איזה כיף, אוסקרים!
הימורים, ספקולציות,
קמפיינים, תככים! כיף,
אבל מעייף. אין ספק,
החודשים האחרונים היו
ארוכים מדי. אני לא יודע
של מי היה הרעיון להקדים
את טקס האוסקר בחודש החל מהשנה הבאה, אבל מגיעים לו פרחים. מה הרעיון בחלוקת פרסים על השנה הקודמת, כשרבע מהשנה הנוכחית כבר מאחורינו? ולמה 'שיקגו' עשוי לקבל את פרס הסרט הטוב של 2002 כש-99.9 אחוז מהצופים בו עשו זאת ב-2003? ומישהו עדיין חושב שהסרטים הזוכים זוכים משום שהם הסרטים הטובים ביותר? בטח שלא. אבל זה לא משנה – זה רק ספורט.
בשנה שעברה היו שהתעצבנו עלי על שזלזלתי בסיכוייה של האלי ברי לזכות בפרס. בצדק. נוסטרדמוס אני לא, אפילו לא גיא פינס, כך שאין להתייחס לדעות המובאות כאן כאל נבואות. אני לא יודע מה הולך לקרות, אני יכול רק לתת הערכות בהתבסס על הבאאז הנוכחי. אולי אני טועה. וטוב שכך, אחרת היה יוצא כל הכיף מתחרות האוסקימורון נושאת הפרסים.
הסרט הטוב ביותר
באמת שלא נעים לי להרוס את המתח מראש. הייתי שמח להגיד שהשנה הכל פתוח ושכל קול קובע. אבל, לצערי, זה לא המצב. אם אתם רוצים לראות את טקס האוסקר ולא מעונינים לקרוא ספוילרים, תפסיקו לקרוא כבר עכשיו: 'שיקגו' הולך לנצח, וזאת תהיה ההפתעה הצפויה ביותר בתולדות האוסקר. זה מפתיע משום ש'שיקגו' הוא בעצם לא סרט אוסקר אופייני: הוא קליל וכיפי, לא סוחט-דמעות, לא נושא מסר הומניטרי חשוב, וראסל קרואו לא משתתף בו. שלא להזכיר את העובדה הפשוטה שמדובר במיוזיקל, ובפעם האחרונה שמיוזיקל זכה באוסקר, רנה זלווגר עוד לא נולדה. אבל פעם זה פעם, והיום זה היום, והיום, לפי כל הסימנים האפשריים, 'שיקגו' מוביל: הוא מצליח מאוד מסחרית (100 מיליון דולר בארה"ב עד כה); הוא זכה כבר בגלובוס הזהב ובפרסי איגודי המפיקים והבמאים – שלושת הפרסים שנחשבים לנביאי האוסקר האמינים ביותר; והוא מועמד לאוסקר ב-13 קטגוריות, יותר מכל סרט אחר השנה. זכייה של כל סרט מלבד 'שיקגו' תהיה הפתעה גדולה.
בתחילת המרוץ נדמה היה שהמתחרה העיקרי של 'שיקגו' יהיה 'השעות', הדרמה הרב-תקופתית בהשתתפות ניקול קידמן, ג'וליאן מור ומריל סטריפ (אצלנו החל מהשבוע הבא). אבל, למרות שגם הסרט הזה זכה כבר במספר פרסים, הוא כמעט שלא הצליח מסחרית. נראה שהוא דכאוני מדי, צ'יק פליקי מדי ולסבי מדי.
'כנופיות ניו יורק' קיבל בוחטה של מועמדויות, אבל נמצא כאן רק מפאת הכבוד כלפי הבמאי, מרטין סקורסזה. הביקורות עליו לא היו מזהירות (ובצדק, יש לומר), והוא לא זכה בשום פרס חשוב. לא ברור מי בעצם אוהב אותו, חוץ מטווידלדי.
בשנה שעברה 'שר הטבעות' היה מתחרה רציני על הפרס. השנה, איך לומר בעדינות, הוא לא. הרמז הבולט ביותר לכך הוא שלמרות שהסרט זכה למועמדות (ולחמש מועמדויות "טכניות" נוספות), הבמאי – פיטר ג'קסון – לא מועמד. וחוץ מזה, הוא סרט פנטזיה, והוא סרט בלי התחלה ובלי סוף. אולי בשנה הבאה.
מה שמשאיר את 'הפסנתרן'. סרט שבראיה היסטורית נדמה שלא יכול להפסיד: הוא בוים על ידי אחד הבמאים הגדולים כיום (שעדיין לא זכה באף אוסקר), זכה בגרסאות הצרפתיות והבריטיות של האוסקר, ואוחז בנשק יום הדין: הוא עוסק בשואה. וסרטי שואה פשוט לא מפסידים באוסקר. תשאלו את שפילברג, את רוברטו בניני או כל קולנוען דוקומנטרי בעשור האחרון. הייתכן כי מצפונם של חברי האקדמיה (שבהם גם אחוז לא מבוטל של יהודים) ירשה להם להצביע למשהו בלתי-חשוב כמו 'שיקגו', ולא לסרט רציני המבוסס על סיפור אמיתי מזעזע כמו 'הפסנתרן'?
אלא של'פסנתרן' יש גם בעיה גדולה: הבמאי. רומן פולנסקי הוא לא רק במאי דגול, הוא גם פדופיל מורשע, שהעדיף לברוח מארה"ב ולא להיכנס לכלא לאחר שהורשע בבעילת קטינה ב-1978. זאת גם הסיבה שהוא לא יהיה נוכח בטקס. בחודש האחרון, במסגרת קמפיין האוסקר של 'הפסנתרן', הופיעה בפומבי סמנתה גיימר, קרבנו של פולנסקי (שהיתה בת 13 בזמן המעשה), הצהירה שהיא סלחה לו מזמן והפצירה בבוחרים לעשות הפרדה בין האמן לבין יצירתו, ולא לתת ליחסם ליוצר להפריע להם לבחור בסרט הטוב ביותר. אם מספיק חברי אקדמיה שוכנעו – וזה בכלל לא בטוח – 'הפסנתרן' הוא הסרט היחיד שיוכל לנצח את 'שיקגו'.
הבמאי הטוב ביותר
אפילו אם 'הפסנתרן יעשה את הבלתי צפוי ויזכה בפרס הסרט הטוב ביותר, קשה מאוד להאמין שהאקדמיה תעניק פרס לפולנסקי עצמו. ולמה להם? יש להם הזדמנות לכבד עוד קולנוען דגול שלא זכה עדיין לכבוד – מרטין סקורסזה. אף אחד לא חושב ש'כנופיות ניו יורק' הוא סרטו הטוב ביותר של סקורסזה. אם הוא יזכה, זה יהיה על 'נהג מונית' ו'השור הזועם'. 'כנופיות' הוא רק התירוץ.
המתחרה העיקרי של האזרח הותיק סקורסזה הוא העולל רוב מרשל, ש'שיקגו' הוא סרטו הראשון. אבל "הסרט הטוב ביותר" ו"הבמאי הטוב ביותר" בדרך כלל הולכים ביחד, ובפרס הסרט אין ל'שיקגו' מתחרים, כאמור. סטיבן דלדרי לא זכה עדיין באף פרס (!) על בימוי 'השעות', והמועמדות של פדרו אלמדובר על 'דבר אליה' היא פרס בפני עצמו (ופרס מכובד ביותר – נדיר מאוד שסרט לא-אמריקני מקבל מועמדות בקטגוריה כזו). שהוא גם יזכה? הגזמתם.
השחקן הטוב ביותר
יותר מבכל קטגוריה אחרת, כאן האקדמיה בחרה נכון. לא משנה מי מחמשת המועמדים יזכה – מגיע לו. אדריאן ברודי קורע לבבות ב'הפסנתרן'; ניקולס קייג', אחרי שנים של סרטי זבל, הזכיר לכולם שהוא בעצם שחקן מעולה בתפקיד התאומים ב'אדפטיישן'; ומייקל קיין זכה גם הוא להרבה הערכה על 'האמריקאי השקט'. אבל גם כאן, נראה שהקרב מצטמצם לאחד-על-אחד: דניאל דיי-לואיס נגד ג'ק ניקולסון. דיי-לואיס היה הדבר היחיד ב'כנופיות ניו יורק' שעליו גם שונאי הסרט הסכימו שהיה מצוין (בזכות, או למרות, השפם המגוחך שלו). ניקולסון לקח ב'אודות שמידט' תפקיד שהוא ההפך המוחלט מתדמית המטורף הרגילה שלו, וביצע אותו באמינות ראויה לציון. אם הוא יזכה, זה יהיה האוסקר הרביעי שלו – שיא של כל הזמנים של זכיות לשחקן אחד. אבל בינתיים, לפי מניין הפרסים המוקדמים, דיי-ברור שדיי-לואיס מוביל.
שחקן המשנה הטוב ביותר
לא ברור לי מה כולם מוצאים בכריס קופר מ'אדפטיישן'. נכון, הוא מדבר במבטא משונה וחסרות לו שיניים, אבל זה לא שחסרה לו תחרות: ג'ון סי. ריילי השתתף בהמון תפקידים טובים לאחרונה, והתפקיד שלו כאיש הבלתי נראה ב'שיקגו' חמוד מאוד; פול ניומן היה אחת מנקודות האור בשעמום של 'הדרך לפרדישן'; כריסטופר ווקן היה מוצלח כהרגלו ב'תפוס אותי אם תוכל'; את 'השעות' עוד לא ראיתי, אבל כמה רע אד האריס כבר יכול להיות? אבל אני לא אחד שיתווכח עם ההמון, ואם כולם אומרים שכריס קופר הוא הטוב מכולם, עד כדי כך שהוא זוכה כמעט בכל פרס אפשרי – אז זה בטח מגיע לו, והוא בטח ייקח גם את האוסקר. למה לא.
השחקנית הטובה ביותר
המועמדויות לפרסי השחקניות השנה הן כאב ראש גדול. תפקידיהן של ניקול קידמן, מריל סטריפ וג'וליאן מור ב'השעות' שווים בגודלם, ובכל זאת, מישהו החליט שלניקול מגיעה מועמדות על פרס השחקנית הראשית, למור – שחקנית משנה, ולסטריפ – נאדה. אבל סטריפ את המועמדות שלה קיבלה על התפקיד המשני ב'אדפטיישן'. שלא לדבר על ג'וליאן מור, שמועמדת גם על 'השעות' וגם על 'Far From Heaven', למרות שהיתה מוותרת בשמחה על מועמדות אחת; אנשים יהססו להצביע בשבילה פעמיים, והמועמדות הכפולה מחלישה אותה בשתי החזיתות.
אז מי מרוויח מכל הבלגאן? בין השחקניות הראשיות, ניקול קידמן לקחה את ההובלה – האקדמיה עוד חייבת לה את האוסקר שנשדד ממנה בשנה שעברה. ג'וליאן מור, שזכתה ברוב הפרסים המוקדמים, היתה יכולה להיות מתחרה קשה, אבל כאמור, מועמדותה בשתי הקטגוריות מחלישה אותה. רנה זלווגר מרוויחה אמנם מההתרגשות סביב ל'שיקגו', אבל זה לא שהיא הפגינה בו משחק עילאי, וגם כישורי השירה שלה לא מי-יודע-מה. הסיכויים של סלמה האייק (על 'פרידה') ודיאן ליין (על 'בוגדת') נראים קלושים, אבל לכו תדעו – גם על האלי ברי אמרתי את אותו הדבר.
שחקנית המשנה הטובה ביותר
כאב הראש נמשך: שתי נציגות מ'שיקגו' הגיעו לקטגוריה הזאת. קווין לאטיפה (הנציגה השחורה היחידה בין כל המועמדים לפרסי השחקנים השנה, אחרי שבשנה שעברה שחור היה הצבע השליט) מועמדת בפעם הראשונה, על תפקיד שכולל שני משפטים ושיר. קתרין זטה-ג'ונס, שהתפקיד שלה ב'שיקגו' הרבה יותר מרכזי ומרשים, ממש לא היתה צריכה את המועמדות של לאטיפה: המועמדות הכפולה מפצלת את קולות חובבי 'שיקגו' ומחלישה במשהו את הסיכויים של זטה-ג'ונס (ללאטיפה לא היה סיכוי ממילא). זטה-ג'ונס זקוקה לכל קול כדי לגבור על מריל סטריפ, המועמדת השנה בפעם המיליון וחמש. גם קאת'י בייטס לא קוטלת קנים (ואם לא מכל סיבה אחרת, מגיע לה בשביל 'אודות שמידט' אוסקר על אומץ, והמבין יבין), וג'וליאן מור, כרגיל, היתה מתחרה רצינית עוד יותר אם לא היתה צריכה להתחרות גם נגד עצמה. קשה לקבוע מי מכל אלה מובילה, אבל אם תעקמו לי את היד, אני אצביע למרות הכל על זטה-ג'ונס.
תסריט
חריגות מסוימות בהגדרת "תסריט מקורי" ו"תסריט מעובד מחומר קודם" היו באוסקר מאז ומתמיד, אבל השנה זה כבר נהיה מגוחך. ניה וארדלוס ו'החתונה היוונית' שלה מועמדות על "התסריט המקורי הטוב ביותר", למרות שלא סוד גדול הוא שהסרט מבוסס על הצגת יחיד של וארדלוס. 'כנופיות ניו יורק' מועמד גם הוא לפרס התסריט המקורי, למרות שהוא מבוסס על ספר, ולעומתם, 'אדפטיישן' ("עיבוד") שהוא, למרות השם, מקורי ככל שתסריט יכול להיות, מועמד לפרס התסריט המעובד משום מה. כמות כזאת של טעויות או פרשנויות יצירתיות הפכה את כל ההפרדה בין שתי הקטגוריות לשטות גמורה. אולי פשוט נפצל את הקטגוריה לתסריטאי ולתסריטאית הטובים ביותר?
"התסריט המקורי" היא המועמדות היחידה לה זכה 'החתונה היוונית שלי'. אם האקדמיה תרצה להצדיע לסרט הכל-כך מצליח הזה, היא תאלץ לתת לו את הפרס הזה, למרות שהתסריט לא היה הצד החזק של הסרט. אם לא, טוד היינס ייקח על 'Far From Heaven'.
סרטים על סרטים ותסריטים על תסריטים הם תמיד פופולריים, לכן המועמדים המובילים בקטגורית התסריט המעובד הם כמובן צ'רלי קאופמן, התסריטאי המפורסם ביותר בעולם כרגע, ואחיו הדמיוני דונלד. הנאום של שני אלה הוא הדבר שאני הכי מצפה לו בטקס השנה (חוץ מההופעה של אמינם, אולי). אני מאוד אתאכזב אם הם יפסידו את זכות הנאום שלהם לטובת דייויד הר, התסריטאי של 'השעות'.
סרט האנימציה הטוב ביותר
'Spirited Away' של המאסטר מיאזאקי, הוא סרט האנימציה הטוב ביותר שיצא השנה. אין ממש ויכוח על זה. זה אולי הסרט שקיבל את הביקורות הטובות ביותר מכל הסרטים, אנימציה או לא, שיצאו השנה. הבעיה היחידה היא שמפאת מוזרותו, כמו גם בגלל מדיניות ההפצה הקלוקלת של דיסני, הוא לא זכה למספיק צופים בארה"ב, ואי אפשר להתרשם ממה שלא ראית. 'לילו וסטיץ" הוא סרט חביב שלא מתקרב משום בחינה לרמה של 'Spirited Away', אבל אותו כולם ראו; כנ"ל לגבי 'עידן הקרח', ולכן הם עשויים בהחלט לקחת את הפרס, בעיוות צדק בולט בחומרתו.
הרע והמכוער
פרס הראזי, לסרטים הרעים של השנה, הוכיח השנה שהוא יכול להיות פוליטי בדיוק כמו האוסקרים, כשסרטים ידועים בגריעותם כמו ‘רולרבול' ו'בליסטיק' נשארו מחוץ לרשימת המועמדים. מבין שלושת המועמדים לפרס הסרט הגרוע של השנה, שניים הוקרנו בארץ: 'מלחמת הכוכבים, פרק 2: מתקפת המשובטים' הידוע בבמאי השחקנים המשובח שלו, ו'קרוסרודס' של הכוכבת העולה בריטני ספירס. 'פינוקיו' של רוברטו בניני יגיע אלינו בקרוב, אלא שלצערנו לא נזכה לחזות בדיבוב האנגלי הנורא שהעניק לסרט את המועמדות שלו. את שני המועמדים שסוגרים את הרשימה אפשר למצוא אצלנו רק בוידאו: 'פלוטו נאש' הכושל להפליא של אדי מרפי, ו'Swept Away' בבימויו של גאי ריצ'י ובכיכובה של אשתו, מדונה.
שנאת זמרות תהווה השנה שיקול מכריע בבחירת הזוכה. קל מאוד לשנוא את בריטני ספירס, וגם את מדונה, שאחרי זכייתה בפרס ה"שחקנית הגרועה של המאה" אפשר לקבוע בוודאות שהאנטי-אקדמיה לא מחבבת אותה. כך ש'Swept Away' ו'קרוסרודס' הם המועמדים המובילים. מבין שניהם, את 'קרוסרודס' ראו בפועל הרבה יותר אנשים; ההפצה של 'Swept Away' היתה כל כך זעירה, שהיה צריך להתאמץ כדי לצפות בו. מצד שני, לגמרי לא בטוח שהמצביעים לראזי מגבילים את עצמם לסרטים שהם ראו.
השעות
השנה מבטיחים לנו שהטקס יהיה זריז ויעיל הרבה יותר מבשנים קודמות, כדי להקטין ככל האפשר את הסיכויים שלנו להירדם מול הטלוויזיה. אז מבטיחים. את אותו הדבר מבטיחים לנו בכל שנה, ובכל שנה הטקס מתארך לממדים מפלצתיים. אחרי שב-1999 וב-2000 טקסי האוסקר נמשכו כל אחד קצת מעל 4 שעות, ב-2001 האקדמיה לקחה את עצמה בידיים והצליחה לחלק את כל הפרסים ולשמוע את כל הנאומים תוך 3 שעות ו- 23 דקות בסך הכל – לא יותר מהאורך של 'שני הצריחים', כולל טריילרים והפסקה. אבל בדיוק כשהיה נדמה שהמצב משתנה לטובה, בא הטקס של שנת 2002, ושבר את שיא האורך של כל הזמנים: 4 שעות ו-21 דקות, רבותי. מספיק זמן כדי לראות את כל שלושת המועמדים לפרס סרט האנימציה הטוב ביותר באותה שנה (וזה בוודאי היה גם מהנה יותר).
ולמה אני מספר לכם את כל זה? זה יהיה חשוב מאוחר יותר.
ועכשיו: האוסקימורון!
אז הכל צפוי מראש? תוכיחו. כמו בכל שנה, אנחנו פותחים את תחרות ניחושי האוסקר של 'עין הדג' – האוסקימורון. הכללים פשוטים: ספרו לנו מי יזכה בעשר מקטגוריות האוסקר ובקטגורית ראזי אחת. שלושת הגולשים שינחשו נכונה יותר קטגוריות מכל האחרים יזכו במנוי ל'ענק הוידאו', בסרטי די.וי.די ובחולצות 'אוסקימורון'. גם אם אתם חסרי חוש נבואי לחלוטין, אתם עדיין עשויים לזכות ב-DVD. לא צריך להיות מומחה כדי לנחש, ולא צריך לנחש נכון בכל הקטגוריות כדי לזכות; השיא עד כה עומד על 8 ניחושים נכונים. טופס ההשתתפות נמצא כאן. זה חינם וזה יהפוך את טקס האוסקר למעניין ומותח הרבה יותר, באחריות.
שלחתי את הניחוש שלי
מבוסס ברובו על דעת הדג…
אגב, למה שיקאגו לא מועמד על פסקול?
נ.ב. האם אני הראשון לשלוח?
יפ, אתהרו''כ.
'שיקגו' לא מועמד על פסקול משום שהפסקולים המועמדים חייבים להיות מקוריים (לפחות עד שימציאו את קטגורית "הפסקול המעובד הטוב ביותר").
מחפש בית חם וכן
או במלים אחרות, צופה כבלים מחפש צופה לווין באיזור ת"א, לצורך עריכת אוסקימורון.קון בשידור חי.
תודה
זה, דרך אגב, עדיין רלוונטי.
אם יש מישהו באיזור תל אביב (רצוי באזור שבו יש חנייה, מוסדרת, ובשעות הלילה גם רצוי בחינם) עם לויין, שמתכוון לראות את הטקס ומוכן להפוך את זה לאירוע פתוח לציבור, אני אשמח לדעת מזה. אם לא, אני אצטרך לשבת לבד, בחדר שלי, ולישון…
שלחתי לך מייל
זהו
הטופס שלי נשלח.
השנה, כמו שקרה יותר מדי פעמים בשנים הקודמות, הפרס יינתן על בינוניות, ויזכה הסרט שהיה הכי פחות בינוני, לדעת אנשי האקדמיה המשכילים.
גם אני נעניתי לחובתי האזרחית והצבעתי
ומאחר ואת רובם המוחץ של הסרטים המועמדים פשוט לא ראיתי, הצבעתי לרוב על פי הערכותיו של הדג ושל מנחשים מקצועיים אחרים. לפחות בקטגוריה אחת הצבעתי על פי נטיית לבי (שום פרס למי שמנחש באיזו קטגוריה מדובר), למרות שסיכויי הניחוש שלי להתברר כנכון אינם גבוהים. אבל כמו שאומרים – נגד הקבוצה שלך, אתה לא מהמר.
הקטגוריה היחידה בה לא היה מושג איך להצביע היא הפסקול. אין לי מושג איזה מהפסקולים היה מוצלח יותר. ראיתי רק סרט אחד מכל המועמדים, והצבעתי לפסקול שלו ("תפוס אותי"), כי ג'ון ויליאמס כבר זכה בהמון אוסקרים, והאקדמיה לא תתנגד לתת לו עוד אחד (אני מניח), וגם בגלל שהפסקול הזה היה ממש טוב, בניגוד לגיחות האחרונות של ויליאמס לתחום.
צפיה נעימה באוסקר לכל מנויי הלוויין (שאני לא אחד מהם).
ואגב, דג
יש איזו סיבה שקטגוריית האפקטים לא נכללת במערך הניחושים השנה? אני יודע שהמועמדים בקטגוריה הזאת עולים לך בקביעות על העצבים, אבל בכל זאת – יכול להיות מעניין לנחש, ומדובר בקטגוריה שלא רק כל המועמדים בה הוקרנו בארץ – אני סבור שכולם גם *נצפו* על ידי רוב באי האתר…
אין קטגוריה כזאת
אני מתכחש לקיומה.
טוב, נו. היא קיימת, אבל היא לא נכללת בטופס משום שא. היא באמת כמעט חסרת משמעות, וב. היא פחות מעניינת – יש בה רק שלושה מועמדים, ודי ברור מראש מי יזכה ('שר הטבעות') – או לפחות כך אני מקווה.
ומה בקשר
לדו"ח מיוחד ומתקפת המשובטים?
גם הם מתמודדים על האפקטים.
לדו"ח מגיע יותר מכולם בקטגוריה.אפילו יותר משר הטבעות.
לכן חבל באמת שהוא לא מועמד.
הצבעתי..
דמיינתי את טקס האוסקר, ובחרתי את הסרטים שהכי לא אהבתי, כי הכי מתאים להם להיבחר. ובכלל, כל הכבוד לאנשים שיש להם מספיק ריכוז וכוח נפשי לצפות בכל הטקס. אני בחיים לא הייתי עומד בזה.
אגב: למה היתה אזהרת ספויילרים, רד? לא מצאתי שום ספויילרים בכתבה.
היה ספוילר לטקס עצמו
על כך ש'שיקגו' הולך לזכות (אלא אם כן יהיה טוויסט).
טוויסט?
משהו כמו שיתברר פתאום שרוב מרשל מכיל את הנשמה של בילי ווילדר שהוחדרה אליו ע"י הזרקת דם?
אהם... Spirited Away
ראיתי, ואפילו נהניתי. מסקרן אותי אם מישהו מכם יודע מאיזו שנה Whisper of the Heart, בעניין הזה. אולי סרט האנימה הטוב ביותר שראיתי, ואין בו אפילו רובוט אחד… :-)
לו זה היה תלוי בי (ועדיין זה לא), אזי הוא היה המועמד לאוסקר, או למה שלא יהיה, בתור סרט האנימה הטוב ביותר (של השנה, אולי בכלל). יש דברים שלא שוכחים.
לפי ימד''ב, הסרט הזה יצא ב-95.
http://us.imdb.com/Title?0113824
(ו'Spirited Away' יצא ב-2001, אבל הוקרן בארה"ב רק ב-2002 ועדיין כשיר למועמדות).
וניתוח קצר של הסרט הנ''ל
אצלי באתר:
http://www.geocities.com/trvlfd/whisper.html
שתי הערות
1.אם ג'ק ניקולסון יזכה, הוא יהיה השחקן הזכרי הראשון שיזכה בארבעה פרסי אוסקר. הוא ישווה את השיא של קתרין הפבורן (שטכנית, עוד יכולה לשבור מחדש את השיא).
2.לא ראיתי את Spirited Away, אבל ראיתי את עידן הקרח ולילו וסטיץ' ונראה לי שלהזכיר את שניהם באותו משפט זה גרוע כמעט כמו למחוק את שלגיה מדפי ההיסטוריה. אני יודע שהרבה אנשים אהבו את עידן הקרח, אבל אני עדיין לא מבין למה.
נמאס כבר מג'ק ניקולסון
תמיד נותנים לו לשבת בשורה הראשונה בדיוק באמצע ומתחנפים אליו בלי הפסקה לאורך כל הטקס ובסוף נותנים לו את הפרס שכבר לא מרגש אותו כהוא זה.
לא נמאס כבר מג'ק ניקולסון
לא רק שלא נמאס מג'ק, הוא חייב לזכות בפרס. ג'ק עשה עבודה מעולה כתמיד והוא חייב לקבל את האוסקר. דניאל דה לואיס הוא שחקן מצוין שאין לזלזל בו משום בחינה, אבל הוא היה צריך להתמודד ולקחת את קטגוריית שחקן משנה.
וחוץ מזה היה לי נורא עצוב לראות איך ג'ק מתאכזב כשהוא הפסיד ת הSAG , אז אסור שדבר כזה יחזור שוב.
וחוץ מזה, לטוב ולרע, גם רנה זלווגר וגם כריסטופר ווקן מועמדים מאוד חזקים, גם אם אנחנו לא כל כך מסכימים על זה.
ג'ק היה מאוכזב?
כנראה שהוא רצה להקים פסל סביבתי בצורת שפן בגובה שבעה מטר שמורכב אך ורק מפרסים שקיבל, אבל היה חסר לו אחד.
לא נורא, תמיד ישנה השנה הבאה.
שתי הערות
איך קתרין הפבורן יכולה לשבור מחדש ? היא לא מתה מזמן ?
חיה ונושמת
ועוד מעט בת 96.
טעות נפוצה מדי
לא רק שקתרין הפבורן עוד בחיים, TCM חגג לה השנה יום-הולדת 95. הרבה אנשים (כולל האנציקלופדיה הממוחשבת "רב-ערך") מבלבלים בין קתרין לאודרי הפבורן שלצערי, כן נפטרה ב-1993.
טעות נפוצה מדי
אכן, התכוונתי לאודרי הנאווה.
רק שאלה קטנה לרד
אם היד שלך מעוקמת אז זה אומר שאתה לא באמת מצביע על הסרט שאתה חושב שיזכה …..
________________
גד"פש מנסה להיות שנון
תתפלא, לא רק שיש לו עוד יד,
יש לו גם אתר דינמי עם יד!
נשלח
שלחתי את ההימור שלי, למרות שאין לי מושג למה!!! אני תמיד בטוחה שאני אצליח הפעם לנחש ובסוף אני מגלה כמה אני גרועה בזה….. האמת שהדבר שהכי ערער את הבטחון שלי היה אתמול, כשרנה זכתה כשחקנית ראשית בSAG ששנה שעברה נתן להאלי ברי את הפרס, ככה שאני מתחילה לדאוג ששוב פעם תזכה בקטגוריה הזאת מישהי שתגרום לי לזרוק דברים על הטלויזיה (בעצם המחשב השנה ותודה לאינטרנט המהיר שגורם לי איכשהו להיות פחות עצבנית על הכבלים). עכשיו רק נשאר לי לקוות שרנה של השנה תהיה הראסל קראו של שנה שעברה, או במילים אחרות- שלא יתנו לשחקנית מעולה בתפקיד שטחי בצורה מחרידה ושעוד לא יודעת לשיר במחזמר (רק לי הפריע שראו בבירור שכל השירים הוקלטו באולפן ולא בוצעו בלייב בסרט?!?!? חוץ מזה שיש לה קול מעצבן) את האוסקר! בעיקר כשיש שתי מועמדות מדהימות כמו ג'וליאן מור וניקול קידמן!
גם שלי נשלח.
ואיך לעזאזל צופים באוסקר באינטרנט מהיר?
גם שלי נשלח.
שנה שעברה הטקס שודר באינטרנט דרך ABC והיה לינק מהאתר הרשמי של האוסקר, אז אני מניחה שגם השנה יהיה אותו דבר…. אם לא אני בכלל אשתגע
שלחתי.
אבל שיט! שכחתי לכתוב מה ניחשתי. איזה פאק. עכשיו אני לא אזכור כלום. שייט.
אין בעיה
"עורכי 'עין הדג' יתייחסו לטופס שנשלח אחרון כזה שתשובותיו הן המעודכנות ביותר."
פשוט שלח עוד פעם וזה יחשב לניחוש שלך. רק אל תשכח לרשום הפעם.
אני אפרוורד לך את הטופס שלך.
תודה
אבל הצלחתי לשחזר את התשובות.
תאנק יו.
יש שידור לייב באינטרנט?
במידה ויש- אם מישהו יספק קישור אודה לו.
יש פרס למי שטעה בהכל?
כמחווה לראזי?
אדריאן ברודי ייקח
אדריאן ברודי ייקח את הפרס על השחקן הטוב ביותר, מכיוון שהפסנתרן צריך לזכות באחד מהפרסים החשובים. והבמאי והסרט לא יקבלו. אז ההיגיון אומר (ההיגיון שלי לפחות) שיתנו לברודי בתור פיצוי.
ובאשר לניקולסון ובכן, הוא עוד צעיר (יחסית) וכל עתידו לפניו, לא?
נשמע הגיוני.
ונקודה טובה. רק מה, הפרסים המקדימים (גלובוס, איגודים…) הלכו כמעט כולם לדניאל דיי-לואיס וג'ק ניקולסון. לברודי לא נשאר כמעט כלום.
דבר אחד שלא הספקתי להתחשב בו בכתבה הוא פרסי איגוד השחקנים, SAG, אבל בו זכה בפרס השחקן דווקא דניאל דיי-לואיס. חוץ מזה, הפרסים האלה חיזקו עוד יותר את מעמדו של 'שיקגו' (כאילו שלא ידענו שהוא מוביל) – הוא לקח את פרסי האנסמבל, השחקנית ושחקנית המשנה. כנראה שגם רנה זלווגר היא מתמודדת חזקה יותר ממה שחשבתי.
דיי-לואיס
הוא היה הדבר הכי טוב בכנופיות וגנב את ההצגה אפילו לבמאי(כן כן).אבל הוא לא יזכה בגלל שהוא לא משחק תפקיד שמתאים לאוסקר,והוא משחק איש רע…
אבל הוא צריך לזכות
רק בשנה שעברה
דנזל וושינגטון לקח את הפרס הזה על תפקיד של איש רע, ב'יום אימונים מסוכן'. כך שזה לא צריך להפריע.
זה לא היה די ספוילר?
מה, שהוא לקח אוסקר?
אנשים עוד לא יודעים האם הדמות שלו הייתה רעה או לא, אבל זה די ברור וממש לא ספוילר.
האמת שזה די ספוילר
אבל זה לא הפריע ל-MTV לתת לו פרס לנבל הטוב ביותר.
אוסקיפרזי.
באחד מאתרי ההימורים עשו סטטיסטיקהוהראו שבד"כ זוכה באוסקר הסרט השני בדירוג ההכנסות מבין המועמדים. זה הגיוני – מבקרי האקדמיה אוהבים שלא להיראות מסחריים מדי וכנועים מדי לטעם ההמון, אבל מצד שני לא מורמים מעם במגדל שן. הסרט הזוכה חייב להיות כזה שהוקרן במספר סביר ולא זניח של קולנועים, אבל לא היה בלוקבאסטר. בשנה שעברה, 'נפלאות התבונה' אכן זכה, כשהוא שני בטבלת ההכנסות. גם שלישי זה לא רע, ולעתים רחוקות, במקרה של הצלחה טיטאנית, גם מקום ראשון זוכה.
אבל השנה זה לא יקרה, בפרט בהתחשב בכך ששני המגדלים אינו סרט כלל, כי אם שליש סרט. המקום הרביעי והחמישי, שעות הפסנתרן, הרוויחו סכומים זניחים וגם הם בחוץ. זה מותיר שני מתמודדים, שיקגו מול ניו יורק.
הקרב קשה. שני הסרטים מתרחשים בעבר הדי-רחוק, תכונה טובה מאוד לזכיה באוסקר, ושניהם עוסקים באחד הנושאי האהובים על אמריקה – אמריקה עצמה. לאפוסים רחבי יריעה יש אמנם נטייה היסטורית לזכות ביותר אוסקרים מאשר למיוזיקלז, אבל הטרנד הזה הולך ומתהפך בשנים האחרונות, ושיקגו מוביל קצת בקופות וזכה ביותר פרסים עד כה.
אז מה עושים? מחלקים. כמו שהאקדמיה אוהבת, והפעם יש לה הזדמנות פז לתת את פרס הבמאי לאחד עם כבוד שעוד לא זכה מעולם באוסקר – מרטין סקורסזה. זה גם מסתדר נהדר עם העובדה שב'שיקגו' היו לא מעט אלמנטים בהצלחה שהיו מחוץ לידו של הבמאי (המוזיקה, לדוגמא). בקיצור: שיקגו הסרט, סקורסזה הבמאי, המשך יבוא.
המדור החדש של Box Office Mojo
מאשר שזה באמת נכון בחלק גדול מהמקרים. יותר מזה, זה מראה כמה שהצלחה מסחרית באמת חשובה לזכיה באוסקר. הסרט הזוכה הוא כמעט תמיד מס' 1 או 2, ומעולם (ב-25 השנים האחרונות) לא קרה שהסרט הפחות מצליח מסחרית מבין המועמדים זכה. עוד משהו שפועל נגד 'הפסנתרן'.
http://www.boxofficemojo.com/oscar/
ביקשו ממני להצביע, אז הצבעתי.
אבל זה היה לפני שקראתי את הכתבה, ועם העובדה שלא ראיתי אף אחד מהסרטים העיקריים (חוץ משר הטבעות), כך שאין סיכוי שאני ממש אצדוק במשהו.
לדוגמה, בסרט הטוב ביותר כתבתי את "השעות" (פה בכתבה כתוב שאין לו סיכוי); כסרט אנימציה בחרתי את "לילו וסטיץ"' (שלא ראיתי), שחקנית ג'וליאן מור, שחקן ג'ק ניקולסון, שחקני משנה מריל סטריפ וכריסטופר ווקן.
סתם בחירות שרירותיות, לא הקדשתי לזה יותר מדי זמן או מחשבה, וכל זה נובע מהעובדה שבמילא אני לא אהיה כאן כדי לצפות באוסקר. אז מה זה משנה מי יזכה, אם אני לא רואה את זה?…
הפרס! הפרס! זה למה זה משנה!
רגע היסטורי (מבחינתי)
לראשונה בתולדות האוסקר ראיתי יותר מסרט אחד המועמד לסרט הטוב ביותר, לפני הטקס. ראיתי את כל המועמדים חוץ מהפסנתרן ולכן, השנה יהיה לי למעשה מושג מה רוצים ממני ומי כל האנשים האלה.
התרשמותי נכון לעכשיו: שיקגו מקסים ועשוי טוב. אולי לא הסרט הטוב של השנה, אבל בהחלט החביב עלי מבין המועמדים.
השעות יפה וחזק, אבל לוקח זמן להתרגל אליו. יש בסרט סוג של מלנכוליות שצריך להסתגל אליה והעלילה לא מסובכת בכלל, אבל עלולה לבלבל. הפסקול מבריק ומותח. מצטרף לשיקגו, בחורה טובה ולנשק את ג'סיקה שטיין כאחד הסרטים האהובים עלי השנה. פייבוריט משני (במידה ואיכשהו שיקגו לא יזכה).
שר"ה שני הצריחים מוצלח, אני דווקא אהבתי אותו יותר מאת אחוות הטבעת. עשוי לזכות בשניים-שלושה פרסים טכניים. לא יזכה בסרט הטוב ביותר, חכו לשנה הבאה.
כנופיות ניו-יורק לא אכזב אותי כי לא היו לי ציפיות ממנו. מדברים עליו כזוכה בפרס הבמאי, אבל אני חושב שרוב מרשל (שיקגו) יקח. דניאל דיי-לואיס באמת מרשים וגם אם אמרו את זה מאה פעם, מגיע לו לזכות. לסרט, לא הייתי מצביע.
הפסנתרן נחשב לסרט מאוד יפה. לא ראיתי אותו, אבל הסיכוי שיסתכנו בהענקת פרס לסרט של עבריין נמלט אכן נמוך.
ואני חשבתי שהטופס שקבע את השיא של 8 ניחושים, נמצא בלינק...
האוורד שור
איך זה שהוא לא מועמד על כנופיות???!!!.המוזיקה הייתה גאונית.שילוב של רוק,קאנטרי,הכול!!!.וכמובן יש את השיר הענק של יו-2!!!-הורדתי אותו בקאזא ואני לא מפסיק לשמוע!.3בהדברים הכי טובים בסרט:בימוי,דניאל דיי,מוסיקה(למרות שלבמאי יש חלק גדול במוסיקה..).עוד לא הספקתי,אבל אני יילך לקנות את הפסקול.
קודם כל תרגע
מספר סימני הקריאה בהודעה שלך רומז על כך שבמקור היו הרבה, הרבה, הרבה יותר, ומערכת חיסול סימני הקריאה האוטומטית (TM) שלנו הורידה אותם. שום דבר כאן לא מצדיק כמות כזאת של סימני קריאה.
וחוץ מזה, השיר של יו-2 (אני לא חושב שהווארד שור כתב אותו) דווקא כן מועמד.
קודם כל תרגע
ני יודע שהשיר מועמד,אבל המוסיקה לא,וזה נראה לי מאוד מוזר.בכלל,הרבה מועמדויות מוזרות יש בטקס השנה-יש רק 2מועמדויות לאוסקר האיפור:פרידה ומכונת הזמן.מה זה השטויות האלה?,מה קרה לשר"ה,כנופיות,השעות,שיקגו???. .יכול להיות שקצת נסחפתי בהודעה הקודמת,אבל מה לעשות שהאקדמיה די פישלה השנה.גם מעצבן לראות שאמינם מועמד לאוסקר-בואו נסתכל על מועמדים אחרים לאוסקר-סקורסזה,דאלדרי,יו-2,קידמן,דיי-לואיס(אני יודע שלא כולם באותה קטגוריה),וזה יהיה די לא פייר אם אמינם יזכה באוסקר!.הוא לא התאמץ חצי ממה שכל מועמד אחר לאוסקר התאמץ… .דרך אגב,מי חשב שלאדריאן ברודי ולמשחק הצנוני שלו(פגשתי אותו ואת פולנסקי בסינמטק,לחצתי להם תיד,והאמת היא שברודי צנון גם בחיים)מגיע אוסקר?!.אם סקורסזה לא יקבל את האוסקר על הסרט הגאוני שלו,אלא איזה רוב מארשל (וזה כנראה מה שיקרה..)זה כבר באמת יהיה מוגזם.
*דניאל דיי לואיס שולט(!)
לוציפר(בעבר פומבה)
הטרנספורמציה
מגור אריות חמוד ופלאפי לאדון השאול אמור להיות אירוני?
הטרנספורמציה
אני לא יודע אם אתה זוכר ,אבל בעבר הכינוי שלי היה פומבה.אך לאחר שהאשימו אותי בהודעת ספוילר ללא סימן ספוילר (האשמה לא צודקת)בנוגע לשר הטבעות 2הצריחים,החלטתי לשנות את זהותי לתמיד ל"לוציפר007".אני ישאר עם שם זה עד היום שבו יסלחו לי על חטאי.
*דרך אגב:פומבה היה החזיר…
איך בדיוק אתה יכול לקבוע כמה התאמץ כל שחקן ?
מי אומר שאמינם לא התאמץ פי 2 מכל מועמד אחר שציינת?
זה לא שאני מת בעצמי על אמינם אבל האמירה הזאת קצת מעצבנת…
איך בדיוק אתה יכול לקבוע כמה התאמץ כל שחקן ?
ברור שאני לא יכול לקבוע בוודאות,אבל כל שיר שלו נשמע אותו דבר,והוא כל הזמן עם אותו קטע של פאק מיי מאדר,פאק מיי פאדר,פאק מיי לייפ…והוא לא ממש מתאמץ לחדש…
כמה דברים:
א. אין לו שום סיבה לנסות לשנות משהו – יש קהל שאוהב את זה וקהל זה מפרנס אותו טוב מאוד.
ב.למרות שלא ראיתי את הסרט (8 מייל) לפי מה ששמעתי הוא משחק שם לא רע ולא מבקש מיותר מדי אנשים לקיים יחסים עם הוריו…
כמה דברים:
זה שיש לו את הקהל שלו זה נכון…,אבל אומן צריך ללמוד לחדש!.תדמיין שספילברג היה עושה רק סרטים על דינוזאורים.נכון יש קהל שאוהב את זה,אבל זה מתחיל לשעמם.גם מעצבן אותי זה שהוא החליט לא לבוא לאוסקר-כשהוא עושה את זה הוא בעצם שם **ן על התקשורת-אבל התקשורת היא זו שבונה אותו,מחזקת אותו,בלי התקשורת הוא יהיה סתם ראפר לא יוצלח.האקדמיה מחליטה לתת לו אוסקר(על שיר לא משהו…)באופן מפתיע ונדיב,והוא לא בא.תגיד תודה שנותנים לך אוסקר!!!,אפשר לחשוב שהוא בעסק שנים כמו איזה סקורסזה או ספילברג,והוא יכול לוותר על טקס אחד-כפוי טובה!!.
כמה דברים:
תראה העניין שהוא לא בא לקבל את הפרס הוא לפי מה שאני חושב (אם זה היה במכוון ולא מחוסר יכולת להגיע) מעין תרגיל פרסום, כי ככל שראפרים עושים יותר סצינות ושמים כפי שאמרת **ן על כולם הקהל שלהם אוהב אותם יותר.
ולגבי מה שאמרת על שפילברג – גם לו יש את הסגנון שלו כמו שלאמינם יש ומכמות המעריצים שיש לו אני יכול להסיק שהם דווקא די אוהבים את הסגנון…
כמה דברים:
אני יכול להבין את הטענה שכשהם עושים יותר סצינות ותרגילים לתקשורת האהדה גוברת.אבל אני לא חושב שהאהדה לאמינם תגדל אם הוא לא יבוא לאוסקר… .מילא היה לו תירוץ טוב,(אני לא יבוא בתור מחאה על המלחמה בעיראק,או משהו…),אבל אין לו(למיטב ידיעתי).דרך אגב: למה אדפטיישן מועמד לתסריט מעובד?,זה התסריט הכי מקורי שיכול להיות.בקטגורית התסריט המקורי,אני חושב שצוות התסריטאים של"כנופיות"צריך לזכות,גם הבמאי צריך לזכות,העורכת,והצלם והשחקן,תפאורה. .כל שאר המועמדויות נראות לי די טיפשיות-סאונד ועריכת סאונד???.אני מודה שמבין הסרטים המובילים השנה ראיתי רק את"כנופיות""הפסנתרן".דרך אגב,מישהו יודע מי זכה בטקס איגוד הבמאים(בבקשה לא מארשל!).
לוציפר
מארשל.
אמינם
כועס על זה שביקשו ממנו לצנזר כמה מילות F כשהוא מבצע את השיר שלו על הבמה.
הוא לא צריך להגיד תודה על זה שנתנו לו מועמדות. יש לו שיר טוב והוא לא חייב להקריב קורבנות לאלי האקדמיה על זה שהם בכלל השתינו לכיוונו. זה הם שבחרו אותו. הוא לא ביקש את זה. הכרה ממסדית דווקא עלולה להזיק לו בקרב המעריצים שלו – לקרב אותו למיינסטרים ולהפוך אותו לחלק מהממסד שהוא יוצא נגדו. כמו שהוא רואה את זה, אוסקר זה לא "הו, וואו, אוסקר!", אלא "נו, יא-אללה 'שלהם, כולה איש עם מטאטא". קצת פרופורציות, בבקשה.
אדפטיישן – כי בגדול, הוא מבוסס על ספר. וזה לא שהאקדמיה ממש הגיונית בהגדרות שלה ל"מעובד" ו"מקורי".
אמינם כבר מזמן חלק מהממסד,
ולחתרנות (או "חתרנות") יש ערך שיווקי גבוה בימינו.
אם את אומרת...
כבר עברתי את הגיל בו מתעדכנים תדיר בנעשה במצעדי הפזמונים, או אוספים קלסרים מלאים כתבות על זמרים נידחים כלשהם.
אה, לא. בעצם אף פעם לא הייתי בגיל הזה.
אני, מראים לי זמר שצועק "Fuck" בשירים ועושה תנועות עם הידיים – ישר אני מבינה שהוא נגד הממסד. פתאום גם את זה מסבכים לי?
הוא אולי נגד הממסד
אבל הממסד בכלל לא נגדו.
איזה באסה
אתה עושה הכל להיות נגד הממסד ומסתבר שלממסד בכלל לא איכפת ממך, ממש מתסכל.
אני מציע לאמינם להתחיל לפוצץ דברים זה קצת מעצבן.
פ''מ? לא נכחיש זאת.
פ''מ?
פילפל מטוגן?
פאפאיה מעופפת?
פירה מורעל?
פוסט מודרניזם
אבל *גם* פירה מורעל
שזה גם אחלה שם ללהקת רוק.
גם ''להקה עם שם מתחכם'', אז מה?
אני בעד פאפייה מעופפת.
אם השעות לא יזכה על תסריט מעובד
אני מתאבדת.
ויפה מאה אחת קודם.
אם השעות לא יזכה על תסריט מעובד
נייייייייה בום!
קודם כל תרגע
יש לכם מערכת לחיסול סימני קריאה?
משוכללת.
יו!
גמני רוצה כזאת.
האוסקר והמלחמה
שוב ושוב מבטיחים שלמרות המלחמה, האוסקר, בניגוד לקון, לא יבוטל ולא יידחה. כנראה. יהיו שינויים כלשהם (השטיח האדום יהיה קצר מהרגיל, ואולי הוא לא יהיה אדום. באמת) אבל בגדול, ההצגה חייבת להימשך. יופי שבשביל מישהו זה עובד.
מה שנראה ברור מכל העניין הזה זה שהטקס יהיה קצר. כלומר, אולי לא חצי שעה, אבל הפעם יקפידו על הגבלת 45 השניות, (שהכוכבים לא יספיקו לנאום נגד המלחמה, חלילה) ואולי יוותרו על כמה קטעים של הטקס שהם עליזים מדי. סביר להניח שהטקס השנה יהיה – באמת, הפעם – רזה וקצר יחסית לשנים הקודמות. אלו מכם שעדיין לא הימרו (עוד יומיים וחצי נותרו!), קחו את זה בחשבון.
ואלו שכבר הימרו יכולים עדיין לשנות הימורם?
אם הם רוצים.
מי שכבר הימר יכול לשלוח טופס שכולל רק את הניחוש החדש בשאלת שובר השוויון, ולהשאיר את יתר הקטגוריות ריקות. ואם בסוף יתברר שטעיתי והטקס יהיה ארוך מאוד מאוד מאוד אחרי הכל, אני מבקש לא להרביץ לי חזק מדי.
אשאר עם ההימור הנוכחי…(ממילא לא אגיע למצב בו יהיה צורך בשובר שוויון)
איך ייתכן
לתת לניקולס קייג' הלא-משהו מועמדות על 'אדפטיישן', על חשבון ריצ'ארד גיר המרנין ב'שיקגו'!?
נשבע לכם ששמעתי את זה.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2502874,00.html
איך ייתכן
טוב, אז דובדבני לא אהב את אדפטיישן, אבל אהב את הדרך לפרדישן ואת המשחק של ריצ'רד גיר. אז מה, זו סיבה להעליב? "ושרק לא יחזור על עצמו המעמד המשפיל מהטקס של השנה שעברה, שבו מוצאים עצמם שני במאים גדולים (הפעם אלה סקורסזה ופולנסקי) כשהם נאלצים למחוא כפיים בנימוס לאיזה טירון, מוכשר ככל שיהיה, הגוזל מיד מי מהם את הפסלון המוזהב. מצד שני, כידוע, הבמאים הדגולים באמת מעולם הרי לא זכו בו." ואכן רון האוורד הוא במאי טירון שעשה רק איזה 30 סרטים בעשרים השנים האחרונות. כידוע, ס/שפילברג ובילי ווילדר אינם נחשבים במאים דגולים ולכן זכו באוסקר שוב ושוב.
אם הוא בטוח שהדעות שלו נשמעות יותר חכמות משל חברי האקדמיה, הוא מוכתר בזאת למלך הטרולים.
אבל חוץ מזה, כאמור, באמת שאין טענות.
אה, אוקיי
ס/שפילברג זכה על שני סרטים גרועים, ווילדר זכה על סרט רע ועל סרט נחמד-פלוס, ועל הסרטים המוצלחים יותר לא היה מועמד. חוץ מזה ווילדר מוכר בעיקר בגלל כשרונות הכתיבה שלו, לא הבימוי, וס/שפילברג עושה סרטי אוסקרים בכוונת תחילה ובתקציבים ענקיים, פשוט בגלל שהוא יכול, חוכמה קטנה מאוד. עכשיו תסביר איפה האוסקרים של היצ'קוק, קובריק, לאונה, לוביטש, הוקס, פקינפה וקאסבטס.
נראה לי שפספת את הנקודה שלי
לא חסרים במאים גדולים שלא זכו אפילו במועמדות, זה ידוע. מה שדובדבני כתב זה שהבמאים הדגולים באמת מעולם לא זכו באוסקר ולא טרח לפרט מי הם אותם "במאים דגולים באמת", מעשה טרולי למדי. לכן נתתי כדוגמה את ס/שפילברג (רשימת שינדלר גרוע? למה?) ובילי ווילדר שנחשבים לבמאים דגולים ולא זכו פעם, אלא פעמיים.
אגב, היצ'קוק קיבל בסוף אוסקר, אבל על מפעל חיים. זו דרכה של האקדמיה לומר "אה, היית מפורסם פעם? וואלה, לא ידענו."
אגב, האם שניצקליין שכותב כמו טרול הוא שניצטרול?
אוסקרים על מפעל חיים הם בדיחה
מעין I Told You So, אבל הפוך. במאים, שחקנים ושחקניות רבים קיבלו את הפרס המפוקפק הזה, אבל אף אחד לא באמת מייחס לא חשיבות, חוץ מהביוגרפיה של צ'אפלין שעושה מזה קליימקס.
בכל מקרה, הבנתי את הנקודה שלך, אבל הנקודה שלי היא שווילדר הוא לא במאי דגול, מקסימום תסריטאי דגול, וס/שפילברג הוא אף אחד מהנ"ל. לעומת זאת בוא נראה מי עוד קיבל אוסקרים על בימוי בשני העשורים האחרונים:
סם מנדס
אנתוני מינגלה
מל גיבסון
קלינט איסטווד
קווין קוסטנר
אוליבר סטון (פעמיים)
סידני פולאק
ג'יימס ברוקס
ריצ'רד אטנבורו
וורן בייטי
רוברט רדפורד
לסיכום:
שישה שחקנים שכישרון הבימוי שלהם מוכר אבל מוגבל (אני מחשיב גם את אטנבורו כשחקן).
עם חפיפה מסוימת, שישה במאים חדשים יחסית או לגמרי (מנדס, מינגלה, קוסטנר, סטון, בייטי, רדפורד) שרובם הביאו בשנים שאחרי סרטים ידועים לשמצה בנחיתות שלהם.
האם שניצטרול
הוא שניצל דל כולסטרול?
(חרוז…)
האם שניצטרול
הוא קרוב של מומין טרול?
איזה שטות
וויילדר הוא תסריטאי ענק. כאן אתה צודק. אבל כדי לטעון שהוא לא במאי טוב ללא נימוקים צריך טיעונים משכנעים מאד. בוא תשמיע אותם.
הנה כמה מאפיינים נוספים, מלבד תסריט בסרטיו של ויילדר להרהר בהם לפני שתגיב: הליהוק ("שדרות סנסט", "אחת, שתיים שלוש"), הדרכת השחקנים שלו, הצילום ("שיפוי כפול", "הדירה"), עיצוב התפאורה ("אירמה לה דוס", "שדרות סנסט"), עריכה (סצנת הפיתוי באניה ב"חמים וטעים" כדוגמא), השימוש במוזיקה (אני אוהב במיוחד את השימוש ב"רומן אחר הצהריים") וכן הלאה.
וחוץ מזה, להשמיץ את "סוף שבוע הארוך" מותר, אחרי הכל הסרט התיישן מאד (ועדיין הוא קודר ואפל ומרתק), אבל מה יש לך נגד "הדירה"?
מצטער על התגובה המאוחרת
קודם כל, מה?
ליהוק ב"שדרות סאנסט"? ווילדר ניגש לכל כוכבת סרטים אילמים שיכול היה להעלות בדעתו ואחת אפילו הסכימה. וואלה, ליהוק גאוני.
צילום ועיצוב תפאורה? "אירמה לה דוס" היה גרוע כל כך שלא הצלחתי לראות יותר מעשרים דקות, אולי חצי שעה, אז אולי היה שם משהו בתפאורה שלא שמתי לב אליו. אבל אין שום דבר מקורי או מיוחד בצילום ב"שיפוי כפול", הכל נעשה כבר פעמים רבות לפני (ואחרי), וגם הרבה יותר טוב מאשר בסרטו של ווילדר. הכל תלוי בכמה סרטי שנות ה-40 ראית, במיוחד פילם נואר. אם זה היחיד, אולי זאת הסיבה שאתה מתלהב ממנו כל כך. אותו דבר לגבי התפאורה ב"שדרות סאנסט", רק ששם ההשפעות עתיקות עוד יותר – לא במקרה וון סטרוהיים נמצא בסרט.
מוזיקה? "רומן אחר צהריים" עיצבן אותי, וגם אותו הפסקתי לראות באמצע. אבל כן, יש שימוש משעשע במוזיקה ב"חמים וטעים", "אחת שתיים שלוש" ו"נשק אותי, טיפש", ובכל זאת, שוב, לא מלהיב במיוחד.
ובאופן כללי: כן, "סוף שבוע" באמת קודר, אבל לאיזה מטרה בדיוק? להראות לנו מה זה להיות אלכוהוליסט? תעשה לי טובה. גם "החדר" של פינצ'ר מה-זה קודר, למה גם הוא לא קיבל אוסקר? בקשר ל"הדירה" אולי הגזמתי. מאוד אהבתי אותו כשראיתי בפעם הראשונה, אבל בפעם השנייה התאכזבתי קשות, למרות שהוא עדיין היה אחלה סרט. אז הנה, הוא אחלה סרט. אבל הסרט הכי טוב של 1960? אפילו לא מתקרב. ולא, אני לא מדבר על "פסיכו".
מצטער על התגובה שלי
לא ברור לי למה היה לי כל כך דחוף להכנס איתך לויכוח, כשמבט חטוף באתר זה מספיק כדי להבין שתענוג גדול זה לא יהיה ומקסימום אני יכול לצפות לתגובות מזלזלות (וטועות) בסגנון של "בטח לא ראית סרטים משנות הארבעים ובגלל זה אתה מתלהב".
לא הסכמתי כמעט עם כל מה שכתבת, החל בהערה הטיפשית על הליהוק של "שדרות סנסט". ווילדר פנה למספר כוכבות, הראשונה שבהן מעידן הסרטים המדברים דווקא, מיי ווסט, וכולן מראות שהייתה לו השקפה ברורה לגבי הגיבורה. חוץ מזה לפון שטרוהיים התייחסת בעצמך, בהקשר של מקורות ההשפעה, ווילדר אכן עושה כאן מחווה גדולה. מלבד זאת מדובר בבמאי גדול, שהוליווד זרקה ועבד בעבר עם גלוריה סוונסון. אגב, המומחיות של ויילדר היא בליהוק נגד הטייפ קאסט – "סוף שבוע האבוד", "שיפוי כפול" וכד'.
ההערה שלך לגבי המוזיקה מעניינת. "שימוש משעשע" אתה קורא לה. מה בדיוק משעשע בה לדעתך ומדוע אין בה מעבר לשעשוע?
לגבי "סוף שבוע האבוד". אני מניח שהקדרות נובעת בין השאר ממניעים אישיים – ויילדר שסיים לעבוד עם צ'נדלר האלכוהוליסט וברקט שותפו שאשתו הרסה את חייה עם השתייה. המעניין בסרט הוא באמת התסריט, שהצליח להראות את האלכוהוליזם כמאבק מתמשך, שלעולם לא נגמר (למרות הסוף האופטימי). עדיין אני מסכים שזהו לא סרט טוב במיוחד.
אבל מצד שני, ממתי אוסקרים הולכים לסרטים הכי טובים? עצם הויכוח נראה לי מגוחך.
אני לא מאמין על עצמי. בכל זאת עניתי. לא ברור לי כל כך מדוע, חוץ מאהבה שלי לסרטים של ויילדר.
מצטער על התגובה שלי
לא הבנתי בקשר ל"שדרות סאנסט". אוקיי, נכון שווסט היא לא כוכבת סרטים אילמים, ואני יכול לראות איך היא וסוונסון יכולים לשחק את אותם התפקידים. אבל איך אתה מסביר את הנסיון של ווילדר ללהק את מרי פיקפורד, ה-מג ראיין של זמנה?
המוזיקה המשעשעת: התכוונתי כמובן לדברים כמו הטנגו עם אוסגוד ב"חמים וטעים", שירת "לא, אין לנו בננות" בגרמנית ב"אחת שתיים שלוש", כנ"ל העינויים בעזרת "איטסי ביטסי טיני וויני" באותו הסרט. או באופן כללי, שימוש אירוני במוזיקה שמאפשר לווילדר להיות ווילדר בצורה מוקצנת עוד יותר, יעני להיות מתנשא כלפי הדמויות שלו גם כשזה לא קשור לכלום.
בקשר לצילומים ותפאורה לא כתבת שום תגובה ספציפית, אז אני מניח שאתה מסכים איתי ובאמת לא ראית יותר מדי פילם נוארים, למרות הפסקה הראשונה המתלהמת שלך. אבל ברצינות, אתה באמת חושב שווילדר המציא את האור שנופל דרך תריסים ויוצר תבניות מעניינות על החדר? את האווירה הגוטית (המובעת דרך תפאורה) של ביתה של נורמה? מה בדיוק הוא עשה שלא נעשה לפניו? מה הוא עשה יותר טוב ממה שנעשה לפניו?
לא, מצטער על התגובה שלי
ניסיון להתנצח על פרטים קטנים קצת מערפל את הסיבה שבגללה כתבתי מלכתחילה: הטענה שאם יש משהו טוב בסרטיו של בילי ויילדר, הוא בעיקר התסריט ולא הבימוי. אנחנו יכולים להתווכח שעות האם הצילום ב"שיפוי כפול" יפה או לא, אבל זה חסר טעם. ראיתי אותו לפני כחודשיים בדיוידי והוא מצולם נפלא, גם יחסית לפילם נוארים אחרים שיצא לי, הקטן, לראות.
נחזור לויכוח הגדול, דרך הטענה שלך בדבר ההתנשאות כביכול שויילדר מפגין כלפי הדמויות שלו. שקראתי את ההערה הזאת, הבנתי שאתה מצטט כל מיני ביקורות משנות השישים בתקופה שהיה פופולארי מאד להשמיץ את ויילדר (ולהלל את היצ'קוק). כמובן שמאז, כל אותם מבקרים (אנדרו סאריס למשל) חזרו בהם, אבל אתה עדיין שומר על אותה גישה. זכותך.
לגבי המוזיקה ב"אחת שתיים שלוש", שכחת את המוזיקה של "יאנקי דודל דאנדי" שמופיעה כל הזמן ואת ואגנר, שמלווה את הרופא הגרמני כמו גם את המנהל האמריקאי בדרכו לשחרור אוטו. אם כבר הזכרנו את הסרט הזה, אז מה בדבר הליהוק של קגני, המפיונר של וורנר, לתפקיד הבוס הקפיטליסט, שמנסה למכור קוקה קולה לרוסים ולגרמניה המזרחית. וכדי לחזק את הקשר בין הקפיטליסט האמריקאי למפיונר, מוסיף ויילדר ציטוטים רבים מסרטי מאפיה שונים.
מה שאני מנסה להגיד הוא שויילדר הוא ממבשרי הפ"מ בקולנוע (סליחה על השימוש במילה הנפוחה) ואחד הראשונים שהפך את הציטוט לכלי עיקרי בעבודתו (כאן הזמן לחזור חזרה ל"שדרות סנסט").
דרך אגב, מסקרן אותי לדעת אילו סרטים אתה מחשיב כמוצלחים יותר של ויילדר?
(יש לי הימורים משלי, אבל אני אשמור אותם לעצמי בינתיים. ככה זה, אם אין פרסים אני לא מהמר בפומבי).
לא, מצטער על התגובה שלי
פ"מ? לגבי "אחת שתיים שלוש" אני מסכים, אבל בהקשר של "שדרות סאנסט" זה לא קצת גדול עליו? מה האימרה שהוא מביע דרך פ"מ ב"סאנסט"? האם הוא לא סתם משתמש באנשים מהתקופה כדי להקנות לסרט יותר אמינות וקשר להיסטוריה של הוליווד?
אני מודע לזה שווילדר לא באמת מביע בוז כלפי כל הדמויות שלו, אני לא צריך בשביל זה את ההערכה מחדש של סאריס. הספר היחיד של סאריס שקראתי היה אכן מ-1968 ואני ממש לא זוכר מה הוא כתב על ווילדר, אבל איפה ומתי הוא חזר בעצמו? מצד שני, בחלק ניכר מהסרטים שלו זה בדיוק מה שהוא עושה: "הקרנבל הגדול", "אירמה לה דוס" (לפחות מה שראיתי ממנו), "חטא על סף ביתך".
לגבי הסרטים של ווילדר שאני מחשיב למוצלחים, אין צורך להמר.
את "שיפוי כפול" ראיתי פעם אחת ודי מזמן. בזמנו אהבתי אותו מאוד, אבל מאז קראתי את הספר וגיליתי שיש לי הסתייגויות כלפיו. עדיין אחלה סרט.
A Foreign Affair הוא אחד מהטובים ביותר לדעתי, למרות שלא נחשב לכזה.
"שדרות סאנסט" הוא כמובן מצוין.
"הקרנבל הגדול", שיש בו איזון מושלם, יחסית לתוכן, בין בוז לאמפתיה.
"אחת שתיים שלוש", בגלל השילוב המושלם עוד יותר בין קומדיה (גבוהה ונמוכה) לסאטירה.
"נשק אותי טיפש", שהוא לדעתי יצירת מופת קטנה.
את "חייו הפרטיים של שלרוק הולמס" ו"אוונטי" אני בקושי זוכר ומתכוון לראות שוב, אבל בזמנו מאוד התלהבתי משניהם.
לעומת זאת: "סוף שבוע אבוד" גנרי ולא מעניין, "סברינה" כנ"ל למרות השחקנים הנהדרים, את "חטא על סף ביתך" אני כמעט לא זוכר אבל לא זכור לי בתור משו משו, "אהבה אחרי הצהריים" ו"אירמה לה דוס" כאמור לא הצלחתי לראות עד הסוף, "עד למען ההגנה" (או איך שקראו לו בעברית) סתמי, "הפרקליט, הגיס והכיס" שמאלצי ולא מי יודע מה מצחיק, "כותרת ראשית" לא מגיע לרמה של "נערתו ששת", "חברים חברים אבל" דבילי.
באמצע: "סטאלג 17", "חמים וטעים", "הדירה".
סגירת קצוות
אני שמח לבשר, שההימורים הפרטיים שלי קלעו למטרה. בסך הכל רשימת ה"כן" שלך נאה למדי ("יחסי חוץ" הוא גם אחד הסרטים החביבים עלי) עם נטייה חזקה לעבר הסרטים שפחות הצליחו.
שתי שאלות לגבי הרשימה: אילו סרטים שעוסקים בשאלות מגדר אתה מכיר שעולים על "חמים וטעים"?
והשנייה לגבי "שיפוי כפול" הספר, שאמנם לא קראתי, אבל מתוך תקציר נרחב למדי שלו, נראה לי שהעלילה – במיוחד החצי השני ששונה לחלוטין – מופרכת ומאולצת לחלוטין. לכן מעניין אותי לדעת מדוע ההסתייגות מהסרט בעקבות הספר?
ב-68 סאריס קטלג את ויילדר בקטגורייה המעליבה "less than the eye can see". בספר "You aint heard nothing yet" הוא מתנצל על כך, מסביר שבזמנו הוא זלזל בויילדר מאותה סיבה שהאמריקאים זלזלו בהיצ'קוק עד שנות השישים – היה קל מדי לאהוב את הסרטים שלו (על כך גם התבסס ההימור שלי :-)) – ומכניס אותו באיחור לאותו פנתיאון של "הקולנוע האמריקאי".
הליהוק של "שדרות סנסט" לא אמור להוסיף אמינות. די ברור שנורמה דזמונד ומשרתה חמור הפנים, אינן דמויות ריאליסטיות. אני מסכים איך לגבי החלק השני – ויילדר עושה שימוש במוניטין של השחקנים כדי לקשור את הסרט להיסטוריה של הוליווד. כמו הפ"מ הוא עושה שימוש באלמנטים שמחוץ לעולם של הסרט – כמו ביוגרפיה של שחקנים או תצלומים מהסרטים המקוריים של סוונסון – כדי להרחיב את הדיון על מהות ההצלחה ההוליוודית (ברכת שחיה). כמו פ"מ הוא מערבב מספר סגנונות – אם אלו סגנונות משחק שונים בתחלית או באלמנטים סגנוניים כמו צילום ותפאורה. כמו פ"מ הוא מכניס אלמנטים רפלקסיביים רבים, סצנת הסיום, השיחות הרבות על תסריטים והתסריטאי המת שכותב לפנינו את תסריט חייו (הקריינות נשמעת ממש כמו תסריט גולמי, כולל תיאור הסטינג והדמויות).
ברשימת ה"לא" מצאתי כמה סרטים שאני אוהב. אני לא אתווכח איתך על טיבם ובכל זאת אני ממליץ לך לבחון מחדש את "סברינה", שאמנם הוא נראה כאגדת סינדרלה סטנדרטית, אבל ויילדר בונה אותה בצורה מודעת לחלוטין ולחלוטין לא בנאלית ומשלב בה בחכמה אלמנטים סאטירים (אם כי לא מאוד חריפים). לא סתם המועדון הרוסי ב"אחת, שתיים, שלוש" שר את "בננות", שירו של הקפיטליסט מ"סברינה". ב"אהבה אחר הצהריים" אפשר למצוא שילוב מרתק לטעמי בין התמימות שמשדרת הופבורן לבוטות של התסריט. כל הטון של הסרט היה משתנה אם בתפקיד הראשי הייתה מפתה מקצועית, כמו סטנוויק למשל. אבל דווקא הניגוד הזה מאפשר לויילדר לשווק תאוות יצרים נשית כקומדיה רומנטית קלילה. "אירמה לה דוס" הוא סרט פגום וארוך מדי, אבל הוא אחד המעניינים ומעוררי השאלות שעשה ויילדר. הוא לוקח את הדרך הרומנטית בה מציגים הסרטים זונות טובות לב, ממחיש זאת במלאכותיות מכוונת, בהקדמה בה הזונה מספרת את כל הסיפורים הידועים – ואז הוא מעמת אותם עם החיי היום יום הקשים והמפרכים של האזרחים שומרי החוק.
חוץ מהם מומלץ גם סרטו הראשון של ויילדר כבמאי – "הקצין והקטינה". נראה לי שהיום לא חוקי לעשות סרטים כאלו, אלה אם מככבת בהן בריטני ספירס.
סגירת קצוות
שאלות מגדר: כמובן לא יהיו התאמות של אחד-לאחד, אבל יש את "משחק הדמעות" ואת "מ. באטרפליי" של קרוננברג שהוא לדעתי סרט די מדהים. מהקומדיות יש את "יחידה במינה", או באנגלית But I'm a Cheerleader.
שיפוי כפול: החצי הראשון מופרך באותה מידה. אני לא חושב שלאמינות יש משמעות כלשהי כאן, כמו גם ב"הדוור מצלצל פעמיים" של אותו סופר (ג'יימס מ. קיין). בכל מקרה, לדעתי לפחות, סוף הסרט הוא רומנטי וסגור, סוף הספר הוא קר, ריאליסטי (מבחינה פסיכולוגית, לא עלילתית) ופתוח. אני מעדיף את הספר.
שדרות סאנסט: הקייס שלך משכנע. לא ראיתי את הסרט כבר כמה שנים טובות, אני אראה אותו שוב בהזדמנות.
לפני שאפרוש לשינה
(תכננתי להישאר ערה, אבל זה פשוט לא מצליח… ובלאו הכי אין לי YES) רציתי רק להגיד שכמו תמיד ההימורים שלי מתגלים כשגויים בזה אחר זה… יש איזה פרס ניחומים למי שמצליח לנחש הכל לא נכון?
אם זה עוזר לך,
יש חמישה שלא ניחשו אפילו אפשרות אחת נכונה, ואת לא ביניהם. בכל אופן, לו רק אחד היה טועה בכל הניחושים – היינו שוקלים פרס ניחומים.
האם תואילו בטובכם
לרשום כאן את שמותיהם, ע"מ שנוכל לצחקק עליהם ולסקול אותם באבנים וירטואליות?
(כמובן, כל עוד אני לא נמצא ביניהם. ויש לי מעין הרגשה שאני דווקא כן…)
לא.
אם מישהו מאלה שלא ניחשו נכונה ירצה לפרסם זאת ברבים – זכותו. אבל לא נעשה זאת על דעת עצמנו ומבלי לשאול את הנוגעים בדבר.
בדף עליו רשמתי את ניחושיי
מצא את דרכו אל פח הזבל ואיננו איתנו יותר (RIP) .
יש אפשרות לשלוח לי את ההימורים שלי? (אפשר גם באי מייל או באיציק)
לי יש לפחות ניחוש אחד נכון
ודווקא בקטגוריה הכי פחות מתקבלת על הדעת…
מזל"ט לכל זוכי האוסקימורון (שגם השנה, אבוי, אינני אחד מהם…).
לי יש אאל''ט 2-3 ניחושים נכונים
זה לא משנה כי כבר במונולוג של סטיב מרטין הבנתי שפרס כבר לא יצא מזה.
מרטין
אתה לא ממש נתת חוות דעת על נהג מונית יהיה מעניין לדעת…..
לא רק שניקולסון לא זכה,
אלא שצריך להביא בחשבון את זה שאף אחד שזכה בפרס 4 פעמים לא זכה לפחות פעמיים ברצף. וולטר ברנן זכה פעמיים ברצף בבמאי וגם קתרין הפבורן.
אם כבר סטטיסטיקה
ג'ק ניקולסון הוא האדם החי היחיד שזכה יותר מפעמיים באוסקר על משחק. האקדמיה מאוד מקפידה על הדברים האלה, ככל הנראה. כל עוד ניקולסון בחיים, מעטים יהמרו על שחקנים כמו טום הנקס או הילארי סוונק פעם נוספת, מתוך אמונה שבכדי לשמור על יוקרה, האקדמיה תעניק אוסקר שלישי על משחק או בימוי רק למי שנחשב לראוי באופן חריג. גם בקרב הבמאים זה המצב. ישנם כיום רק ארבעה אנשים חיים שזכו פעמיים באוסקר על בימוי וביניהם, ספילברג נראה כמו היחיד שהרזומה והפופולאריות שלו "מצדיקים" אוסקר שלישי בעתיד הקרוב.
אם כבר סטטיסטיקה
גם אודרי הפבורן וגם ג'ולי אנדרוז, וגם מישהו ששכחתי, אבל פשפוש בדודה ויקיפדיה יעזור זכו ביותר משניים.
גם הן מה?
ג'ולי אנדרוז זכתה באוסקר רק פעם אחת וכך גם אודרי הפבורן.
גם הן מה?
ג'ולי אנדרוז- שלושה, וסליחה, התבלבלתי בין קתרין הפבורן לאודרי הפבורן.
אל תבלבל בין ''היתה מועמדת''
לבין "זכתה": http://www.imdb.com/name/nm0000267/awards
סדר בדברים:
ג'ולי אנדרוז – זכתה (מרי פופינס)
אודרי הפבורן – זכתה (חופשה ברומא)
קתרין הפבורן – זכתה (הרבה פעמים.
ניסיתי להגיד שאם ג'ק היה זוכה באוסקר אז הוא לא היה האדם היחיד שקיבל אוסקר על משחק ארבע פעמים, ושאודרי הייתה קודם.
הבלבול: לאודרי ולקתרין יש את אותו שם משפחה. ג'ולי אנדרוז סתם נדחפה כשאיכשהו השם שלה צץ לי למוח.
הדג הגדול אמר שג'ק הוא האדם היחיד שקיבל אוסקר יותר מפעמיים על המשחק. זה לא נכון; קתרין הפבורן זכתה ארבע פעמים, ו-וולטר ברנן: שלושה (כולם, על שחקן משנה, וגם קרה שכל שנתיים הוא קיבל אוסקר). האדם החי היחיד שקיבל יותר משני אוסקרים, זה כן, אבל לא האדם היחיד.
אם כבר סדר, גם לי מותר להתקטנן:
אמרת שג'ולי אנדרוז זכתה שלוש פעמים; התגובה שלי באה כדי לתקן אותך שהיא זכתה רק פעם אחת (ובשאר הפעמים היתה מועמדת).
ואני מצטט:
"ג'ולי אנדרוז סתם נדחפה לי לראש". אלא אם כן ניסית לתקן את הנעשה, וזה בסדר.
היי!
"מצדיקים"? מה זאת הרמיזה הבוטה הזאת?
ספילברג הוא אחד מהבמאים הטובים ביותר אי פעם, אולי הטוב ביותר שעובד כיום.
אם הוא יזכה באוסקר שלישי בעתיד הקרוב, אני בטוח שזה יהיה בצדק.
ועדיין
מישהו באמת מאמין שזכיה במספר מסוים של אוסקרים, היא דבר שיש "להצדיק" אותו? מבחינתי, שבמאים יזכו על כל סרט שלישי שהם מוציאים. מבחינת האקדמיה, פרסי הבימוי והמשחק יוקרתיים יותר מקטגוריות אחרות ולא רוצים לגרום להם להראות קלים להשגה.
בשנות השלושים-ארבעים, כשהאולפנים שלטו ביד רמה והכתיבו בדיוק מי ישחק ומי יביים לפי איזה תסריט ומה-המשוגע-הזה-רוצה-לצלם-בחוץ-כשרק-עכשיו-רכשנו-מערכת-דימוי-סופת-גשמים-חדשנית, האוסקר עוד היה צעיר והיה צורך למשוך אליו את השמות הגדולים. כיום, כשלא מחפשים לרצות את האולפנים הגדולים, האקדמיה משיגה יוקרה בהצבת זכיה באוסקר כהשג מופלא של אולי פעם בחיים. האוסקר הוא תואר האצולה של תעשיית הבידור ולזכות פעמיים, זה כמו לעבור לחדר השינה של המלך. כדי לזכות פעם שלישית, צריך כבר להיות מינימום ג'ק ניקולסון.
תראה,
אפשר להגיד הרבה דברים על האקדמיה האמריקאית והשיטה שבה היא בוחרת את הוזכים באוסקר, אבל בשנים האחרונות – לפחות בקטגוריות המשחק – הם באמת נותנים את הפרס למי ש*מגיע* לו.
ככה שאולי אם טום הנקס יתן את הופעת המשחק הטובה ביותר של השנה הבאה, ולא יהיה איזשהו שחקן זקן שמעולם לא זכה והאקדמיה תרצה "לפצות אותו" על כך, אז אני מאמין שהם יתנו לו, למרות שהוא לא ג'ק ניקולסון.
הוזכים = הזוכים.
במקרה כזה, התקשורת תהפוך אותו לג'ק ניקולסון
אני בהחלט מאמין שבשנים האחרונות, המגמה היא להעניק את האוסקר עם מינימום של שיקולים זרים. דוגמה לכך היא שהשנה, הסרט היחיד עם יותר ממועמדות אחת על משחק היה "מייקל קלייטון". האמת היא גם שמעטים זוכים יותר מפעם-פעמיים, פשוט כי קשה להיחשב הכי טוב שוב ושוב. גם מי שיש לו מזל לבחור רק תסריטים מעולים, בשלב מסוים, הביצוע לא יתאם לציפיות.
עדיין, חשוב לאקדמיה לשמור על יוקרה ואם חבריה יתנו לטום הנקס אוסקר שלישי, הוא יהפוך למעין שחקן-על בזכות נדירות הזכיה המשולשת.