פשוט מאוהבת

במקור: Prime
תסריט ובימוי: בן יונגר
שחקנים:אומה ת'ורמן, מריל סטריפ, בריאן גרינברג

לכל אחד יש בעיות עם ההורים. הבעיה שלי עם אמא, לדוגמה, קשורה בטעם שלה בסרטים. מילא זה שהיא לא אוהבת לראות אלימות בסרטים, היא גם מסרבת לראות סרטים עצובים מדי, או מצוירים, או למעשה כל דבר חוץ מקומדיות רומנטיות. עדיף כאלה המתרחשות בניו יורק, עדיף כאלה של וודי אלן.

וודי אלן עבר לצלם את הסרטים שלו בלונדון, וכבר לא מקפיד לעשות רק קומדיות. מישהו חייב להיכנס לנעליו של מר אלן, ולספק את התוצר הקבוע שלו: קומדיה רומנטית המתרחשת בניו יורק, עם בדיחות על יהודים ופסיכולוגים. הבמאי בן יונגר ('חדר לחץ') לקח על עצמו את המשימה, ובחר להציג היפוך לקשר הרומנטי הטיפוסי בסרטים של אלן: במקום גבר מבוגר הנמצא בקשר עם אישה צעירה ממנו בהרבה ויפה ממנו בהרבה, גבר צעיר הנמצא בקשר עם אישה מבוגרת ממנו בהרבה. כדי שגם אנשים שאינם אמא שלי יראו את הסרט שלו, הוא ליהק אליו שתי שחקניות מפורסמות: מריל סטריפ ואומה תורמן.

הצלחתה של הסדרה הישראלית "בטיפול" גרמה לכולנו – טוב, ל-1.8 אחוז מאיתנו שצפו בה וכתבו על זה בכל מקום אפשרי – להבין שגם לפסיכולוגים יש חיים אישים שמשפיעים על דרך הטיפול. גם 'פשוט מאוהבת' עוסק בנושא הזה, אבל הוא לא מרחיק לכת לכדי התאהבות של מטופלת בפסיכולוג. במקום זאת, לפסיכולוגית ליסה (מריל סטריפ), אמא יהודיה ומאד סטריאוטיפית, יש בן בשם דייב (בראין גרינברג). הוא והמטופלת שלה, ראפי (אומה תורמן), מתחילים לצאת ביחד, בלי שמי מהנוכחים מודע לקשרים המשפחתיים.

כשליסה מגלה מי הדייט שראפי מדברת עליו, היא ניצבת מול שתי בעיות עם הקשר: ראפי גרושה בת 37, ודייב בן 23. חמור מכך – היא שיקסע, והוא יהודי. על כן נאלצת ליסה לנהוג במוסר כפול: בתור פסיכולוגית היא ממליצה לראפי על המשך הקשר, מבלי לגלות לבני הזוג מה היא יודעת. בתור אמא היא מאוד נגד הקשר, מה שמוביל גם לסכסוך עם בנה.

כל זה עובד נהדר בשעה הראשונה של הסרט. הרבה מהבדיחות המוצלחות מתרכזות בסצינות הטיפול הפסיכולוגי, כשראפי לא מעלה על דעתה שמי ששומעת את כל הפרטים האינטימיים על מערכת היחסים שלה, היא אמא של החבר שלה. ומדובר בהחלט בפרטים עסיסיים – משירי הלל לאיבר המין של דייב, ועד תלונות על האמא המוזרה שלו. מלבד השיחות המשעשעות אצל הפסיכולוגית, גם ההתפתחויות בקשר של הזוג מספקות מספר רגעים רומנטיים ומבדחים. לדוגמה, אחרי בקשות רבות מצידה, ראפי סוף סוף עולה לדירה של דייב, רק כדי לגלות שהיא צריכה להסתתר מפני השותפים המסתוריים שלו, המוכרים בשם "סבא וסבתא". עוד הסרט מסביר מדוע אסור לך לקנות פלייסטיישן לחבר הצעיר שלך (בשתי מילים: תשכחי מסקס). חובבי קומדיות רומנטיות, כמוני למשל, יהנו מאוד.

הבעיה היא שהסרט ממשיך, ובחלקו השני כולל התפתחויות עלילה שנראו כבר הרבה מאד פעמים על המסך. הבדיחות על הבדלי הגיל והמשפחה היהודית מתחילות לחזור על עצמן, ומריל סטריפ מקבלת פחות ופחות זמן מסך. היא עדיין מספקת לא מעט קטעים מוצלחים, אבל עושה רושם שהיא מתבזבזת: נכון שהיא מצחיקה, והיא נותנת רגעים דרמטיים אפקטיביים, אבל יש תחושה שהיא יכולה לתת יותר, והתפקיד לא מאפשר לה. בשביל לחקות קול של אמא יהודיה-פולניה, אפשר היה לקחת גם שחקניות פחות טובות.
לגבי אומה תורמן, מה אפשר להגיד מלבד "התינשאי לי? גם אני יהודי בשנות העשרים המוקדמות לחיי". היא מצחיקה, יפה ובסצינת הסיום של הסרט המבט שלה גרם לי לבכות. לעומתן, בריאן גרינברג, בתפקיד דייב, הדמות הגברית הראשית, בהחלט בחור נחמד, אבל מלבד שם משפחה יהודי, לא ברור מה הוא מביא לסרט. זה לא שהוא שחקן רע, אבל הוא פשוט לא באותה ליגה של שתי השחקניות הגדולות שלצידו. חלק מהבעיה בחלק האחרון של הסרט, היא שהסיפור מתמקד יותר בדמות שלו – צעיר שעוסק בציור למרות התנגדות משפחתו. הדמות הזאת מתפתחת במהלך הסרט, אבל איכשהו נותרת פחות מעניינת מהדמויות הנשיות.

אף על פי כן, יצאתי מן הסרט בתחושה טובה. רוב הזמן הוא מצחיק למדי, ומצליח לשלב בצורה יפה את רגעי הדרמה. רציתי שראפי ודייב יפתרו את הבעיות שלהם וכולם יהיו משפחה אחת גדולה, מאושרת ויהודית (אה, אומה, נכון שבמציאות אין לך בעיה עם גיור?). 'פשוט מאוהבת' כולל כמה רגעים של קולנוע יפה, גם אם לא מקורי: הדייט הראשון של ראפי ודייב, למשל, נראה לי כמו שילוב של מאה סרטים שכבר ראיתי, מה שלא הפך אותו לפחות מקסים. ההשפעה של וודי אלן נמצאת כמעט בכל סצינה, בין אם זה בנושאים בהם הסרט עוסק, או בשימוש בפלאשבאקים לסבתא יהודיה מיתולוגית. הסרט אולי חסר את רמת השנינות של סרטי וודי אלן המוקדמים, אבל הוא בהחלט טוב יותר מכל מה שאלן הוציא בשנים האחרונות, בטרם עבר לצלם בבירה האנגלית.

'פשוט מאוהבת' הוא בהחלט סרט שאמא שלי תהנה בו מאוד. היא באמת מתכוונת לראות אותו, פשוט היא קצת עסוקה בזמן האחרון. לגבי שאר בני האדם, הסרט יכול להיות סרט טוב לדייטים: עלילה רומנטית לנשים, ואומה תורמן לגברים.