…
אם זה לא אלמודובר, אז מי זה? כי זה מאוד אלמודוברי למיטב זכרוני ואני לא מצליח למצוא את זה בימד"ב. וכן, אני מודע לזה שיש עוד במאים ספרדיים. וביניהם יש גם גל של חקייני אלמודובר.
באלף אחוז, והנה ההוכחה:
http://us.imdb.com/Title?0104545
חבר'ה תהיו רגע רציניים
אינני מגיבה לרב ב"עין" אבל לא יכולתי לעבור בשתיקה על מה שנעשה כאן.
אמנם סביר להניח שגילם הממוצע של הגולשים לא עולה בהרבה את רף החוק בקניית אלכוהול אבל מכאן ועד לבחור סרט כה סתמי לככב בראש רשימת סרטי השנה שלכם?
אני הייתי מציעה שתתחילו מהעברת קולכם לכיוון האלמודוברי ומי שלא ראה "דבר אליה" שבכלל לא יצביע או שמקסימום ישים פתק לבן שמשמעו: "אין לי מספיק ידע על מנת להחליט מהו סרט השנה בשבילי".
ושנתראה רק בשמחות.
נו, נו...
בתור אחת שמסתכלת מהצד את אמורה לדעת שאם יש משהוא שמעצבן את הגולשים כאן זה שאנשים אומרים להם מה לעשות. עכשיו חוץ מהגישה המתנשאת הזאת ("אני הכי חכמה וכל מי שלא מצביע בדיוק כמוני כנראה לא יודע מספיק"), ההצעה שלך די מטופשת שכן קשה לי להאמין שהסרט הגיע לרשימת עשרת הגדולים רק בכך שאותם ארבע-עשר אנשים שהצביעו לו כאן ראו אותו. מה אנחנו למדים? שהרבה אנשים אהבו את הסרט מספיק כדי להכניס אותו לחמשת הגדולים שלהם אבל בסקר עצמו בחרו דוקא בשרה או בדו"ח. זה לא נקרא "חוסר רצינות" זה נקרא "דיעות שונות".
האמת, אף פעם לא הבנתי את הרעיון בלנסות לשכנע אחרים שהבחירה שלך היא הכי טובה. אם את הצלחת להנות מסרט שרבים לא אהבו (וזה לא המקרה כאן), זה לא הופך את הדיעה שלך לפחות ליגיטימית. למעשה, הייתי אומר שאת הצד המרוויח בעניין. שבי בשקט ותרגישי מיוחדת.
שוב, אם זה כל כך מטריד אותך שאלמודבר לא זכה למרות שנורא נורא מגיע לו, אני מזכיר לך שהסרט לא נמצא מקום רביעי מתוך עשרת הסרטים המוצעים כאן, אלא מקום רביעי מתוך *כל* הסרטים שיצאו השנה. מרגישה יותר טוב?
נו שפן, סחטיין על הרוגע.
אני באופן אישי, סתם מעוניינת לגלות מאיפה הידע הסטטיסטי המרשים בדבר גילם של הכותבים כאן.
_______
העלמה עפרונית, שבאופן קבע מואשמת בקטינות. אבל היא לא.
צודקת
ביחלל לו היבנתי את דבר אליה, זה סרת קול קח מסובח. אבל סר אטבעות, נורא אאבתי עותו, ביגלל שיש בו אצים מדברימ. אבל אחשב אני מיטחרט, אחריי מא שעמרת. איזה תיפש עני.
צודקט זה ב-ט'
אולי היא התכוונה
לרף החוק בקניית אלכוהול בארה"ב? כי אם ככה אז הביקורת שלה מוצדקת לגמרי.
(באמת צריך להוסיף
?)
נו, נו
בזמן שאת מרחמת על אלמדובר, פארק גוספורד נשאר נטוש באותה משבצת יחד עם ספיידרמן (!)
לפחות הסרט שלך נכנס לעשירייה…
ואז מה אם 'גילי לא עבר את רף החוק בקניית אלכוהול'
לא 'דע
עד כמה שאני ראיתי רוב באי הקון היו מעל רף האלכוהול.
ועד כמה שדבר אליה טוב או לא טוב (לא ראיתי) את מקסימום יכולה להגיד שאת מאוכזבת שהוא לא מקום ראשון. אבל יש הבדל בין זה לבין להתחיל להתנשא.
גם אני אישית חושב שאפקט שרק (הזה של סרט "טרי" יותר) משפיע פה מאוד, וזה אומנם סרט נחמד אבל לא עד כדי כך מצויין.
גיוס חירום להצלת ''האיש שלא היה שם''!!
קום התנער עם צופי הסרטים!
הסרט הטוב ביותר של השנה, לאחר תחרות צמודה עם "העולם שבפנים" הוא "השה"ש"!
טוב, לא ראיתי אף אחד משאר סרטי הרשימה אבל לא סביר שהפסדת משהו.
''לא סביר שהפסדתי משהו''
לאור העובדה שאלה הם הסרטים שנבחרו באופן דמוקרטי כסרטים הטובים של השנה, הייתי אומר שכן, דווקא סביר מאוד שהפסדת משהו. תשעה משהואים, אפילו.
סרט השנה שלי.
גם אני גאה לבשר שמתוך החמישיה שלי, ארבעה נכנסו לעשיריה: מיפלע, דו"ח, שר"ה ומלחה"כ. מסתבר שהשרירים של ראסל קרואו או התבונה הנפלאה שלו לא הספיקו כדי להכניס אותו לעשיריה.
שמחתי לגלות שאף לא אחד מסרטי ה"חבל שראיתי" נמצא בעשיריה. לפעמים נחמד לגלות שלאנשים אין טעם כל כך לא טוב (אלא אם הם סינים).
בכל מקרה, ולמרות הכל, החלטתי להצטרף לדעת הרוב ולבחור בדעת המיעוט.
הוא גבר מבחינתי על שר"ה מאחר ולמרות ששר"ה הוא סרט מצוין – הוא עדיין נתלה באילנות מאוד גבוהים ויורדות לו נקודות על העיבוד הקלוקל של הספר.
לגבי "דבר אליה" – אני מצטרף לדעתו של שלמקו כי הפתיחה של הסרט משמימה למדי, אם כי להבדיל ממנו אני דווקא נהניתי מהסרט. אבל לא מספיק כדי להצביע בעדו.
רק רציתי
לדעת אם מתוכנן שידרוג למנוע הסקרים כך שיהיה אפשר לשנות את ההצבעה.
כי זה ממש עושה את ההבדל. כי נגיד שראיתי סרט וחשבתי שהוא לא משהו, ואז בצפיה שניה חשבתי שהוא מצויין, אבל כבר הצבעתי?
או להיפך, אהבתי סרט בצפיה ראשחנה אבל בצפיה שניה הבנתי שהוא לא משהו.
או בדוגמה ספציפית יותר, נגיד שאני עדיין מתכנן לראות את כנפיים שבורות, וסביר להניח שזה ישפיע על ההחלטה שלי, ואז מחמת הספק אני מנוע מלהצביע.
חבל שדוני דארקו לא מתמודד
עוד לא הבנתי מה הסיבה?
הוא לא יצא בשנה הנוכחית או שזה בגלל שהוא לא הוקרן בארץ?
בכל מקרה, בחרתי במתקפת המשובטים.
את מנסטרס אינק אהבתי אבל לא עד כדי לתת לו את התואר "הסרט הטוב ביותר…", ממשפחת טטנבאום – ממש לא התלהבתי, בלשון המעטה, בעיקר בגלל האווירה המעיקה והדיאלוגים הלא מוצלחים, את דו"ח מיוחד אהבתי מאוד בפעם הראשונה שראיתי, אבל מאז ראיתי אותו עוד כמה פעמים והוא נהפך לדי שיגרתי, בעיקר הסוף הבנאלי, ואת שרה עוד לא ראיתי אבל אם הוא כמו הראשון – גם לא הייתי מצביע לו, וגם לא אהבתי את הספר…
הסרט היחיד שכנראה הייתי מצביע לו הוא "כנפיים שבורות", בגלל הביקורות המצויינות ששמעתי עליו ובגלל היותו כחול לבן, אבל עוד לא ראיתי אותו…
מתקפת המשובטים הוא הסרט היחיד שאהבתי והסרט היחיד שגרם לי לחכות להמשך שלו בשנה הבאה, ולכן הוא זוכה בקולי.
'דוני דארקו' לא מועמד
משום שהוא לא הוקרן בארץ באופן רשמי. הוא יצא בארה"ב בשנה שעברה, לכן גם השייכות שלו לשנה הנוכחית מוטלת בספק.
לפני שנתיים (2001) לא לפני שנה (2002)
אולי תכתבו את זה בראש הסקר?
כל חצי שעה בא מישהו ושואל את זה, זה יחסוך הסברים ככה.
אבל כתוב.
"מבין כל הסרטים שהוקרנו בארץ מסחרית השנה". ויש גם קישור לסקר המקדים. 'דוני דארקו' לא מופיע בו ברשימת הסרטים שהוקרנו מסחרית.
מה שמזכיר לי
(וגם דאגתי לכתוב בביקורת על הסרט) שיש בטיים אאוט של השבוע (מה-9.1.2003) כתבה על הסרט פלוס ביקורת. המבקר, דניאל פאיקוב, אמנם שיבח את הסרט אך ספיילר ללא רחמים וללא אזהרה את הסרט ועוד על ההתחלה (וגם בסוף). אז מי מכם שטרם ראה את "דוני דארקו" – אל תקראו את גליון 9 של "טיים אאוט". תחסכו לכם השבוע 10 שקלים…
או שאפשר פשוט לדלג על הביקורת
נההה. זה פתרון תבוסתני.
אפשר לחשוב שאתה לא מצוי בתקופת בחירות. מה שהולך היום זה רק פתרונות החלטיים (ושירה מודרנית).
אבל מה אני מדברת. את התעמולה של היום פספסתי. ועוד לטובת 'אימפוסטור'. בהה.
לא הפסדת כלום.
הכל שידורים חוזרים…
אפילו אני לא נהניתי- וזה קשה מאד.
_____
העלמה עפרונית, אחרי מטח צעקות של אנשים שהתחילו לראות את התשדירים באשמתה (בזכותה!) ועכשיו קצת זועמים.
מצד שני, גם לא הרווחת שום דבר
וזה אולי הזמן לשאול – יש כרגע איפשהו באתר דיון פעיל (או שאפשר להרים מהאשפתות) לגבי "אימפוסטור"?
יש קצת, פה:
כתבה מספר 1321
או, לא בהכרח כאן,
בדיוק פתחתי אחד שם –
http://forums.ort.org.il/scripts/showsm.asp?which_forum=190&mess=1657873
אבל מדובר בחוק מרפי
כמה שתשתדל להמנע מקריאת הביקורת, זה הדבר הראשון שיקפוץ לך לעין.
אאוץ'…
מה זה טיים אווט ואיפה זה מופץ?
טיים אאוט
הוא מגזין לבילויים שהתחיל בלונדון בסוף שנות ה60 ומאז קיים בהרבה ערים בעולם.
לאחרונה יצאה לאור גירסה תל אביבית.
http://www.timeout.com/
ניתן להשיגו בכל חור בת''א,
ובשאר הערים – בסטימצקיות המובחרות.
וואלה, באמת היה קמפיין לא מזמן
לכבוד עלייתו של המגזין ארצה. ואני גם זוכרת שהייתי בלונדון וראיתי אותו בכל חור, אבל לא טרחתי לקנות ולראות במה מדובר.
נ.ב. גבינה צהובה זה לא בריא. וגם מאוד משמין.
גבינה צהובה זה סתם מאד משמין
(למרות שאצל לונג ג'ון, זכותה תגן עליה, אני בטוח שזה לא ישפיע), אבל היא יכולה להיות מאד בריאה. זה בהנחה שעושים אותה ממש מחלב, כמובן.
גבינה צהובה לא משמינה (רק מי שאוכל אותה)
וגם זה רק מי שמגזים.
בתור מי שמופקד באתר על ייצור חלב ומוצריו, אני חייב להתקומם כנגד התקפות על פרי פטמותיהן של יקירותי יפות העטין והתואר.
פרוסת גבנ"צ ממוצעת מכילה פחות שומן מקובית שוקולד ממוצעת. לעומת זאת, היא מכילה פי 5 חלבון (מהסוגים החשובים) ופי 100 (!) סידן מאותה הקוביה.
וזה לא שנגמלתי כבר משוקולד.
וכדי לעשות את הדיון רלב/וונטי לקולנוע – מעתה אל תאמר לזה שמאחורי הדלפק: "תביא לי פופקורן גדול, שתי אגוזי וקולה", אלא אמור בנחת: "תן לי בבקשה כריך עם גבנ"צ בחמאה וכוס חלב/יוגורט".
נ.ב. חלב שנשפך על המקלדת עושה סימנים יותר יפים מקולה.
וגם ריח יותר מעניין יומיים אחרי
זה בסדר,
עברתי לקדיחת חורים (או יותר נכון, הגדלת חור קיים) בגב השולחן שלי.
וואו!
וכל מה שאני מצליח לעשות זה ללמוד לבחינות… אני מוריד את הכובע!
יפה, יפה...
הרשימה דוקא מוצאת חן בעיני, למרות שרק שניים מתוך חמשת הסרטים האהובים עליי נכנסו אליה ("אושן 11" גירד להפתעתי את אחוז החסימה, "אינסומניה" ו"ילדים של אף אחד" לא נצפו ע"י מספיק אנשים). יש ברשימה גיוון די מעניין וסרטים מכל הסוגים (קופתיים, "אומנותיים", הוליודיים, עצמאיים, זרים ומיינסטרים). מה שבטוח- זו רשימת סרטים יותר טובה ממה שצפוי לנו באוסקר הבא.
אך ראשית כל- המחדל. מה לעזאזל עושה "עידן הקרח" בעשרת הגדולים. מה המטרה? מיהו האוייב? מי נתן את ההוראה? לצד "נפלאות התבונה" עידן הקרח זוכה בפרס המוערך ביותר ע"י מפיקי הוליוד- "הסרט הבינוני של השנה". פשוט סרט שאין משהו ששווה לזכור ממנו. "סרט נוסחה" שאמור לעשות X דולרים בתנאי שהוא לא יעלה על Y דולרים. הוא אפילו לא צ'יזי מספיק כדי לראות בו סוג של קאלט. בקיצור, שיעמום מוחלט.
ועכשיו למעט הלקאה עצמית ברשותכם: אני מקפיד לנסות לראות בכל סופשבוע (בו אני יוצא הביתה) לפחות שני סרטים חדשים בקולנוע (בנוסף לסרטים בדויד בסינמטק וכד'). בנסינותי למצוא סרטים טובים נתקלתי גם בסרטים תמוהים ולא מעניינים שלא הייתם מצפים למצוא גם בערוץ 4 ב-3 בבוקר ("האיש הראשון שלי", "היעלמות מחשידה", "עידן הקרח"). עם זאת, ולמרות מאמצים רבים, לא הצלחתי לראות את "משפחת טננבאום" ו"העולם שבפנים". אוי, אבוי לבושה. טוב, אולי נראה אותם שנה הבאה.
נמשיך עם "מתקפת המשובטים", אחד מהסרטים הכיפיים יותר של השנה (ללא ספק עונה על ההגדרה guilty pleasure). אין ספק, הדמויות מקרטון, העלילה מלאת חורים, האוירה ילדותית אבל מנגד יש אקשן, חרבות אור, נטלי פורטמן, רובוטים, נופים, יודה, פופקורן וקולה (על השניים האחרונים הייתי צריך לשלם תוספת). מה שכן, אני מאוד מופתע מקריאות הגנאי שעלו מקרב מעריצי הסאגה בעקבות "האיכות" הירודה של הטרילוגיה החדשה. האם אני עיור? האם בטרילוגיה המקורית יש עומק סמוי, דמויות רבגוניות, עלילות מפתיעות, הומור שנון ושתיקות רבות משמעות שחמקו מעיני משל היה ג'ורג' לוקאס במאי סקנדינבי מהולל גורף דקלי זהב? האם פספסתי משהו? מלחמת הכוכבים היתה תמיד סדרה צ'יזית וכיפית שנתנה לקולנוע את המשמעות של "רכבת הרים" (משהו חיובי, בעיני). הפרק החדש אינו חורג מהמסורת המשעשעת של הסדרה. להיפך, הוא אפילו מודע יותר לצ'יזיות שבו מה שהופך אותו ליותר כיף.
מה שאי- אפשר להגיד על הסרט הידוע בכינויו שר"ה 2. את כל הסיבות לשנאתי העמוקה לסרט אפשר לקרוא כאןכתבה מספר 1298
וכל מי שרצה להגיב כנראה שכבר הגיב. בלי לפתוח את הדיון מחדש על המסרים הסמויים הנוראיים שיש לדעתי בסרט הזה, אני רוצה רק להוסיף שלדעתי הסרט אפילו לא מתפקד כבידור טוב. הכל מבויים בכבדות, איטיות ורצינות שיא כאילו מדובר באיזו אופרה גרנדיוזית מגוחכת. גם המעריצים המושבעים של הסרט חייבים להודות שיש בסרט כ"כ הרבה דיאלוגים גרועים, סצינות מגוכחות, פומפוזיות שיא שגם אלף אלפים וגולום לא יצליחו להעלים. טוב נו, מה זה משנה, במילא הסרט ינצח (ושרון יהיה ראש ממשלה).
עוד סרט שמתפקד דווקא הכי טוב כ"רכבת הרים" הוא "מלהולנד דרייב". קודם כל, מדובר בסרט זורם להפליא, שהוא כמו קרנבל של חלומות, בלי פיתרון אחד ברור. לא שלסרט אין עומק, אבל אחרי שתי צפיות אני עדיין לא מאמין שלינץ' עצמו ידע מה בדיוק הסרט שלו אומר. בבסיסו הסרט הוא חויה קולנועית ולא אינטלקטואלית עם פיתרון מוגדר.
עוד סרט שזכה לאהדת המבקרים השנה היה "דבר אליה", שאפשר גם להגדיר אותו כשר"ה של המבקרים. זה הסרט שכל מבקר שראה אותו הכריח את עצמו לאהוב אותו מאותם סיבות צפויות. אקיצר, מדובר בסרט טוב אבל לא בסרט "כזה טוב".
המשפט האחרון נכון גם ל"כנפיים", הסרט והזקפה הלאומית. אחרי שנים שבישראל למדו איך לעשות סרטים טובים בצורה גרועה מוכיח ניר ברגמן שהוא יודע לעשות סרטים בינוניים בצורה טובה. סרט יפה, נכון, אבל גם בישראל אפשר לשאוף ליותר מ"שולחן לחמישה" בעברית.
ונגיע לאלופים- "מפלצות בע"מ" גירד את החמישייה, וככל שאני מסתכל אחורה אני יותר ויותר אוהב את הסרט הזה. מדובר בסרט כ"כ מתוק, יפה, חמוד ומקסים. זהו מסוג סרטי דיסני האידאליים, כאלה שהמחזירים את האמון בילדים (אחרי שהייתי מוכן להרוג את כולם לאחר צפייה ב"באטל רויאל"). סרט כ"כ מלא דימיון, ושהנושא המרכזי בו הוא הדימיון של בני אדם והפליאה מלמצוא משהו מפחיד ומופלא מאחורי הארון. בקיצור אני פשוט מת על הסרט הזה.
הדו"ח של שפילברג הוא עוד סרט שאני מת עליו. הסרט הוא פשוט ממתק שכל חובב קולנוע חייב לראות. רבים התקוממו על כך שהסרט מציג פילוסופיה בגרוש, אבל לדעתי הם מפספסים את הנקודה. העומק בסרט של שפילברג נובע דווקא מהדיון הפנימי שבו ומהפיכת הדמות של קרוז מבמאי (השולט על התמונה) לשחקן (הנמצא בתמונה). אני יכול לדון עוד הרבה על הסרט הזה, אבל אין זמן. הדבר היחיד שהפריע לי בסרט הוא שלמרות הקלילות, הסרט נראה לי מתוכנן מידי ומדוייק מידי. משהו מהעולם האישי של שפילברג היה קצת חסר בו. לכן אהבתי בהרבה את AI, שהיה סרט פגום במיוחד, אבל גם סרט מאוד עמוק, אישי ופיוטי.
ולבסוף, "האיש שלא היה שם", הסרט המושלם של השנה, שאת מה שאני חושב עלין כתבתי כבר בפירוט בסיכום שלי של השנה:
כתבה מספר 1321
לצד "ברטון פינק" מדובר ביצירת המופת האולטימטיבית של האחים כהן. מה שעצוב לי במיוחד הוא שיש לי תחושה שהסרט לא חילחל בקרב קהילת אוהבי הקולנוע בגלל שגם מי שראה ואהב לא ממש הבין והתעמק בסרט (הרוב העדיפו להתמקד בסטייל ובצילום שלו, שהם אכן מופלאים, אך לא העיקר). טוב, אני הולך לעוף מכאן לפני שקרמייקל יתחיל להאדים ולהאשים אותי באליטיסטיות ותקשורת עוינת. ואף מילה על ספיידרמן!
סארומן לשלטון!
אני חושבת שעלית על זה
נכון, זה באמת מה שנפלא בו כ"כ… שרה הוא באמת כמו אופרה, רק בסגנון קצת שונה.
נהדר, עזרת לי להבין בעוד דרך מה אהבתי בו עד כדי כך. ה"גדול מהחיים" ה"נפלא ורם הוד" – הרי זה אופראי לחלוטין! :)
את "האיש שלא היה שם" אהבתי, אבל הוא ממש מדכדך… אמנם הרמת רגש משמעותי הוא הישג לסרט, אבל למה הוא חייב להיות כזה ממורד רוח (מרומם רוח בהפוך…)? "דבר אליה" נפלא בעיני אז לא אכפת לי מה המבקרים אומרים. מותר להם להסכים איתי על סרט אחד בשנה או שתיים, לא? ;)
יפה, יפה...
איזה מין שטות זאת להגיד ש"מעריצי שר"ה" יודו שיש בו המון דיאלוגים סתומים? למה הם מעריצי שר"ה אם לא כי הם חושבים שהוא סרט מהנה ביותר? בגלל רצונם לראות לאן יתפתח הרומן בין אראגורן ולגולאס?
צרות האופקים שלך גורמת לך לפסול באופן אוטומטי כל מה שנראה בעיניך כ"לא חינוכי יפה נפש" וזה שאתה באמת חושב שאלה שאהבו את הסרט לא באמת אהבו אותו וחשבו שיש בו דיאלוגים מטומטמים והוא מעיק, רק מחדד את הנקודה הזאת. יש עוד דעות חוץ מזאת שלך, לא כל מה שאתה חושב לסתום יהי מקובל על כולם ולהיפך.
מעט פלורליסטיות בבקשה.
הנה שתי ספרים בשבילך
http://www.amazon.com/exec/obidos/tg/detail/-/0028604202/qid=1042447206/sr=8-1/ref=sr_8_1/102-1790532-7800129?v=glance&s=books&n=507846
http://www.amazon.com/exec/obidos/tg/detail/-/0028604199/qid=1042447206/sr=8-2/ref=sr_8_2/102-1790532-7800129?v=glance&s=books&n=507846
בעצם בטח לא תבין את הבדיחה.
והנה משהוא רציני יותר, שאולי יציג את דעתי על הצהרותיך במידע מסויימת (סה"כ לא אני כתבתי אותו)
http://www.amazon.com/exec/obidos/tg/detail/-/0761534040/qid=1042447467/sr=1-1/ref=sr_1_1/102-1790532-7800129?v=glance&s=books#product-details
-האשף הדגול
אהה...
כבר הגענו למצב שאנשים שוכחים ש"שרה" היה קודם ספר? מעריצי הספר לאו דוקא יתלהבו מהסרט, אתה יודע…
מדובר פה בסרט
מן הסתם מעריצי הספר שלא אהבו את הסרט לא יצביעו לו לסרט השנה. אני לא חושב שאפשר לשכוח שזה מבוסס על ספר, בהתחשב בכך שזה אחד הספרים הידועים בעולם. אני אוהב מאוד את הספר, וגם את הסרט. אך ברור שהספר בה קודם, והסרט הוא המשלים לו ולא להפך.
-האשף הדגול
סליחה, לא שמתי לב שהוא דיבר על הסרט
אבל בכל זאת, גם אלה שאהבו את הסרט לא חייבים לאהוב כל פרט ופרט שבו. מעריצים יכולים להיות מודעים לכך שדיאלוגים (לדוגמא) הם הנקודה החלשה של הסרט, אבל לאהוב אותו בכל זאת.
האמת שבשרה לא מצאתי דיאלוגים מביכים במיוחד. לא שהיו שורות מבריקות במיוחד, אבל לא שום דבר שיכול להרוס את הסרט.
זב באמת לא אישי.
אם אתה חושב שאני שולל פלורליסטיות, קבל את התנצלותי. כל אחד ודעתו.
אבל בוא תגיד לי עם יד על הלב שהצלחת לשבת בזמן הדיאלוגים המופלאים בין פרודו לסאם בלי לרצות להקיא את הפופקורן על שכנך מימין (או משמאל- אתה רואה, אני גמיש)
זב באמת לא אישי.
בסרט של שלוש שעות אכן היה נאום אחד של סם שהיה מעט מופשט (מופשט מהמילה טיפש). אכן מעט מרגיז בהיתחשב שהדיאלוגים בספר הם בין הטובים, והרמה הספרותית הלשונית של טולקין מאוד גבוהה. אבל בין זה ובין מה שאמרת מרחק רב. רוב הדיאלוגים בסרט היו טובים מאוד, וכמה ממש מצויינים (אלה שנלכחו מהספר בעיקר) כך שאפשר להגיד שנאום סאם היה (למיטב זיכרוני) הקטע היחיד שגרם לי לחיוך שהיה מרוח על פני במשך שלוש השעות שקדמו לדקה הזאת לדעוך. הלחיים מעט כאבו, אך לא היו התקווצויות קיבה בלתי רצויות. לשמחתי הקטע של גולום שהיה לאחר מכן החזיר אותי לטרנס.
-האשף הדגול
זב באמת לא אישי.
אני לא סגור על זה לגמרי (פרצו לי למחסן וגנבו, בין היתר, קופסה גדולה של ספרים! גנב משכיל?), אבל אם אני לא טועה השיחה בין סאם לפרודו היא כמעט ציטוט מהספר עצמו.
זב באמת לא אישי.
אתה אומר "השיחה" כאילו שיש רק שיחה אחת. אבל אני, ואני משאר שגם ידידנו הבלתי נלח, מדברים על הנאום של סם שבו הוא אומר שיש עדיין דברים טובים בעולם.. אני לא זוכר אותה מהספר, אך בסרט היא מבויימת ממש רע. לדעתי.
-האשף הדגול
זב באמת לא אישי.
חבר'ה, אתם יודעים, אפשר להחליף את הכותרת. זב אולי לא אישי, אבל הוא בפירוש נפגע מהעניין הזה.
ונסיים בדיאלוג:
"של מי האופנוע הזה, מותק?"
"זה לא אופנוע, זה צ'ופר."
"של מי הצ'ופר הזה מותק?"
"של זב."
"מי זה זב?"
"זב באמת לא אישי, מותק, באמת לא אישי."
מה אתם רוצים מ''עידן הקרח''?
ראיתי ודי נהניתי. לא מדובר בסרט בלתי נשכח, אבל הוא משעשע ובעל קצב מטורף, וסקראט שבה את לבי. אם ההתרעמות היא על כך שהוא נמצא בסקר כי הוא לא מספיק טוב, עזבו אתכם, על טעם וריח אין להתווכח, ומסתבר שמספיק אנשים אהבו אותו כדי לבחור בו. תנו להם קרדיט.
אה, ודרך אגב, אני לא בחרתי בו.
מה אתם רוצים מ''עידן הקרח''?
מספיק זה עיניין יחסי. ארבע זה לא ממש מספיק. עידן הקרח הוא פשוט לא ברמה של שאר הסרטים במשאל זה.
-האשף הדגול
יחסית הוא מספיק אובייקטיבי (או משהו)
באופן יחסי, הרבה אנשים בחרו ב'עידן הקרח' כאחד מחמשת הסרטים האהובים עליהם השנה (או הטובים ביותר בעיניהם), וההרבה-היחסי הזה הספיק כדי להכניס את 'עידן' לסקר. אבל בסקר עצמו, לא כל אלה שבחרו את 'עידן' כאחד מחמישה סרטים, בחרו אותו לסרט השנה האחד ויחיד שלהם. חלקם בחרו לסרט השנה סרט אחר מהחמישיה שלהם. כך שנכון לעכשיו רק ארבעה אנשים חושבים ש'עידן הקרח' הוא הכי טוב.
עדכון מנטפק
שישה הצביעו ל"עידן הקרח".
11
הייתי חייב להגיב על זה :)
הבנו את הרעיון, אתם לא חייבים להמשיך.
מה, לא 99 קולות חדשים?
12 (כמספר השליחים)
מזג האוויר מקפיא את המוח כנראה, עידן עבר את טננבאום.
והופה! שוב 6
חלק גדול מהקולות ש'עידן הקרח' קיבל, מסתבר, היו מזויפים (אולי על ידי אותו אחד שהצביע עבורו 99 פעמים בסקר קודם?) והוסרו.
זה מסביר כל-כך הרבה
והופה! שוב 6
אתם בטוחים שלא היו קולות מזוייפים לזה גם בסקר המקדים? אני עד עכשיו לא מבינה איך הוא הגיע לכאן.
איך???
מישהו מוכן להסביר לי איך סרטים כמו "נפלאות התבונה" ושאיפות מצאו את עצמם מחוץ לרשימה, ו"טטנבאום" בפנים???
אני יודע שיש הרבה חילוקי דיעות על "נפלאות התבונה", חלק מאוד אהבו, וחלק קצת הסתייגו מהקיטשיות והתסריט, אשר אומרים שקצת הסתיר את גון נאש האמיתי.
אבל, "שאיפות" הוא סרט מצויין עם משחק גדול ובימוי נפלא של דמי, ו"טטנבאום" נכנס והוא לא??!!
'שאיפות' דווקא?
קודם כל, 'שאיפות' לא נכנס משום שהוא לא יצא ב-2002 אלא ב-2001, ואם אני לא טועה, בתחילת 2001. מה פתאום נזכרת בו בכלל?
וחוץ מזה, גם בשנה שעברה 'שאיפות' בקושי קיבל קולות, והיה רחוק מלהכנס לעשיריה. לפעמים סרט מפספס את תשומת הלב הציבורית, ולפעמים דעת הרוב פשוט שונה מדעתך. קורה.
ואני לא "קצת מסתייג" מ'נפלאות התבונה', אני רק חושב שהוא סרט בינוני מאוד עם תסריט פשוט גרוע.
לא שזה שינה משהו.
'נפלאות התבונה' לא נכנס לסקר לא בגלל שלא אהבת אותו, אלא בגלל שלא מספיק אנשים בחרו בו (כלומר, אם להפרש כזה קטן אפשר לקרוא "לא מספיק אנשים", או שדווקא בגלל זה).
נו, אז יכול להיות
שהוא לא נכנס בגלל שרד לא אהב אותו (מי אמר משחק מכור ולא קיבל?)
למעשה זה נכון
ל'נפלאות' היה חסר קול אחד כדי להיכנס לעשיריה. כלומר, אילו הוא היה מקבל את קולי (או קולו של כל אחד אחר), הוא היה נכנס.
כן, אבל העניין הוא שלא אהבת את הסרט,
לכן לא היית מצביע בשבילו ממילא. לכן זה לא אמור לשנות כלום.
למען האמת,
יצא שרד ואני לא הצבענו, אז אפילו אי אפשר להגיד שמישהו מאיתנו השפיע – או לא השפיע – במשהו. עולם אכזר.
מעניין אותי, מה החמישיות שלכם?
ותשכחו מתירוצים כמו "אנחנו העורכים, צריך לנהל סקר במקום להתעסק בשטויות. יש עניין של אתיקה מקצועית. החתול הצביע במקומי" וכו'. אני לא מקבל אף תרוץ שאינו קשור למחלה סופנית אחת לפחות וגרסת איימקס של מועדון קרב.
זה לא שלא הצבענו כי אנחנו העורכים וכו'.
סתם לא יצא. היה שבוע עמוס לכל אחד מאיתנו, ולי למשל, אפילו לא יצא לעבור על הרשימה ולנסות לחשוב מה הייתי מכניסה לחמישיה שלי. אבל אולי כדאי שאני אעשה את זה. מוטב מאוחר מלעולם לא עולם.
הא! ואפילו הרכבתי חמישיה.
זה היה קל. אח"כ גם חשבתי שכדאי להוסיף איזה חצי הסבר או משהו, והתברברתי עם הניסוחים. אבל זהו. בחרתי, וזה ביומית של הקדם-סקר (מה לינק? ממילא זה מופיע לכם במתמשכים).
אז תשתמש בלינק הזה:
כתבה מספר 1321
שמוביל ליומית ההכרזה.
וקישור-עומק לחמישייה של לונג ג'ון:
כתבה מספר 1321
מעניין אותי, מה החמישיות שלכם?
או גרסת איימקס של שובו של המלך אשר יצא במקביל לגרסה הרגילה בעוד אחדעשר חודשים.
-האשף הדגול
נו, למה לבלבל אותנו עם העובדות?
ככה את הורסת תאוריית קונספירציה טובה? לא חבל?
כמה רגעי סטטיסטיקה בלתי חשובים בעליל.
1. חמישה מבין הסרטים ברשימה מופיעים ב- 250 הגדולים של ימד"ב, והסדר שבו הם מסודרים שם דומה לסדר שלהם בסקר: שרה"ט, דו"ח מיוחד, מפלצות בע"מ, האיש שלא היה שם ומלהולנד דרייב.
2. ארבעה מבין הסרטים יצאו ב- 2001, וכולם היו מועמדים לאוסקר כלשהו באותה שנה: מפלצות בע"מ (זכה על מוזיקה, מועמד על אנימציה) האיש שלא היה שם (מועמד על צילום) מלהולנד דרייב (מועמד על בימוי) ומשפחת טננבאום (מועמד על תסריט).
3. רק 4 מההסרטים הופיעו בסקר הציפיות של השנה שעברה, אבל הרביעייה הזו כוללת את שלושת המובילים (ויחד אתם את 'מתקפת המשובטים', שאיכזב: מקום 2 בסקר הציפיות, ורק מקום 8 כאן). גם 'ספיידרמן' איכזב, כאשר ממקום שלישי בסקר הציפיות נפל מחוץ לעשירייה הראשונה. 'דו"ח מיוחד', לעומת זאת, היה שביעי בלבד בסקר הציפיות, אחרי הארי פוטר ו'החדר'.
4. בשנה שעברה רק שני סרטים מהעשירייה היו בלוקבאסטרים (מעל 100 מיליון בארה"ב) ואף אחד לא נעשה ע"י רב-סמאח אומנותי שהמבקרים אוהבים. השנה יש ברשימה 5 בלוקבאסטרים ו- 3 סרטי סמאחים (לינץ', כהן ואלמודובר). בשנה שעברה היו ברשימה 3 סרטים של במאים צעירים ומבטיחים בסרטם הראשון או השני (בלתי שביר, ממנטו, רקוויאם לחלום). השנה רק שניים (כנפיים שבורות, משפחת טננבאום) והם ממוקמים נמוך יחסית לשנה שעברה.
לפי מה אתה מגדיר סמאחים?
אם שפילברג לא סמאח, מי כן?
לוקאס אולי לא אהוב המבקרים, אבל הוא אחד השמות היותר מוכרים ברשימה.
טננבאומס הוא השלישי של ווס אנדרסון, והוא סמאח כבר מסרטו השני.
ופיטר ג'קסון הוא פיטר ג'קסון.
לפי מה אתה מגדיר סמאחים?
1. ההגדרה לא הייתה 'סמאח' סתם, אלא 'רב-סמאח אומנותי שהמבקרים אוהבים'. אנדרסון, שפילברג, ג'קסון ולוקאס לא נכנסים לקטגוריה הזו.
2. הרעיון היה לסווג 'סרטי כסף' קלאסיים מול 'סרטי אומנות' קלאסיים ומול כאלה שהם לא זה ולא זה. איכשהו, השנה, רשימת 'עין הדג' נוטה יותר לקטגוריית המקובלות, יענו בלוקבאסטרים וסרטי איכות, במקום לזהות סרטים 'קטנים' וחמודים שחמקו משתי הקטגוריות הללו (לדוגמא: ד"ד). זה כל מה שאמרתי.
ועדיין
שפילברג לא מספיק טוף בשבילך? אותו שפילברג שעשה כמה מהסרטים היותר אהובים על המבקרים של העשור האחרון? רשימת שינדלר? להציל את טוראי ראיין? יכול להיות שאתה מפלה נגדו כי הוא עושה גם סרטים "מסחריים" ובגלל שהסרטים שלו, גם המסחריים וגם האומנותיים מרוויחים כסף?
ולא הסברת בקשר לאנדרסון. ראית את שני סרטיו הראשונים?
ועדיין
תראה.
כל המטרה של החלוקה לקטגוריות הייתה סימבולית. 'דו"ח מיוחד' יועד מהגדרתו, עפ"י שיווקו, ועפ"י תאריך הפצתו, להיות בלוקבאסטר. אתה רוצה לקרוא לשפילברג 'אומנותי' ולקטלג אותו בקטגוריה שהמבקרים אוהבי? תהנה. אני לא בטוח שסטיבן יסכים אתך. בחלוקה שאני תיארתי, המטרה הייתה לקטלג עפ"י התכונה העיקרית של הסרט. אבל מצדי, תשייך את דו"ח מיוחד לשתי הקטגוריות גם יחד.
אנדרסון, לעומת זאת, אינו באותו מעמד של לינץ', אלמודובר, האחים כהן או שפילברג. שלושה סרטים, שבקושי גירדו תשומת לב ציבורית (מישהו שמע על Bottle Rocket?) לא הופכים לסמאח ואפילו לא לרב-סמאח. לי ברור שאנדרסון נמצא באותו מעמד כמו נולאן, ארונופסקי, ספייק ג'ונז: יוצר צעיר ומבטיח. סמאח או רב-סמאח? קח עוד כמה שנים ועוד כמה סרטים.
את Bottke Rocket
נדמה לי שראיתי. איני בטוח. יתכן וזה אומר עליו משהו, ויתכן שהזכרון שלי סובל ממתח מצברים נמוך מדי.
ראשמור היה נחמד, חכם, אבל כוחו היה בתסריט (שגם לו אנדרסון אחראי). הסרט כסרט לא חרט רושם אדיר במכמני נפשי.
בראשמור
היו גם שחקנים מבריקים – שוורצמן, מאריי, וויליאמס, קאסל. היה מראה ייחודי ומתאים כמו כפפה לתסריט (כן, זה של "טננבאומס" היה דומה אבל לא זהה). והיה פס קול ענק.
בראשמור
מה מבריק באוליביה וויליאמס?
אגב, עד ההצלבה בימד"ב לא קישרתי בין השמויות שלה בכל הסרטים שראיתי. אז אם יש לה גיוון שכזה, כנראה בכל זאת יש בה משהו – אבל פרט ל-Born Romantic היא לא ממש הרשימה אותי ממש בשום מקום. היא היתה חמודה ב-Lucky Break, זה כן.
על קאסל, למרות ימד"ב, אני חייב לשאול – קאסל who?
וביל מארי, מזמן התעייף. יאללה לך הביתה, בילי.
כנראה שוויליאמס היא עניין של טעם
העצב והעדינות שלה ממש עושים לי את זה.
וביל מאריי עושה את תפקיד חייו ב"ראשמור". אם אתה כל כך עייף ממנו שלא שמת לב, כנראה שחייו היו חסרי משמעות.
קאסל היה מחבריו של ג'ון קסבטס, הופיע בהרבה מהסרטים שלו והיה מועמד לאוסקר על אחד מהם, לפני יותר משלושים שנה. הוא מופיע עדיין בעשרות תפקידי משנה, גם ב"טננבאומס". אני תמיד אוהב לראות אותו, כנראה שגם זה עניין של טעם.