עם כל הכבוד להישגי העבר, הגיע הזמן שייצא לפנסיה:
9  |
ג'ון וויליאמס, מלחין |
79  |
וודי אלן, במאי ושחקן |
| 18 |
אולפני דיסני, מפיקי סרטי אנימציה |
| 20 |
רוברט דה נירו, שחקן |
| 16 |
סטפן קינג, השראה |
| 19 |
ג'ורג' לוקאס, כלבויניק |
| 60 |
ארנולד שוורצנגר, שחקן (כך אומרים) |
| 24 |
גולדי הון, בלונדינית |
| 36 |
ג'יימס בונד, סוכן חשאי |
| 27 |
היילי ג'ואל אוסמנט, זאב רווח |
מספר מצביעים: 308
כל התשובות נכונות!
עוד לא היה סקר שבו באופן כה מוחץ בוטה וברור התשובה הנכונה (שלי) היא – כולם, ללא יוצא מן הכלל.
באמת קשה לבחור, אבל בכל זאת,
וודי אלן איכשהו נראה לי הכי מציק מביניהם.
וזה *סטיבן* קינג.
זאב רווח, משתתף בסקרים
אבל הצבעתי בעד לוקאס. לא כי יש לי מושק מה כתבתם אחרי השם שלו, אלא בגלל שכמה שאמריקן גרפיטי נראה מבטיח ועד כמה שמלחמת הכוכבים נהפכו לקאלט, הביצועים (הקולנועיים) שלו עכשיו צולעים.
כולבויניק
זה אחד שעושה הכל. במקרה הזה -מפיק, כותב תסריטים ומביים, למרות שבשניים מבין שלושת התפקידים האלה אין לו מושג ירוק.
זה אומר שמי שמצביע לוודי
תומך בזה שהוא רק יכתוב את הסרטים מעכשיו?
וגם...
יוצר משחקי מחשב נהדרים…
אתמול, הארי פוטר. נעימת סיום.
אבא-של-ניר פונה אלי, ושואל אם זה לא נשמע כמו "המכשפות מאיסטוויק". ארר… כן, זה די נשמע אותו דבר.
בדיקה בבית העלתה שאכן באיסטוויק המוזיקה הולחנה ע"י אחד, ג'ון וויליאמס.
די. מספיק, לא?
לפני שש ימים
ראיתי את הארי פוטר בחו"ל והקולנוע היה ענק פי חמש מקולנוע בארץ ומערכת הרמקולים היתה גם כן ענקית ואני מאוד אהתי את המוסיקה מהסרט הריאשון וגם שמעתי אותה עוד פעם בידיוק אותו דבר קניתי דיסק מוסיקה של STAR WARS והיו כמה שירים שנשמעו דומה לשירים מהארי פוטר די! כמה פעמים אפשר לישמוע אותו דבר אותו קסילופון מוזר אותם כינורות תיפרוש כבר!
אתה יודע
כמה קשה זה לקרוא הודעה ארוכה כאשר הכותב לא שם סימני פיסוק ובנוסף לכך הוא נוטה להתבטא במשפטים ארוכים למדי?
תתאמץ!
יש לך בעיה להיתאמץ קצץ?
כן. אני מתאמץ רק כשהתוצאה שווה את המאמץ לדעתי
ובמקרה שלך, אני לא יכול לדעת אם התוצאה אכן שווה את המאמץ עד שלא אתאמץ, מה שלא נראה סביר בעיני.
אז אולי אתה תתאמץ קצת ותכתוב נכון?
כן. אני מתאמץ רק כשהתוצאה שווה את המאמץ לדעתי
ואפשר גם לבקש יפה.
דני אלפמן שולת!1!1!
דה נירו שיחק מצויין באנשים מושלמים וממש בסדר בפגוש את ההורים אז תרדו ממנו. וודי אלן אמנם מפספס פה ושם אבל שומר על יכולת משחק יותר מסבירה (ראה לפרק את הארי, קללת אבן העקרב, סלבריטי ואפילו סרט שולי בו הסתפק רק במשחק – "יד הגורל" אאז"נ והיה שנון ומגוחך כתמיד).
בונד זה בונד (והוא מתחלף כל הזמן וגם מספק השראה לסרטים גדולים כאוסטין וXXX).
פסקולים – כל עוד הם לא קולניים מדי והסרט טוב בכלל לא מפריעים לי, למרות שיכולים לתרום (כמו בגרמלינס, שר"ה וסרטי טים ברטון).
גולדי הון מעצבנת אבל מה עם סרנדון, סטריפ וקלוז?).
שוורצי צולע לאחרונה אך יש תקווה.
לא יודע, בגלל שאין פה מורגן פרימן ולוקאס אחראי לסדרת סרטים מופלאה (ונחשב קדוש).
ג'ואל אוסמונט הוא רק ילד והוא די טוב.
סטיבן קינג הוא בכלל סופר ומי שלא מוצא תסריט נורמלי, טוב שיש לו ממי לקחת רעיונות ממש לא רעים (למה הצבעתי לו אני לא יודע).
דיסני הם המייקרוסופט של סרטי אנימציה ועדיף שיהיו יותר חברות בעלות זכויות הפקה שיוסיפו גיוון ותחרותיות.
בקיצור ד י ס נ י !
לא הבנתי את המסקנה שלך.
את אומר ש"דיסני הם מייקרוסופט" וכמסקנה מכך – צריך להצביע לדיסני?
לא הבנתי את המסקנה שלך.
התכוונתי שיש להם מעין מונופול על זכויות ההפקה של רוב התסריטים המעניינים הקיימים והכלים הכי חדשניים של אנימציה ממוחשבת וכו'.
אוה. תודה.
רגע רגע
מה עם סטריפ וקלוז?!
שתי שחקניות גדולות שרחוקות מלהימאס (תתכונן למספר פרוייקטים של כל אחת מהם בקרוב)
שונאת את שתיהן.
אכן כן
הבחירה שלי בסקר הייתה יחסית קלה. אולי חוץ מוודי אלן, יש רק דמות אחת ברשימה שאפשר לומר שפעם היה גאון והיום הוא מבייש את עצמו. ואפילו וודי אלן עדיין יוצר דברים סבירים חלק מהזמן.
ג'ון וויליאמס. פעם, הוא היה גאון. ללא ספק. בכל רשימה של נעימות אהובות עלי, הוא יתפוס לפחות חצי מהמקומות הראשונים. אבל היום הוא פשוט לא מצליח. במקרה הטוב, הוא כותב לחנים בינוניים ביותר וחסרי השראה. במקרה הרע, הוא פשוט ממחזר את הלחנים הישנים שלו. במתקפת המשובטים עוד יכולתי לקבל את זה כסוג של אמירה, בעובדה שהוא מתייחס לכל הסרטים הקודמים. אבל לא עוד.
גם וודי אלן ממחזר. אבל מכיוון שאצלו תמיד ציפיתי ל"סרט של וודי אלן", עם אותה דמות נוירוטית מקסימה, זה לא ממש מפריע לי.
כל השאר?
דיסני- לכל היותר, אפשר לומר שהם סיימו את הגל החדש של סרטים טובים שהתחיל עם היפה והחיה. הם כבר התאוששו פעם אחת.
בובי דה נירו? למה שיצא לפנסיה? כל מה שהוא צריך זה להתרחק כמה שיותר מקומדיות, ולברור את התסריטים שלו יותר טוב.
סטפן קינג? גם אחרי מותו, עוד ימשיכו לעשות סרטים על פי סיפורים שלו. יש לו פשוט יותר מדי.
לוקאס? כל עוד הוא נשאר ככלבויניק, אין לי בעיה. רק שיחשוב טוב מאד לפני שהוא כותב, מביים או מתערב בעבודה של הכותבים והבמאים.
שוורצי? אתם רוצים לומר לי שהוא עדיין עובד?
גולדי הון: מה, דווקא עכשיו, כשהיא סוף סוף מתחילה את הפאזה של תפקידי האמא, אתם רוצים שהיא תפרוש?
בונד, ג'יימס בונד: עד בונד 120, מבחינתי. כל עוד יצליחו ליצור בונד שעובד. אם הוא לא פרש לפני עשרים שנים, הוא יכול לסחוב בקלות עוד עשרים.
והיילי? אכן, הגיע הזמן שהוא יפרוש מתפקידי ילדים שרואים אנשים מתים.
הרשה לי לחלוק עליך,
בנושא וויליאמס (הודעה זו נכתבת בתגובה אליך, אבל היא מופנית לכל אותם אלה שחושבים שג'ון וויליאמס מיצה את עצמו).
אני די בטוח שמדובר פה במשהו קצת שונה. אני מניח שכולנו, בשלב זה או אחר, ראינו בילדותנו סרט שאת המוזיקה לו, כתב ג'ון וויליאמס. וכשהיינו ילדים, מטבע היותנו ילדים, המוזיקה הזאת – שהיא קסומה ויפיפיה, וזה נכון לרוב הסרטים של וויליאמס – הקסימה אותנו, הדהימה אותנו, שילהבה את דמיוננו.
הסיבה שהיום זה נראה כאילו הוא "איבד את זה", היא שאנחנו קצת "איבדנו את זה". התבגרנו. וויליאמס לא. וויליאמס ממשיך לכתוב את אותה המוזיקה הקסומה. והעובדה שאנשים בני דורנו עדיין מתלהבים מהמוזיקות הישנות, אך לא מהמוזיקה לסרטים הישנים, היא בעיקר נוסטלגית.
ככה זה נראה לי, לפחות. ספציפית לגבי המוזיקה של הארי פוטר? אני דווקא אהבתי. מאד אפילו.
אמרת בעצמך,
וויליאמס ממשיך לכתוב את אותה המוסיקה הקסומה. רק שמוסיקה קסומה מתחילה לעצבן באיזשהו שלב.
ס ל י ח ה ?
אנחנו חיים באותו קו זמן?
נזכר לרגע מה הלא-קומדיות האחרונות בהן דה נירו השתתף –
אני לא יכול לחשוב על הרבה דברים חיוביים לומר בנוגע לאף אחד מסרטים אלו. ל"הפריצה" עוד היו כמה נקודות טובות, רובן קשורות בנורטון, לא בדה נירו.
'שואוטיים' הוא קומדיה, אני חושש.
או לפחות ככה אומרים.
אדי מרפי זה לא משהו לצחוק ממנו
ס ל י ח ה ?
מה ההגדרה ש ל ך לקומדיה?
(ומתי כבר יהיו לנו כאן הדגשות נורמליות?)
תשמע,
מכיוון שלא ראיתי את הסרט, אני נאלץ לסמוך על הגדרות של אחרים. בימד"ב כתוב שזאת קומדיה. אני לא מתווכח.
אין לי כוח לשלוח להם תיקון טעות.
אבל קומדיה זה לא.
בימד''ב גם יהיה כתוב
ש'פיתוי' הוא קומדיה. לך תסמוך על הגדרות של אחרים.
חסרה אופציה.
"קוקה קולה, מפרסם סמוי".
הגיע הזמן למפרסם סמוי חדש, לדעתי. משהו פוליטיקלי קורקטי. משהו לא משמין, לא מזיק לשיניים.
נשמע כמו סלוט כ-PETA (הגרסא האמריקאית לתנו לחיות לחיות, או משהו דומה) ישמחו להשתחל אליו בחדוה.
גולדי הון, בהחלט גולדי הון.
יש כבר מספיק בלונדיניות חדשות בשוק שיחליפו אותה, וזה כולל את הבת שלה. לא להזכיר שגם בימי הזוהר שלה כמעט מעולם לא חבבתי אותה (פרט לסרט "המוות נאה לה"). גולדי לכי הבייתה.
בנוגע לאחרים אומנם יש כמה מעצבנים מעט (לוקאס, למרות או אולי בגלל אהבתי למלחמת הכוכבים) או ממוחזרים מידי (וילאמס, לאן נעלמו ימי התהילה). אבל אף אחד מהם לא מגיע לרמת הממש נמאס ממנו ואני עוד מקווה שישתפרו.
חוץ מזה יש הרבה שאני עדיין אוהבת ברשימה (דיסני לדוגמא).
על בטוח
אין ספק ואין שום ויכוח וודי אלן חייב כבר לפרוש או אם הוא רוצה אפילו רק להיות איזשהו עוזר או מייעץ בכל מיני דברים אבל די הואכבר בילתי נסבל!
רוברט דה נירו.
הסרטים שהוא עושה בשנים האחרונות הם פשוט בושה לרזומה שנכללים בו גם סרטים כמו "הסנדק" ו"נהג מונית". דוגמאות לא חסרות – "בואו נדבר על זה" (עם בילי קריסטל, שגם הוא יכול לצאת לפנסיה כבר) ו"פגוש את ההורים" (עם בן סטילר, הנוראי כשלעצמו) הם סרטים מזעזעים (לפי הטריילרים. לא ראיתי אותם אפילו בהום סינמה).
לפני כמה ימים ראיתי את "הארי פוטר" הראשון בוידאו (כהכנה לשני, תסתלבטו כמה שאתם רוצים) ודווקא אהבתי את המוסיקה (לא זכרתי אותה מ"המכשפות מאיסטוויק), ולכן ג'ון וויליאמס יכול להשאר.
לוודי אלן ולדיסני מתפלקים לפעמים סרטים טובים, למרות שהם מעדיפים כמות על איכות.
לא קראתי הרבה ספרים של סטיבן קינג, ולא ראיתי הרבה סרטים שנעשו על פיהם, אבל מאלה שכן – אהבתי מאוד.
ג'ורג' לוקאס וארנולד שוורצנגר מעולם לא הפריעו לי.
גולדי הון קצת מתילדת (והיא כבר בת איזה 60, לא?), אבל היא נראית פיצוץ לגילה.
ג'יימס בונד יכול לככב לנצח, כי כל כמה שנים מחליפים לו שחקן.
היילי ג'ואל אוסמונט לפנסיה? סליחה? אני רק מקוה שמתישהוא יתעשתו על עצמם שם בהארי פוטר ויתנו לו לשחק בשנים היותר מתקדמות. הוא כזה אפלולי.
לגבי האחרים:
בקיצור (סתם), רוברט דה נירו.
רוברט דה נירו.
אכן, על אף ההתלבטות הקשה, בסוף חרצתי את דינו של רוברט דה נירו ידידנו. "פגוש את ההורים", מישהו?
מאיפה היהירות??
לבוא ולהגיד על סרטים שהם "מזעזעים" לפי הטריילר, ועוד להודות שלא ראית בכלל, ואחר לצפות שמישהו יקרא ברצינות מה כתוב בהמשך?
בלי קשר לדעתי על הסרטים (אחד בינוני ואחד חלש מאוד בהתאמה – אבל אני לפחות ראיתי אותם) זה קצת יהיר לקבוע מסקנות חותכות בלי לראות סרט.
אמרתי קצת?
סליחה.
התכוונתי – הרבה.
היהירות - מהבית!
בדיוק בשביל זה עושים טריילרים, לא? בשביל שאנשים יחליטו אם הסרט הוא טוב, ואז ילכו לראות אותו, או מזעזע, ואז ימנעו מלראות (יש גם אופציה שלישית – שהסרט לא משהו, ואז אפשר לראות אותו בווידאו או בהום סינמה וכד', אבל היא לא לקיצוניים כמוך).
מה הקשר ליהירות, לא הבנתי, אולי התכוונת למהירות, כי עובדה שמה שלקח לך כ- 4 שעות (שבזבזת בצפיה על הסרטים האלה), לקח לי 4 דקות (או כמה שלא נמשכו הטריילרים).
אם אתה לא רוצה לקרוא את שאר הדברים שכתבתי, בהסתמך על זה שלא ראיתי את "בואו נדבר על זה", אתה מוזמן לא לקרוא – ההפסד שלך. רק שתדע שאת שאר הסרטים שאני מדברת עליהם כן ראיתי. וחוצמזה, אחת הסיבות שכייף לגלוש כאן, זה שלא צריך לראות את הסרטים בשביל להביע עליהם דעה (אם כי רצוי, כי אחרת שלושת רבעי דיון לא נקראים בגלל אזהרות ספוילרים).
במקום להביע דעה עלי, תביע דעה על הסרטים או על הסקר או ווטאבר. בקיצור, איפה הענייניות?
הזהירות - מהבית
מה שלקח לי ארבע שעות לא הביא אותי לאותה מסקנה – מאחד הסרטים (אנלייז דיס הבינוני) אפילו נהניתי לפרקים.
ובאותה מידה יכל היה להיות סרט טוב עם טריילר חלש/לא מפתה/וכו'. למה בכלל אנחנו טורחים לראות סרטים אם אפשר לנהל דיון לפי הטריילר בלבד על טיבו של סרט? היית רוצה לקרוא דעה על אלבום ממישהו ששמע רק את הפזמון של שיר מס' 8 באלבום?
לא יודע בקשר אליך,
אבל אני לא רואה סרטים כדי לנהל עליהם דיון. מקסימום – כדי לכתוב עליהם ביקורת.
סרטים רואים… כדי לראות אותם. כי הם שם. אלא אם כן הם Ratrace, ואז צריך תירוץ ממש טוב כדי לא לצאת באמצע הסרט.
אפשר לומר משהו?
כן? תודה. לא? תפסיקו לקרוא.
אני רואה סרטים כי הם מגרים את המוח שלי לפעילויות שהן לא ממש קשורות לדברים שאני *חייבת* לדעת. זאת בעצם גם הסיבה שאני קוראת ספרים.
כשאני רואה סרט אני ישר מתחילה לנתח אותו ולנסות להבין את הדמויות, מה מניע אותן, מה מרכזי בעלילה וכו'. אצל רוב האנשים, הפעולות האלה כל כך טבעיות שהן נהיות תת-מודעיות (איפשהו יש כאן טעות דקדוק, פשוט אין לי כוח לחפש אותה). המחשבות האלה לא נעלמות סתם ככה, הגיוני שננסה להביע אותן. חלק עושים זאת בביקורת וחלק פותחים דיון בנושא, לדעתי אין הבדל גדול. ישנו גם שלב נוסף בתהליך התיאוריטי שלי- לקיחת המחשבות והפיכתן לרעיונות חדשים, אבל זה כבר מורכב מדי בשבילי.
לא יודע בקשר אליך,
דווקא מאז עין הדג, אני נוטה יותר לבחור סרטים שיש גם מה להגיד עליהם, ותוך כדי הסרט אני כבר קצת חושבת: "מעניין מה יכתבו בביקורת" או "הקטע הזה נורא מעצבן ואני ארד עליו בתגובות לסרט".
טוב? רע? לא יודעת. זה בהחלט מאריך את חוויית הצפייה, אבל אולי מסבך אותה לא לצורך.
דוקא היה לי קשה לבחור
כי גם אם לא כל אחד מהם הוא כוס התה שלי (שקית נענע, שתי סוכר) לא יודע, היה לי חבל אם הם היו נעלמים פתאום. אז בסוף בחרתי בסטיבן קינג ולו רק בגלל שהוא כבר הודיע שהוא פורש, מה שהקל על הבחירה שלי.
כמוני כמוך: שטפן כינג !!!
אגב מתי שרה 2 תגיע לארץ ?
19/12
יום אחרי הבכורה בארה"ב, לא רע בכל. יש מדינות שזה מגיע אליהן בינואר.
הצבעתי לג'ורג' לוקאס. כל כך אהבתי את הראשונים (סליחה, אחרונים, וואטבר), דווקא בגלל שהיה בהם פחות שמאלץ- רצינו יריות? רצינו אקשן? רצינו הריסון פורד עם שיניים? קיבלנו. סרטי אקשן מצוינים ורעננים ביותר. לעומת זאת, החדשים הם סרטים שאפילו האפקטים לא מצליחים לגרום לי להנות מהם. איזה שמאלץ טפשי. איזה בדיחות מטומטמות. מה נשאר? רק יואן. אבל הוא שווה את זה.
החברה המסוכנת והאיומה ביותר בכל הקשור למסחור ולפגיעה בזכויות הפרט, הסופר-שפירא של האולפנים, המיקרוסופט של הסרטים. בקיצור – תתפטרו!
אתה למעשה מוכן לחיות בעולם
שבו רוב שוברי הקופות המצויירים הם של
? שרק אמנם היה טוב, אבל סרט אחד זה לא מספיק. עידן הקרח של פוקס היה מצחיק ועשוי טוב מבחינה חזותית, אבל הקלישאתיות פשוט עצבנה.
סקר מעניין, התלבטויות קשות.
• ג'ון וויליאמס, אחראי לכך שכשהייתי עסוקה בלהתעצן על דניאל רדקליף אולצתי להזכר גם במקולי קאלקין. ולהתעצבן.
• וודי אלן. איזה מכה. כל כך מאסתי בגבר הניו יורקי הנוירוטי, עם שפת הגוף המעצבנת בעולם. היו גם סרטים טובים או קטעים טובים, אבל מתוך כמיליון? לא חוכמה. צא לפנסיה.
• סטפן קינג, מוזמן להישאר כל עוד הוא מהווה השראה לסרטים טובים, ולא ל"זה" או "בית כברות לחיות"
• גולדי הון. נראית אישה נחמדה, אבל חייבת להפסיק לנסות לשחזר את נעוריה (הסרט החדש שלה עם סוזן סרנדון, נשמע כאילו נעשה עליה!). זוזי, פני מקום לקייט (ותסתפרי)
•ג'יימס בונד. הסרט האחרון שראיתי (עם כריסמס ג'ונס) היה כה דבילי ומצחיק, ופירס ברוסנן אהוב עליי במיוחד (מישהו זוכר שהוא היה ב"החבובות", מחופש ללובסטר בחינניות כה רבה? איזה מותק), אז נוותר לו הפעם.
אכן, התלבטויות קשות.
אני זוכר שפירס הופיע בחבובות
אחרי הג'יימס בונד הראשון או השני שהוא עשה והוא כל הזמן פישל כי בסרטים יש חזרות ויש טייקים ובתוכנית כמו בחבובות אין כי הכל חי. אז הוא היה באיזו מסיבה וניסה להרים כוס שמפניה ממגש ושפך את הכל על עצמו כי זה רק אביזר. היה משעשע. אבל לובסטר?
מחופש ללובסטר ענק.
שווה לחפש באינטרנט.
בונד. ג'יימס בונד.
לא יודעת למה. פשוט ככה. אף אחד מהרשימה למעלה לא ממש מציק לי.
ודיסני? לא יודעת, אני דווקא אוהבת את דיסני. (ובזאת באופן רשמי העליתי עלי את חמתו של אחד, אפסלון. נו, שיהיה)
אבל ג'יימס בונד… לא יודעת, לא קצת מיצינו?
________
העלמה עפרונית, תוהה אם יום אחד היא תתגבר על ההרגשה המגעילה שהייתה לה כשסיימה לראות את סיינס.
בונד. ג'יימס בונד. (כה''ב)
אף אחד מהאחרים (אפילו לא ארני ולוקאס שכבר מזמן נמאסו עלי) לא מעצבן אותי עד כדי-כך שאני מקווה שיפרוש. אבל 20 סרטים שמתוכם לא הצלחתי לראות אף אחד יותר מחמש דקות לפני שעזבתי את החדר, מספקים הכרעה.
קשה, קשה
דווקא וודי אלן, המסתמן כמוביל, לא מפריע לי – סרטיו לא עניינו אותי יותר מדי, לא בתקופת הזוהר ולא בתקופת השפל שלי. יפרוש? לא יפרוש? אני מה אכפת לי. כנ"ל גולדי הון (רואים אותה כל כך הרבה על המסך לאחרונה שמגיע לה מקום בסקר הזה?). היילי ג'ואל אוסמונט – אני משתדל לא להצביע לזאבי רווחים. נכון שרוברט דה-נירו מבזה את עצמו בהרבה מאוד חלטורות, אבל בשביל תפקיד טוב פעם בכמה שנים, אני סולח לו על הכל. אפילו אם הוא ירצה, סטיבן קינג לא יכול לפרוש מתפקידו כ-"השראה" – גם אם הוא יפסיק לכתוב ספרים, סרטים וסדרות על פיהן ימשיכו להעשות, כך שהאופציה לא רלבנטית. דיסני, עם כל חוסר אהבתי למה שהם עשו פחות או יותר מאז "אלאדין", שלא לדבר על ההתנהגות הפושעת שלהם בתחומים אחרים, דווקא מנסים בשנים האחרנות דברים חדשים ומעניינים – "הקיסר", "אטלאנטיס", "לילו" ובקרוב "כוכב המטמון" – כך שלקרוא להם לפרוש זה שגוי כרגע (חוץ מזה, האופציה בסרט מדברת על *הפקת* סרטים, וזה מתייחס גם לסרטים של פיקסאר, עליהם דיסני לפחות שמים כסף, כך שהאופציה הופכת ללא קבילה לחלוטין).
אז מי נשאר לנו?
ג'ון ויליאמס – אכן, זקנתו מביישת את נעוריו, הפך עם הפסקולים של "הארי פוטר" ו-"מתקפת המשובטים" לטרח זקן ומעצבן (על הפסקול של "דו"ח מיוחד" אין לי דעה – פשוט כי לא שמתי אליו לב בכלל במהלך הצפיה. יכול להיות שגם זו ביקורת). אבל את הפסקול של "אינטליגנציה מלאכותית" דווקא אהבתי, וזה לא היה לפני כל כך הרבה זמן. ניתן לו עוד צ'אנס.
ארנולד שוורצנגר – הבעיה עם ארני היא שבעשור האחרון הוא לקח על עצמו תפקידים שלא מתאימים לו. בקיץ הקרוב, תודה לאל, הוא חוזר לשחק רובוט – ובהתאם לביצועים שלו אז, אפשר יהיה להחליט אם הוא צריך לפרוש או לא.
ג'יימס בונד – גדול הפיתוי להצביע לו. כבר הבעתי את דעתי שאת הסרטים האלה היה צריך להרוג כשהם עוד היו קטנים. והם היו מקבלים את הקול שלי אם לא היתה האופציה…
***ג'ורג' לוקאס***
לא בגלל ההמשכים המקדימים וה'אר-ג'אר בינקסים, אלא בגלל מעשי הסדום אותם הוא מבצע בסרטים קלאסיים חפים מפשע (ולא, העובדה שאלה סרטים שהוא חתום עליהם אינה אליבי קביל). לא די ברעיון הדבילי של הוספת אפקטים דיגיטליים עדכניים לסרטי "מלחמת הכוכבים" הראשונים – הוא גם דרדר את ידידו שפילברג לאותה עבירה בדיוק. במדינות <אהם> נאורות, היו כורתים לו את הידיים על הרבה פחות מזה.
אז זהו, שלא בקיץ
שוורצי התארח בג'יי לנו לא מזמן והודיע שהסרט יוצא כבר בפברואר הקרוב.
יכול להיות שהוא התבלבל?
כי האתר הרשמי אומר במפורש שהסרט יוצא ב-7.3.02:
http://www.terminator3.com/
אה, לא.
באתר הרשמי כתוב 7.2.03, וזה בדיוק מה שכתוב בהודעה למעלה.
אכן, לא.
התאריך באתר נתון לפי שיטת הרישום האמריקאית, מה שאומר השני *ביולי*, 2003. לא פברואר.
יכול להיות
שגם שוורצי לא יודע "לקרוא" תאריך בתעתיק אמריקאי? כי הוא בפירוש אמר בתוכנית "פברואר". יכול להיות שהאתר לא עודכן ויכול להיות שהסניליות קפצה מוקדם על שוורצי.
מה שיותר סביר
המתרגם לא יודע לקרוא אמריקאית, וכתב "פברואר", ולכן היה נדמה לך שזה מה ששוורצי אמר.
ואפשר גם להניח
שאני בן אדם לא הגייני שלא מנקה טוב את האזניים ושמע "פברואר" במקום "יולי". שוורצי אמר פברואר, באתר רשום יולי, והויכוח (הדי מיותר, לא?) מסתיים….. עכשיו
נו, השנה קיבלנו פוסטר עם סיגר, שנה הבאה אולי עם סקסופון.
חסרה לי אופציה אחת
רוברט אלטמן, במאי. נכון, מ.א.ש סרט טוב, אבל עברו מאז יותר משלושה עשורים, אין אפילו טיפת נחמה וממש לא אכפת כמה שניצקליינים מתלהבים ממנו ומהבנאליות שלו. פופאי? הנשים של דוקטור טי? פארק גוספורד?
תפרוש, רוברט, תפרוש.
מסכים במאה אחוז!
חסרה לי אופציה אחת (כה''ב)
ג'ים קארי בתפקיד הליצן-עושה-פרצופים-משתמש-בסלפסטיק-וחיוכים-מעצבנים. Need I say more?
הוא כלל לא מיצה את עצמו.
ועל כך עלינו להיות אסירי תודה לכוחות עליונים. אני לא חושב שאוכל לעמוד בסרט של קארי לאחר שמיצה את עצמו, אם במוקדמים יותר אני כל כך סובל.
לכאורה
התשובה צריכה להיות זאב רווח, אלא שהוא לא היה צריך להיות מלכתחילה.
הבחירה שלי היא ג'יימס בונד.
כמה שנים אפשר עוד לעשות סרטים מטופשים חסרי עלילה הנשנעים על אפקטים בלבד וכולם נראים אותו דבר?
אם זה תלוי בהוליווד?
לנצח
וודי אלן לא מפריע לי
כי בכל מקרה אני לא אוהב את הסרטים שלו אז אני לא רואה אותו הרבה. את ג'ון וילאמס אני מעריך עוד מאי.טי. ובגלל זה אני לא אחרוץ את דינו.
הצבעתי בסופו של דבר לארנולד כי גם אם לא צופים בסרטים שלו, הוא עדיין מופיע בכל מיני תוכניות אירוח או טקסים ומצליח לעצבן כל פעם מחדש.
אווו בחירה קשה
ג'ון וויליאמס: לא מכיר, סליחה.
וודי אלן: בהחלט. לפרוש ומהר. אבל לא הצבעתי לו. היה משהו יותר דחוף ממנו.
אולפני דיסני: המשהו העוד יותר דחוף מוודי אלן. למה? כי מאז מלך האריות הם לא הוציאו תחת ידם (אני מדבר על *ידם* לא ידה של פיקסאר) שום סרט נורמאלי. או שהם יתבגרו או שהם יפרשו. אבל שיפסיקו לעשות סרטי אנימציה כאלה רדודים וקיטשיים.
רוברט דה-נירו: על אף היותו חלטורן בלתי נלאה, הוא עדיין שחקן טוב.
סטפן קינג: לא רואה סרטים שלו. יכול להישאר.
ג'ורג' לוקאס: לפרוש מבימוי ומהר. כמעט דחוף כמו וודי אלן. הבחור ביים שלושה סרטי מלחמת הכוכבים והם היו השלושה הגרועים ביותר בטרילוגיה הכפולה. הוא יכול להפוך שחקנים שבכל מקום אחר ישחקו אפילו טוב (תשוו את נטלי פורטמן בליאון לנטלי פורטמן במלחמת הכוכבים) לרמה ת"ז. כבמאי הוא חייב ללכת. אבל כמפיק וככותב תסריטים יכול להיות שיש לו עוד מה להציע (לא, לא מלחמת האיווקסים 2).
ארנולד שוורצינגר: צריך לפרוש מקומדיות. שישאר בפעולה.
גולדי הון: היא לא פרשה כבר?
ג'ימס בונד: לא, לא ממש. כל עוד יוצא סרט פעם ב3 שנים אין לי בעיה. אני דווקא נהנה לשבת שעתיים ולראות דברים מתפוצצים ללא חוט עלילתי מקשר מפעם לפעם. אצלנו הפכו את זה לבילוי משפחתי (ז"א אני, אבא שלי ואחותי). סוג של מסורת
היילי ג'ואל אוסמונד: לילד דווקא יש עתיד.
זאב רווח: אחרי הסדר משפטי אני מניח שאפשר לסדר לו פרס על מפעל חיים ו"הפסקה" עד לחגיגה בסנוקר 2.
אבל באמת סקר קשה. כל הכבוד
מסכים.
רק דבר אחד – ג'ון וויליאמס הלחין כמה מהיצירות הכי נודעות בקולנוע. למשל, סטארוורז. למשל, הארי פוטר. למשל, http://us.imdb.com/Name?Williams,%20John.
וואלה?
ג'ון וויליאמס הלחין את העמוד שלו בימד"ב? מרשים!
לא כל כך
גם שלמה ארצי היה מלחין את העמוד שלו בימד"ב, אם היה לו כזה.
משהו כזה, נגיד?
http://us.imdb.com/Name?Artzi,+Shlomo
לינק מתבקש:
http://us.imdb.com/Name?Artzi,+Shlomo
הייתי מצטרף למקהלת עין הדג
אם היה לי כח לחפש איותים שונים בימד"ב.
מתי צפית בסרטים
של דיסני בזמן האחרון? שמעת על לילו וסטיץ'? שמעת על הקיסר נפל על הראש? שמעת על מולאן?
דיסני בזמן האחרון הם רק במגמת שיפור ביצירת סרטים המצויירים באנימציה מסורתית (להוציא את אטלנטיס), וכל עוד הם קשורים ולו רק בקצת בפיקסאר אז שיישארו. חוץ מזה, תאר לך את כל הסרטים נראים כמו סוס פרא ונסיך מצרים.
נסיך מצרים לא היה כל כך נורא...
מכיוון שיש לי שני אחים קטנים
ראיתי חלק מהסרטים הנ"ל. ואפילו באנגלית.
לילו וסטיץ' אכן היה טוב, אבל רק בחלקו הראשון. חלקו השני היה מטומטם ומיותר. אז כל שיפור שהופגן בחלק הראשון של הסרט התבטל בחלקו השני.
מולאן לא היה כזה סרט משהו, לא כשראיתי אותו בפעם הראשונה (בודיאו) ובכלל לא בפעם השניה (בדרך לאבט"ש 8 ק"מ מרמאללה).
את הקיסר נפל על הראש לא ראיתי אבל שמעתי מיודעי דבר שהוא איום.
נסיך מצרים היה עיבוד מצוייר לסרט עשרת הדיברות (לדעתי לפחות) וככזה הוא היה טוב, אפילו יחסית לסרט ילדים.
את סוס פרא לא יצא לי לראות אבל שמעתי שהוא לא נורא כל כך.
למה אני חושב שדיסני צריכים ללכת הביתה? כבר אמרתי. הם קובעים רף נמוך מאוד של סרטי ילדים. הם מנציחים את הסרטים המצויירים כז'אנר לילדים בלבד (דבר שהוא ממש ממש לא נכון), הם ממחזרים (תעשו טובה, פנטזיה 2000?) הם מעכבים יציאה של סרטי אנימציה לא אמריקאיים שהם קנו ובמילים אחרות פשוט חונקים את התעשיה.
השינויים המרעננים של השנים האחרונות לא יצאו תחת ידה של דיסני ישירות. שרק, מפלצות בע"מ, עידן הקרח. כל אלה יצאו תחת ידם של חברות אחרות (כן, פיקסאר היא חברה אחרת. דיסני רק מממנת אותם). שוברי הקופות בתחום בשנים האחרונות גם כן לא היו של דיסני (אפילו מפלצות הגיע אחרי עידן הקרח). אז מה אנחנו מסיקים מזה?
סוס פרא ונסיך מצרים
לא של
כי אם של 
באשר ל"קיסר נפל על הראש" – מצחיק ומהנה. סרט שהוא די לא-דיסני ובהחלט מומלץ.
ובאשר להצלחות הקופתית של "עידן הקרח" ו"מפלצות בע"מ": עידן הקרח (
) הכניס כ-175 מ'$, מפלצות (
) – כ-225 מ'$
(סתם ניטפוקים שלא באים לסתור ו/או לחזק עמדה כזו או אחרת)
סוס פרא ונסיך מצרים
טוב לדעת.
אני יודע שנסיך מצרים וסוס פרא הם לא של דיסני.
מצד שני, הייתי דיי בטוח שעידן הקרח הכניס יותר כסף מאשר מפלצות בע"מ. למעשה, הייתי בטוח שזה היה כתוב באיזה דוחק"ו אבל אם אתה אומר אני אקח את המילה שלך. תודה על התיקון.
אני אנצל את הבמה הזו
כדי לשאול אם אני היחיד שחשב שהחצי השני של עידן הקרח היה פשוט מגעיל מרוב קיטשיות וקלישאתיות. אני באמת לא חושב שפוקס מוכנים להכנס לשוק האנימציה כמתחרים רציניים לדיסני ופיקסאר. גם לא נראה לי שדרימוורקס, עם כל ההצלחה של שרק, יכולים ממש ליצור חלופה. מבחינתי דיסני עדיין לא במצב בו כדאי לנו שהם יפרשו, כי פרישה שלהם עלולה להביא להכחדת האנימציה המסורתית ולהנעת כל התעשייה בידי רודפי בצע. אולי לעומת דיסני, פוקס ודרימווקס נראים תמימים וחביבים, אבל ברגע שהתחרות תהיה רק ביניהן לבין פיקסאר, אני חושד שזה יהיה עוד יותר מלוכלך.
אתה לא היחיד.
תודה
אם כבר שואלים
אז אני היחיד שחשב שהחלק הראשון של עידן הקרח גרוע בדיוק כמו החלק השני?
בזה אני איתך.
שניהם טובים באותה מידה.
לא ששמתי לב ממש לעלילה, הייתי עסוק בלצחוק.
אני אסביר לך
כשאומרים על משהו שהוא גרוע לא מתכוונים לכך שהוא טוב.
"גרוע" – רע מאוד, לא טוב.
"טוב" – דבר רצוי ומועיל, מעשה או דבר נכון וראוי מבחינה מוסרית.
(הפירוש באדיבות מורפיקס).
הוא אמר ''גרוע באותה מידה''
לשני החלקים יש אותה מידה של גריעות. בזה אני מסכים, הגריעות שלהם שווה, הגריעות של שניהם שואפת לאפס.
'עידן הקרח' זה כאן:
כתבה מספר 870
מוזר, אני חשבתי שהעולם מתחמם
מי זה הוא?
אה אני.
אפשר להתווכח על זה. כשאני אומר על משהו שהוא גרוע באותה מידה, לא כל כך הגיוני שאני מתכוון להחמיא.הייתי פשוט אומר שהחלק הראשון טוב כמו החלק השני.
מולאן סרט נפלא!
אחד משלושת סרטי דיסני האהובים עלי בכל הזמנים (יחד עם "בת הים הקטנה" ו"ספר הג'ונגל").
ראיתי אותו פעמיים בקולנוע ואינספור פעמים בוידאו, והוא עדיין לא נמאס.
בזכות הסיפור המוצלח (והמעורר הזדהות), הבדיחות המצחיקות, השירים החמודים, הפמיניזם (הידד!) ובקיצור – המכלול כולו, שהוא פשוט לטעמי.
אז אולי הוא לא לטעמך, אבל זה בהחלט סרט מצויין, ומבחינתי אם דיסני יתנו לי אחד כזה כל כמה שנים, אני מרוצה.
אכן סקר לא קל
ההתלבטות שלי הייתה בין דה נירו, ג'ון וויליאמס וגולדי הון, שאכן מביישים את נעוריהם.
עוד סרטים עפ"י קינג הם דבר מבורך, אין לי בעיות אמיתיות עם דיסני, שוורצי הוא בדיחה, היילי ג'ואל הוא זאב, ולוקאס יכול מצדי להרוס את סרטי מלחמת הכוכבים כמה שירצה, כי אני אף פעם לא התלהבתי מהם כל-כך. וודי אלן? אם הוא רק ישמע שמישהו קורא לו להפסיק לעזות סרטים, הוא מייד יעשה על זה סרט ('במאי מזדקן קורא באתר אינטרנט שהוא לא רלוונטי ומייד מתחזה לנער בן 15 כדי להפוך את הגולל' [1]).
נשארנו עם השלישיה. גולדי מזעזעת, אבל מצד שני היא תמיד הייתה מזעזעת. זה כמו לקרוא לאורלי ויינרמן לפרוש – היו צריכים לעשות את זה עוד לפני שהיא הופיעה.
ג'ון וויליאמס אמנם צריך כבר ארון נוסף לאוסקרים שקיבל, אבל באמת אין מספיק אנשי פסקול שווים בהוליווד. אולי הוא צריך להיעלם, אבל זה הרבה יותר דחוף לגבי החירה שלי, מר דה נירו.
די, נמאס. אתה מזדקן לא טוב, משמין, מתכער ומאבד את יכולות המשחק. למה אתה מתעקש לשחק? עבור לבימוי, זה יעשה לך טוב ויש סיכוי סביר לאוסקר.
[1] כן, ג'גואר, אנחנו יודעים שזה אתה.
מהטובים שבסקרים
הצבעתי לדה נירו, מאותה סיבה שהרדמתי את הכלב שלי. ועכשיו להערות:
א. גם דני אלפמן מתחיל לזייף,ואני חושב שלג'ון ויליאמס יש עוד כמה דברים באמתחתו.
ב. מתי גולדי הון הייתה יותר מבלונדינית מעצבנת?
ג. הכי דחוף להוציא לפנסיה את רידלי סקוט. כל עוד הוא עשה כשלונות קופתיים גרועים ("ים של חברים", "ג'י איי ג'יין") לא היה אכפת, אבל עכשיו שהוא מעיק עלינו עם חניבעל וגלדיאטור (שהוא, דרך אגב, הגרוע יותר, בניגוד לאמונה הרווחת)הגיע הזמן לתת לו אוסקר על מפעל חיים. לא בגלל שמגיע לו (חלקו בבלייד ראנר היה קטן ממה שחושבים, אבל הדואליסטים והנוסע השמיני הן אכן יצירות מופת) אלא בגלל שזה מאוד דומה לנשיקה מראש המאפיה – זה נראה כמו מחווה יפה, אבל בתכל'ס זה אומר שאתה הולך למות.
גולדי הון
אני עוד זוכר אותה בביקור בארץ מתארחת אצל גבי גזית ב"סוף סוף" (בתקופה העליזה של הרוטציה בינה לבין "סיבה למסיבה" עם רבקה מיכאלי): "יו נואו דת אין היברו הון מינס אלוט אוף מאני…".
אם זו לא הצדקה לפרישה, מה כן?
פורצ'ן
הוא אמר לה פורצ'ן, לא אלוט אוף מאני (ואם כבר אז הוא גם לא אמר לה אלוטה ווג'יינה…
)
אתה בטוח?
כי אני זוכר שחשבתי ש"אלוט אוף מאני" זה תרגום די מעפן ל"הון" ובגלל זה אני זוכר את הקטע הזה די בבהירות. אבל כמו שאמרו ב"ממנטו", הזכרון הוא כלי מאוד לא אמין.
וואו! קלטתי! נראה לי שסוף סוף הבנתי את "ממנטו"! איזה יופי.
כאילו שזה לא היה ברור
שוודי אלן מנצח ובגדול.
אבל האמת היא שלי הייתה התלבטות בין: גולדי הון ( היחידה שלונג ג'ון ורד פיש הסכימו לקבל מבין כל הצעותיי ), הבלונדה המעצבנת שהפרצוף שלה ניראה כמו קולגן אחד גדול וארנולד שוורנצגרברר, שכל הסרטים שלו אותו הדבר ( רק שיש לי שאלה אחת : איזה הישג עבר או הווה בדיוק יש לו?)
אנשים שלא נכללו ברשימה וצריכים:
ג'ון טרבולטה (כל כך! )
משה איבגי ( על תקן הישראלי)
פידו (שפעם במאה שנה כותבת)
מסכימה לגבי ג'ון טרבולטה
חבל שהוא לא עשה את 'עימות חזיתי' והפסיק שם.
הוא וג'ים קארי (שהזכרתי למעלה) הם שני האנשים שאני הכי חושבת שצריכים לפרוש מעיסוקם, והיתי מצביעה להם בלי לחשוב בכלל אם הם היו נכללים.
מהמועמדים כאן, עוד לא החלטתי את מי להרוג.
לא מסכים בקשר לשוורצי
בהחלט היו לו הישגים בעבר. השג אחד, לכל הפחות, הוא הרעיון של "סרטי ארני".
למה אני מתכוון? ובכן, אתמול בלילה ראיתי את הסוף של שקרים אמיתיים בערוץ 10. תוך כדי בהייה אני חושב לעצמי "יא! הסרט הזה פשוט כיפי!" ואז מיד קופצת המחשבה לראשי "למה לא עושים סרטים כאלה יותר?".
לאן נעלמו הסרטים שכל המטרה שלהם זה לגרום מקסימום הנאה לצופה פר שנייה? סרטים כאלה שבהם ברגע אחד מסכלים קנוניה טרוריסטית להשתלט על העולם, רגע אחרי מפוצצים פצצת אטום על אי בודד ובזמן שנשאר הגיבור משתלט על מטוס ויוצא להציל את ביתו החטופה. סרטים שבהם ריסוק מכוניות וירי ב"רעים" מתקבל כמובן מאיליו בלי לשקול את השלכות אפילו לשנייה.
סרטים מהסוג הזה פשוט לא יתקבלו יותר. והם הפסיקו להתקיים הרבה לפני שלירות בבניינים הפך ללא פוליטיקלי קורקט. אז אני מניח שבכל זאת הייתה כאן איזו 'התבגרות' של קהל הצופים (אולי בגלל זה גם דיסני לא עושים סריטים קיטשיים כמו פעם וספילברג לא עושה סרטים קסומים כמו פעם) ובטח לפוליטיקה יש איזה קשר לזה, אבל סיום התקופה שבה סרטים היו החפים לגמרי מכל סאבטקסט או מסר, וגאים בכך, תיקשר תמיד עם פרישתו בטרם עת של ארני.
חוצמיזה שבהחלט היו לו כמה סרטים שמהנים יותר מבמובן הבסיסי ביותר של המילה (אחרון גיבורי הפעולה וטרמינייטור II הן הדוגמאות הראשונות שעולות בדעתי).
גם בסרטים שטחיים יש מסר,
רק שהוא שם בלי כוונה (ארר, בערך. לא יודעת. מרמיט, תגיד להם). ב"שקרים אמיתיים", למשל, שזה אכן סרט כיפי, המסרים היו דוחים לחלוטין.
צא דיבוק הפוסטמודרניזם!
לא מסכים בקשר לשוורצי
הסרט "הנרדף" THE RUNNING MAN גם היה טוב וגם בזכרון גורלי הייתי די מרוצה ממנו.
רק דבר אחד...
למה לשים את Terminator 2 ו"אחרון גיבורי הפעולה" באותו המשפט, למה?
כי שניהם סרטים נהדרים?
כן, במיוחד אחרון גיבורי הפעולה. סרט בלתי מובן בזמנו שהפרספקטיבה רק עושה לו טוב.
יש עוד סרטי אקשן טובים
ראה XXX , ג'ימס בונד והארי פוטר.
ואני עדיין מאמינה שאין שום הבדל בין כל הסרטים של ארני. מבחינתי הוא תמיד יהיה איש שכולו שרירים ושפה לא מובנת שעושה סרטים שחוזרים על עצמם…
אוי!
נזכרתי במישהו שאפשר להכניס לרשימה : סילבסטר סטאלון!!!
הממ... לא
קודם כל, פוטר מעולם לא ניסה ועד כמה שידוע לי, איננו סרט אקשן (ואם כן אז הוא סרט אקשן גרוע למדי).
עכשיו בקשר לסרטי הסוכנים החשאיים המודרניים… אני לא אומר שהם לא מהנים, אבל חסר לי עדיין דמותו של הסוכן שהמילה חשאי היא ממנו והלאה. חסרה לי אותה תחושה של אקשן-רק-בשביל-הכיף שהיו בסרטי שוורצי. כזה אני.
חוץ מזה, האם לא מגיע לארני כבוד רק בשל כך שהוא לא הפריע בשום אופן לבניית האתר? בימנו, גם זה משהו.
חשאיות ממנו והלאה...
הממם.. מישהו אמר "הפנתר הורוד"?
בובי לך הביתה
נכון, וודי באמת כבר לא עושה סרטים טובים מאז "קליעים מעל ברודווי", אבל נוח לי לראות בכך תקופת יובש יצירתי ולהמשיך להאמין שעוד יבוא ממנו משהו. אחרי הכל, האיש עדיין מנסה.
דה נירו, מאידך, כבר מזמן לא מנסה להיות שחקן טוב. הוא בסך הכל מנסה להרוויח כסף, ובשביל כל מי שראה אי פעם את "נהג מונית", זה פשוט עצוב מדי לראות. הוא לא משחק בצורה לא אמינה, ובכל זאת, כל המאניירות האלה, באמת. עצוב לי שאני נאלץ להסכים בעניין הזה עם רון מיברג…
איפה בובי של נהג מונית, ניו יורק ניו יורק, הסנדק 2, צייד הצבאים, החבר'ה הטובים? איפה הוא? לאן הוא נעלם, ולמה אני פשוט לא מצליח להאמין שהוא יחזור?
מעבר לכך, כמו שמישהו כבר אמר כאן, מזמן לא היה כאן סקר מלא כל כך באפשרויות קורצות. כל התשובות נכונות ועוד איך (כולל היילי, שהיה עושה עלינו רושם הרבה יותר כביר אילו פרש לגימלאות אחרי החוש השישי ולא טורח להוכיח שהוא שחקן של שטיק אחד).
יש לי בעיה עם הכנסת ג'ון וויליאמס לסקר.
הבעיה היא כזאת: אפילו אם הוא מיצה את עצמו כבר (ואם תשאלו אותי – אלו שטויות במיץ), פשוט אין לנו חלופה טובה יותר.
האם יש עוד איזה מלחין מספיק גדול כדי שאנשים יזכרו את השם שלו? מלחין שאת הנימות שלו זוכרים גם אחרי שאתה יוצא מהסרט? מלחין שרק העירוב שלו בסרט מבטיח עליה באיכות הסרט?
האמת, יכול להיות… מישהו יודע מי עשה את הפסקולים של ישישה ובאיזה עוד סרטים הוא מעורב? אה, ומי עשה את הפסקול של רקוויאם (לא ראיתי, אבל נדלקתי על המוזיקה)? כי אני חושב שאלה יכולים להיות מועמדים מבטיחים.
אבל עד שהם יעלו לגדולה, אני חושב שוויליאמס הוא הכי טוב שיש לנו.
על דני אלפמן שמעת?
הממ... זה לא זה שעשה את ''הסיוט שלפני חג המולד''?
לא שמעתי על יותר מזה.
הוא חיבר את נעימת הפתיחה של הסימפסונז
והתחתן עם ג'נה אלפמן (בחורה די שווה, לא?) שרק על זה מגיעות לו כמה נקודות בונוס (מעבר לכך אני בלאו הכי לא ממש זוכרת/מכירה מה הוא עשה).
הוא חיבר את נעימת הפתיחה של הסימפסונז
תוסיפי לזה גם את הפתיח של דילברט (למה הסדרה ירדה, הו למה?) ואת המוזיקה לביטלג'וס, באטמן, באטמן חוזר, גברים בשחור, הפלישה ממאדים, דרקון אדום, ספיידרמן וסליפי הולו.
מוכשר הבחור.
הוא חיבר את נעימת הפתיחה של הסימפסונז
וגם את הפסקול הנהדר של גרמלינס 1 ו-2.
הכל נכון, אבל עם ג'נה אלפמן הוא לא התחתן
את זה עשה האחיין שלו.
http://us.imdb.com/Bio?Elfman,%20Danny
על לאונרד ברסטיין שמעת?
כמה תחלופות
ישישה (ושאר סרטי שמלאן): ג'יימס ניוטון הווארד, מלחין ותיק למדי ופורה מאוד. אבל אני לא זוכר ששמתי לב למוזיקה באף אחד מהסרטים שלו שראיתי.
רקוויאם: קלינט מאנסל, שהוא מועמד רציני לתואר ג'ון וויליאמס של העידן האלקטרוני, למרות שלא נראה לי שג'ון וויליאמסה היה אוהב את ההשוואה. הוא הלחין גם את 'פיי' של דארן ארונופסקי, סרט בריטי בשם 'החור' עם ת'ורה בירץ', וכמה סרטים אחרים שלא ראיתי, בינהם 'נוסחה לרצח'. המנגינות שלו נתקעות בראש, בצירוף תמונות מהסרט, ומסרבות לצאת משם. במובן הטוב של המילה, לא במובן הבריטני ספירס.
וצריך אולי להזכיר גם את הווארד שור, שקיבל לאחרונה את האוסקר על 'שר הטבעות', ועשה עוד הרבה דברים טובים (ובחלקם, מוזרים מאוד).
בדיוק, הווארד שור.
ואם לספור עוד כמה דברים שעלו על דיסק המוזיקה האחרון שלי:
בזיל פולדוריוס שאחראי על "אוקטובר האדום" ועל "Starship Troopers" (פסקולים מצויינים מבחינתי).
יש כמובן את קלינט מאנסל שאחראי על רקוויאם.
קארטר בארוול שעשה את "בת הגנרל".
ג'ון קארפנטר עם "רוחות המאדים" אבל זה לא פסקול 'מדהים'.
ואם באמת צריך מישהו שיחליף את ג'ון וויליאמס וזה לא דני אלפמן (שאני זוקף לו גם את סליפי הולו) אז יש את הנס זימר.
ואם אף אחד מאלה לא רוצה לקחת את המלכות, אני מנדב את פרנק קלפאקי, מלחין הבית של Westwood Studios.
הנס זימר שולת!!!1
סרט לא רע בכלל, שמשודר פה ושם בערוצי הסינמה של הכבלים.
המוזיקה שם מצויינת, וברגע שראיתי את שמו בקרדיטים, אמרתי לעצמי "נו, כמובן!".
חזרתי על הקריאה כשגיליתי שאין בנמצא לא דיסק ולא קטעי MP3 מהסרט.
סרט עם פוטנציאל לא רע
שמחרבש את עצמו בסופו של דבר עם כמה טוויסטים קלישאתיים. ובקשר למוזיקה: בדיוק.
זה ההוא עם קיירה נייטלי על תלמידים שנתקעים בבונקר?
עם ת'ורה בירץ'. כן.
וגם קירה נייטלי.
רק שזה היה לפני שהיא הפכה לקירה נייטלי והיתה סתם שחיפית אלמונית, ות'ורה בירץ' נחשבה לכוכבת עולה (מה קרה לה, באמת? חוץ מ'מבוכים ודרקונים', כלומר?).
והמסקנה המתבקשת ממה שכתבת כרגע:
ג'ון ויליאמס צריך לפרוש.
זאת על מנת שיזכרו את שמו ואת הלחנים שלו ביחס לקלאסיקות שהוא הלחין פעם ולא ביחס לביזיונות שהוא התדרדר אליהם בהווה.
אה, ובוא לא ניסחף. אין מלחין שמעורבותו בפסקול הסרט מעלה את האיכות של הסרט הנ"ל. וגם אם יש מלחין כזה – זה לא ג'ון ויליאמס.
הו, לודוויג ואן!1
תזכיר לי בבקשה
איזה סרטים הוא הלחין, חוץ מההוא על הכלב?
תזכיר לי בבקשה
http://us.imdb.com/Name?van%20Beethoven,%20Ludwig
אני בטוח שתזהה כאן סרט או שניים.
אני אישית התכוונתי לתפוז המכני.
התפוז המכני - בהחלט!
אם כי אי אפשר לזקוף הכל ללודוויג – היו שם גם רוסיני (ויליאם טל), אלגר ועוד כמה.
אני יכולה לציין גם את הפסקול של "בלייד ראנר" שהסרט לא היה אותו הדבר בלעדיו (והוא בפירוש מעלה את האיכות שלו בכמה רמות).
יש גם סרטים של דיסני, אבל זו דוגמה קצת קיצונית.
למען האמת, כשאני חושבת על זה, יש המון סרטים שהמוסיקה בהם היא אלמנט חשוב מאד, וסביר להניח שאם היה מלחין אותה מלחין אחר, זה היה נותן אווירה שונה לסצינות בסרט, ובהחלט משפיע על איכותו (לטובה או לרעה).
יש קטעים מוסיקליים שכ"כ מזוהים עם סרט/סצינה מסויימ/ת – מישהו מסוגל לראות את סצינת המקלחת ב"פסיכו" בלי המוסיקה ברקע? (אם זה לא ברקע, זה כבר מהדהד אצלינו לבד בראש).
אפשר היה לחבר שם משהו אחר, מן הסתם, אבל זה לא היה אותו הדבר… (לטובה או לרעה – זה היה שונה, ובהחלט משפיע על האיכות).
זהו, שלודוויג ואן הוא לא
רק מלחין, אלא גם דמות פעילה בסרט.
לא הייתי אומרת ''דמות''
אבל אין ספק שיש לו נוכחות משמעותית בהחלט
.
אני חושב
שכבר זוכרים את ג'ון וילאמס בגלל הקלאסיקות שהוא הלחין ומצידי הוא יכול להלחין מעכשיו את ספר המתכונים המלא של רות סירקיס עד סוף ימיו וזה לא ישנה כלום.
ולהסתפק בתחליפים פחותים?
קודם כל, אני בהחלט לא חושב שוויליאמס מיצה את עצמו. יש כל כך הרבה סוגי מוזיקה שהוא עוד לא נגע בהם שיהיה חבל להוציא אותו לגמלאות. דוקא לאחרונה וויליאמס מתחיל סוף סוף לעבוד על מנגינות שונות מאלה שהעלו אותו לגדולה.
הקשבת לפסקול של דו"ח מיוחד? וויליאמס עשה שם משהו דמוי מוסיקה קלאסית שגם נשמעת נהדר וגם מספקת מיני הפניות לתפוז המכני והאודיסאה בחלל. גם ב- AI, עד כמה שאני זוכר, לא הייתה מוזיקה כל כך "ג'ון וויליאמסית", ולמרות זאת היא הייתה מקסימה והשרתה על הסרט אווירה מטרידה-משהו.
מה לעשות, לבחור יש המון כישרון והמון ניסיון בתחום, ופשוט שומעים את זה.
אז נכון, פוטר אכן הייתה נפילה (במיוחד בחדגוניות ובאגרסיביות של הפסקול), אבל לכל גאון מגיעות כמה החלקות.
אבל מה שבאמת מקוממת אותי היא האמירה השנייה שלך. אין מלחין שמסוגל להעלות איכות של סרט שהוא מעורב בו? סליחה?!
*כל* מלחין מעלה את האיכות של סרטים בהם הוא מעורב (כל עוד הוא לא מפריע, כמובן). פסקול הוא אחד הכלים היותר יעילים בידיו של הבמאי לתת לצופים את התחושות שהוא מנסה להעביר. יש כמובן מלחינים שמועילים יותר מאחרים.
נסה רגע לראות איזה סרט טוב על MUTE. האם ההנאה שלך הייתה זהה?
האם לדעתך ישישה היה מותח אפילו עשירית ממה שהוא עכשיו לולא המוסיקה האיטית והמאיימת ברקע? האם למטריקס היתה עשירית המגניבות שלו לולא המוסיקה הקיצבית בקטעי האקשן? האם הבחור עם האסטמה בחליפה שחורה היה עושה על מישהו רושם אילולא הושמע האימפיריאל מארש אחוריו?
וכן, ג'ון וויליאמס הוא אחד המלחינים הגדולים ביותר בהוליווד כרגע, אין ספק שפסקולים שהוא מלחין עוזרים לשפר באופן משמעותי סרטים בהם הוא מעורב.
תחליט בבקשה
בהתחלה אמרת שאין עוד (ניסחת את זה כשאלה, אבל זה מה שהשתמע ממנה) מלחין כמו ג'ון ויליאמס ש-"רק העירוב שלו מבטיח עליה באיכות הסרט". עכשיו אתה אומר שמעורבותו של *כל* מלחין עושה את זה. אם החלטת שהגרסא הראשונה שלך נכונה – הרי שאתה טועה. אם החלטת שהגרסא השנייה שלך נכונה – מדוע מעורבותו של ג'ון ויליאמס בפסקול הופכת את הסרט ליותר איכותי מסרטים של פסקולים בהם היה מעורב, נאמר, ג'רי ג'ולדסמית'? גם הוא מלחין פסקולים של סרטי ז'אנר מוכשר מאוד. לטעמי, מוכשר יותר מויליאמס. למרות שבניגוד לויליאמס, אני לא מסוגל לזמזם מהראש שום נעימה שלו. והתכונה הזאת (העובדה שויליאמס הלחין לא מעט נעימות זכירות) הייתה, לדעתי, בעוכריו. הוא התחיל לחשוב במונחי "אני עושה פסקול שבמקרה מתלווה אליו סרט" וככה קיבלנו את הפסקול של הארי "פטישים בראש" פוטר ואת זה של מתקפת "אין שום קשר למה שקורה על המסך" המשובטים.
ואגב, כן, צפיתי ביותר מסרט אחד עם Mute. כדאי לך לנסות – זה נותן פרספקטיבה שונה לגמרי בכל הנוגע לצפייה בסרטים.
התקבלה החלטה:
הכוונה בהודעה הראשונה היא ל"עליה משמעותית" באיכות של הסרט.
אולי לא הבהרתי מספיק את כוונתי בהודעה השנייה: לטעמי, כמעת כל פסקול מועיל לסרט במובן מסויים. אבל כמו בכל דבר, גם פסקולים יש טובים יותר וטובים פחות. לטעמי וויליאמס יצר וממשיך ליצור הרבה פסקולים שנופלים להגדרת ה"יותר טובים". ולכן כשאני שומע שוויליאמס עובד על הפסקול של סרט זה או אחר אני מייד רושם לי פלוס קטן במד הציפיות מהסרט. תראה, לא סתם משתמשים בבחור בכל הבלוקבאסטרים המיועדים.
אז כן, אני בטוח שיש עוד מלחינים מוכשרים מלבד וויליאמס. הבעיה שלי עם הכנסתו לסקר הייתה שמלחינים אחרים פשוט עוד לא הגיעו לרמת התודעה הציבורית שבאמת יהיה אפשר להכריז עליהם כיורשיו.
RUN LOLA RUN שולתתת! וגם גאמפ, פורסט גאמפ !!!
הפסקולים של וויליאמס ממש משעממים ומפריעים למהלך הסרט.
לדעתי הרבה סרטים שמשתמשים בשירים קיימים נותנים אווירה טובה יותר מסרטי "פסקול תפור" ויש הרבה שמשלבים וזה הסוג האהוב עלי, כדוגמא אתן את "עיניים עצומות לרווחה" ו"אמריקן ביוטי".
ב"לשבור את הגלים", "תפוס את שורטי" ו"בוקר טוב וייטנאם" משתמשים בשירים קיימים שעושים את עבודה מצויין. גם בסרטים של אלמודובר הפסקולים טובים, בעיקר ב"קיקה" ו"דבר אליה".
יש גם סרטים שהמוסיקה בהם עולה על הסרט ואני בד"כ קונה את הדיסק ושוכח שבכלל קיים הסרט, למשל "קלולס", שני ה"אוסטין פאוורסים" הראשונים ו"עולמו של ווין".
ועכשיו ילדים
נסו לזהות כמה סרטים מסתתרים בהודעה הזאת.
13
שאלה קשה
אחלה סקר, שבאמת נותן התלבטות לא קלה.
אני התלבטתי בין שוורצנגר (צפוי) לבין… גורג לוקאס.
אני יודע שזה אולי מפתיע, אבל שלא תבינו אותי לא נכון, גם אני חושב שלוקאס גאון והסרטים שהוא עשה הם נפלאים.
אבל, בחרתי דווקא בלוקאס משום שעם כל הכבוד ל"מלחמת הכוכבים" הוא עשה רק סרטים כאלו.
חלאס, או שתגוון, או שתפרוש.
מאיפה האנטי הזה לוודי?
וודי אלן הוא סמאח משיכמו ומעלה.הוא מייצג את המושג "אוטר" יותר טוב מכל במאי אמריקאי אחר. הסרטים שלו מהווים ז'אנר בפני עצמם (ז'אנר שניתן להגדיר אותו כ"חייו של ודי אלן").
וודי אלן מזכיר לי במידה מסויימת את ג'ון פורד, שביים עשרות מערבונים מאוד דומים אחד לשני, אבל כל פעם עשה ניתוח שונה של אותו סיפור והציג סרט אחר. לראות סרט של וודי אלן זה כמו לשמוע כל פעם וריאציה שונה של אותה מנגינת ג'אז. מי שלא אוהב את המנגינה הראשונית (וודי אלן) אולי לא יזדהה עם הסרטים, אבל חייבים להודות שכל סרט נותן פרספקטיבה שונה על חייו של וודי אלן.
זה, לדעתי, הופך אותו לבמאי עמוק מאוד. גם אם לא כל הסרטים שלו מושלמים או עמוקים הם גורמים ביחד לתמונה מאוד מורכבת של אותו בנאדם.
בכל מקרה, האהובים עלי הם:
1. בעלים ונשים (1992)
2. זליג (1983)
3. מנהטן (1979)
4. אהבה ומלחמה (1971)
5. אנני הול (1977)
6. לפרק את הארי (1997)
7. חנה ואחיותיה (1986)
8. כולם אומרים אני אוהב אותך (1996)
9. שושנת קהיר הסגולה (1984)
10. קליעים מעל ברודווי (1994)
11. פשעים ועברות קלות (1998)
12. צללים וערפל (1992)
תיקון:
וודי אלן *היה* סמאח משכמו ומעלה.
אתה יודע,
לפעמים נראה לי שהתפקיד בANTZ היה ממש תפור בשבילו. אולי זו הקריירה העתידית שלו. לדובב סרטים מצויירים
התפקיד היה תפור בשבילו.
אהה, טוב לדעת...
מאיפה האנטי הזה לוודי?
ואם נוסיף את בננות, ימי הרדיו וכל מה שרצית לדעת על המין, אף אחד לא יחלוק.